נכון שכבר ראינו סרטים על בריטים בגיל העמידה שמגשימים את עצמם באמצעות אתגר לא שגרתי, אבל גם ימים יפים כבר ראינו, וזה לא אומר שאי אפשר תמיד ליהנות מעוד אחד כזה.
לינקולן 6 אקו מתחיל את הסרט בתאו הלבן, המלבני והאחיד, לעוד יום באוטופיה הלבנה, המלבנית והאחידה. אבל מכיוון שבסרט של מייקל ביי מדובר, ברור שעד הסוף יהיה פיצוצים גדולים, אדמדמים ומגוונים.
פינגווינים אנחנו. ימים רבים אנו צועדים בלב הקוטב הקפוא, רק קרח לרגלינו, הרוח מקפיאה את נוצותינו, ואוזנינו אינן שומעות דבר מלבד שריקת הרוח, חריקת הקרחונים ובירבורי הקריינים הצרפתים המעצבנים.
סין סיטי היא מקום מהסוג שבו אלוהים תמיד ביום חופש, והשטן תמיד טוחן שעות נוספות. יורים באנשים, דוקרים אנשים, מורידים חתיכות מאנשים, והרבה. מקום נפלא.
השאלה היא לא כמה אנשים צפו ב'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' השבוע, אלא כמה מהם עשו זאת בלוויית מגבת, וכמובן: האם יש מקום לפאניקה?
כל המשפחות האומללות אומללות בערך באותה צורה, לפחות באמריקה הפרברית. האב מנותק, הבן גונב תרופות מארון חדר האמבטיה, וכולם מסתירים סודות שנחשפים לאיטם. אבל אני מסתיר את הסוד הנורא מכולם: היתה לי ילדות מאושרת.
לאקירה יש המון דאגות. החשבונות נערמים, השכנים מציקים והילדים זקוקים להשגחה מתמדת. אמא שלו נעלמת מדי פעם מהבית, והכסף אוזל והולך. והוא בסך הכול בן שתים עשרה.
כשאנשים אוכלים את המעדנים של סוונד וביארנה, הם באמת מלקקים אצבעות. ובזכות אנשים בעלי טעם טוב, האיטליז מצליח להפליא. השאלה היחידה: איזה מין סרט זה?
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים