''בית זה בסך הכל קופסא שגרים בה,
קופסא ולא יותר,
אבל על הקופסא הזו אני אף פעם
לא אסכים לוותר.''
בסיפור חייה של סבינה שפילריין יש טירוף, פסיכולוגיה, יצרים, משחקי כח ומפגש עם דמויות היסטוריות חשובות. אפשר היה לעשות מזה סרט, רק שבשביל זה היה צריך לעשות עם הסיפור משהו מעניין.
השם והטריילר הבטיחו סרט נוכלים קליל, מלא הפתעות, ועמוס בסטייל. במקום זה קיבלנו סרט מורכב, ולפעמים אפילו מרגש. עבדו עלינו בעיניים.
הוא היה צעיר ועני, היא היתה צעירה ועשירה. למרות התנגדות משפחתה, הם התחתנו, ואז התחילו הבעיות.
הם היו האוהבים הצעירים, ברגעים הכי יפים של החיים (וווה!).
בשיקגו, רצח הוא סוג של בידור. רוקסי ו-ולמה נלחמות על תשומת הלב הציבורית מהכלא, תוך שירים וריקודים. מי שטוב לו ושמח - כף ימחא!
ריס ווית'רספון, הבלונדינית שיכולה לשפד אתכם בעזרת הסנטר שלה, בילתה שבע שנים טובות בניו-יורק, ניו-יורק, אך עכשיו עליה לחזור לסוויט-הום-אלבמה (שזה כמו קרית ביאליק, רק באמריקה) ל''סידורים''.
הרגשות החזקים מפעפעים הפעם מתחת לפני השטח, הסטיות המיניות מופיעות באופן מרומז בלבד, ובכל שולטת תחושה של שקט המונח על פני סערה. אלמדובר רגוע. המעריצים בשוק.
ניק הורנבי, יו גרנט והילד לא יספקו תובנות על החברה המערבית, אבל נקודת המבט הגברית שלהם על כל הקומפלקס הזה של אהבה, ילדים, עבודה וכסף, גרמה לי פעם אחר פעם להזדקף, לחייך, ולהגיד: ''וואלה. זה בדיוק ככה''.
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים