"גברים בשחור" הוא מה שאני מחשיב חלק מגל לא רשמי של עיבודי קומיקס בשנות התשעים שכל קשר ביניהם ובין המקור הוא מקרי. הרי מה היה בקומיקס של גברים בשחור? רגע, בכלל היה קומיקס ל"גברים בשחור"? אנחנו בטוחים בזה? כי קראתי אותו ואני עדיין מתקשה להאמין שהוא באמת היה. בכל מקרה, עד לארגון מסודר ומנוהל שאחראי על חייזרים עברו הגברים דרך ארוכה שעוברת דרך שדים, כתות מטורפות ועוד דברים שהם בכלל לא חייזרים – כל זה בזמן שמערכת היחסים בין שני הסוכנים היא לא מערכת היחסים החמימה והחביבה בין טומי לי ג'ונס ווויל סמית', אלא יותר כמו מסכת התעללות נפשית לא ברורה.
"גברים בשחור" עוד יצאו בזול: הם שמרו על מספר אלמנטים משמעותיים, ובעיקר – זה היה קומיקס די גרוע, אז לא נורא ששיפצרו אותו למשהו טוב. "המסכה", זה שבכיכובו של ג'ים קארי, הוא הנפגע האמיתי של כל הסיפור, ומה שהיה סיפור דפוק ללא גיבור אלא רק עם נבל משתנה (כן, "המסכה" הוא נבל) הפך לקומדיה רומנטית חמודה מאוד, אבל לא העיבוד שהגיע לקומיקס הנפלא הזה.
אבל אנחנו לא כאן לדבר על "המסכה" – אנחנו כאן לדבר על "גברים בשחור", וכך אני ותום עושים למשך 55 דקות, בפרק שהוא הפרק ה-13 בהסכת שלנו, הפעם באמת.
בפעם הבאה: לא משנה כמה פעמים אני אגיד לעצמי שזה לא השם, אני לעד אקרא לזה "זאב בודד וכבש": Lone Wold and Cub.
היי, תראו, הסכת על גברים בשחור!
(ל"ת)