עונת האוסקרים זוחלת לה לאיטה – יש לנו עוד כחודש וחצי רק עד המועמדויות לאוסקר, אז אף אחד לא ממש ממהר להכריז על המועמדויות שלו, אבל בשבועיים האחרונים קיבלנו טעימה מסוימת מטעם אנשים שאינם מבקרים: מכון הקולנוע האמריקאי, הוועד הלאומי לביקורות, פרסי האינדי, גלובוס הזהב וגילדת השחקנים, כולם פרסמו פרסים או מועמדויות, והבאפטא ותמונה כלשהי מתחילה להתבהר. במעורפל.
הסרט הטוב ביותר
אוקיי, אז בואו נסתכל רגע על סקירה של הסרטים שהיו מועמדים, ואז נסכם. מוכנים? יאללה:
AFI (מכון הקולנוע האמריקאי) הציג את עשרת סרטי השנה, והם: "הזהב של נורמן", "יהודה איש קריות והמשיח השחור", "הבלוז של מא רייני", "מאנק", "מינארי", "ארץ הנוודים", "לילה אחד במיאמי", "נשמה", "צלילי המטאל" ו"משפט השבעה משיקגו".
יש מה להגיד על זה, אבל רגע. הנה 11 הסרטים שה-NBR (הוועד הלאומי לביקורות) בחר. "הזהב של נורמן" הוא הבחירה שלהם לסרט השנה, ואז עשרת הסרטים הבאים הם "עשרת סרטי השנה" (הם מוזרים, זאת לא אשמתי): "פרה ראשונה", "הבמה של ראדה", "יהודה איש קריות והמשיח השחור", "שמי חצות", "מינארי", "חדשות העולם הגדול", "ארץ הנוודים", "אישה צעירה מבטיחה", "נשמה", ו"צלילי המטאל".
לגילדת השחקנים אין ממש פרס "הסרט הטוב ביותר", אבל יש להם פרס "האנסמבל הטוב ביותר", שזה דומה אבל שונה. מועמדים בו "מינארי", "לילה אחד במיאמי", "משפט השבעה משיקגו", "הזהב של נורמן" ו"הבלוז של מא רייני".
וכן, רגע, יש גם מה להגיד על זה, אבל הנה הסרטים שהיו מועמדים לפרסי האינדי: "פרה ראשונה", "מינארי", "הבלוז של מא רייני", "ארץ הנוודים", "אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד".
וכן, כן, אני שומע אתכם, אבל הנה המועמדים לגלובס הזהב – בדרמה אלו "האבא", "מאנק", "משפט השבעה משיקגו", "ארץ הנוודים" ו"אישה צעירה מבטיחה", ובקומדיה "סרט המשך בוראט", "המילטון", "פאלם ספרינגס", "הנשף" ו… "Music"? מה… רגע, אני הולך לראות מה זה.
אוקיי, מסתבר שזה סרט חדש של סיה שהוא מחזמר על ילדה שמתמודדת עם אוטיזם וכולם בטוויטר שונאים אותו כי הוא ממש גרוע בכל הנושא של התמודדות עם אוטיזם. הבנתי.
ונסיים ברשימה הארוכה של הבאפט"א לסרט הטוב ביותר, 20 סרטים שמתוכם ייבחרו חמישה, אבל רק באיזה מרץ: "עוד סיבוב", "החפירה", "האבא", "הבלוז של מא רייני", "מאנק", "The Mauritanian", "חדשות העולם הגדול", "ארץ הנוודים", "לילה אחד במיאמי", "אישה צעירה מבטיחה", "נשמה", "צלילי המטאל", "משפט השבעה משיקגו", ו"הטיגריס הלבן".
אוקיי, עכשיו בוא נדבר על זה.
נטפליקס – לא שזה היה בלתי צפוי, אבל מסתבר שכאשר המגפה משתוללת, נטפליקס חוגגת. נראה שכל סרט שנטפליקס הוציאו השנה זוכה לכל הפחות להסתכלות מעמיקה (טוב, חוץ מ"אני חושבת לגמור עם זה". נראה שממש לא התחברו למה שקאופמן עשה שם) על ידי גוף פרסים מרכזי כלשהו, כולל סרטים שלא עוררו יותר מדי הדים כמו "הבמה של ראדה" או "שמי חצות". מה שמותיר לנו שתי שאלות: 1. כמה סרטים של נטפליקס יהיו מועמדים השנה, ו-2. האם ל"משפט השבעה משיקגו" יש סיכוי אמיתי לנצח בסוף? עבור השאלה הראשונה התשובה היא כזאת: "משפט השבעה משיקגו", כאמור, לא רק בפנים, אלא מועמד חזק לניצחון. אחריו בתור, למרות ההתנגדות שלי, הוא "הבלוז של מא רייני", שעשה סיבוב ניצחון בגילדת השחקנים ופרסי האינדי – כלומר: גם תמיכה של הילדים האומנותיים, וגם של התעשייה היותר "מיינסטרימית" – זאת תמיכה רחבה וחשובה. הבא בתור הוא "מאנק", שנראה שגם הוא בכיוון הנכון אבל אז נפל על הפנים בגילדת השחקנים – לא רק ש"מאנק" פספס את פרס האנסמבל, גם אמנדה סייפריד פספסה מועמדות לשחקנית משנה (עוד על זה בהמשך), מה שמראה שהגילדה לא מאוד התלהבה מהמוצר החדש של פינצ'ר. האם הקרירות הזאת היא מעידה חד פעמית או סימן רע לבאות? מוקדם לדעת.
במקום דומה-אבל-שונה עומד "הזהב של נורמן" שקיבל מועמדות לאנסמבל בגילדת השחקנים, ומועמדות לשחקן משנה עבור צ'דוויק בוסמן (עוד גם על זה בהמשך) – אבל דלרוי לינדו, שמנסה להיכנס למשבצת השחקן הראשי, לא נכנס לא פה, ולא בגלובוס הזהב, ולא, בעצם, בשום מקום. מעידה רב פעמית או סימן רע לבאות? חוץ מאלה, כל האחרים ייאבקו על מועמדויות כאלה ואחרות אבל קשה להאמין שנראה מישהו מהם מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר.
מיעוטים: שלום וברוכים הבאים לעונת הפרסים ב-2021, שבה יכולות להיות מועמדות שלוש במאיות (כולל שתי במאיות שהן בנות מיעוטים) ועדיין כל טוויטר והבלוגים והאתרים יתחרפנו על השמטות של סרטים שחורים מסוימים כי בשלב הזה זה כבר פבלובי, והם ימצאו על מה לכעוס.
נראה שהעובדה שהרבה סרטים גדולים זזו השנה נוצלה על ידי סרטים של מיעוטים ונשים כדי לתפוס את מקומם. בגילדת השחקנים, למשל, יש בדיוק סרט אחד שאינו ברובו בהשתתפות בני מיעוטים כאלה ואחרים ("משפט השבעה משיקגו"). ואומנם גלובוס הזהב דווקא הציגו רשימה לבנה מאוד, אבל קשה להאמין שזה ישרוד עד האוסקר. אז כמה סרטים שכאלה נראה השנה? "לילה אחד במיאמי" נראה החזק מכולם כרגע, עם מועמדות אנסמבל בגילדת השחקנים, מועמדות בימוי בגלובוס הזהב ועוד הופעות פה ושם, אחריו "הבלוז של מא רייני", ואחריהם "מינארי" (שנחשב ל"סרט זר" אצל גלובוס הזהב כי ככה זה אצלם). "נשמה", "צלילי המטאל", ו"יהודה איש קריות והמשיח השחור" כולם הבאים בתור, ועבורם שאלת המועמדות היא בעיקר "כמה רחבה תהיה רשימת המועמדים", כי היא יכולה להיות כל דבר מ-5 ל-10.
בקיצור, אם צריך לסכם, המצב במרוץ הוא בערך כזה: "ארץ הנוודים" עדיין מוביל (הוא פספס בגילדת השחקנים, אבל זה בעיקר שהוא מורכב ברובו מאנשים שאינם שחקנים מקצועיים), אחריו "משפט השבעה משיקגו", אחריו "לילה אחד במיאמי", אחריו "הבלוז של מא רייני" ו"מאנק", "אישה צעירה מבטיחה", ו"מינארי". שאר הסרטים עוד מתמודדים בתחרות (קשה לי להאמין ששמענו את המילה האחרונה מ"האבא"), אבל מתחילים להפגין חולשה ואפשרי שיידחקו בעיקר לקטגוריות המשחק. ואם כבר אנחנו כאן –
קטגוריות המשחק
אוקיי, לא ציפיתי שקטגוריית הסרט תאכל לי 800 מילים, אז אני לא בטוח שאוכל שוב לפרסם את כל השחקנים שהיו מועמדים, כי המספר ממש לא קטן. במקום זה, אבקש שתסתכלו כאן (NBR), כאן (אינדי), כאן (גילדת השחקנים), כאן (גלובוס הזהב) ויאללה גם כאן (הרשימה הארוכה ההיא של הבאפטא) ואז תחזרו למסקנות.
שחקנית ראשית: ברכות לקארי מאליגן ("אישה צעירה מבטיחה"), פרנסס מקדורמנד ("ארץ הנוודים"), ויולה דייוויס ("הבלוז של מא רייני") וונסה קירבי ("קרעים של אישה") על המועמדויות לאוסקר. אגיד משפט שאמרתי כאן כבר בעבר (ומדי פעם אכן התממש): אלא אם יקרה משהו קיצוני, הרביעייה הזאת לא הולכת לשום מקום. אז הריב הוא על המקום החמישי – האם זאת תהיה איימי אדאמס ("יומני האפלצ'ים") כמו בגילדת השחקנים (סיכוי נמוך אבל אפשרי), אנדרה דיי ("ארה"ב נגד בילי הולידיי") כמו בגלובוס הזהב, או זנדאיה ("מלקולם ומרי") שכולם הימרו עליה לפני רגע ואז נראה שהתפוגגה? קשה לדעת. לגבי מי תזכה, נראה שכרגע הקרב הוא בין מאליגן למקדורמנד – אבל עוד טיפה מוקדם כדי להכריע.
שחקן ראשי: אותו סיפור. אנתוני הופקינס ("האבא"), ריז אחמד ("צלילי המטאל"), צ'דוויק בוזמן ("הבלוז של מא רייני") וגארי אולדמן ("מאנק") הם השמות שצצו בכל מקום, ועכשיו מי במקום החמישי: סטיבן יואן מ"מינארי" (גילדת השחקנים)? טאהר רחים מ"The Mauritanian"? או שמא טום הנקס ("חדשות העולם הגדול"), קינגסלי בן-אדיר ("לילה אחד במיאמי") ודלרוי לינדו ("הזהב של נורמן") עוד לא אמרו את המילה האחרונה? ואולי יגיע איזה שחקן שאף אחד לא ציפה לו ברגע האחרון?
שחקנית משנה: קודם כל, בגלל שזה נראה כאילו מובן מאליו אבל זה ממש לא: ברכות למריה בקלובה, המועמדת לאוסקר על פאקינג "סרט המשך בוראט". זה מדהים, וזה אומנם עדיין לא קרה – אבל זה לחלוטין בדרך לקרות. זה לא יעזור לה לזכות, אגב. על האוסקר הזה חרוט שמה של גלן קלוז, שנותנת הופעה מעולה ב"יומני האפלצ'ים" הזניח למדי, ולמרות שכולם זלזלו בו, היא ממשיכה להופיע בכל מקום, כראוי. חוץ מהן הלנה זנגל ("חדשות העולם הגדול") ואוליביה קולמן ("האבא") ממשיכות להופיע, אבל כאן קשה להגיד שמדובר ברביעיית ברזל כמו בקטגוריות הקודמות.
לא בגלל החולשה שלהן דווקא, כמו החוזקה של המועמדות האחרות שרוצות להיכנס: יו-ג'ונג יון ("מינארי") אומנם פספסה בגלובוס הזהב, אבל את תפקיד הסבתא המגניבה כולם אוהבים (ראו ערך גלן קלוז) ובגילדה היא הופיעה בשנית. לעומתה, אמנדה סייפריד ("מאנק") פספסה את הגילדה אבל נכנסה לגלובוס, וכולם גם אוהבים (משום מה) את תפקיד ה"היא מגלמת בן אדם אמיתי". בנוסף, ג'ודי פוסטר צצה משום מקום בגלובוס הזהב, והאם באמת אלן בורסטין ("קרעים של אישה") פשוט נשכחה? קשה להאמין. אם יש קטגוריה שעלולה להפתיע בבוקר המועמדויות (צהריים אצלנו, תזרמו) – זאת הקטגוריה.
שחקן משנה: נשאלת השאלה, כמה פעמים צריכים טקסים לתת מועמדות לשחקן עד שכל הבלוגים ייקחו את זה ברצינות. כי כשג'ארד לטו הועמד על "הדברים הקטנים" בגלובוס הזהב, כולם חשבו שזה מקרה של העדפת סלבריטאים. אבל כשהוא הועמד גם בגילדת השחקנים… האם צריך לקחת אותו בחשבון? רוב האנשים מעדיפים שלא. אני לא מרשה לעצמי זלזול, ולו רק בגלל שעדיין לא ראיתי את ההופעה כדי לשפוט.
חוץ ממנו, השמות שצצים שוב ושוב הם לזלי אודום ג'וניור ("לילה אחד במיאמי"), דניאל קאלויה ("יהודה איש קריות והמשיח השחור") וסשה ברון כהן ("משפט השבעה משיקגו") – האחרון, לטעמי, הוא המוביל לזכייה, אבל מכיוון שעד כה כולם התעסקו בלהביא את הפרס לפול ראצ'י, שנשכח בידי הגילדה והגלובוס, זאת יותר השערה משיקוף של משהו שקורה בשטח עד כה.
עוד מתמודדים שראוי לקחת בחשבון הם, כאמור, פול ראצ'י מ"צלילי המטאל", ביל מארי על "On the Rocks", וצ'דוויק בוזמן על "הזהב של נורמן". כן, אני עדיין חושב שלא ברור אם בוזמן יזכה באוסקר השנה, אבל השאלה הפכה מ"האם הוא יהיה מועמד" ל"לכמה סרטים", כאשר בגילדת השחקנים בוזמן שבר שיא והיה מועמד ארבע פעמים (על קטגוריות השחקן הראשי, שחקן המשנה, ופעמיים באנסמבל).
ואפילו עוד קטגוריות:
בימוי: בגדול, רוב האקשן בקטגוריה עוד לפנינו, אבל בכל זאת יש קצת – בעוד ה-NBR בחר בספייק לי, הגלובוס התעלמו ממנו ובכלל הלכו על קלואי ז'או ("ארץ הנוודים"), ארון סורקין ("משפט השבעה משיקגו"), דיוויד פינצ'ר ("מאנק"), רג'ינה קינג ("לילה אחד במיאמי") ואמרלד פנל ("אישה צעירה מבטיחה"). שתיים מהן (ז'או ופנל) הועמדו גם בפרסי האינדי, לצד הבמאיות של "פרה ראשונה", "אפל"ר ל"ת", והבמאי של "מינארי". ובמסגרת "לך תדע" נזרוק פנימה את פול גרינגראס ("חדשות העולם הגדול") ואת הבמאי של "האבא".
אנימציה: "נשמה", "מוליכי הזאבים", "מעל ומעבר לירח" ו"קדימה" הם המועמדים החזקים (על פי סדר העוצמה), ובינתיים גם "הקרודים 2" מצליח להחזיק מעמד במקום החמישי. האם המצב הזה יישאר עד האוסקר או שיגיח איזה סרט יפני אמנותי שכזה בדקה אחרונה? כאמור, עוד קצת מוקדם.
סרט זר: בינתיים נראה ש"האישה הבוכייה" (שהוקרן פה בפסטיבל ירושלים) ו"עוד סיבוב" מופיעים ברוב המקומות, אבל עד שלפחות נראה את "הרשימה הקצרה" (מה שאמור לקרות בקרוב), זה שדה מוקשים מפותל שעדיף לא להיכנס אליו.
בשבועות הקרובים: מועמדויות פרסי המבקרים, הרשימות הקצרות של האוסקרים בחלק מהקטגוריות, מועמדויות גילדת התסריטאים, ובסוף החודש, ב-28 בפברואר, יתקיים טקס גלובוס הזהב. כמו שאמרתי, הכל מתקדם באיטיות, ודברים כמו המועמדויות של גילדות הבמאים והמפיקים והאקדמיה הבריטית יקרו כולם רק בתחילת מרץ.
תודה
מה פשר התמונה של מיקלסן? (כנראה פספסתי בפוסט משהו שקשור אליו)
הסרט הדני "עוד סיבוב"
בו הוא משחק
טריילר:
https://www.youtube.com/watch?v=bj8Jmz_srDg&ab_channel=TIFFTrailers
הוא משחק בסרט ״עוד סיבוב״
בו הוא חוזר לשתף פעולה הבמאי שהכניס אותו לתודעה עם ״הניצוד״
אני לא משוכנע שזאת הגדרה נכונה ("שהכניס אותו לתודעה")
כלומר, בכל זאת היה נבל בונד 6 שנים לפני.
אז כנראה שזה רק אצלי (לא ראיתי שום בונד מהאלף הנוכחי)
אבל גם אי אפשר להתעלם מזה ש״הניצוד״ חשף אותו לקהלים חדשים.
כן, אני חושב שהוא העלה אותו ברמה אחת או שתיים
אבל הייתה לו קריירה הוליוודית של נבלים לצד סרטי ניקולס וינדיג טרום-דרייב לפני כן, ואז השילוב ניצוד-חניבעל העלה אותו ממש על הראדר הבינלאומי.
אם אנחנו פה, אגב: הוא די טוב בסרט הזה ולא הייתי מתלונן על מועמדות שלו (בטח במקום צ'דוויק, נניח).
תודה לעונים
(ל"ת)
עדיין לא הבנתי את ג'ארד ליטו מועמד על 'הדברים הקטנים'
לא רק שזאת הופעה ממש ממש גרועה, זה מסוג ההופעות שמורידות את הרמה של הסרט. הוא מוריד את הסרט לרמה של 'החדר' עם טומי וויסאו. את החצי שעה אחרונה של הסרט כבר לא יכולתי לקחת ברצינות בגללו.
לפי התמונה, אני ממש מאוכזב שפרופ' רות גביזון לא קיבלה פרס על מפעל חיים.
(ל"ת)
פורסמו השורטליסטים לשלל קטגוריות באוסקר
בסרטים הקצרים (עדיין מאמין שהסרט הנטפליקס "אם משהו קורה" יזכה באנימציה, ובלייב אקשן יש סרט ישראלי, שזה נחמד), באפקטים (קטגוריה מטרוללת: בלי "בלתי נראה", עם סרט הדוקו "ברוכים הבאים לצ'צ'ניה", "מאנק", "מולאן", "נשמה", "טנט", "ציפורי הטרף", "בלאדשוט", "שמי חצות", "איוון האחד והיחיד" ו"אהבה ומפלצות"), בשיר המקורי (כולל "שפעת הווהאן" מבוראט ואף לא שיר אחד מעניין. תעלומה איך "מעל ומעבר לירח" פספסו פה בענק), המוזיקה המקורית הטובה ביותר (ודווקא כאן כן יש את "בלתי נראה"), איפור, סרטי דוקו (כולל "קולקטיב"), וסרטים זרים (כולל "קולקטיב". לא כולל "אסיה").
הרשימות המלאות פה
שאני אבין, איך סרט דוקו יכול להכיל אפקטים בכלל?
כאילו, כל הקטע של האפקטים זה לייצר משהו בשביל הסרט, בין אם זה CGI ובין אם זה סתם פיצוץ (מתוכנן עבור הסרט) או רוח וגשם (מתוכננים עבור הסרט).
איך בדיוק אפקטים נכנסים לדוקו?
עקרונית, יש הרבה דוקו עם סצנות שיחזור
שם אפשר, טכנית, להשקיע המון באפקטים. זה לא המקרה ב"ברוכים הבאים לצ'צ'ניה", שם האפקטים נועדו כדי להסוות את האנשים שבסרט בצורה באמת מאוד מרשימה ושלחלוטין מגיעה להם (ובכל זאת, אם יש מועמד שאני אניח שלא נראה ברשימה הסופית: זה אותו).
להסוות את האנשים?
למה בדיוק הכוונה?
להבנתי, חיי המשתתפים בו נמצאים בסכנה.
הסרט משתמש באפקטים כדי להחליף את הפרצופים שלהם בפרצופים אנושיים אחרים, במקום לטשטש את הפנים שלהם.
קראתי על זה משהו בנוגע לתוכנית טלוויזיה
עד היום, שמירה על אנונימיות של אנשים שמתראיינים התבצעה על ידי הצללה או פיקסול שלהם. מכיוון שלא רואים פנים, זה מפריע להזדהות איתם. הפתרון שמנסים היום הוא שימוש לטובה בדיפ-פייק – מלבישים על אנשים פנים של מישהו אחר, ואז הם שומרים על כל המימיקות שמוסיפות לראיונות בלי לחשוף את הפנים האמיתיים שלהם.
דווקא לדעתי יש בהחלט סיכויים טובים לראות אותו מועמד
אני חושב שכשהאוסקר לוקחים סרט חריג בתחום האפקטים (דוקו, אנימציה וכו׳) ובכל זאת מכניסים אותו לרשימה המקוצרת במקום ישר לנפות אותו, זה רמז לכך שהוא הולך להיות מועמד.
זה מה שחשבתי בשעתו כש״קובו – אגדה של סמוראי״ הופיע ברשימה המצומצמת של האפקטים, ואכן בסוף הוא היה מועמד.
אגב, אותו כלל תקף גם לגבי נשמה. תכינו את עצמכם למועמדות הראשונה של פיקסאר בקטגוריית האפקטים (טוב, צריך גם להזכיר שהשנה כמעט ולא יצאו סרטי אפקטים, כך שזו בדיוק השנה המתאימה לשים בקטגוריה סרט אנימציה וסרט דוקו).
לא הייתי מהמר עליו כמועמד ודאי
אבל אני מסכים שבשנה שכזאת אי אפשר לשלול את מועמדותו. נראה לי שהיחידים שבטוחים אלה "שמי חצות" ו"טנט", ואחריו הקטגוריה באמת יותר פתוחה. ובכל זאת, נראה לי קצת רחוק מועמדות של "צ'צ'ניה". נראה.
איך זה שחלק מהסרטים הם סרטי 2021?
כלומר סרטים שלא הוקרנו עדיין בשום מקום אפילו לא בהקרנות מצומצמות או פסטיבלים או כאלה שכן שוחררו אבל רק ב-2021.
אני בטוח שהשנה ספיציפית שינו חלק מהחוקים בגלל הקורונה ועדיין, איך זה עובד? איפה עובר הגבול?
באפריל
הגבול עובר באפריל. למה? די ככה.
הגבול הוא מה שמשוחרר עד סוף פברואר
(ל"ת)
לא צופה באוסקרים כבר מאז שגניפר אניסטון
לא הייתה מועמדת על מארלי ואני. הם כבר ממזמן נהיו לא רלוונטיים
אצלי מועמדת סרט לאיזה פרס מהסוגים האלה זה סימן אזהרה: "זהירות סרט משעמם"
אולי חוץ מגלובוס הזהב
סיכום גלובוס הזהב שכתבתי במקום אחר ואני מעתיק לכאן
צריך לזכור שהבחירות של גלובוס הזהב לא באמת משקפות את הטעמים הרחבים של אנשים שם בחוץ, והתפקיד העיקרי של הגלובוס הוא לשים אנשים על הראדר שאולי לבא היו שם עד כה, ולקעקע את מעמדם של הזוכים הבולטים. אז איך זה הלך השנה:
סרטים: סרט המשך בוראט/ ארץ הנוודים
מכיוון שבקטגורית הקומדיה/מחזמר לא היה אף מתחרה רציני השנה (טעות מוחלטת של "צעירה מבטיחה" לדעתי), הזכייה של "בוראט 2" בעיקר נועדה לקרב את הסרט למועמדות תסריט ושחקנית משנה למריה בקלאובה – אולי גם הסרט הטוב ביותר.
"ארץ הנוודים", לעומת זאת ביסס את הדומיננטיות שלו, ואם עד עכשיו שיחקנו בכאילו, עכשיו המטרה על הגב שלו בולטת. הזכייה שלו היא לאו דווקא סימן טוב עבורו – לא מעט זוכים בשנים האחרונות הפסידו את גלובוס הזהב, בדיוק בגלל שהנרטיב של המירוץ הספיק להשתנות מאז הזכייה בגלובוס ועד ההצבעה לאוסקר. אבל ל"נומאדלנד" יש קלף חזק, וצריך לראות אם יצליח לשמור עליו.
בימוי: קלואי ז'או
עוד מועמדות שמסמנת טריטוריה, אבל לטובתה עובדת העובדה שרוב המצביעים פוחדים שירצחו אותם אם לא יצביעו לאישה הפעם.
שחקן ראשי: סשה ברון כהן/צ'דוויק בוזמן
האם צ'דוויק בוזמן באמת בדרך לזכות? כאן המקום שכדאי לזכור שגלובוס הזהב לא חופף תמיד בטעמים שלו, אבל אומרים שהנאום של אשתו היה מרגש, ונאומים מרגשים עוזרים. חוץ מזה, לא השתנה כלום – האוסקר לא יעמידו את סב"כ פעמיים באותה שנה, בטח לא על "בוראט".
שחקנית ראשית: אנדרה דיי (דרמה), רוזמנד פייק (קומדיה)
טירוף מוחלט שלא עוזר לפייק (לא היו לא מתמודדות אמיתיות – אולי רק מריה בקלובה) אבל מקדם את אנדרה דיי לטובת המקום החמישי הנכסף ברשימת המועמדויות. לא סוגר את העניין, לא חותם אותו, אבל הקרב עליו בין אנדרה, איימי אדאמס, ועוד מתחמם.
שחקן משנה: דניאל קאלויה, יהודה איש קריות והמשיח השחור
תראו, אני כאמור מהמר על סשה ברון כהן – והגלובוס ידעו שהוא יזכה כבוראט, אז כנראה "שחררו" את עצמם מלתת את זה לו בשחקן המשנה. אבל אם לאט לאט קאלויה יצבור מעמד וייקח את זה בעצמו – וואלה, לא אתלונן. המועמדות, בכל מקרה, בטוחה.
שחקנית משנה: ג'ודי פוסטר, The Mauritanian
הא? מה? למה? לא משנה – פוסטר מחממת מנועים למיני קאמבק עבור המועמדות החמישית ויש לה תחרות (אמנדה סייפריד, הסבתא מ"מינארי"). נראה שזאת הקטגוריה הכי פתוחה השנה ויש שדה קטל לא קטן בדרך אליה.
הסרט הזר הטוב ביותר: מינארי
גלובוס הזהב והשטויות שלהם. מינארי לא סרט זר, וחפשו אותו בקטגורית הסרט הטוב ביותר באוסקר. הלאה.
הפסקול הטוב ביותר: נשמה
אני מאוד גרוע בפסקולים, אבל זה טוב, באופן כללי שכזה, עבור "נשמה", שפרס הסרט המצויר בכיס שלו (והוא אכן זכה בו גם פה) אבל פרס הפסקול לא ממש, אז טוב לו לזכות. אולי זה אפילו ידחוף אותו למועמדות לסרט הטוב ביותר.
תסריט: ארון סורקין, משפט השבעה משיקגו
די צפוי, לאו דווקא מחייב משהו על האוסקרים, הלאה.
השיר הטוב ביותר: משהו מ"כל החיים לפניו"
קטגוריה פתוחה לחלוטין רק כי כל השירים שמועמדים הם עד כדי כך משעממים וחסרי ייחוד.
בקיצור, היחיד שאולי אפשר להגיד עליו שזה חדשות רעות עבורו הוא "מאנק" שיצא באפס ידיים, אבל גם זה היה "צפוי" יחסית. כל השאר היו פשוט בחירות מאוד אוסקריות והסרטים שפספסו לאו דווקא צריכים לחשוש בצורה כלשהי.
הקטגוריה היא לא 'הסרט הזר' אלא 'הסרט בשפה זרה'
התלונות של אנשים על כך ש-'מינארי' מקבל מועמדות בקטגוריה הזאת היא מוזרה בעיניי. גם באוסקר לקטגוריה קראו 'הסרט בשפה זרה' עד לא מזמן כך שאם 'מינארי' היה יוצא לפני מעט מאוד שנים אז גם באוסקר הוא היה כשיר לקטגוריה הזאת. רק לאחרונה האוסקר שינו את הקטגוריה ל-Best International Film בעוד גלובוס הזהב לא עשו זאת.
זה שהוא מועמד לסרט בשפה זרה, אגב, לא אמור לסתור את זה שהוא יכול להיות מועמד גם לסרט (ראו ערך 'פרזיטים' שזכה בשניהם). אם כי יכול מאוד להיות שזה פוגע בסיכוייו.
אתה לא מדייק
קראו לקטגוריה הזאת כך באוסקר אבל בפועל היא הייתה לסרט ממדינה זרה, לא שפה זרה. ועל כן סרטים ארה"בים דוברי שפה זרה לא יכלו להשתתף בה (ולצד זה, וכדי למנוע דומיננטיות קנדית-בריטית-אוסטרלית: גם סרטים ממדינות שאינן ארה"ב לא היו יכולים להיות באנגלית). "מינארי", בשום קונסטלציה, לא היה מקבל שם מועמדות שכן הוא ארה"בי למהדרין – בעוד שאצל גלובוס הזהב עניינים כאלה לא משנים.
תודה על התיקון, צודק.
התחלתי לכתוב בחזרה על כך שסרט המועמד בקטגורית הסרט הזר לא אמור להיות חסר יכולת לקבל מועמדות בקטגורית הסרט. ושזה לא סותר. ואז להתייחס לכל נושא ההתעלמות מסרטים זרים בקטגוריות הסרט הראשיות (בגלובוס ובאוסקר). סוגיה קיימת שהופכת את כל הטקסים האלה ללא מספיק רלוונטיים בעיניי (הזכיה של 'פרזיטים' באוסקר היא אמנם צעד בכיוון הנכון אבל אני משער שזה לא יחזור על עצמו כל כך מהר) אבל אז שמתי לב שבגלובוס הזהב זה עובד קצת אחרת ושסרט המוגדר כסרט זר לא יכול להיות מועמד, מבחינת החוקים, לסרט דרמה.
ואם כך אז אני מסכים, הבחירה להגדיר את 'מינארי' כסרט זר למרות שהפרס הוא במובהק ואף מגדיר את עצמו כטקס פרסים שבא לסכם את השנה בקולנוע האמריקאי היא מוזרה.
נ.ב בעניין אחר – הפסקול של 'נשמה' הוא אחד הדברים הכי משעממים ששמעתי בשנה החולפת. מאוד מקווה שאני בדעת מיעוט ושאיכשהו הגיע לו באמת לזכות.
אני הבנתי שנשמה הוא המוביל כרגע לזכייה באוסקר לפסקול
אז מאיזה בחינה זה לא בכיס שלו?
יש סרט יותר חזק בקטגוריה הזאת כרגע?