הבוקר יצאה ההודעה שאסף "קיפוד" דקל התאבד אתמול.
קיפוד היה פה מההתחלה. בשנת 2000, כשפתחתי אתר על קולנוע וחיפשתי עוד אנשים שירצו לכתוב בו, מן הסתם, קיפוד היה שם. הוא פרסם ביקורות באתר מהחודש הראשון לקיומו (על הסרט "תדר גבוה") והיה אחד הכותבים הפורים בו במשך השנים שלאחר מכן, אבל מאחורי הקלעים הוא היה נוכח הרבה יותר. כשהאתר היה אתר חיפאי ביתי, זה היה בדרך כלל אני, לונג ג'ון וקיפוד, הולכים לראות סרט יחד, בדרך כלל ברב חן מרכז הקונגרסים, ואחר כך מישהו היה כותב על זה. למצוא שותפים שנהנים מאוד גם מקולנוע איכותי וגם מג'אנק – בעצם בעיקר מג'אנק – בהחלט לא היה מובן מאליו אז. בעצם זה אף פעם לא היה מובן מאליו.
הרבה זמן עבר מאז, אף אחד מאיתנו לא נמצא איפה שהיה, האתר כבר נסגר, נפתח מחדש ועבר ידיים, אני לא שם, וגם לא הייתי בקשר עם קיפוד כבר שנים. אני לא מרגיש אפילו מוסמך להספיד אותו. קצת מוזר הקטע הזה של אתר שחלק מהקוראים שלו עוד לא נולדו כשהוא נוסד: יש פה קוראים מושבעים שאף פעם לא קראו ביקורת של קיפוד. אבל הוא היה חלק חשוב מהאתר הזה ולכן חשוב לי שיהיה פה ציון לכך שהוא כבר לא איתנו.
שלום, קיפוד.
עצוב ממש. התרומה שלו לקהילה היתה ענקית.
(ל"ת)
אמנם לא הכרתי
לדעתי נתקלתי בכינוי פה ושם בשיטוט באתר, אבל נראה לי שלא הייתי קוראת קבועה פה בתקופה שהוא היה פעיל. אבל בלי קשר, תמיד עצוב לשמוע על חיים שנגמרו מוקדם מדי. תנחומיי למי שהכירו ואהבו אותו.
ואני לא יודעת מה היה הרקע, אבל באופן כללי, אנחנו בתקופה מאוד קשה ומאתגרת כרגע להרבה אנשים – אם מישהו כאן חווה מצוקה או קושי – תדברו, תחלקו, תפנו למישהו קרוב, תכתבו, תשתמשו בכל דרך אפשרית לשחרר את המועקה ולקבל תמיכה.
כעמית מראשית ימי האתר, שלרוב לא הסכים עם טעמו
עצוב לשמוע על לכתו מאתנו. יהי זכרו ברוך.
שתי ביקורות שלו זכורות לי במיוחד.
אחת מהן היא ביקורת הגימיק על ג'וזי והפוסיקטס, שהייתה אחת מביקורות הגימיק הראשונות בעין הדג (הראשונה זאת ממנטו, לא?) והשנייה על סקובי דו, שהייתה אנטי-אמריקאית להכעיס והתעמתתי איתו על זה איזה פעמיים (פעם אחת אפילו באופליין!) זאת הייתה הפעם היחידה שראיתי אותו באופליין. חוץ זה כמעט ולא חלקנו דיאלוג או דיונים באתר, אבל אני כן זוכר מאותה שנה (2011) כמה דיונים שבהם השתתפנו ביחד (תהיי יפה ותירי במישהו, סינקדוכה אוקראינה והטריילר הראשון של משחקי הרעב) ובחלקם הוא אפילו ענה לי ישירות. חבל שלא יצא לי להכיר אותו גם בהקשרים אחרים של דיונים אחרים (אה, בעצם, תמיד חשבתי שהוא זה שהמציא את הסלנג העינדגי "עולם של דובוני אכפת לי" עד שטריליאן ניסתה לתקן אותי באחד מהדיונים האינסופיים על חברים.) הוא תמיד נחקק בזכרוני כאדם שלא מפחד להביע את דעתו גם אם היא בוטה או פוגענית, כמו שאני לפעמים. בהחלט עצוב.
אף פעם לא חשבתי על הביקורת שלי על ממנטו כגימיק.
אני חושב שפשוט הייתה לגיטימציה להתבטא בדרכים פחות קונבנציונליות.
אבל אני שמח שאתה זוכר את הביקורת .
כמו שאמרתי פעם,
גימיק זה לא עלבון או מילה גסה.
עצוב מאוד
תקופה קשה למתמודדים, וצריך להיות ערניים ונכונים לעזור.
וידוי:
בנבירותיי הרבות באתר הזה לאורך השנים גיליתי מאזכורים בתגובות את השמות האמיתיים של גולשים רבים כאן, גם של כאלה שלא נפגשתי איתם מעולם. לא פגשתי את אסף מעולם, אבל ידעתי את שמו וידעתי מי הוא היה בעין הדג, והופתעתי בשנה שעברה לראות הרבה פוסטים שלו בקבוצת פייסבוק, שאני בדאבוני חבר בה, בשם "ממשיכים להתבאס מדברים", שהיא, ובכן, קבוצה שבה אתה כותב על דברים שמבאסים אותך. הוא כתב שם די הרבה תקופה מסויימת, וזיהיתי במי מדובר. חשבתי אולי להזכיר את זה באחת התגובות אבל חשבתי שזה יהיה מוזר. חוכמת בדיעבד והכל, ובקבוצה שמיועדת לזה במיוחד אתה לא בהכרח יכול לדעת מתי מישהו משתף מחשבות מדאיגות ומתי לא (אלוהים יודע שאני כתבתי שם פוסטים קשים), אבל… אפשר היה לראות שהיה לו קשה בתקופה הזאת. זה ממש מצער לשמוע.
גם אני השתתפתי איתו לאחרונה בדיון-פייסבוק
בקבוצת 'המלצות אמיתיות על ספרים' (שנינו התבאסנו על פוסט פשיסטי בניחוח השנה האחרונה), והרגשתי שהשם מוכר לי מאיפשהו.
עצוב ממש
יהי זכרו ברוך
להתראות קיפוד
אני מוותיקות האתר (וחיפאית). הכרתי את אסף דרך קהילת עין הדג, והיינו ידידים טובים תקופה ארוכה. גם אנחנו לא שמרנו על קשר, אבל מדי פעם נפגשנו בכנסים וכיו"ב. עצוב לשמוע על מותו בטרם עת.
תנחומיי למשפחה ולחברים.
דורון, התגעגעתי. בפעם הבאה בשמחות.
יהי זכרו ברוך, תנחומי למשפחתו ולחבריו🙏
(ל"ת)
עצוב. תנחומים למשפחה ולחברים.
אוי. איזה עצוב
אני לא טובה עם מילים אבל אני רוצה לשלוח חיבוק
יהי זכרו ברוך
הוא לא זכור לי כמישהו שבדרך כלל הסכמתי איתו, אבל הוא כן זכור לי כאישיות מקוונת נעימה
יצא לי לקרוא לא מעט ביקורות ותגובות שלו לאורך השנים, ובשנה האחרונה הכרתי אותו בהקשר אחר לגמרי.
רק עכשיו קלטתי שאסף הוא קיפוד ובעצם הכרתי אותו המון שנים…
יהי זכרו ברוך
כשאומרים על מישהו ז"ל בחודש האחרון זה מתקשר רק לדבר אחד
ומה שנכתב פה קצת מאפס אותנו ומחזיר אותנו לחיים, שיש עוד סיבות למוות ועצב. יהי זכרו ברוך.
הכרתי אותו לפני כמה שנים בפייסבוק. ידעתי שהוא כתב בעין הדג, ידעתי שהוא היה פעיל בפורום מד"ב ופנטזיה בIOL. הוא זרק על זה מילה פה, מילה שם. רק אתמול בעצם הבנתי עד כמה הוא היה מעמודי התווך של פרויקטים שהוא השתתף בהם.
(הכרנו עשורים, אבל לא דיברנו שנים, פחות או יותר מאז שעזבתי את הארץ.)
שולח תנחומים מרחוק.
ממש עצוב
הכרתי את אסף באופן שטחי דרך פורןמי המדע בדיוני, כנסי האגודה למדע בדיוני, וכאן כמובן.
אני זוכר אותו כאדם חכם, ציני וטוב.
תמיד אזכור אותו מחייך
תנחומי למשפחתו וחבריו
הכרתי אותו רק וירטואלית
עוד מימי iol, israel on line. לפני 25 שנה בערך.
זו היה בפורום מדע בדיוני, שלאחר מכן הוביל אותי גם לאתר הזה.
הוא היה מנהל הפורום לתקופה מסוימת ויום אחד נכנסתי בבוקר כתבתי הודעה, ונכנסתי שוב בערב וההודעה שלי ביחד עם 80 אחוז מההודעות שפורסמו מהבוקר – נמחקו. הבעתי פליאה על הדבר, והוא ענה שההודעות האלו שנמחקו הפרו את כללי הקהילה. הבנתי שמדובר בטיפוס מיוחד אבל גם הערכתי את העקשנות שלו על איכות הקהילה. עובדה שנשארתי אחרי זה.
קצת אחרי זה כתבתי הודעה בה שאלתי שאלה ועניתי עליה. הוא ענה לי "שאלת, ענית, ותיכף תתן לך דירוג על התשובה". עניתי "שמדובר בשאלה רטורית ולומדים את זה בים כיתה ב' לג'". הוא ענה לי שבזמן הזה הוא היה בחופש ולא עשה חוברות השלמה. מודה שלא הבנתי את ההתחכמות באותה רגע אבל מדי פעם חשבתי על זה, ואז בטיול משפחתי בשבת, הסתכלתי החוצה מהחלון של האוטו ןאמרתי לעצמי "אה.. הוא התכוון לחופש הגדול". אני חושב שהייתי בן 12 כשזה קרה.
הוא היה בעיני אדם ששייך לדור של אנשים שגדולים ממני אבל לא יותר מדי גדולים ממני. אין לי אחים גדולים, אני הבכור ולמרות שזה יהיה הגזמה פראית לקרוא לאותם אנשים אחים גדולים, הוא והאנשים בשכבת הגיל שלו לימדו אותי להתנסח, להביע את עצמי, וגם פתחו לי לא מעט את האופקים (רק למה השימוש המאסיבי במילה 'נהדר'? הסרט נהדר, האדם הנהדר הזה.. למה ההטפלות לנהדר? מה נהדר בנהדר? אני מפספס משהו?).
בכל מקרה, זה עצוב למרות שלא באמת הכרתי אותו. גם האופן הזה בו הוא הלך לעולמו (שגם מאפיין מאוד אנשים בקהילה הזו).
תנחומים.
לפני שנים, בתקופה שבה קיפ ואני התראינו הרבה וצפינו ביחד במגוון טראש נוראי (הו, תוכנית 9 מהחלל החיצון, כמה השתעממנו), הוא בא אל ביתי לצפות בסרט "גרון עמוק" כדי לכתוב עליו ביקורת לאתר. הוא בא עם הבחורה שאיתה התחיל לצאת אז ושמעולם לא הכרתי קודם (או אחר כך, כמדומתני), וצפינו שלושתנו בסרט כולו באווירה אינטלקטואלית ובוגרת לחלוטין (דבר שבחלקו נבע מכך שלא יכולנו לצרוך אלכוהול, מטעמי אנטיביוטיקה של אחד הנוכחים ונהיגה של אחר. וזה לא סרט שמומלץ לצפות בו בלי אלכוהול). זו הייתה אחת החוויות המוזרות, שלא עם רבים בחיי הייתי עשויה לחלוק. והנה, אחד הזכרונות שלי ממנו, איכשהו אופייני לחלוטין. מוזר ומטופש ומצחיק ולא כפוף לסטנדרטים מלבד הסטנדרטים שהיו לגמרי שלנו.
מזמן לא היינו בקשר, כי החיים הם ככה ודרכינו נפרדו, אבל אני אתגעגע ממש. הוא היה די הרבה זמן אחד מחבריי הטובים ביותר, והזיכרון הזה תמיד שמור לו.
גם אלייך התגעגעתי (וירטואלית)
מצער שאלה הנסיבות, אבל משמח לראות כאן שוב כמה מוותיקי (וחיפאי… ;-)) האתר, אפילו רק לרגע.
קיפוד
הכרתי את אסף בהקשרים מחוץ לאינטרנט אבל אני ממש זוכרת שדיברנו על סרטים והזכרתי כבדרך אגב שאני מחבבת את "עין הדג". הוא אמר שבזמנו הוא כתב באתר ותיאר את הכתיבה כאן כמסע טירונות. אני מאוד מתגעגעת אליו ומקווה שהוא במקום שליו יותר.
אאוץ'. יהי זכרו ברוך.
(ל"ת)
עמי פומרנץ ז"ל
צר לי לעדכן שאתמול נפטר עמי פומרנץ, עוד אחד מוותיקי האתר.
היה מוכר פה (ובמקומות אחרים ברשת) כ"האיש הכחול".
(ל"ת)
♡
(ל"ת)