1. היריבות בין "ברבי" ו"אופנהיימר", שאין ביניהם שום דבר אחד נגד השני חוץ מזה ששניהם יוצאים באותו סוף שבוע, כבר נהיית כמעט מם בפני עצמה. אך רק לאחרונה ממש נחשפנו לטריילרים של שניהם, שנתנו לנו טעימה ראשונה מכל אחד ואפשרות לקבוע מי נראה יותר מסקרן.
בקצב הזה, נראה שהתחרות היא לא בין שני הסרטים, אלא בין הסרטים וסתם להישאר בבית, כי אלה שני טריילרים לא מלהיבים בעליל. "ברבי" מנסה להיות קריצה-פרסומת-חמוד אבל ה"פרסומת" משתלט על ה"קריצה" וה"חמוד", ו"אופנהיימר" כרגע נראה בעיקר כמו כל סרט ביופיק בסביבה. לא פתיחה טובה למכונת ההייפ של שני הסרטים האלה, אבל יש להם עוד כמה וכמה חודשים להתניע אותה.
2. מגזין "ניו יורק" (באינטרנט דרך אתר Vulture) עוררו סערה כשפרסמו כתבה על מה שהם קוראים לו (ולא רק הם) "תינוקות נפוטיזם": שחקנים שאף אחד לא מערער על הכישרון שלהם (או, נו, זה לא בדיוק הקטע) אלא על כך שעם כמה שהם מוכשרים, קשה להכחיש שהעובדה שההורים שלהם הם שחקנים מפורסמים ככל הנראה עזרה להם להשיג את התפקידים שלהם.
עכשיו, שושלות משחק זה לא דבר חדש בהוליווד, ושחקניות ושחקנים רבים הם "ילדים של": אנג'ליקה יוסטון, לורה דרן, בן סטילר, רוברט דאוני ג'וניור, ג'ף ברידג'ס, דרו ברימור, ג'יימי לי קרטיס, לייזה מינלי. עם זאת, אין ספק שיש איזה מיני-גל חדש ששוטף אותנו, כפי שהכתבה מתארת. רק שמעבר לנקודה על כך שיש משהו לא הוגן ושיש כאלה שיש להם יותר, אני לא בטוח מה הכתבה רוצה להגיד. חלק ממנה הוא שיתוף רכילות, חלק ממנה הוא הרצת דאחקות על ילדים בטיקטוק שלא מכירים את ג'אד אפאטו, אבל העיקר הוא באמת תקציר של הרעיון לכל מי שלא הכיר אותו, שזה, אני מניח, צעירים בטיקטוק.
דברים יותר מועילים ומגניבים הם הכתבה על כל השחקנים והשחקניות שהם בנים-של, וניסיון לנחש איזה ילדים-של יסעירו אותנו בעתיד.
3. האוסקרים שיחררו את השורטליסט שלהם, ובכך צמצמו ב-10 קטגוריות את הסרטים שיוכלו להתחרות בהם, חלק עם 10 וחלק עם 15. שלוש מהקטגוריות הן הסרטים הקצרים, אחת נוספת היא התיעודי ("אש האהבה" ו"דיוויד בואי: Moonage Daydream" שרדו את הסינון), והאחרת – והיחידה שבה כנראה יש עניין לרוב עם ישראל – היא הקטגוריה הזרה, ואם אתם קוראים את זה אתם כבר כנראה יודעים שגם הפעם לא הצלחנו להעפיל לשלב הבא.
מי כן הצליח? טוב, כרגע נראה שהמוביל הוא "במערב אין כל חדש", שלצד הסרט הזר גם השיג אזכורים בארבע קטגוריות נוספות (פסקול, אפקטים, סאונד, איפור). מולו מתחרים "בארדו", "החלטה לעזוב", "ארגנטינה 1985", "אי-אה", "הילדה השקטה", "הכפתן הכחול", "הילד מגן עדן", "קירבה", "סנט-עומר", "קורסאז'", "עכביש קדוש", "ג'וילנד", "חזרה לסיאול", והסרט ההודי "Last Film Show" – סרט חמוד למדי, אך קשה שלא לתהות האם המצביעים חשבו שזה בעצם "RRR" ולכן קידמו אותו.
בקטגוריות האחרות קשה להצביע על מגמה מסוימת – "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" ו"אווטאר: דרכם של המים" נראים חזקים עם אזכורים רבים, אבל בהחלט יכול להיות שברגע האמת הם יידחקו לטובת סרטים שפשוט יותר טובים בתוך הקטגוריה. מי שרוצה להסיק ש"הכול בכל מקום בבת אחת" פחות חזק משנדמה כי הוא פספס, למשל, אזכור באפקטים, יכול לעשות זאת, אבל לא כדאי להפריז כרגע בחשיבות של הרשימה הנ"ל.
נסיים עם קטגוריית השיר הטוב ביותר שבה, אם אפשר להאמין לאינטרנט, "נאטו נאטו" מ"RRR" בדרך לזכות. האם זה יקרה? אולי. מולו מתמודדים לא מעט שירי כתוביות לא כל כך מלהיבים מ"אווטאר: דרכם של המים", "הפנתר השחור: וואקנדה", "אהבה בשחקים: מאווריק" ו"שירת סרטני הנהר", שירים ממחזות הזמר "גיירמו דל טורו מציג: פינוקיו" ו"Spirited", ובנוסף יש גם שירים מ"אמסטרדם", "הכול בכל מקום בבת אחת" (ולא, זה לא "Story of a Girl"), "סיפורו של אמט טיל", "איש ושמו אוטו" ועוד סרטים שאני נשבע שהאוסקרים המציאו כמו סרט תיעודי על סלינה גומז, עוד סרט תיעודי שנקרא "The Voice of Ash and Dust" ומשהו שנקרא "Tell It Like A Woman". המצטיין, מבחינתי, הוא השיר של LCD Soundsystem עבור "רעש לבן", מה שאומר שהוא כנראה לא יהיה מועמד.
אפשר לשמוע דגימה מכל השירים פה, ומכל הפסקולים ששרדו את ההדחה פה.
4. למתן חברנו מהאתר יש מסורת שבה הוא מחליף את שמות הסרטים המועמדים לאוסקר אחד עם השני. מסורת חביבה, שגם העמוד "למה את עושה סצנה" שאל (ברשותו, כמובן), ואז חבר'ה מחו"ל גנבו ממנו (מה זאת אומרת הם חשבו על זה לבד? אמרתי לכם שהם גנבו) וטוב, לכל הפחות התוצאה מוצלחת. אבל בפעם הבאה אנחנו נתבע אתכם, אתם שומעים?
5. סתם טום קרוז קופץ ממטוס, אין מה לראות פה.
6. לא יודע אם שמתם לב, אבל לקח הרבה זמן עד ש"אווטאר: דרכם של המים" יצא לקולנוע. כמה זמן בדיוק? ובכן, התשובה המשעממת היא 13 שנים, אבל התשובה היותר כיפית היא "מספיק זמן עד שאדי פלקו חשבה שהסרט כבר יצא והיה פלופ כי עבר כל כך הרבה זמן מאז שהיא צילמה את הסצנות שלה". בהתחשב בכך שעד כה מסע הפרסום של הסרט הוא ג'יימס קמרון פולט שטויות שבא לתת לך כאפות רק שהשם ישמור יסתום כבר (כמה פנינים, רק מהתקופה האחרונה: ג'יימס קמרון כועס על כל מי שקורא לבכלל-לא-לווייתנים בסרט "לווייתנים", ב"אווטאר 3: מועדון ארוחת הצהריים" יהיו נאבי רעים מאומת האש), נחמד מצד היח"צ לתת לנו גם משהו חמוד.
7. יום אחד פרופסור בגיל העמידה מופיע בחלום של כולם בבת אחת. מגלם אותו ניקולס קייג' במראה פרברי מנומנם. הסרט שייך לאולפן A24. הוא בשחור לבן (או לפחות, תמונת הקידום שלו היא בשחור לבן). קוראים לו "תרחיש החלומות" (Dream Scenario), הוא קומדיה, והוא שייך לבמאי שביים את "חולה מעצמי" שהוקרן בפסטיבל ירושלים. יאללה, סיקרנתם.
8. שני חבר'ה הלכו ותבעו את יוצרי "יסטרדיי". האם זה בגלל שהסרט לא טוב? לא, זה בגלל שבטריילר שלו הופיעה אנה דה ארמס, אך בתוצר הסופי – מה לעשות – היא נחתכה וכך שני מעריצי העל של אנה דה ארמס מצאו את עצמם מתוסכלים. במהלך מפתיע, התביעה אושרה, ועכשיו לא ברור מה ההשלכות של כל זה על תעשיית הקדימונים. גם אם הם יפסידו, האם תביעות נוספות בדרך? הרי בסרטי מארוול המעריצים יודעים מראש שמשקרים להם בפנים, וזאת כדי לשמור אותם מספוילרים עתידיים. האם הפרקטיקה הזאת תצטרך להיזרק לפח? עוד מוקדם להגיד, אבל אין ספק שמדובר במקרה משפטי שעוד ישפיע רבות על הוליווד.
9. כתגובה למגזין סייט אנד סאונד, "וראייטי" החליטו לעשות רשימת "100 הסרטים הכי טובים" משל עצמם, רק עם בלאקג'ק והרבה פחות מבקרים כי הם עבדו רק עם הצוות של וראייטי וכך יצאה רשימה, ובכן, אחרת: "פסיכו" כובש את הפסגה (מגיע לו) ואחריו נמצאים "הקוסם מארץ עוץ", "הסנדק", "האזרח קיין", "ספרות זולה", "שבעת הסמוראים", "2001: אודיסאה בחלל", "אלו חיים נפלאים", "הכול אודות חווה" ו"להציל את טוראי ריאן". וכן, אין ספק שזאת עשירייה הרבה יותר אמריקאית, עם הרבה פחות סרטי נשים ואפילו – במפתיע – בלי נציגים של המאה ה-21, בניגוד לזאת של סא"ס.
אבל אפילו עם כל התלונות הללו, ואפילו שזאת לחלוטין לא הרשימה שלי, זאת בסך הכול אחלה רשימה, שמשלבת בין הקלאסיקות, בין המודרני (יותר), בין הקאנון הידוע מראש ובין כמה הפתעות ראויות. למי שדואג, "ז'אן דילמן" נמצא גם הוא ברשימה, רק במקום ה-78. שאר העשירייה של סייט אנד סאונד מפוזרת גם היא במקומות האחרים פרט ל"מלהולנד דרייב" (וראייטי העדיפו את "קטיפה כחולה" במקומו), ו"איש עם מצלמת קולנוע".
סרטים מגניבים ולא ברורים מאליו שניתן למצוא במורד הרשימה: "פינק פלמינגוס", "האימפריה מכה שנית", "המנסרים מטקסס", "מולין רוז'", "מקס הלוחם בדרכים", "פריז בוערת", "החתונה של החבר שלי", "מחכים לגאפמן", "האביר האפל", "צעצוע של סיפור", "לילה של יום מפרך" ובחירה שתעצבן רבים, ובצדק: "רוצחים מלידה".
בסך הכול? אחלה רשימה. בטח יותר טובה מרשימה אחרת שיצאה לאחרונה – "50 השחקנים הכי גדולים של כל הזמנים", שמעבר להתעלמות גורפת משחקני אירופה, גם סובלת מכמה בחירות תמוהות של שחקנים שאולי יום אחד יהיו הכי גדולים, אבל אולי כדאי שירפדו את הרזומה שלהם לפני שמכניסים אותם לרשימה כזאת.
10. אגב, שמעתם ש-2023 הסתיימה? כי היא לא, זאת הייתה 2022. בכל מקרה, סריטה כתמיד עושים את עבודת האל ומסכמים את כל סיכומי הטלוויזיה הקולנועיים שהיו עד כה. נוסיף להם את פרויקט הסדרות של וואלה!, את הבחירות לפוסטרים הכי יפים של TheFilmExperience ואת מה שזה לא יהיה שהולך כאן:
11. עוד קבוצה שסיכמה את 2022 היא פורום מבקרי הקולנוע בישראל שהיו"רים שלו הם אני ונעמה רק (גילוי נאות, ביצ'ז). כמו בפרסי אופיר "סינמה סבאיא" זכה בפרס הסרט (כאשר "קריוקי" היה מקום שני), בעוד ש"קריוקי" זכה בפרס הבימוי (כאשר "הנה אנחנו" היה מקום שני). ולמרות ששניהם היו סרטי ביכורים, בפרס תגלית השנה זכה בכלל אורן גרנר, במאי "אפריקה" (כאשר במקום השני הייתה שרון סטריבמן מ"כל מה שאני יכולה". יש לי תחושה שאמרתי על זה משהו).
בפרסי המשחק זכו ששון גבאי (בסיבוב הראשון, אז בלי מקום שני) וריטה שוקרון (גם פה במקום השני הייתה סטריבמן), ובפרס ההישג האומנותי זכו ערוץ הכיבוד על השירים המקוריים של "עולה לראש", כי השירים האלה אכן עלו לראש.
בפרס הסרט הבינלאומי לא היו הפתעות, וגם אצלנו "הכול בכל מקום בבת אחת" זכה, כמו שנראה שהוא זוכה בכל מקום (אם כי המקום השני "אין מצב", זוכה לפחות אהבה ברחבי העולם. מצד שני, לא יכולנו להצביע ל"רוחות אינישרין" או "המנצחת"), ובפרס סרט התעודה זכה "בת האמן" כי אחרת היינו שורפים את המועדון. במקום השני בקטגוריה היה "עצבני ומהיר: סיפורו של פאסט מיוזיק והפטיפון".
12. אבל עזבו אתכם 2022, מה צופנת לנו 2023? טוב, אז חוץ מהכתבה שמסתכלת על החודשים הקרובים בקולנוע, וכתבה שרם יעלה בקרוב על הטלוויזיה, אפשר להסתכל גם על הפרויקט של ynet תרבות; ולמי שרוצה לדעת מה הולך לקרות בקולנוע הפחות שובר קופות-י, אפשר לקרוא את הרשימה של קריטריון ו-World of Reel. אם בכל זאת לשלוף 22 שמות של פרויקטים שלא הוזכרו בכתבת הסרטים המצופים שלנו (אם כי אפשרי שחלק יעברו ל-2024):
א. לילה שקט | Silent Night: ג'ון וו חוזר לארה"ב לסרט אקשן ללא דיאלוג. פאק. כן.
ב. מחזמר חדש של ג'ון קארני ("פעם אחת", "מועדון שנות השמונים") עם ג'וזף גורדון לוויט בשם "Flora and Son".
ג. שני סרטים חדשים של יורגוס לנטימוס, כאשר נאמר שהסיוט לחפש ברשת, "And" אמור להיות אנתולוגיה.
ד. המלון המלכותי | The Royal Hotel: סרט חדש לקיטי גרין, הבמאית של "עוזרת אישית" שחוזרת לשתף פעולה עם ג'וליה גארנר ומצרפת את הוגו ויבינג לצוות השחקנים.
ה. גם לאמרלד פנל ("צעירה מבטיחה") יש סרט חדש בשם "Saltburn", מותחן על משפחה אריסטוקרטית אנגלית עם ריצ'רד אי. גרנט ורוזמונד פייק.
ו. גם למריאל הלר יש סרט חדש בשם המושלם "כלבת לילה" (Nightbitch) בכיכוב איימי אדאמס, על אישה שחושבת שהיא הופכת לכלב.
ז. סרט חדש לאלכס גארלנד בשם "מלחמת אזרחים"
ח. "אייר ג'ורדן", סרט חדש של בן אפלק עם מאט דיימון, בן אפלק, ויולה דייויס וג'ייסון בייטמן על האיש שהצליח להביא לנייק את העסקה עם מייקל ג'ורדן.
ט. Rebel Ridge – הסרט החדש של ג'רמי סולנייה שבתקווה יחזיר אותו לימי "חדר מנוחה".
י. ובאותו נושא, Havoc – הסרט החדש של גארת' אוונס, שבתקווה יחזיר אותו לימי "הפשיטה".
יא. קומדיית אקשן בשם "מתנקש" בכיכוב גלן פאוול על בסיס סיפור אמיתי (אוקיי, עד כאן הכול סביר) בבימוי של ריצ'ארד לינקלייטר (רגע מה).
יב. סו | Sue – סרט חדש ודובר אנגלית לפאולו סורנטינו, בכיכוב ג'ניפר לופז על סוכנת השחקנים סו מנג'רס.
יג. פרארי – הסרט החדש של מייקל מאן בכיכוב אדם דרייבר על פרארי, כי נועדנו לשמוע את המבטא האיטלקי המוקצן של אדם דרייבר לעד.
יד.רוכבי האופנוע | The Bikeriders – סרט חדש של ג'ף ניקולס על חבורת אופנוענים בסוף שנות השישים עם טום הארדי, ג'ודי קומר, אוסטין באטלר, והמשת"פ הקבוע של ניקולס, מייקל שאנון.
טו. סרט חדש של אלכסנדר פיין בכיכוב פול ג'יאמטי שנקרא "The Holdovers".
טז. הסרט החדש של טיי ווסט שיסיים את טרילוגיית "X" ו"פרל" ועונה לשם "MaXXXine".
יז. קומדיית מד"ב של קורי פינלי ("גזעיות", "חינוך רע") על נער ונערה שמנסים להרוויח כסף בעתיד שבו חייזרים השתלטו על כדור הארץ. לסרט יש את השם המסורבל "Landscape with Invisible Hand".
יח. סוחרי הכאב | Pain Hustlers – מותחן קונספירציה של דיוויד ייטס בכיכוב אמילי בלאנט, כריס אוונס ואנדי גארסיה.
יט. Unfrosted: The Pop-Tart Story –הסרט על ההמצאה של הפופ-טארט שכתב וביים ג'רי סיינפלד, והוא דבר אמיתי לחלוטין עם קאסט שכולל את ג'רי סיינפלד, מליסה מקארתי, ג'ים גאפיגן, יו גרנט, איימי שומר, וג'יימס מרסדן.
כ. סרט שמתרחש במחנה אושוויץ שג'ונתן גלייזר ("מתחת לעור") מצלם כבר מה שנראה כמו עשור ונקרא "Zone of Interest".
כא. סרט חדש של קוונטין דופייה על סלבדור דאלי שנקרא "!Daaaaaali" ועוסק, כמובן, בסלבאדור דאלי. קח את הכסף שלי, פסטיבל ירושלים.
כב. Timestalker – קומדיה רומנטית מאליס לאו ("Prevenge", "חופשה נעימה") שעוסקת בגלגול נשמות ובאישה שתמיד מתאהבת בבחור הלא נכון: ב-1680, ב-1790, ב-1980 וכן בעתיד.
13. ידוע לכולם שהקולנוע הידרדר כשהפסקנו להראות פספוסים בכתוביות של סרטים. והרי ידוע שפספוסים טובים מדי פעם יותר טובים מסרטים שלמים. מה שלא ידוע זה שגם בקולנוע לפני שנות התשעים היו פספוסים, וגם הם היו נהדרים. הנה כמה:
Bloopers from the Golden Era. I could watch these all day. pic.twitter.com/t24uClbwwS
— Todd Spence (@Todd_Spence) December 29, 2022
14. ג'רמי רנר נפצע בעת שפינה שלג בחווה שלו ומצבו קריטי אך יציב. נקווה שיחלים מהר, וכן נקווה ש-2023 תהיה עדינה בכל הנוגע למוות של אנשי הקולנוע והטלוויזיה.
15. ונסיים בטריילר הבא, איזה משהו בספרדית, "זאב פראי", לא הבנתי.
כן, זיהיתם נכון: זה רימייק ל"מי מפחד מהזאב הרע". לצד "מאסטרו", 2023 מצטיירת כשנת הרימייקים הגדולה לסרטים ישראליים. מהר, שמישהו יעשה רימייק קוריאני ל"אפס ביחסי אנוש"! גם שם יש גיוס חובה!
ברצינות, הדבר הראשון ששמים לב אליו בטריילר הוא שמסיבת הנקניקיות שהייתה הסרט המקורי הוחלפה ושמו פה לא מעט נשים בתפקידים בולטים, והאמת? עזבו ייצוג ומה שלא יהיה – זה פשוט משתלב נהדר, ואולי אפילו יותר ממה שהיה במקור. אבל את זה נוכל לדעת כמובן רק כשנראה את הסרט. בהנחה שנראה את הסרט. מפיצים, אתם תביאו את הסרט, נכון?
היי, רק פה כדי להזכיר שיש סיכוי לישראל לקבל מועמדות לאוסקר
סרט האנימציה הקצר הישראלי "Black Slide" הצליח להכנס לרשימה המצומצמת.
מדובר על סרט קצר יפהפה (ודובר עברית) שכבר זכה במספר פרסים בעונה נוכחית.
השגת אותי...
(ל"ת)
יש דרך כלשהי לראות אותו?
(ל"ת)
באופן חוקי? Animation Showcase
אתר שצריך להירשם אליו ולקוות שיכניסו אותך (מדיניות הסינון שלהם קיימת, גם אם זה לא תמיד נראה ככה ולא תמיד ברור איך ועל מה מדובר) ואז יש שם גישה ללא מעט מהסרטים בשורטליסט אנימציה, וגם איזה 2 מזה של הלייב אקשן.
כן, בהתלבטות בין עידוד יוצרים ישראלים
ובין זה שסרטים קצרים לרוב גורם לאנשים ישר לדלג – בחרתי (כרגע) בשני. כתמיד, אני אתייחס לכולם לקראת ההימורים למועמדויות לאוסקר. אני מודה שאני לא בטוח מה הסיכוי שלו. אני בעדו, אבל זאת קטגוריה מוזרה שלא ברור תמיד מה היא מעדיפה.
אם כבר פספוסים נהדרים
אני באמצע השלמה של מלא סרטי ג'קי צ'אן, שנהג לשים סרטוני פספוסים עם הקרדיטים של הסרטים שלו. אבל בגלל שאלו פספוסים של פעלולים משוגעים של ג'קי והצוות שלו, זה בעיקר הרבה אנשים מתרסקים, מדממים ושוברים עצמות. אני כל פעם בוהה בקרדיטים ונחרד.
המדמם ביותר עד כה היה מ"סיפורו של שוטר 2", שג'קי צ'אן לא הפסיק להיפצע בו.
עוד אחד משוגע הוא של מישל יאו מ"סופרקופ: סיפורו של שוטר 3" (כיכבה באיזה סרט נישתי בשם "הכל בכל מקום בבת אחת" השנה). אני לא מצליח לראות גם ב-4K אם זאת ממש היא או פעלולנית, אבל מישהי מנסה לעלות עם אופנוע על רכבת ופשוט מתרסקת פעם אחר פעם.
עוד אחד משוגע של ג'קי נופל מגובה של 3 קומות בלי שום הגנה ושובר את הגב.
מאמין שכשאסיים את כל הסרטים שתיכננתי לראות (ג'קי השתתף במעל 100 סרטים, מתכנן להשלים משהו כמו 15) אזרוק פה בתגובות המלצות, אבל עד אז, הנה ג'קי מחליק את כל הקומות של קניון ומפונה לבית חולים.
אני מת על סרטי סיפורו של שוטר.
כל כך הרבה סצינות אקשן יצירתיות ומטורפות, מחריד להתעמת עם המציאות לפיה הם כנראה צילמו את זה אפילו בלי ביטוח.
כמה מהסדרה ראית?
ראיתי את הטרילוגיה הראשונה שקיבלה רסטורציה ב-4K לפני כמה חודשים, אבל לא בטוח כמה להמשיך הלאה כי הקונצנזוס אומר שזה הולך ומשתבש ככל שמתקדמים. בינתיים אני מתמקד בסרטים אחרים מהקריירה שלו.
אגב, צ'אן עשה עם הדמות הזאת 7 סרטים כשהוא הדמות הראשית, סרט אחד כשהוא דמות משנה, עוד סרט ספינאוף בחלל. מתוכם הוא ביים שניים, תמיד עשה פעלולים משוגעים על אמת בלי אפקטים, אפילו שר ורקד בעצמו לשיר הנושא, כל זה במשך 28 שנה (או 33 שנה אם סופרים את הסרט הלא רשמי). טום קרוז מנסה לשבור לו בכוונה איזה שיא עם "משימה בלתי אפשרית"?
מעבר לטרילוגיה המקורית אני חושב שצפיתי רק ב-New Police Story שהיה סוג של חיקוי של Infernal Affairs. רק עם יותר מכות כמובן. היה חביב.
הסרט על סלינה גומז לא כזה איזוטרי, הוא שייך לאפל, ולמעשה הוא די אחלה.
בייחוד בזאנר של כוכבות פופ מצליחות והתמודדות הנפשית עם הפרסום. Amy עדיין נמצא בפסגה אבל הסרט של סלינה בהחלט לא דרך רעה לראות מישהי סימפטית מתמודדת עם דיכאון, חרדה, דימוי עצמי נמוך ובין היתר עם תסמונת דו קוטבית וזאבת, כמו כן אממ חשיפה עצומה ולא פורפורציונאליצ בגיל צעיר.
אידי פאלקו המנצחת הגדולה של הסרט, יציאה במקום.
קייט ווינסלט חצי מנצחת חצי מפסידה, מגניב שהיא שברה שיא מתחת למים בלי לנשום (רק חבל שבסרט חיכיתי לסיקוונס מטורף איתה מתחת למים ולא מצאתי) אבל חאלס עם החפירות של היא עקפה את קרוז. הוליווד נהייתה אולימפיאדה? ווינסלט צריכה להשקיע את כישורנה הרב במשחק ולא בהישגים פיזיים חסרי תכלית שמעניינים רק שחקנים כמו קרוז, שכבר מזמן איבד את היכולת לשחק. בקיצור., קצת חבל שקמרון שכנע אותה להצטרף לרכבת האווטאר הבלתי נגמרת.
אפרופו אווטאר 2
הוא *עלה* בסופ"ש האחרון, גם בארה"ב וגם בשאר העולם.
והוא עוד רגע עוקף את מאווריק, עוקף גם את ה-1.5 מיליארד, והופך לסרט המצליח של השנה (גלובלית).
נראה שקמרון עשה זאת שוב, איכשהו.
אולי לא יגיע למקום 4 (ואולי דווקא כן) אבל לעשרת הגדולים יגיע די בוודאות.
אנחנו מדברים די באדיקות על ענייני אווטאר בדוחק"וים השונים
(ל"ת)
1. בימים אלה מציינים 50 שנה לתחילת לימודי קולנוע בארץ
בכתבה מהסופ"ש הקודם חזרו בהארץ לבוגרי המחזור הראשון של החוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א (כנראה המחזור הכי משמעותי שיצא משם, אפילו יותר ממחזור 86'). אם חשבתם ששניצר היה בלתי נסבל (או סתם לא נוח) לקהל או למושאי הסיקור שלו כמבקר קולנוע חכו שתקראו איך הוא אהב להתנשא על המורים שלו בחוג. לקצרים בזמן או למאותגרי חומת התשלום של הארץ אפשר לצרוך את הכתבה גם בגרסת אודיו בפודקאסט "הארץ על הדרך".
2. לטובת מי שהתעניין בסרט שהגיע למקום הראשון בסקר האחרון של סייט אנד סאונד אבל יודע שאין שום סיכוי שהוא יצליח לשבת בבית ולראות סרט מת במשך שלוש וחצי שעות, סינמטק תל אביב ארגנו שתי הקרנות של "ז'אן דילמן" בשבוע הבא. אין לראות באמור המלצה על הסרט, רק מביא מידע לידיעת הציבור.
מוזר ש-Lift Me Up של ריהאנה לא פייבוריט לזכייה בקטגוריית השיר:
1.הוא כבר ניצח את המתחרים בפרסי המוזיקה של הוליווד
2. הוא להיט מטורף שהגיע למקום 2 בבילבורד האמריקאי
3. באוסקר אוהבים לתת פרסי שירים ללהיטים של אמנים מוכרים – בילי אייליש, סם סמית' ואדל זכו על שירי ג'יימס בונד, אלטון ג'ון על השיר המקורי ברוקטמן
פספוסים של סרטים ישנים זה מהדברים האהובים עלי בעולם
זהו, אין לי מה להוסיף, רק בקשה שאם למישהו יש עוד קישורים לדברים כאלה שימו פה,
כי זה נפלא אבל ראיתי מעט כאלה
מהארכיון של וורנר (1930-50) – המון המון ארון פלין
5 דקות של פספוסים מבוננזה
עזבו פספוסים, בואו תראו שחקנים של פעם מקללים שהם מפשלים
יש איפה או איך לראות את "עולה לראש"?
(ל"ת)
סרט שפספסתי, אולי בכוונה
אבל בכל זאת שווה אזכור: "ההיסטוריה של העולם, חלק 2". מאוד קיוויתי שזה לא באמת ייצא לפועל אבל נראה שזה כן יוצא – כי יש תמונות והכול.
נקווה שבאמת יהיו שם יהודים בחלל
(ל"ת)
בהחלט. כמו כן, קראתי מהר מדי - זה סדרה, לא סרט
(ל"ת)
יש עוד מעט סדרה חדשה בנטפליקס שנראת גם מלמדת וגם משעשעת
סוג של לוגי למבוגרים :
זה בשיתוף עם הbbc וזה נקרא -chunk on earth
עם דיאן מורגן שתמיד משחקת את ה מטומטת אבל היא חמודה
וללא קשר הסדרה נראת טוב
ויש גם את חייהם השקריים של מובגרים המבוסס על ספר של אלנה פרנטה. מסוקרן אבל יחושש כי זה עיבוד של נטפליקה ולא hbo או משהו.
(ל"ת)
אדגר רייט ביים פרסומת חדשה למקדונלדס
היא קיבלה גם גרסא עברית שבטח תוקרן בקולנוע בקרוב, אז נקבל משהו של אדגר רייט לפני כל מה שמוקרן.
עכשיו, זה מבוים מעולה ומושקע והכל, וההשתלטות של ההייטקיסטים הסאחים (היי) על הסניפים זה משהו אמיתי שקורה, אבל בסוף את הפרסומות של הישראלים (סוויסה, ירמי שיק בלום, תומר פרישמן) הרגישו לי יותר אותנטיות. הם יותר האנשים שאני רואה במקדונלדס אחרי סרט.
זאת לא פרסומת, זה סרט אימה קצר
(ל"ת)
הקפיטליזם תמיד כלל כלים מאד חזקים לדיכוי רעיונות מרדניים.
בכל זאת אנחנו חיים בעולם שבו עשו ריאליטי אורווליאני.
נראה לי שפחד מקומוניזם זה גם כלי קפיטליסטי, לא?
(ל"ת)
טוב, צריך לזכור שגם הסרט הוא תוצר של הוליווד הקפיטליסטית.
ובכל זאת, עברנו מ"פחד" ל"רצון".
זאת פרסומת ממש, אבל ממש לא טובה
להתייחס למקדונלדס כמשהו סופר מלהיב לאנשים מבוגרים ובלי שמץ של אירוניה זה ממש לא משהו שאפשר לקחת ברצינות.
לא, תודה
נראה שפרסומות של מקדונלדס הן חור שחור של איכות שאפילו אדגר רייט לא יכול להציל. לא ראיתי עדיין פרסומת אחת – ישראלית או אמריקאית – שלא הייתה התגלמות הקרינג'. היחידה שאולי הייתה גרועה בקטע טוב הייתה זאת עם הנשיא. והאחת של "וולקאם טו הל" עוד מופיעה לי בסיוטים לפעמים.
ושתי טיפות אירופה מככבים בסיוטים שלי.
(ל"ת)
אני מאוד אוהב את "אח יקר צובר" ו"דאבל דאבל"
אבל כן, הרוב בלתי נסבלות. גם העובדה שמקרינים אותן קבוע לפני כל סרט כמו שטיפת מוח הופכת את כל העסק לנוראי פי כמה.
זה מצחיק כי אין כמעט פרסומות בטלויזיה של מקדונלדס
אבל תמיד הם הקפידו להיות בקולנוע. אולי הם חשבו שזה ישטוף את המוח לצופים ויעלה את הסיכוי שלהם למקדונלדס מייד אחרי הסרט. מעניין אם הם ממש בדקו את האפקטיביות של זה.
אני אישית קניתי יותר גלידה פיצוץ בגלל שהיה להם את הקמפיין.
פרסומות מקרינג׳ה, אבל עושה דודא לגלידה. וכמובן שבכל מתחם יש מקדונלדס, אז מאד אורגני לשלם לבתי הקולנוע.
זבל זבל, אבל הגלידה טעימה.
אהבתי את הפרסומות עם נשיאי ארה"ב (היו לפחות שתיים - אחת עם בוש ואחת עם אובאמה)
אבל הפרסומות עם סויסה והחבר שלו הן באמת משהו בלתי-נסבל.
ומיותר לציין ששום פרסומת שראיתי בקולנוע, טובה ככל שתהיה, לא גרמה לי להכנס למקדונלדס ולאכול שם.
אני חושב שהפרסומות של ירמי שיק בלום שזאב הזכיר
בהחלט לוחצות למבוגרים חובבי מקדונלדס כ"גילטי פליז'ר נוסטלגי" על הנקודות הנכונות.
סליחה אבל הפרסומת של מק צ'יקן מעולה ואני תמיד נהנה ממנה לפני סרטים, גם אם היא לא גורמת לי לרצות לקנות את המוצר (אז אולי בעצם היא לא פרסומת מעולה אלא סרט קצר מעולה). וגם אח יקר צובר נהדרת.
חוץ מזה שבאופן כללי קשה מאוד למצוא פרסומות שהן לא קרינג'. דווקא מקדונלדס בקטע הזה מצליחים לעשות דברים מוצלחים יחסית.
עשה לי וויב של ״הקרב על המילקי״
וכמובן שזה לא מתעלה על המקור או על הסיקוולים שלו.
רק דיברתי
וקיבלנו את This is Hell 2, בקרוב בבתי הקולנוע.
...
(ל"ת)