דיוויד לינץ' מת, 4 ימים לפני יום הולדתו ה-79.
עכשיו, אנחנו יכולים להיות עצובים וזה כמובן טבעי לחלוטין. האיש היה חלק בלתי נפרד מחיינו במשך כ-50 שנות קריירה. ואנחנו יכולים, מנגד, לכבד את מורשתו שלו בכך שלא נתמקד בחור, אלא בדונאט עצמו. ויש הרבה על מה להסתכל בדונאט של לינץ'.
עבור חלקכם הוא במאי קולנוע, האיש שאחראי על קלאסיקות: מ"ראש מחק" ו"איש הפיל", דרך "חולית" (מודל 1.0), "קטיפה כחולה", "לב פראי" ועד "כביש אבוד", "אינלנד אמפייר" וכמובן "מלהולנד דרייב". עבור חלקכם האחר הוא היוצר של אחת מסדרות הטלוויזיה הגדולות והטובות שאי פעם נכתבו וצולמו, "טווין פיקס", ועבור חלקכם הממש ממש קטן הוא בכלל שחקן: בין אם סוכן ה-FBI גורדון קול ובין אם (יחסית לאחרונה) ג'ון פורד. אה, והוא גם חזאי כי למה לא, ואי שם בתחילת המילניום הוא עשה פרסומת לפלייסטיישן כי לינץ' עושה מה שבא לו, והוא עושה את זה היטב.
וגם אם רבים מצביעים על "הסופרנוס" כחלוצת סדרות האיכות הקולנועיות, לינץ' היה שם כמעט עשור קודם, מנגיש להמונים טלוויזיה חכמה ואמנותית, הגם שלעתים מוזרה – ואני אומר זאת בצורה חיובית. לינץ' התמחה בביזאר ובסוריאליזם של חיי היומיום, וקרא תיגר על גבולות הקולנוע. הוא ניצל 200% מיכולותיה של המצלמה העומדת לרשותו, כך שגם כאשר לא הבנו מה, למען השם, מתרחש כרגע על המסך – בכל זאת היינו מהופנטים. וזו, ללא ספק, מורשתו האמיתית.
אז תרימו כוס קפה שחור לכבודו ותתפללו שאין בגן עדן כלבי צ'יוואווה ממקסיקו. האיש אולי לא פה אבל היצירות שלו ילוו אותנו לתמיד.
ושום אזכור לסיפור פשוט כי הוא "דיסני" מדי?
אכן סרט קצת קלישאי אבל יפהפה ומרגש. מלהולנד דרייב גם מהנה מאוד לצפייה (בתנאי שקוראים קודם כל מה הולך שם לפני זה, כן?), חלומי ומהפנט. תחושת השליטה שהגיבורה, שחייה הרוסים, משיגה באמצעות הפנטזיות שלה, ממש ניבאה כבר בשנת 2001 את כל מה שהולך היום עם ה-AI.
נורא עצוב
יוצר שהולך איתי כבר 25 שנה. ״מלהולנד דרייב״ הוא אחד מעשרים הסרטים הגדולים ביותר שנעשו. וגם ״כביש אבוד״ ו "rabbits" היו מופת של עשייה ביזארית, ו ״איש הפיל״ היה שילוב בין במאי עצום לשחקן עצום ז״ל (ג׳ון הרט כמובן). פחות אהבתי את רוב סרטיו האחרים, אבל זה בסדר – הוא עשה מספיק, גם כך.
אני אישית חשבתי שטווין פיקס המקורית התיישנה מאד עד שראיתי אותה (לפני בערך עשור) אבל אני גם חושב שסדרת ההמשך היא אחת מהסדרות הגדולות ביותר שנעשו ואקורד סיום אדיר לקריירה הזאת.
ולכבודו אספר את הסיפור
איך קו העלילה המרכזי של טווין פיקס והנבל הראשי שלה נכתבו בעצם אחרי שהמצלמה קלטה השתקפות של איש צוות במראה על הסט ולינץ', במקום לצלם מחדש, פשוט כתב את איש הצוות לתוך הסדרה.
היום יום שישי, ה-17 בינואר והעולם נראה פחות בהיר :(
(ל"ת)
ב2014 זכיתי להיות בq&a בזום איתו באולם של הסינמטק
זה היה במסגרת פסטיבל הסטודנטים משום מה, אולם 1 של הסינמטק הושב לשיחת ועידה אחת גדולה עם לינץ' שישב בבית שלו איפה שהוא היה מצלם את התחזית והמספר היומי (כי לינץ').
אני לא זוכר מה הוא אמר או משהו כזה אבל זכור לי ממש שבכל דבר שהוא אמר שם הייתה נייליסטיות שתורגמה לשלוות נפש כזאת מעוררת הערצה.
כן, שאלו אותו על העבודות שלו וכן, הוא כנראה נתן תשובות מעניינות שאת הפרטים שלהן אני לא זוכר, אבל שעה שלמה של שאלות לא חשובות שנשאלו אלף פעם לפני והוא היה כל כך שליו ומרוכז בלתת תשובה בצורה הכי לא מתנשאת ומכבדת אבל מפורטת ופואטית על כמה זה לא חשוב מה שנשאל ושאנחנו בייסיקלי גרגר עפר בהיסטוריה של היקום.
זה היה מרתק.
וגם ששאלו אותו מה עם טווין פיקס והוא אמר שכדאי לנו לחכות להכרזה ממש בקרוב אז בעצם ידענו לפני כולם שמשהו קורה ויגיע בקיץ (בדיעבד הוא דיבר על החלקים החסרים של הסרט של טווין פיקס, עד אותה שנה זה היה הגביע הקדוש של מעריצי לינץ' ועדיין לא הכריזו על זה, עונה 3 הוכרזה יותר מאוחר לקראת סוף אותה שנה).
לא יודע אם חשפו פרטים לגבי המוות שלו, אבל בערך בחצי שנה האחרונה הוא היה חולה מאוד ומרותק לביתו, טען שהוא חלה משנים של עישון סיגריות.
באינסטגרם יש עמודי מימז ומעריצים לעבודות של לינץ', ולפני כמה ימים בדיוק ראיתי באחד מהם שאמר שהוא התפנה בלית ברירה מהבית שלו באל איי מהשריפות, אז אני מאמין שזה מה ששם את המסמר בארון.
מעבר לזה שהוא היה חולה מאוד הוא גם כל כך אהב את לוס אנג'לס (להלן מלהולנד דרייב).
זאת אנקדוטה אחת אבל באמת, אין לי מילים להסביר כמה האיש הזה השפיע על חיי…..
חבר שאני מעריך את טעמו המליץ לי על מלהולנד דרייב בזמנו
ומרוב סורליאליזם היה לי קשה מאוד להתחבר לסרט. חווית צפיה שלילית בהחלט.
יהי זכרו ברוך
של החבר?
כי אני תוהה אם לתייג את משטרת ישראל
מצוין ^_^
(ל"ת)