בעולם מקביל, יצא השבוע "אנטמן" בבימויו של אדגר רייט, שכל סצינה וחצי שלו כוללות יותר יצירתיות מסרט הוליוודי אופייני שלם. זה סרט שקיים אמנם בתוך העולם הקולנועי של מארוול, אבל לוקח אותו לכיוונים חדשים ומפתיעים ומסתכל על כל העסק הזה של גיבורי-על מזווית חדשה לגמרי. קרוב לוודאי שזה סרט מצחיק להפליא, מחוכם וכולל סצינות אקשן אדירות.
למרבה הצער, בעולם שלנו אדגר רייט פרש מבימוי "אנטמן" בגלל חילוקי דעות אמנותיים עם מארוול, רגע לפני תחילת הצילומים ואחרי שהשקיע שנים בהכנות לקראת הסרט. את מקומו ממלא פייטון ריד, שהוא ככל הנראה איש נחמד ובמאי נחמד. הוא לא אדגר רייט, אבל הוא עשה את "מעודדות צמודות", זה בהחלט משהו. וגם ה"אנטמן" שהוא יצר הוא נחמד. לא משהו מיוחד, ובתוך הנוף של מארוול – די שגרתי, אבל נחמד. לפעמים, בסצינות האקשן בעיקר, נדמה שאפשר לראות הדהודים של הסרט שאדגר רייט היה עושה.
אבל למה להתאבל על סרט שלעולם לא יראה אור במקום לצפות בסרט שמוקרן ממש עכשיו. "אנטמן", למי שסופר, הוא סרט מספר 12 בעולם הקולנועי של מארוול, ובשלב הזה שיטת העבודה שלהם כבר ברורה, וגם האופי של הסרטים האלה. אבל הם מנסים לגוון, באמת שהם מנסים. הפעם, למשל, במקום "סרט גיבורי-על", בנוי כמו סרט-שודים. סקוט לאנג (פול ראד החביב מאוד באופן גנרי למדי) הוא פושע, פורץ עם לב זהב ומצפון חברתי, שמשתחרר מהכלא אחרי שלוש שנים ונשבע לחזור למוטב כדי שיוכל לבלות יותר זמן עם בתו הקטנה ופחות זמן עם פושעים בכלא. אבל החיים בחוץ קשים, והוא משתכנע, איך לא, לחזור לפריצה אחת אחרונה, למרתפו של זקן עשיר כלשהו. במקום זהב, הוא מוצא שם רק חליפה שנראית כמו קוספליי של אופנוען סייברפאנק. החליפה הזאת יכולה לעשות דברים מעניינים, כמו למשל, להקטין אותו לגודל של רבע נמלה. לבעליה המקוריים של החליפה (מייקל דגלאס) בעצם יש תכניות לגבי לאנג: הוא רוצה לגייס אותו למבצע משלו. הרבה מהסרט עובר בהכנה לקראת משימה בלתי אפשרית אחת, היכרות עם חברי הצוות (חלקם בני אנוש עם שלל מבטאים, חלקם נמלים בלי מבטא בכלל) ומונטאז'י אימונים.
ובכל זאת, זה סרט-מארוול, ומרגישים את זה מיד: למרות שיש בעלילה הרבה "אושן 11", הוא מזכיר יותר את "איירון מן". לא סרט על שוד אלא סרט אוריג'ין של גיבור. כמו ב"איירון מן" הראשון, הקצב איטי יחסית לסרטי מארוול האחרים: צריך לחכות הרבה זמן עד שמגיע האקשן. כשהוא מגיע, בשליש האחרון של הסרט, הוא לגמרי שווה את ההמתנה. אנשים הולכים מכות ומפוצצים דברים, עם חליפות שיריון מתוחכמות או בלי, אנחנו רואים כל שבוע, אבל לא לעתים קרובות אנחנו רואים את זה בקנה מידה מיקרוסקופי. הסרט הזה לא רק כולל סצינות קרב טובות, אלא גם מנצל את היכולת המיוחדת שלו, הגדלה והקטנה של אנשים וחפצים, במגוון דרכים מרשים ויצירתי, והופך את הקרבות למלהיבים וגם מצחיקים.
וכל השאר? בסדר. קליל, חביב, לא רציני מדי. הרבה עניינים נוסחתיים של יחסי משפחה. כמה רגעים שמציגים באופן מרשים את החיים מנקודת המבט של נמלה. הסרט גם מצחיק למדי כשצריך, אבל בתור סרט בכיכוב של קומיקאי, ובבימויו של במאי קומדיות, אפשר היה לצפות ממנו ללחוץ על דוושת הקומדיה חזק יותר.
קשה גם להסתכל על הסרט הזה במנותק מסרטי מארוול האחרים מכיוון שהוא שוכן עמוק בתוך העולם הקולנועי של הסרטים האלה. הוא מלא בהתייחסויות לסרטים ולגיבורים האחרים של האוונג'רס, מהרגע הראשון (המילה הראשונה בסרט היא "סטארק") ועד האחרון (הסצינה שאחרי הקרדיטים). כרגיל, לחובבי מארוול מושבעים שעוקבים אחרי המגה-סדרה הזאת, זה מאוד נחמד. אבל השאלה שהתחלתי לשאול את עצמי ב"הנוקמים 2" מתחזקת כאן: מה בעצם הם מנסים לעשות שם במארוול, למלא את כל העולם בגיבורים? בכל סרט שלהם בשנתיים האחרונות הוצגו מינימום שני גיבורים חדשים, לפעמים יותר. לרוב הדמויות האלה לעולם לא יהיה סרט קולנוע משלהן. אז מה יש להם לעשות עם כל כך הרבה דמויות בעלות כוחות על?! לתקוע את כ-ו-ל-ן ב"הנוקמים 3", ולתת לכל אחת זמן מסך של חצי דקה? לשמור את כולן להופעות אורח בסרטים של גיבורים אחרים?
אבל מי אני שאפקפק במכונה המשומנת שעושה באופן סדרתי גם הרבה כסף, וגם סרטים לא רעים בכלל. אפילו סרטי אמצע-הדרך שלהם הם מהנים, ולדוגמה:"אנטמן". אם אתם מחכים לכשלון הראשון של מארוול, תמשיכו לחכות. מצד שני, הסרט הזה גם לא ידורג גבוה ברשימות של סרטי גיבורי העל הטובים ביותר, של מארוול או בכלל. אם אהבתם את הסרטים הקודמים שלהם, אין שום סיבה שלא תיהנו מהסרט הזה. טוב, חוץ מאחת: חרקים. אם אתם מאלה שלא סובלים חרקים, בעיקר כאלה בגודל חריג, התרחקו מהסרט הזה לאט ובזהירות, ואז הסתובבו ורוצו מהר מהר.
פורסם במקור בוואלה
ביקורת מעולה כמו תמיד!
באמת חבל שאדגר רייט ויתר על להיות הבמאי בסרט.
עוד לא הספקתי לראות אותו, אבל אם הוא טוב כמו רוב סרטי מארוול,
אני בטח הולך להנות.
מה שכן, לפי דעתך האם מארוול עמדו בציפיות מבחינת החלק של הקומדיה, ועשו את הסרט כמו שהוא צריך להיות? (אם, אם.. שומרי הגלקסיה)
אהה.. וגם פה ההסבר קוואנטים מככב.
משחק שתייה: שתו צ'ייסר בכל פעם שאחת הגיבורים מסביר משהו בבבל"ת "טכני" לדמות, היא כמובן לא מבינה (אמור גיבוב שטויות) ואז נותן את ההסבר שהסרט רצה להסביר לצופים. לדוגמה: "אנחנו משתמשים בטכנלוגיות של קוונאטים כיווץ אטומטית שלוקחת את המלוקולות הכימיות ביולוגיות קוואנטיות שלך וגורמת להם לדיקומפוזציה", "אה… מה אתם הולכים לעשות לי?" "אנחנו נהפוך אותך לקטן יותר". "אם תתכווץ יותר מדי תגיע לעולם הננו אלקטרוניקה של איינשטיין ניוטון", "אה.. מה?" "זה יגרום לך להיעלם ולמות. כולם יהיו עצובים. אל תעשה את זה".
אמנם לא ראיתי את הסרט, אבל אם אתה מגלה סתירה בין הידע המדעי שלך (בסיסי ככל שיהיה) לבין אירועים בסרט סופר-הירוז הוליוודי, אל תניח שיש בהכרח הסבר הגיוני שיגשר על הפער הזה...
(ל"ת)
תקרא מה שכתבתי בספוילר למעלה כבר הסברתי את זה על פי הקומיקס
ב-vsauce3 יש סרטון חביב על הפיסיקה מאחורי זה
https://www.youtube.com/watch?v=xkvo-DrU2gM
הסברים פסאודו-מדעיים זה קל.
ב"מותק הילדים התכווצו" ההסבר הוא שמכווצים את המרחקים התוך אטומיים (בין האלקטרונים לגרעין) ובכך מכווצים את האטומים.
כל ההסברים האלו מתעלמים מכך שלמסה יש תפקיד מאד משמעותי בכל האינטראקציות שהגוף עובר, ושמשחק במרווחים לא משנה את המסה. כך שיכול להיות שלחליפה של אנטמן יש את היכולת לתמוך במשקל של אדם בוגר גם כשהוא בגודל של נמלה, אבל כל ניסיון לרכוב על נמלה יסתיים בדומה למפגש בין נמלה ונעל.
סופרי מדע בדיוני רציניים ניסו למצוא פתרונות אחרים (אסימוב – שדה שמשנה את קבוע פלאנק), אבל במקרה הזה – זה סרט סופר גיבורים, מה משנה מה הפסאודומדע שעומד מאחורי זה? הרי בעתיד הקרוב הולך להיות גם דוקטור סטריינג'.
הבה נרחיק לכת.
למסה יש תפקיד מאד משמעותי, אבל 99% מהמסה של גרעיני האטומים נובעת מהאנרגיה של האינטראקציות בין החלקיקים שבהם (הקווארקים), ולא ממסת המנוחה שלהם. לכן אולי הקטנת המרחקים כן מקטינה את האנרגיה הנ"ל וכתוצאה מכך את המסה.
סרט חביב עם ליהוק מעולה
הלכנו לראות ביס פלאנט ראשל"צ בתלת מימד.
הגעתי לסרט עם אפס ציפיות, ולמעשה די ציפיתי שיהיה גרוע. בכנות, הרעיון הכללי לא הרגיש לי כמו משהו שיכול להחזיק סרט.
אכן, לסרט לקח קצת זמן להתניע, אבל מרגע שהוא התניע הוא היה מהנה ומאוד משעשע. הליהוקים של פול ראד, מייקל דאגלס ומייקל פניה לדעתי היו הברקה. פול ראד היה מקסים וכל החששות שהיו לי לגבי הליהוק שלו נעלמו כבר בהתחלה. מייקל דאגלס היה מעולה, וגרם לי לתהות איך הוא לא קיבל עד עכשיו תפקידים בסגנון הזה (למה מתעקשים למשל ללהק את הריסון פורד הצנון?). ואין ספק שמייקל פניה אחראי לרוב הפנינים בסרט הזה…
העלילה לדעתי הייתה יכולה להיות קצת יותר טובה. סיפורי המשפחה למשל היו בנאליים ממש והמזל הוא שעם כזה קאסט זה לא הפריע כמו שזה היה צריך. גם האקשן וההומור היו מאוד לא מאוזנים ברמתם – היו כמה סצנות מדהימות ומבריקות, אבל לא מעט שהיו יכולות להיות הרבה הרבה יותר טובות.
בסך הכל זה סרט קליל וכיפי עם הרבה רגעים בינוניים אבל גם לא מעט נפלאים, כמה מהם לדעתי יגיעו בקלות ל-20 הרגעים הטובים של השנה. ממליצה מאוד.
הערת תלת מימד – הוא לא מפריע, אך גם לא מועיל במיוחד. אפשר לוותר.
אה, ושמישהו ירביץ ליס פלאנט!
מילא שהאורות דולקים בפוסט קרדיטס, אבל להתחיל לנקות את האולם כשהסדרנים עומדים עם מטאטאים מול הפרצוף של אנשים בדיוק בשניה שמתחילה הסצנה?
זה לא בדיוק הסרט הראשון של מארבל או הפעם הראשונה שאנשים נשארים לפוסט קרדיטס ואני בטוחה שבקולנועים יודעים טוב מאוד איזה קהל מגיע להקרנות הראשונות האלה (באולם שלנו מחאו כפיים לסטן לי). בסרטים כאלה, במיוחד כשמדובר בשבוע הבכורה, פשוט לא מפריעים לחוויה הזו ומסתירים לאנשים. לא יקרה כלום אם ירווחו את ההקרנה הבאה בעוד חמש דקות.
אישית פספסתי לגמרי את סצנת הפוסט קרדיטס השניה וזה מרגיז בטירוף.
ממש מסכים.
בסוף ההקרנה, כשאני וחברי מחכים לסצנות בעוד הצוות מתגודד סביבינו ונועץ בנו מבטים, אחד מחברי הרים רגל ושם אותה על גב הכסא שלפניו (לא כל כך בסדר, נכון.) הסדרנית צעקה לנו "חבר'ה, מילא שאתם מחכים, אבל לפחות תורידו את הרגליים מהכסאות!"
גם מעבר לחוסר הנימוס המכוער (סליחה? בבקשה? משהו?), הגישה שלפיה הקולנוע עושה לנו טובה שהוא נותן לנו רשות לצפות בסרט עד תומו הרגיזה אותי מאוד. אפילו בסרט שאינו סרט מארוול, הקרדיטים נועדו להקרנה, ויש לתת למי שמעוניין לצפות בהם. פשוט גועל נפש.
זה היית אתה!
אני ישבתי שורה לפניכם (שורה 5),כן אני חושב שהסדרנים היו ממש עצבניים וזה די משעשע לחשוב שמארוול עושים חיים אומללים לכל אותם סדרנים שחייבים לחכות עד סוף ההקרנה…….
אם זה מה שהסדרנים אמרו לך זו חוצפה שלא תאומן,
ואני מאוד מקווה שענית להם והבהרת להם שהם עוברים איזה גבול.
לא עניתי באותו הזמן, כדי לא להפריע לכל האולם.
כן ניגשתי אליה אחר כך, אבל לצערי כבר הייתי יותר מקצת עצבני כך שבמקום לנהל שיחה פשוט זרקתי אליה הערה סרקסטית והלכתי.
מבין אותך, אבל אם זה קולנוע שאני הולך אליו באופן קבוע כן הייתי נושם עמוק והולך להסביר להם יפה שהם מבולבלים.
אולי זה היה משנה משהו.
צודק במאה אחוז.
זו הייתה טעות, שלא לדבר על חוסר נימוס- זה שמישהו דיבר אליך באופן מגעיל לא אומר שאתה צריך להגיב באותו המטבע. אין לי מה לומר להגנתי, מעבר לעובדה שבאמת הייתי עצבני. אולי זה מטופש, אבל בתור מישהו שבעצמו עוסק עכשיו במשהו שמתן שירות הוא חלק גדול ממנו, יחס כזה מנותני שירות ממש מרתיח אותי. גם אם אין לך כבוד כלפי אישית, אין לך כבוד כלפי העבודה שלך?
בנוסף, עצבן אותי חוסר הכבוד מצד מישהו שעובד בקולנוע כלפי היוצרים- המחשבה שאין שום צורך לצפות בקרדיטים ולדעת מי האנשים שעמדו מאחורי החוויה שהעניקה לך עכשיו שעתיים של הנאה, שלא לדבר על לצפות בשתי סצינות שאנשים השקיעו בהן הרבה מאוד מחשבה ורואים בהן חלק אינטגרלי מהיצירה שלהם.
בקיצור- התעצבנתי, יצאתי דביל, חבל.
חשבתי שאני המוזר היחיד שאוהב להישאר לצפות בקרדיטים בגלל שלוש סיבות:
א) זה מעצבן לצאת ישר כשהסרט נגמר ולחזור לתוך העולם הרגיל בכזו מהירות, הקרדיטים עם המוזיקה מתוך הסרט משככים את המעבר החד ומאפשרים זמן להרהורים.
ב) לכבד את יוצרי הסרט, לרפרף על כמה שמות ואפילו ללמוד על תפקידים חדשים שלא ידעת שקיימים.
ג) לפעמים יש קרדיטים שמעוצבים ממש יפה וזה פשע לפספס אותם (אני חושב שהיה סקר כזה באתר אבל כרגע אני לא מוצא אותו).
היה, אבל הוא (כמובן) מאוד לא עדכני.
כותרות הסיום החביבות עליך
כמובן שאם הסקר היה יוצא היום
כתוביות הסיום של רחוב ג'אמפ 22 היו לוקחות (עם פייט מכתוביות הסיום של הקול בראש)
יש מצב.
(ל"ת)
מבאס. כמעט כל הלינקים שבורים
(ל"ת)
תגובה לשניכם, בתור סדרן
דבר ראשון, רק להבהיר – "יס פלאנט" הוא קומפלקס ענק עם הרבה עובדים וקהל מגוון. אני עובד ב"לב", בקולנוע בעל שני אולמות בלבד עם צוות מאוד קטן וקהל שרובו אנשים מבוגרים שבסביבות הגיל של חברת "מארוול" עצמה. אז מן הסתם יש הבדלים באיך שדברים מתנהלים, ולא בטוח שמה שאני אומר פה תקף גם ב"יס פלאנט", אין לי מושג איך מתנהלת העבודה שם.
לגבי הדלקת האורות – מסכים איתך שזה מעצבן, אבל מה לעשות. לא כולם נשארים לקרדיטים וכנראה רוצים שכל אלו שיוצאים יראו לאן הם הולכים. ככה זה היה בכל סרט שהייתי בו, וגם אצלנו. ברגע שהקרדיטים מתחילים, מדליקים את האורות ל 50%. וגם זה לא מספיק לקהל אצלנו, שאוהבים להגיד איך אנשים עלולים לשבור את הראש או לבקש לראות את האחראי בנושא (בימים "כיפים" במיוחד, זה אני).
שוב, לא יודע איך זה עובד בקומפלקסים, אבל אצלנו אי אפשר ממש "לרווח" את ההקרנה הבאה, אפילו בחמש דקות. כל שבוע מגיע לו"ז של ההקרנות מהנהלת הרשת, המנהל של הסניף עובר עליו, בודק את מרווחי הזמן בין הסרטים ושולח בחזרה שהוא מאשר הלו"ז. לא מעט פעמים קורה שיש מרווח זמן מאוד קצר בין סיום של סרט אחד לתחילת הכניסה של הבא אחריו, וצריך לנקות את האולם במהירות. לפעמים זה אומר להכנס כבר שהקרדיטים מתחילים ואנשים עדיין יושבים. אנחנו גם מנקים בלחץ וגם מפריעים לאנשים שכן רוצים להשאר לקרדיטים. אני לא אוהב את זה, וגם עובדים אחרים לא, ודיברנו על זה עם המנהל. התכיפות של התקריות האלה ירדה, אבל זה לצערי זה עדיין קורה לפעמים.
לגבי הצעקות, זה כבר באמת לא במקום. בשנה ומשהו שאני סדרן לא הייתי צריך להעיר לאנשים באולם על כלום, חוץ מלאנשים שיושבים במקומות לא שלהם או במקרים מאוד נדירים בהם אנשים עדיין באולם כמה דקות אחרי שנגמרו הקרדיטים (כי בכל זאת, יש עוד הקרנה וזה). אבל לצעוק על אנשים זה כבר מוגזם.
נ.ב. אין לי בעיה עם אנשים שנשארים לקרדיטים, חוץ מאלה שעושים את זה בהקרנות האחרונות בימים שאני סוגר, כשבא לי כבר לנעול את האולמות וללכת הביתה .
הטענה שלי היא לא לסדרנים
למרות שלא היה מזיק לאותו בחור להפעיל קצת היגיון בריא ולא להיעמד בדיקו בשורה מול אנשים שיושבים ומחכים לקרדיטים. (כולם נשארו לסצנה הראשונה אבל בשניה האולם היה דליל מאוד, כמה עשרות בודדות באולם גדול)
אני יודעת איך הקרנות עובדות ומכירה את הלו"ז, בדיוק בגלל זה הטענה שלי היא להנהלה של הפלאנט. כשמשבצים את ההקרנות לסרט פופולארי עם שתי סצינות פוסט קרדיטס שזכו לבאזז עצום, בייחוד בשבוע הפתיחה שלו, אפשר לקחת עוד שתיים-חמש דקות נוספות כדי לאפשר למי שמשלם להנות מכל החוויה ולא להרגיש שעושים לו טובה ותיכף בועטים אותו החוצה. מבחינתי שינקו בזמן הקרדיטים עצמם, אבל כל הסצנה הרי היא עניין של 30 שניות ואם הסדרנים לא מפעילים את הראש כמו במקרה הזה זה צריך לבוא מההנהלה.
הפוסט קרדיטס הוא חלק בלתי נפרד מהסרט ומהחוויה מבחינתי, ואני מצפה להיות מסוגלת להנות מהצפייה ולא שהקולנוע עצמו יפריע לי.
פעם קרה לי שהפסיקו באמצע את הקרדיטים
כאשר ת'ור הראשון יצא, אישתי קנתה לנו כרטיסים לVIP בחיפה. (אני חושב שזה היה יום השנה שלנו וזאת הייתה המתנה שלה). הגענו לVIP ביס חיפה, נהינו מהלפני, ראינו את הסרט (לא היינו היחידים באולם). כאשר נגמר הסרט וכחובב מושבע חכיתי לפוסט קרדיט. כל יושבי הVIP מלבד אישתי ואני יצאו.
הגיע סדרן וביקש מאיתנו לצאת. הסברתי לו שיש סצינה אחרי הכתוביות וזוכתי לראות אותה כחלק ממחיר הכרטיס ששילמתי.
אחרי כמה שניות חזר הסדרן והתחיל לצעוק עלינו שנצא. שוב אמרתי לו שלא יקרה, ואני מחכה לסצינה.
אותו סדרן ניגש לחבר שלו אדון מקרין, והם פשוט עצרו את ההקרנה באמצע הכתוביות כדי שנלך.
כמובן שכתבתי מכתב זועם להנהלת החברה וקיבלתי פיצוי על כך. אבל החוויה הייתה מעצבנת מאוד….
לנוכח כול המקרים האלה אני מרגיש צורך אמיתי לפרגן לסדרנים בקולנוע אשקלון
הם לא גירשו אף אחד ואפילו עזרו לי לשכנע כמה חברים סקפטיים שסצנת הפוסט-קרדיט קיימת. באופן כללי לי אישית מרגיש שרמת ההקרנות עלתה בקולנוע הקטנטן הזה בחודשיים האחרונים.
לגבי מרווחי הזמן בין הסרטים
יש פתרון מאד פשוט לכך שיהיו יותר ממס' מצומצם של דקות בין סוף סרט אחד לתחילת הסרט הבא – ניתן לקצר את הפרסומות והפרומואים בתחילת ההקרנה הבאה, וכך לאחר את ההקרנה הזו בעד 15 דקות. בממוצע. תודו לי אח"כ.
אפשר גם לחלק פופקורן חינם כדי לשפר את חווית הצפייה
פרומואים ופרסומות זה הbread & butter של הקולנוע. הם לא יוותרו עליהם בשביל שום דבר שהוא לא ערימה של דולרים.
לא הבנתי,
שמתם רגליים על הכסאות, ויש לכם תלונות שהעירו לכם על זה? נהגתם בחוסר נימוס ואתם מתרגזים שהחזירו לכם בחוסר נימוס? נו באמת… הרי לא אמרו לכם כלום עד שהתנהגתם ככה, אז מה בדיוק הקשר בין זה ובין לחכות לכתוביות.
תקרא את ההודעה שלי. היא לא דומה במיוחד למה שאתה חושב שקראת.
(ל"ת)
קראתי.
חיכיתם לכתוביות הסיום -> הסדרנים חיכו לכם -> בחור אחד שם רגליים על הכסא בחוסר נימוס -> סדרנית אחת העירה לו על זה בחוסר נימוס, והוסיפה עקיצה על זה שהיא צריכה לחכות. כפי שכתבתי בהודעה הקודמת שלי, אני לא מצליחה להבין על בסיס מה קיבלת את הרושם שהקולנוע עושה לכם טובה שהוא מרשה לכם להישאר ואיזה גועל נפש הם. לפחות לפי איך שסיפרת את הסיפור, אף אחד לא ביקש מכם לעזוב את האולם. אני מסכימה שהאופן שבו התבטאה לא היה בסדר – אבל גם הבחור לא היה בסדר, ולדבריך אח"כ גם אתה ניגשת אליה וזרקת בחזרה הערה עוקצנית (מודה ועוזב ירוחם). אז נשמע לי שמדובר בהתקלות חד פעמית ושכולם תיקו.
על בסיס מה קיבלתי את הרושם שהקולנוע עושה לנו טובה-
אז ככה. כמו שודאי הבנת, הכעס שלי לא נובע מהעובדה שהעירו לחבר שלי על העניין עם הרגל. כן, כמו שכתבתי, צרם לי חוסר הנימוס, אבל לא זו הייתה הנקודה העיקרית שלי. זה מה שבלבל אותי בתגובה המקורית שלך- "לא הבנתי.שמתם רגליים על הכסאות, ויש לכם תלונות שהעירו לכם על זה… מה בדיוק הקשר בין זה ובין לחכות לכתוביות." חשבתי שאת באמת לא מבינה שמה שעצבן אותי לא היה שביקשו מחברי להוריד את הרגל.
לנושא עצמו. הסדרנית לא "הוסיפה עקיצה" על זה שהיא הייתה צריכה לחכות. זו הייתה התלונה העיקרית שלה, עם יחס להנחת הרגל כאל קש ששובר את גב הגמל. זה אמנם פחות בולט בלי ההדגשים הווקאליים, אבל גם את יכולה לשים לב לשתי המילים שמגדירות את היחסים בין חלקי המשפט- "מילא" ו"לפחות". משמע- הוספנו חטא על פשע. לא רק שחיכינו, גם שמנו רגליים על הכיסא.
ממה יכולה לנבוע אמירה כזו? לדעתי, היא נובעת מהתפיסה של הסדרנים את זמן הקרדיטים כזמן שאינו חלק מהסרט. בזה שאנחנו מחכים, אנחנו עושים לה עוול. אנחנו גוזלים את זמנה.
אבל למה שסדרנית תחשוב על זה כך, אם הקולנוע מגדיר את זמן הקרדיטים כחלק מהסרט? אותו הקולנוע שמדליק את האורות, ושולח אנשים לטאטא מול המסך. במובן מסויים, אנחנו באמת גזלנו לסדרנית את הזמן- כי הקולנוע מגדיר את הקרדיטים גזמן שהיא כבר אמורה לעבוד בו, ובמקום זאת היא יושבת ומחכה. מכאן נובעת התלונה שלי. אם את לא מסכימה זה בסדר גמור, אבל אלא אם את מרגישה שאני מחמיץ משהו, או עושה לקולנוע/לעובדיו עוול, נראה לי שהדיון יכול להסתיים כאן. אני מצטער, אבל לא בא לי לנהל דיון ארוך על הנושא.
אנחנו היינו היחידים שנשארו לחכות לסטינג השני!
הייתי צריכה ממש לשכנע את החברים שלי שיש אחד [כי אין לי יכולת דחיית סיפוקים וראיתי אותו באינטרנט כמה ימים לפני], וככל שהתרוקן האולם ובאו הסדרנים לנקות הלכו ועלו בי החששות שאולי בעצם לא יקרינו אותו.
ויש הרבה בנות גיבורות על :גברת מראוול ,פגיון, ספיידרוומן, תור הבת , קווייק (או בשמה בסדרה שילד סקיי) וצרעה.
ואלה רק האלה שאני זוכר שהם יכולים להשתמש בהם
יש גם את
כל נשות האקסמן באופן כללי, סטאטור [קאסי לאנג], קייט בישופ [מתפקדת כהוקאיי לצד קלינט], מיס אמריקה [נשבעת! היא קיקאס לגמרי] ועוד שאני לא מצליחה לחשוב עליהם כרגע [אגב, אני לא חושבת שהתרגום של ms. marvel הוא בדיוק גברת מארוול, אבל באמת אין דרך ממש נייטרלית לתרגם את זה. בעברית זה נשמע קצת כמו שם של אישה בשנות החמישים שלה].
אבל מצד שני, כל אלה לא מופיעות בסרטים, חוץ מצרעה, וגם זה לא בדיוק בינתיים. הלוואי עליי סרט עם ספיידרוומן [וספיידר-גוון!], אבל על מי אני עובדת. רק מתפללת שהסרט של קפטן מארוול יגיע מהר ולא יהיה בדיחה.
סרטי מארבל ובכדל [סקירה מהירה]
הבהרה לפני שאני מתחיל:
קודם כל, אנשים ש"דיוני מגדר" עושים להם בחילה מוזמנים להפסיק לקרוא מעכשיו.
שנית, אני יודע שבכדל =/= פמינזם. הסקירה מוגשת בחסות "יש לי מבחן שאני לא רוצה ללמוד אליו" , הממריץ הרשמי שמזיז את העולם ובאה לבחון את הטענה של מארבל עם בכדל. לא משנה מה הסיכום, זה לא הופך את סרטי מארבל ליותר או פחות משהו. כפי שצוין בעבר, בכדל הוא רק מבחן אחד מיני רבים ולא בודק תו תקן לסרט שוויוני.
1. איירון מן: במחלוקת. יש סצנה בין פפר פוטס לעיתונאית בה יש כמה נושאי שיחה (הזמנת לימוזינה, בגדים של העיתונאית) אך נראה שטוני הוא הטון שנותן השיחה הזאת. אני הייתי אומר שזה עובר, אבל מסוגל להבין למה יטענו שלא.
2. הענק הירוק: נכשל עוד ב"שתי דמויות נשיות"
3. איירון מן 2: עובר. רוב השיחות נוגעות לטוני, אבל יש גם שיחות בין הנשים על עסקים ושאר דברים.
4. קפטן אמריקה: יש דיאלוג קצר בין פגי למוכרת, אך מכיוון שרק פגי היא דמות אמיתית, הסרט נכשל עוד ב"שתי דמויות נשיות"
5. תור: עובר.
6. הנוקמים: יש יותר משתי דמויות נשיות, אך הן לא מדברות אחד עם השנייה בשום שלב. נכשל.
סיכום "שלב 1": חצי מהסרטים נכשלים בו, ואם לא מחשיבים את השיחה באיירון מן, אז שלושת-רבע מהם.
7. איירון מן 3: עובר.
8. תור 2: עובר.
9. קפטן אמריקה 2: עובר בזכות שיחה קצרה על בליסטיקה בין היל לנטשה.
10. שומרי הגלקסיה: עובר
11. הנוקמים 2: עובר
12. אנט-מן: למיטב זכרוני, לא.
סיכום שלב 2: בלי אנט-מן, היה יכול להיות להיות הצלחה מוחלטת בכדלית.
הערות:
-כמובן שגם המבחן הפשוט עצמו ניתן לפרשנות ווריאציות.ושבחלק מהסרטים שיש ציון "עובר" זה לא על יותר מכמה משפטים זניחים כך שזה לא אומר שמארבל הם מלכי "נשים מדברות אחת עם השנייה".
-כל הנתונים מכאן
– היקום המשותף של DC נוחל 100% הצלחה בינתיים :P
ודאי שבכדל =/= פמינזם, זה גם מה שמרגיז אותי
שלא עשו את המינימום שהייתי חושבת שמתבקש כדי לדלל קצת את הסוסג' פסט שבדר"כ הולך בסרטים האלה. הדמות של הופ מגניבה, באמת. אבל ממש התעצבתי מזה שהיא היחידה שבאמת יש לה פיתוח דמות מתוך שלוש [!] הדמויות הנשיות [שאחת מהן ילדה והשניה היא אמא ושתיהן בערך רק נמצאות שם. יש להן אופי, אבל הערך שלהן הוא ברובו בהימצאותן שם, לדעתי]. אני ממש ממש מקווה שזה ישתפר בהמשך, אבל מי יודע באמת.
בהנחה שאנט-מן 2 לא יקרה בחצי-עשור הקרוב, אני מניח ש"ההמשך" הוא סרטי מארבל הבאים?
אני לא הייתי צופה להתפרצות מטורפת של דמויות נשיות על המסך. אני לא חושב שיש סרט שהיה פיתוח דמות ליותר מדמות נשית אחת (הנוקמים 2 אולי, אבל למה שקרה שם לא הייתי קורה "פיתוח" דמות). אני חושב שבהחלט מארבל מטפטפים אט-אט יותר גיבורות לעולם הקולנועי שלהן, אבל זה תהליך איטי שבשביל שירגיש משמעותי יצטרך להתלוות בקיצוץ כמות גיבורי העל המתרבה שלהם, כי בקצב הזה פשוט לא יהיה פיתוח דמות לאף דמות שלהם.
אתה צודק, כמובן
באמת אין כל כך פיתוח של דמויות נשיות ביקום הקולנועי [אלא אם יש להן סרט משלהן או שהן דמות שהופיעה לאורך כמות נכבדת מהסרטים. אה, מה זה? אין גיבורות עם סרטים משלהן? לא משנה]. אפילו הלא-גיבורות, פפר וג'יין למשל, מרגישות כאילו הפיתוח שלהן לחלוטין תלוי בהופעה של הגיבור האמיתי בסרט. הן אמנם עלו בדרגה מבחינתי מפרס על גבורה לדמויות של ממש, אבל בגדול, אני חייבת להגיד שהן לא במיוחד מעניינות אותי. וזה באמת חבל, כי לא יכול להיות שכל כך קשה לכתוב דמות נשית מפותחת ועגולה. אבל זאת התלונה הקבועה, בתכל'ס.
מצחיק שאת אומרת את זה
היקום הקולנועי של DC רק התחיל, וכבר הוא עובר את היקום הקולנועי של מארוול (לו 12 סרטים עד כה) בסיבוב.
יש את וונדר וומן, שתקבל סרט משל עצמה, ויש את "יחידת המתאבדים", בו יש ארבעה דמויות נשיות מרכזיות ולפחות שלושה מהן עומדות בפני עצמן ואף אחת מהן לא תלויה הוא עומדת בצילו של הדמות הגברית (אני יודע את זה מבלי לראות עדיין את הסרט מצפייה בתמונות שדלפו מהסרט + מה שהשחקניות בסרט עצמן אמרו + מידע מבלוגרים אמינים שיודעים מה הולך לקרות). כעיקרון, קרלה דנבין שמשחקת את "המכשפה" אמרה בראיון שהדמויות הנשיות הן הדמויות הכי מרכזיות ומפותחות בסרט, שלדמות שלה יש סיפור משל עצמה (ואפשר לראות את זה בטריילר) שלא קשור לשום גבר, גם לקאטנה וגם לאמנדה וולר. אני מנחש שאפילו הארלי קווין, הדמות הראשית של הסרט שהיא כן היחידה שתלויה בגבר תעבור איזשהו שינוי עד סוף הסרט כך שזה כבר לא יהיה המצב, אבל במקרה הזה זה רק ניחוש.
מכיר את הביטוי
Don't count your chickens before they hatched?
קל לדבר, קצת יותר קשה לבצע. אני אתרשם כשיהיה משהו אמיתי להתרשם ממנו ולא דיבורים פורחים בחלל. להגיד ש-DC עקפו את מארוול בסיבוב בשלב הזה זה די מגוחך בעיני. וונדר וומן מקבלת סרט משלה (שעוד לא יצא), אבל גם מיס מארוול מקבלת סרט משלה (שעוד לא יצא). Big woop.
לשחקנית קוראים קארה דלווין, BTW.
קפטן! קפטן מארוול!
(ל"ת)
זו פעם ראשונה שאני שומע על מישהי שנכנסה להריון משריון.
(ל"ת)
"הרה" כאילו על שם האלה היוונית
(זו הייתה בדיחה).
(ל"ת)
היי היי היי
אולי נרגיע עם ספוילרים לקומיקס?
לגמרי =/ ביאסת אותי ממש.
(ל"ת)
אפרופו
זה כבר הסרט השלישי בזמן האחרון (אחרי "בחזרה למחר" ו"עולם היורה") שג'ודי גריר מגלמת אמא עם ממש קצת זמן מסך. נראה לי כמו בזבוז של הכישורים שלה.
זה פשוט בפארק היורה הרגישו שאין אצלם מספיק שחקני מארבל
(חמישה, אם ספרתי נכון), אז הם החליטו שצריך לדחוף לפחות עוד אחת למארבל, וכמה שיותר מהר.
2015 הייתה אמורה להיות השנה של ג׳ודי גריר,
אלא שאז היא נמחקה מ״עולם המחר״ בעריכה, פוטרה מ״הדינוזאור הטוב״ והתגלה שתפקידיה ב״עולם היורה״ וב״אנטמן״ הם פיקציה.
לפחות ב'סבתא' יש לה תפקיד מעניין
אי אפשר להגיד שהוא גדול במיוחד או מלא בשר – אבל יש לה דמות אמיתית שהיא מעבר לאימא של מישהו אחר, והיא מביעה רגשות ומלאת אינטרקציה אמיתית.
כולם מדברים על התמסמסות הקריירה של ג'ודי גריר ב-2015, אף אחד לא מדבר על "פרזנו".
לא רק שהתפקיד שלה שם יותר גדול (ליטרלי) מכל התפקידים האחרים שלה ב-2015 ביחד, אלא שזה גם הסרט הכי טוב שהיא לקחה בו חלק השנה. היא אמנם לא משחקת את הדמות הראשית המובהקת, אבל זה תפקיד עם הרבה בשר והיא נועצת בו שיניים וכהרגלה לגמרי גונבת את הפוקוס לשחקנית הראשית (נטשה ליון).
נראה לי שלא מדברים עליו
בעיקר כי רק עכשיו יצא לו טריילר ורוב העולם עוד לא ראה אותו.
הוא טוב, אגב? כי הטריילר נראה קצת מפוזר.
היי, גם ל"סבתא" יצא טריילר רק עכשיו (טוב נו, לפני כחודש אבל למה להתקטנן)
לא ראיתי את הטריילר אבל לטעמי הוא די טוב, מספיק טוב בשביל להגדיר אותו כאחד מחמשת הסרטים הכי טובים שראיתי עד כה ב-2015 ולפי הצחוקים הרמים במעמד סרט הפתיחה של הפסטיבל לקולנוע הומו-לסבי אני מניח שאני לא בעמדת מיעוט לגבי טיבו. סיפור המסגרת אולי לא הכי מהודק וסופר מקורי אבל הוא די מצחיק ("רגע, באמת יש דבר כזה נימפומנית? הייתי בטוח שזאת המצאה של טייגר וודס" ושלל בדיחות שמערבות את אופרה). קצת מוזר שהוא לא זוכה לקצת יותר תהודה בסצינת הפסטיבלים או במקומות שבהם מתלהבים מסרטים טרם יציאתם באופן רשמי.
נשמע מבטיח
וגם הליהוק של נטשה ליון-גריר-אוברי נשמע מבטיח.
בכל מקרה, כן, אין ספק שביתה האמיתי של גריר הוא בקומדיות-אינדי-פסטיבל ופחות בבלוקבאסטרים. מצד שני, בוא ננסה לנחש איפה יש יותר כסף.
אני חייבת לציין שזה לא הפסד גדול מבחינתי
בכל הפעמים שראיתי את ג'ודי גריר עד כה (גם בסרטים, וגם במליונתלאפים תפקיד אורח ב*כל* הסדרות בטלויזיה האמריקאית כיום) – היא ממש לא הרשימה אותי לטובה.
בעיקר מעצבנת.
היא מבחינתי שרה פולסון החדשה.
"שרה פולסון החדשה" זה דבר רע?
אם כן, " rel="nofollow">זה מה שיש להגיד בנושא.
במבחן התוצאה: אח קטן ולא מוצלח
אנטמן הוא למעשה סוג של אח קטן ל-11 סרטי מארוול גדולים יותר. תחרות קשה למדי.
אמנם מצד אחד הנוכחות שלהם פתחה עבורו הרבה מאוד דלתות וכנראה השיגה לו הרבה יותר פרסום ממה שהוא היה זוכה לו בכוחות עצמו.
אבל מצד שני – ההשוואה מתבקשת, ובמבחן הזה הוא נכשל קשות כי ביחס אליהם הוא לא מצליח לחדש כמעט בשום דבר.
ביקורת מלאה (וקצרה) אפשר למצוא כאן
https://gal015.wordpress.com/2015/07/18/antman/
בתשובה לשאלות של עין הדג
אני משער שמה שמארוול עושים עם אסופת גיבורי העל ההולכת ומתאכלסת שלהם זה בדיוק מה שהם עשו עם "פלקון" (הבחור עם הכנפיים) בסרט הזה – הוא הופיע, עשה שניים וחצי דברים, ועזב. הנוכחות שלו נתנה הקשר לסיפור האינדווידואלי של אנטמן, סיפקה רגע נחמד לאלו שעוקבים אחרי הסדרה ולא רק אחרי כל סרט בנפרד, וזהו בערך.
אם מארוול מגיעים למצב שיש להם 10-20 דמויות כאלו (זה בערך המצב כרגע) היא יכולה לשלוף מספר מועט מהם עבור כל סרט שתבחר. פלקון היה כאן, אולי בסרט אחר זה יהיה הוקאיי, ובסרט נוסף אנטמן עצמו יכול לשרת כדמות כזו.
כן, המטרה של סרטי האוונג'רס עצמם (וכנראה גם של civil war) זה להיות עמוסים בטירוף ומופגזים בטירוף, אבל רוב הסרטים יכולים לעבוד עם תת קבוצה קטנה של הדמויות הקבועות. כי אני חייב להגיד שהנוכחות של פלקון בהחלט עזרה ל origin story הזה להרגיש רלוונטי יותר לשאר העולם של מארוול.
לא מסכימה בכלל...
בעיניי אלה היו החלקים המוצלחים ביותר!
אחד הדברים שאני הכי אוהבת ביקום הקולנועי של מארוול הוא שדמויות מוכרות באות לבקר או אפילו רק מוזכרות. כן ירבו.
נ.ב.
הקטע שבו הוא אמר "אז לא כדאי לקרוא לנוקמים"? היה נפלא, והזכיר לי את אחד הקטעים ב-Honest Trailers (נדמה לי לקפטמן אמריקה 2).
סרט חמוד.
משעשע במידה, אם כי היו כמה בדיחות מתאמצות מדי או כאלה שראיתי מגיעות ממרחקים. הדמויות כולן כריזמטיות – כולל פול ראד – את זה לא ראיתי בא! – הופ הייתה נהדרת (גואו דמויות נשיות שיש להן סיפור משל עצמן ולא נועדו רק כדי להאיר על הגיבור!), החברים לשוד היו אדירים ומארבל ימצאו דרך לתקוע את פגי גם בסרט שמתרחש באנטרטיקה ב-2099 וטוב שכך.
האקשן היה מזעזע, בכלל הרגשתי שצריך היה לכתוב מאפס את כל השליש האחרון של הסרט. וכרגיל הבעיה הכי גדולה היא שהנבל היה מעאפן. מארבל פשוט לא יודעים לעשות נבלים טובים אבל הפעם הם אפילו לא ניסו. כאילו, שותף עיסקי לשעבר של הגיבור שמנסה להתנקם בו על ידי זה שהוא גונב לו את החברה ומשתמש בה כדי למכור נשק לאנשים רעים? זו לא העלילה של איירון מן 1? באמת לא הצלחתם לחשוב על משהו יותר יצירתי מזה?
הנבלים של מארוול לעומת אלו של DC תמיד היו די מעפנים
היוצאים מן הכלל אצלהם הם הנבלים של אקס מן וספיידרמן, את אקס מן עדיין אין להם אבל אני שמח בגלל זה שהם קיבלו את ספיידרמן בחזרה, ככה נורמן אוסבורן יוכל סוף סוף לתפוס את מקומו הראוי כלקס לות'ור של יקום מארוול.
ישנה טענה שאיכות הסרט תלויה בנבל
זו טענה מוכרת ובקינגסמן גם השמיעו אותה בקול :)
בגדול זה יש משהו נכון בכך, בעיקר כי הנבל הוא לרוב הדמות האקטיבית שמייצרת מעשים רעים בעוד שהגיבור עסוק בלרדוף אחריו. אבל ב-10 סרטים האחרונים של מארוול הם די הצליחו להוכיח אחרת.
חזרה לנושא: הבעיה היא שבעוד שהגיבור אמור להשיאר למשך סרטים רבים זמן החיים של הנבל הוא בדרך כלל סרט אחד ולכן לא משקיעים בו יותר מידי.
לעומת זאת מידי פעם אנחנו זוכים לנבל טוב שעושה כיף בסרט כמו ג'ק ניקולסון והית' לדג'ר בתור ג'וקרים או סמואל ל. ג'קסון (בקינגסמן).
ולוקי
זמן החיים של הנבל הוא סרט אחד שמושקעים בו 200 מליון דולר
האם לאנטון שיגור תיכננו סרט המשך? האם הופיע To Be Continued כשקייזר סוזה צעד אל האופק? האם לחניבעל לקטר תיכננו סדרת טלויזיה כפריקוול (טוב, זאת לא דוגמא טובה…)
לחשוב שמארוול מפשלים פעם אחר פעם במקרה בנושא הנבל זאת תמימות. הנבלים החלשים של מארוול הם לחלוטין חלק מהתיכנון. נבל טוב הוא לרוב או מפלצתי ומפחיד או מנומק ומעורר מידה כלשהי של הזדהות – שתי האופציות לא ממש מתאימות לסביבה המוסרים, בטוחה לילדים ומתאימה לכל המשפחה שמארוול מנסים ליצר. אפשר לפנות לקהל בוגר וצעיר במקביל באמצעות בדיחות או פיתולי עלילה שעוברים לקהל הצעיר יותר "מעל הראש", אבל אם מארוול יפחידו את קהל היעד הצעיר שלהם הם עלולים להפסיד אותו לגמרי (או, סביר יותר, לגרום להורים להרחיק את הילדים שלהם מהסרט).
אתה בעצם אומר שאי אפשר לשים נבל מפחיד בסרט שמיועד לכל המשפחה.
יש כל כך הרבה סרטים מתוק הזהב של דיסני שמפריכים את הטענה הזו.
להגיד שהנבלים במארבל חלשים כי ככה הם מתכננים, זה לעשות להם הנחות. הנהלים בכל הסרטים שלהם חלשים מאותה סיבה שהאקשן בכמעט כל הסרטים שלהם בינוני, או שהעיצוב שלהם חסר מעוף-זו סדרת סרטים שפעם אחר פעם בוחרת יוצרים על פי זמינות לעלות ולא כישרון והתאמה. אין פה תכנון עליון-זה פשוט מה שקורה כשאתה בוחר חבורה של יוצרים בינוניים שייבאת מסדרות טלוויזיה, או לחלופין כל מיני has beens.
אדגר רייט, אתה פשוט גדול על החברה הזאת.
סליחה על השגיאות-ההתאמה של האתר לסמארטפון בעייתית.
(ל"ת)
אני לא מגן על הבחירות של מארוול, כיוון שהסרטים שלהם (בעיני) לרוב בינוניים, אבל אני בהחלט חושב ששום דבר מהדברים הללו לא מקרי.
אנחנו יכולים להלל (בצדק) עד מחר את האקשן המופלא של "מקס הזועם", ולרדת (בצדק) על האקשן הבינוני והגנרי של סרטי מארוול. אבל העובדה היא ש"מקס" לא קרוב לדגדג בביצועי הקופות את הבינוני שבסרטי מארוול. אנט-מן של אדגר רייט יכל להיות אדיר, אבל מארוול בשלב הזה לא יכולים להרשות לעצמם במאים שלא מתכופפים לנוסחא המוכרת והלעוסה שלהם. "שומרי הגלקסיה" היה הכי קרוב לשבור את הנוסחא – וגם הוא אולי יותר כיפי אבל לא באמת נועז או יצירתי באופן יוצא דופן. מבחינת מארוול, הסרטים נמדדים רק בקופות – ושם עוד לא היה להם שום סרט כושל.
סרטי דיסני מהתקופה הקלאסית הם לא דוגמא טובה בעיני (הסטנדרטים אז היו שונים מאוד), אבל פיקסאר של היום הם דוגמא מצויינת. הסרטים שלהם הרבה, הרבה יותר טובים מאלו של מארוול, אבל אני כצופה בוגר לא מתלונן על כך שהסרטים האלו לא באמת מותחים או מפחידים – אני מבין שמדובר בסרטים שפונים (גם) לילדים, ולכן מותאמים גם לצופים צעירים. סרט של פיקסאר שפונה לקהל מבוגר ממש יכל להיות נסיון מעניין, אבל הוא היה בוודאי כישלון כלכלי.
אני לא מסכימה עם שניכם.
נתחיל מזה שאני בבירור לא חושבת שהנאשים שעובדים במארבל חסרי כשרון או להבדיל מנסים בכוונה לעשות סרטים גנריים. אין לי ספק שהם מגבילים את הבמאים שלהם (לא שזה רע במקרה של אדגר רייט, הוא בלתי נסבל בעיניי ולא הצטערתי לראות אותו הולך), אבל הסרטים של מארבל מושקעים בטירוף, ורואים שמישהו ישב וחשב עליהם ולא רק כדי להרוויח כסף.
אני גם לא חושבת שמארבל נכשלים עם הנבלים שלהם בכוונה כי הם רוצים לכוון אך ורק לכל המשפחה. קשה מאד להגיד שסרטי אקס מן פחות מתאימים לכל המשפחה מסרטי הנוקמים, ושם יש את מגניטו – אחד הנבלים היותר מנומקים ומעוררי הזדהות שיש.
חוץ מזה מארבל כן מנסים להעלות נושאים רציניים בסרטים שלהם (בהצלחה כזו או אחרת) – גם איירון מן וגם קפטן אמריקה מתעסקים בנושאים רציניים ואקטואליים, ושניהם גיבורים שסובלים באופן מפורש מ-PSTD, שזה לחלוטין לא טריוויאלי.
באנטמן כן הרגשתי שמארבל חיפפו לגמרי ואפילו לא ניסו עם הנבל – אלא פשוט חיברו את הנבלים מאיירון מן 1 ו3 והדביקו לזה שם אחר. אבל בהרבה מקרים אחרים לדעתי מארבל בכנות משתדלים ליצור נבלים אייקונים (לוקי סוג של עבד, אולטרון ותאנוס ממש לא) ושהשחקנים שלהם לגמרי משקיעים בנבלים (למשל טום הידלסטון, מיקי רורק או לי פייס).
למה זה לא עובד להם? אני לא בטוחה, אבל בואו נזכור שזה גם המצב בקומיקס. לספיידרמן יש מליון נבלים אייקוניים, לאקס מן יש את מגניטו ולארבעת המופלאים את ד"ר דום. אבל מה כבר יש לנוקמים? אוקי, יש את לוקי, אבל אבומנשיין ורד סקול הם נבלים מעאפנים, ואם לאיירון מן, אנט מן, ד"ר סטריינג' או קפטן מארבל יש נבלים אייקונים – אז אני לא מכירה אותם.
ת'אנוס וכנראה נורמן אוסבורון.
(ל"ת)
עם רוב התגובה שלך אני דווקא מסכים,
אז ברשותך אני אגיב סלקטיבית:
אני גם לא חושב שהאנשים במארבל חסרי כישרון. הליהוקים שלהם מושלמים; ההעברה של קונספטים טיפשיים מהקומיקס למסך נעשה בצורה חלקה לגמרי ובטון הנכון; ואני האחרון שיקרא לשיין בלאק או לג'יימס גאן חסרי כישרון.
אבל העניין הוא כזה-מארבל בונים יקום. זה נורא נחמד ויפה שלבמאי X יש רעיון מדהים לסרט של קפטן אמריקה שיהפוך ליצירת מופת אם רק הקפטן ימות בסוף, או לחלופין לסרט ת'ור מדורג R. אבל הסרטים האלה הם פרק בסדרה שפונה לקהל הכי רחב האפשרי, והתנאי הוא שכל פרק בפני עצמו יפנה לאותו קהל כי הרי אי אפשר לפספס פרק. זה למעשה בדיוק מה שקורה כיום בסדרות טלוויזיה-היוצר האמיתי הוא השואו ראנר, והתפקיד שלו זה לתאם בין הבמאים השונים שהם תכל'ס אנשי מקצוע טכניים. אני מניח שזו גם הסיבה שנמשכים אל היקום הזה בעיקר במאים לפני תחילת דרכם או אחרי-בקיצור, אנשים שאין להם ברירה.
אני גם מסכים שרוב היוצרים של הסרטים של מארבל לגמרי מנסים לעשות משהו מעניין, ולא באים לדפוק כרטיס וללכת. איירון מן 3, קפטן 2 ושומרי הגלקסיה הם ראיות חזקות לזה. אני פשוט חושב שבגלל שיטת העבודה האמורה למעלה-שהיא אולי באמת כורח המציאות-האנשים שמגיעים לנהל את הפרוייקטים האלה פשוט לא מסוגלים לעשות משהו מיוחד באמת וטוב באמת (ברובם!), למרות הכוונות הטובות שלהם והחופש היחסי שההנהלה נותנת. אדגר רייט הוא כנראה דוגמה מייצגת-את לא חייבת לאהוב אותו. גם אני לא חושב שהוא גאון כמו שעושים ממנו. אבל אני מניח שתסכימי שהבחור היה עושה סרט יצירתי ושונה פי כמה מכל דבר אחר שראינו ממארבל בינתיים. והוא לא שרד. אני חושב שיקום קולנועי הוא פשוט לא חממה טובה ליוצרים מוכשרים ויצירתיים.
לא הייתי מרחיקה לכת ואומרת שמארבל היא לא בית ליוצרים
מוכשרים ויצרתיים, אבל חוץ מזה אנחנו ממש מסכימים.
לאקס מן יש גם את אפוקליפס
ומיסטיק (סוג של, פעם היא נבלה ופעם היא גיבורה) ולארבעת המופלאים יש גם את גלקטוס (אולי הנבל שאני הכי מצטער שלא נמצא ביקום מארוול).
נורא מעצבן אותי שלעולם לא נזכה כנראה לראות את כל הנבלים האייקונים האלה ביקום מארוול. אבל לפחות מארוול קיבלו את דרדוויל בחזרה שמביא איתו את בולסאיי והקינגפין ואת ספיידרמן שמביא איתו את גליירת הנבלים הכי אייקונית וצבעונית שיש לגיבור על מלבד באטמן.
ולדוקטור סטריינג' יש את דורממו
ובכלל לAvengers יש המון נבלים צבעוניים ומגניבים, הבעיה איתם שקשה לתרגם אותם למסך הגדול בלי הכנה גדולה מאוד של רקע ותקציב עתק (הדוגמא המובהקת היא כמובן Thanos).
זמן ותקציב ענק זה שני דברים שלמארבל יש,
ובכל זאת תאנוס יצא מעאפן לחלוטין.
אנחנו בכלל עוד לא ראינו את תנוס חוץ מי אזכורים הוא סצנה פו וסצנה שם אז די על ההשמצות כי לכו תדעו אם הוא יבוא והוא יהיה הנבל שחיקו לו בסרטיי מארוול
בבקשה תעביר/י את ההודעות שלך דרך בודק איות.
הן לא קריאות.
חוץ מ״סרטיי״, בודק האיות היה מאשר את ההודעה בטוח.
(ל"ת)
אז אני נאלץ לשנות את ההמלצה ל"תלמד לכתוב".
(ל"ת)
אם אתה לא אוהב איך שאני כותב במחשב פיש אתה מצדי יכול למחוק את ההודעה.
דורון היי
אנשים דיסלקטים קיימים בעולם, ולא צריך אם נתקלים בבן אדם כזה לצחוק או לעליב אותו. לא לכולם יש את הכישרון להבחין ולתקן שגיאות כתיב , לא משנה כמה ספרים הם יקראו וכמה ינסו לעבוד על זה
ולכן, ההצעה לבודק איות.
(ל"ת)
כן, זה היה לגמרי קורקטי
ההודעות שלו הרי בכלל לא קריאות.
יאללה יאללה, קיצר.
סליחה אבל אני לא דיסלקטי היה לי בתגובה אחת! הרבה שגיאות כתיב מה שלא קורא בדרך כלל אז אפשר בבקשה להפסיק לרדת אליי
אף אחד לא יורד עליך אחי.
דיסלקציה זה לא ירידה. חלק מהגולשים הכי ותיקים ואהובים פה באתר הם דיסלקטים וכותבים עם שגיאות.
מה שאנשים מנסים להגיד לך זה שקשה להבין את הטקסט בתגובות שלך. זה דווקא פחות בגלל שגיאות אלה בגלל שאתה לא משתמש מספיק בסימני פיסוק, כמו פסיקים ונקודות. קשה מאוד לקרוא טקסט בלי סימני פיסוק-כל המשפטים מתערבבים.
זה בא מקטע טוב-אנחנו רוצים לקרוא מה שאתה כותב, בא לנו שתשתתף בדיון. שים יותר סימני פיסוק בתגובות שלך ואתה תראה איך פתאום הם יוצאות הרבה יותר ברורות.
טוב אני עדה להבא כי אני יחסית חדש באתר
ברוך הבא.
(ל"ת)
אחי, בלי כוונה להעליב
אבל אתה מתנהג כמו הבדיחות הקלאסיות בסרטי קומדיה. הסצינה, X מנסה להסביר לY נקודה מסויימת בדו שיח ארוך ומייגע, עד שY מסיים ב"הבנתי אני אעשה ככה וככה…" – שזה בדיוק ההפך ממה שהסביר לו Y, וY בפרצוף של "מה?! הוא לעולם לא יבין.." ובא לו לתלוש לעצמו את השערות בראש, למה הוא טרח בכלל?
העניין הוא, שאפילו בשורה הקצרה שלך, לא טרחת לכתוב כמו שצריך והפכת אותה לאירונית. אתה תדע להבא.. ומה עם עכשיו? ועזוב שאת העובדה שציינת, לא משנה כלום. צריך לדעת לכתוב בצורה נכונה, בלי קשר לאם אתה חדש או ותיק. ע"כ אני משער שאתה כנראה ילד ואני ממליץ לך לקבל את העצה של דורון. ותדע, אין בושה בללמוד משהו, שלא ידעת אותו לפני.
בצורה נכונה היית כותב:"טוב, אני אדע להבא, כי אני חדש יחסית באתר". וגם לזה יש סייגים, מה הסדר הלשוני? והאם היה נכון יותר לכתוב קודם את העובדה ואחר כך את המסקנה, (כמו:"טוב, אני חדש יחסית באתר, ו/אבל אני אדע להבא"). אבל זו כבר רמה אחרת, של עריכה לשונית, שגם אני וגם מגיבים רבים פה, לא מקפידים עליה ב100% לפני ששולחים תגובה. קודם בשביל שיבינו אותך, תקפיד על הבסיס, שזה פיסוק ואיות נכון. כמעט כולם טועים מידי פעם, אבל חשוב לדעת, בשביל שנדע לתקן. ובלי קשר, ברוך הבא:)
נ.ב דורון, אני אגיד את זה שוב, עדיף שלמערך התגובות תהיה אפשרות עריכה שלאחר התגובה. התצוגה מקדימה רחוקה מלהיות מספקת. לא תמיד שמים לב לכל השגיאות בזמן הבדיקה ולפעמים בכלל עולה לי ואני מאמין גם למגיבים נוספים, דרך שונה של ניסוח, שתציג את הדעה של כל אחד, בצורה יותר נכונה לה התכוון. אם יש באפשרותך לעשות את התוספת הקטנה אבל הנחוצה הזו, אנחנו נשמח.
יש בעייתיות גדולה בהצעה שלך.
לפעמים מתפתח דיון שלם על/סביב מילה או משפט.
אתה בעצם מאפשר לשנות את המקור … שינוי של אפילו מילה יכול להיות קריטי.
זה יכול לגרום לשרשורים שלמים להראות לא רלוונטיים.
יש אתרים הנותנים 15 דקות לשינוי. אולי זה אפשרי.
גם אני משום מה הגעתי למסקנה שקימרה ילד/מתבגר. שלא גדל בישראל אולי.
אני מסכים עם כל מה שאמרת
וגם אני חושב צריך מנגנון שישמור על המקור. לא ידעתי עד היום על אפשרות של עריכה זמנית ותאמין לי 15 דקות זה מעל ומעבר למה שאני צריך.
אחרי שחידשת לי אתה זה, אני משנה את הבקשה שלי ואומר: דורון, עדיף שתהיה אפשרות לעריכה זמנית שכל אחד יוכל לתקן/לסדר ברבע שעה את התגובה שלו, זה יהיה מעולה:)
אבל להגיד שמארבל מצליחים ולכן כל מה שהם עושים זה טוב זו קפיצה לוגית.
אני זוקף את ההצלחה של מארבל בעיקר לעובדה שהם הראשונים, וכרגע היחידים. כמובן שזה לא *רק* זה. אבל העובדה היא ש"הנוקמים" היה אחד הסרטים הכי מצליחים אי פעם למרות שהוא המשיך סדרה שארבעת הסרטים האחרונים שלה (ת'ור, איירון מן 2, קפטן אמריקה והענק הירוק) היו סרטים לא ממש מוצלחים, לא ממש אהובים, ומבחינה כלכלית מצליחים בקושי (חוץ מאיירון מן). לדעתי זו הוכחה שההתלהבות הייתה מהקונספט, ושכל מה שמארבל היו צריכים לעשות אחרי ההצלחה הענקית של איירון מן 1 שמכר לכולם את היקום זה בעיקר לא לפשל. לא כי כל מה שהם עושים טוב ונכון.
אז לא, אני לא חושב שהם מצליחים בזכות הנבלים שלהם אלה למרות. לא לגמרי הבנתי את הטענה על סרטי דיסני-מה הכוונה הסטנדרטים היו שונים? לדעתך סרטי דיסני של פעם לא היו עובדים היום? אני לא מסכים איתך, וגם החבר'ה שעשו 100 מליון דולר על הפצה מחדש של "מלך האריות" כנראה יחלקו.
אין לדעתי סתירה בין נבל מפחיד לסרט שפונה לילדים-זה פשוט משהו שצריך לדעת לעשות, והרי גם ילדים אוהבים לפחד. בנוסף אני בהחלט חושב שאבומיניישן, וויפלאש, רד סקול ואפילו לוקי בחלקים מסויימים של הנוקמים היו אמורים להיות מפחידים. הם פשוט לא הצליחו. זה באג, לא פיצ'ר.
ואין את מודוק שהיה יכול להיות רשע על יותר טוב לA.I.M מ"המנדרין"
אני לא חושב שמה שמצליח הוא בהכרח טוב, אלא רק שההצלחה באה לפני האיכות במערך השיקולים של מארוול.
אבל בוא אני אחדד את הטענה שלי יותר טוב – אם אתה רואה משהו בסרטי מארוול שנראה לך שגוי או לא מוצלח, תשאל את עצמך האם בן ה-13 הממוצע היה חושב כמוך. אם התשובה היא לא, כנראה שמדובר בעניין מתוכנן. אפשר לפעמים לפנות גם לקהל יותר מבוגר באמצעות דיאלוגים שנונים או עלילה יותר מורכבת (כמו בקפטן אמריקה 2), אבל הקהל הצעיר הוא זה שמפרנס את היקום הזה מסרט לסרט (ולא פחות גם במרצ'נדייז ומוצרים נלווים).
בנוגע לדיסני – הנחתי שב"תור הזהב" אתה מתכוון לסרטים הישנים יותר של דיסני (משנות ה-30 עד ה-60), שיש בהם משהו בהחלט קריפי ולפעמים אכזרי במבט מודרני. "מלך האריות" הוא הדוגמא היחידה שאני יכול לחשוב עליה של סרט עם נבל מוצלח מדיסני (או פיקסאר) בשנים האחרונות, אבל גם הוא לא באמת מפחיד עבור מי שעבר את גיל היעד של הסרט.
רשימת נבלי דיסני-פיקסאר מוצלחים מאז שנות ה70:
אורסולה, גסטון, ג'פאר, סקאר, הדס , איזמה , אימא חורגת של רפונזל, המכשף מ"הצפרדע והנסיכה". סיד (למרות שאתה מרחם עליו מאוד עד סוף הסרט), סטיב בושמי ב"מפלצות בע"מ" ושותפו לפשע, סינדרום ויש אנשים שמחבבים מאוד את לאטס-או.
כמובן שזאת רשימה סובייקטיבית משהו, אבל הסתכלתי על איזה שמות של נבלים עדיין צצים בדיוני דיסני, לאו דווקא כדמויות מפחידות אלא בעיקר כדמויות שזוכרים אותם [הבעיה העיקרית של מארבל].
שכחת מישהו
https://www.youtube.com/watch?v=-NP-RsRGzVo
אני מאוד מאוד אוהב את פרולו
אבל התחושה האישית שלי היא ש"הגיבן מנוטרדם" פחות תפס תרבותית, ואיתו פרולו. אזמרלדה והגיבן עצמו הצליחו עוד קצת להיטמע, אבל שאר הדמויות (קווין קליין!) פחות תפסו בתרבות. [באותה מידה התלבטי לגבי האדס. הוא בהחלט בין הפחות מוזכרים ברשימה הזאת יחסית לאותה תקופת זמן]
היי היי היי!!!
https://www.youtube.com/watch?v=Z-j93utbMB8
הנבל הכי טוב מאז ומתמיד ולעולם ועד, בכל ג'אנר סרטים אפשרי וקיים.
*הודעה קצת 'עט מרקד'ית, אבל מוצדקת לחלוטין :)
לפגוש את הרובינסונים
אבל כמו שאמרתי – ניסיתי ללכת על מדד יותר "אובייקטיבי" של "מי זוכר את הנבלים האלה" ופחות "במה אני מאוהב ורוצה לעשות ילדים במהרה רק בשביל להראות להם את הסרטים האלה בדיוק". ולפגוש את הרובינוסנים, נשכח ולא בצדק פעם אחר פעם אחר פעם על ידי התרבות מסביבנו.
נראה לי שהפער ביננו הוא שאני לא חושב שנבלים פחות טובים/מפחידים זה משהו שפונה בהכרח לילדים קטנים.
כמו שכתבתי, בסרטי הילדים הטובים ביותר אי פעם יש נבלים מאוד, מאוד מפחידים (סקאר רוצח את אח שלו, שהוא גם האבא של הגיבור הראשי, און סקרין ובצורה ברוטאלית בעליל. אורסולה מ"בת הים" היא פשוט מטילת אימה. פרולו מנסה לשרוף את הגיבורה הראשית בחיים. בסולם ה"מאיים", מדובר בכמה דרגות מעל כל מה שרואים בסרטים של מארבל).
באשר לשאלה שלך בפסקה הראשונה-איך הייתי מרגיש בגיל 13-התשובה כזאת: בערך אותו דבר. הסרטים האהובים עליי באזור הגיל שאתה אומר היו שרה"ט, פארק היורה ועוד משהו בסגנון. אני אוהב אותם באותה מידה גם היום. נכון שיחד איתם הצטרפו עוד סרטים שלפני עשר שנים היו מרדימים אותי (אני בן 23), ונכון שאני מסתכל על אותם סרטים מפעם בעין שונה, אבל בסוף הנוסחה לסיפור טוב ומעניין היא אותו הדבר בכל גיל, ורובוטים ודינוזאורים מלהיבים אותי גם היום אם הם עשויים טוב. אין ספק שלילדים יש חוש ביקורת פחות מפותח, וסטנדרטים פחות נוקשים-זה אומר שהם הרבה פעמים מתעלמים מבעיות שמפריעות לאנשים מבוגרים. זה ממש לא אומר שהם אוהבים יותר דברים שהם גרועים. או במילים אחרות, להפוך אלמנט בסרט במודע לפחות מוצלח, לא אומר שאתה "פונה לילדים" אלה שאתה שם עליהם ז*ן. מה שאתה מתאר שמארבל עושים לנבלים שלהם זה לא פנייה לקהל אחר. זו פשרה. אם נחזור לשאלת ה"מה מצליח", כנראה שלא במקרה סרטי הילדים המצליחים ביותר אי פעם הם סרטים פשוט מעולים לכל גיל ובכל קנה מידה שלא הייתי משנה בהם כלום גם היום.
כשאתה אומר "לא ממש מוצלחים כלכלית" למה אתה מתכוון?
אחת הבעיות של מארבל זה שהיא עוותה לחלוטין את הסולם של מה שאנחנו מגדירים כ "הצלחה".
לפי ויקיפדיה – איירון מן 2 עם תקציב של מאתיים מליון דולר, הרוויח יותר מ600 מליון (פי שלוש).
תור עם תקציב של 150 הרוויח 450 (שוב כמעט פי שלוש)
וקפטן אמריקה עם תקציב של 140 הרוויח 370 (פי שתיים וחצי).
יש כאן אנשים שמבינים יותר ממני – אבל מעניין אותי אם ביחס לסרט הממוצע – האם הכנסות של פי 2-3 מהתקציב נחשב "לא מוצלח כלכלית". קשה לי להאמין.
וגם מבחינת רמת הסרטים – אולי אי אפשר להגדיר אותם כ"חוויה יוצאת מגדר הרגיל" אבל הם עדיין ברמה סבירה לחלוטין ואפילו טובה ביחס להרבה סרטי גיבורי על אחרים. (מי אמר דרדויל הסרט? או אשה חתול?)
הם ממש לא כשלון, הם פשוט לא באותה הרמה איירון מן 1 או הנוקמים. אבל לא כל סרט יכול להיות ברמה של איירון מן 1 או הנוקמים. סתם כי אז זה יהפוך להיות הממוצע, וההתייחסות לזה תהיה בהתאם – כי אז גם איירון מן 1 והנוקמים לא באמת יהיו ברמה של איירון מן 1 והנוקמים.
כסרטי קיץ מהנים – אם מוציאים אותם מחוץ לסקאלה הבלתי אפשרית שמארבל בנתה – נראה לי שהם כן נחשבים סרטים מצליחים – ואני אשמח אם יתקנו אותי אנשים שמבינים בזה יותר טוב.
היחיד שמתקרב להגדרה הזו הוא "הענק הירוק", וגם הוא בסופו של דבר הרוויח, ולא הפסיד.
כתבתי את זה כבר פעם,
אבל רוב ההכנסות של סרט לא מגיעות לאולפן, אלה לאולמות. בנוסף, תקציב הסרט בדר"כ לא כולל הוצאות פרסום, שמגיעות לעשרות מיליונים. אי אפשר לדעת מה היה החוזה המדוייק לגבי כל סרט, אבל ככלל אצבע סרט צריך להרוויח בערך פי שלוש מהתקציב המדווח כדי להיות באזור הרווחי.
מבחינה כלכלית, קפטן אמריקה ותור גבוליים מאוד.
לא כולל זכויות שידור
מכירות DVD, ומרצ'נדייז. יש סרטים שלא כיסו את התקציב בקולנוע והפכו רווחיים בכל זאת, בסופו של דבר. אל תדאגו לכיס של מארוול, אני בטוחה שהוא בסדר.
ברור, הכוונה להכנסות בקולנוע.
ואני לא דואג לכיס של מארוול-זה בכלל לא היה הטיעון שלי.
לא.
אם אני אראה עוד עיבוד אחד של הגובלין הירוק בקולנוע, בין אם זה אוסבורן או הבן הארור שלו – אני אצרח.
הוא לא צריך להיות הגובלין הירוק
נורמן אוסבורן הוא שילוב של לקס לות'ור והג'וקר, כשהוא הגובלין הוא הג'וקר, כשהוא לא, הוא לקס לות'ור. בשנים האחרונות הוא בקושי לבש את חליפת הגובלין ותפס יותר את תפקיד הלקס לות'ור שלו – איש עסקים מפולפל ורשע שמושך בחוטים של כולם ומשתלט על הכל.
זה התפקיד העיקרי שהייתי רוצה לראות לאוסבורן ביקום מארוול. עיבוד ל-Dark Reign יכול להיות אדיר!
That being said הם יהיו צריכים מתישהו להפוך אותו לגובלין, הוא הנאמסיס של ספיידרמן אחרי הכל.
אבל בינתיים לספיידי יש גלרייה של נבלים מעניינים, צבעוניים וזכירים אחרים לבחור מהם, וזו הסיבה שאני שמח שהוא חלק מהיקום הזה עכשיו כמו בקומיקס.
וגם דוקטור אוקטופוס שהוא אחד הנבלים הגדולים של ספיידרמן הם יכולים לקחת את מה שקרה עתו בחוברות האחרונות(לפני מלחמות הסודיות האחרון(שגם זה יכול להיות סיפור טוב לסרט על המלחמות הסודיות) על פי ויקפדיה) שהוא וספיידרמן מתחלפים במוחות קצת לפניי שהוא מת ואז הוא הופך לספיידרמן בעצמו והופך למין גרסה טובה של נורמן אוסבורן .
למה אף אחד לא הזכיר עדיין את "יום במלכודת" הנפלא?
(ל"ת)
אני לא הזכרתי אותו כי "המסע הפנטסטי" יצא הרבה לפניו.
אכן, "יום במלכודת" סרט מבדר מאוד.
בגובה הדשא
דבר ראשון, שמחתי לגלות שלמרות שאדגר רייט עזב, הוא בבירור השאיר אחריו שאריות. הבולטות ביותר הן כנראה סצינות "ההוא סיפר להיא שסיפרה להוא" הנהדרות. והן גם האירו את הבעיה הגדולה של הסרט – הקצב. אין ספק שאם רייט היה מביים, העריכה הייתה נראית אחרת לגמרי (וגם לא מעט מהסרט עצמו, כנראה). לא רק שהסרט לא היה כזה מעניין, הוא גם היה איטי.
ראד, דאגלס ולילי היו חביבים וחינניים ביותר. הנבל היה עוד נבל גנרי בחליפה רובוטית (כמה מקורי, מארוול!). מייקל פניה היה מאוד מייקל פניה.
הבדיחות נעו ממשעשעות למבריקות, אבל זה לא ממש הרגיש לי כמו סרט קומי, ולא ממש ברור לי למה אחרי הפרישה של רייט מארוול חיפשו בעיקר במאים קומיים. כלומר, נכון, יש בו קטעים מצחיקים, אבל צחקתי יותר בשני סרטי "הנוקמים" וב"שומרי הגלקסיה". לעומת זאת, הקטע של הסיפור המשפחתי אכן היו סתמיים ביותר (האם השחקן שמגלם את האבא החורג שלה ונירו לוי הופרדו בלידתם?) והיו לא מעט דיאלוגים יותר קלישאתיים ומביכים מאשר בטריילר האחרון של "ארבעת המופלאים".
בקיצור, לא הסרט הכי גרוע ב MCU, אבל יותר קרוב לתחתית מאשר לפסגה.
חיכיתי שתגיד משהו על "ההוא שסיפר להיא"!
[כלומר, בטיימליין לא לינארי, כי נכנסתי לדף של הביקורת רק כדי לראות אם מישהו כתב על זה והייתה לי התחושה שזה יהיה אתה.]
לא רק ששני הקטעים האלה היו נפלאים ולגמרי אדגר רייט-יים, נתקלתי שם בהפתעה גם בשחקנית שאני מאוד אוהבת. לא בטוחה כמה משנה לסמן ספוילר עליה אבל קוראים לה אנה אקאנה והיא נפלאה וגם ממש מצחיקה. אפשר למצוא אותה ביוטיוב.
עכשיו גם ביוטיוב :)
לא איכות אידיאלית, אבל זה משהו.
https://www.youtube.com/watch?v=zi-ugf8x2Po
שתי הפיסקאות הראשונות קצת חורות לי
בעיקר כי אפשר להגיד אותן על כל סרט שיצא הקיץ- מפיץ' פרפקט 2 ועד עולם היורה. אדגר רייט היה יותר קרוב לביים את אנטמן מאשר את "מרגלת", אין ספק. אבל נראה לי מוזר להתמקד יותר במי שלא ביים את הסרט מאשר מי שכן*. באותה מידה יש עולם מקביל שבו עכשיו יוצא אנט-מן של וורנר הרצוג.
לגבי הסרט עצמו:
הליהוק נהדר, העריכה מוזרה, הסרט בכלליות כיף.
בהחלט לא "הסרט הטוב ביותר של מארבל אי פעם" אבל בהחלט "הסרט הטוב יותר של מארבל השנה" וזה גם משהו.
וגם אני תוהה על קנקנו של עתיד סרטי מארבל, אבל אני חושב שחלק מהפתרונות האפשריים שלהם נראה כבר ב"קפטן אמריקה" הבא ונוכל להבין אם זה לטעמנו או לא.
* -למרות שבקצב הזה, בקרוב יהיה סרט דוקומנטרי על "אנטמן של אדגר" אחרי הסרטי דוקו על הגרסאות האבודות של חולית וסופרמן
בנוגע לדמויות המשנה האינסופיות.
זה יחסית בלתי סביר, אבל כולי תקווה שהניסיון ליצור אצל הקהל היכרות עם כמה שיותר גיבורי על הוא הכנה לטבח המוני ב"מלחמת האזרחים", שיהפוך את הסרט הזה לפנינה בקרב סרטי "כל הטובים נשארו בחיים אלא אם אחד מהם הקריב את עצמו בהירואיות כדי להציל את העולם" של מארוול.
אני מקווה מאוד שאתה צודק
אבל אני חושב שכרגע רק דמות אחת משמעותית תמות ואולי עוד דמות גיבור על משנה או שתיים( כנראה פלקון,הוקאיי, האלמנה או וור משין*). כלומר – טוני או סטיב. אני מהמר על סטיב, גם כי הוא פחות ה"כל היקום הזה נבנה עליי" שהוא איירון מן וגם כי כריס אוונס מחפש להשתחרר מהיקום הזה בעוד שרוברט דאוני מחבק אותו חיבוק דוב.
* – בלק פנתר וספיידרמן חסינים (סרטים עתידיים וזה) והתחושה שלי היא שהם לא הביאו את אנט מן, מכשפת הארגמן וחזון בשביל למות שתי שניות אחר כך. נבלים וסתם אנשים, לעומת זאת, אני מניח שימותו מהר יותר.
למה אני עוד ער?
אפשר בבקשה לקבל מקורות לעניין ה"כריס אוונס מחפש להשתחרר"?
פה בעיקר.
הסרט יהיה מבוסס על הקומיקס
בדיוק במידה שבה "עידן אולטרון" היה מבוסס על Age of Ultron, הקומיקס.
כלומר, במידה שנוחה לאולפני מארבל?
(ל"ת)
כלומר כמעט ולא
הבעיה במקרה הזה, זה שגם אם הם מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ירצו להיות קרובים לקומיקס, הם לא יכולים.
נכון לרגע זה – לאף דמות אין זהות סודית. אין להם מספיק גיבורים כדי להפוך את זה למלחמה של צד בצד (אם כי עם כמות הגיבורי משנה שיש להם עד לנקודה זו אפשר לעשות עם זה משהו). וגם הוא כולל המון מאפיינים שהם "אובר קומוקיסים" שמארוול בטח לא היו רוצים להכניס לסרטים שלהם (כמו שיבוט של ת'ור וכאלה).
זו הולכת להיות עלילה הרבה פחות מורכבת לדעתי, קפטן רוצה א איירון מן בעד ב – הוא מנסה להשפיע עליהם, הוא עליהם מישהו ידליק שם איזה פיוז ויהיה קצת מכות. עם בימוי טוב ותסריט לא קלישאתי זה יכול להיות אחלה. אני נהנתי מאוד מאוד מקפטן 2, לא רק מהאקשן, גם מהעלילה והתסריט ואני מקווה שהוא לא יפחת ממנו.
אתה צודק
הם לא ישתמשו בסיפור כמו שהוא במקור. לגבי התסריט והבימוי שאני כל כך שמח שזה אותו צוות שעשו את "קפטן אמריקה חייל החורף" אותם תסריטאים ובמאים. התסריטאים עשו גם את הקפטן הראשון ואת תור השני ואני מסיק שהסיפור במקור יותר מעניין הם כותבים אותו בצורה טובה. והאחים רוסו ביימו את הקפטן 2 בצורה שהכי התחברתי. גם הרגשתי את הדרמה ואת האינטנסביות (הסצינה על הכביש עם האלמה השחורה פשוט אדירה) וגם הדמות של הקפטן עשו אותו נכון ופתאום הרגיש לי לא פחות מאיירון מן והבדיחות שלו הוא ממש איזן בצורה שלא יראה לוחם צדק מטופש אלא מישהו שחי לפני הרבה שנים וקשה לא להתחבר אבל הוא תופס מהר ועושה מה שהוא יודע הכי טוב. לכן דיי התעצבנתי שלא ראו את הטון הזה שלו בעידן אולטרון. (סתם נתפסו שהוא לא רגיל לקלל).
בשורה תחתונה, הסיפור בקומיקס של "מלחמת אזרחים" מאוד טוב יחד עם הצוות הזה הם נראה לי יעשו אותו לא פחות ממעולה. ובכלל אני שמח שהם מציגים את ספיידרמן והפנטר השחור לראשונה. וגם הם ממשיכים ל"מחמת נצח 1 ו2" כי צוות מנצח לא מחליפים.
לא יקרה.
אמרתי זאת בעבר ואני אגיד זאת שוב – אני לא מבינה איך אתם נופלים בפח הזה. מארבל לא הורגת את הגיבורים שלה, נקודה.
אין שום דמות משמעותית שנהרגה במארבל ונשארה מתה, והם בטח לא יתחילו עם זה עכשיו. וכן, זה כולל את קפטן אמריקה – בהתחשב בעובדה שכריס אוונס חתום ללפחות עוד סרט אחד מעבר לסיביל וור.
אפשר לקוות, לא?
אבל את צודקת. אני חושב שדמות מסוימת תמות – אבל תחזור לחיים. והסרט הנוסף הבודד של קפטן אמריקה יכול להיות קלאסי לכזה. "אוי לא הוא מת כולנו עצובים. אה עכשיו 2019 איזה הפתעה הוא חזר אף אחד לא חשב שזה יקרה".
לדעתי
הם כן הולכים להרוג כמה דמויות מרכזיות, רק כדי שיוכלו להחזיר אותם די בקלות בסופו של "מלחמת האינסוף חלק 2", שבטח יגמר באותה צורה כמו "אקס מן העתיד שהיה", למעשה זה יכול להיות תירוץ די טוב לאתחול היקום, הכפפה של ת'אנוס יכולה לעשות הכל אז להרוג את כל הדמויות המרכזיות בקרב מולו ואז להחזיר אותם לחיים ואפילו לבקש בסוף מהכפפה להחזיר את הזמן לאחור ולשנות הכל זה משהו שיכול לקרות בקלות ודי בטוח שגם יקרה, זה גם מה שקרה בקומיקס פחות או יותר.
ואללה לא זכרתי, תודה
(ל"ת)
צודקת
נראה לי שלזיכרון סרטי המארבל שלי יש תאריך תפוגה של שלוש שנים. (וקפטן אמריקה הראשון עוד התרחש במלחמת העולם השניה אז בכלל).
אני בספק אם זה יקרה...
מעבר לזה שאני לא רוצה שהם יהרגו דמויות רק כדי להגיד "היי תראו אנחנו הורגים דמויות", זה לא משחקי הכס פה, צריך לעשות את זה עם טעם ועם קידום עלילתי כזה או אחר ולא סתם על מנת להראות שהם מסוגלים, ככל הנראה הסרט שמבוסס על מלחמת האזרחים לא הולך להיות כל כך מבוסס על מלחמת האזרחים. אני ממש לא בטוח שהקו עלילה הקומיקסי יהיה גורם משמעותי בסרט הזה כי רוב העלילה פשוט לא קיימת בMCU הקולנועי.
ממש לא כדי לומר הי תראו הרגנו דמות.
כן כמו משחקי הכס- להראות שshit's real. להראות שיש תוצאות לאירוע הזה שקוראים לו פאקינג מלחמת אזרחים, שזה לא סתם ויכוחון בין טוני לסטיב עם קצת איומים, קצת מכות, וחזרה לענייני תאנוס. הם מציגים מלא דמויות, וכפי שרד ציין, אין מקום לכולן. עם זאת, להרוג עשר *דמויות* במהלך מלחמת האזרחים יהיה הרבה יותר אפקטיבי מלהרוג מאתיים Enhanced גנריים מהרקע.
בחברה האמריקאית, מלחמת אזרחים יש אחת, והיא הרגה מליונים על גבי מליונים של גברים צעירים- שני אחוז מסך האוכלוסיה. לראות את מארוול קוראים למשהו "מלחמת האזרחים" רק כי היו בו שני פיצוצים ואיזה אגרוף של ההאלק יהיה מדכא מאוד. צפוי שזה מה שיקרה, אבל זה יהיה מדכא מאוד.
ונראה שעד אז הם ישדרגו קצת את האלק כי מימה שרואים בנוקמים שתיים זה שהוא נהפך למספיק חכם כדי להטיס מטוס אז זה אומר שבקרוב יהיה אלקים נוספים (לפחות על פי הקומיקס)
במלחמת האזרחים האמריקאית נהרגו 600,000 אנשים ולא מיליונים.
(ל"ת)
איך זה קשור למה שכתבתי?
התכוונתי להגיב לסופר סתם.
(ל"ת)
צודק. טעות שלי.
ובכל זאת.
אז תגיב ישר לביקורת שלו ולא שלי
לדעתי מדובר באחד הסרטים הטובים של מארוול
שלפניו עומדים רק 3 סרטים – הנוקמים (הראשון), קפטן 2 ושומרי הגאלקסיה. ומקום רביעי זה מכובד מאוד !
הוא היה מצחיק בטירוף, כמעט הכי מצחיק של מארוול, הליהוק של פול מדויק ויושב עליו בול, ולמרות שלא מדובר ברייט אי אפשר להגיד שהוא היה שגרתי לחלוטין. הוא מזכיר את איירון מן הראשון זה אין ספק, אבל המבנה של סרט שודים היה מוצלח מאוד. אני נהנתי !
הנה רעיון מטורף: מאחר ורייט לא ביים את זה, אולי שיעשה את דדפול?
(ל"ת)
רעיון נורא מטורף, בעיקר בגלל שדדפול כבר בוים.
(ל"ת)
אחת הבאסות הגדולות בהיסטוריה.
(ל"ת)
חשבתי שדוקא הראו אותה
יש איזו סצנה שהופ מביטה בתמונה של אמא שלה, לא?
והשחקנית שגילמה את ג'אנט ואן דיין ב"אנטמן" היא-
היילי לאוויט! רגע, מי?!
http://www.examiner.com/article/hayley-lovitt-is-the-wasp-hank-pym-s-wife-ant-man-comic-book-movie
האם סרטי מארוול היו מצליחים מחוץ למארוול
אני אוהב ברמה כזו או אחרת את כל סרטי מארוול (אפילו את הענק עם אדוארד נורטון).
מה שכן, אני מרגיש שבזכות לוגו מארוול הסרטים מקבלים הנחה שסרטים אחרים (למשל סרטי די סי) לא זוכים לה.
אם אנטמן היה שייך לדי סי והיה משוחרר כסרט הפותח של יקום די סי (כמו שאיירון מן עשה בהצלחה וגרין לנטרן כשל בהצלחה) הם היה היום יקום די סי שכולם אוהבים? האם הסרט היה נקטל?
כשפיקסר מוציאים סרט לא מקצועי (אמיצה) או סרט שמהווה פרסומת צעצועים ארוכה ללא שום נסיון לספק איכות או ערך מוסף (מכוניות), הם סופגים ביקורות חמורות יותר משאר האולפנים. לעומת זאת, כשמארוול מוצאים סרט שאינו באותה רמה של האחרים, יש סלחנות מסויימת כי הם מארוול.
אם אנטמן היה משוחרר כסרט הפותח של יקום מארוול,
לא בטוח שהיה לנו היום יקום מארוול. מה שפתח את יקום מארוול זה איירון-מן. ויקום מארוול הוא יותר מסרטי פיקסאר – כל סרט הוא פרק בסדרה.
אתה קורא ל"אמיצה" "לא מקצועי"?
לך פעם לקולנוע בחופש ותראה את הג'אנקנימציה שמופצת שם כדי לדעת מה זה סרט אנימציה לא מקצועי. "אמיצה" הוא סרט שאפשר להתווכח לגבי האיכויות שלו, לדעתי הוא טוב, אבל הוא מאוד רחוק מלהיות "לא מקצועי". הוא "גרוע" *רק* בהשוואה לרמת האיכות המדהימה של סרטי פיקסאר עד אז.
וזאת דוגמה להיפך המוחלט ממה שטענת: סרטי מארוול לא מקבלים "הנחה" בגלל שהם מארוול, אלא להיפך – הם צריכים לעמוד בסטנדרט מסוים. "אנטמן" הוא סרט "לא מקצועי" בדיוק כמו "אמיצה": הוא סרט נחמד שהוא קצת חלש יחסית לסרטים אחרים של החברה.
ביחס לסרטי פיקסר אחרים, כן, אמיצה היה לא מקצועי
אין ספק שהיו לסרט ערכי הפקה גבוהים, שהאנימציה הייתה מושקעת ושהשחקנים היו טובים.
מצד שני, התסריט היה, לדעתי, לא מהודק ונתן הרגשה שהסרט לא ידע מה הוא רוצה להעביר ואיך.
הוא הרגיש לי כאילו שהוא התחיל בצורה מסויימת ופתאום עבר לז'אנר או סגנון אחר.
בקשר למארוול, חשיבה על הסרטים שלהם בתור סדרה באמת "עוזרת" לי לקבל את הסרטים הפחות טובים בהבנה מסויימת.
אני עדיין בתחושה שדי סי הפכו לאנדרדוג של סרטי הקיץ ושיש ביקורת לא הוגנת נגדם.
נכון שלא היו עד עכשיו סרטים טובים מיקום די סי (שמורכב כרגע סרט יחיד), אבל אנשים (גם אני) קוטלים את הסרטים עוד לפני שיצאו.
זה לא נראה כך, אבל אולי סופרמן\בטמן החדש יצליח להיות בו זמנית כיפי אפי ורציני.
אולי אפילו יצליחו להפוך את סופרמן מרוצח ההמונים שהיה בסרט הקודם לגיבור מעורר תקווה שהוא אמור להיות.
אני לא חושב שזה נכון
כשאתה יודע שזאק סניידר מופקד על הבימוי, כשראית את הסרט הראשון ביקום בבימויו, כשאתה מבין את האווירה שהטריילרים מנסים להעביר, מצטיירת תמונה ברורה למדי. ייתכן שהיא שגויה והסרט יהיה גם כיפי, אך כרגע זה לא נראה כך.
אנשים מגיבים בצורה כזו כי הם רוצים שהסרטים יצליחו, לא להיפך וזו לא קפיצה לוגית מטורפת, בהתבסס על הראיות. האם ראית בדיחה אחת לרפואה בטריילר? כי אני לא. פלטת הצבעים קודרת לחלוטין, המוזיקה "כבדה" ו"the red capes are coming" לא הספיק עבורי.
גם את מארוול קטלו על הענק הירוק. ואז הגיע איירון מן ואחריו די הרבה סרטים שמקנים להם את יתרון ההנאה מהספק. גם כמי שלא שונא את man of steel, אני לא חושב שDC הרוויחו את זה עדיין. שלא לדבר על הטריילרים שלהם.. אפילו בזה של הנוקמים 2, שהיה כבד לכל הדעות, הייתה את הסצנה המקדימה עם תחרות "משוך במיולניר".
מסכימה ומחזקת
גם כשיצא הטריילר הראשון של "הנוקמים 2" שהרגיש אפל וקודר ולא הומוריסטי – היה ים של ביקורת כלפי מארוול, אפילו שזה מארוול.
אז חלק אמרו "חכו לסרט, זה בכל זאת מארוול, כמה קודר זה כבר יכול להיות?" אבל מצד שני – מה המטרה של הטריילר אם לא לתת את הטון של האוירה של הסרט?
רק הטריילר השני של הנוקמים 2 החזיר לאנשים את הבטחון שאנחנו חוזרים למארבל הישן והטוב (או הלא טוב, תלוי את מי שואלים).
ואז הגיע הסרט וגילינו שזה כן ממש גרוע למרות שזה מארבל.
(ל"ת)
גרוע זה עניין של דעה
אני לא חושבת שהוא היה גרוע. פשוט לא היה לו שום סיכוי לעלות לגבהים של הנוקמים, אבל בתור שעתיים של אקשן – די נהניתי ממנו.
מה שכן, זה עדיין מחזק את מה שאמרתי בהתחלה –
אני כל פעם רואה מחדש את הטענה ש"מארבל לא מקבלים את אותה ביקורת כמו DC" וזו טענה שהיא פשוט לא נכונה.
מארבל מקבלים מספיק ביקורת, בטח לפני שהסרטים יצאו (הביקורת על הטריילר של הנוקמים 2, הביקורת על ההחלטה לעשות סרט "שומרי הגלקסיה", גם ההודעה על איירון מן הראשון התקבלה בסוג של "מה, הם באמת חושבים שיש להם סיכוי נגד גיבורי העל האמיתיים?" וכו…), פשוט היו מספיק פעמים שהם הוכיחו את עצמם למרות הביקורת הזו.
אז כשהם יוצאים בהצהרות מפוצצות, לפחות יש להם קבלות מאחורי ההצהרות האלה. לפעמים זה עוד יותר ולפעמים זה עובד פחות, אבל לפחות הם נתנו איזשהי סיבה לתת להם להנות מהספק.
ולמרות זאת – עדיין באים אליהם המון בטענות ועם המון ביקורת.
DC יוצאים בהצהרות מפוצצות, כשהבסיס היחיד להצהרות האלה הוא סרט אחד, שנחשב בינוני פלוס במקרה הטוב. ורצף ליהוקים שאולי יוכיח את עצמו בסופו של דבר, אבל לבינתיים עושה רושם תמוה. חובת ההוכחה היא עליהם.
גם אני חשבתי על זה פעם
אבל אני יכול להבין למה זה קורה, מארוול בנתה סיפור בעולם שנבנה על סדרת סרטים שאפילו שהוא בקולנוע הוא עדיין סדרה. עכשיו סדרה שמאוד אהובה עליך, גם אם יהיה לה פרק לא הכי טוב אתה עדיין תלמד להנות מהחלקים היותר טובים בו, וגם אם לא, אתה תצפה בו בשביל לשמור על רצף. אז חלק הולכים בגלל שאוהבים, חלק מחבבים בגלל הרפננס לקומיקס וחלק נהנים מההמשכיות.
עוד דבר, מארוול תמיד שומרת על רמת בידור גבוהה גם אם הסרט לא כל כך איכותי. ככה שהיא מסכימה לעצמה לחרוג בסרטים וללכת יותר על הגבולות, אנטמן לא היה פותח את העולם, כי הם יודעים שעדיין הקהל לא היה אוכל את זה. איירון מן היה מאוד חכם ובטוח בפתיחה שלו את העולם, מאוד ריאלי וחליפה קולית לכן זה עבד, בשונה מהגרין לנטרן שהוא פנטזיה מהירה מידי והוצג בצורה לא מעניינת מספיק.
"יש לנו אחד שמטפס על קירות"...
הרגע הכי טוב בסרט.
אני רק ניטפוק
ראש עורפים, יד קוטעים.
יש בסרט הזה ג'וקים ?
(ל"ת)
לא ג'וקים ממש, אבל חרקים דמויי-ג'וק גדולים, כן.
(ל"ת)
ואני אמשיך עם פולו-אפ
עכבישים?
אני אנסה לחסוך את רשימת כל בני משפחת החרקים*
יש בסרט נמלים. זהו. כל מיני סוגים של נמלים. רבות וגדולות. טכנית, הן לא ג'וקים ולא עכבישים, אבל אני לא בטוח שלמי שסובל מפוביה מסוגים אחרים של חרקים זה ישנה כמה רגליים בדיוק יש להן.
* כן כן עכבישים הם לא חרקים.
הסרט שונה מסרטי הגיבורים שהיו לאחרונה, הרבה יותר מהנה
נתחיל מהעובדה שלא נהניתי מהאוונג'רס וסטארק רק מעצבן והסרטים שלו נוראיים בעייני
נמשיך בעובדה ש בעקרון אני כן אוהבת גיבורי על
לכן אפשר להבין שמשהו לא עבד בשבילי בנוסחה החדשה של גיבורי העל.
הסרט הזה החזיר לי את האהבה, נהניתי בסרט כמעט לכל אורכו היה קצת ארוך בקטע האימונים
דברים כללים על הסרט:
בת ה 15ביקשה לראות אותו וזה סרט גיבורי העל הראשון שהיא מבקשת, כנראה שיש באז בקרב נערות בנות גילה, יש משהו שונה בסרט הזה
היא גילגלה עיניים כל פעם שהרומן התפתח והתלוננה בקול למה אי אפשר סתם סרט בלי רומן
אהבתי את השחקנים, הרשע פחות משכנע,
את אוונג'לין לילי אני אוהבת מאבודים. כשראיתי את הסדרה מייד אמרתי שהיא הכוכבת הכי גדולה בסדרה
אכן עושה רושם שהיא הכי בונה קריירה הוליוודית מאז. ההוביט כבר הגיע הוביט וגפ ההודי אנדרואיד היה מצויין אבל עדיין שמו אינו שגור בפי הצופים
כמות ההומור הייתה במינון הנכון, יותר מזה וזו הייתה קומדיה. גם הצילומים היו טובים בעייני, דו מימד,
אם יהיה סרט המשך אלך,
אהבתי את סצנות הסיפורים של גיבור המשנה וגם את סצנת הסיום שלו.
קיטור לסיום- למה תספורת הקארה המכועסות מופיעות לאחרונה על הגבורות? לאף אחת זה לא מחמיא.
למיה וואלאס זה החמיא.
(ל"ת)
נו בטח שהחמיא לה
מי שיעז לא להחמיא למיה וולאס מסתבך עם מרסלוס.
גם להיט-גירל
(ל"ת)
לא, גם לא לה. מסכימה על מיה וואלאס. רשימת בוב הגרועות:
תספורת בוב יכולה להיות גאונית על האדם הנכון.
גם רייצ'ל , מחברים עברה תקופת סוג של קארה מקסים.
לפעמים התספורת נראית לא טבעית ומגוכחת
הסרטים בהן תספורות הבוב הרגיזוני בשלוף:
כאמור אוונג'לין, אנטמן
קייט בלאנשט , אינדיאנה ג'ונס
ברייס דאלאס הווארד , עולם היורה
אמנדה סיינפלד, IN TIME
זיטה ג'ונס, שיקגו
* לקיק אס היו שני סוגים אחד צעיר ומוצלח בראשון ואחד מכוער בשני אבל בשניהם לא אמור להראות כמו שיער טבעי אלא דמות
**ובמציאות- אנה ווינטור
סוף סוף מצאתי עוד מישהו
שחושב שסטארק בסרטים מעצבן. תודה, תודה לך, חשבתי שאני לבד. רוברט ג'וניור נראה כל כך זחוח בסרטים שזה פשוט מוציא אותי מדעתי (חוץ מהסרט הראשון, שם הוא די בסדר). אמנם גם בקומיקס טוני לא חסר אהבה עצמית (כלומר, נרקיסיזם), אבל זה מתאזן יפה עם עודף השנאה וההאשמה העצמית שלו. בסרטים התכונות האלו נוכחות הרבה פחות ורוברט ג'וניור פשוט מקרין שביעות עצמית גבוהה מדי לטעמי. חוץ מזה, קצת לא נעים/יפה להגיד, אבל צריך להודות: הוא פשוט זקן מדי בשלב זה.
אני גם אוהב יותר סרטים מהסוג הזה
הגיבור לא חייב להיות גיבור, הוא מונע רק מהצורך לדאוג לילדתו. בשונה מת'ור, הקפטן והענק שהם מלכתחילה חזקים ואיירון מן גם השקיע בלבנות לו את אותו כוח מהחליפה ומה שבעצם הופך אותם לגיבורים הוא תיעול הכוח בצורה נכונה. אנט-מן לעומת זאת, חי חיים רגילים במשך כל חייו והוא יכול להחליט שהחליפה והכוח שבא איתה בכלל לא מתאים לו. ובהתחלה הוא באמת לא מעוניין, אבל בשביל הילדה הוא מוכן לעשות הכול. בעניין הזה הוא הרבה יותר משפחתי ומזכיר לי את "מתנה בלתי אפשרית" עם ארנולד שוורצנגר. (I'm turbo-man)
לגבי התסריט והעריכה, כן אין מה לעשות, הרגיש שהסרט עבר משיכות לכאן ולכאן. אני לא חושב שאדגר רייט היה עושה את זה יותר נכון. אני יכול לשער לאיזה כיוון הוא ניסה למשוך את זה – קומדיה משוגעת ללא מעצורים שמשתמשת בצורה יותר מצחיקה בכל הקטע של ההתכווצות, אבל גם היה מאבד את כל הלב של הסרט. (בכללי, אם אני מנסה להיזכר בסרטים שלו, האהוב עליי "סקוט פילגרים נגד העולם" הוא מאוד מצחיק אבל בלי ערך מוסף, בשונה מהיוצרים פיל לורד וכריסטופר מילר שגם עם רמת מודעית עצמית מאוד גבוהה, אבל עדיין מוציאים סרט עם נשמה) מארוול בטח רצו להשאיר את זה יותר כקומדיה משפחתית ואני מעדיף את זה באמת ככה.
עוד דבר שמאוד מורגש, זה שלאוונג'ין לילי הוסיפו סצינות שלא היו מורכבות במקור לתסריט, אבל יש לציין שגם היא כמו פול ראד מצילה את הסרט עם הקסם שלה. הסרט כמו שהוא כתוב, בידיים אחרות יכל להיות אסון. אבל הוא יצר בעיה חדשה מכיוון שהנוכחות שלי לילי גדלה והייתה מאוד מורגשת בסרט עד שממש כבר רצינו שכן תתפוס את החליפה של הוואספ ותילחם איתו באחד מהקרבות הסופיים של הסרט. "יסכימו" לה להיות בשטח הקרב לא פחות מאנט מן. הסאונד תמיד מצוין, שילוב של סוכן/שודד וגיבור על בצורה מעולה.
לסיכום, היו לסרט בעיות תסריט וטלטלות ללא סוף ומארוול עדיין צלחו אותו, בתור סיפור אוריג'ן. הוא שונה ממה שראינו עד עכשיו בגיבורי על, וזה חכם לסיים את השלב השני בצורה כזו קטנה ומאוד מצחיקה. במדד סרטי מארוול הוא מקום רביעי מבחינתי, יחד עם איירון מן הראשון. 8 מתוך 10
מכיל ספויילרים? נו באמת..
(ל"ת)
כן, ולא ברור
בעיקר טיזינג לתראו מחכים לכם דברים טובים בסרטים הבאים
תודה!
נשמע שמלחמת האזרחים כן יתפוס כיוון שונה מהוקמיקס (מישהו מופתע?!), זה לא אומר שזה רע. יש לי ציפיות גבוהות, מקווה לא להתאכזב.
קישור פריטי פליז?
(ל"ת)
אפשר, אהם, אולי, כאילו, לשאול למה?
למה ההופעה שלו גורמת לך לרגשות כלשהם, שלא לדבר על רגשות חזקים כאלה?
סתם שתדע,
באקי ברנס הוא בערך הסיבה היחידה שלי לצפות בסרט הזה.
סתם שתדע
ההודעה הזו היא אם-אמא של הספויילרים.
תודה רבה לך שהרסת לי את הסצינה שאחרי הקרדיטים.
אני לא רגישה לספויילרים בכלליות, בטח לא לספויירלים כלליים וקטנים, ולכן אני כן נכנסת לשרשורים כאלה. אבל ספויילרים אכזריים כאלה (כמו הופעה של דמות שאין שום סיבה בכלל לצפות שהיא תופיע אלא אם כן אומרים לך במפורש קודם שהיא הולכת להופיע ) אמורים להיות מוסתרים. בגלל זה יש, well, אזהרת ספויילר.
אה...
"אם-אמא של הספויילרים"? "ספויילרים אכזריים כאלה"? ההודעה שלי לא פירטה בכלל על מה מדובר. אם לא פתחת את שאר הודעות הספויילר לפני זה, לא היית אמורה להבין בכלל שמדובר בסצינת אחרי הקרדיטים או באיזה סרט מדובר.
לא כשזה נמצא
תחת תת שרשור עם הכותרת "ספויילר לסצינת אחרי הקרדיטים".
אני באמת לא רגישה לספויילרים קטנים, אבל אין שום צורה שבה דמות שמופיעה בסצינה שאחרי הקרדיטים בסרט שנמצא באקרנים בערך שבועיים זה לא ספויילר.
אם הולכים לכתוב משהו מפורש, אז למה לא פשוט ללחוץ על הוי הקטן למטה? באמת. זה כולה לחיצה אחת ובדיוק בשביל זה הוא מיועד.
זה שזה נמצא תחת תת-השרשור עם הכותרת "ספוילר לסצנת אחרי הקרדיטים" ממש לא אומר בהכרח שזה קשור. גם בתוך תת-שרשור הנושאים פעמים רבות מתחלפים בלי הרף. את זו שקפצה למסקנה שזה קשור. אין באמת קשר ישיר בין ההודעה שלי להודעה עם הכותרת "ספוילר לסצנת אחרי הקרדיטים", והסרט שדיברתי עליו בהודעה הזו הוא בכלל לא "אנטמן", אם זה מה שחשבת. מנין לך שאני לא מדברת על הסרט "חייל החורף" בכלל?
אני דווקא מאוד נזהרת עם ספוילרים, אבל לא חשבתי שאני צריכה לסמן בספוילר הודעה שלא ברור בכלל על מה אני מדברת בה, אם לא קוראים את ההודעה (המסומנת בספוילר) של eclipse לפני זה. ובכנות… לא נעים לי להגיד את זה, אבל אם כל-כך חשוב לך לא לגלות את התוכן של סצנת אחרי הקרדיטים שנמשכת בערך 30 שניות, ואת מניחה שכל מה שמתחת לתת-שרשור הזה הוא על אתה הסצנה, אז אולי כדאי שלא תפתחי בכלל את התגובות בתת-השרשור הזה?…
כי ההבדל בין הודעות שמסומנות כספוילר
להודעות שאינן מסומנות כספויילר, זה שהודעות שמסומנות כספויילר הן סגורות וצריך לפתוח אותן , והודעות שאינן מסומנות כספויילר נפתחות באופן אוטומטי. אין לי את האופציה לא לפתוח אותן – הן כבר פתוחות!
עכשיו – אם זה היה אתר שבו נהוג לספיילר חופשי בשרשורים על סרטים, אז היית צודקת, אבל זה לא. זה אתר שבו ידוע שאנשים מסתכלים על הביקורת והשרשור בשביל חוות דעת (לא נדיר שאנשים שואלים לגבי התאמת הסרט לגילאים מסויימים, או האם שווה לקנות כרטיס ל 3D, ובדיוק בשביל זה המציאו את הכפתור של הספויילר.
אני לא מצליחה להבין את ההתעקשות ולמה לעשות דווקא.
את מזכירה שם של דמות. ספציפית. כל כך קשה ללחוץ על וי קטן?
אין כאן שום התעקשות לעשות דווקא.
כשראיתי את ההודעה שלך לראשונה, נדהמתי. לא הבנתי איך בכלל הצלחת להוציא ספוילר ממה שכתבתי. אפילו כשעליתי למעלה בתגובות, לא הצלחתי להבין. רק אחרי שאמרת שההודעה שלי היא חלק מתת-קישור שיש עליו התרעת ספוילר לסצנה של אחרי הקרדיטים, הבנתי למה הגעת למסקנה הזו.
הנקודה היא כזו: אני כתבתי משהו שבעיני נראה מעורפל מספיק כדי לא לשים עליו התרעת ספוילר. להגיד שבאקי בארנס מופיע בסרט הזה – בלי לפרש איזה סרט זה "הסרט הזה", זה ממש לא ספוילר. כל מה שזה אומר זה שבאקי מופיע בסרט *כלשהו*, שזה ידוע וברור לכל. בכלל לא שמתי לב מה יש כמה הודעות מעליי – את חושבת שאני זוכרת? את חושבת שאני מסתכלת אחורה בשרשור כל פעם שאני מגיבה? מי עושה את זה? הגבתי לשתי ההודעות מעליי, זה הכל. אני לא יכולה בכל פעם לעצור ולחשוב על כל הדרכים האפשריות בגינן מישהו יקרא את מה שכתבתי כספוילר. אולי לך זה נראה ברור ומשתמע כי קראת את כל תת-השרשור ברצף, אבל אני קראתי את ההודעות באופן מקוטע, בזמנים שונים, וזה ממש לא נראה לי ברור או משתמע. בכלל.
הקטע הוא, לא רק שבכלל לא חשבתי שמישהו עלול לתפוס את זה כספוילר, אלא שגם בעתיד, בהינתן סיטואציה דומה, אני עלולה לעשות בדיוק אותו הדבר. זה לא ש- אוקיי, הבנתי את הטעות ולא אעשה את זה שוב. אני בהחלט עלולה לעשות את זה שוב! כי – אני חוזרת פה על דבריי מקודם – אני לא יכולה לחשוב על כל הדרכים האפשריות ל"איך מה שכתבתי עלול להיקרא על ידי אדם אחר כספוילר". אני מסמנת את מה שברור שהוא ספוילר ואת מה שאני חושבת עליו באותו הרגע כמשהו שעלול להתפרש באופן כלשהו כספוילר, אבל אני לא תמיד יכולה לחשוב על כל האופנים, אני רק בנאדם אחד.
אז אני יכולה להתנצל, אבל מבחינתי זה יהיה חסר משמעות. כי אני לא חושבת שעשיתי כאן שום דבר רע ואני לא חושבת שזה נחשב ספוילר. מה שכתוב כמה הודעות קודם לא בהכרח קשור להודעה שלי, ובהודעה עצמה אין שום דבר שלא ידוע הרבה לפני "אנטמן".
ונכון – זה אתר שבו שומרים על סימון ספוילרים, אז כביכול אפשר להיכנס גם לדף של סרט שלא ראית בלי חשש. אבל ת'כלס, זה לא באמת ככה. את יודעת כמה פעמים לא התאפקתי ונכנסתי לפורומים שמקפידים על סימון ספוילרים של ספר, סדרה או סרט לפני שקראתי או ראיתי אותם, והרסתי לעצמי עם מלא ספוילרים? כי מספיק שמישהו כותב משהו תמים בכותרת כמו "השיחה בין ג'ון לדאבוס" (הדמויות הן משיר של אש ושל קרח, אבל אני סתם ממציאה סיטואציות), כדי להסיק שג'ון ודאבוס נפגשו מתישהו בספר. גיליתי אין-ספור ספוילרים באופן הזה. וזה ממש מבאס, אבל אני לא באמת יכולה להאשים אף אחד מלבד את עצמי.
בקיצור, לא עשיתי שום דווקא לאף אחד, וזה היה מאוד לא נעים לפתוח את התגובה החדשה להודעה שלי בשמחה, רק כדי לחטוף פתאום מטח האשמות כאלו, שבכלל לא הבנתי מאיפה הן הגיעו. ואני ממש לא יכולה להבטיח שזה לא יקרה שוב. זהו.
אוקי, אז עכשיו לא בכעס, אלא סתם בקשה
באותה נקודה מאוד כעסתי כי זה באמת היה לי נורא ברור.
(ואחרי שראיתי את הסרט – עובדה שהבנתי נכון…)
עבר לי, ואני מתנצלת שהרסתי לך את המצברוח עם ההודעה (למרות שאת יכולה להבין שזה הגיע אחרי שאת הרסת לי את המצברוח עם ההודעה שלך… אז נקרא לזה תיקו).
אבל באופן עקרוני – אני לא מבינה את הרעיון של לכתוב "ספויילר מעורפל". זה בערך כמו הפרק בחברים שג'ואי מדבר עם החברים על הספר שרייצ'ל, וחושב שעל ידי זה שהוא יעמעם חלק מהמילים היא לא תבין.
לא צריך לחשוב האם הספויילר מעורפל מספיק או לא. פשוט אם את כותבת על משהו שקורה בסרט – כל דבר שקורה בסרט – ללחוץ על ה-וי. לא צריך לחשוב יותר מדי. זה באמת בדיוק שנייה יותר, וחוסך עוגמת נפש.
תראי שיש כאן הודעות שמסומנות כספויילר אפילו שמה שיש בהם זה בגדול חוות דעת כללית, ולא הרבה יותר מזה, כי את לא מפסידה כלום מזה שאת שמה סימון ספויילר על הודעה לא מספיילרת, ואחרים כן מפסידים כשאת לא שמה סימון ספויילר על הודעה שהיא כן מספיילרת.
אני באופן אישי לא חושבת שזו בקשה מוגזמת, אולי אנשים אחרים כן, אבל זו דעתי האישית.
סרט חביב, שהיה יכול להיות טוב או אפילו מצויין אילולא
סגמנט ארוך של דרמה גרועה, בנאלית ומשעממת ששובר את האווירה ואת הזרימה הכיפית שלו (ועוד באמצע מונטאז'! מי מכניס דרמה כבדה למונטאז'!)
מי מכניס דרמה כבדה למונטאז'?
UP…
זה לגמרי יכול לעבוד, תלוי בביצוע כמובן.
אם הוא מבזבז את הזמן בהשגת דברים מיותרים, כנראה הוא לא כזה חכם.
(ל"ת)
אם אתם רוצים להיות קטנוניים
אז טוני סטארק עשה את זה הרבה, הרבה לפניו …
לא בדיוק.
ראשית, טוני סטארק מוכר – בעולם, ע"י דמויות אחרות, ע"י הקהל – כגאון הטכנולוגי הכי גדול שיש. שנית, המניעים שלו מעולם לא היו כלכליים.
בקיצור, אצל סטארק זה חלק מהותי מבניית הדמות. כאן זה חור.
אני דיברתי רק על הצורך בהתכווצות החליפה
כי אם האופציה הזו לא היית קיימת, אז הוא רק מציג משהו שכבר כולנו ראינו, וזה בטוח הרבה פחות מרשים, בעיקר לחברה ששמה לעצמה את זה כמטרה.
למה יש הודעות ישנות יותר שמופיעות מתחת לחדשות?
למה http://www.fisheye.co.il/antman//#target-comment-914149
מופיע נמוך יותר מההודעה שלי למרות שפורסם ב 19 ליולי?
באג?
וחוץ מזה, למה אף אחד לא עונה לי?
הגעתי לדיון הזה באיחור מה.
אבל כשהראו בסצנה הזו את מודל האטום הפשטני מאד של בוהר [תחשבו מעברונים של ביג בנג תיאורי] פלטתי "וואט" קולני במיוחד [לא שזה שינה כי היו אנשים בלתי נסבלים בהקרנה הזו]. כל הסצנה הזו הייתה דבילית ברמות כואבות ואפילו לא ניסתה לדמות איזשהו קשר למציאות. אני ממש נעלבת כשסרט מעז לנסות להעביר דברים כאלה בשקט.
טוב ממה שציפיתי כשהוכרז הסרט.
בזמנו כשהכריזו על סרט אנטמן זה נשמע כמו רעיון קצת מטופש. לקומיקס זה סבבה, ככה זה בקומיקס, אבל לא חשבתי שזה יחזיק מים על מסך גדול ורציני, ועוד כשמשלבים אותו בעולם קיים של מארוול?
אבל זה יצא די סבבה. הגדלים המשתנים יצרו אקשן קצת שונה מהרגיל, קצת יותר מעניין ויזואלית, וטוב שכך. והיו קטעים מצחיקים, כמו שצריך.
מעבר לזה:
א. כל סרט על התכווצות שכולל גם נמלה/נמלים תמיד יזכיר לי את "מותק הילדים התכווצו" הנפלא.
ב. עשו את החרקים בצורה הוגנת, לא מגעילה, לא מפחידה (ספוילר ואפילו קשר בין אנטמן לבין אנטוני שלו), מסתבר שזה אפשרי.
ג. שני קטעים של איכסה, מי חשב על הדבר הזה?
אני מניח שאני לא היחיד שמרגיש אבוד מהבחינה העלילתית בעולם של מארוול. ואני לא מדבר על מספר גיבוי העל שכבר דובר עליו. מה קורה עכשיו עם שיל"ד, מה עם הידרה. מי נגד מי ומה הסטטוס שלהם ושל האוונ'גרס? לי זה מרגיש קצת מטופש לתחזק עולם שלם רק ע"י רפרנסים של משפט וחצי בסרט פעם בכמה חודשים, בלי שממש מדברים עליו. אח"כ יגיע קפטן אמריקה 3 שבאמת יצטרך לעסוק בזה וידחס התרחשויות של המון זמן בשלושה משפטי אקספוזיציה מהירים? זה צולע.
ואגב, ב"מלחמת האזרחים" אמורים להלחם גיבורי העל אלה באלה או שגם המדינה נגררת לזה? כי אם אלה רק גיבורי העל, השם המתאים הוא "מלחמת אחים", לא? (אני יודע שזה שם שמגיע מהקומיקס)
באופן כללי, כן
הקרב הוא גם בינם ובין עצמם – למרות שהקבוצה של איירון מן היא מטעם הממשל (שאמור ליזום איזה חוק).
אז הם אזרחים של...
מה, בעצם? המדינה שבתוך המדינה שנקראת האוונג'רס?
מוזר.
אתה יודע, גם עידן אולטרון היה בערך שבוע...
(ל"ת)
"מעודדות צמודות" ו"Down with love" הם דווקא סרטים שאני נורא אוהב,
ככה שהחדשה שפייטון ריד מחליף את רייט לא ביאסה אותי יותר מדי. לעומת זאת, אחרי הצפייה ב"אנטמן" הבנתי כמה שזה פספוס. לא רק בגלל הסצנות שבהן ההשפעה של רייט בשלב התסריט ניכרת (כמו שמתן ציין, סצנות ה"חבר שלי סיפר לי שהפילגש שלו סיפרה לו", אבל גם הסצנות עם תומס הקטר ונמלת הענק נראות כמו משהו משני הסרטים האחרונים שלו), אלא דווקא בסצנות שנראות כמו כל סרט הוליוודי רגיל. והרי זה מה ש"אנטמן" הוא – עוד סרט מפס הייצור.
הרי לפייטון ריד, לפחות משני הסרטים הראשונים שלו, יש סגנון יחסית מובהק. הראשון, "מעודדות צמודות", הוא סרט ששייך לאחד מהזנים האהובים עלי – צ'יק פליק לבנות התיכון שנעשה על ידי אנשים שיודעים מה הם עושים (משהו מהסוג של "קלולס", "באה בקלות" ו"ילדות רעות"), וגדולים וטובים ממני הסבירו כבר למה הוא לא סתם סרט למסיבת פיג'מות עם המדריכה בצופים לגדוד ה' בנות. השני, "לגמור את האהבה", הוא מחווה מצחיקה, מקסימה וקמפית נורא לקומדיות סקס מהסיקסטיז עם שני שחקנים ראשיים שהיו מאוד אהובים באותן שנים (יואן מקגרגור ורנה זלווגר – הראשון הופיע ב"מולין רוז'" והשנייה ב"שיקגו", שני סרטים אהובים עלי מאוד). העניין הוא ששני הסרטים האלה הם סרטים עם סגנון מובהק נורא, שבניגוד ל"אנטמן", לא נראו כאילו הם בוימו על ידי תוכנת מחשב. פייטון ריד לא מפוצץ את הסרטים שלו בוואנשוטים מרהיבים, סיקוונסים קצביים או קלוז-אפים לרמת הנקבובית, אבל ברוב הסרטים שלו, אפילו ב"יס מן" (ובכן, אחרי סקירה קצירה ב-IMDb מסתבר שעם השנים ראיתי כל סרט שריד ביים, למעט "הצד שלו, הצד שלה". נחמד לדעת), רואים שמאחורי כל סרט שלו עומד בן אדם, ולא אולפן שלם.
פייטון ריד אמנם לא במאי עם סגנון מובהק יתר על המידה, ובניגוד לטרנטינו, ספילברג, הכהנים, פינצ'ר או סקורסזה, הסינפיל הממוצע לא יראה סרט שלו וישר יאמר "וכאן אפשר לראות את נגיעת ידו של ריד קשישא", אבל כשמסתכלים על כולם יחד אפשר לשים לב שיש כאן אופי. בסצנת המסך המפוצל ב"לגמור עם האהבה" או בסצנת הפתיחה (או, האהובה עלי, הפלאשבק עם ה-spirit stick) ב"מעודדות צמודות", יש סגנון או אווירה שלא הייתה ב"אנטמן" – לפחות לא ברובו. פול ראד סביר (בניגוד לכריס פראט או רוברט דאוני ג'וניור, הוא לא מצליח לעשות את האיזון בין ליצן לגיבור על – וכשהוא הראשון הוא נפלא), וסצנות הלוחמה המיניאטוריות היו מהנות, אבל הסרט, ככלל, לא היה משהו שלא ראינו עד כה. הן היו באמת פשוט בסדר.
וזאת הבעיה של "אנטמן", מארוול ובעצם כל השיטה – לו אדגר רייט היה מביים את "אנטמן" הוא לא רק היה סרט ששייך ליקום הקולנועי של מארוול, אלא סרט ששייך לפילמוגרפיה של במאי אדיר (נכון לארבעת סרטיו הראשונים), ויש לי תחושת בטן שהפיטורין של אדגר רייט מהפרויקט נבעו בעצם ממה שבעצם היה הפחד מזה. נראה שלמארוול יש רצון (לגיטימי במידה מסוימת) שיהיה קו מקשר בין "אנטמן" ל"איירון מן" הראשון ל"קפטן אמריקה: חייל החורף" ל"הנוקמים" האחרון, גם אם לא כולם בוימו על ידי אותו ברנש (ובסופו של דבר זה עובד – מעריצי ה-MCU והקהל הרחב ממשיכים לראות והיקום ממשיך להתרחב. מי אני שארים גבה). שהם לא יראו סתם כמו קרוסאובר חמוד, אלא כמו מארג קולנועי שלם שבו דמות א' פוגשת לסצנה את דמות ג', והכל נראה יותר כמו מיני סדרה שמוקרנת בקולנוע, או פשוט סרט של עשרות שעות. שזה מגניב והכל, אבל כשהם מוותרים על במאי כל כך נהדר, שהוכיח בשלושה סרטים איך מצליח לפרק ולבסס ז'אנר, וברביעי גם איך להמציא אחד חדש לחלוטין – קשה לי שלא להתמרמר. כבמאי, הוא יותר מצחיק מרוב העובדים במקצוע, הוא אולי מאסטר הטיימינג (דוגמה רנדומלית) וככל שזה נוגע לאקשן, הוא יודע לעבוד טוב יותר מכל ג'וס-ווידון-האחים-רוסו-או-עוד-פאפט-אקראית-של-מארוול למיניהם, וזה בעשירית מהתקציב של סרט מארוול ממוצע. ככה שלדמיין מה הוא יכול לעשות עם כמות משאבים בלתי נגמרת במונחים של ההפקות אליהן הוא הורגל עד כה, ולדעת שהוא לא זכה לממש את זה ואנחנו לא זכינו לראות את זה, כי למארוול יש פחד קיומי מבמאים עם חותם אישי – ובכן, זה אשכרה מצער. במיוחד מול התוצר הסבבה והכל שיצא בסופו של דבר.
זה כי ג'וס ווידון לא כזה תסריטאי טוב.
(ל"ת)
לדעתי הוא כן תסריטאי טוב (כשהוא לא נכנס לאובר שנינות)
אבל זה נראה כאילו בעידן אולטרון הוא פשוט עשה למארבל גרוע בכוונה. אחרת אי אפשר להסביר מאיפה הערמת זבל הזאת הגיעה ואיך היא נוצרה.
סרט אחד בעייתי ונגמר חסד נעורים?
הנוקמים 1 היה מעולה.
היתה הסכמה די גורפת שזה היה סרט מעולה (92% ב rottentometoes, ו 91% בציון הקהל, וגם פה הרוב אהבו את הסרט). חלק מאוד גדול במה שהפך את הסרט למעולה היה התסריט – שהצליח לקחת דמויות מעולמות שונים, לחבר אותן בצורה הגיונית, לתת מקום לכל אחד מהם בנפרד ולאינטראקציות שלהן יחד ואפילו לקח דמות שהיתה לא ממש חשובה עד אותו הסרט, בנה אותה, והרג אותה באופן ששבר להרבה אנשים את הלב.
כן, הנוקמים עידן אלתרמן היה בעייתי, בלשון המעטה. בגלל הרבה מאוד סיבות שחלקן קשורות לבמאי/תסריטאי, וחלקן לא. אבל אני חושבת שג'וס ווידון עשה מספיק דברים כדי שהוא לא ישפט על הסרט הזה בלבד…
את יוצאת מנקודת הנחה מוטעית שאי פעם חשבתי שג'וס ווידון תסריטאי טוב.
(ל"ת)
אובג'קשן!
אפשר כמובן לא להתחבר, אבל וידון תסריטאי בחסד. אחד הטובים. אני לא שופטת את העבודה שלו ב"הנוקמים" כיצירות שלו כי הוא לא הרבה יותר מבמאי אורח. זה לא יקום / דמויות / עלילה שהוא עצמו המציא, כך שאין לו ממש חופש כתיבה ויצירה אלא רק להשתמש בחומרים קיימים במסגרת לא מעט מגבלות. היקום של מארוול הוא מכונה משומנת היטב, והאוהדים לא נוהרים לבתי הקולנוע בזכות במאי מסוים כזה או אחר, כך שגם הצלחת הסרטים היא בעיניי לא איזו הצלחה כבירה שלו (אם כי יש לו כמובן חלק מסוים בה, כמו לכל העושים הראשיים במלאכה).
לעומת זאת כשאני רואה יצירות שהוא עצמו יצר (מאפס) אני כמעט תמיד מוקסמת. לא בהכרח מסכימה עם כל החלטה אמנותית או עלילתית, לא תמיד אוהבת את הבחירות (והיו גם מקרים שהתבאסתי או התעצבנתי מאוד), אבל הוא מוכשר להפליא והיצירות שלו מדברות אליי. אפילו העיבוד שלו ל"מהומה רבה על לא דבר" שבו הוא לא שינה את הטקסט המקורי היה הרבה יותר מקורי ומרענן משציפיתי, כי היה לו חופש פעולה ליצור כרצונו. לעומת זאת כשהוא "שכיר" שכותב/מביים עבור אחרים זה לא ממש "זה" (בעיקר כשהשליטה שלו בתוצר הסופי מוגבלת).
נ.ב. (ספוילר לאנטמן ולנוקמים 2, בהקשר להודעה של טטה טטם)
לא כאב לי כלל על מותו של אנטוני (תנועת המצלמה שליוותה את הכנף הנופלת לא רגישה אותי בשיט), כך שאפס הצער על מותו של נמלה היה בכל זאת פחות ממעט הצער שהרגשתי על מותו של קוויקסילבר (דמות משנית בסרט שבקושי הספקתי להכיר, כך שזה לא מפתיע).
נשמע מטופש ואכן מטופש להחריד, אם כי באופן חינני (רוב הזמן)
אני מודה שהביקורות החיוביות כאן הפתיעו אותי. אני גם מודה לבנזוגי שסירב לצפות בסרט בקולנוע וכך לא שילמתי כסף על הטמטום הזה. באמת, זה היה אחד הסרטים היותר מטופשים שראיתי בחיי (וראיתי) והוא אמנם היה קליל ומשעשע לפרקים, אבל לא מספיק משעשע כדי לחפות על כך באמת.
לשמחתי בין הדיאלוגים הקלישאתיים (או הלא הגיוניים), העלילה המופרכת (אפילו ביחס לסרט קומיקס) והאפקטים הממוחשבים עד זרא (הנמלים נראו ממש נורא) היו כמה בדיחות חביבות (אם כי חלקן מאולצות ומלאכותיות) וכמה הופעות אורח / אזכורים ליקום הקולנועי שרק עבורם היה שווה לצפות בסרט הארוך מדי הזה (באמצע מצאתי את עצמי מסתכלת על מיקום הסמן בציר הזמן. לא סימן טוב).
אני מחבבת את פול ראד עוד מלפני שהתחתן עם פיבי; שמורה לו פינה חמה בלבי כבר מ"קלולס". חייבים להודות שהוא התבגר יפה (יחסית לאדם באמצע שנות ה-40 לחייו).
אני מחבבת את מרטין דונובן מסרטי שנות ה-90 של האל הארטלי, אבל הוא לא התבגר כ"כ יפה… הפרצוף שהקסים אותי הצליח לבאס אותי כבר ב"העשב של השכן".
את אבנג'לין לילי לא אהבתי, ליהוק לא מוצלח בעיניי. לא נהניתי מהשחקנית (ויש לה וייב קתרין זטה ג'ונסי, זה היה מטריד במקצת).
את מייקל דאגלס מעולם לא אהבתי, אבל הצליחו להצעיר אותו יפה בתחילת הסרט, עד כדי כך שחשבתי שזה הוא אבל לא קלטתי שזה באמת הוא כי הוא לא נראה כך כיום… (את מרטין דונובן זיהיתי מיד והדחקתי שהוא כבר לא נראה כך…). אני תוהה עד כמה הוא הצליח להאמין בטכנובבל ובבולשיט שהתסריט שם בפיו. בחיי, היו לא מעט קטעים שזה נשמע פשוט מביך.
זה סרט כ"כ אדיוטי שבאמת אין טעם לנסות לנטפק, ובכל זאת, מדי פעם נתגלו סדקים במכונת הסספונד… היינו צריכים להזכיר לעצמו שאין טעם לנסות למצוא היגיון בסרט שכל כולו נטול היגיון מלכתחילה ופריך יותר ממרנג. באמת מזל שפול ראד היה שם, פרצופו המצודד האיר את הסרט גם ברגעיו המאולצים ביותר.
לסיכום: רק לחובבים אדוקים של יקום מארוול (כמוני) אחרת באמת שאין סיבה. בעיניי הוא החלש ביותר מסרט מארוול למעט "הענק הירוק" (וזה סרט שמלכתחילה קשה לי להחשיב כי הוא הכי פחות "מארוולי" והחיבור שלו לשאר סרטי היקום די רופף).
נ.ב.
אני לא חושבת שאדגר רייט היה עוזר לסרט. עם כל חיבתי לסיימון פג לא התחברתי בכלל להומור בסרט עם השוטרים ובסרט עם הזומבים, שניהם היו מטופשים להחריד בעיניי ונהניתי מהם עוד פחות מ"אנט מן" (כן כן). רק "סקוט פילגרים" היה ממתק מרענן (ואפילו הוא מיצה את עצמו אחרי 2/3 סרט).
פושלייקת על הנ.ב.
(ל"ת)
אחד הסרטים הכי טובים של מארוול
ממש נהנתי, היה מצחיק בטירוף. הרבה יותר טוב מכל שאר הסרטים שלהם, להוציא את איירון מן 1.
סרט לא טוב :(
(ל"ת)
סרט טוב :)
(ל"ת)
סרט סבבה ;|
(ל"ת)
אתם רואים למה צריך מתמשכים?
כמעט פספסנו את האינפוט הקריטי הזה.
בדיוק התכוונתי לראות אותו בקולנוע, התגובה שלו ערערה לי את הרצון
(ל"ת)