אנחנו נמצאים במצב שבו המגה-פרנצ'ייזים מטילים צל שנים מראש. אנשים יודעים בדיוק איפה הם יהיו כשיצאו הסרטים הבאים של "מלחמת הכוכבים" או מארוול או די. סי. אבל כמובן, אלה לא הסרטים היחידים שיוצאים השנה, ולא בטוח שהם המסקרנים ביותר. תמיד גם סביר למדי להניח שהסרטים המעניינים באמת של השנה יהיו אלה שאף אחד לא מצפה להם, ושבכלל לא כלולים ברשימה הזאת. אז מתוך הרשימה החלקית בבירור הזאת, לאיזה סרט אתם סופרים את הימים?
לאיזה סרט אתם הכי מצפים בשנת 2016?
- קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים: הנוקמים, הפעם אחד נגד השני (13%, 149 קולות)
- דדפול: לא גיבור העל של ההורים שלכם (12%, 134 קולות)
- האיש שנולד מחדש: אלחנדרו גונזלס אינאריטו, לאונרדו דיקפריו ודב (11%, 124 קולות)
- באטמן נגד סופרמן: נגד וונדר וומן, בעד היקום הקולנועי החדש של DC (10%, 115 קולות)
- יחי קיסר: האחים כהן מביימים מעשייה הוליוודית (9%, 106 קולות)
- חיות הפלא והיכן למצוא אותן: חזרה לעולם של הארי פוטר, בלי הארי פוטר (8%, 92 קולות)
- יחידת המתאבדים: ג'וקר חדש והארלי קווין לראשונה בקולנוע (8%, 88 קולות)
- אקס-מן: אפוקליפסה: איך הפרופסור הפך לקירח (5%, 63 קולות)
- מלחמת הכוכבים: רוג 1: סרט-שוד בעולם מלחמת הכוכבים (3%, 40 קולות)
- Passengers: כריס פראט וג'ניפר לורנס בודדים בחלל (3%, 34 קולות)
- קובו ושני המיתרים: מסע הרפתקאות יפני של לייקה (3%, 34 קולות)
- לה לה לנד: הבמאי של "וויפלאש" מגיש: מחזמר, עם אמה סטון (2%, 25 קולות)
- Assassin's Creed: העיבוד לסדרת המשחקים, עם מייקל פאסבנדר (2%, 24 קולות)
- מכסחות השדים: אם משהו חשוד בשכונה שלכם, למי תקראו? (2%, 23 קולות)
- מוצאים את דורי: כי את נימו כבר מצאנו (2%, 21 קולות)
- חדר: ברי לארסון וילד כלואים בחדר בעיבוד לספר (1%, 17 קולות)
- העי"ג: סרט הילדים של ספילברג על פי רואלד דאל (1%, 16 קולות)
- זולנדר 2: מה זה פה, המשכון לנמלים?! (1%, 16 קולות)
- היום השלישי: התחדשות: החייזרים חוזרים, וג'ף גולדבלום גם (1%, 14 קולות)
- מואנה: נסיכת האוקינוס של דיסני (1%, 13 קולות)
מס' מצביעים: 1,148
Loading ...
מהרשימה, "יחידת המתאבדים".
כי עם כל השנאה שלי למה שנהיה מהז'אנר הזה של גיבורי על וקומיקס, זה נראה כמו הסרט הראשון מזה הרבה זמן שאשכרה יכול להיות משהו מיוחד בתוך כל הבלאגן חסר הטעם הזה – ואולי גם האחרון. אם לא, אני חושב שאני אישית אאבד כל תקווה אפשרית שהייתה לי לסרטים האלה.
לא מהרשימה: כמו בשנה שעברה, "דממה" של סקורסזה. כי זה של סקורסזה.
הייתי הולך על יחידת המתאבדים, אם היה להם ביצים לא לדרג PG-13.
חבל. לג'וקר של מוריסון יש כל-כך הרבה פוטנציאל עם סרט מדורג למבוגרים.
עדיין מצפה לסרט, ביחד עם האיש שנולד מחדש (למרות הביקורות הבינוניות), דדפול והסרט על היקום של הארי פוטר.
הכי מצופים שלי הם קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים ובאטמן נגד סופרמן: שחר הצדק.
במרווח של חודש וחצי נקבל התנגשות של אידאולוגיות בשני היקומים. נראה לאיזו חברה יש את הביצים לעשות משהו מעבר.
אבל את הקול אני חייב לתת לבאטמן נגד סופרמן. אני יודע שקפטן אמריקה כנראה יהיה יותר טוב, אבל הטיזר מקומיק-קון 2014 קנה אותי והבטיח שהתחת שלי יהיה בהקרנת חצות של באטמן נגד סופרמן. אני בנאדם של אפיות.
https://m.youtube.com/watch?v=CrAWEih2hBo
מלחמת האזרחים !
סרטי הקומיקס אומנם עולים על גדותם, אבל אני אישית עוד לא מיציתי … אז באטמן נגד סופרמן יכל להיות פרויקט מעניין, אם הוא היה בידיים אחרת. ובינתיים חייל החורף היה הסרט כמעט הכי טוב של מארוול עד עכשיו, תוסיפו לזה את הנוקמים וסביר להניח שאני הולך להינות מאוד !
קרול
ולמה הוא לא ברשימה
אז נורא התלבטתי,
הא הא הא אני צוחקת. סיביל וור.
מהרשימה, אני הכי מצפה ל-Rogue One
אבל הסרט הכי מעניין שיצא בחודשים הקרובים (Spotlight) לא נמצא ברשימה, ויחד איתו עוד כמה סרטים עם פוטנציאל מאוד גבוה (שמונת השנואים, קרול, שתיקה\שקט\איך-שיקראו-לו-בעברית של סקורסזה).
שמונת השנואים
הוא לא ברשימה פשוט משום שהוא כבר היה ברשימה בשנה שעברה, והוא מגיע משהו כמו דקה וחצי אל תוך תחילת השנה הנוכחית, כך שהרבה זמן לצפות לא יהיה לנו.
גם "יחי הקיסר!" היה ברשימה של שנה שעברה
והפך את ההצבעה שלי בשבילו לדי מיותרת עד כדי שהפעם החלטתי להמר על החדש של איניארטו.
"יחי קיסר" לא היה בסקר של השנה שעברה.
(ל"ת)
טעות שלי.
הצבעתי ל"גשר המרגלים" שהיה אז תחת השם סיינט ג'יימס פלייס ומשום מה זכרתי שהצבעתי לסרט של האחים כהן, למרות שבתכלס ספילברג הוא השם הראשון שחתום עליו.
הסרט the Revenant השתחרר באיכות dvdscr
ראינו אותו כמה חברים אתמול והוא פסיכי לגמרי.
הצילום הכי טוב שראיתי אי פעם בסרט byfar ( הצלם של gravity/tree of life )
לכו לראות אותו בקולנוע ( אמן באיימקס ) כשיצא
איך אתה יודע שהצילום הוא "פסיכי" אם
ראית אותו באיכות שנחשבת לגרועה? וחוץ מזה, למה אתה בעצמך לא חיכית עם הסרט לקולנוע במקום לראות אותו לפני כולם באיכות מעפנה?
למה למה למה
האיכות של הסרט מצוינת מספיק בשביל להעריך את הצילום
– אתה מוזמן לחפש ולראות בעצמך
אני בטוח אלך לראות את הסרט שוב בקולנוע .
ואני ממליץ למי שעוד לא ראה – שיראה בקולנוע כי הוא פנטסטי
עד לעצם הרגע הזה לא ידעתי על קיומו של 'לה לה לנד'
אבל מהרגע שנחשפתי- אין שום ספק שהוא הבחירה שלי. לא רק בשל יתרונות הבסיס המרשימים שלו, אלא גם משום שהוא לא מבוסס על פרנצ'ייז קיים. נשמע מגניב ומרענן.
מעניין איך המפיצים יבחרו לתרגם את השם שלו, במידה והוא יוקרן פה. לשם 'לה לה לנד' בישראל יש הקשרים מוזיקליים, אבל לא בדיוק לפסנתרני ג'אז.
שתיקה של סרקסוזי
וזוטופיה של דיסני?
נכנסים לבר.
אומר זוטופיה: אייייייך קוראייייייים לגממממממממממל עם שלווווווש דבשוווווווות?
שתיקה לא אומר כלום.
נ ב
ספר הג'ונגל?
נכנס פתאום ואומר: "מה שבע?"
אומר לו זוטופיה: שתוק יא ספר.
Story of your life
לא ברשימה, ואמור לצאת ב 2016.
מבוסס על סיפור קצר של טד צ'אנג על קשיים בתקשורת עם חייזרים.
דדפול. כי זה הגיבור שמגיע לנו אחרי מבול הגיבורים המלוקקים שחטפנו.
(ל"ת)
אבל לא האחד שאנחנו צריכים.
(ל"ת)
כרגע.
(ל"ת)
עצוב לי.
6 סרטי קומיקס, 6 המשכים, 2 פריקוולים.
אני רוצה לשאול את כל הילדים הגולשים, כלומר כל מי שמתחת לגיל 20 (מותר גם ל"מבוגרים יותר לענות") שאלה אחת: טוב לכם עם זה? בתור קהל היעד העיקרי של הסרטים האלו, האם אתם באמת מרוצים מעוד 6 סרטי קומיקס השנה? אולי אני מפנה את הזרקור לאכסנייה הלא נכונה כי הקהילה של עין הדג מייצגת יותר גיקים מהאוכלוסיה הרגילה.. אבל בכל זאת.
אני מרגיש כמו טבעוני שנכנס לאיזור עם מלא מסעדות בשר. אני מרגיש שבתור מישהו שמתעב קומיקס ומשווע למשהו חדש אני נתקל כל שנייה במחזור של סרט ישן או עוד סרט בז'אנר סרטי הקומיקס.
אני מאוד אוהב קולנוע, אבל לצערי הרב המצב הזה גרם לי בשנים האחרונות ללכת לפחות סרטים ולעבור לפורמט הטלויזיה כי שם יש לי יותר מבחר.
לא רוצה לדכא אף אחד, רק לשתף… הסקר הזה, כמו כל סקר מהשנים האחרונות פה.. קצת מעציב אותי.
לגמרי מבין אותך, אבל האמת היא שגם בטלויזיה הקומיקס שולט...
(ל"ת)
אני נהנה מאוד מסרטי הקומיקס
המוצלחים מבניהם בכל אופן, אבל מסכים לחלוטין. אמרתי את זה גם באחת הכתבות האחרונות פה, איפה סרטים כמו inception? כל הקולנוע כל כך מלא במגה סרטים מבוססי אפקטים ואקשן שכבר לא זכור לי סרט אחד בשנה – שנתיים האחרונות שאני יכול להגיד שנהנתי ממנו באותה מידה, שגרם לי להפעיל את הראש ולהיות ערני כל הזמן ! אני מחכה לסרט הבא של נולאן הרבה יותר מכל סרט אחר כרגע,אפילו שעוד אין לו שם.
"בין כוכבים" שנוי במחלוקת ככל שיהיה, לפחות היה סרט שאפשר להגיד עליו שהוא היה מעט אחר, היה צריך להיות קשוב ודרוך כל הזמן והוא לא עשה עניין גדול מפיצוצים ואקשן. מקווה שיצא סרט כזה גם בשנים הבאות ולא נטבע בין כל סרטי קיץ, שכבר מזמן לא יוצאים רק בקיץ.
אתה מודע לכך
שהרשימה לא כוללת את כל הסרטים שעומדים לצאת השנה, נכון?
א. התייחסתי בעיקר לזה שהסרטים שנמצאים ברשימת הציפיות פה
הם כאלה.
ב. גם אתה לא יכול להתווכח שיש ייצוג מרובה (אם לא מפלצתי) לסרטי קומיקס כיום בהווליווד ככה שלהגיד יש עוד סרטים אחרים ו"בלב" עכשיו מקרינים סרט אירני מעולה שלא קשור לקומיקס זה.. אפפס.. התממות משהו.
אני יכול להבין אם סרט קומיקס אחד אמור להיות ממש ממש טוב אבל 6 סרטי קומיקס שונים?? תחשבו מצב בו היו 6 קומדיות רומנטיות שונות ברשימת הסרטים שהכי מצפים להם פה בסקר. אז נניח שהיו להם גיבורים שונים נניח אחד היה עם גיבורים סטייל טום הנקס ומג ראיין בשנות התשעים, השני הייתה קומדיה רומנטית בנוסח ג'אד אפטאו, השלישית הייתה קומדיה רומנטית של בני נוער סטייל ג'ונו, הרביעית הייתה קומדיה רומנטית בגיל הזהב… אז כן אפשר להגיד – מה אתה רוצה כולם סרטי קומדיה רומנטית *שונים*.. אבל בחייאת'… לא הייתם מרגישים תחושת מיאוס? תחליפו את זה בסרטי קומיקס ותקבלו את מה שאני מרגיש.
זה סקר על ציפיות.
ביולי השנה תצא הקומדיה (הרומנטית? אולי) "Mike & Dave Need Wedding Dates", בהשתתפות אנה קנדריק, זאק אפרון ואוברי פלאזה. נשמע כמו צוות מוצלח, וייתכן שהסרט יהיה יצירת מופת וסרט השנה. אבל אף אחד לא יצביע לו בסקר הציפיות, כי מלבד העובדה שזאת קומדיה עם השחקנים האלה, לא ידוע לנו עליו שום דבר. גם לסרט החדש של אנג לי כמעט אף אחד לא היה מצביע, בגלל שאנחנו לא יודעים עליו כמעט שום דבר מלבד העובדה שזה הסרט החדש של אנג לי. אז למה יש לצפות? יש כמה במאים שאנשים מצפים לסרטים שלהם רק על סמך העובדה שאלה סרטים של הבמאים האלה – ואפילו אז, "הסרט החדש של טרנטינו" בדרך כלל לא מנצח בסקר.
למה אנשים כן מצפים? לדברים שהם יודעים עליהם משהו. לסרטים על דמויות שהם כבר מכירים, המשכים לסרטים אהובים, סרטים שמבוססים על יצירות שהם כבר מכירים. לכן בסקר כזה כמעט תמיד הסרטים המובילים יהיו סרטי קומיקס/המשכים. זה מה יש. זה לא אומר שהסרטים האלה ינצחו בסקר סיום השנה (עובדה) או שאנשים לא רואים סרטים מסוג אחר. זה פשוט טבעו של סקר שבו השאלה היא "לאיזה סרט אתה הכי מצפה בשנה הקרובה?".
לא שיכנעת אותי.
אני עדיין לא מבין למה אנשים מצפים לסרט שהם ראו כבר 20 גירסאות שונות שלו במהלך השנתיים האחרונות. אני לא הייתי מצפה לעוד סרט כזה – כי כמה טוב שהוא לא היה, הייתה מצטברת אצלי תחושת מיאוס.
אז על פי מה לעזאזל כן הייתי מצביע? על סמך הכוכבים, על סמך הבמאי, על סמך העלילה, על סמך הטריילר, על סמך איזה סרט בא לי לראות שנה הבאה (לדוגמה "סרטי חלל" מאוד עושים לי את זה לאחרונה). אני לחלוטין לא הייתי מצפה למשהו כי "אני מכיר אותו ויודע איך הוא הולך להראות".
אז אתה סתם עושה "הנוער של היום", אוקיי.
(ל"ת)
לא יודע מה זה לעשות "הנוער של היום".
בכל מקרה, מה שכן "ניסיתי לעשות" (אם בכלל ניסיתי לעשות משהו…?) זה להביע דעה אישית על משהו שמפריע לי. כפי שתוכל לראות אם תקרא את כותרת ההודעה המקורית שלי מתחילת השרשור.
"הנוער של היום"
זה להתלונן על כך שלאנשים (בעיקר בקבוצת גיל שונה משלך) יש טעם שונה משלך, ולטעון בתוקף שיש משהו לא בסדר בטעם הזה.
אתה לא אוהב סרטי קומיקס? סבבה.אבל אתה לא סתם לא אוהב אותם, אתה לא סתם לא אוהב את הדומיננטיות שלהם בסרטים כמו זה, עצם העובדה שהם קיימים עצובה לדעתך. יש שישה סרטי קומיקס השנה? עצוב. למה? באמת, למה? הקיום של הסרטים האלה מפריע לך ליהנות מסרטים אחרים? אתה באמת הולך פחות לקולנוע לאחרונה בגלל שסרטי קומיקס קיימים? יש הרבה יותר סרטים מאי פעם. אתה יכול להתעלם לחלוטין מקיומם של סרטי קומיקס ועדיין יהיה לך היצע סרטים גדול יותר מאי פעם.
אז באמת. תראה את הסרטים שאתה אוהב, אל תראה את מה שאתה לא, ותקבל את זה שיש אנשים שאוהבים דברים שאתה לא אוהב. חלאס עם העצב.
ממש לא טוב לי עם זה
וגם אותי מבאס כמה שהרשימה לא עושה לי חשק לשנה הבאה. אבל תיקח בחשבון שהסרטים האלו נמצאים כאן בגלל שילוב של אופי הקהילה העין הדגית (כפי שציינת) ובגלל שבד"כ סרטי אולפנים הם אלו שמכריזים על תאריך ויודעים עליהם הרבה מראש, אבל הם לא ייתפסו חלק גדול מהתפריט הקולנועי של שנה הבאה. מבחינה סטטיסטית הם אפילו לא יהיו אחוז. ואפילו אם מסתכלים על הרשימה עצמה יש המון נקודות אור ביניהם: "האיש שנולד מחדש", "חדר", "יחי הקיסר", "לה לה לנד" ו"קובו ושני המיתרים". ואתה יודע מה, אפילו יש כמה סרטי אולפנים שאני מצפה להם כמו: "Passengers", "מלחמת הכוכבים: רוג 1", "חיות הפלא והיכן למצוא אותן", "מואנה", "העי"ג" ו"מוצאים את דורי" כך שנראה לי שהתחזית שלך בכלל קודרת יתר על המידה. ואם אתה לא מוצא סרטים ללכת אליהם בקולנוע עכשיו אני באמת לא יודע מה להגיד לך, כי יש מבול של סרטים שאני מת לראות (ולצערי אין לי זמן).
אתם יודעים שלא כל סרטי הקומיקס דומים אחד לשני, נכון?
לצורך העניין אני מאד אתפלא אם דדפול, אפוקליפס, סיביל וור ובאטמן נגד סופרמן אפילו יזכירו אחד את השני.
זה בערך כמו שאני אתלונן על כל סרטי האנימציה שעומדים לצאת ב-2016.
אני לא מכיר אותך אבל זאת נשמעת לי תשובה של מישהי שמאוד
נהנית מסרטי קומיקס ובשבילה יש הרבה הבדלים בניואנסים הקטנים של סרטי קומיקס כי "היא מהתחום". כלומר, על הנייר אולי זה נכון אבל תכלס? אני יכול להגיד לך שבשבילי (ובטח בשביל ההורים שלי ששאלו אותי אתמול על המלצה לסרט) – כל הסרטי קומיקס שייכים לאותה קטגוריה.
אני מאד נהנית מסרטי קומיקס,
ואני בהחלט יכולה להבין למה מישהו חושב שהמון מסרטי מארבל, נניח, דומים זה לזה.
אבל דווקא 2016 אמורה להיות מלאה בהמוני סרטי קומיקס מאד שונים – אני אהיה בהלם אם יחידת המתאבדים תזכיר בצורה כלשהי את סיביל וור, ולשים אותם במקשה אחת רק כי שניהם "סרטי קומיקס" זה הזוי לגמרי.
זה מזכיר לי שיש לי חבר שמאוד אוהב ג'אז
ויום אחד הוא התפלחץ עלי כשישבתי איתו באוטו והעזתי להעיר שדיסק אחד דומה דומה לדיסק ששמעתי אתמול באוטו שלו כי זה בכלל תת ז'אנר שונה בג'אז והמתופף מתופף בקצב אחר בכלל וכלי הנגינה מאלתרים אחרת (התביישתי להגיד לו שכל הג'אז נשמע לי אותו הדבר כי לא רציתי ללכת ברגל הבייתה). במילים אחרות – הזוי לגמרי *בעיינך*. אני חושב שהחיבה שלך לקומיקס הופכת את הפילטר בו את רואה את עולם הקומיקס וסרטיו ללא אובייקטיבי.
נו, באמת.
אתה רוצה להסביר לי אובייקטיבית מה דומה בסרטי קומיקס שעומדים לצאת השנה? מה בטריילר של סיביל וור הזכיר לך את הטריילר של יחידת המתאבדים?
כאילו, אתה לא אוהב אף אחד מהם, לגיטימי. זה לא הופך אותם למקשה אחת.
אני גם לא אוהב סרטי קומדיה של אדם סנדלר אבל אני לא מחשיב אותם
בתור סרטי קומיקס. מה משותף לכל הסרטי קומיקס – העובדה שהם.. מבוססים על קומיקס בתור התחלה? העובדה שיש בהם גיבורים על לבושים תחפושות שנלחמים באוייבים שלהם (שגם לבושים בתחפושות)? אני לא מתייחס כרגע לזה שלאחד יש טון אפל של DC, והשני הוא הומירסטי יותר בסגנון מארוול. אני מתייחס לזה ששניהם שייכים לעולם הקומיקס. בשבילי (ואני מניח שלרוב האוכלוסיה) זה מספיק בשביל לאחד אותם למקשה אחת. בשבילך לא.
מאד מקס ומת לחיות לא דומים רק כי בשניהם
אנשים יורדים אחד על השני עם אקדחים, מאמה מיה לא דומה לעלובי החיים רק כי בשניהם מישהו פורץ בשיר, ולמצוא את נמו לא דומה לפרוזן רק כי שניהם מצוירים.
הנה מחשבה – אולי העובדה שאתה לא אוהב את כולם מעוורת אותך לעובדה שהם מאד שונים? נניח, אני לא מכירה אף אחד שמתייחס לתור כאל משהו שאפילו דומה לאביר האפל? (יהיי, שני סרטים שיצאו אז אפשר לדבר עליהם בלי ניחושים על איך הם יהיו).
יודעת מה.. תחליפי את ההגדרה של "סרטי קומיקס"
ב"סרטים שמבוססים על קומיקס בהם גיבורי על בתחפושות נלחמים בנבלים עם תחפושות". אני לא אוהב אף סרט שמבוסס על ההגדרה הזו. הם יכולים להיות סרטים שחוץ מהמשפט הזה שונים בכל אספקט אחר. אני עדיין רוצה משהו שלא עונה על הקטגוריה הזו. זה מוגזם מדי לבקש?
אם זה הסיבה שלך לסלידה מסרטי קומיקס
אני חייב להגיד שהיא נורא שטחית ומבוססת על דעות קדומות. גם לי נמאס מכל סרטי הקומיקס אבל זה לא בגלל הז'אנר, אלא בגלל שרובם פשוט סרטי קיץ הוליוודים שלא עושים דברים מעניינים במיוחד. אבל כשבא יוצר עם חזון ניתן לעשות בז'אנר הזה יצירות מופת, בשבילי הם כאלה טרילוגיית "האביר האפל", "קיק אס", "אקס מן: פירסט קלאס" ו"כרוניקה בזמן אמת" (שלידיעתך הוא לא מתאים להגדרה "סרטים שמבוססים על קומיקס בהם גיבורי על בתחפושות נלחמים בנבלים עם תחפושות" אז כדאי שתמצא אחת חדשה).
לא "דעות קדומות". דעה. ליתר דיוק דעתי.
ליתר עוד יותר דיוק – לטעמי האישי.
יש כאלה שלא אוהבים מחזות זמר. תן להם את המחזמר הכי טוב, מלך האריות עם מיטב הזמרים והשחקנים – הם עדיין ישתעממו. אין פה עניין של שכנוע. זה לא הז'אנר שלהם. ככה אני והסרטים האלה. לא הז'אנר שלי. ודרך אגב, זה לא תמיד היה ככה. בעבר גם אני נהניתי מסרטי קומיקס. אבל הז'אנר הזה חדל למצוא חן בעיני. למה? התבגרתי. פיתחתי טעם אחר. ראיתי יותר מדי כאלה וזה קצת העביר לי את הטעם.
בקיצור.. אין מה לשכנע אותי שהסיבה שלי לאהוב סרטי קומיקס (ההגדרה מההודעה הקודמת) באשר הם היא לא סיבה טובה. זה טעמי האישי ואין פה עניין של "נכון".
הטענה שלי היא שמי שסולד מסרט מסוים
רק בגלל שייכותו לז'אנר כלשהו, זה בדיוק דעה קדומה. כי אתה לא יודע באמת איך יהיה הסרט, אתה רק מניח או משער שאתה יודע. אני מנסה כמה שפחות לקטלג סרטים לז'אנרים כי מצידי סרטים טובים יכולים להגיע מכל מקום והז'אנר הוא לא באמת זה שמאפיין אותם, כן אפילו מחזות זמר. תנסה טיפה להיפתח ואולי תגלה סרטים שאהבת ובחיים לא היית מגיע אליהם.
עין העל וגיבורי הדג
סיאפ, התופעה העצובה שאתה מדבר עליה מתרחשת בעיקר בגבולות האתר הזה ומייצגת את טעמם של גולשי ומנהלי "עין הדג".
הדבר הפריע גם לי, כשבאיזה שהוא שלב האתר המצויין הפך מ"ביקורות קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע" ל"ביקורות קולנוע לאנשים שלא סובלים שום דבר חוץ מסרטי קומיקס".
את העניין הזה ממחישה העובדה שברוב הזמן, מתוך 12 כתבות שמופיעות בדף הבית של האתר, בין רבע לחצי מהן יהיו מוקדשות לחדשות וביקורות על סרטי קומיקס או המשכונים (בעת כתיבת שורות אלה רוב הכתבות בדף הבית עוסקות דווקא במלחמת הכוכבים).
או כדוגמה אחרת: לביקורת על "מידות רעות" של פ.ת אנדרסון למשל יש 20 תגובות, בעוד שלהמשכון כלשהו בסדרת "ארבעת המופלאים", סרט גרוע אפילו בעיני המבקר דורון פישלר, יש 120 תגובות.
ברור שגם בהוליווד מתרבים סרטי הקומיקס והמשכוניהם, אבל למזלנו ממשיכים לצאת מדי שנה מספיק סרטים טובים מעניינים ומקוריים –
וברשת קיימים פורומים ואתרי קולנוע רבים אחרים מלבד עין הדג, העוסקים גם בסרטים האלה.
וואלה, נשמע שאתה צודק
הדלת שם, להתראות
אתה לא יכול להפיל את זה על "קוראי עין הדג"
כשזו תופעה כלל עולמית. יש הרבה יותר אנשים שצופים בסרטי קומיקס מאשר אנשים שצופים בסרטים רציניים בכל העולם.
הרגע השתמשת בטיעון "התבגרתי" כדי לפסול סרטי קומיקס?
(ל"ת)
פעם הייתי משתמש בטיעון "התבגרתי" כדי לפסול סרטי קומיקס, אבל אז התבגרתי.
אחרי זה דוקטור דום פגע בי עם קרן ילדותיות ומאז אני לא בטוח מה אני צריך להרגיש לבי מה שאנשים אחרים מרגישים לגבי סרטי קומיקס
פעם הייתי משתמש בטיעון "התבגרתי" כדי לפסול סרטי קומיקס, אבל אז קיבלתי חץ בברך.
(ל"ת)
פעם הייתי משתמש בבדיחת חץ בברך
אבל אז התבגרתי.
זאת אולי הפעם הראשונה שהשתמשתי בה מזה 4 שנים, והשנייה או השלישית בסה"כ.
אתה חייב להודות שהייתה פה הרמה להנחתה.
אני לעומת זאת מעולם לא השתמשתי בה לפני כן
(בעיקר כי לא ממש הבנתי אותה או את המקור. לא שזה משנה), סתם ניצלתי עוד הרמה להנחתה בלי שום רמיזות או כוונות מעבר לכך.
אם זה היה מערכון של מונטי פייתון *זה* השלב שבו הרגל הייתה נוחתת
אבל זה, כמובן, יהיה מטופש
אני מאוכזב מזה שיש לך את הוקאיי מצד אחד וגרין ארו מצד שני ועדיין הלכת על משחק מחשב
(ל"ת)
משחק מחשב פאקינג *אייקוני*
פריצת דרך סלתי נתפסת בעולם הRPG, תופעה תרבותית בקנה עצום, ומם שלקחו לו *לפחות* שלוש שנים כדי להתחיל לגווע.
אני מרגיש זקן
כשמישהו קורא לסקיירים (הנהדר) "פריצת דרך בלתי נתפסת בעולם ה-RPG" בזמן שאני קורא ככה למורוווינד (או אפילו דגרפול).
מסכים אתך- במידה מוגבלת.
בעיני, הפריצה האמתית של סקיירים היא, עם כמה שזה רדוד, בעושר הגרפי שלו. גם loz המקורי (שאל תבין אותי לא נכון, הוא פריצת דרך בסדר גודל אדיר בהרבה) הציע עולם פתוח לנדוד ולחקור בו. גם במשחקים שקדמו לסקיירים בתאריך שחרורם הייתה גרפיקה כמעט-מציאותית. אבל השילוב הזה, בין העולם הסופר-פתוח שהוא ההתמחות של האלדר סקרולס לבין חוויית המשחק ה"מציאותית" כל כך, הוא בעיני פריצת הדרך העצומה של סקיירים.
כן, זה בדיוק מה שחשבתי על מורווינד
(כיום, כמובן, הגרפיקה של מורווינד נראית זוועתית; אבל תשווה אותה לזו של דגרפול – הקפיצה מדגרפול למורווינד גדולה מהקפיצה ממורווינד אל סקיירים, לדעתי).
כנראה שאתה צודק.
אני מניח שזה נובע מהעובדה שאת מוררווינד שיחקתי בסוף 2009, ואת סקיירים כשהנ"ל יצא. כששיחקתי את סקיירים הוא היה חזית הטכנולוגיה. כששיחקתי את מורווינד, הוא היה על סף גרוטאה.
השתמשתי בטיעון "התבגרתי" כדי להסביר למה אני לא אוהב קומיקס.
דברים שפעם הלהיבו אותי (דוגמת מפלצות פסיפיק רים סטייל "וואו הרובוט הגדול הזה שלף את הדבר המגניבבב הזה מהחגורה שלו ופוצץץץ את האמא של המפלצת הזאת") – כבר לא מלהיבים אותי כמו שהם היו כשהייתי ילד. הם נראים לי די ילדותיים למען האמת. אם אנשים אחרים שומרים על אותה רמת ההתלהבות – שיהיה להם בכיף. באמת. לא שפטתי טעם של אנשים אחרים.
לא, הוא ממש לא אמר את זה.
הוא תיאר תהליך שקרה לו ובסופו התחלף לו הטעם.
פעם הייתי שונא קפה, ואז התבגרתי.
פעם הייתי יוצא הרבה למועדונים, ואז התבגרתי.
פעם נורא אהבתי פתיתים, ואז התגייסתי לצבא.
יש הרבה שיגידו לך אחרת.
בעיניי אין באמת הבדל מהותי בין קפטן אמריקה לתור וליאדה יאדה.
זה לא ברור?
לקפטן אמריקה יש מגן
לת'ור יש פטיש.
ליאדה יאדה יש קרדום לחפור בו.
ולמרות הכל הז'אנר הפך לקצת מאוס
אם כבר הייתי משווה למישהי שבא לה על איזו חביתה עם בייקון ונתקעת באיזור של מסעדון בריאות וטבעונות, ולא מה שסיאפ אמר.
אני גם קצת פחות עצובה ממנו, כי בשנים אחרות פשוט יש הצפה בסרטי אסונות או סרטי זומבים וערפדים שזה בדיוק כמו סרטי קומיקס- טובים לפרקים ונמאסים כשזה הופך לתופעה.
בכלל, שמתי לב שיש לי נטיה "לנחס" סרטים. בד"כ מה שאני מצפה לו מסתבר כבינוני פלוס במקרה טוב ואז מפתיעים אותי סרטים שבכלל לא התכוונתי לראות: אקס מאכינה וwhat we do in the shadows הם 2 דוגמאות מצויינות מהסקר של השנה החולפת, שלא לדבר על מקס הזועם שהטריילר הראשון שלו עורר בי בעיקר בחילה מהולה ביהירות של מי הטיפש שיצפה בסרט כל כך אידיוטי, ואיזה אחלה סרט יצא.
בכל מקרה, אני פשוט אאחל לנו לשנה הבאה הפתעות מעניינות וגם שמי שעורר ציפיות לא יהיה בלילת טמטמת מבאסת.
אבל זאת האבולוציה היום.
בשביל לראות תסריט טוב, משחק מעולה וסיפור עם אורך רוח, יש היום את הטלוויזיה. טרנטינו בעצמו אומר שהוא היה שמח לכתוב סדרת טלוויזיה, שתתן לו 6 שעות לפרוס בהם את העלילה, אלמלא העובדה שהתקציב גם הוא יצטרך להתרחב ל6 שעות. לטלוויזיה היום יש ערכי הפקה סינמטיים לחלוטין, מלבד גודל המסך שבו הן משודרות, עד לרמת אותם כוכבים.
אירוע שמצדיק יציאה לקולנוע, ולראות סרט על מסך גדול? אלו בלוקבאסטרים. סרטים שבהם הצפייה על מסך קטן (פרק החומה של משחכס, למשל) פשוט לא נותנת את אותו אפקט. הקולנוע הצליח לעלות מהבור שבו היה לפני כמה שנים בזכות ההבנה שזאת לא בושה להפנות תסריטים טובים לטלוויזיה. למה לא אתה?
זה טוב ויפה, הבעיה היא שסדרת טלויזיה כוללת כמה עונות
(במקרה הטוב שלא מבטלים אותה). סרט לעומת זאת, נמשך לכל היותר שלוש שעות (ללא התחשבות ביוצאים מן הכלל).
זה קצת כמו ההבדל בין סיפור קצר לרומן עם 900 עמודים. לסדרת טלויזיה יש את היתרונות שלה. היא יכולה לתת מעקב ממושך אחרי הגיבורים שלה, לתת לנו להתחבר אליהם יותר, ולהרחיב את העלילה. אבל גם לסרטים יש את האפקט שלהם שלא כולל רק אפקטים משפליכיצים שחייבים לראות אותם רק על מסך איימקס בגודל של עזריאלי. סרט לדוגמה צריך להעביר תוך שעתיים בממוצע סיפור שלם שכולל התחלה אמצע וסוף. לגרום לנו תוך שעתיים בלבד להתחבר לדמויות שרק עכשיו הכרנו. כשזה נעשה טוב זה אמנות שאפשר לבצע *רק* בקולנוע, ואין לזה שום קשר לאפקטים.
אם כבר, מה שקורה עכשיו זה שהחוקים *של הטלויזיה* קצת פלשו *לעולם הקולנוע*. כי עכשיו הנוקמים הוא לא רק סרט – הוא סדרה שמתחילה עם קפטן אמריקה וממשיכה עם איירון מן וכו'.. בדומה לסדרה כשאנחנו באים לנוקמים אנחנו לא רואים בפעם הראשונה את הגיבורים שלנו אלא זה עוד פרק בעולם שנחשפנו אליו ב"פרקים" אחרים שהם סרטים אחרים של מארוול. בדומה מאוד לסדרת טלויזיה.
אל- אלוהים, נראה לי שטרנטינו בטלויזיה יצא אסון
הוא סבבה והכל, אבל זה הרבה בזכות העריכה. הבן אדם די חופר.
אתה מדבר כאן מראש על קולנוע כבידור מסחרי
ובמקרה הזה אתה אולי צודק. אבל מסך הקולנוע הוא הרבה יותר פלטפורמה לסיפור עם אורך רוח ומשחק טוב. למשל הסרטים שאני הכי מצפה להם בשנה הבאה הם החזרה המיוחלת של הכהנים למחוזות הקומדיה, החזרה של קוסטריצה לאומנות הקולנוע אחרי עשור בתחום המוסיקה, המפגש בין התמימות ההוליוודית של ספילברג עם הציניות של דאל, מבחן הסרט השני של רמה בורשטיין והחדש של אלמודובר שאולי סוף סוף יסמן את היציאה שלו מהמשבר היצירתי שבו הוא נמצא.
מבחינתי אלה הם הסרטים שמצדיקים יציאה לקולנוע ואת קיומה של האומנות השביעית. ושום סדרת טלוויזיה לא הצליחה עדיין להחליף את הצורך הזה.
צודק, אני מוטה.
אני שייך לקבוצת האנשים שמבחינתם לצאת לסרט זאת אומרת לפנות ערב, להזמין בייביסיטר, לשבת באולם עם עשרים דקות של פרסומות וטריילרים ובלי היכולת לעצור אם אני צמא או צריך לשירותים, ולעומת זאת סדרת טלוויזיה זה הדבר שאפשר לראות בסלון, כשהילדים ישנים בחדר השני, במידת הצורך לעצור ולהמשיך למחרת ובמידה ואני לא נהנה – להפסיק בלי רגשות אשם, או לשים ברקע ובינתיים לרחוץ כלים. מבחינתי סרט צריך להצדיק את היציאה החוצה, ואילו מסיפור קטן ואינטימי אני נהנה הרבה יותר בסלון הקטן והאינטימי שלי.
וזוהי בדיוק הסיבה שאני חושב
שבעתיד הקרוב הקולנוע יעבור לפלטפורמות ביתיות ומאיזושהי בחינה נטפליקס היא החלוצה של המעבר הזה.
יציאה החוצה מצדיקה את הסרט,
לא רק להיפך. זה מה שכל-כך נחמד בקולנוע: הוא לא בבית.
אותי זה עושה מאושר
רק המחשבה על כל אחד מהסרטים שמארוול ודי סי ופוקס מתכננות ל016 עושה לי טוב על הלב חבל לי שזה מרחיק אותך מהקולנוע
אבל זה רק שישה סרטים בשנה.
כן, ברור שטוב לי עם זה. ואני בן 26.
זה כל כך קצת ויש כל כך הרבה סרטים שאני כן מתכוון לראות חוץ מהם.
בוא נעשה בדיקה.
בוא נלך לIMDB, ותבדוק כמה סרטי סופרהירוז יוצאים ב2016, לעומת כל הסרטים שהם לא סופרהירוז.
ספוילר – הרבה, הרבה יותר לא סופרהירוז.
אז אני קשיש בן 28 וטוב לי מאוד עם זה
למען האמת, גם אם היו יוצאים 12 סרטי קומיקס, לא הייתה לי בעיה מיוחדת. בממוצע, סרט קומיקס אחת לחודשיים נשמע לי נחמד מאוד. ולא גדלתי על קומיקס כילד או אפילו כנער. למעשה, בקושי נחשפתי אליהם לפני הMCU.
אתה אולי יותר כמו טבעוני שנכנס למתחם אוכל וחורה לו שיש יותר מדי שלטים של מסעדות המגישות בשר, למרות שהן מיעוט מוחלט. ואולי שמדברים עליהן יותר מדי במדריך האוכל שלך.
בקשר לדעתך לפיה כל סרטי הקומיקס (ע"פ הגדרתך באחת ההודעות למטה) זהים- אני מוכן להתערב שגם ההורים שלך יכולים להבדיל בין kickass לאביר האפל, בין איירון מן לsuper.
באותה מידה, יכולת לומר שכל הסרטים המבוססים על ספרים הם אותו הדבר ונמאס כבר מעיבודים לספרים. המדיום בו היצירה מופיעה במקור פחות משנה.תוכן היצירה ואפן העיבוד הם אלו שמשנים באמת.
אגב, אני מאוד מסכים שבטלויזיה כרגע יש הרבה יותר מבחר.
אני חושב שאתה טועה.
אכן, יש משהו עצוב בכך שהסרטים המצליחים, המצופים, והמושקעים ביותר הם סרטים *לא מקוריים*, אבל אני לא רואה בעיה בסרטי קומיקס כז'אנר.
כמו שאמרו לפניי, יש הבדל משמעותי בין סרטי הקומיקס. בין אם אתה רוצה לשים לב להבדלים האלה או לא, אלה לא אותם סרטים, הם לא מספרים תמיד את אותם סיפורים (למרות שסיפורי אוריג'ין הפכו להיות די מאוסים על כולם), יש להם אווירה שונה, קצב שונה, עלילה שונה, דמויות שונות. זו לא אותה הגברת בשינוי אדרת.
עם זאת, יש משהו בטענה שלך, אבל סרטי הקומיקס הם לא החוטאים היחידים בעניין.
סרטים שלוקחים רעיון נדוש וממחזרים אותו בלי שום חזון, מקוריות, וזווית שונה הם חסרונות ידועים של הוליווד בכלל. בין אם זה קומדיות רומנטיות שממחזרות את סיפור נפגשו, לא הסתדרו, הגבר לחץ ולא ויתר, התאהבו, ריב לקראת סוף הסרט, מחווה רומנטית, סוף. בין אם זה צמד השוטרים שצוותו, שנאו אחד את השני כי אחד חדש ותלותי והשני 'עובד לבד', הכירו אחד את השני, פתרו תעלומה, נהיו בסטיז. וכן הלאה וכן הלאה.
אז סרטי קומיקס, מן הסתם, גם נופלים למלכודת הזאת בהרבה מן המקרים (ואחרי ההתלהבות הראשונית, הסרטים האלה הפסיקו להצליח), אבל הניחוס שלך את כל הסרטים תחת מטרייה אחת דומה שנשים את 'פארק היורה', 'הדינוזאור הטוב', ו-'משפחת רובינסון' תחת אותה מסגרת כי יש שם דינוזאורים. להגיד שבגלל שיש שם 'דמויות בתחפושות הנלחמות ברעים עם תחפושות' אז הם דומים, זה כמו להגיד ש-'שיר של אש ושל קרח' ו'הרואים למרחק' דומים כי יש שם להן חיבור מיוחד עם חיות.
אז זאת חצי הכוס הריקה. חצי הכוס המלאה, שממנה התעלמת ורד פיש הזכיר, היא היצע הסרטים הענק שיש כל שנה. ההיצע הזה מושפע ישירות בגלל שעלויות ההפקה נמצאות בתהליך ירידה מתמיד, וערכי ההפקה ממשיכים לעלות. כל אדם עם רצון וחזון יכול לכתוב תסריט, לצלם סרט, לערוך אותו בבית ורק לפעמים תוכל לדעת שהוא נעשה בעלות אפסית. יש לך היום ז'אנר שלם של סרטי אינדי, סרטים שאף אולפן לא היה מוכן לקחת עליהם סיכון לפני 20-30 שנה, כי אי אפשר לזרוק 40 מיליון (מותאם לאינפלציה) על סרט שנשמע מוזר מדי, שלא פונה לקהל רחב מספיק.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
). כולם סרטים מעולים והזויים שלא היו נעשים אם לא היה זול כל כך ליצור סרטים היום.
כנס לסקירת 'הסרטים הטובים ביותר שלא הופצו בארץ' ותראה את רשימת הסרטים של קרקר כפול (שהשנה התעלה על עצמו ונתן אחלה המלצות
אז מה עצוב?
אתה מקבל סרטים שאתה אוהב, חובבי הקומיקס מקבלים סרטים שהם אוהבים, אנשים שרוצים לראות דברים מופרעים ומקוריים מקבלים מה שהם רוצים. ותקבל שבאתר *הזה* אנשים מצפים הרבה יותר לסרטי קומיקס ומלחמת הכוכבים מאשר לסרטים אחרים.
גם לא רק זה
תמיד כשאנשים מתלוננים על כך שהכול מחזור וכו' אני אדיש לזה בעיקר כי המחזור זה משהו שאופייני לבלוקבאסטרים, שזה תחום קולנועי שאף פעם לא היה שיא האיכות. כול עוד האחים כהן לא מביימים את 'אנטמן 3' או שווס אנדרסון מכריז כי כול סרטיו הם יקום משותף (למרות שזה נשמע הגיוני) אז יהיה תחום אחד בקולנוע האמריקאי שמוציא סרטים מעניינים ומקוריים.
חלק מהתלונה שלו זה לא רק עצן קיום הז'אנר אלא עצם העיסוק הרב בו.
ואני חייב להודות שגם לי מפריע ש50% מהתוכן באתר נהיה על סרטי קומיקס ושלסרטים כמו "ארבעה מופלאים" יש יותר תגובות מל"מידות רעות". אבל מצד שני זה מובן למה לסרטים הללו יש יותר באזז ואני מקבל את זה שאם זה מה שיותר אנשים רוצים לדבר עליו, אז אין לי מה לעשות בנדון. אבל עדיין לפעמים כשאני מסתכל בארכיון של האתר (בגלגולו הקודם) אני מרגיש שהיה יותר איזון בתכני האתר וגם שהתפתחו דיונים ארוכים ומרתקים בביקורות של סרטים שהם לא בהכרח בלוקבאסטרים.
אני לא ממש מבין את הטענה הזו
אני זוכר כמה מגה ת'רדים שיצאו מבלוק באסטרים השנה: זה שהתחיל מכתבת debunking שעסקה במיניונים וזה של נסיכת הקרח, שלא לדבר על gone girl. אני אישית נהניתי מאוד מהדיון על אקס מאכינה, למרות שהוא לא היה ארוך. אפילו בדיון על "יח' המתאבדים" נפתח דיון לגבי ייצוג שוויוני וכו'. לא בטוח מה אתה מגדיר כמעניין, אותי הם עניינו מאוד (לא נכתב בציניות,).
הרי רוב אותם דיונים מעניינים משתמשים בסרט המדובר רק כמצע/ נק' פתיחה, אז בסופו של דבר הסרט עצמו פחות משנה.
מלבד זאת, נניח שיש אנשים שלא צופים ב/ מתלהבים מסרטים כאלו. הרי אז אותם אנשים צופים בסרטים אחרים ודנים בהם, לא?
אם אנשים רוצים לקיים דיון כלשהו, הוא יתרחש כמעט לא משנה מה (ע"ע דיונים על איין ראנד בסרטים, למשל, שיכול להופיע גם בדיונים שהתחילו ממקום שונה מאוד). אני מבין טענות לגבי כך שיש לדורון זמן מוגבל ולכן לחלק מהסרטים אין ביקורות, אך דף סרט קיים בד"כ וזה כל שנדרש עבור דיון, לא?
כן ולא
אני חושב שלמרות שביקורות על סרטים שאנשים פשוט לא ראו ("מידות רעות") לא יגררו עניין בהם בכוח, ודפי סרט שאנשים כן ראו יכולים לפרוח גם בלי ביקורת –
עדיין יש סרטים שחשיפה בצורת הקרנה/טריילר/אנאערף יכולה לחשוף אותם לקהל רחב יותר מאשר תגובה במתמשכים או מה שלא יהיה. לדוגמה – אני מתקשה להאמין שבלי דחיפה של "גורל ידוע מראש" (פרסום הטריילר שלו וגם הקרנות שלו) הוא היה כל כך ידוע באתר או למשל מידת החשיפה שהבאבאדוק קיבל לעומת "משהו עוקב אחרי" או "לילה טוב אימא".
אז כן, לכאורה צריך רק דף סרט והדיון יתפתח מאליו אבל זה רק במידה שאנשים מודעים לסרט הזה ונחשפו אליו. (כמובן שחלק לא מעט של האנשים באתר נחשף לסרטים גם מחוץ לאתר ולכן מכיר אותם ממקומות אחרים)
אני מניח שפה כבר נכנסים שיקולים פרקטיים יותר
כמו מספר הקוראים המתעניינים וכו'.
כפי שציינתי, אני מבין את הטענה לגבי חוסר חשיפה/ ביקורות על סרטים פחות ידועים כי עוסקים יותר במיינסטרים. הנק' שלי היא שהדיונים האיכותיים לא אובדים גם כשזה כך.
בצד החיובי, דיונים על הסרטים הללו נוטים להתרחש בת'רדים כלליים פופולאריים. למשל, אני זוכר מס' ביקרות גולשים ל"משהו עוקב אחרי" ודיון לגביו בדף של D23 אאל"ט. ייתכן שהיה מתפתח דיון רחב יותר אם הייתה הקרנה שלו/ טריילר וכו', אבל איני בטוח שזה היה קורה.
מעבר לכך, בתקופה הזו של השנה מתעוררים דיונים על רבים מאותם סרטים בכתבות סיכום/ הטוב ביותר/ מה פספסנו וכו', אז לפחות יש הזדמנות להשלים :)
אותי זה לא מצער; כל עוד אנשים מתדיינים על מה שהם אוהבים, זה טוב בעיניי
ואני לא בגישת "צריך להחלף את העם" רק אם אנשים לא חולקים את טעמי או לא מנהלים דיון על מה שמעניין אותי. כל תלונה על הנושאים שאנשים בוחרים להתעניין בהם או על סוגה עילית וכו' מדיף מהתנשאות לא נעימה בעיניי. על טעם וריח, כן?
אני חושבת שאי אפשר להשוות את האתר היום לאז כי הוא שונה כבר ברמה התפעולית (רק דורון כותב כיום ביקורות) וגם העולם הקולנועי השתנה ורוב שוברי הקופות שמוציאים אנשים לקולנוע מבוססים על אפוסים כאלה ואחרים, גם קומיקס. גיבורי על נראים טוב יותר על המסך הגדול, לעתים גם בממד נוסף. זו התעשייה, זה קולנוע מסחרי, זה לגיטימי.
כמו כן גם העולם הטכנלוגי עבר מהפך, וכבר שנים שהחוויה הביתית לא בהכרח נופלת מהחוויה הקולנועית (בפרט שאין בסלון שלי בני נוער מעצבנים, אנשים שלא מכבים את הסלולרי, אני לא צריכה לשלם אקסטרה על האוכל או על הדלק, ואני יכולה לעשות הפסקת שירותים מתי שאני צריכה, ולא להיערך מראש ל"עוצר"). נקודה נוספת היא שכבר כמעט אין קולנועים קטנים בשכונות. אם פעם יכולתי אפילו ללכת ברגל לקולנוע, היום מדובר בנסיעה לפאתי העיר.
ואם הזכרתי את הטלוויזיה, היא מציפה אותי בסדרות, ואני אוהבת סדרות. אני אוהבת את העומק, את הרקע, את רוחב היריעה. ומנגד, התבגרתי. החיים לא נהיו קלים יותר. אם פעם לא הפריע לי לצאת לקולנוע לדרמה מטלטלת, היום אין לי כוח לזה. בשביל דרמות יש לי סדרות. אם בסוף יום עבודה או בסוף השבוע אני מפנה את הזמן, יוצאת ומשקיעה כסף – אני רוצה להתבדר, לנקות את הראש. אני רוצה להיכנס לעולם אחר. אני רוצה להשאיר את היום-יום מחוץ לאולם ולקבל מנה של אקסקפיזם מענג.
לכן כמו שלמקו, אני לא מרבה לצאת לקולנוע, וכשאני יוצאת, זה לא פעם דווקא לסרטי "קומיקס" (ואני ממש לא מתחברת לקומיקס כמדיום, ולא מבינה דבר וחצי דבר בסיפורים ובדמויות המקוריים). דווקא מכיוון שהתבגרתי, וגם כי העולם השתנה.
פישלייק לא הספיק לי
תארת את מחשבותי במדיוק
לא, לא על כולם. אני חובבת מושבעת של סיפורי מקור
כי אני נהנית הרבה יותר כשיש רקע, והוא מהנה אותי יותר מהאקשן עצמו. הסרט האהוב עליי בטרילוגיית באטמן של נולאן הוא "באטמן מתחיל".
ואני חושבת שקלישאות קיימות באמנות כי הן קיימות קודם כל במציאות. למעשה המציאות עצמה לא כזאת מקורית רוב הזמן, החיים של רובנו די שגרתיים (לימודים / עבודה / משפחה…). לי אישית אין בעיה שמספרים לי שוב ושוב את אותו סיפור כל עוד עושים זאת טוב. זה לא ה"מה" זה ה"איך". כמו קומיקאי מוכשר שמספר בדיחה שכבר שמעתי ומצליח להצחיק אותי פשוט כי הוא יודע את מלאכתו נאמנה.
נ.ב.
אני חושבת שהתכוונת ל"ניכוס" ולא ל"ניחוס" (שמבחינה תקינה יש להגות נִכּוּס, כי זה בניין פיעל, אז דגש חזק תבניתי וזה).
The Revenant, בגלל הטריילרים
חרף תחרות ראויה מצד לה-לה-לנד, קפטן אמריקה, ונוסעים, ובזכות החלל שהותירה דחייתו של "כוכב הקופים".
האמת, רד, אין לי מושג למה טענת שהקיץ שנה הבאה נראה מאכזב
כי עכשיו שאני מסתכל הוא דווקא נראה מאוד מעניין.
קפטן אמריקה, איירון מן וספיידרמן בפעם הראשונה ביחד ב"מלחמת האזרחים"!
הארלי קווין לראשונה בקולנוע וסרט גיבורי העל הראשון בכיכובם של נבלים ב"יחידת המתאבדים"!
"וורקראפט", סרט משחק המחשב המושקע ביותר עד היום ויכול להיות שגם הראשון שיהיה טוב! (למה הוא לא ברשימה, אגב?)
"מכסחות השדים"!
סרט חדש מהבמאי של "וויפלאש"
סרט חדש של לייקה!
סרט חדש של ספילברג!
מה מאכזב פה?
כמו שאמרתי, הטריילר לאף אחד מהם לא הלהיב אותי.
(חוץ מהזה של לייקה, רק שהוא לא ממש נחשב לאחד הבלוקבאסטרים של הקיץ).
אממ, בערך הכל
סורי שאני קצת פארטי-פופר, לא משהו אישי, אבל שני הדברים היחידים שנשמעים טוב במה שציינת זה "יחידת המתאבדים" ו"לה-לה לנד".
סרטי הקומיקס, כמו שרשמתי למעלה, נראים לי פריטי מאץ' כמו more of the same.
באמת נראה לך שמ"וורקראפט" תבוא הישועה של סרטים-ע"פ-משחקים? זו נראית כמו עלילה שראינו כבר מאות פעמים, וגם האפקטים לא בדיוק פורצי דרך (לכל אלה שאוהבים להגיד "לא לשפוט אפקטים ע"פ הטריילר" – אם יסתבר בסרט עצמו שהאפקטים מטורפים ויעיפו לי ת'שכל, אני אוכל את הכובע, סבבה? בינתיים אני לא אופטימי)
תודה באמת שהזכרת לי, כבר יותר מדי זמן לא התלוננתי על פול פיג. אז כן, פול פיג גרוע מכל בחינה אפשרית. הוא כמו האדם סנדלר של ה"קומדיות" הנשיות. לכל מעריצי הפרנצ'ייז של "מכסחי השדים" – משתתף בצערכם כבר עכשיו.
לא ממש בקיא בלייקה, אז לא מתייחס לזה.
אחרי "גשר המרגלים" הסביר, אני עדיין חושב שהסרט הטוב באמת האחרון שספילברג עשה היה "מלחמת העולמות", וגם הטריילר לא נתן לי שום סיבה לצפות לסרט החדש שלו.
אז כן, זה די מאכזב.
בשבילי זה היה ותמיד אקס מן
כילד שגדל על סדרת האנימציה, וכאדם בוגר שראה את כל חמש העונות מחדש, אקס מן תמיד היה הפרנצ'ייז האהוב עליי. עוד מרגע ההכרזה, כבר לא הייתי יכול לחכות. את הדעה על הטריילר כתבתי באופן מפורט בעמוד הרלוונטי, כשבסך הכל אני מעודד עד כה. נחכה ונראה מה יהיו התוצאות הסופיות.
חוץ מזה – סיביל וור נראה מעניין במיוחד, החדש של טרנטינו, וכך גם באטמן נגד סופרמן, שמעורר אצלי קצת חשש לאחרונה.
אם מתיו ווהן היה נשאר ומביים את הסדרה
ברגעים אלה הייתי שוכבת על הרצפה ובוכה ולא מסוגלת להחליט האם אני מחכה יותר לאקס מן או לסיביל וור.
אבל בריאן סינגר… days of future past היה לא רע, באמת, אבל הדמויות בו כולן התנהגו כאילו הן חטפו מכת שמש בצורה בלתי נסלחת לחלוטין. זה ממש הוריד לי את כמה שאני מצפה לסרטים הבאים בסדרה.
(הסדרה המצוירת של אקס מן מצוינת! הסדרות המצוירות של אקס מן הן היחידות ששרדתי, למרות שניסיתי המון סדרות גיבורי על מצוירת, כולל השתיים של הנוקמים, יאנג ג'סטיס וספיידרמן).
הסרט החדש של שיין בלאק - "החברה הנחמדים"
היה הטריילר הכי טוב של הזמן האחרון ובקלות הפך לסרט שאני הכי מצפה לו.
מבין מה שיש בסקר – בולטים לטובה "קובו ושני המיתרים", "זולנדר 2" ו"מלחמת הכוכבים : רוג 1". אני מרגיש שאני צריך להתלהב לקראת יחי קיסר!, אבל משומה ההתלהבות לא באה.
מצד שני, גם ממקס הזועם לא התלהבתי עד שניות ספורות לפני שהסרט יצא והוא נהפך לסרט השנה.
סדר הסרטים שלי הוא :
מקום 1: קפטן אמריקה מלחמת האזרחים – הסרט הכי אהוב עליי בז'אנר היה השני אז אני מחכה לשלישי.
מקום 2: דדפול -הטריילרים קנו אותי.
מקום 3: מלחמת הכוכבים רוג 1 – כי STAR WARS (לא שמתי אותו בראש הרשימה כי הוא לא הפרק ה – 8)
מקום 4: חיות הפלא והיכן למצוא אותן – לא קראתי את הספר (קראתי את הארי פוטר אבל לא את זה) אבל הטיזר קנה אותי.
מקום 5:אקס מן אפוקליפסה – אהבתי את הטריילר ולא רציתי לתת לסרט של DC להיות מהחמישייה המובילה.
מקום 6:יחידת המתאבדים – הטריילר החזיר לי את האמון בDC.
מקום 7:היום השלישי התחדשות -הסרט הראשון היה די קלישאתי אבל הטריילר די מעניין.
מקום 8:מוצאים את דורי – האהבתי את הראשון כילד קטן (באמת מוציאים נמו 2 ולא משפחת סופר על 2).
מקום 9:Assassin's Creed -שמעתי שיש סדרת משחקים פופולרית שנקראת ככה.
מקום 10:מכסחות השדים – לא ראיתי את הראשון אבל שמעתי שהיה טוב.
מקום 11:יחי הקיסר – פעם ראשונה ששמעתי אליו.
מקום 12:האיש שנולד מחדש – כנ"ל.
מקום 13: קובו ושני המיתרים -לא חובב של ז'אנר הסטוף מושנן .
מקום 14:לה לה לנד – זה שורה משיר נכון?
מקום 15: Passengers – השם השני באנגלית + פעם ראשונה ששמעתי אליו.
מקום 16:מואנה -הנסיכה המי יודע כמה של דסני.
מקום 17: חדר + העי"ג -הטריילרים היו סבירים לכל היותר.
מקום 18:זולנדר 2 – זולנדר 2.
מקום 19: באטמן נגד סופרמן- גל גדות הצילה את הסרט מלא להיות ברשימה בכלל.
Assassin's Creed, בלי שום התלבטות
אני מעריץ גדול של סדרת המשחקים ויש לי ציפיות גבוהות מהסרט. והנה הסיבות העיקריות:
שליטה יצירתית. Ubisoft השכילו ליישם את מה שמארבל הבינו כבר בעשור הקודם: חייבים לקחת את המושכות מהוליווד. לא עוד סרטים-מבוססי-משחקים אותם מפיקים אולפנים שאין להם כבוד למקור או הבנה של החומר. באמצעות חטיבת הפקה חדשה, יהיה זה הסרט הראשון מיני רבים ש-Ubisoft עושים (פחות או יותר) בעצמם.
חלק מהקאנון. בזכות השליטה שיש ל-Ubisoft, לא יהיה זה עיבוד רופף של עלילת אחד המשחקים, אם כי סרט שיחשב לקאנוני (קאנון שכולל היום, מלבד המשחקים, סדרת קומיקס וספרים). מן הסתם הוא צפוי להיות ידידותי כלפי מי שלא מכיר את AC, אך במהלך נדיר שנדמה לי כי טרם נעשה – גם למעריצים יש סיבה לצפות בסרט אם ברצונם "להתקדם" בסיפור.
שחקנים ואנשי הפקה. אני לא צריך להסביר מדוע מייקל פסבנדר (שיגלם את שתי הדמויות הראשיות) הוא שחקן נהדר. או מייקל ק.וויליאמס ("הסמויה"). או ג'רמי איירונס. או מריון קוטיאר (טוב, הרחקתי לכת לגביה). הבמאי ג'סטין קורזל לא נושא עמו פילמיוגרפיה ענפה במיוחד, אך כל מה שהוא ביים עד כה זכה לביקורות חיוביות. והצלם, אדם ארקפאוו, הוא גם הצלם של הממתק הוויזואלי "בלש אמיתי" (העונה הראשונה).
ההיסטוריה נהיתה מגניבה. למי שלא יודע, AC הוא מד"ב שנשען על אירועי העבר. כל אירועי העבר. מאבק בין טובים לרעים שנמשך מאז שחר האנושות. רפרוף קטן בציר הזמן של הקאנון מלמד שכמעט ואין אירוע היסטורי, מלחמה או דמות מובילה שלא קשורה בדרך כזו או אחרת למאבק הפיקטיבי של Assassin's Creed: ישו, צ'רצ'יל, ג'ינגיס חאן, היטלר, רספוטין. קיצר כולם. ואין כיף גדול יותר מלרוץ על גגות פירנצה, פריז או עיר גדולה אחרת ועל הדרך ללמוד על איטליה של הרנסנס, מלחמת האזרחים האמריקאית, או המהפכה הצרפתית; לפתע נוצרת זיקה להיסטוריה בקרב צעירים ומבוגרים כאחד שלא שמעו על אישים כמו צ'ארלס לי או סמואלס אדמס, ולא הכירו לעומק את פועלם של דה וינצ'י, דיקנס ונפוליאון. אני ממליץ כמובן לא ללמוד למבחנים באמצעות AC ("…ואז האפיפיור רודריגו בורג'ה הלך מכות עם מתנקש…"), אך לפחות בזכות כל משחקי הסדרה – ההיסטוריה נהיתה מגניבה, עד לרמה שיש קריאות של מעריצים ל-Ubisoft לגבי אילו תקופות ידועות חייבים משחקי הסדרה הבאים לפנות אליהם (אם מפתח בכיר ב-Ubisoft קורא זאת: סין בבקשה). הסרט החדש לוקח את הסדרה לספרד של המאה ה-15, ואני צמא לדעת איך התקופה הזו תשפיע על הסיפור.
כי זה Assassin's Creed. אחת מסדרות המשחקים הקולנועיות שראיתי, לכן הסרט היה שאלה של זמן. לא כל משחקי הסדרה טובים, אך כולם חווייתיים. יש בהם סיפור גדול מהחיים (מלחמה סודית לאורך ההיסטוריה, ציוויליזציה עתיקה, קונגלומרט מרושע) שמסופר דרך עיניהם של גיבורים קטנים שעשו דברים גדולים. Assassin's Creed IV: Black Flag למשל הוא לא רק אחד המשחקים המוצלחים, הוא גם אחד מסרטי הפיראטים הטובים שנעשו (והארוך שבהם). גם המשחקים האחרים מספקים חוויה קולנועית מלאה: משחק טוב באמצעות Motion Capture, בימוי, דיאלוגים איכותיים… כל אלה ועוד הופכים את הסרט החדש לשלב מתבקש באבולוציה של AC. אני מאוד רוצה שהוא יצליח, ואני מאמין ב-Ubisoft שהם יודעים מה הם עושים.
אני גם מעריץ ענק של הסדרה (חוץ מה2 האחרונים)
ואני מסכים מילה במילה עם מה שרשמת חוץ מהסעיף הראשון.
כי לאור המשחקים האחרונים שיצאו בסדרה נראה שגם ליוביסופט אין כבוד למקור או הבנה של החומר.
שיחקתי ב-Unity
בערך חודש לאחר שהוא יצא (כלומר אחרי שכבר תיקנו את הבאגים), ולמרות שהעלילה בו היא לא החזקה בסדרה – הוא משחק טוב לדעתי. נכון, Ubisoft פישלו כשהוציאו משחק שבור לשוק (והם פיצו על זה אחר-כך בהטבות). אך היום מדובר במשחק היפה ביותר של AC, כולל זה שבא אחריו: פריז היא דינמית ועשירה בארכיטקטורה מרהיבה (אומרים שעל כנסיית נוטרדאם עבדו המפתחים שנה, והתוצאה מדהימה), וגני ורסאי הם לא פחות מהישג טכנולוגי מבריק – כמו גם שאר המשחק. אין בניין, כנסייה או קטקומבה שמונעים מהשחקנים להיכנס ולחקור.
Syndicate הוא משחק מצוין (וזו גם דעת הקהל כלפיו), וחבל שלא אהבת אותו. התאומים פריי, ובייחוד איבי, הם גיבורי הסדרה הטובים ביותר מאז אדוורד קנוויי. ולונדון ענקית: גם אחרי שסיימתי את עלילת Syndicate, ראיתי אולי 50% ממה שיש לעיר להציע. והסיפור עצמו הרבה יותר טוב מ-Unity, בעיקר בזכות הנבל המוצלח.
אני מניח שעיקר התלונה שלך היא ש-Ubisoft מזניחים את העלילה שמתרחשת בהווה כבר שני משחקים. גם אותי זה מעציב, אבל דווקא בקומיקס הבנתי שמתרכזים עכשיו במערכה בהווה, ונראה שהסרט עתיד לקדם את הזווית הזו באופן משמעותי (אלן רידיק, מנכ"ל אבסטרגו שלא ראו אותו מאז AC1, יהיה דמות מרכזית בסרט). לדעתי המשחק הבא בסדרה יחזיר את ההווה שיתכתב עם הסרט באופן כזה או אחר.
ועדיין, המשחק הכי טוב בסדרה מבערך כל בחינה שאינה גרפיקה זה 2.
(ל"ת)
עד שיגיע הסרט, תסתפק בתמונה חדשה
http://www.ew.com/article/2015/12/26/assassins-creed-michael-fassbender-ariane-labed
מה הסיכוי? בדיוק הסתכלתי עליה הרגע
בכל אופן אין לי השגות לגבי התמונה (אולי הקעקוע נראה קצת נדוש). אחכה לטריילר שודאי יגיע עם אחד מסרטי הקומיקס הקרובים.
ושוב, היתה לי דילמה רצינית במה לבחור (בפעם הראשונה מזה הרבה זמן בסקר הזה)
כי כמו בשנים קודמות, חלק גדול מהסרטים נראים לי כמו הרבה מאוד מאותו דבר (אני משוכנע ש-"מלחמת האזרחים" יהיה סרט טוב, אבל להגיד שאני הכי מצפה לו? לא). מצד שני: הע"יג (ספילברג חוזר לטריטוריה של אי.טי., אפל ובוגר יותר אם לשפוט לפי הטריילר), לה-לה לנד (מהבמאי של וויפלאש!), "מכסחות השדים" (מהבמאי של "מרגלת"!) ו-"קובו ושני המיתרים" (מלייקה!) פשוט התחננו שעכבר שלי ילך אליהם… אבל בסוף הצבעתי Passengers. לא שאני בטוח באיכות שלו ב-100%, או אפילו ב-50%, אבל הי – סרט מד"ב ש*לא* מבוסס על קומיקס, או ספר, או ווטאבר, תסריט מקורי – אני בעד.
וחוץ ממנו, הולכים להיות השנה עוד שני סרטים כאלה: Midnight Special של במאי האינדי ג'ף ניקולס ("הסיפור של מאד") שהטריילר שלו נראה די מגניב, ו-"The Circle" עם אמה ווטסון שאני מודה שלא ממש הבנתי עד הסוף על מה הוא, אבל אמה ווטסון.
וחוץ ממנו הולך להיות "סיפור חייך" על פי הסיפור של טד צ'יאנג מהבמאי של "סיקאריו", שכבר הוזכר פה בתגובה קודמת.
וחוץ ממנו, ג'יין גולדמן (תסריטאית שוברי-הקופות הטובה ביותר עלי-אדמות) אחראית השנה על The Limehouse Golem, סרט אימה על גולם במאה ה-19 (וגם על "המעון של גברת פרגרין לילדים משונים" של טים ברטון, אבל בנוגע אליו כדאי כנראה להנמיך ציפיות).
וחוץ ממנו, יהיה גם "זוטופיה", שגם הוזכר בתגובות קודמות – ותסלחו לי, אבל סרט חדש מהבמאי שעשה את "ראלף ההורס" לפני שלוש שנים מעניין אותי הרבה יותר מסרט (מואנה) של הבמאים שאמנם עשו את "אלאדין" – אבל זה היה לפני יותר מעשרים שנה.
וחוץ מכל אלה יהיה גם "אופנהיימר" של יוסף סידר (איך הוא לא בסקר?).
אז כן, יש למה לצפות בשנה הקרובה.
ג'יין גולדמן
איבדה מבחינתי את תואר תסריטאית שוברי הקופות הטובה ביותר עלי אדמות אחרי "קינגסמן". כרגע היא בסטטוס של "אולי זה היה משהו זמני, אולי היא עוד תחזור לעצמה".
אם אתה מדבר על סופו של הסרט
זה הכל היה ממתיו ווהן, שכבר אמר את זה בלא מעט ראיונות, אז אין מה להאשים אותה.
הסרט כולו לא ממש מבריק, לדעתי.
השניות האחרונות רק הוסיפו דובדבן של "WTBF".
עם כל הטענות המוצדקות נגד הסקסיזם והסצינה ההיא בכנסיה
גם ב-"קינגסמן" גולדמן הוכיחה שבכל הנוגע לבניית סצינות, כתיבת דיאלוגים וחיבור של הכל ביחד היא עדיין רמה אחת מעל רוב האנשים שכותבים שוברי-קופות בימינו.
לי דווקא הייתה בעיה גדולה מאוד עם "חיבור של הכל ביחד"
אבל אני לא יודע אם לרשום את זה לחובתה של גולדמן או לא, כי לך תדע כבר מהתסריט שלה נשאר כמו שהוא בתוצר הסופי.
בקשר ל-Passengers הוא לא סתם מבוסס על תסריט מקורי אלא תסריט מקורי *טוב*
קראתי אותו והוא מעולה, ועוד שיש לך שני שחקנים כל כך מקסימים וכריזמטיים כמו פראט ולורנס?!
בכלל נשמע מעולה. בהחלט אחד המצופים שלי! (למרות שהאמת היא שבחרתי דווקא ב"יחידת המתאבדים", בגלל הארלי קווין ובגלל שזה נראה כמו סרט "גיבורי על" מאוד שונה מהרגיל)
אני הרבה פחות נלהב מהתסריט
ובעיקר הרבה פחות נלהב מהליהוק של פראט. איכשהו, קיאנו ריבס יושב על התפקיד הזה הרבה יותר טוב, למרות שגם הוא מעט מפוקפק. היחידי שאני יכול לראות טוב בתפקיד כרגע זה ויל פורטה, אבל אולי זה בגלל הטייפקאסט בראש שלי של "איש תקוע לבדו באיזור גדול".
מה לא אהבת בתסריט?
(ל"ת)
ועוד אחד ששכחתי
"תרופה נגד בריאות טובה", הסרט שאתו גור ורבינסקי חוזר לסרטי אימה, כמה שנים טובות מאז "הצלצול".
איפה הגרסא האווטארית לספר הג'ונגל?
לאחר הטריילרים אני הכי דלוק על הסרט הזה (במיוחד הטריילר שראיתי בקולנוע לפני פרק 7: הכח מתעורר). בחרתי ביחידת המתאבדים בלית ברירה, אבל חבל.
זוטופיה?
(ל"ת)
שנה שלישית ברצף שבו סרט קומיקס המבוסס על מארבל מנצח*
מעניין שלמרות האכזבות (היחסיות) של "העתיד שהיה" ו"עידן אולטרון" אנשים עדיין אופטימיים ומקווים לטוב.
* – כן, המצב עוד עלול להשתנות השנה… אבל זה לא נראה ככה.
מאקס מן אני לא מצפה לכלום
כי לא רק "העתיד שהיה" היה לא משהו אלא גם הוולברין שלפניו וגם הוולברין שלפניו. רק "ההתחלה" היה מעולה מאז הטרילוגיה הראשונה.
מארוול? גם אם עידן אולטרון היה פחות מוצלח מהנוקמים הראשון הוא עדין היה מהנה מאוד ! וגם היה את אנטמן באמצע שאני אישית מאוד אהבתי. וכמובן שזה גם היתרון של מארוול, מותר להם לפשל והם עדין יהיו על הגל !
"יחי קיסר" ו"שמונת השנואים" הם השניים שאני הכי מצפה להם
(בחרתי בסרט של האחרים כהן כי טרנטינו משום מה לא ברשימה), ולמזלי שניהם מגיעים בחלקה הראשון של השנה.
מה הולך כאן
איך וויפלאש+אמה סטון+מיוזיקל זה לא הדבר שכולם מצפים לו?
3 סיבות:
1. אנשים שלא אוהבים את וויפלאש
2. אנשים שראו שמאז "באה בקלות" אמה סטון לא מצליחה למצוא סרט שמנצל את הפוטנציאל שלה ברמה טובה (בירדמן התקרב, אבל לא באמת)
3. אנשים שלא אוהבים מחזות זמר.
בונוס: אנשים שלא מסוגלים לקחת ברצינות את השם "לה-לה לנד" לאחר סדרת הריאליטי.
מאוד אהבתי את וויפלאש
אבל משום מה התחושה שלי היא שהייתה פה הברקה חד פעמית. אני לא מצליח לשים את האצבע על הסיבה המדויקת, אבל התחושה שלי היא שהקרדיט על הסרט פחות צריך ללכת לבמאי, ויותר להתנגשות נדירה בין תסריט טוב, בימוי אחלה ותצוגות משחק אדירות. אבל יהיה נחמד לטעות.
ובהקשר אחר, רציתי לכתוב במשפט השני בתגובה הזו שהקרדיט על המאפיינים והחלקים הטובים בסרט פחות צריכים ללכת לבמאי, ולא כל כך מצאתי מילה מתאימה. משהו בסגנון "הקרדיט על הטוֹבוּת של הסרט" או "המצוינוּת של הסרט", רק שבאמת יהיה מילה תקינה שמשתמשים בה ולא יהיה מסורבל כמו "הקרדיט על הדברים שהפכו את הסרט לטוב". יש רעיונות?
מעלות?
(ל"ת)
לגבי הסעיף השני
https://www.youtube.com/watch?v=bLBSoC_2IY8
ג'ימי פאלון זה לא *בדיוק* סרט
(ל"ת)
אבל אם היה סרט כזה
שכולו ליפ-סינק באטלים איתו,
כל כך הייתי רואה את זה.
God Save the Quinn
בחרתי ב"יחידת המתאבדים", מכמה סיבות:
1. אולי חוץ מ"דדפול", זה נראה לי כמו סרט הקומיקס היחיד השנה שלא יהיה more of the same. אני כן מצפה לראות את "מלחמת האזחרים" (אגב, כתבת "אחד נגד השני" כאילו זה לא קרה בשני הסרטים הקודמים. עכשיו זה פשוט…עולה דרגה), את "BvS", את "אקס-מן" וכו'. אבל לפי הטריילרים, זה נראה דומה למדי לסרטים קודמים שהאולפנים \ פרנצ'ייזים האלה עשו. סרט קומיקס שהוא על קבוצה של אנטי-גיבורים, מנקודת המבט ה"נבלית", בהחלט נשמע כמו משהו מרענן ומעניין. ולדעתי היה לו גם את הטריילר הכי טוב מבין סרטי הקומיקס פה.
2. דייויד אייר. נכון, הבחור הזה ממש לא מאוזן. "סוף המשמרת" היה מעולה, "חבלה" היה מוזר ודי מעפן ו"זעם" היה סבבה. אבל בכל הסרטים אפשר לראות שיש לו סטייל ריאליסטי מחוספס כזה, של להביא לך את המציאות והאלימות שלה בפנים, ולדעתי השילוב של סטייל כזה עם סרט כזה יכול להניב תוצאות מעניינות ביותר. וגם הוא כתב את הסרט עם הבחור שכתב הרבה קומיקסים של "יחידת המתאבדים" ועוד הרבה אחרים.
3. והדובדבן שבפודינג, הארלי פאקינג קווין. אני אוהב אותה מאז שראיתי את הסדרה המצויירת של באטמן בתור ילד. הדמות שלה כל-כך מורכבת ונפלאה, עם המון פוטנציאל סיפורי. ומרגו רובי – ממה שראיתי ממנה – נראית כמו אחלה בחירה. גם אם כל שאר הסרטים שברשימה פה יאכזבו, אני אוכל לחיות עם זה. אבל בחיאת, 2016, אל תהרסי לי את הארלי קווין.
עוד מצופים:
שמונת השנואים – חדש של טרנטינו זו תמיד סיבה למסיבה.
האיש שנולד מחדש – הייתי שמח לראות את דיקפריו עם טרנטינו שוב, אבל גם דיקפריו + איניאריטו + לובצקי + הארדי נשמע לא פחות טוב.
יחי קיסר! – האחים כהן בשבילי הם יוצרים כאלה של hit and miss. "לואין דייויס" היה חביב, אבל לא עפתי ממנו. אולי הסרט הזה יהיה hit.
גאווה ודעה קדומה וזומבים – רק השם מספיק. ברצינות.
דדפול – סרט הקומיקס הכי מצופה שלי יחד עם SS. נראה כיפי ביותר.
זולנדר 2 – המשך לאחת הקומדיות האהובות עלי בכל הזמנים? יס, פליז.
Midnight Special – "סערת רוחות" הוא לדעתי אחד הסרטים היותר מעניינים ואנדר-רייטד של העשור הנוכחי. שת"פ נוסף של ג'ף ניקולס ומייקל שאנון נשמע ונראה מסקרן מאוד.
באטמן V סופרמן – האם יש סיכוי שסניידר יהיה כמו רידליט סקוט של השנה ויפתיע את כולנו עם משהו מדהים? כנראה שלא, אבל לכו תדעו.
קפטן אמריקה: רויאל ראמבל – טים סטארק VS טים אמריקה.
שכנים 2 – כי הראשון היה אחד מהקומדיות הטובות של העשור הנוכחי. מקווה שהשני לא יחלה בתסמונת "הנגאובר".
אקס-מן: אפוקליפסה – כל החבורה חוזרת.
לה-לה לנד – הסרט השני של הבמאי של הסרט האהוב עלי לשנת 2014.
נוסעים – ג'ניפר לורנס וכריס פראט נשמעים כמו צמד מנצח. רק למה הבמאי של "משחק החיקוי"…?
אה רגע, איך שכחתי
ואני באמת מתפלא שזה לא בסקר – "The Disaster Artist". הסרט על העשייה של הסרט שנחשב לגרוע ביותר אי פעם. ג'יימס פרנקו מביים, תסריט של ניוסטדר ו-וובר ("500 ימים עם סאמר", "The Spectacular Now" והעיבודים של ג'ון גרין) וקאסט שכולל את שני הפרנקו-ים, סת' רוגן, אליסון ברי, זאק אפרון ועוד. זה נשמע ממש נהדר.
סרט על 'החדר'!
עכשיו אני גם מחכה. הסיפור של טומי וויסו הוא פיסת אמריקנה ביזארית כמו ששום מציאות לא יכולה לחקות. אולי הסרט הזה יעזור לשפוך קצת אור על האיש המשונה הזה, שלא ברור אם הגיע ממזרח אירופה, צרפת או היקום של שוגות'.
ג'יזס פאקינג קרייסט
בזמן דפדוף בימד"ב כדי למצוא סרטים שיוצאים השנה לכתוב עליהם בדף הפייסבוק שלי (פרסום עצמי חסר בושה) נתקלתי בסרט אימה בשם "Lights Out". כתוב שהוא עיבוד באורך מלא של סרט קצר, אז הלכתי וראיתי אותו.
נו טוב, שינה זה גם ככה אובר-רייטד.
הסרט הזה עשוי להיות ה"באבאדוק" של השנה, ובקלות הפך לאחד המצופים שלי. למרות שיש סיכוי לא רע שהוא יעשה לי התקף לב.
נדמה לי שרד כבר פירסם את הסרטון הזה
באחד משבועות האימה שהיו באתר.
נופ. לא ראיתי אותו עד עכשיו.
ו… כן… זה היה אפקטיבי. הצמרמורת הזאת בגב, זה די נעים.
עם כל הכבוד לאלו, אני הכי מצפה לאופנהיימר של סידר
(ל"ת)
עם כל אהבתי לסרטי קומיקס
(ויש המון אהבה מי כמו חברים שלי יודע איך אני סופרת את הימים לסיבל וור)
אין כמו הארי פוטר, במיוחד שזה משהו *חדש* על העולם, ורולינג כתבה, וזה בשנות ה20, ובקיצור, אני ממש מקווה שהם לא יהרסו את זה, אבל אין ספק שזה הסרט שאני הכי מחכה לו בשנה הבאה
שום דבר במיוחד :-/
אבל סוף הצבעתי לסטארוורז כי הוא הכי מסקרן אותי מכל אלה. ואז גיליתי ברשימה את Pasengers שגם הוא מסקרן.
אבל ממש "מצפה"? אף אחד מאלה.
חדר, בקלות.
מבוסס על הספר הכי טוב שקראתי השנה, מקבל ביקורת טובות כבר מפסטיבל טורונטו וכולל הברקת ליהוק (ברי לארסון בתפקיד הראשי). העובדה שאמה דונהיו כתבה את התסריט מאוד מעודדת אותי; בעיקר כי סרט השנה שלי ב-2014 היה מותחן אלגורי על החברה המודרנית, עם הברקת ליהוק בתפקיד הראשי וסופרת שמעבדת ספר אדיר לתסריט ביכורים.
עוד סרטים מצופים ברשימה או שהוזכרו בתגובות:
חיות הפלא, יחידת המתאבדים, גאווה ודעה קדומה וזומבים, Story of Your Life, מכסחות השדים (קייט מק'קינון!) ו-The Disaster Artist.
סרטים שטרם הוזכרו:
ספלאש גדול יותר: מותחן קטן על זוג שיוצא לחופשה, וזוכה לביקור מפתיע מידיד ותיק והבת שלו. הבמאי של "אני אהבה" וקאסט העשוי מהחומר ממנו מקורצים חלומות אירוטיים – טילדה סווינטון, ראלף פיינס, מתיאס שונארטס ודקוטה ג'ונסון. הכל על רקע נופי איטליה. טריילר.
קולוסאלי: אישה מגלה שהמשבר הנפשי ממנו היא סובלת קשור טלפתית למפלצת דמויית-גודזילה שמחריבה את יפן. עם אן האת'וואי בתפקיד המפלצת. סרטו של נאצ'ו ויגאלונדו. באמת.
החבורה הרעה: סיפור אהבה דיסטופי-טקסני בין בחורה לקניבל. סרטה השני של הבמאית של "נערה הולכת לבד בחשיכה" עם ג'ים קארי, קיאנו ריבס וג'יאובני ריבסי.
מלחמה על כולם: שני שוטרים מושחתים מסתבכים על גבול ניו מקסיקו. סרט ראשון בארה"ב לבמאי המבטיח ומקיים ההבטחות ג'ון מייקל מקדונה (שומר חוק, הכומר). עם מייקל פניה, אלכסנדר סקארסגארד וטסה תומפסון המקסימה מ"קריד".
999: דרמת פשע של ג'ון הילקוט עם האנסמבל הכי מסקרן של השנה – קייט ווינסלט, קייסי אפלק, וודי הארלסון, צ'יווטל אג'יופור, נורמן רידוס ואפילו גל גדות. הילקוט כבר יצר דרמת פשע משובחת ומרובת משתתפים, ארץ יבשה, ולמרות תאריך יציאה בפברואר – יש מצב לשחזור. טריילר (אלימות ועירום, בזהירות).
הבחורה על הרכבת: מבוסס על רב המכר ומבויים ע"י טייט טיילור (שהבריק עם "קומו על הרגליים" בשנה שעברה). אמילי בלאנט ורבקה פרגוסון, שתי הבד-אסיות הגדולות של השנתיים האחרונות בתפקידים הראשיים. ה"נעלמת" של השנה?
The Neon Demon: סרט אימה של ניקולס ווינדינג רפן, על תעשיית האופנה בלוס אנג'לס. עם הרבה שחקניות צעירות ומוכשרות – אל פאנינג, ג'נה מאלון ובלה האת'קורט וגם כריסטינה הנדריקס, קיאנו ריבס וג'יימי קלייטון הנפלאה מ-Sense8.
הצייד: מלחמת החורף: הסיכוי הכי גדול השנה לקאלט.
יש חדש של מייקל מקדונה? נהדר!
האחים מקדונה זה הצמד הקולנועי האהוב עלי אחרי האחים כהן ולפני האחים הברבריים
How to Talk to Girls at Parties
לא יודע מה הסרט שאני הכי מצפה אליו, אבל הוא בין המתמודדים, ולא ראיתי אותו מוזכר בתגובות עד כה.
סרט חדש של ג'ון קמרון מיטשל על בסיס סיפור קצר של ניל גיימן (זמין לקריאה / שמיעה חופשית באתר שלו, לינק בסוף ההודעה). אודות נער פאנקיסט בלונדון של שנות ה-70 שפוגש נערה במסיבה שמתברר שהיא מגיעה ממקום הרבה יותר רחוק ממה שהוא חשב בהתחלה.
http://www.neilgaiman.com/Cool_Stuff/Short_Stories/How_To_Talk_To_Girls_At_Parties
זה נשמע מסקרן
(ל"ת)
עושים מזה סרט?
פעם ראשונה ששמעתי על זה. זה יהיה חייב להיות "בהשראת" הסיפור ולא מבוסס עליו, כי הסיפור הוא לגמרי לא בר הסרטה בתור יותר מסרט קצר מאוד. ומאיפה לוקחים את זה מכאן? באמת מעניין.
בהחלט "בהשראת"
לפי הסינופסיס הסרט מתחיל במסיבה אבל ממשיך אחרי הנקודה שבה הסיפור נגמר.
נדמה גם שהסרט יתמקד רק באחת הבנות (Zan) מהסיפור המקורי
הסיפור, אגב, תורגם לעברית פעמיים
פעם אחת בכתב העת "חלומות באספמיה" ופעם שניה באוסף "דברים שבירים".
5 סרטים בעולם של מארוול/דיסי, וכולם עם יותר ציפיות מאשר הספין אוף של סטאר וורז..
לכל הטוענים לרווייה מז'אנר סופר הגיבורים, אני שמח לבשר שתצטרכו להמתין עוד הרבה עד שיחלוף מן העולם.
מפתיע אותי שהסטאר וורז לא קיבל יותר קולות
עם כל ההתרגשות סביב פרק 7 כרגע.
אני מניח שבשנה הבאה, פרק 8 בבימויו של ריאן ג'ונסון (ועם כל הדמויות החדשות המעולות שאנחנו כבר מכירים מפרק 7) יקבל יחס חם הרבה יותר.
הפתיע אותי גם המקום הגבוה של Revenant
יש רק 3 סרטים שמפרים את ההגמוניה של סופר הגיבורים בראש הטבלה:
– הארי פוטר (הגיוני)
– האחים כהן (מאוד הגיוני, במיוחד באתר הזה)
– ו-Revenant. זה בזכות הבמאי של 'בירדמן'? בזכות דיקפריו? כי תיאור העלילה וצפייה בטריילר לא משכו אותי במיוחד.
גם בזכות הצלם
(ל"ת)
גליץ' במטריקס?
היום השלישי – 4%, 11 קולות
מעליו, זולנדר 2 – 1%, 11 קולות
אולי כל שאריות העיגול של כל שאר הטבלה,
התנקזו לתוצאה התחתונה שקיבלה 100% פחות סכום האחוזים של האחרים.
ואגב באגים,
כשאתה מקליק על אישור התגובה המקדימה, ואז בטעות מקליק שוב על 'להגיב' לפני שהעמוד מתרפרש, יוצא שפרסמת שתי תגובות זהות.
מעניין..
חייב להודות שהופתעתי כשראיתי ש"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" נמצא כרגע במקום הראשון.
לפחות לי יש קצת הרגשה שקיבלנו דיי הרבה תוכן שקצת חוזר על עצמו מ"הנוקמים" , ושאולי אנשים יותר יתלהבו לקראת כותרים אחרים, במיוחד עכשיו כש"באטמן נגד סופרמן" יוצא , אבל אני מניח שטעיתי.
אני אישית בחרתי ב " חיות הפלא והיכן למצוא אותן". נראה שזה עומד להיות אדיר :)
מוזר.
בחרתי בסרט שבכלל לא שמעתי עליו לפני הסקר הזה.
כי:
העזיבה של ווהן את אקס מן היא טעות ענקית. כלומר, זה אולי טוב לו אישית אבל רע לפרנצ'ייז. עתיד שהיה היה טוב אבל לא העפיל לגבהים של פירסט קלאס. גם בו וגם בטריילר של אפוקליפס רואים שסינגר מנסה לחזור לכל מה שלא אהבתי בטרילוגיה המקורית.
מלחמת האזרחים לא מלהיב אותי כי אף סרט ביקום מארוול לא היה ממש מעולה בעיניי. אני אמשיך לעקוב כמו שעקבתי אחרי הארי פוטר- מתוך הרגל ורצון להיות בעניינים, אבל לא אעצור את נשימתי לפני אף סרט.
איפושהו באיזור החץ איבדתי תקווה בקשר לדי.סי. עכשיו כשגם בטלוויזיה מארוול מכסחים אותם [עם שתי סדרות נטפליקס המדהימות שלהם] אני מאבדת עניין.
לא השתגעתי על הספר "חדר". ברי לארסון מקסימה אבל נראה לי שהסרט יגרור את הסיפור לדביקות יתר.
אני יודעת שאני ארצה לראות את החדשים של דיסני ופיקסאר אבל זה לא אירועים שאני אסמן ביומן. אלה דברים שיכולים להיות מעולים אבל גם בסדר לגמרי. אני אתחיל להתרגש אם הביקורות יהללו.
והדבר האחרון הוא שאני ממש במצב רוח למיוזיקלס.
אז לה לה לנד.
The Big Short
לסרטי קומיקס הפסקתי לצפות לפני 30 שנה
וסרטי אסונות זה כזה ניינטיז :)
מצחיק מאוד לשמוע דבר כזה מאקס-מן.
למרות שכן – מכונת הכסף נראה כמו אחד הסרטים היותר כיפיים שיגיעו בקרוב (בתקווה) למסכינו.
היי, אולי הוא מתנקש במקום מוטנט.
(ל"ת)
אפשר להגיד שגם The Big Short הוא סרט אסונות!
(ל"ת)
דברים שהאחים כהן יכולים לביים וזה עדיין יהיה במקום הראשון
רימייק לבחורים רעים של מייקל ביי
רימייק לקידמה של עמוס גיתאי
הפקה תיאטרונית של ברנשים וחתיכות לבני העשרה בכיכוב בני עשרה
את הדפים הצהובים של אזור הצפון, כ' עד ס'
אין מקום ראשון השנה
לפי התוצאות נכון לכרגע: המקום הראשון קיבל 13% מהקולות, השני 11%, השלישי גם. לפחות מאז 2008 (וייתכן שמאז שאנחנו עורכים את סקרי הציפיות), זה החלק הקטן ביותר של הקולות שהגיע למקום הראשון. בדרך כלל הסרט שבמקום הראשון מקבל לפחות 20% מהקולות, לא זכור לי סקר שבו הוא קיבל פחות מ-18%. מה שזה אומר זה שבעצם אין השנה סרט אחד או שניים שהצליחו לעורר את ההייפ ברצינות. חובבי מארוול מחכים לסרט המארוול השנתי, כמובן, אבל לא נראה ש"קפטן אמריקה 3" מושך הרבה אנשים מלבדם.
זו אבחנה לא נכונה!
נראה לי שזה אומר שדווקא הרבה נמשכים יותר לסרטי מארוול, גם עם המבחר העצום שיבוא השנה. השנה פשוט יש הרבה דברים להימשך אליהם, מערצי באטמן לסרט מסויים, מעריצי ג'וקר והארלי קווין לסרט אחר, ומערצי העולם של הארי פוטר בעיניים עצומות לסרט שלו.
אז בשורה תחתונה אני חושב שדווקא הרוב נמשכים לסרטי מארוול רק השנה הם נמשכים לעוד דברים וזה מה שרואים בסקר. מי שהצביע ללכת לדדפול/BVS ויחידת המתאבדים כנראה בוודאות ילך ל"מלחמת אזרחים".
אפרופו מארוול ד.ר סטריינג' יצא עם פוסטר וקמברבץ' נראה מדהים, לא ציפיתי לפחות!
אולי אני פשוט מכיר את הפרצוף שלו יותר מדי
אבל הוא ממש נראה כמו cosplayer.
חי בלה-לה-לנד
ולא כי הוא בהכרח עשוי להיות הטוב שבסרטי 2016 – פשוט כי כשאתה כותב "הבמאי של וויפלאש מציג: מחזמר, עם אמה סטון" ממש לא אכפת לי שהאחים כהן מוציאים את הסרט ה-3000 שלהם עם ג'ורג' קלוני או שג'יי קיי רולינג כותבת סרט בעצמה (אוקי, על מי אני עובד ברור שאכפת לי. אני חולה על האישה הזאת והטיזר היה הזיה). התיאור הזה לבדו עושה לי דמעות בעיניים. כבר יצא לי לומר את זה כאן כמה פעמים – מחזות זמר הם הז'אנר האהוב עלי, וכשהם נעשים נכון הם יכולים להיות שמימיים. דמיאן שאזאל כבר הוכיח שהוא יודע לביים נאמברים מוזיקליים עוצרי נשימה. תוסיפו לשם את אחת השחקניות האהובות עלי, שימו אותה מול ריאן גוסלינג, שכבר הוכיח שיש לו איתה אחלה כימיה ב"טיפש מטורף מאוהב" המעולה ויאללה, הבו לי את הטריילר. בא לי.
זה לא שמיציתי סרטי קומיקס
כמו שמהסרטים האלה ספציפית אין לי יותר מדי תקווה: מלחמת האזרחים של מארוול מתחילה מכל הסיבות הלא מעניינות דרמטית. לבאטמן נגד סופרמן דווקא יש כמה מעניינות, אבל אני לא מסוגל לסמוך על סניידר לעשות איתן משהו טוב. המקורות הקומיקסיים של המתאבדים ודדפול לא מי יודע מה מעניינים אותי, כך שגם אם ייתכן שהם יהיו מוצלחים, אני לא כוסס ציפורניים לקראתם. בצפייה שניה ב-DOFP הוא דווקא השתבח, אבל הפער בינו לבין FC פשוט גדול מדי מכדי לבנות ציפיות לסרט השלישי.
לה לה לנד נשמע מסקרן, ווויפלאש היה פנטסטי, אבל מוקדם מדי קצת להחליט שזה יעבוד לשאזל שוב.
מכסחות יכול להיות סבבה, אבל המקור לא עד כדי כך אהוב עליי. אני צופה שאת "האיש שנולד מחדש" אני הולך לראות ולהתחרט על כך, ואת "דורי" לראות, לאהוב, ולשכוח.
אז, Rogue One. לפני חודש לא הייתי מאמין שאגיד זאת, אבל מה שאני צריך בקולנוע זה עוד סטאר וורז. וקאמפאנה.
מה אם דוקטור סטריינג'?
(ל"ת)
אולי כי יש מספיק סרטי קומיקס
ברשימה בלי עוד סרט גנרי של מארוול. (כן אני יודע שיש כאלה שאומרים שד"ר סטריינג הוא גיבור שונה, אמרו את זה גם על "אנט מן" ותראה מה ממנו יצא)
סרט מעולה?!
נהנתי מאנטמן כמו שלא נהנתי מאז "הנוקמים" הראשון …הוא היה נהדר !
משום שאנו מדברים על הקונצנזוס שיש באתר ולא
על דעתך האישית (כי הרי אין אדם אחד שמסכים עם כל תוצאות הסקר), מספיק רק לראות בדף הסיכום ש"אנטמן" הוא אחד הסרטים שקיבלו הכי הרבה דירוגי ככה ככה כדי להבין את הלך הרוח באתר.
צודק
למרות שזה קצת מוזר … כי גם בביקורת וגם בעמוד של הסרט אפשר לראות קצת יותר התלהבות, אבל אתה צודק :)
העובדה שלקח כל כך הרבה זמן
עד שמישהו נזכר לשאול למה הוא לא ברשימה, היא התשובה.
לגמרי.
בואו נגיד את זה ככה – מי שקרא יותר מהודעה אחת שלי בעין הדג הצליח להבין שאני מעריצת מארבל (ככה, בקטנה, לא משהו רציני), ואפילו אני כל הזמן שוכחת שדוקטור סטריינג' זה משהו שקורה.
אבל... בנדיקט קמברבאץ'!
(ל"ת)
תגיד את זה לסטאר טרק.
(ל"ת)
סטאר טרק! שומע?
אבל… בנדיקט קמברבאץ'!
מה איתו?
שחקן מניירסט שלא מפסיק למחזר ואחרי כמה זמן נהיה מטרד מציק.
אני דווקא די מסכים איתך לגבי המיחזור של השטיק,
אבל שתי נקודות: א. השטיק שלו עדיין מהנה מאד (לדעתי); ב. עם זה שהוא כוכב בולט כרגע בהוליווד קשה להתווכח, כך שסרט בכיכובו פלוס העולם הכיפי של מארוול היה לכאורה צריך לעורר יותר באזז.
אני חושב שהסיבה לזה היא שהוא עוד רחוק: בשנתיים האחרונות, הסרט השני של מארוול הגיע ביולי-אוגוסט (שומרי הגלקסיה, אנטמן). דוקטור סטריינג' לעומת זאת, יוצא רק בנובמבר.
אין ספק שמחכים לסרט,
ושרוב מוחלט של אוהבי סרטי קומיקס ילכו לצפות בו,
אבל גם בקרב קהל היעד המובהק יש סרטים מצופים יותר,
כמו מלחמת האזרחים ושחר הצדק
תחזית
לפי הטריילר, High Rise הולך להיות האקס מאכינה של 2016 (ומעכשיו הוא הסרט שאני הכי מחכה לו השנה).
http://collider.com/tom-hiddleston-trailer-high-rise/
מומלץ להשלים לפני זה חלקים מהפילמוגרפיה של הבמאי
או ספציפית – חופשה נעימה/Sightseers קומדיה שחורה משחור עם אחד הסופים הכי נהדרים לסרט אי פעם.
עם התבססות על איש הפלדה, אני אומר באטמן נגד סופרמן.
לדמויות האלה היו כל-כך הרבה אדפטציות, שאנשים נקשרו לחלק מהן. בנוסף לכך, אנשים רגילים לכבות את המוח כשהם רואים סרטי גיבורי על. אז אנשים שנאו את איש הפלדה. כמו כן, אנשים שונאים כל דבר שזאק סניידר עושה כי זה מגניב לשנוא אותו.
כמה נקודות לגבי איש הפלדה, שאם תצפו בו שוב, אני ממליץ לקחת בחשבון:
1. הסרט ריאליסטי, משמע שאם קאל-אל חושף את הזהות שלו, הוא משנה את ההיסטוריה האנושית. כמו כן, הוא משנה את העתיד שלו, בכך שהוא ייחקר, ינוצל, ייעשו עליו ניסויים ומה לא. אני יודע שאנשים רגילים לכך שחייזרים מתקבלים באהבה על כדוה"א בעולם הסרטים, אבל בעולם האמיתי זה לא יקרה. הסרט מנסה להעביר את הרעיון הזה, בעזרת הדימוי לישו, או סטרייט-אפ שג'ור-אל אומר שהוא יהיה אלוהים לאנשי כדור הארץ, או שג'ונתן קנט אומר שאתה התשובה לאם אנחנו לבד ביקום הזה, אבל אנשים בוחרים להתעלם ולבקר את ג'ונתן קנט על כך שהוא הקריב את החיים שלו, או שקאל-אל לא הציל אותו. דוגמא אחת מיני רבות. מה שמוביל לנקודה הבאה.
2. קאל-אל הופך לסופרמן שאנחנו מכירים רק בסוף הסרט. מה קורה בשאר הסרט? הוא מגלה את הכוחות שלו ובונה תפיסת עולם. כל-כך הרבה רעיונות נזרקים בסרט, כמו בכל סרט גיבורי על, אבל בסרט הזה רובם לא מתממשים. קאל-אל היה אמור להיות הגשר בין קריפטון לכדוה"א, לפי אביו, אבל הוא במו ידיו השמיד את הסיכוי לעם הקריפטוני. קאל-אל הונחה ע"י אביו לנסות למצוא בכל אדם, אפילו ברעים שבהם, את היסוד להיות טוב בסופו של דבר, אבל הוא וויתר על זוד. קאל-אל הנוכחי לא פועל ע"פ עקרונות נוקשים, אלא עושה את מה שנחוץ. מה שמוביל לנקודה הבאה.
3. קאל-אל אמנם לא מציל אנשים בקלישאתיות בזמן שהוא נלחם נגד הקריפטונים, אבל הוא סיפק השראה לאנשים שהוא היה איתם בקשר לעזור אחד לשני ולעזור לו.אנשי הצבא והמדענים הקריבו את החיים שלהם, כשהם יצרו את החור השחור. לואיס החליטה ללוות אותו לאורך כל הדרך. מה שמתקשר לנקודה הבאה.
4. קאל-אל יכול היה להציל חתול מסכן בזמן הקרב עם זוד, אבל זה היה מטומטם כי זוד בינתיים היה משמיד מאות אלפים. הקרב בסמולוויל מול פאורה הדגים טוב מאוד מה קורה כשהוא מנסה להציל אנשים תוך כדי קרב. תשובה: הוא מפסיד. זוד אמנם היה חלש יותר מקאל-אל, כי הוא היה על כדוה"א פחות זמן, אבל הוא היה גנרל שהשפיל את קאל-אל בקרב אחד על אחד. את רוב המכות, ואתם מוזמנים לבדוק את זה, מנחית זוד. מה שמוביל לנקודה הבאה.
5. קיבלנו בסרט הזה תיאור די נאמן של מה היה קורה אם חייזרים היו מתעופפים בעיר עם הרבה גורדי שחקים. מוות, הרס וכל מה שכלול ביחד עם זה. קיבלנו תיאור נאמן של הכוח של סופרמן, לעומת "סופרמן חוזר", לדוגמא. קיבלנו גיבור על אחר, גדול מהחיים, שיקבע לאן כדוה"א הולך. מארוול כבודם במקומם מונח, אבל הם לא בדיוק מביאים את כל המטענים שאפשר למסך עם הדמויות שלהם. העולם מסביב משמש כתפאורה לגיבורי העל והכוחות המגניבים שלהם.
מה שמוביל למה שאני רוצה לומר בסופו של דבר:
איש הפלדה הניח יסודות, שאם היוצרים של באטמן נגד סופרמן יתחילו לגרד, הם יכולים להביא את סרט גיבורי העל הגדול בכל הזמנים.
עולם שמצד אחד סוגד לחייזר שהגיע אלינו, ספק מפחד ספק מהערצה, אל מול עולם שמרגיש שהפילו עליו את התיק הזה, עם חייזר שהביא רק הרס ומוות. ויש שם את פאקינג לקס לות'ר שישחק על רגשות הציבור ואת באטמן עם תסביך שהוא לא נתקל בו עדיין: התמודדות עם כוח שגורם לו להראות כמו נמלה. וגם את גל גדות שתספק את הממד הפרובינציאלי, או בעיני הלא ישראלים: תביא את הצדק שאשת חיל אמורה להביא.
באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק. הסרט לצפות לו.
לא ממש ראיתי את זה כך
אפתח בכך שאני לא שונא את "איש הפלדה", הוא בסה"כ חביב למדי בעיניי.
הטענות שלי נגדו הן יותר בסגנון: אם אתה כבר הולך על כיוון ריאליסטי, אולי אדם שגדל על כדה"א ובסה"כ אכפת לו מבני אדם יכוון, או לכל הפחות ינסה לכוון את הקרב המרכזי לאזור שלא מאוכלס בכזו צפיפות?
כ"כ הסצינה עם ההוריקן והאבא עברה את גבולות הגיחוך. אתה באמת רוצה לומר לי שהוא לא יכל לעשות משהו מהר מספיק כדי לרצות גם את שיקולי האנונימיות של אבא-קנט? (או הרציונאל של האבא-קנט לגבי לתת לילדים באוטובוס למות?)
גם הדרכים בהן לואיס מגיעה לכל מקום מרגישות מלאכותיות.
ואלו רק הבולטים באמת ממה שזכור לי מצפיה אחת לפני זמן לא מועט.
לי אישית לא הייתה בעיה עם סופרמן הורג את זוד, גיבור שמוכן להרוג כשצריך הוא מעניין יותר בעיניי. אבל עבור אנשים שנקשרו לדמות הזו בתור גיבור, אייקון תרבות והארכיטיפ לגיבורי העל באופן כללי- לשבור את "כלל הזהב" הגדול ביותר שלו זה כנראה קו אדום. אם זה יתוקן בסרט הבא, בעדיפות שבגלל אירוכי הסרט הקודם, זה יעזור.
שוב, תצפה בסרט.
זה הכי ריאליסטי שיש.
זוד שולט בקרב עם סופרמן. הוא קובע לאן זה ילך. סניידר נכנס לראש של סופרמן בדרך גאונית והביא את זה למסך.
סופרמן לא מנוסה בסיטואציה כזו, הוא נע במהירות הקול והוא חודר פלדה כמו נייר. והוא מתמודד מול בנאדם עם פחות או יותר כוחות שדומים לשלו. לסופרמן אין זמן לעכל מה קורה סביבו. וכשיש לו, כשזוד עומד למחוק את המשפחה, הוא מגיב כמו שבנאדם צריך להגיב והוא פועל כמו שבנאדם צריך לפעול. זו רק אחד מהדברים הגאוניים שסניידר הביא כשזה נוגע לכוחות של סופרמן.
בסצנת הטורנדו הוא בן 18. אבא שלו מנע ממנו לאורך כל חייו להשתמש בכוחות שלו בגלל שהוא פחד מהתוצאות שהעולם יביא עליו. הוא לא יודע אם הוא יכול להציל אותו ויותר חשוב – הוא לא יודע מה לעשות.
תזכור שכקאל-אל בן 33 (כמו ישו) הוא התחיל לנסות לעוף. והוא לא הצליח בהתחלה. הוא גילה את הכוחות שלו לאורך כל הסרט.
הקטע עם לואיס באמת לא הגיוני. קראתי בביקורת מסוימת שהיא הייתה על תקן מריה מגדלנה בסרט הזה, שהיה מלא בדימויים על ישו.
וברור שהריגתו של זוד היא כלי להמשך. אפשר לראות לפי התגובה של סופרמן אחרי שהוא עשה את זה.
הסרט הזה דורש התבוננות. שוב, הוא לא סרט גיבורי על רגיל. הייתי קורא לו אפילו סרט מדע בדיוני.
וסרט הגיבורי על הכי ראליסטי שאני ראיתי הוא "קפטן אמריקה :חייל החורף"
חוץ מי שכל תגובה שם נראית ברמה כזאת או אחרת הגיונית (דבר שאי אפשר לומר על רוב סרטי גיבורי העל) אין שם אנשים שעפים בגלל ביולוגיה בשקל ומסורת בת 50 שנה של הדמות ( כן אני מדבר על סופר מן) ובכללי הקפטן הוא הדמות בסרטים האלה שמתנהגת בצורה הכי הגיונית שאדם יתנהג (במצבים שבו הוא נמצא).
סופרמן לא יכול להיות גיבור על ראליסטי
מהסיבה הפשוטה שמאז שהדמות שלו נוצרה לפני 80 שנה בערך (והיה הגיבור על הראשון בקומיקס) או היה גיבור העל המושלם מבחינת הכוחות ומבחינת האישיות ולכן גיבור על כזה לא יכול להיות ראליסטי כי הוא מושלם מדי.
זאת הסיבה שאני חושב שהיקום של מארוול הרבה יותר טוב ממה שהיקום של DC יהיה ,כי בעוד שDC מנסה ליצור את הגיבורים המושלמים מארוול מצליחה ליצור גיבורים ראליסטים.
מצוין.
אם יצא לך לצפות בו, אז אני מקווה שהנקודות שהעליתי אולי יעזרו לחוויית הצפייה.
אגב, הסדר הכרונולוגי של האירועים. אחת הביקורות על הסרט זה שהוא קופץ מהווה לעבר וחזור.
זאת אחת הביקורות הגדולות על הסרט ועל הדרך שבה הם בחרו לספר את הסיפור. אולי בגלל זה הרבה אנשים לא עיכלו את הרעיונות שהם ניסו להביא. אני יודע להגיד על עצמי שבצפייה הראשונה לא קיבלתי קמצוץ ממה שאני יודע על הסרט אחרי שראיתי ביקורות של אנשים אחרים.
אתה בכוונה מתעלם גם מהשרשור וגם מסימן הספוילר?
אז בבקשה די עם זה.
אני בוחר מהרשימה בסרט הגדול ביותר אי פעם של השנה וזה כמובן "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים"
א' כול ,לפי הטריילר האפי המרהיב והמגניב שהוצג לנו דרך היוטיוב ואולי גם בטוויטרים של אנשים (למי שיש שבינינו) ,הטריילר מציג את צ'אדוויק בוסמן בתור הפנתר השחור באופן חד משמעי ומגניב לעניין ,ועכשיו העלילה משתנה לחלוטין לאחר "האוונג'רס 2: עידן אולטרון" — קפטן אמריקה / סטיב רוג'רס (כריס אוונס בכבודו ועצמו פעם שלישית) ,עכשיו מחליט להוביל את צוות האוונג'רס שלו כשלצדו פלקון ,החבר הכי טוב שלו חייל החורף / סבסטיאן סטן או יותר נכון באקי בארנס ,בעל זרוע המתכת והתספורת הקצת מגוחכת ,אנטמן (פול ראד המשעשע) ,הגיבור-על הכי משעשע והכי מתוחכם וכן הכי קטן של מארוול עד כה ,סקרלט וויטץ' (אליזבת אולסן היפהפייה בלי אהרון ג'ונסון) ,והוקאיי (ג'רמי רנר המגניב) שעומדים בעד הסכם ממשלתי מיוחד לגיבורי-העל שאומר להם שהם עצמם מודים שהם מהווים נשק להשמדה המונית וכי הממשלה של ארה"ב תפקח על פעולותיהם ,לעומת זאת ,צוות האוונג'רס של טוני סטארק / איירון מן (רוברט דאוני ג'וניור הוא עכשיו אנטי-גיבור-נבל) ,כשלצדו החבר שלו ג'יימס רודס / וור משין (דון צ'ידל מ"בית השקרים") ,הפנתר השחור ,ויז'ן (פול בטאני מ"נפלאות התבונה") ,ובלאק ווידו (סקרלט ג'והנסון כמובן) ,אמנם בטריילר לא הראו את טום הולנד בן ה-19 בגרסה המחודשת שכולם מצפים לה של ספיידרמן ,ומקווים שהוא יתעלה מעל גרסותיהם של טובי מגוויר ואנדרו גארפילד ,והם נלחמים זה בזה על ההסכם הממשלתי הזה ותוך כדי הם נאלצים להתמודד מול אויבים חדשים ורבי עוצמה כגון: ארגון HYDRA המרושע ,שעכשיו מונהג בידי דמות נבל חדשה והיא הברון זמו (דניאל ברוהל) ,והמתנקש השרירי של HYDRA קרוסבונז / ברוק רומלאו (פרנק גרילו מ"הטיהור 2") ,שעכשיו לבוש בחליפת קרב משודרגת ובמסכת פלדה קשיחה המכסה את צלקות הפנים שלו מהסרט השני. זה ברור שהסרט הנוכחי הזה לא יהיה מטופש ודבילי אלא הוא יהיה קשוח יותר ,קיצוני יותר וגדול יותר מאשר הסרטים הקודמים של היקום הקולנועי של מארול ,ואפילו הנוקמים 3: מלחמת האינסוף חלקים 1 ו-2 יהיו ענקיים וייקחו את עצמם ברצינות.
לא כל כך הבנתי איך זה ברור שזה לא יהיה מטופש ודבילי
במיוחד אחרי שזה מגיע אחרי החלק הראשון של התגובה שלך
אזהרת חוק פו, אולי?
(ל"ת)
תאמר נאפר עושה אמינם- והנה הסרט שאני באמת הכי מצפה לו השנה..
מסתבר שמאגרי המידע העבריים התעלמו או פספסו את הסרט הישראלי-פלסטיני שנכתב בהשראת סיפור חייו של תאמר נאפר, שהוא by far הראפר הישראלי (פלסטיני) המוכשר ביותר שפועל פה בימינו. קצת חבל לי שאני לא מסוגלת להבין יותר מחצאי משפטים בשירים שלו וזקוקה לתרגום, אבל הוא אחד השולפים המהירים ותמיד מצליח לשלב בקצב ובלחן מסרים רציניים חברתיים ופוליטיים ו/או המון הומור בריא (ד"ש לגזים של סקארלט ג'והנסן ולחיילות מג"ב רומנטיות במעליות).
הסרט של אמינם היה קצת מעפן, אבל יצאו ממנו כמה שירים טובים. הפעם מסתבר שהמוזיקה נכתבה בשת"פ עם איתמר ציגלר (זה שהוא לא תמיר מוסקט או תומר יוסף) ואני מקווה שגם העלילה תהיה טובה. לפחות קרובה יותר הביתה, אז יהיה מעניין. מחכה לגלות מתי הסרט ישודר פה.
בימוי: אודי אלוני
http://www.imdb.com/title/tt5140182/
http://mekomit.co.il/junction48/
אני יודע שכל סצנת ההיפ הופ הישראלי די במחתרת
אבל תאמר נאפר רחוק משיאי סצנת ההיפ הופ הישראלית. המופע של ויקטור ג'קסון הם כרגע השיא, למרות שהם נוטים לא פעם למחוזות השירה והפואטיקה.
והסרטון שלו על סקרלט? באמת? זה היה מביך ממש.
נשאר חלוקים בעניין הזה
(זו היתה תגובה די מצחיקה בעיני לסאגת סודה סטרים)
בינתיים הסרט גם זכה כחביב הקהל בפסטיבל ברלין במסגרת לא תחרותית, לא לגמרי הבנתי מה זו המסגרת הזו.
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.2856676#article-comments
שלא לדבר על כך שסוף סוף
יש גם ראפ מסחרי מוצלח.
עברו הרבה מים בירקון מאז הימים הנוראים של סאבלימינל והצל, אחרי שהם פרשו לפרסם את שוקו קרלו ותנועך כ"ך בהתאמה, הגיעו לזירה אמנים מעולים ממש כמו כהן @ מושון, נצ'י נצ' וכמובן – טונה, הגילוי הגדול של ההיפ הופ הישראלי נכון ל2016
אבל אם אתה רוצה באמת לראות עילוי היפ הופ כחול לבן, תצטרך להדרים עד לדימונה אל הראפר שגדל בקהילת הכושים העבריים – בלאקוול
לגבי בלאקוול - וואו.
כלומר, אני חושב שקצת קשה להקביל בינו לבין סצנת ההיפ הופ הישראלית שעושה דברים שונים, אבל מגניב לראות דברים כאלה בארץ שלנו.
כהן@מושון נחשב מסחרי? אני די בטוח ששני הדיסקים שלהם לא ממש תפסו לא בהשמעות ולא במכירות כמו נצ'י, טונה (שאני חייב להגיד שהמון פעמים השירה שלו היא פחות ראפ ויותר שלמה ארצי) וקפה שחור חזק.
The Girl with all the Gifts
הנה סרט עם פוטנציאל כפול: להיות ה-"אקס מאכינה" של השנה או להיות ה-"להציל את מארק וואטאני" של השנה.
"אקס מאכינה" כי מדובר על דרמת מד"ב בריטית קטנה יחסית מבחינה הפקתית עם ארומה איכותית (הבמאי צבר ניסיון בשלל סדרות מדוברות של הBBC).
"להציל את מארק וואטאני" כי הסרט גם מבוסס על רב מכר מדובר – ספר הפרוזה הראשון של כותב הקומיקס המוערך מייק קארי, שגם כתב את התסריט – וקיבל עיבוד קולנועי במהירות מסחררת.
הספר, אגב, יוצא בעברית בקרוב.