Buy Guy
Posted in: חדשות
– פורסם ב 1 בדצמבר 2001למכירה לכל המרבה במחיר: שני תפקידים בסרטו החדש של גאי ריצ'י, כולל פגישה עם גאי ומדונה, איזכור בקרדיטים של הסרט והזמנה להצגת הבכורה. יש לכם עוד תשעה ימים לחשוב על זה. |
01.12.2001
|
גאוני!
לא רק שהם מקבלים שחקנים חינם, אפילו משלמים להם על זה…
אני כבר רואה סרטים שירוויחו מיליונים ממכירת תפקידים ואז יכשלו בקופות.
סטארט-אפ!
אבל הכסף הולך לצדקה!
טוב, אז כמעט גאוני
אז הם סתם מקבלים שחקנים בחינם…
טוב, אז כמעט גאוני
וגם פרסום חינם.
וזה גם רק לנקבות, כמה נחמד :)
עד כה שבעה אנשים נתנו את הצעותיהם, והמחיר עומד כעת על 501 פאונד (שזה בשקלים בערך כפול 7, לא?). אנשים משוגעים.
לי בכל אופן אין אינטרסים להופיע כניצבת בסרט בריטי (או שכן?), אבל לפגוש את גאי ומדונה דווקא נשמע מפתה.
לומדת לתאוריה?
האם ניסית את האתר הזה:
http://lamed.dapim.co.il
(האתר קשור לטל, אז אני מאמין שהוא טוב)
ניסיתי
אבל משום מה כל פעם הוא דורש ממני להירשם שוב… (אולי כי לא עשיתי את זה?) ולא בא לי לעשות את זה…
בנתיים אני אשתמש בספר שהמורה שלי הביא לי, תודה. (אעפ"י שהעיצוב המוכשר של האתר מפתה… :))
תודה רבה.
זה גם יעזור לי ללמוד לתיאוריה, אני מקווה.
לא רק. תנסי ללחוץ על ''שני'' ולא
רק על "תפקידים".
דרך אגב, כרגע שמתי לב לשם של המאמר. משעשע.
אה, אופס.
אז יש גם ניצב זכר וגם ניצבת, מרגש! מילא אם זה היה ניצב כזה שגם אומר שורה או שתיים, איך קוראים להם, "ביפ" נראה לי.
ולמקוי – המוזיקה של מדונה אמנם הדרדרה בשנים האחרונות (ובעצם היא אף פעם לא היתה משהו מלכתחילה) וגם המשחק שלה קטסטרופה, אבל עדיין יש הרבה דברים שאפשר ללמוד ממנה, אז לא הייתי מתנגדת לפגוש אותה.
איכסה!
מייקל ג'קסון לנצח!!!
לא פייר, מדונה השתמשה בטריק מלוכלך… להתפשט, נו במת… הרי מייקל לעולם לא יתפשט – יותר מדי חיידקים…
אבל באמת – אף פעם לא אהבתי את המוסיקה שלה, והשיר שאני הכי מעריך, שהיא שרה, הוא אמריקן פאי, והיא רק חידשה אותו, וגם לא שינתה ממנו הרבה…
אז לפי דעתי הדבר היחידי שאפשר ללמוד ממנה הוא איך להתנהג באופן רע ולקבל פרסום.
מה גאי מוצא בה? לא יכל להסתפק בנערה בריטית מצויה???
אז יאללה… ביי… יש פקר בטלויזיה…
תגיד מה שתגיד על מדונה,
אבל – מייקל ג'קסון?? אני אפילו לא הולכת להגיב על זה. (מקווה שזה היה בצחוק.)
אמריקאן פאי הוא שיר גדול (מילולית) והחידוש של מדונה מביך.
ו"פקר" אכזב אותי. אבל אין לי כח לדבר על זה.
פקר
סרט חמווד, אם כי מי שציפה לעומק ורוחב יריעה בסגנון 'אושר' ו/או 'אמריקן ביוטי' יתאכזב. האל הארטלי עשה את 'הנרי פול' על נושא מאוד דומה, ובצורה יוצר צינית-מושחזת. אבל ברמת ההומור, ה'וואו, איזה יופי', האמירה הצינית (השטחית, אני מודה) והכריסטינה ריצ'י, אחלה סרט ללא ספק.
פקר
הפעם, לא כמו בציניות שהייתה לי על מייקל ג'קסון (אנשים, נובמת…) זהו באמת סרט שהפתיע אותי…
ל
טובה…
כן, מה לעשות. באתי וציפיתי למן סרט משעמם שיעסוק באומנות ללא כל סיפור, וקיבלתי קומדיה, שלא לומר פארודיה, ביקורתית במיוחד עם כמה מהבדיחות היותר מצחיקות שראיתי…
וכריסטינה ריצ'י שיחקה בסרט הזה תפקיד קטן, וגם פה לא ממש הפגינה כשרון. נו טוב, יש אנשים שחושבים שהיא מוכשרת\יפה…
הילדה עם הריתלין…. !מקוי נופל על הריצפה מצחוק!
כריסטינה ריצ'י
דווקא בסרט הזה מתבטא הכישרון שלה. תפקיד קטן, ודי מטריד – בניגוד לסרטים אחרים היא לא משחקת מישהי אינטליגנטית במיוחד או מרתקת, אלא עוד אחת מהדמויות השטוחות/מטורפות/אובססיביות של באלטימור רבתי. אבל למרות שזה לא הטייפ-קאסט הרגיל שלה (בניגוד למה שמישהו כתב כאן פעם) היא מצליחה להעביר יפה מאוד את הדמות ולגרום לצופים להזדהות אתה למרות שהיא נשארת מטומטמת.
אם הייתי רואה *רק* את הסרט הזה הייתי יכול לחשוד שהיא לא משחקת ממש טוב אלא סתם מטומטמת. אבל זה, כידוע לכולם, לא נכון.
ריצ'י שולתת!!!1
אבל ילדת-הסוכר כריסי באמת עושה את הסרט.
פקר
ראיתי רק חצי סרט (השאר בקלטת), ומה אני אגיד? לא אהבתי. הסרט די מעצבן, כולל כל הדמויות. אלא אם כן הסרט יקבל תפנית חדה בסופו וגם יצחיק אותי קצת, הוא יאלץ לפנות את מקומו על הקלטת ל"גלקסי קווסט".
הוא לא מקבל שום תפנית
דמויות מעצבנות, עלילה שבלונית, וליטל כריסי עלתה לי על העצבים!! אפילו כריסטינה לא הצילה את המצב, ואדוארד פרלונג שממנו ציפיתי להכי הרבה היה ממש נודניק חנפן מעצבן.
בקיצור, לא שווה את השעה וחצי שהוא גזל לי מהקלטת.
היה לי עוד מה להגיד, אבל דעתי הוסחה.
תפנית הוא לא מקבל...
אבל הוא גם לא הבטיח. שיט שכחתי לשלוח את ההודעה הקודמת ועכשיו אני כמו אידיוט כותב אותה עוד פעם…
אולי אתם מסתכלים על הסרט לא נכון- זאת אמורה להיות פארודיה ביקורתית על דברים שהרבה לוקחים כמובן מאליו: אומנות, בעיקר… (have you seen rats making love) וגם הבדיחה של החשפן ה-*לא הומו*. וגם כמובן הביקורת על החברה הקתולית האדוקה. כולם נותנים מבט ציני על העולם.
לא אהבתם את החצי שעה ראשונה, רוב הסיכוי שלא תאהבו את השאר.
כאן סלומאן אשעפי, חדשות ערוץ שתיים, ג'נין.
ריתלין… !מקוי מעלה חיוך על פניו!
אגב ריתלין....
איך לעזאזל מישהו יכול לאבחן ילד כסובל מהיפראקטיביות על סמך צילום אחד שלו, ומה פתאום עובדת רווחה (או מה שהיא לא הייתה) מגיעה ישר לבית ונותנת לה את התרופה, בלי אבחון מקדים ע"י רופא מוסמך? ואיך ההורים שלה מסכימים לכל זה?
__________________
כותבת הודעה זו סובלת מיתר ניטפוק וממחסור באידיוטומטים בסביבתה הקרובה.
על כותבת הודעה קודם רואים
שהיא סובלת מאותו ניטפוק מעצבן.
נראה לי שגם זה היה ביקורת. כמו שרופאים וגם חולים נותנים\מבקשים אניטביוטיקה לשפעת, ככה גם הסרט רוצה להראות שלפעמים רופאים וגם חולים לא יודעים מה טוב בשבילם.
ריתלין היא תרופה ששורפת תאי מוח במהירות עצומה, וכנראה שהבמאי, או אולי התסריטאי סומך על כך שזהו ידע כללי, ומנסה לרדת על כך.
תודו שילדה עם ריתלין זה הרבה יותר מצחיק מחולה שפעת עם אנטיביוטיקה…
נ.ב.
ראיתי את מוכרים בלבד, לא משהו.
ראיתי סאטרדיי נייט לייב עם אד אוניל וההוא מאוסטין פאוורס. גדול!
ריתלין!
ראשית, לא אומרים 'מוכרים בלב' ו'לא משהו' באותו משפט בלי לנמק.
שנית, כל הקטע עם הריתלין היה הבאה-לאבסורד, שזה היה השטיק העיקרי של 'פקר': לקחת את איך שאמריקה (גם הניו-יורקית וגם הפרברית) מתנהגת ולהביא את זה לאבסורד. הדמויות, באופן מכוון, חסרות אונים מול הבירוקרטיה המטומטמת. אולי סוג של אלגוריה. אהבתי את הרעיון מאוד והוא מוביל לכמה מקומות מעניינים, אבל אודה שהסרט סובל משימוש-יתר באותו שטיק ולכן בעייתי. מצד שני, הוא קצר ולכן הבעיה הזו לא ממש מעיקה.
תראו, אנשים,
אני יודעת שציניות זה נורא משעשע ומצחיק, בעיקר בעין הדג, אבל אתם לא חושבים שלקחתם את זה רחוק מדי?
נותנים לכם תשובה רצינית, שלא כוללת סתם רשימת קללות, ואפילו מפוסקת נכון, ואת םלא יכולים סתם להתייחס לתוכן ההודעה, אלא ישר שולפים את הנשק הראשון שעולה לכם בראש- ציניות.
מה השלב הבא? חתול השתין עליך וקקה בידך?
גאי - כן... מדונה - ממש לא...