הסרט, לכאורה, ייצא בשבוע הבא – מה שמרגיש לי קניבליסטי בקולנוע הישראלי באופן מטורף, וכזה שרק יפגע בסרט הזה. בין "אגדת חורבן" ו"אחד בלב", שניים מהסרטים הישראלים הכי טובים של ה[תקופת זמן כלשהי שאני עדיין לא מוכן להתחייב עליה], וגם כאלה שאני מאמין שיכולים למצוא קהל נאמן לא רק מקהל "לשחרר את שולי" אלא גם מקהל אמנותי שמחפש דברים מאתגרים יותר שעליו "הברך" בונה.
מצד שני, סרט שלפי העדויות בוטה מאוד בקיטורים הפוליטיים שלו (כולל אזכורים מפורשים לעהד תמימי ובצלאל סמוטריץ'), וזה לא ש"נדב לפיד" זה שם מושך קהל בארץ (הלהיט הכי גדול שלו הביא 30 אלף איש לאולמות). אולי מראש לא בנו על זה שמישהו יראה אותו, ורק רוצים לרצות את החמש אנשים שירצו לראות אותו במידה ויזכה במשהו בקאן.
הדחיה היתה כנראה ברגע האחרון ממש. במוסף סופ"ש של "הארץ" יש ראיון עם אבשלום פולק, השחקן הראשי ב"ברך", ובפירוש כתוב שם: "הברך", שהוקרן בשבוע שעבר בפסטיבל קאן, ואתמול עלה לאקרנים בבתי הקולנוע בישראל"
שזה… מרגש? אולי? אני חושב שכל פרס שאתה מקבל שמגיע עם הסבר על למה זה מרגש הוא קצת פחות מרגש, וזה למרות שטכנית פרסי הבימוי והתסריט נחשבים "פחות" במדדי קאן.
בכל מקרה, ברכות לזוכים הנוספים (ג'וליה דוקראנו זכתה בפרס הגדול על "טיטאן") או משהו.
הוא עשה כמה סרטים קצרים שאני לא יכול לערוב על איכותם או רמת העניין שבהם, אבל אם עניינך במרתון סרטים ארוכים שלו אז נראה לי שכבר אפשר לסגור פינה ולראות את כל השלושה.
סתם עוד במאי ארט האוס שלטעמי פומפם קצת יותר מדי. מסוג הבמאים שלא אלך אחורה (או קדימה) ואשלים את הפילמוגרפיה בלי סיבה. את "הברך" אראה, ככל הנראה, כדי קצת לראות איפה הקולנוע הישראלי בשנה שהוא יצא, אבל לו היה יוצא לשקט תעשייתי ולא נחשב גם בעיני אחרים לסרט מעניין? לא הייתי טורח (בניגוד לבמאים אחרים ישראלים שהיה מסקרן אותי סרטם גם בלי הפידבק בחוץ).
עצלני ומשעמם, יותר Space Jam ופחות New WaveZeev123ב-07/08/2021 12:44
עצלני ומשעמם, יותר Space Jam ופחות New Wave
Zeev123
פורסם אוגוסט 7, 2021 ב 12:44
הוא מנסה להיות כמו גודאר או קלייר דני, אבל הסרט הכי קרוב שאני מצליח לחשוב עליו הוא "ספייס ג'אם 2" – סרט שכל הזמן צועק את המסר שלו (שם זה "תראו איזה מגניב וכיף בוורנר", פה זה "החברה הישראלית חולה ורקובה") במקום למצוא דרכים מעניינות לשכנע אותנו במסר (פשוט להיות מגניבים וכיפים, או להראות למה ישראל חולה ורקובה). וכמו ב"ספייס ג'אם", לא משנה אם אני מסכים עם המסר (אני אוהב לוני טונס ושמאלני), זה עצלני ומשעמם בתור סרט.
יואב, איירון מן וקפטן אמריקה ביחד של היקום הסינמטי של נדב לפיד, שהוא בבירור גם האלטר-אגו של לפיד, חוזר והופך ליותר בלתי נסבל מסרט לסרט. הוא רק מסתובב וצועק "כולכם איכסה ואני היחיד שמוכן להגיד את זה". הצילום מעיק כי ליואב זה מעיק ובא לו להעיק. הטקסטים הזויים כי ככה הוא רואה את העולם. זה מזכיר את השיטות שאוהבים לייחס לימין על איך הוא מבקר שמאלנים, רק מהצד השמאלי. אם הוא היה משחרר את הרפתקאות יואב בחברה הישראלית בטור ב"הארץ" הייתי קורא וכנראה מסכים עם הרוב, אבל אין פה שום דבר ששווה להדליק בשבילו מצלמה או מקרן. אפילו לספר אין פה חומר.
ההתייחסות שלו לצה"ל פשוט עלובה. הוא כמעט גונב מ-Beau Travail ומנסה להציג את צה"ל כמו שכירי חרב מיומנים ושטופי מוח. אולי זאת החוויה שלו מצה"ל, אבל זה לא צה"ל, זה לא מעניין ושם עשו את זה הרבה יותר טוב. גם בארץ, הרבה כבר עקפו אותו משמאל בביקורת על צה"ל והמקום שלו בישראל ועשו את זה הרבה יותר מעניין, כמו שמוליק מעוז (בעיקר ב"לבנון"), ארי פולמן ועוד במאים בשנים האחרונות, או אפילו חנוך לוין לפני 50 שנה (ו"מאמי" שגם היה בדרום לפני 40 שנה). זה לא יפריע לו להתנהג כל הסרט כאילו הוא היחיד שמבין את גודל הבעיה של צה"ל וישראל, ולצאת ישירות על שאר האמנים פה שלדעתו משתפים פעולה עם "הזוועות". אגב, אם הבחירה להוריד את המילים "של עהד" מהכותרת הייתה מגיעה מהקרנות או מיונייטד קינג, לפיד בטח היה צועק על זה כבר, אז אני מנחש שזה מגיע מעצמו. איך יואב מתנהג כאילו הוא היחיד שדוחף לישראלים את האמת בפרצוף, ואז לפיד מוריד את זה מהכותרת?
גם ההכנסה של אמא שלו לסרט פשוט משעממת. אני לא מזלזל ביחסים שלהם וברור לי שעצוב וכואב לאבד הורה, אבל הסרט פשוט עוצר פעם בכמה דקות כדי שיואב ישלח הודעה לאמא שלו שגוססת, וזהו. לא מתחבר לשאר העלילה, לאופי של יואב או לכל דבר אחר. כמה אפשר להתעצל?
הוא אפילו מעתיק מעצמו ומשחזר כמה סצנות מ"מילים נרדפות" כמעט אחד לאחד, כמו את הנאום נגד ישראל בקלוזאפ מול המצלמה של יואב, או את הפלאשבקים של חיילים רוקדים למוזיקה כדי להראות מה דעתו על צה"ל. הוא רציני התחיל לרפרנס לעצמו? כנראה הוא באמת לא ארט האוס כמו שאמר בסרט (פאנץ' שהזכיר לי את "אם רק נקשיב לחוקי הפיזיקה, זה אמור לעבוד" של "מהיר ועצבני"), זה מארבל.
זה מבאס אותי כי אני מאוד מסכים עם חלק גדול מהמסרים האלה, וחושב שחבל שלא מדברים עליהם בכמות שהייתי רוצה בקולנוע הישראלי ובכללי בישראל, אבל "להנגיש" אותם ככה זה פשוט גרוע ובחיים לא ישכנע אף אחד, רק סוג של טפיחה על השכם לעצמו. יודע שהוא לא צריך את זה מחנון שמגיב בעין הדג כשיש לו פרס מחבר השופטים מפסטיבל קאן, אבל סרט משעמם.
מה הברך לו, במה יבורך?
(ל"ת)
בשבוע הבא?
הסרט, לכאורה, ייצא בשבוע הבא – מה שמרגיש לי קניבליסטי בקולנוע הישראלי באופן מטורף, וכזה שרק יפגע בסרט הזה. בין "אגדת חורבן" ו"אחד בלב", שניים מהסרטים הישראלים הכי טובים של ה[תקופת זמן כלשהי שאני עדיין לא מוכן להתחייב עליה], וגם כאלה שאני מאמין שיכולים למצוא קהל נאמן לא רק מקהל "לשחרר את שולי" אלא גם מקהל אמנותי שמחפש דברים מאתגרים יותר שעליו "הברך" בונה.
מצד שני, סרט שלפי העדויות בוטה מאוד בקיטורים הפוליטיים שלו (כולל אזכורים מפורשים לעהד תמימי ובצלאל סמוטריץ'), וזה לא ש"נדב לפיד" זה שם מושך קהל בארץ (הלהיט הכי גדול שלו הביא 30 אלף איש לאולמות). אולי מראש לא בנו על זה שמישהו יראה אותו, ורק רוצים לרצות את החמש אנשים שירצו לראות אותו במידה ויזכה במשהו בקאן.
לא משנה, נדחה
(ל"ת)
לפי הקיטורים האחרונים של נדב לפיד,
הצעד המתבקש שלו יהיה לאסור את הסרט להקרנה בארץ תוך כדי טנטרום עוד יותר גדול.
ברגע האחרון
הדחיה היתה כנראה ברגע האחרון ממש. במוסף סופ"ש של "הארץ" יש ראיון עם אבשלום פולק, השחקן הראשי ב"ברך", ובפירוש כתוב שם: "הברך", שהוקרן בשבוע שעבר בפסטיבל קאן, ואתמול עלה לאקרנים בבתי הקולנוע בישראל"
זוכה פרס מקום שלישי בפסטיבל קאן
שזה… מרגש? אולי? אני חושב שכל פרס שאתה מקבל שמגיע עם הסבר על למה זה מרגש הוא קצת פחות מרגש, וזה למרות שטכנית פרסי הבימוי והתסריט נחשבים "פחות" במדדי קאן.
בכל מקרה, ברכות לזוכים הנוספים (ג'וליה דוקראנו זכתה בפרס הגדול על "טיטאן") או משהו.
עוד תירוץ לעשות מרתון נדב נפיד.
ראיתי לפני שנים את הגננת ואני זוכר שלמרות שאהבתי את הסרט הוא לא גרם לי לצאת מגדרי. דאלה אם מלבד מילים נרדפות יש עוד סרטים ששווה להשלים?
כלומר, יש לו רק עוד סרט ארוך אחד, כן?
הוא עשה כמה סרטים קצרים שאני לא יכול לערוב על איכותם או רמת העניין שבהם, אבל אם עניינך במרתון סרטים ארוכים שלו אז נראה לי שכבר אפשר לסגור פינה ולראות את כל השלושה.
אבל חשוב לציין שאין לי מושג אם "השוטר" טוב
על סמך "מילים נרדפות" ו"הגננת" אני אניח מראש שלא, אבל זאת הנחה על סמך תוצרים אחרים, שזה תמיד הנחה קצת מפוקפקת.
אז את לא אוהב את הסרטים שלו?
נב לא ראיתי אף סרט שלו ולא לחוץ לי
לא שנאה יוקדת או ביטול מוחלט
סתם עוד במאי ארט האוס שלטעמי פומפם קצת יותר מדי. מסוג הבמאים שלא אלך אחורה (או קדימה) ואשלים את הפילמוגרפיה בלי סיבה. את "הברך" אראה, ככל הנראה, כדי קצת לראות איפה הקולנוע הישראלי בשנה שהוא יצא, אבל לו היה יוצא לשקט תעשייתי ולא נחשב גם בעיני אחרים לסרט מעניין? לא הייתי טורח (בניגוד לבמאים אחרים ישראלים שהיה מסקרן אותי סרטם גם בלי הפידבק בחוץ).
הבנתי תודה על התשובה (:
(ל"ת)
עצלני ומשעמם, יותר Space Jam ופחות New Wave
הוא מנסה להיות כמו גודאר או קלייר דני, אבל הסרט הכי קרוב שאני מצליח לחשוב עליו הוא "ספייס ג'אם 2" – סרט שכל הזמן צועק את המסר שלו (שם זה "תראו איזה מגניב וכיף בוורנר", פה זה "החברה הישראלית חולה ורקובה") במקום למצוא דרכים מעניינות לשכנע אותנו במסר (פשוט להיות מגניבים וכיפים, או להראות למה ישראל חולה ורקובה). וכמו ב"ספייס ג'אם", לא משנה אם אני מסכים עם המסר (אני אוהב לוני טונס ושמאלני), זה עצלני ומשעמם בתור סרט.
יואב, איירון מן וקפטן אמריקה ביחד של היקום הסינמטי של נדב לפיד, שהוא בבירור גם האלטר-אגו של לפיד, חוזר והופך ליותר בלתי נסבל מסרט לסרט. הוא רק מסתובב וצועק "כולכם איכסה ואני היחיד שמוכן להגיד את זה". הצילום מעיק כי ליואב זה מעיק ובא לו להעיק. הטקסטים הזויים כי ככה הוא רואה את העולם. זה מזכיר את השיטות שאוהבים לייחס לימין על איך הוא מבקר שמאלנים, רק מהצד השמאלי. אם הוא היה משחרר את הרפתקאות יואב בחברה הישראלית בטור ב"הארץ" הייתי קורא וכנראה מסכים עם הרוב, אבל אין פה שום דבר ששווה להדליק בשבילו מצלמה או מקרן. אפילו לספר אין פה חומר.
ההתייחסות שלו לצה"ל פשוט עלובה. הוא כמעט גונב מ-Beau Travail ומנסה להציג את צה"ל כמו שכירי חרב מיומנים ושטופי מוח. אולי זאת החוויה שלו מצה"ל, אבל זה לא צה"ל, זה לא מעניין ושם עשו את זה הרבה יותר טוב. גם בארץ, הרבה כבר עקפו אותו משמאל בביקורת על צה"ל והמקום שלו בישראל ועשו את זה הרבה יותר מעניין, כמו שמוליק מעוז (בעיקר ב"לבנון"), ארי פולמן ועוד במאים בשנים האחרונות, או אפילו חנוך לוין לפני 50 שנה (ו"מאמי" שגם היה בדרום לפני 40 שנה). זה לא יפריע לו להתנהג כל הסרט כאילו הוא היחיד שמבין את גודל הבעיה של צה"ל וישראל, ולצאת ישירות על שאר האמנים פה שלדעתו משתפים פעולה עם "הזוועות". אגב, אם הבחירה להוריד את המילים "של עהד" מהכותרת הייתה מגיעה מהקרנות או מיונייטד קינג, לפיד בטח היה צועק על זה כבר, אז אני מנחש שזה מגיע מעצמו. איך יואב מתנהג כאילו הוא היחיד שדוחף לישראלים את האמת בפרצוף, ואז לפיד מוריד את זה מהכותרת?
גם ההכנסה של אמא שלו לסרט פשוט משעממת. אני לא מזלזל ביחסים שלהם וברור לי שעצוב וכואב לאבד הורה, אבל הסרט פשוט עוצר פעם בכמה דקות כדי שיואב ישלח הודעה לאמא שלו שגוססת, וזהו. לא מתחבר לשאר העלילה, לאופי של יואב או לכל דבר אחר. כמה אפשר להתעצל?
הוא אפילו מעתיק מעצמו ומשחזר כמה סצנות מ"מילים נרדפות" כמעט אחד לאחד, כמו את הנאום נגד ישראל בקלוזאפ מול המצלמה של יואב, או את הפלאשבקים של חיילים רוקדים למוזיקה כדי להראות מה דעתו על צה"ל. הוא רציני התחיל לרפרנס לעצמו? כנראה הוא באמת לא ארט האוס כמו שאמר בסרט (פאנץ' שהזכיר לי את "אם רק נקשיב לחוקי הפיזיקה, זה אמור לעבוד" של "מהיר ועצבני"), זה מארבל.
זה מבאס אותי כי אני מאוד מסכים עם חלק גדול מהמסרים האלה, וחושב שחבל שלא מדברים עליהם בכמות שהייתי רוצה בקולנוע הישראלי ובכללי בישראל, אבל "להנגיש" אותם ככה זה פשוט גרוע ובחיים לא ישכנע אף אחד, רק סוג של טפיחה על השכם לעצמו. יודע שהוא לא צריך את זה מחנון שמגיב בעין הדג כשיש לו פרס מחבר השופטים מפסטיבל קאן, אבל סרט משעמם.
האם תהיה ביקורת או דיעה כלשהי על הסרט הזה שתגרום לי לרצות לראותו אותו?
כי עד עכשיו אני מנסה לדחוף את עצמי מאוד בכוח אבל בחייאת ששום דבר בו פשוט לא נשמע שווה את מחיר הכרטיס.