שלום רב, כאן ג. פינס. לאחר שנים בהם שאלנו אייטמים
מאתר אינטרנט דינמי עם יד, החלטנו למסד את הקשר ולהזמין את עורכי האתר לעזור לנו עם אייטם מיוחד, לאור החתונה של ג'ים ומישל והנפילה של בן וג'ניפר.
לשלמקו כואב הראש (פיסית. לא מטאפורית), שגורם לו להעתיק מלונג ג'ון את סימן ההיכר שלה: שילוב מאכלים שונים בדוחק''ו. והדוח''קו? חם, חם, חם. כמעט אי אפשר להאמין כמה נתונים יכולים להיות מופרעים.
''רק שניה, דוק, אתה רוצה להגיד לי שאתה בנית מכונת זמן... מדלוריאן?''
''כמו שאני רואה את זה, אם כבר להפוך מכונית למכונת זמן, למה לא לעשות את זה בסטייל?''
זה קורה בכל שנה בסביבות אמצע יוני. כמעט בלי אזהרה
ובלי פרסום מראש: הם תוקפים. לא, לא החומיינים המוטנטים את בני האדם (בעצם, כן, גם הם), וגם לא בני הנוער את ספרי הלימוד (בעצם, כן, גם הם). זה משהו אחר.
שבוע מוזר. מצד אחד, פתיחה גדולה של 'יותר מהיר, יותר עצבני'. מצד שני - לא קרה בו כלום. ורק המספרים בסוגריים, מתים מחום, ממשיכים להיכתב מכוח האינרציה של ממ''א.
בסוף השבוע האחרון התגלה שיש אלוהים, אבל בניגוד לצפוי, הוא לא לובש משקפי שמש ומעיל עור ארוך. לאלוהים החדש קוראים ברוס. ולמי שמושך בחוטים שלו קוראים ג'ים קארי. ו'מטריקס'? כולה סרט.
תדע כל אם אנגליה, שהפקידה את גורל בניה בידי המרגלים הראויים לכך. גם אם מדי פעם הם טועים בניווט, נתקעים בעמוד, מחליקים על קליפת בננה או הורסים בשיטתיות כל מה שנקרה על דרכם. ג'וני, ילד שלי מוצלח.
על חכמים סינים שנדחפו לדוחק''ו משום-מקום, על אדם סנדלר וג'ק ניקולסון - שניהם ביחד וכל אחד לחוד, וקצת על רוב זומבי, זמר שמרחיב את עסקיו גם לתחום הקולנוע, אבל לא כשחקן. כבמאי.
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים