סוף העולם דומה למסע אלונקות: בזמן אמת רצים, סובלים, מתאמצים ולא שמים לב לנופים המרשימים מסביב. רק בראייה לאחור מעריכים את גודל החוויה.
ברוס ווין היה ילד קטן כשהוריו האוהבים נקטלו לנגד עיניו, וברבות הימים הוא הפך לאביר האפל, המנהל את מלחמתו בפשע כשהוא עטוי תחפושת עטלף. את כל זה כבר ידענו, אבל 'באטמן מתחיל' מצליח לספר לנו כמה דברים חדשים על איש העטלף.
בן 8, בוגר לגילו. שאיפה לעתיד: להגיע לירח. מחפש אישה נאה, חכמה, בגיל 30-35. רק פניות מתאימות יענו.
מייקל ג'נינגס עובד קשה, אבל לא זוכר כלום. למרות שהרעיון הזה לבדו היה יכול לפרנס סרט שלם, כאן זאת רק הערת שולים. והשאר - אקשן.
היינו ילדים, וזה היה מזמן. עכשיו כולנו שחקנים מכובדים, גדולי כישרון ואגו, ואנחנו רוצים אוסקרים, רצוי תוך עיסוק בסוגיות חמורות שברומו של עולם.
נגני גיטרות שרמנטיים, לוחמי חירות נועזים, נבלים חסרי רחמים, אקדחים גדולים, כלבים מכוערים, אקשן מלהיב ועלילה מתוסבכת מדי. אח, היו זמנים!
'גיבור' הוא אגדה באדום, כחול, לבן וירוק. אין בו אמירות פילוסופיות הופכות עולם, מקסימום מוסר השכל סיני רזה בנוסח עוגיית מזל - אבל הוא כל כך, כל כך יפה.
זה היה חלומם הרטוב של חובבי אימה: עיבוד לספר של סטיפן קינג, פלישת חייזרים אוהבי אדם (עם מנת צ'יפס בצד), וקומץ אנשים שצריכים להציל את העולם. אלא שהדבר המסעיר ביותר היה הסרטון שהוקרן לפני הסרט. אוי.
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים