-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
המשטר
The Regime
השליטה הרודנית של מדינה טוטאליטרית בדיונית במרכז אירופה סוחפת גוררת אומה שלמה לתהום בעקבות השגעונות והפרנויות שלה.
תאריך הפצה בארה"ב: 03/03/2024
תאריך הפצה בישראל: 04/03/2024
למיטב הבנתי,
המחשבה העיקרית שעברה בראשי לפני שהחלטתי לפרוש מהסדרה הוא "למה שאצפה בעלילותיה של פוליטיקאית גרועה כשאני לא נהנה מזה". אני גם לא מתחבר לסוג הספציפי מאד של ההומור בסדרה זו. אני מודה שטירוף העובש שלה הזכיר לי סיפור אמתי משיעור שהיה לי בזמנו על שופט ובתו שתבונתם נפגעה בשל עובש שהתפשט בביתם.
ההשוואה שעלתה לי בראש הוא ל-'הדגולה', סדרה הומוריסטית על תולדותיה של קתרין הגדולה, שמאד מבהירה מה הבעיה הראשית: למה השרים בכלל נאמנים לקנצלרית מכלתחילה? היא לא אידיוטית שימושית והתנהלותה מזיקה גם לאינטרסים שלהם. היא גם פשוט לא פוליטיקאית מספיק טובה כדי לחסום מהלך כזה והיו להם הזדמנויות להדיח אותה. ב-"הדגולה", הכוח של הרודן בא מהמערכת (הקטע של מערכת יחסים עם הגופה מזכיר את מערכת היחסים של הצאר עם גופת אמו).
"למה שאצפה בעלילותיה של פוליטיקאית גרועה כשאני לא נהנה מזה" התשובה לסדרה על זה
זה שהיא הייתה טובה בעבר או לכל הפחות הסתירה את העקבות שלה טוב יותר אבל אחרי שנים בתוך שילטון מושחת היא התחרפנה לגמרי. במקרה של "קתרינה" (השם של "the great" בארץ) זה פשוט הייתה טעות מבהירים את זה במהלך כל העונה.שני הסיבות שכל השרים נאמנים לה היא א. יש לה מוח מה שאין לפיטר ב. האנשים הנכונים מרחמים עליה ומקדמים אותה לשילטון זהו. להרבה סדרות כאלו יש אלמט משותף, אנחנו רואים את הקריסה של אותה אימפריה אבל אין לנו מושג מה באמת גרם לאותה קריסה , הקהל יודע שהאימפריה קורסת והדמיות עושות כל מה שהן יכולות כדי למנוע את הבלתי נמנע או שהן מנסות לשרוד בתוכו.
אם כבר התגובה שלך מבלבלת אותי יותר כי אם הסיבה שלא רואים את זה זה כי "למה שאצפה בעלילותיהם של פולטיקאים גרועים כשאני לא נהנה מזה" אז למה נזכרו להתלונן עכשיו? למה זה לא קרה ביורשים? או בקתרינה? (שאני לא מסמפט מסיבות אחרות לגמרי, הכתיבה והפרטים הטכניים מצטיינים אבל אישית הסגנון של מקנמרה וצוותו מגעיל אותי ממהלך האירועים והצגתו עד להיגיון של של כל דמות, סדרת חסרת אמפטיה לדמויות שלה ביחוד לקתרינה) או בחצי מהתוכן של hbo שהוא לא insecure? כולל זהות כפולה (שגם לו יש מתלוננים אבל הרבה פחות). היו הרבה תוכניות כאלו כאלה שאני מכיר וכאלו שלא היו גם סרטים על אותו נושא, עד שהתחילו לצוץ שיפורים כלשהם עכשיו נזכרתם לקטול את החרא שהם מבוססים עליו?
מבחינתי לסדרה המשטר יש מספיק כוונות טובות רעיונות טובים, משחק מצטיין וסיפור כללי מעניין עם דיאלוגים חזקים שנכשלים בעיקר בפראטים הקטנים אני מעדיף את זה הרבה יותר מסדרה שמצליחה בפרטים הקטנים ונכשלת לחלוטין בתמונה הכוללת. אבל היא מבולגנת ולעלילה יש המון חורים כאילו היו אמורים להיות חמישה פרקים נוספים והם לא קרו, אני מדמיין שכאילו היו פרקים משלימים ואז זה בערך עובד אז אני יכול להבין למה מישהו לא יואהב את הסדרה אבל "למה שאצפה בעלילותיה של פוליטיקאית גרועה כשאני לא נהנה מזה" נראית כמו ביקורת מוזרה לי מהסיבות שכתבתי למעלה.
מצד שני בקצב הזה זה יקרה גם עם זהות כפולה וכמו שאמרתי אני אוהב את שתיהן למרות החסרונות.
לדעתי,
אני אכן שקלתי לפרוש במהלך העונה הרביעית של 'היורשים' (החלטתי שאם סחבתי את הצפייה מהסדרה מהעונה השלישית, אמשיך עד הסוף). זה התחיל להיות באמת משעמם. אני, כדרך אגב, הופתעתי שהסדרה מוגדרת כקומדיה. לי היא נחוותה כדרמה לכל דבר ועיקר. היא רחוקה מלהיות מצחיקה. גם לקתרינה יש כמה פרקים שמעוררים בך רצון לפרוש מהסדרה. ההבדל הוא שהסדרה מודעת לכך שהיא מופרכת ולו 'המשטר' לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות יחסית לרעיונות שיש בבסיסה. עוד סיבה לחוסר אמינות היא התחושה שהסדרה פשוט מתעלמת מהמגדר של הדמות – דברים שהיו מוותרים לגבר, לא יוותרו באותה קלות לאישה. יצא לי פעם לקרוא ניתוח שלפיו יסלחו לפוליטיקאי על הרבה דברים אבל לא על הפגנת חולשה ואלנה היא, בנימוס רב, ההדגמה החיה של העיקרון. היא פוליטיקאית גרועה שמנכרת את בסיס התומכים שלה ולא מובן לי למה הם תומכים בה. מספיק שהיו שני אנשים שמזכירים מהלך מבריק שלה שהצטייר בהתחלה כטיפשי ואז הבינו מה היא מנסה לעשות כדי שאבין למה אנשים עדיין מאמינים בה. הם מדברים יותר על השגיאות שעשתה מאשר על הבחירות הנבונות שהיא עשתה ואלה אמורים להיות התומכים שלה.
ולסיום, הסדרה סובלת ממה שאני קורא לו סינדרום 'הראשים המדברים' כלומר יש לך אנשים שמדברים ומדברים ומדברים. הבעיה הזו הייתה קיימת ב-'היורשים' לקראת הסוף משום שלפעמים כותבים מתרכזים בצד מסוים של הכתיבה שלהם שפשוט לא מדבר אליי וכאן מדובר בסוג מאד מפושט של הומור שפשוט לא מצחיק אותי.