את הסקר פה למטה הייתי יכול לפרסם גם באפריל (כלומר, ניסן), ובטח באוגוסט (כלומר, אב) וכנראה שרק אופטימיות מנעה ממני לעשות זאת. לא שאני מחדש למישהו, אבל הקולנוע בימים האחרונים לא ממש פעיל – אומנם היו שתי תקופות בהם סינמטקים כאלה ואחרים היו פתוחים, וגם הקרנות האקדמיה לקראת האופיר הצליחו להיערך בצורה כזאת או אחרת, אבל הסרט הישראלי האחרון החדש שהוקרן היה "מאמי", וזה היה די ממזמן.
בנוסף, בניגוד לתעשייה הסרטים בארה"ב שהמשיכה לשחרר סרטים לכל מיני שירותי סטרימינג כאלה ואחרים, אצלנו הדבר הנ"ל לא קרה: הייתה את האנתלוגיה של סרטי בידוד שיצאה ב-HOT ודי זהו (אם יצא משהו ופספסתי, מוזמנים לתקן אותי). היצירה הישראלית המשמעותית שאפשר לקרוא לה סרט בחצי שנה האחרונה ושהגיעה לקהל הרחב היא "עלייתו ונפילתו של שם טוב האבי".
ובכל זאת, כדי לא לזרוק חצי שנה לפח: להלן סקר הסרטים הישראלים של שנת תש"פ. מכיוון שהייתה רק חצי שנה, הפעם כל הסרטים שהופצו הצליחו להיכנס לרשימה, ולא רק הסרטים הבולטים של השנה החולפת (כולל ימים נוראים ומחילה, שיצאו בסוף תשע"ט אז לא נכנסו לסקר דאז).
חוץ מהסרטים ברשימה, ראויה לציון טרילוגיית ה"סרטים בחו"ל של במאים שהם במקור בישראל ושאף אחד בעין הדג לא כתב עליהם ביקורת": "המורה לאנגלית" (מאת הבמאי של "בית לחם") "סקין" (מאת זוכה האוסקר לסרט קצר גיא נתיב) ו"האני בוי" (מאת זוכת ה-DGA עלמה הראל).
אז יאללה, שהסרט הטוב ביותר יזכה, ובתקווה שהסקר של השנה הבאה יהיה קצת יותר שוקק חיים.
מה היה הסרט הישראלי הכי מוצלח בשנת תש"פ?
- ימים נוראים (36%, 38 קולות)
- מחילה (16%, 17 קולות)
- עיניים שלי (16%, 17 קולות)
- מאמי (8%, 8 קולות)
- בשורות טובות (6%, 6 קולות)
- הסוסיתא של הרצל (4%, 4 קולות)
- להאיר את יוסי (4%, 4 קולות)
- פול גז (3%, 3 קולות)
- המחשמלים (3%, 3 קולות)
- היום שאחרי לכתי (3%, 3 קולות)
- המתים של יפו (2%, 2 קולות)
- אלוהי הפסנתר (1%, 1 קולות)
- כאן ועכשיו (0%, 0 קולות)
- עכביש ברשת (0%, 0 קולות)
- 15 שנה (0%, 0 קולות)
מס' מצביעים: 106
Loading ...
ראיתי 5 סרטים מהרשימה
מחילה, ימים נוראים, עיניים שלי, מאמי ובשורות טובות.
ואין ספק שמתוך החמישה הטוב ביותר היה "שם טוב האבי".
וברצינות -
מכיוון ששלושה מהסרטים מפה יש לי שלל בעיות איתן (כפי שתועד באתר), אז בין "עיניים שלי" ל"מחילה" אני בוחר ב"מחילה", למרות ש"עיניים שלי" הוא טכנית יותר "טוב".
מודה שלא הבנתי את הבדיחה עם שם טוב האבי(לא בכתבה ולא בתגובה)
(ל"ת)
לא בדיחה
"עלייתו ונפילתו של שם טוב האבי" הוא סרט קצר של כאן, שעלה ביוטיוב, והוא הדבר הישראלי הכי טוב בסוגת סרט (קצר, ארוך, וכו') שראיתי בשנה האחרונה (ואני ממש לא חשוב שאני לבד בהנחה הזאת).
אז שים אותו בסקר, פחדן!
(ל"ת)
וואו, לא, רגע מה
מי שלא שם בסקר, פחדן, זאת ההגדרה?
אתה שם או לא שם??
(ל"ת)
שם, בטח שם
(ל"ת)
זה בסדר אני הבנתי את הרפרנס
אה וואלה. אצפה בו
(ל"ת)
אוף טופיק, אבל אני חייב פעם אחת ולתמיד
לשמוע ממישהו שבאמת אהב אותו, למה? המסרים הפוליטים ה-הו-כה-חתרנים? היכולות הווקליות המרשימות של האוטו-טון של תמיר? הכתיבה השנונה שהנפיקה לנו שורות כמו 'חותכים לי הפנסיה כמו ברית מילה קוניס' (חיח, מילה קוניס)? באמת שלא הצלחתי למצוא אותו יותר מחביב
אה, זה פשוט: הוא מצחיק
לא גאוני, או קורע מצחוק או קולע בכל פאנץ' (חוץ מברית מילה קוניס יש לי עוד כמה בעיות עם שנינויות שם), אבל הוא מצחיק (והוא מצחיק יותר בשמיעות חוזרות), ויש לי חיבה מראש ללא מעט מהמשתתפים בתפקידים קטנים שם (סצנת הכלא היא כיף חיים בין ראפרים חמודים שכיף לראות אותם בפרויקט שתפס ככה).
עובדת היותו הסרט האהוב עלי בשנה האחרונה זה פחות עליו ויותר על המצב – בכל שנה קודמת אני לא בטוח שהוא היה "לוקח".
כמו כן, וזה חשוב – עליתי על הגל של האבי די בהתחלה, לפני הממים, לפני ה"הו וואו איזה גאון זה", לפני הרפרנסים הלא מוצלחים בכל הפינה, ומשם האהבה שלי אליו, כי באתי בלי ציפיות ומצאתי משהו שווה ערך. כיום, למישהו שיסתכל שם בציפייה לגאונות ויראה משהו כיפי ומצחיק אבל אוקיי בוא לא נגזים – אני אבין איך הסרט ייצא משונמך מסט ציפיות שכזה.
שמעתי שיש היום ציפיותומטים שאפשר להזמין הביתה.
ראיתי 7 סרטים מהרשימה
ימים נוראים, מחילה, בשורות טובות, מאמי, אלוהי הפסנתר, כאן ועכשיו, היום שאחרי לכתי
ואין ספק שמתוך הרשימה הטוב ביותר היה "שם טוב האבי".
סתם לא, אם כי הוא כנארה מקום שלישי או רביעי ברשימה??
בחרתי בימים נוראים כי הוא היה אפקטיבי עלי בכל מיני רמות שלא ציפיתי, והבא בתור הוא ללא ספק כאן ועכשיו שצריך לקבל יותר הכרה – אפילו כתבתי עליו בפוסט אופיר של… לפני שנתיים? דאמ יו קולנוע ישראלי.
בפוסט אופיר של שנה שעברה אפשר לשמוע את דעתי על הסרט הטוב ביותר והרע ביותר ברשימה הזאת – ימים נוראיים ומאמי [ועוד]
ימים נוראיים סרט ברמה הוליוודית. הצילום, התסריט, הפסיכולוגיה של הדמות והשתלשלות העניינים הם בקראפט של הרמה הגבוהה ביותר.
אה, היום היו מועמדויות לפרסי האופיר
מתוכם, "המתים של יפו" הוא המועמד הבולט היחיד שהיה אפשר לראות במסגרת כלשהי, ועל כן, הם לא ממש מעניינים אותי עדיין. חוץ ממנו מועמדים "אסיה","אפריקה", "שאיפה לחיים", ו"הנה אנחנו".
ממה שאני מבין הבאזז המוקדם הוא בעד "אסיה" אבל לא ראיתי אף אחד מהם אז לא באמת אכפת לי.
עד שיגיע האופיר הבא יצטרפו אליו גם
"המתים של תל-אביב", "המתים של מודיעין עילית", "המתים של באקה-אל-שרקיה", ו"מתי הקורונה נגמרת כבר?"
מה לגבי "אנטרטיקה", "אמריקה הדרומית"
ו"הנה ההם"?