דוח קופות שבורות מסביב לעולם

מאת
יהונתן צוריה
– פורסם ב 3 ביוני 2020Posted in: חדשות
סלנג להט"בי תאילנדי, זיכיונות גוססים, סרטים ישנים ועוד סרטים שמוקרנים ברחבי העולם, למרות המצב הנוכחי.

אז אנחנו כבר חודשיים בהפסקה מדיווח על סרטים חדשים, בעיקר כי אין כאלה, אבל אני מתחיל להתעייף מזה. אז בואו ניקח הפסקה מלקחת הפסקה ונראה מה קורה בעולם בזמן אמת. 

נתחיל בארה"ב, שם המצב הוא, אם אני מפרש את הנתונים נכון: "אהההההההה". אבל בין מגפה להפגנה, אנשים שם גם מצאו זמן לראות סרטים, כך מסתבר. "סקובי-דו!", למשל, אמנם לא יצא בבתי הקולנוע ולא שיחרר נתונים, אבל האחים וורנר נשבעים שהוא עשה כזה מלא כסף שיואו וואו אפילו יותר כסף מהכסף של "טרולים מסביב לעולם" שיואו שיואו אתם לא יודעים כמה כסף שיואווווו כמה כסףףףףףףףף. 

אבל בזמן שכל הסרטים שעושים מלא כסף (כנראה) יוצאים לסטרימינג, מסתבר שדווקא יש קצת נתונים לגבי סוף השבוע האחרון על סרטים שהקרינו בבתי קולנוע אמיתיים. עכשיו, אלה נתונים שמספיק מבט חטוף עליהם כדי להבין שככל הנראה יש נתק כלשהו ביניהם ובין מה שקורה בשטח. אתם טוענים שיש 75 מסכים פועלים ברחבי ארה"ב ורק 7 סרטים? איכשהו, נראה לי שלא. מה שנראה לי זה שרוב החברות הגדולות לא מדווחות על הגרושים שהסרטים המעטים שלהם שכן מוקרנים איפשהו עושים, אז חברות ההפצה IFC, סבן ו-Indican Pictures ממלאות את החסר. ואולי לא, או אולי סיבה אחרת כלשהי, אבל מכיוון שלנו יש אפילו פחות קשר עם השטח, בואו נדווח על מה שמדווח:

במקום הראשון יש את סרט האימה הקטן "The Wretched", על נער שמגלה מכשפה שגרה בקרבת ביתו ונאלץ לעצור אותה. הוא גם, נכון לעכשיו, הסרט מספר אחת למשך חמישה שבועות רצופים (הסרט הקודם שהחזיק ברצף הזה, להשוואה, היה "הפנתר השחור"). כל זה כאשר הוא מעולם אפילו לא התקרב למספר מעל 250 אלף דולר. הסופ"ש, למשל, הוא הרוויח 193 אלף דולר. בסך הכל הסרט הרוויח עד כה 853 אלף דולר. הסרט מקבל גם ביקורות "אחלה סרט", אז אפשר לפחות לשמוח בזה. מה שבעיקר מגניב זה שחלק נכבד מהכסף הזה הסרט לא עשה באולמות קולנוע רגילים, אלא בדרייב-אין: נו, אתם יודעים, הדברים האלה שרובנו ראינו רק בסרטים בהם אנשים לוקחים את המכונית שלהם וצופים בסרט בזמן שהם במכונית ליד מלא מכוניות אחרות. 

מתחתיו, עם 26 אלף דולר, יש את סרט האימה האחר "We Summon The Darkness", על חבורת מטאליסטים ומטאליסטיות שמתחילים להירצח ואני חושב שכל מילה נוספת זה ספויילר, אם אני מבין נכון את סוג הסרט. 

מתחתיו יש חמישה סרטים שהם מאוד נחמדים, אני בטוח, אבל הרוויחו ביחד  2,707 דולר. ואלו הם: "סטרייק" (סרט אנימציה בריטי בסטופ-מושן על כדורגל שהוא אינו סרט האנימציה בסטופ-מושן הקודם על כדורגל, שעשה 1,412 דולר), סרט תיעודי על עוולות המערכת האמריקאית (865 דולר) בשם "Circles", הסרט הרביעי בסדרת "הטיול" שבו סטיב קוגן ורוב בריידון עושים חיקויים ואוכלים מאכלים טעימים (258 דולר), "איך לבנות נערה", ביופיק בכיכובה של ביני פלדסטיין עם מבטא בריטי גרוע (141 דולר) ו"ההיסטוריה האמיתית של כנופיית קלי" עם הסכום העצום של 41 דולר. 

כאמור, הקופות בארה"ב קצת.. משעממות. אז בוא נלך ונגלה מה קורה מסביב לעולם (איפה שזה רלוונטי):

למשל, אוסטרליה. שם הקולנועים חזרו ממש רק השבוע ונמצאו באותה בעיה שקולנועים ברוב העולם נתקלים בה: מה להקרין. בלי תוצרים אמריקאיים שיוצאים כל שבוע, יש מעט מה להקרין. אבל באוסטרליה לא התייאשו ואמרו "ככה? אז נקרין סרטים ישנים". ואכן כך עשו, עם "שרק" במקום השני, "ימי הרעם" במקום השישי, "ריקוד מושחת" במקום השביעי, "הנסיכה הקסומה" במקום ה-11 ו"גריז" במקום ה-14. גם פה, כמובן, לא מדובר בסכומים מרשימים במיוחד: הסרט במקום הראשון (ג'ומנג'י: השלב הבא) הרוויח רק 17 אלף דולר, כי בכל זאת, נו, קורונה וזה. אבל בסך הכל נראה די נחמד בתי קולנוע שמקרינים קלאסיקות לצד "סוניק: הסרט", "בלתי נראה" ועוד. 

בדרום קוריאה, לעומת זאת, הסרט מספר אחת הוא… איזשהו סרט עם דניאל רדקליף שלא יצא בארץ על אסירים פוליטיים בדרום אפריקה ("הבריחה מפרטוריה"). שוב, "מספר אחת" קצת עושה חסד עם סרט שמרוויח 184 אלף דולר, אבל היי, מספר אחת זה מספר אחת. בהמשך הרשימה יש שני סרטי אימה ספרדיים ("הפיר" ו-"Malasana 32"), קומדיה בריטית מחממת לב על צדק חברתי (זה ממש ז'אנר, הא?), הפעם על תחרות מלכת היופי של 1970 (קיירה נייטלי בקאסט) בשם "Misbehaviour", וגם כמה סרטים ישנים שבאו לעשות עוד קצת כסף בקופות למשל הקלאסיקה הסינית "שלום לפילגש", ואממ… הקלאסיקה האמריקאית "שומר הראש והמתנקש"? אוקיי, לא שופט. 

סרט אחד משמעותי בדרום קוריאה, אבל יותר מזה ביפן, הוא "נערת מזג האוויר" (שתורגם לאנגלית כ"Weathering With You"). בדרום קוריאה הסרט במקום התשיעי אחרי לא הרבה שבועות, אבל ביפן הסרט חוגג עוד מעט שנה בקולנוע והוא עדיין במקום השלישי. אם תהיתם אם זה אומר שהוא עשה בוחטה כסף ביפן אז – כן! הוא עשה בוחטה כסף ביפן. והבוחטה היא 130 מיליון דולר. רובם, כפי שניחשתם, לא מהתקופה האחרונה. עוד בתשעת הסרטים שמדווח שיצאו ביפן: "מידסומר", "אקירה" ו"פרזיטים" (כאשר "פרזיטים" הוא הסרט במקום הראשון, עם 37 אלף דולר). 

ונסיים הפעם בהונג קונג, שם הסרט במקום הראשון הוא "Digimon Adventure: Last Evolution Kizuna", שהוא הסרט השלישי בסדרת סרטי "דיג'ימון", שמסתבר שיש להם יותר מסרט אחד. וזה כאשר הסרט הראשון הוא בקושי סרט אלא שלושה סרטים קצרים מודבקים יחדיו ברשלנות, עם פסקול מלא במוזיקת סקא-פאנק (אני לא מתלונן) והזוועה שהיא "הדיג'יראפ" (אני דווקא כן). הסרט היה אמור להיות הפינאלה הסופי ביותר של כל הרפתקאות הדמויות מסדרת הדיג'ימון המקורית, רגע לפני שהחליטו לעשות לסדרה המקורית ריבוט. כי זיכיונות אף פעם לא מתים, הם בגסיסה מתמדת. 

נראה שבהונג קונג בכלליות מאוד אוהבים סרטי אנימה שמבוססים על סדרות כי גם במקום השני יש סרט כזה – My Hero Academia:" Heroes Rising". גם כאן בהמשך הרשימה יש סרט אימה ("קללת הגשר") כי או שהאולפנים מוכנים לזרוק סרטי אימה בתקופה הזאת כי הם לא מצפים שהם ירוויחו כסף, או שאנשים רוצים עכשיו להתעסק בדברים כמו "גשרים מפחידים" במקום להתעסק, נו, בקורונה וכזה. 

ונסיים עם הסרט במקום השביעי בהונג קונג – Tootsies & the Fake. אם הבנתי נכון, השימוש ב"טוטסי" אמור להיות איזשהו סלנג של "אוחצ'ה", אבל תאמינו או לא, אני לא באמת מבין בסלנג להט"בי תאילנדי. הסרט הוא, על פי התקציר: "פנו דרך! שלושה טוטסים, לסבית וכוכבת על באים! תתכוננו להרפתקאות החדשות שלהם". "חדשות" כי מסתבר שהסרט מתבסס על סדרה בשם "יומני הטוטסים". אני מאוד מבולבל. אולי הביקורות בימד"ב יעזרו להבין מה קורה פה? הנה אחת, למשל: "כאשר משפחתי העצומה מתאספת, כל אחד מאיתנו עושה משהו כדי לשמור על הקצב (כמו להגיב כשמדברים אליך). בן הדוד שלי טרנס התחיל לנגן את הסרט באמצע מעגל של אנשים, סבא שלי נכנס פנימה ובעט את כל הסט עם רגלי ההליכה שלו". לא, עכשיו אני יותר מבולבל. טוב, עד הפעם הבאה. 

תגיות: