ואני מרשה לעצמי לרשום את זה למרות שהסדרה עדיין רצה וההיסטוריה של מארוול עם סיומי סדרות בעייתית, בגלל שפרק 7 שעלה אתמול היה אחד הדברים הכי טובים שמארוול עשו – והוא עומד, כמעט לגמרי, בפני עצמו. לא בקטע של אפשר להבין אותו כמו איזה פרק אנתולוגיה (ברור שלא), אלא במובן שאת הסיפור שלו הוא התחיל וסגר באופן יפהפה תוך חצי שעה. יפה מאד.
כמו שאמרתי בדף על הפינגווין אבל מישום מה התייחסו רק למשהו אחד שאמרתיבוב ב-25/10/2024 14:47
כמו שאמרתי בדף על הפינגווין אבל מישום מה התייחסו רק למשהו אחד שאמרתי
בוב
פורסם אוקטובר 25, 2024 ב 14:47
ואני בכלל באתי לפרגן לפינגווין
אגתה סדרה ממש לא טובה
אבל את זה אמרתי בדף של הפינגויין וזה היה נכון עד פרק 5
עד פרק 5 הסדרה לא טובה בכלל לדעתי ובין הגרועות שראיתי אצל מארוול (לא ראיתי אבל היא האלק )
למעט פרק ראשון שממשיך את הקו של וונדה ויזין כל פרק הוא סוג של קווסט חדר בריחה כזה עם משימה לא מעניינת צריך לפתור (ואוברי פלאזה לא מספיקה לכפר על זה)
אבל סוף פרק 5 ופרקים 6-7 היו מהדברים הכי טובים שמארוול עשו בטלווזיה
מבחינה סיפורית, מבחינה הקשר לשאר הפרקים והסדרה שעליה היא מתבססת , עשוי ברמה הגבוהה ביותר .
ועכשיו השאלה האם הסדרה תרמוז לנו על חזרתה של סקרלט וויץ?
עדיין הפינגווין יותר טובה אבל סוף סוף אגתה מראה לנו למה היא קיימת.
הם נותנים זמן לדמויות להתפתח ולבנות את העולם מספיק בשביל להחזיק את העלילה. הם אלו שהופכים את הסדרה ליותר מעונה שנייה של וונדוויזן.
כמו כן, יש בסדרה שילוב מוצלח של שימוש בעולם הMCU הקיים (בניגוד למשל למון-נייט), מבלי להסתמך יותר מדי על חיבורים והיכרות איתו. מה שצריך להכיר – מקבל הסברים.
לגבי סקרלט וויץ' – הסדרה לפחות אומרת שוונדה לא בוודאות מתה.
אין בעיה שהדמויות התחברו לאט לאט
אבל המשימות לא היו מעניינות בפרקים 2-4 (לעומת הטארוט שנבנה טוב יותר)
בפרק 1 הדרך שהם הביאו את הדמויות הייתה ממש לא טובה – ״תבואי למסדר של המכשפה הרעה בהיסטוריה מה הבעיה עם זה? ״, ״אממ כן למה לא״.
המשחק של הדמויות שלא אגתה ופלאזה ממש מביך ( וגם שתיהן לא ואו בפרקים הראשונים)
באופן כללי הסדרה הרגישה כמו סדרת דיסני לליל כל הקדושים ולא מהטובות שלהן.
הכל היה צפוי והיה משחק רע
ושוב אני מדבר עד החלקים הטובים מפרק 6(שבו גם הילד והנביאה משחקים טוב יותר) .
עדיין מכשפת השיקוים משחקת רע עד היום אבל היא לא חשובה
לגבי סקרלט- נכון השאלה אם יהיה ברור שהיא חיה או ישארו לנו אפלה .
אבל, תראה זה התחיל טוב: הם מגיעים בחזרה לנעליים, נבהלים מחוסר התכלית, מאבדים את הכבוד לדרך ונועלים את הנעליים – אקט המרידה הזו בדרך יכול להתפתח בצורה מעניינת – אבל מה זה החדר המרובע והשומם והנטול תפאורה? והדרך בה הם פשוט נעלמים בסיום המשימה.
זה משליך בדיעבד על כך שכל הרעיון מלכתחילה היה פשוט עצלני וחסר מעוף ואולי פשוט חסר תקציב.
זה חדר שאין בו הסחות דעת והוא מחייב את המשתתפים להתבוננות סופית על עצמם לפני שיקבלו את הפרס שלהם.
במקרה של ג'ניפר זה אמנם דאוס אקס מאכינה – אבל כמו שרואים בהמשך, זה בגלל שהסיפור שלה הוא באמת משני מאד.
למה אתה חושב שחדר ריק מגיע משיקולי תקציב? זאת תפאורה כמו כל אחת אחרת.
את וונדה ויזן אהבתי, אבל אחרי שני הפרקים הראשונים כאן אני לא בטוח שאני רוצה להמשיך. בינתיים זה כזה "הו אגתה, מכשפה נודעת לשמצה, באת לפתות אותי לבוא איתך כדי לגנוב את כוחי. ". "אגלה לך סוד, מכשפה שפגשתי זה עתה, אני לא אעשה את זה". "טוב בסדר, אני באה", או
"הו אגתה, אויבתי המושבעת, באתי לקחת את נקמתי סוף סוף". "את לא רוצה לעשות את זה, את רוצה לחכות שאהיה בשיא כוחי קודם". "טוב בסדר, אני אלך".
אז מתישהו נכנס הגיון לעלילה או שזה ככה לאורך כל הדרך?
אלא לפתיחת העלילה הבאה של "בילי מחפש את טומי" שקושרת בין וונדהויזן לסדרה הבאה. ולא שציפיתי שלא יהיה קשר – אחרי הכל זה מארוול – אבל היא ממסגרת מחדש את הסיפור של אגת'ה כחלק מהסיפור של וונדוויזן, אחרי שכל הסדרה היא הצליחה לבנות סיפור מקורי.
זה בדיוק מה שהסדרה עשתה בפרק 9 – הבהירה על מה היא. אתה פשוט מתעלם מהפרק האחרון ומחליט לשפוט את הסוף לפי מהלך של קו עלילה מסויים שהסדרה בבירור הבהירה שהוא לא העיקר אצלה? מה שאתה מדבר עליו זה שתי שניות בדיוק מפרק שלם. זה לא "הסוף" של הסדרה.
זה שהסדרה גומרת את העלילה בפרק הלפני אחרון ואז הפרק האחרון הוא בעצם אפילוג שאומר "כל ההתפתחות הרגשית שראיתם עד עכשיו? בואו תראו ממה היא הייתה". מה שהופך אותו לחזק זאת העובדה שהוא בסוף, מעין טוויסט אחד גדול, כי אם הוא היה באמצע העונה הוא היה פרק סטנדרטי (וטוב, אבל ליליה עשתה את זה טוב יותר).
אז בעצם אני אומר שהסדרה מצליחה להביא סוף טוב כי היא מהמרת על סוף לא במקום.
מפתיעה לטובה
סוף סוף סדרת MCU עם תכנון הגיוני וקצב מתאים.
עקפה אצלי את הוקאיי.
אני לא מצפה להרבה ממיני-סדרה, רק שתדע מה היא רוצה לספר.
לפעמים נראה שזה יותר מדי לבקש.
אכן סדרה טובה להפתיע
ואני מרשה לעצמי לרשום את זה למרות שהסדרה עדיין רצה וההיסטוריה של מארוול עם סיומי סדרות בעייתית, בגלל שפרק 7 שעלה אתמול היה אחד הדברים הכי טובים שמארוול עשו – והוא עומד, כמעט לגמרי, בפני עצמו. לא בקטע של אפשר להבין אותו כמו איזה פרק אנתולוגיה (ברור שלא), אלא במובן שאת הסיפור שלו הוא התחיל וסגר באופן יפהפה תוך חצי שעה. יפה מאד.
כמו שאמרתי בדף על הפינגווין אבל מישום מה התייחסו רק למשהו אחד שאמרתי
ואני בכלל באתי לפרגן לפינגווין
אגתה סדרה ממש לא טובה
אבל את זה אמרתי בדף של הפינגויין וזה היה נכון עד פרק 5
עד פרק 5 הסדרה לא טובה בכלל לדעתי ובין הגרועות שראיתי אצל מארוול (לא ראיתי אבל היא האלק )
למעט פרק ראשון שממשיך את הקו של וונדה ויזין כל פרק הוא סוג של קווסט חדר בריחה כזה עם משימה לא מעניינת צריך לפתור (ואוברי פלאזה לא מספיקה לכפר על זה)
אבל סוף פרק 5 ופרקים 6-7 היו מהדברים הכי טובים שמארוול עשו בטלווזיה
מבחינה סיפורית, מבחינה הקשר לשאר הפרקים והסדרה שעליה היא מתבססת , עשוי ברמה הגבוהה ביותר .
ועכשיו השאלה האם הסדרה תרמוז לנו על חזרתה של סקרלט וויץ?
עדיין הפינגווין יותר טובה אבל סוף סוף אגתה מראה לנו למה היא קיימת.
פרקי הקווסט האלו הם בדיוק מה שהופך את סדרת המארוול הזאת לטובה -
הם נותנים זמן לדמויות להתפתח ולבנות את העולם מספיק בשביל להחזיק את העלילה. הם אלו שהופכים את הסדרה ליותר מעונה שנייה של וונדוויזן.
כמו כן, יש בסדרה שילוב מוצלח של שימוש בעולם הMCU הקיים (בניגוד למשל למון-נייט), מבלי להסתמך יותר מדי על חיבורים והיכרות איתו. מה שצריך להכיר – מקבל הסברים.
לגבי סקרלט וויץ' – הסדרה לפחות אומרת שוונדה לא בוודאות מתה.
הכי טובה עד עכשיו בפער
זה מה שוונדה ויז'ן יכלה להיות אם היה כבר אז יותר מרחב פעולה לשואורנרית (אותה אחת)?
אותה אחת
עדיין אני חושב שהסדרה משתפרת עם הפרקים אבל לא מתחילה חזק
וזה רק מוסיף לה לא מוריד ממנה .
המבנה שלה מתאים לה
נוסחה גנרית בהתחלה, טוויסטים בהמשך עד הסוף.
וונדה ויז'ן – התחלה מבריקה, המשך גנרי, סוף סופר-גנרי.
אני מאוד מסכים
אני חושב שאת ההתחלה גם שהיא גנרית היה אפשר לעשות יותר טוב
אבל בפירוש סדרה טובה מאוד
את ההתחלה, ממש התחלה, פרק 1
אגנס בווסטוויו, בהחלט יכלו לעשות יותר טוב.
אפילו רטרואקטיבית אין בו תוכן מעניין. סתם הקדמה.
הקטע שטוב בהתחלה של פרק 1
זה בדיעבד שרואים מהכיוון של בילי
אבל אחרי זה שהיא מסדרת את המסדר בדקה בערך… נו היו יכולים לתת לזה עוד פרק במקום איזה קווסט
לא עברת את המבחן.
במילים אחרות – אתה יכול להתווכח על הדימוי של חזרה לנקודת ההתחלה, אבל איזה חסכון בתפאורה אתה רואה כאן?
זה באמת משתפר?
את וונדה ויזן אהבתי, אבל אחרי שני הפרקים הראשונים כאן אני לא בטוח שאני רוצה להמשיך. בינתיים זה כזה "הו אגתה, מכשפה נודעת לשמצה, באת לפתות אותי לבוא איתך כדי לגנוב את כוחי. ". "אגלה לך סוד, מכשפה שפגשתי זה עתה, אני לא אעשה את זה". "טוב בסדר, אני באה", או
"הו אגתה, אויבתי המושבעת, באתי לקחת את נקמתי סוף סוף". "את לא רוצה לעשות את זה, את רוצה לחכות שאהיה בשיא כוחי קודם". "טוב בסדר, אני אלך".
אז מתישהו נכנס הגיון לעלילה או שזה ככה לאורך כל הדרך?
לאורך כל הדרך 🥁
תראה תגובות מלמעלה.
לדעתי מפרק 5 זה משתפר מאוד
עד פרק 5 לא ואו לדעתי
(:
לא כולם מסכימים איתי ויש שחושבים שזה טוב מלפני
(:
מה???
בדיוק, אבל בדיוק הפוך. זה סוף קרוב למושלם שהוא הסיום הכי עצמאי שהיה לסדרת מארוול אי פעם. למעשה, חוסר ריצוי המעריצים בסוף הזה די מדהים.
ביקורת מלאה תעלה בקרוב.
מבאס שלא הייתה מתגלגלת
אני מבין כמובן למה
בדיעבד אני מתבאס
מראש גם אני לא ציפיתי ממנה לכאלו גדולות
אז איך אתה מסוגל להתעלם מזה?
זה בדיוק מה שהסדרה עשתה בפרק 9 – הבהירה על מה היא. אתה פשוט מתעלם מהפרק האחרון ומחליט לשפוט את הסוף לפי מהלך של קו עלילה מסויים שהסדרה בבירור הבהירה שהוא לא העיקר אצלה? מה שאתה מדבר עליו זה שתי שניות בדיוק מפרק שלם. זה לא "הסוף" של הסדרה.
אולי מה שמבלבל כאן
זה שהסדרה גומרת את העלילה בפרק הלפני אחרון ואז הפרק האחרון הוא בעצם אפילוג שאומר "כל ההתפתחות הרגשית שראיתם עד עכשיו? בואו תראו ממה היא הייתה". מה שהופך אותו לחזק זאת העובדה שהוא בסוף, מעין טוויסט אחד גדול, כי אם הוא היה באמצע העונה הוא היה פרק סטנדרטי (וטוב, אבל ליליה עשתה את זה טוב יותר).
אז בעצם אני אומר שהסדרה מצליחה להביא סוף טוב כי היא מהמרת על סוף לא במקום.
אי אפשר להגיב בביקורת
לידיעת העורכים
נפתח
כמו כן, מה לעזאזל נסגר*.
* – חוץ מהתגובות.
sigil דיגיטלי
(ל"ת)