-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
ארגו
Argo
מבוסס על סיפור אמיתי: בשנת 1979, מספר אמריקאים מוצאים עצמם תקועים באיראן שאחרי המהפיכה. סוכן CIA הוגה תכנית לחלץ אותם, במסווה של חיפוש לוקיישנים לסרט מדע בדיוני.
עמוד הסרט בחסות מר וגברת אדון
תאריך הפצה בארה"ב: 12/10/2012
תאריך הפצה בישראל: 03/01/2013
בלי להתחכם יותר מדי, סוחף ומותח, ולפעמים מאוד מצחיק. הבמאי בן אפלק מצוין; החסרון העיקרי הוא השחקן בן אפלק.
יש טריילר, והוא נראה מעולה
http://www.youtube.com/watch?v=OxiLZ24gPDA
האם זה יהיה האוסקר השני של בן אפלק?
נראה מעולה
כל כך התגעגעתי לבן אפלק. שחקן נדיר באיכותו.
סרט מצוין מעשור אחר.
מותחן ריגול/מתח עם גוון פוליטי שמזכיר – מאוד – מותחני ריגול ומתח משנות ה-70 וה-80 כמו 'הקשר הצרפתי' או 'כל אנשי הנשיא'. ההבדל המרכזי הוא שכאן הטובים טובים והרעים רעים, ואין שום חתרנות פוליטית.
מה שחשוב, בכל מקרה, הוא שזה מבוצע מצוין: הסרט אמין, מותח ומשכנע. שלושת השחקנים המפורסמים ביותר – גודמן, ארקין ואפלק – מתאמצים הכי פחות, אבל התפקידים שלהם תפורים סביבם טוב מספיק כדי שזה לא ישנה, וכל השאר עושים עבודה נהדרת. הבימוי של אפלק יעיל מאוד, וגם הצילום והעריכה לא מפספסים.
מה שמרשים במיוחד בסרט הוא השחזור התקופתי, שבאופן ברור מאוד קיים לא רק בעיצוב התפאורות, הבגדים והתסרוקות, אלא בסוג הסיפור שהסרט מתרכז בו, ובדרך שבה הוא בוחר לספר אותו.
לכאורה אני מסכימה.
בפועל – הייתי על קצה הכסא וכססתי ציפורניים במתח. מתח מקורי? אולי לא. מתח אפקטיבי? הו כן.
די מה שהיא אמרה.
וחוץ מזה – לא הבנתי איך אפשר לאהוב את הסרט חוץ מהמתח. מה יש בסרט שהופך אותו למצוין? הומור טוב, כן, אבל זה רק בחלקים מסוימים של הסרט. הוא לא מצטיין במשחק אדיר, דמויות מרתקות או עשייה מיוחדת במינה. הוא רק מספר סיפור מתח טוב. אם אתה מוציא את המתח, מה נשאר?
הוא כן מצטיין בעשייה מיוחדת במינה.
השחזור שבו – בכל דבר, כולל סגנון המשחק – הוא מאוד מרשים.
אגב, למען הסר ספק
אני מבין בדיוק על מה טל מדבר, וברמה מסוימת זה באמת הפריע. ואני מסכים שלמרות זאת, זה סרט מצוין.
כל הדוגמאות שלך הן מאותו הקטע בסרט.
וזה לא בכדי. בונים מתח כדי שהוא יהיה, אתה יודע, בנוי – והוא נבנה בדיוק בשביל להגיע לאותו הקטע, שבו הוא מגיע לשיא.
גם אני הייתי בהיפר-וונטילציה במהלך הסצנות הללו, וזאת בדיוק הייתה הכוונה בהן.
כמו כן, הסגנון התיעודי הופך את כל זה לאפקטיבי להחריד.
הפער בין הצילום בסצנות שמתרחשות בארה"ב, לבין אלה שבטהרן, יצר אצלי תחושה שהכל אמיתי מאוד – כולל ההשלכות. באמת הרגשתי מודאגת.
זה בדיוק כמו באפולו 13 שיודעים איך הסרט יגמר
אבל הוא עדיין מותח. כנ"ל גם פה. אלן ארקין וג'ון גודמן נהדרים. גם בריאן קרנסטון. בן אפלק הוכיח לי סופית שהוא במאי נהדר, אבל עדיין שחקן בינוני מינוס. וכל הזמן חשבתי איזה סיפור הזוי… לא יאמן שדבר כזה קרה באמת…
סרט מצוין!
פשוט בימוי נהדר! סרט אדיר.
מגיע לו אוסקר על הסרט הטוב.
בן אפלק אמנם שחקן בינוני ומטה, אבל הבימוי נהדר ביותר, הסיפור הצילום הסאונד התיפוארה הלוקיישנים, הכל מעניין מותח מקורי וגם סיפור אמיתי, ממש סרט שחובה לצפות בו.
מתי בדיוק הוא מגיע לארץ?
פה כתוב שב- 03.01.2012, אבל בוואלה סרטים ובאתר סרט כתוב שב-20 בדצמבר. מי צודק?
אנחנו.
(ל"ת)
אם אתה (או כל אחד) מעוניין
לפי אתר "טיקטנט", יש הקרנות שלו החודש בכמה מקולנועי רב-חן, אצל כל אחד ביום אחר. וזה עם הרצאה וכיבוד.
היום בסינימטק הרצליה
טרום בכורה של ארגו בשעה 18:00! ואני הולך.
למה לא ידעתי על זה קודם? :(
(ל"ת)
זו לא ההקרנה השנייה
הקודמת הייתה לפני יומיים בחמישה עשר, והיום ההקרנה השנייה. לצערי החודש לא תהיה עוד הקרנה.
אתה עוד יכול להספיק! יש מספיק חניה ליד הסינימטק :).
זו לא ההקרנה הראשונה*
(ל"ת)
למי שרוצה לתפוס אותו מוקדם, הוא מגיע לסינמטק ירושלים
את ההקרנה + הרצאה (כלשהי. לא טרחו לפרסם באיזה נושא היא) היום פספסתם, אבל יש הקרנה ביום שני:
http://jer-cin.org.il/website/modules/films/film.aspx?showid=10128
(לי כבר יש כרטיס, אז תרגישו חופשי להזמין…)
ויש גם הקרנה בסיס"י גלילות ב-26/12
במסגרת "בהצדעה". 42 ש"ח כולל שתיה ופופקורן. חבל שאין גם אפשרות בלי שתיה ופופקורן.
יש פרטים? קישור לאירוע?
(ל"ת)
לא יודע אם יש פרטים במקומות אחרים
אבל מי שיש לו גישה לאתר של "בהצדעה" יכול לראות את זה תחת "קולנוע". בד"כ יש כל מיני הקרנות מיוחדות של סרטי ילדים, היו כבר בעבר גם סרטים "רגילים" אבל אני לא זוכר טרום בכורה ממשית כמו במקרה הזה.
הנה כל הפרטים בקופי-פייסט:
סוגרים את השנה בהקרנת טרום בכורה…בסינמה בהצדעה!
כרטיס לסרט ב- 42 ש"ח בלבד, כולל פופקורן ושתייה.
שם הסרט: "ארגו" – הקרנת טרום בכורה! הסרט ארגו מתרחש בשנת 1979. במהלך השתלטות על שגרירות ארצות הברית בטהרן, נלקחים בשבי 52 בני ערובה. שישה אמריקאיים מצליחים להימלט ומוצאים מקלט בביתו של שגריר קנדה. בעקבות המקרה, מומחה מטעם ה-CIA הוגה תוכנית מסוכנת, שמטרתה להביא לשחרורם של ששת האמריקאים.
מה בתוכנית?
20:30 – איסוף הכרטיסים בעמדת חלוקה של מועדון "בהצדעה"
21:00 – לקיחת פופקורן ושתייה במזנון כנגד מסירת שובר.
21:30 – כניסה לאולם לקרנה פרטית של הסרט "ארגו"
23:30 – סיום משוער.
איפה ומתי?
יום רביעי 26/12/2012 בשעה 20:30, סינמה סיטי – גלילות.
פרטים נוספים:
– חובה להגיע עם אישור ההזמנה מודפס.
– המקומות אינם מסומנים, הכירטוס מתבצע בקופות בעת איסוף הכרטיסים.
– ניתן לרכוש עד 5 כרטיסים לעמית.
– מכירת הכרטיסים עד ליום שלישי 26/12/2012 או עד גמר המלאי.
– מימוש הכרטיסים ביום ההקרנה בלבד 26/12/2012.
הקדימו להזמין כרטיסים, מלאי הכרטיסים מוגבל בהחלט!
לתשומת לבך:
הכרטיסים ימתינו בעמדת חלוקה של מועדון "בהצדעה" ביום ההקרנה.
שאלה
האם זהו סרט שצריך לראות בקולנוע או שהוא טוב בDVD כמו בקולנוע?
אני מסייגת: ראיתי אותו רק בקולנוע.
על פניו, אין בו שום דבר ש"שווה" לראות על המסך הגדול – אין סצנות אקשן מפוצצות, אין נופים מרהיבים, וכו' וכו'. הוא סרט די קטן וצנוע, שמתמקד בעיקר בדרמה האנושית – וזה אמור לעבור למסך הקטן באופן מאוד סביר.
למרות כל הנ"ל, נראה לי שיש משהו בחוויה הקולנועית שלו שילך לאיבוד: הדקויות של הצילום (הסרט נוקט בגישת צילום שונה לחלוטין לכל אחד משלושת המיקומים בהם הוא מתרחש, מה שמשנה לחלוטין את החוויה שלהם), תחושת הקלאסטרופוביה והמתח שהולכת ונבנית, והאופן בו הסרט סוחף אותך לתוך הסיפור שלו – אני לא בטוחה שזה יעבוד באותו אופן בסלון מול הטלוויזיה.
ראיתי בבית על המחשב,
וישבתי מרותקת, בלי לפזול לאינטרנט באמצע.
סרט מעולה
מסכים לגבי המתח. והסוף של הסרט הוליקיטשי להחריד.
ומה עם אזהרת ספויילר?
(ל"ת)
סרט עוגת שוקולד.
מה הכוונה ב"סרט עוגת שוקולד"? טוב, רד ציין פה באחת התגובות שהדבר היחיד שהסרט ממש מתבלט בו הוא סיפור המתח המוצלח והדרך שבה הוא מספר אותו, והוסיף שבסופו של דבר "אם אתה מוציא את המתח, מה נשאר?". טוב, לשאול את זה זה בערך כמו לשאול מה היה קורה אם היית מוציא מעוגת שוקולד את השוקולד שלה. "ארגו" הוא מותחן ביון בכל רמ"ח איבריו, אבל קשה לחשוב על סרטים יותר טובים בתחום הזה. כמו שאדם אמר למעלה, הוא נורא נורא אולדסקולי כזה, אבל זה חלק מהקסם שלו – הוא לא מנסה להיות מודרני, לא מנסה להתחכם, לא מנסה טריקים זולים ולא זולים כדי שיזכרו אותו יותר מאחרים, הוא פשוט מותחן נטו.
מהלכי העלילה בו מרתקים, הבימוי שלו נהדר ובהחלט שווה מועמדות לאוסקר, האווירות של 3 זירות ההתרחשות של הסרטי אימברסיביות במיוחד, אין אומנם אף תצוגת משחק גאונית ששווה אוסקר (בטח לא אלן ארקין שאומנם היה נהדר, אבל היה מעט מדי זמן על המסך) אבל עדיין מדובר בקאסט נפלא, ואפילו בן אפלק משחק יותר טוב מדרך כלל. הצילום נהדר, העריכה נהדרת, והפסקול אדיר, גם הקטעים המקוריים וגם השירים שמופיעים בו, כמו When the Levee Breaks ו-Sultans of Swing (אבל מה קרה ל-Dream On?). הסרט משעשע לעיתים, מזגזג בין כבדות לקלילות המון פעמים, יש וב דיאלוגים מעולים, המון הברקות בימויית ולעיתים גם תסריטאיות, ויש בו הרבה מתח כ"כ אינטנסיבי, עד שה-Payoffים שלו אפקטיבים באותה מידה. הוא כל מה שסרט צריך להיות, וזה בדיוק מה שחיפשתי. אין ספק שאפלק הוא במאי בחסד, ואני אומנם לא חושב שאהבתי את הסרט הזה יותר מאת "גון בייבי גון", אבל הוא עדיין מצויין פלוס פלוס פלוס.
אם יש לי תלונות על הסרט, הן כנראה השתיים ההלו:
א. אני מודה, במישור הרגשי, הסרט קצת לוקה. לא הרגשתי אף פעם שאף אחת מהדמויות – במיוחד דמותו של אפלק – מתפתחת רגשית לכאן או לכאן, ונכון שיש בסרט פאן דרמטי, בעיקר ביחסים בין אפלק לדמויות החטופים, אבל מדובר בדרמה די רגילה ולא חזקה מדי. לא מדובר בחוסר הרגש ברובו של "החפרפרת" או חוסר הרגש המוחלט של "משחקי שלטון", אבל הרגשתי שאם הוא היה טיפה יותר מרגש הייתי אוהב אותו עוד יותר ממה שאני אוהב אותו עכשיו. מצד שני, מדובר מלכתכילה בסיפור שלא אורז בתוכו יותר מדי מטען רגשי, אז אני לפחות יכול לשבח אותם שלא ניסו להוסיף אותו באופן מלאכותי.
ב. אחרי הטריילרים הייתי בטוח שהטריילר משלב בין שלושה תת-ז'אנרים שאני נורא אוהב – מותחני ביון, סרט על אנשים מהעערב שנתקעים באמצע מדינה עם תרבות שהם לא רגילים אליה, וקולנוע-על-קולנוע. את שני הראשונים הסרט סיפק גם סיפק, אבל לגבי השלישי, אני טיפונת מאוכזב. יחסית לסרט ששיווק את עצמו כ"אנשי CIA מכינים סרט מזוייף" ולמעשה קרוי על שמו של אותו של מזוייף, ציפיתי לקצת יותר התעסקות בנעיין הסרטים. אל תבינו לא נכון, היא בהחלט שם, אבל אני חושב שהסרט היה מרוויח הרבה יותר אם היו מוסיפים עוד 10-15 דקות של מאחורי הקלעים של אי-עשיית הסרט, שבה טוני מנדז מבלה יותר עם הברנ'זה ההוליוודית שלו וראה כיצד כל החלקים המזוייפים של הסרט מיוצרים. ללא אותן 10-15, אנשים בלי ידע על מקצועות הקולנוע השונים עלולים לתהות כיצד אפשר להכין תלבושות והמון פוסטרים וקונספט ארטס מושקעים תוך כמה ימים בלבד.
"ארגו" הוא לא מבריק ברמות של אינספשן, אין בו שום קונספט או גימיק שהופך אותו למשהו מיוחד על פני השטח, והדמויות וההתפתחות הרגשית שם בו הם לא משהו שלא ראינו כבר. אבל הוא הוכחה ניצחת שבאומנות הקולנוע אין תמיד צורך להיות מתוחכם יתר על המידה, ושגם מתסריט די סטנדרטי (שימו לב, סטנדרטי, לא "רע") יכול לצאת משהו מרתק, סוחף ואימברסיבי אם שמים אותם תחת הבימוי הנכון, האווירה הנכונה, וצוות השחקנים הנכון. ובגלל כל אלה הופכים את "ארגו" לאחד הסרטים שהכי נהניתי מהם השנה (ככל הנראה, היה נכנס לחמישייה שלי בסקר סוף השנה אם הוא היה מספיק לצאת פה) ופשוט סרט נפלא בפני עצמו שאני ממליץ עליו בחום.
אה, והעשר דקות הראשונות האלה. וואו. כלומר, וואו.
לגבי סעיף ב'
אוי. זה אחד הדברים שבגללם חשבתי שהוא יהיה מעניין. באסה.
נו, נסתפק במה שיש.
אגב Sultans of Swing
ערכו קטע מוזר בלי מילים אבל עם קטעים שמאוד מזוהים עם השיר. זה כי המילים מעלות את עלות התגמולים?
*תמלוגים, כמובן
(ל"ת)
פשוט מעולה
שילוב של קאסט מצוין עם תסריט מהודק בסרט שאורך שעתיים ולא נותן לך רגע אחד של נשימה רגועה.
ג׳ון גודמן ואלן ארקין בתפקידים משניים ומצחיקים במיוחד.
ארגו יכול היה בקלות ליפול למלכודות של סרטים המבוססים על חילוץ בני ערובה אבל מצחיק לחמוק מהן בקלות. שילוב מצוין של נגיעות קומיות בסרט דרמת מתח סוחף.
לדעתי אחד הסרטים הטובים של השנה אם לא הטוב שבהם.
ולא אמרתי מילה על השיחזור המצויין של התקופה בכל פריים ופריים של הסרט
אחלה סרט אבל קחו בחשבון ש...
חלק מהמאורעות המתוארים בסרט עברו "הוליוודיזציה", כך שאם מעניין אתכם מה קרה באמת ב1980, אני ממליץ לכם, אחרי שתצפו בסרט כמובן, לקרוא בוויקי של הסרט על ההבדלים.
זה כך בכל סרט המבוסס על משהו אמיתי
זה הרעיון ב"מבוסס על סיפור אמיתי" ולא "מציג במדויק סיפור אמיתי". המטרה היא בסופו של דבר לעשות סרט טוב, וזה כולל פשרות בנוגע לאותנטיות. לכן תמיד כדאי לקחת סרטים כאלו בערבון מוגבל ולבדוק אחר כך מה קרה באמת; אני משער שחלק מההצלחה של הסרט (פרט להצלחה קופתית מרשימה למדי והצלחה ביקורתית אדירה) באה לידי ביטוי בקפיצה לא קטנה בכמות הכניסות לויקיפדיה בדיוק על הנושאים הללו – כלומר, הסרט הצליח לגרום לאנשים להתעניין בעובדות.
ואיפה הנשים?
מותחן חביב, עשוי לא רע. לא מבינה מה ההתלהבות. סרט שטחי ודלוח.
אבל מה שאני רוצה לציין הוא, איפה הנשים??
אחרי הדיון הארוך על תפקידי נשים בקולנוע בעקבות ההוביט, אי אפשר שלא לראות את חוסר הנוכחות הנשית בסרט הזה!
שום טקסט משמעותי לא ניתן לנשים. מה שכן יש זה שורות דלוחות, חוסר נוכחות בסרט. וגם מיעוט תפקידים.
אי אפשר להגיד שלא ניתן היה לתת להן טקסט משמעותי. לא ניתן לומר שאי אפשר היה לתת תפקידים יותר משמעותיים ושלא היו כאלה באותה תקופה.
אי אפשר כמובן לומר שבן אפלק "נצמד למציאות". אחרי מחקר גיליתי המון פרטים ששונו בסרט לעומת המציאות. פרטים שאפילו עצבנו כמה קנדים.
במציאות אגב לאשת השגריר הקנדי היה תפקיד משמעותי בסיפור, למשל.
גם הצורה שבה צייר את האיראנים פשוט מעליבה, עצובה, חד צדדית, שטחית ועוד.
בן אפלק הוא פטריוט אמריקאי שטחי, גבר אמריקאי לבן כל יכול.
וגם חשיפת בטנו הרגישה מיותרת לחלוטין בסרט.
ואחרי כל מה שאמרתי, דעתי על הסרט מתדרדרת עוד יותר.
האיראנים
קשה לי לענות על זה בדיוק. וגם קצת שכחתי מה היה בסרט, רק זוכרת את התחושה שלי.
גם נושא המהפכה מאוד מורכב, היא התחילה מעם סובל, ועוני ובעיות. וגם הביאה בסופו של דבר למצב לא טוב עבור הרבה איראנים, רבים מהם אינם דתיים, ולא נראה לי שחשבו שהמצב יגיע למקום שהגיע.
רבים מהם הרבה יותר מודרנים וחילוניים ממה שהיית חושב, ומלבד זאת, אני מאמינה שהאלימים ביותר היו קומץ, כמו פה וכמו בכל מקום, שהרוב לא רוצה להגיע לאלימות כזאת, רק קבוצות מסוימות מובילות לזה. ופה הרגשתי מאוד לא נעים בשבילם, שהם צוירו כפונדמנטליסטים אלימים ורצחניים.
בעיני הם צוירו כאויב הרע, וארה"ב צוירה כמלאך הגואל..
ארה"ב הרבה פעמים התערבה במקומות שלא היתה צריכה, והרבה פעמים זה לא הוביל למשהו טוב.
זה בעיקר בתחושה, ואני צריכה לראות את הסרט שוב כדי לומר לך בדיוק מה גרם לי לתחושה החד צדדית הזאת.
אבל זה רק סרט אקשן, וככזה לא מסוגל לצייר את כל התמונה, ולכן בעיני זה פשוט רק סרט אקשן אמריקאי ולא ניתן לקרוא לו סרט דרמה איכותי, ובטח שלא מגיע לו פרס.
בתחילת הסרט מדברים על זה שארצות הברית היא זאת שהעלתה את השאה הזה על כס השלטון, אחרי שהשליט הקודם דאג הרבה יותר לבני עמו, אבל לא בא טוב בעין לארצות הברית ובריטניה.
ארצות הברית העלתה אותו על השלטון, אחראית בעקיפין לכל הרציחות והרעב שהיו בזמן שלטונו, והסרט אומר את זה בבירור.
הנה מישהו שיודע להביע את זה טוב ממני
השטחיות של הדמויות, הפטריוטיזם.
ביקורת מעולה וקולעת של אורי קליין.
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/movie-reviews/1.1907731
אגב, העובדה שציינו משהו במשפט בסרט, לא באמת אומר שככה הסרט מציג את זה, סרט מעביר תחושה כללית מכל מעשיו. ומשפט אחד כדי לצאת ידי חובה אינו באמת מסדר את כל העניין.
אולי עבור האמריקאים זה באמת סוג של התקדמות.
קליין צודק אבל לדעתי מפספס את הפואנטה
מלכתחילה הסרט מתמקד במבצע החילוץ ה"קטן" ולא מתעסק בתמונה הגדולה. נראה לי שקליין פשוט רצה סרט אחר, שיעסוק במשבר בני הערובה ממעוף הציפור, וזה בערך ההפך ממה שארגו עושה.
ההשוואה לרמבו/מבצע יונתן קצת מפספסת את ההבדלים האמיתיים שהופכים את הסרט הזה למעניין הרבה יותר מסרטי "מבצע" דומים – העובדה שבסרט הזה כלי הנשק הם דרכונים מזוייפים ושאלוני כניסה, במקום רובים ומטוסים.
הסרט לא מתעסק, אבל הצופה כן.
אני לא בטוח שהשתכנעתי מהטיעון של קליין, אבל ברור שהסרט מציג תמונה ברורה מאוד של "טובים" מערביים מול "רעים" איראנים – כשהראשונים מפגינים כושר המצאה ורוצים להציל אנשים בעזרת ארגוני הביון היעילים שלהם ובשיתופי פעולה בהתנדבות של הוליווד, והאחרונים מעבידים בפרך ילדים ורוצים להרוג את כל המערביים הן ברמת האזרחים (סצנת השוק) והן ברמת כל סוכנויות המדינה.
בסרט שבוחר להציג את הכוחות כך, ובוחר לא להתעסק בהקשר הרחב יותר (וויטנאם, קרטר וכדומה), ברור שהצופים יסיקו מסקנות פטריוטיות מאוד. זה מתבקש.
"מבצע יונתן" של עשירים
זה בדיוק מה שזה.
(וזו הסיבה לההערה שלי למטה, שלא הובנה :))
ההתמקדות ב"מבצע יונתן" לא הייתה במטוסים ובאקשן, אלא בערמומיות של המבצע (המרצדס, המרצדס) והיתכנותו המעשית, בהתלבטויות של הדרג המחליט, בנכונות ההקרבה של המבצעים, בסיטואציה הפיזית והאנושית (בלי כניסה לעומק) של בני הערובה, ובהמון המון פטריוטיות. החלק של האקשן בסרט של מנחם גולן היה לא יותר מדקה-שתיים.
זה "מבצע יונתן" רק מהוקצע יותר, עם תקציב גדול יותר ובעיקר אמריקקי יותר.
וללא נעימה מרגשת של יהורם גאון :)
שלא לדבר על ההלבנה של הדמות הראשית...
(ל"ת)
מותחן מצויין, סרט טוב
עשוי היטב, וסוחף, ומצחיק, וכמובן, מותח. אבל לא וואו.
עשוי טוב.
אם שנאוצר אמר שהסרט הזה הוא כמו עוגת שוקולד, אני אומר שהסרט הזה הוא כמו פירה של סטייקיות. הוא עשוי טוב, ורואים שבן אפלק יודע את העבודה שלו (בתור במאי. הוא שחקן מזעזע. הוא נראה אותו דבר בכל קלוז אפ, זה היה איום ונורא. יחסית לסרט שלמשך כל סיקוונס הפתיחה שלו די משוויץ ביכולת השחזור המדהימה שלהם, זה היה די מביך לראות אחר כך איך טוני מנדז נראה באמת. רמז?
" rel="nofollow">לא כמו בן אפלק), אבל בסך הכול, די בינוני. זה מקסים לראות איך שהם ניסו לשמור על ריאליזם בכל צורה שהיא (בסצנת ההפגנה בהתחלה היה קשה להבדיל בין קטעי הארכיון לסצנות המבוימות, וזה היה מעולה), אבל זה נראה כאילו אפלק פחד מלעשות את הסרט שלו מעניין לצפייה, והתעקש לצלם את הסרט כמו סרט תיעודי כי "ככה זה נראה מציאותי". הרעידות האלה לא שירתו שום דבר, ולעיתים נדירות אני רואה שימוש מוצדק בזום בסרט עלילתי – וב"ארגו", לא היה שום שימוש מוצדק בזה.
כשאומרים לך שסרט כלשהו עומד להיות טוב, או כשאתה סתם רואה סרט אוסקרים שנתי, לפעמים יוצא מצב שאתה מחפש את הנקודה שבה הסרט יהיה גדול מהחיים, ואתה מוצא סצנות קטנות שבהן אתה אומר "זה ממש טוב! בגלל השוט הזה הוא זכה בפרס הצילום", או "המונולוג הזה מעולה, אני מבין למה כולם אומרים שהוא צריך לקבל אוסקר". לפעמים הציפיות האלה מתממשות, ואתה מבין על מה כולם מדברים ("עלייתו של האביר האפל", "נאום המלך", "הרשת החברתית"), ולפעמים אתה כל שנייה מנסה למצוא את הרגע שבו זה יכה בך. אחרי כל קטע שכן היה יוצא מן הכלל אמרתי לעצמי "הנה בא סרט השנה שלי", ומשהו כמו חצי דקה אחר כך התבדיתי, ועוד פעם בן אפלק נראה כאילו הוא עושה קקי.
העניין עם הסרט הזה הוא שבן אפלק עושה את כל הבחירות הנכונות, אבל לא את הבחירות החכמות. יש קטעים שכל סרט מתח שמבוסס על סיפור אמיתי כביכול חייב שיהיו בו, ואפלק לא מעז להשאיר אחת מהן מחוץ לסרט. אז כן, העריכה הייתה מגניבה וסיקוונס שדה התעופה היה די מלחיץ (לא קצצתי ציפורניים, אבל זה היה טוב), אבל לסרט היה פוטנציאל להיות אחד מסרטי הריגול הכי מגניבים בעולם, וחוץ משתי סצנות (הקראת התסריט, וסצנת הסיום) הוא לא מימש אותו – הוא יכל להיות סרט ריגול פסאוודו מדע בדיוני מגניב ממש, ובחר בדרך הקלה. אני שמח שבן אפלק החליט לקח צעד אחד אחורה מנישת השחקן הגרוע שאף אחד לא מבין למה הוא כל כך מצליח וללכת לנישת ה"איזה קטע הוא גם עושה סרטים ממש טובים", אבל הייתי שמח לראות סרט קצת יותר עסיסי ברשימת ה(ככל הנראה) מועמדים לאוסקר.
גם לי זה הפריע כשראיתי איך טוני מנדז נראה באמת, וזה התקשר עם מה שרד כתב על "הבלתי אפשרי".
האם הקהל האמריקאי באמת לא היה הולך לסרט הזה אם השחקן היה לטיני?
הייתה לי בעיה דומה עם מחוברים לחיים
מאיזו סיבה שלא תהיה, המטפל הצפון אפריקאי (מרוקאי או אלג'יראי) שעל סיפורו הסרט מבוסס, הוחלף בשחקן שחור. אני לא יודע מה הסיבה המדויקת לכך. אולי הרגישו שהקהל יזדהה פחות עם ערבי, אולי רצו להדגיש את ההבדל בין הדמויות גם ברמה הגזעית, אולי פשוט נורא רצו את השחקן הספציפי הזה. בכל אופן, זה אחד מהדברים שיותר הציקו לי בסרט.
במקרה של ארגו, לפחות יכולים לטעון שבן אפלק מאוד רצה לגלם את התפקיד ומכיוון שהוא הבמאי ואחד המפיקים של הסרט, אף אחד לא יעצור אותו וילהק שחקן לטיני במקום.
דומה אבל הפוך ב"עיר של עצמות"
מעריץ שאל את הסופרת מדוע מחפשים שחקן אסייתי לגלם את אחת הדמויות, והיא נורא התפלאה כי הדמות היא אסייתית (מעורבת). בבלוגרף דיברו על זה בזמנו.
אם הוא היה מגולם ע"י
שחקן לטיני מפורסם שכבר נהיה "משלנו", אז הקהל היה מגיע לדעתי. אם היו לוקחים מישהו אלמוני – ספק.
למה פה לא ניסו? אולי אפלק פשוט רצה להשתתף.
לא, הוא לא
מעטים הסרטים שיש בהם הגיון פנימי עד הסוף. זה קשה ומגביל ולרוב מקלקל היבטים אחרים של הסרט – למשל, מתח. לכן מתפשרים. אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה האחרונה – "לופר" – זורק במוצהר ובמופגן חלק לא קטן מההגיון הפנימי שלו לפח, פשוט כי לנסות ולשמור על הגיון פנימי הרמטי יקלקל את כל הדברים הטובים שהסרט מנסה לעשות.
אגב, מי שצייר את הסטורי בורד היה ג'ק קירבי האגדי
האיש שהמציא את רוב גיבורי העל של מארוול (יחד עם סטן לי, ברוב המקרים). ב'ארגו' משחק אותו מייקל פארקס, בליהוק הכי מבוזבז של הסרט.
וואלה, החכמתי
תודה ;)
סרט מצוין ! ! !
אני עוד בתור ילד אהבתי מאוד את בן אפלק השחקן. הוא היה חמוד ואהבתי את מה שהוא שידר.
גם היום אחרי קילומטראז' סרטים ארוך וטוב עדיין אני שומר לו חסד נעורים. אני נהנה לראות איך הוא התפתח כבמאי מעולה. אבל גם לראות אותו על המסך. הוא לא ראסל קרואו ולא רוברט דה נירו אבל הוא חמד של בחור שעושה עבודה טובה. הסרט היה מעולה ביותר. מותח בטירוף, מאוד אמריקאי ומאוד מרגש ללא קיטש. יש המון שחקנים מצוינים.
בכלל רוב הפרצופים בסרט מוכרים אבל יש כאלה שתמיד טוב לראות גם אם אין להם משפטים מי יודע מה, כמו קייל צ'נדלר שנמצא השנה בשני סרטים מועמדים (כוננות עם שחר וארגו). כמובן ג'ון גודמן נהדר ואלן ארקין חמוד כתמיד ובריאן קרנסטון שעשה דמות מופלאה שבעיניי היא הייתה מופלאה כי שמחתי לראות אותו אחרת מוולטר וויט המיזנתרופ משובר שורות.
שווה לראות. מבדר ומרגש כמו קולנוע ישן וטוב…
אכזבה
סרט דוקומנטרי ותו לא! בן אפלק בקושי משחק. דרמה יש בקושי. להגיד שזה סרט השנה? פשוט סרט חמוד.
כמי שסובל מ"עיוורון פנים" הופתעתי לגלות כמה אפלק מחריד
בהיותי לוקה במעט ב"עיוורון פנים" (מה שמקשה מאוד על זיהוי פרצופים שלא בקונטקסט), המראה השעיר של אפלק גרם לי להניח שמדובר בשחקן אחר.
כל הסרט הטרידה אותי העובדה שאפלק כמו וודי אלן גם כשהוא כבר מחליט למצוא שחקן אחר הוא בוחר שחקן שישחק בדיוק כמוהו אבל לא הצלחתי להבין למה הוא החליט לבחור שחקן שמשחק כל כך רע עם הבעת פנים אחת ועם כל כך חוסר כישרון.
תנחשו מה גיליתי כשעלו הכתוביות…
אין לאיש הזה חברים אמיתיים שיסבירו לו את הבעיה?
בדיוק מה שחשבתי!
ההופעה של בן אפלק בסרט הזה היא מפגן של חוסר מודעות עצמית. אם הגיע הרגע שבו אפלק מבין שהוא יותר טוב בבימוי מאשר במשחק, הוא לא אמור לדעת בשלב הזה שהוא פשוט לא שחקן יותר טוב? כשסרט מסוים משוויץ ביכולתו לשחזר את מה שקרה במציאות כמעט אחד-לאחד (סיקוונס הפתיחה, שמשלב קטעי ארכיון וקטעים מבוימים כך שאי אפשר לדעת מה צולם בזמן אמת ומה בוים בסרט, וכתוביות הסיום, שמראות את תמונות השבויים האמיתיים לעומת השחקנים), אתה לא מצפה מבמאי ללהק את עצמו לתפקיד הראשי, שהוא גם לא יודע לשחק בכלל וגם לא נראה בכלל כמו הדמות אותה הוא מגלם. זה היה אחד הדברים שהכי הרגיזו אותי בסרט הבינוני הזה.
יש בזה משהו
כל סרט זוכה אוסקר היה משתפר פלאים אם היה מסתיים עם שיר של יהורם גאון.
אהבתי מאוד ולא מובן לי כל כך למה...
אני חושבת שהדבר שהכי מעניין בסרט זה שלמרות שברור לך איך זה מתחיל ואיך זה ייגמר, הסרט עדיין מצליח להיות מותח ואפילו מורט עצבים בחלקים מסויימים. הוא פשוט מחזיק אותך על הקצה ומהפנט. להצליח לעשות כזה דבר בסיפור שההתחלה והסוף בו ידועים לכל…בלי לעשות מינימום שבמינימום אפקטים גרנדיוזיים במאות מיליוני דולרים וסיפור אהבה קורע לב נוסח טיטאניק – לדעתי רק על זה מגיע לו אוסקר. הבנייה של המתח היא פשוט מדהימה. גם השחזור התקופתי היה מוצלח בהחלט. עד כאן הדברים שהיו בסרט.
לגבי דברים שלא היו בסרט – לא היה משחק. דווקא נגד בן אפלק אתם מתרעמים? חוץ מאלן ארקין לא הרגשתי בכלל שהיו דמויות בסרט. הרבה זמן לא ראיתי סרט עם דמויות כל כך ריקות. גם כשמישהו כבר דיבר והיה איזה דיאלוג – זה היה מאוד תמציתי וישר עברו לסצינה הבאה. לא הבחנתי באיזה דיאלוג או מונולוג מדהימים שייזכרו לדורי דורות, וגם לא בסצינות מדהימות שייכנסו לסצינת השנה שלי. גם לא ממש ראיתי שהיה הומור (רד פיש דיבר על חלקים מצחיקים – אני לא ממש הבחנתי בהם, כנראה הייתי עסוקה בלבהות במסך בחשש). הוויזואליות והשמע – חוץ מהשחזור התקופתי ואיזה שיר נפלא של לד זפלין – לא ממש הייתה מהפכנית ולא עשתה חווית צפייה.
כלומר, כל הדברים שבדרך כלל היו עושים אצלי סרט למעולה – לא היו פה. ובכל זאת- לדעתי מדובר בסרט מוצלח מאוד שמגיעות לו כל המחמאות והפרסים שהוא קיבל. בינתיים במירוץ לאוסקר הוא המועדף עליי.
משחק דווקא היה
כל אחד ואחד מהאמריקאים במצור משחק נהדר – נבלע לחלוטין לתוך דמות שהוא צריך לאפיין כמעט בלי דיאלוג. השחקנים עשו עבודה נפלאה.
דמויות באמת כמעט ואין, אבל זה משהו אחר.
האמת שנדמה לי שהתכוונו לאותו דבר
אבל בניסוח קצת שונה. אבל בכל מקרה אני אחדד:
מכיוון שאין דמויות גם אין ממש תצוגות משחק פנומנליות ולאף אחד, לא משנה כמה הוא שחקן טוב או רע, לא ממש ניתנה ההזדמנות לעשות יותר מדי. בהתחשב בכמות המלל שהייתה להם ובמסגרת התסריט שנתן מקום בעיקר להבעות הפנים המתוחות שלהם – בהחלט עשו עבודה סבירה עד נפלאה. אבל להגיד שהרגשתי שמישהו שם עשה עבודה יוצאת דופן או גנב את ההצגה ומגיעה לו איזו הכרה על המשחק, חוץ מארקין? לא, ממש לא.
החלקים המצחיקים
למיטב זכרוני, החלקים המצחיקים היו כל מה שהיה קשור לשימוש ב"ארגו-פאק-יורסלף". זה די הצחיק את הקהל ברוב הפעמים, למיטב זכרוני.
האמת שאפקט המתח בסרט היה באמת מפתיע
אני משער שזה לא עבד עבור כל הצופים, אבל לפחות עבורי – הייתי מודע יפה מאוד לכך שמשתמשים פה במניפולציות יצירת המתח הכי זולות שיש, ממש בשטיקים הכי בסיסיים שבספר – אבל זה בוצע כל כך טוב שזה עדיין עבד. כמו אשליה אופטית שאתה מבין עד הסוף מה גורם לה ומה השגיאה שהמוח שוגה ולמה בדיוק היא נגמרת – וזה לא מסוגל למנוע ממך לראות אותה בכל זאת.
מסכים עם זה לחלוטין.
היה מופרך לחלוטין ועדיין ממש, ממש אפקטיבי.
מסכים בשלישית.
לא הייתה סיבה למתח, היה ידוע מראש שהכל ייגמר על הצד הטוב. אבל זה בכל זאת היה מותח.
ברגע שאתה יודע שזה באמת קרה,
זה מתקבל אחרת מאשר אם אתה חושב שזו סתם עוד מניפולציה כמו שאר מניפולציות המתח הממוצאות של הסרט.
בדיוק להפך.
את הסיפור של בית השגריר הקנדי מכירים פחות אנשים מאת סיפור בני הערובה בשגרירות. המתח עם הסיפור העיקרי הרבה יותר גדול מאשר הוצאה להורג שאנחנו יודעים שהייתה מבוימת.
מאכזב.
אומנם סרט מעולה, עשוי כמו שמותחן פשוט צריך להיות.
הבעיה היא שהוא לא יותר מזה, הוא לא ראוי להיות מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר, בטח ובטח שלא לזכות בו.
יש לא מעט סרטים שמגיע להם יותר ממנו.
הרשה לי לצטט אותך בצורה מגמתית ומוציאה מההקשר
"אמנם סרט מעולה, הבעיה היא שהוא לא יותר מזה" – אתה בטח מאלה שנוזפים בילד שלהם על זה שהוא קיבל רק 98 במבחן , הא?![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
מתח אפקטיבי, ואני טיפוס שנמתח בקלות
למעשה אני במתח אפילו בסרטים מותחים שזו לא הצפייה הראשונה שלי בהם…
אולי מאכזב קלות לגלות שהמציאות פחות הוליוודית, אבל קשה לומר שזה מפתיע… פאקינג סרט הוליוודי, כאילו דה?
השחזור והצילום מרשימים במיוחד, בפרט בתחילת הסרט.
אגב, את קליאה דובל זיהיתי רק באמצע, בסצינה שבה היא הורידה את המשקפיים. אבל בניגוד לשאר יושבי הסלון זכרתי את שמה ואני מרגישה גאווה בלתי מוסברת על כך…
ולמי שתהה: כן, הסרט עובד נפלא גם בצפייה ביתית, ואפילו עם הפסקות לקלט-פלט פה ושם.
לסיום אציין שאין לי מושג מה רוצים מהמשחק של בן אפלק, בעיניי הוא תמיד היה בסדר גמור. לא משחק שמצדיק אוסקר (גם לא תפקיד לאוסקר) אבל אין לי שום טענות. גם לא על כך שהוא לא מהמוצא האתני הנכון ובכל זאת העז לקחת לעצמו את אחד התפקידים הראשיים. בתור במאי ומפיק אני מפרגנת לו.
מאז 'קרנבל' אני מחפש את קליאה דובל בכל מקום.
זה היה עונג אמיתי לראות אותה כאן.
סרט מאוד טוב
העלילה מעניינת, המשחק של מרבית השחקנים טוב מאוד (בן אפלק משחק בסדר, לדעתי. אלן ארקין משחק די מרשים. ג'ון גודמן גם טוב). השיחזור של סוף שנות ה-70 ותחילת ה-80 עשוי באופן מרשים ואמין מאוד והצילום והפסקול מוצלח. אבל המתחח בסרט הוא אחד המרשימים שנתקלתי בהם. זה בא לידי ביטוי בכמה סצנות מרשימות מבחינת עשייה ובא לידי שיא שגרם לכסוס ציפורניים. כן, עד כדי כך. בסופו של דבר, סרט מעולה. אם כי 'ג'נגו' יותר טוב.
מנהל לוקיישנים
אני מאוד משועשע מהלוקיישנים בפועל: http://www.imdb.com/title/tt1024648/locations
אני פשוט מתאר לעצמי את Saygin Saral (מנהל הלוקיישנים בטורקיה http://www.imdb.com/name/nm4189943) יושב במשרד התרבות והתיירות הטורקי ומסביר למנהל הנכסים התרבותיים שהוא מחפש לוקיישנים לסרט אמריקאי בשם 'ארגו' שיצולם עם שחקנים אמריקאים ומתרחש באיראן ובו מחפשים לוקיישנים לסרט אמריקאי שלא באמת קיים בשם 'ארגו' ומתרחש על כוכב אחר על מנת להבריח משם חבורה של אמריקאים.
"יה, רייט… חכה פה רגע בזמן שאני מטלפן לאנשהו".
ועוד משהו:
רק אני חושב ש-Kerry Bishé דומה למריל סטריפ בצעירותה? (נניח מתקופת צייד הצבאים)
הרגשתי קיפוח ע"י רד
כשלא התפרסמה ביקורת מלאה על 'למלא את החלל', עכשיו כשאני רואה שגם 'ארגו' לא קיבל, אנחנו שוב ידידים :). בלי ההרצאה על הבננה היינו אולי יותר מזה..
ביקורת
יש מצב שאין ביקורת על הסרט הזה באתר? או שסתם אני לא מוצאת?
סרט מצויין, דרך אגב :)
ועכשיו: הסי.אי.איי. מבקש בנימוס לתקן כמה פרטים.
בלינק למטה הם משווים את הסרט למציאות.
https://storify.com/public/templates/slideshow/index.html?src=//storify.com/dantedorazio/cia-tweets-argo-facts#1