תקציר: דייויד או. ראסל עושה את "פייטר", עם כריסטיאן בייל ואיימי אדאמס. סרט מעולה, השחקנים זוכים באוסקר. (ראסל בעצמו מועמד, אבל לא זוכה). דייויד או. ראסל עושה את "אופטימיות היא שם המשחק" עם ג'ניפר לורנס, בראדלי קופר ורוברט דה נירו. סרט מעולה. השחקנית זוכה באוסקר. (ראסל בעצמו מועמד, אבל לא זוכה). דייויד או. ראסל עושה עוד סרט, "American Hustle", מבוסס על איזה סיפור אמיתי או משהו, ולוקח את כל החברים שלו מהסרטים הקודמים – כריסטיאן בייל ואיימי אדאמס וג'ניפר לורנס ובראדלי קופר ורוברט דה נירו, וליתר ביטחון גם את ג'רמי רנר ולואי סי. קיי, ויוצר את הסרט שבלי לדעת עליו שביב של כלום – והטיזר הזה באמת לא מגלה הרבה יותר משביב של כלום – הוא אחד הסרטים שאני הכי מחכה להם השנה.
טיזר: American Hustle
Posted in: וידאו
– פורסם ב 1 באוגוסט 2013
וואו !
טיזר ממש טוב עם מוזיקה טובה ! ממש מעניין וגורם לרצות לראות את הסרט כבר
You had me at Louis CK
(ל"ת)
ועכשיו שגם ראיתי את הטריילר, שתי נקודות:
1. ככה טריילרים צריכים להיראות. או שבעצם כל הטריילרים צריכים להיות טיזרים. או משהו. כי הקטע הזה שטריילר הפך להיות תקציר מלא של כל הסרט הוא הזוי. מישהו שכח מה המטרה שלהם.
2. מאד אוהב את טרנד האימוץ של לד זפלין בזמן האחרון (מה שבשבילי מאד שיפר את חווית הצפיה ב- Oblivion).
יש שני טרנדים מבורכים והפוכים בטריילרים לאחרונה
הראשון הוא טריילרים (טיזרים) כאלה, מעין קליפים, שנותנים בעיקר אווירה. השני הוא טריילרים שכוללים סצינה מלאה אחת מתוך הסרט. שני הסוגים מסגירים מעט בקשר לעלילת הסרט כולה, וכשהם עשויים טוב, עושים מצוין את העבודה שלהם – לגרות אנשים לראות את הסרט. אם שני הסוגים האלה של טריילרים ידחקו החוצה את הטריילרים הסטנדרטיים, אני אהיה מרוצה.
אפרופו טריילרים קליפיים נטולי דיאלוגים ברובם -
"The secret life of Walter Mitty", בבימויו ובכיכובו של בן סטילר. רימייק לסרט של דני קיי מ-1947, ואחד הטריילרים הכי יפים שראיתי בזמן האחרון.
יש! זה סוף סוף קרה!
בן סטילר הגיע למשבר אמצע החיים, והחליט לעשות משהו יפה במקום זבלוני משפחות. תודה לאל!
מקסים.
איפשהו באמצע הטריילר הזה התפשט לי חיוך ענקי על הפנים ונשאר שם עד הסוף.
וואו, זה נראה מעולה.
אני מניח שהטריילר יהיה יותר טוב מהסרט, אבל זה עדיין נראה מרשים.
זה נראה כל כך הרבה יותר טוב
מהטריילר של American Hustle.
מה גורם לו לחשוב שהוא יכול למלא את נעליו של דני קיי?
לא, רגע, תנו לי לנסח את זה אחרת:
מה. גורם. לו. לחשוב. שהוא. יכול. למלא. את. נעליו. של. דני. קיי. (גרררר)
(וכן, בסדר, הטריילר יפהפה. עדיין.)
דיוויד או. ראסל וזפלין
הוא השתמש ב-"Good Times, Bad Times" גם בסצינה בפייטר, וזה היה שיא הכיף.
וכן, מסכים לגמריי עם שתי הנקודות שלך. ככה טריילרים צריכים להיראות. ולהישמע :)
גם ב"אופטימיות"
יש את "What is and What Should Never Be".
חוש הדפוסים שלי מאותת.
ולא רק שם
כבר בביקורת על "אופטימיות" הצבעתי על מכירת חיסול שכנראה נעשתה עם השירים של לד זפלין עבור בלוקבאסטרים, אחרת קשה להבין איך לפתע הם מופיעים בכל מקום.
(לא שאני מתלוננת, לדעתי בכל סרט צריך להיות שיר של לד זפלין, אפילו יותר…סתם מבדר)
זה מזכיר לי
שבסרט של ג'ק בלאק (בית ספר לרוק נראה לי) יש בתוספות בדי וי די סרטון שההפקה שלחה ללד זפלין (אתם יודעים, השרידים של הלהקה) שבו בלאק מתחנן שירשו להם להשתמש בשיר שלהם, והוא מסביר שהם עשו זאת כי חברי הלהקה לא אוהבים שמשתמשים להם בשירים לסרטים בדרך כלל. זה מצחיק כי בשנים האחרונות הם מופיעים במלא טריילרים וסרטים (נראה לי שהסכר נפתח בטריילר לג'ון קרטר או לנערה עם קעקוע דרקון) , אז מעניין אם באמת הייתה מכירת חיסול או שחברי הלהקה קצת התרככו עם הזמן.
ועוד אנקדוטת לד זפלין
בן אפלק סיפר באיזה ריאיון שכאשר הוא סיים את הסרט הוא הראה את הסצינה המדוברת בגאווה ללד זפלין. הם התעצבנו שהצילום מראה את השחקן שם את המחט על התקליט במיקום לא מדוייק וסוג של הכריחו אותו לצלם ולערוך את הסצינה מחדש, ככה שהמחט תונח בדיוק במיקום שבו השיר היה על התקליט במקור. יצא בסוף שהשיר עלה להם הרבה הרבה יותר ממה שהתכוונו.
הסכר נפרץ
קצת לפני הסרטים האלה באחד הטריילרים הכי טובים שנעשו.
("נערה עם קעקוע דרקון" השתמשו בקאבר ל Immigrant Song בטריילר ובכותרות הפתיחה האדירות).
היו מקרים לפני, מן הסתם
הבולט לזכרוני הוא השימוש הקסום ב"כמעט מפורסמים". בחיי, בתור להקה שידועה בתור סרבנית סרטים, יש לא מעט סרטים עם שירים שלהם…
מצחיק שאתה מזכיר את "כמעט מפורסמים"
כי אחד המקרים המפורסמים של שיר של לד זפלין שלא נכנס הוא של הסרט הזה. קמרון קרואו רצה שכל השיר Starway to Heaven ילווה את אחת הסצנות המשמעותיות בסרט אבל המחיר היה יקר מדי והוא נאלץ לוותר (וגם לחתוך 40 דקות מהגרסה הקולנועית, אבל זה כבר סיפור אחר). בדיוידי נוספה הסצנה במלואה עם הוראות מתי להתחיל לנגן את השיר. כמובן שברשת אפשר למצוא את הקטע המלא עם הפסקול החסר:
http://www.youtube.com/watch?v=QRJhtCzOOQE
ואלמלא הם לא היו להקה כל כך, אמ, טובה,
הסיפור הזה היה יכול לגרום לי לתעב אותם עד אין קץ – הסצנה הזאת היא ככל הנראה הסצנה המחוקה הכי יפה שראיתי מימי. סצנה שמבהירה נפלא למה כמעט מפורסמים הוא אחד מהסרטים האהובים עלי. פשוט חגיגה של אהבת מוזיקה. לד זפלין צריכים לקבל תשלום הוגן בשביל שימוש בשירים שלהם בסרטים, אבל הם לא מודעים לעובדה שאלו סרטים כמו ״כמעט מפורסמים״ שחושפים את היצירות שלהם לקהל שלא היה יכול להיות מודע אליהם אף פעם, ותאוות הבצע הזאת היא-היא מה שגורם לילדים להאזין ל״One less lonely girl" במקום את "Babe i'm gonna leave you". בזמנו, כשראיתי את ״כמעט מפורסמים״ בפעם הראשונה, נחשפתי לשירים ולהקות שלא שמעתי עד אז, ולולא סצנת ה״one day you'll be cool" המדהימה בפתיחת הסרט, סיימון וגרפונקל ככל הנראה לא היו ההרכב האהוב עלי היום. למזלי את לד זפלין שמעתי עוד לפני שראיתי את הסרט, אבל לחשוב על חווית הצפייה שלי בסרט הזה עם סצנת ה״stairway to heaven" בתוכו? בזבוז משווע של קולנוע טוב.
מסכים לכל מילה שלך
בדיוקאותה סיבה שלי לאהוב את הסרט הזה. אני חושב שרק קמרון קרואו היה יכול לעשות כזה סרט עם האהבה הכל כך גדולה שלו למוזיקה. הוא הצליח להוכיח לי את זה שוב עם הדוקומנטרי שהוא עשה לפרל ג'אם.
אני הבנתי שהסצנה נחתכה
כי היא פאקינג שמונה דקות של אנשים מקשיבים למוזיקה.
אז מה
גם עם שירים ארוכים יותר אפשר לעשות סצנה טובה כל עוד הם ברמה שלזפלין. כמו השיר הזה שלהם
אפשר להקשיב לשירים
מאוד ארוכים ולהנות. לא פה הנקודה.
הנקודה היא שבאמצע סרט לעצור את כל הדרמה וההתרחשויות בשביל לראות אנשים סתם יושבים ומקשיבים למוזיקה בלי שום פואנטה רצינית זה משעמם ומתריס. אם מעבירים את המוזיקה בדרכים מקוריות ( קליפים, מונטאז'ים) זה עוד נסבל. אבל לראות אנשים יושבים על ספה ומקשיבים למשהו?* זה פשוט משעמם.
* – לפני שמישהו אחר יעלה את זה , הסצנה בעולמו של ויין היא קומית, אז יש בה ערך. ( היא גם יותר קצרה). הסצנה למעלה היא פשוט.. אנשים עושים אייר גיטאר/משתעממים מלשמוע לד זפלין. לא אותו דבר בכלל.
האינטראקציות, הבעות הפנים, המעבר בין המורים לוויליאם
לפרנסס מקדורמנד… ומעל הכול, ה"air drums" של המורה של וויליאם. זה הכול מראה בדיוק את מה שיפה בסרט הזה. ההערצה של כל הדמויות בו למוזיקה שלהם. בתור מי שעד היום שר את כל הכלים ב"היי", כולל מספר ה"Chained"ים המדויק והמצילות, אני לא יכול שלא להסתכל על הסצנה הזאת ולחייך. אני גם כמעט בטוח שבמידה ולד זפלין היו מועילים בטובם לתת לקמרון קרואו להשתמש ב"Stairway", הסצנה לא הייתה מכילה את השיר המלא, אלא גרסה יותר מקוצרת שלו.
בהחלט רואים שכל הדמויות אוהבות מוזיקה
עכשיו כשראיתי את הסצנה הזאת, רק עכשיו אני מבין שהדמויות אוהבות מוזיקה. עד עכשיו חשבתי שזה סרט על כתב רוקנרול ששונא מוזיקה בדמו ורק עושה את זה בשביל הגרופיות.
לא, ברצינות, הסצנה הזאת לא מוסיפה כלום. היא אולי יפה וכיפית ולמעריצים של הסרט ושל זפלין במיוחד כי היא מוסיפה נדבך נוסף ומראה עוד מהדמויות אבל בסרט שהוא בכלל לא קצר להוסיף שמונה דקות של אנשים יושבים ומקשיבים למוזיקה בלי שום תהליך, תוצאה או מסר שנקלט מזה זה מגוחך.
המקום של סצנה כזאת היא בדיוק התוספות המיוחדות – לאנשים שאהבו את הסרט ואת הדמויות ורוצים לראות כל דבר שהם עושים.
כאמור נחתכו יותר מארבעים דקות מהסרט
ואפשר לראות אותם בגרסת הבמאי שיצאה בדיוידי וגם משודרת מדי פעם ביס. אבל גם בגרסה הארוכה אין את הסצנה (הנהדרת) הזו, בגלל זכויות יוצרים ולא בגלל האורך.
אגב, בעיני הגרסה הקולנועית טובה יותר, אבל טוב שיש את שתיהן להשוואה.
אני אוהב את הגרסה המורחבת יותר
פשוט כי ראיתי אותה לפני הגרסה הקולנועית. ולדעתי סצנות הראיונות עם הבסיסט והמתופף שהוספו הם מהסצנות היותר מצחיקות של הסרט.
גם בשבילי הגרסה הקולנועית עובדת טוב יותר
(וכתבתי את דעתי בביקורת של הסרט, אם אתה רוצה לדון על זה)
סרט נהדר
רק לפני כמה ימים ראיתי אותו לראשונה במשמרת. כבר בהתחלה שמתנגן Sparks של 'דה הו' הייתה לי תחושה שזה עומד להיות טוב. אני לא ממש בן-אדם מוזיקלי (האייפוד שלי מורכב ברובו מכל מיני שירים ששמעתי בסרטים / סדרות ועוד מקומות ואהבתי) אבל בסרט בזה בהחלט היו לא מעט שירים אדירים, והוא גם הציג לי כמה כאלה.
אגב, לגמרי במקרה ראיתי אחר כך באותה משמרת גם פרקים של 'דם אמיתית ואת 'אקס מן' הראשון. אז כרגע אני בגמילה קצת מאנה פאקווין .
איפה אתה עובד? אני גם רוצה :-)
(ל"ת)
Get in line
סתם, זה לגמרי אוף-טופיק אז אני רק אגיד שאני עובד באבטחה, ולרוב בלילות, כך שפריטי מאץ' משלמים לי על לראות דברים / לקרוא. למעשה, בדיוק עכשיו סיימתי פרקים של "דקסטר" ו"חדר החדשות" והלילה עוד צעיר. אז כן, can't complain.
נשמע כמו השירות הצבאי שלי.
(ל"ת)
אם כבר מדברים
לאחרונה שמתי לב לעוד להקה שדי פופולרית בטריילרים – Sleigh Bells. יש שירים שלהם בטריילרים של "קיק אס 2" ("Infinity Guitars"), "רווח וכאב" ("Kids") ו"בלינג רינג" ("Crown on the Ground"). מסתבר שהם קיימים מ 2008 אבל עד הטריילרים האלה לא נראה לי ששמעתי משהו שלהם. אולי נשמע אותם בעוד טריילרים השנה..
טוב, אמרת על עצמך שאתה לא בחור מוזיקלי
אז אני לא מתפלא.
גם אני לא.
(ל"ת)
באמת?
לואי סיקיי טוב בעיקר בלשחק את עצמו, על פי מה שראיתי. והשמועות אומרות שהיה לו תפקיד יותר גדול אצל וודי אלן עד שהוא ראה שהוא לא יודע ממש לשחק, אז הוא החליף אותו לדמות שיותר קרובה לו (ויש לה פחות שורות).
וגם בסרט הזה- בטריילר לא רואים אותו, אז אני מניח שהוא בתפקיד משני עד לא קיים. אני חושב שהמון מפיקים מנסים להחתים אותו על סרטים כי הוא צובר פופולריות, אבל הבמאים או אולי לואי בעצמו, מנסים לצמצם את התפקידים שלו לתפקידים הקטנים ביותר בשביל לא להביך אותו בניסיון להוציא ממנו תצוגת משחק שהוא לא יכול לבצע.
כמובן שאני אשמח אם אני אתבדה ושיתגלה שהוא שחקן נהדר, אבל כרגע לואי סיקיי בסרטים בעיקר מעלה אצלי סימני שאלה.
הוא הודה בנושא הזה מספר פעמים
http://www.youtube.com/watch?v=uD3yrKQGAWQ
:)
בראדלי קופר נראה כל כך מוזר עם זקן...
O_o
וג'ניפר לורנס נראית כל כך מוזר כפאם-פטאל-סוג-של.
ובכלל, עם התלבושות האלו, זה נראה כאילו חברי להקת ABBA עושים סרט.
עכשיו הבנתי על מה יהיה סופרמן נגד באטמן ב2015
סופרמן מגלה שלואיס ליין בוגדת בו עם באטמן אז הוא מחליט לנקום.
במקומו הייתי הולך על ג'ניפר לורנס
שלויס תראה מה זה.
נראה לי עסקה לא רעה בכלל.
בסוף הוא עוד יודה לבאטמן והם יחזרו להיות חברים הכי טובים.
ופתאום זה הכה בי-
ג'ניפר לורנס כוונדר וומן.
לא רואה את זה.
אבל אפשר להתנחם בכך שהיא הייתה (ועודנה) מיסטיק.
נראה מעולה!! וחוץ מזה מה כבר יכול להכשל עם דיוויד או. ראסל, ג'ניפר לורנס וכריסטיאן בייל?
אני לא עפתי, ובגלל סיבה אחת:
לא עפתי משני הסרטים האחרונים של ראסל. משהו שאמרתי גם על "פייטר" וגם על "אופטימיות היא שם המשחק" הוא שבשני הסרטים האלה אתה אף פעם לא יכול לראות מטר קדימה, אבל בו זמנית אתה גם תמיד יכול לראות קילומטר קדימה. כוונתי היא שראסל הוא בנאדם שיודע טוב מאוד איך לבנות את רמת הסצינה הבודדה, איך לביים אותה ואיך להנחות את השחקנים המעולים שלו כדי שהסצינה הבודדה ההיא תהיה מצויינת, אבל הוא ממש לא יודע לכתוב תסריטים מעניינים שיחזיקו אותך לאורך כל הסרט. גם ב"פייטר" וגם ב"אופטימיות" היו ברורים לי מהשנייה הראשונה כל מהלכי העלילה המשמעותיים, אבל הסרטים כן תפסו אם מסתכלים על זה מיותר למטה, דרך סצינות וסיקוונסים בפני עצמם.
וזה מוזר, כי אני בנאדם שתמיד מעדיף איכות עשייה ואווירה טובה על פני הסיפור, אבל נראה שמשהו בראסל שגורם לי לדעות יוצאות דופן בקטע הזה. אין לי מושג מה הסיבה לכך, אבל התוצאות הן מול העיניים שלי: אני לא ממש מרותק מהסרט החדש שלו, גם אם נראה שיש לו קאסט מדהים וגם אם בסופו של דבר אני אהיה חייב לראות אותו בגלל הבאזז האוסקרי שהוא יעורר. אבל אין לי ציפייה ענקית ממנו.
לפחות יש נקודת אור אחת: אותם שני סרטים שלא שלא עפתי עליהם – וגם American Hustle – כולם סרטים שמבוססים על משהו, בין אם סיפור אמיתי או ספר. אולי כשראסל הזה מנסה לעבד משהו, באמת הולך לו לא טוב. אני צריך לבדוק את שני הסרטים האלה שמבוססים על תסריט מקורי שלו, כי ממליצים לי עליהם המון.
אבל היי! לד זפלין בטריילרים! הם באמת נעלמו משם לכמה חודשים ותהיתי לאן.
נראה שדצמבר תופס מקום אטרקטיבי במיקום של סרטים מגניבים לאללה.
הטיזר קנה אותי לגמרי
ברגע שראיתי את ברדלי קופר עם רולים בשיער
אפשר לקרוא לסרט הזה "אקסטרים מייקאובר"
חוץ מאיימי אדמס, אף אחד לא נראה כאן כמו עצמו. אבל זה נראה ממש טוב.
נ.ב. – אהבתי את שוט הבגאז' הטרנטינו-י של באטמן והוק-איי (1:25).
הוקאיי בלי מקף.
היחיד שהמקף אצלו חשוב ומשום מה רבים נוהגים להתעלם מכך (גם בשפת המקור), הוא ספיידר-מן.
מלבד זה, בדצמבר הקרוב צפויים לנו סרטים חדשים של
האחים כהן, אלכסנדר פיין, וג'ייסון רייטמן. אחרי האכזבה שהייתה לי מאופטימיות זה שם המשחק, החדש של דייוויד או ראסל נמצא אחרי השלישייה הזאת.
סרט מסקרן נוסף שיוצא בדצמבר, לדעתי,
הוא דווקא החדש של ג'ורג' קלוני, זה שנשמע כמו שילוב של "אושן 11" ו"ממזרים חסרי כבוד".
לא הייתי מודע אליו עד עכשיו.
אוקיי, עוד אחד לרשימה.
קולנוע רואים מדצמבר לדצמבר
(ל"ת)
מה הסיכוי שעם כל הקאסט הזה
ועם הבמאי המוכשר הזה – הסרט באמת יתעלה על הציפיות שלו, או לפחות יקיים אותן? כי למרות שזה מתבקש שזה יהיה סרט שהוא מינימום "טוב מאוד" ככה יש לו את הסיכוי ליפול, וליפול חזק.
אני יכול לחשוב על שתי אפשרויות
לסרט מבחינת אוסקרים.
1- הוא מצטרף לחבורה היוקרתית למדי של סרטים שקיבלו 4 או יותר מועמדויות לאוסקר (27 סרטים עם 4 מועמדויות, 9 סרטים עם 5 מועמדויות) וככל הנראה גם לוקח פסלון או שניים הביתה, או לחלופין-
2- נשכח בתהומות הנשייה ומקבל איזו מועמדות שולית על שחקן משנה, שאפילו מגיש הפרס בטקס נשמע פחות מתלהב להקריא.
קרה לא פעם שסרטים שהתפרסמו לפני תקופת האוסקרים נראו מועמדים רציניים במערכה לאחר שהצטיידו באיזה שחרן או שניים זוכי\מועמדים סדרתיים לאוסקר, ובאיזשהו שלב פשוט עקפו אותם והם נשארו מאחור (ע"ע carnage, j. Edgar…)
http://www.filmsite.org/oscars2.html#3
אוקיי
זה ברור מאוד מה דעתו של הבמאי בשלב זה של עשייתו הקולנועית על נשים, ובוודאי מה דעתו של עורך הטיזר טריילר. הי, נשים הן אביזרי מין וגברים הם אלה שמניעים את העלילה וזוכים לדבר וכאלה דברים.
בתפקידי משנה: הישבנים של ג'ניפר לורנס ואיימי אדאמס.
(ל"ת)
לא מסכים איתך
האשמה, לפי דעתי, היא רק על מי שערך את הטיזר. ראסל כותב דמויות נשיות מאוד מגוונות, והן תמיד חלק חשוב מהעלילה. מצד שני, אולי בסרט הזה זה שונה.
מאיפה מגיעה הקביעה הזאת?
כלומר, או ראסל הוא לא הבמאי שמטפל בנשים הכי טוב בקולנוע , אבל הדמויות הנשיות בפייטר, אופטימיות והאקביס היו המון דברים ובכלל לא אביזרי מין ריקים מתוכן. ( אפשר להגיד שהן רק עזרים לדמויות הראשיות הגבריות להגיע לתובנות ולהשלים את המסעות שלהם ולכן הן סוג של "אביזר", אבל אביזר מין? לא)
לגבי הטריילר, אני מסכים שיש שם המון החפצה.
בשלב זה
הכוונה לסרט הספציפי הזה.
אמנם גם באופטימיות האישה יוצגה על ידי המיניות שלה אבל האמצעים הקולנועיים לא הדגישו את זה באותה צורה שהטיזר הזה ובהכרח גם הסרט כולו (היות ואלו שוטים הקיימים באמת בסרט).
אני חושב שהטריילר מראה את זה ככה
אבל זה לא אומר בוודאות שגם הסרט יהיה באותו כיוון.
אולי די כבר לשפוט סרטים על פי הטריילר?
ראית עכשיו פחות מדקה וחמישים שניות מהסרט המלא, ועל סמך אותם שביבי שוטים החלטת שהסרט כולו יהיה בושה למין הנשי, ויותר מזה – החלטת שדיוויד או. ראסל הוא במאי סקסיסט שמחפצן נשים על בסיס קבוע (אמנם אחד השוטים הראשונים בכיכובה של ג'ניפר לורנס ב"אופטימיות היא שם המשחק" היה קלוז אפ על המחשוף שלה, אבל כל שאר הסרט התמקד בצדדים קצת פחות, אמ, סקסיים שלה. עד כמה שהפרעת אישיות גבולית יכולה להיות סקסית) ושהסרט עצמו הוא בושה למין הנשי.
הטריילר מספיק
אם אתם לא רוצים ביקורות על חפצונן של נשים, על תערכו את כל הטריילר בצורה הזאת. אחרי הכל הלא בשביל זה עושים טריילר, בשביל לתת לאנשים תחושה לגבי הסרט עצמו?
ענית לעצמך בעצמך. למה עושים טריילר?
בשביל שאנשים ירצו לראות את הסרט – ובין אם תרצה בזאת או לא (אני דרך אגב, לא), אחת הדרכים הכי פשוטות לשווק משהו, בין אם מדובר בסרט, הקולקציה החדשה של קסטרו או גלידה, היא סקס. אז כן, באמת יש מקום לבקר גורמים, כמו עורך הטיזר הנ"ל, אבל סתם ככה לומר שדיוויד או. ראסל מחפצן נשים, רק בגלל הטריילר של הסרט שלו? זה מגוחך.
אז אתה טוען שהשוטים האלה
לא באמת קיימים בסרט ועורך הטיזר המציא אותם?
הוא טוען שהם קיימים
אבל מי אמר שאלה הושטים היחידים שיש בהם נשים? סביר מאוד להניח שהשוטים מהטריילר שבהן הן עומדות בבגדים ותנוחות כאלה מגיעים מסצינות מאוד בודדות, וברגעים אחרים בסרט, יש נשים בצורה ה"נורמלית" שלהן. אבל מה, סקס מוכר, אז ברור שיתעלמו מהסצינות שבהן הן לא חצי ערומות וישימו בטריילר את אלה שכן. עצוב אבל נכון…
"אני לא מחפיץ נשים בסרט, אבל זה מה שהקהל רוצה, אז נחפיץ
אותן בטריילר".
אחלה.
(אפשרות יותר סבירה בעיני היא מה שאמרו קודם: שזו נקודת המבט של הדמויות).
תשמע, זה דבר שקורה לצערינו.
אנשים יכולים להעיד שיש מיליון דוגמאות לטריילרים שהפריז פריים שלהם ביוטיוב הוא של בחורה בבגד ים/חזיה/כמעט ערומה, אפילו אם מדובר בשוט של חצי שנייה שהוא היחיד בכל הטריילר שבו האישה נראית בכזה מצב. אני לא מצדיק את הדברים האלה או משהו, אבל קשה להכחיש את העובדה שזה באמת קורה…
שוב, אולי זה קורה, אבל זו לא סנגוריה על הבמאי. להיפך.
(ל"ת)
אני לא מנסה להיות סנגור של הבמאי
כי הוא לא רלוונטי לעניין. בד"כ לבמאים אין כל קשר בעריכה והיצירה של הטריילרים (יש יוצאי דופן נדירים, כמו טרנטינו שערך את אחד הטריילרים לקיל ביל, יש האומרים שגם זאק סניידר עושה את זה) כך שאי אפשר להטיל אחריותם על העניין הזה.
אני טוען שמניפולציה בטריילרים היא לא דבר חדש.
עורך מספיק טוב יכול לגרום ל"אמריקן פאי" להיראות כמו הסרט החדש של דיסני, ול"חנה ואחיותיה" להיראות כמו סרטו החדש של לארי קלארק. השוטים האלה, של כריסטיאן בייל מתופף על תחת של מישהי ושל איימי אדמס בלבוש חושפני קיימים – אבל השאלה היא כמה מהם יש בסרט עצמו. התשובה, למקרה שתהית, היא שאף אחד – וגם לא אתה – לא יודע.
לדוגמה:
http://www.youtube.com/watch?v=KmkVWuP_sO0
כפי שנאמר בתחילת הטריילר: "אנשים מאמינים למה שהם רוצים"
נורא מובן מהטריילר שהסרט מתעסק בעיקר בשני טיפוסים גבריים מצ'ואיסטים ש*בשבילם* נשים הן אביזרי מין ותו לא.
כמובן שגם אפשר להתייחס לנשים כמניע העלילה ולא כאביזר משני, אם בוחנים את התפרקות הדמויות הגבריות בגלל ובעקבות יחסיהן עם הנשים.
אני מצטער
אבל אני באמת מתקשה להבין את הבסיס של כל דיון הזה, אולי זה בגלל שלי כל כך ברור שאו ראסל מציג בכוונה את הדברים באופן מאוד גס מוקצן, כדי לעורר בנו חוסר נוחות מסוים. טוב, כפי שכבר אמרו זה רק טריילר, אני לא יכול להסיק מממנו מסקנות תקינות על הסרט, אבל הרשו לי להיות רגע "נחשן" (ססססססססס). גם אם הדמויות הנשיות מוצגות בסרט בצורה זהה(או לפחות הדמות הנשית של איימי אדמס), אין שום חיוב שיש בכך אמירה סקסיסטית. לא כל מה שאנחנו רואים בסרטים הוא פשוטו כמשמעו, לפעמים מפרידים כמה רבדים בין מה שמוצג לבין המציאות שבה הבמאי מאמין, ולפחות לדעתי הטריילר הזה זועק- "תקשיבו! משהו כאן לא בסדר! ".
בכל מקרה, תמיד יש את הסיכוי שאני טועה, ולכן לפני שנקיים דיון רציני על מי הוא דייויד או. ראסל, ומה לעזאזל הוא עושה בחדר שלי? אני מציע שנראה את הסרט.
באמת קיבלת וייב מהטריילר של
"זה נורא לא בסדר"? כי אני קיבלתי אך ורק "תראי איזה סקסי! וזוהר! וסקסי!!".
יכול שבסרט יהפכו את זה לגמרי או יעבירו ביקורת מאד חריפה על העניין, אבל מהטריילר כל מה שקיבלתי זה שהחפצה זה סופר סקסי.
באמת קשה להבין משהו מהטריילר
אבל אני מקווה שראסל לא יזנח את העיסוק שלו במשפחה בסרטיו, כי הוא ממש טוב בזה.
יש לאחרונה קטע לבנות סרט עם קאסט כל כך מדהים שכמעט לא אכפת לי מהעלילה.
אבל בניגוד משמח ל12 שנות עבדות, הטריילר הזה עושה עבודה טובה בשמירת ציפיות. מחכה
HD מישהו?
אנחנו בשנת 2013 למען השם! מי מוציא טריילר ב 360p? זה לא שביקשנו (ואנחנו נבקש!) 4K אבל 360p?
מישהו יודע מה העניין?
סבנטיז!!!
הטריילר המגניב הזה מהשניה הראשונה שלו צועק סבנטיז: הבגדים הנוראים, התספורות המשונות, משהו בטקסטורה של הצבעים וכמובן הדובדבן של זפלין. יאללה שיגיע כבר.
בגדים נהדרים, תספורות מושלמות ושיער פנים מהמםם!!
שנות השבעים פור פרזידנט.
מהטיזר, אגב, הבנתי בעיקר "סקס!!1", ואני לא אוהב מין בקולנוע. יש סרטים ייעודיים למימוש הדחף המיני; בקולנוע כל הזימה הזאת היא בגדר הסחת דעת וכאב ראש בשבילי. אולי אני אצפה בסרט, אבל ממש לא בשביל כל השיגלון הזה.
אני רק ניטפוק:
איימי אדמס היתה מועמדת לאוסקר על 'פייטר' (ועל עוד 3 סרטים אחרים במשהו כמו שבע השנים האחרונות. אני אוהב את איימי אדמס) ולא זכתה. מליסה ליאו דווקא כן זכתה.
באמת
לא ידעתי
לא נהנתי בכלל.
הנשים בטריילר הזה לא מתפקדות לכלום מלבד להיות צעצועי מין. יש לנו את הבחורה עם החיוך הטיפשי שמתמזמזת עם גברים, הבחורה הסקסית הקשוחה שמתמזמזת עם גברים, והבחורה הקשוחה והמרוחקת שמביטה במבט סקסי למצלמה. וואו, מגוון כה רחב של חפצון, כל הכבוד לעורך הטריילר, זה כאילו הוא התאמץ בשביל זה.
הקטע הזה של סרטים שמתרחשים בשנות השישים (או נותנים וייב מאד חזק שהם מתרחשים בשנות השישים) של להפוך את הסקסיזם לסקסי וזוהר ממש מרגיז אותי. הייתי צריכה לעבור אקטיבית את כל הטריילר כדי למצוא שבריר שניה אחד שבו אחת מהנשים נראתה כמו בן אדם ולא כמו קישוט (היא ישבה בוכה על הרצפה. נו, טוב, עוד בטח נגלה שהיא בוכה בגלל גבר).
אני ממש מקווה שזה רק הטריילר ושבסרט זה לא ככה.
כמה עובדות ידועות על הסרט, לפי הטריילר:
1. הוא מתרחש בשנות השבעים. תקופה שבה הייתה עוד פחות הפנמה של השיוויון בין המינים מאשר באינטרנט של היום.
2. הוא עוסק בנוכלים. אחד מהכלים הנפוצים, והאפקטיביים ביותר של נוכלים – הוא מיניות.
זה שהסרט מתרחש בשנות השבעים,
לא אומר שהסרט צריך להפוך את הנושא לזוהר ומגניב. אני מבטיחה לך שגם בשנות השבעים סקסיזם היה חרא של דבר, כנראה אפילו יותר מהיום.
ובכל מקרה לא דיברתי על הסרט כי לא ראיתי אותו, אלא על הטריילר. הטריילר בתור כלי שמשווק את הסרט גורם לי לחשוש, אבל אני מוכנה לתת לבמאי להנות מהספק שזה רק העורך של הטריילר שהחליט שנשים זה משהו מאד יפה לתלות על הזרוע.
1. הנה, להשוואה, הטריילר לעונה הראשונה של מד מן שמתרחש בשנות השישים, לא מתעלם בגלל מהאוירה החברתית באותה תקופה, ועדין לא מגעיל לחמישים אחוז מאוכלוסיה. https://www.youtube.com/watch?v=LfuMhXcLa-Q
2. מה? כנראה שראינו פרקים שונים לחלוטין של כולבוטק.
3. תמיד יש סיבה. תמיד תמיד תמיד יש. התייחסו לנשים מגעיל בפרה היסטוריה/בתקופת התנ"ך/בימי הביניים/ בתקופת המהפיכה התעשייתית/בשנות השבעים, מתייחסים אליהן מגעיל בהודו/סין/ערב הסעודית/בארצות הנורדיות/בצרפת/בספרטה. ידוע שפיראטים/קאובויים/אסירים/פושעים/תלמידי תיכון/כורי פחם/חיילים ולא משנה באיזה סוג של צבא מתייחסים לנשים בצורה מזלזלת. אז? זה לא תירוץ. אם זה כן אז כנראה שאנחנו צריכים לצפות לסרטים שנשים מוצגות בהן כבני אדם רק מסרטים שמתרחשים בעתיד בקנדה.
בעתיד... בקנדה...
מכינים סירופ מייפל מנשים, רק מנשים. האימה… האימה…
סוף שנות ה-70 ויותר קרוב לתחילת שנות ה-80, למעשה
הסרט הזה מבוסס על פרשייה אמיתית, שבה ה-FBI, בעזרתו של נוכל מורשע, הציעו שוחד בשמו של שייח' סעודי פיקטיבי (כן, הסיפור הזה קרה באמת) לכל מני פוליטיקאים בכירים – וחלק נכבד באופן מדאיג מהם נענה להצעה. השאלה המעניינת שעלתה מכל הסיפור, ולא ברור מהטריילר אם הסרט בכלל מתכוון לעסוק בה, היא עד כמה רשויות החוק אמורות להציע שוחד לפוליטיקאים ואז לעצור אותם כשהם מסכימים (להבדיל, נגיד, מלתפוס אותם על קבלת שוחד מפושעים אמיתיים).
הם קיבלו את הרעיון באופן ספונטני?
ואם כן,למה לא עושים את זה כל הזמן?אני לגמרי בעד.
מן הסתם שמשהו השתבש
אחרת זה הולך להיות סרט מאוד משעמם.
ברור
השאלה היא האם מישהו מהם פשוט קם בבוקר וקיבל את הרעיון הזה…?
איזה כיף
בנובמבר יוצא משחקי הרעב 2, ובדצמבר – הסרט הזה.
We are getting a lot of Jennifer Lawrence for Christmas!
אני... אני... אני לא מאוד מצפה לסרט הזה.
כאילו, אני בטוח אראה אותו, כי "אופטימיות" היה טוב והכול ואומייגאד ג'ניפר ואיימי באותו סרט . לעזאזל, אפילו הטריילר בפני עצמו היה מעולה. אבל יש משהו בתקציר או בסגנון או בעיצוב בלא-יודע-מה שלא גורם לי להתרגש לקראת הסרט, בערך כמו שהיה לי עם דג'אנגו. אני לא חושב שזה יהיה לא טוב, להפך, אבל אני אוכל לחיות עם ההמתנה לקראתו.
מה שכן, הטריילר מזכיר לי שאני צריך להשלים אחרים של או. ראסל. אני אתחיל את פייטר בשביל איימי, ואמשיך לקודמים שלו ואולי אצפה שוב באופטימיות. הוא מהבמאים שבלי לראות הרבה סרטים שלהם יש לי הרגשה טובה מאוד לגביהם ואני בטח אוהב אותו.
ממליץ מאוד על הפילמוגרפיה של או ראסל
אבל כדאי שתוזהר מראש ושתדע שבין הסרטים העכשווים של או ראסל ( פייטר הוא שם המשחק) לבין הסרטים הקודמים ( אני אוהב מלכים) יש פער כלשהו, כאשר הסרטים החדשים יותר נחמדים ומסורתיים מסרטיו הקודמים. ולפי הבנתי הסרטים היותר מוקדמים אפילו פחות נגישים.
( לעזאזל, גם אני צריך לראות את הסרטים המוקדמים של או ראסל.)
האקביז אולי (בעצם, בטוח), אבל מה לא נגיש בשלושה מלכים?
(ל"ת)
איימי אדמס נהדרת בפייטר
אני חושבת שתהנה מההופעה שלה שם. בכלל כל צמד מהשילוש של כריסטיאן בייל – מליסה לאו – איימי אדמס מפיק דיאלוגים ורגעים נהדרים. רק מארק וולנברג שבאמצע הוא בסדר-כזה.
ואת אני 3> האקאביז ראיתי לא מזמן שוב ונהנתי בו למדי. הוא מאוד שונה מאופטימיות ומפייטר, הוא לא מתרכז במשפחה ובזוגיות כמו שני האחרונים, אבל כן יש בסרט רגעים קטנים שכן עוסקים בנושאים האלה, ואז זה מפיל איזשהו אסימון פנימי. אני קצת מתקשה לנסח את זה, אז אני רק אגיד שהרגעים היחסית קטנים האלה מהדהדים אצלי במיוחד בגלל שני הסרטים האחרונים.
את שלושה מלכים אני באמת כבר מזמן צריכה להשלים.