היי, פינת הדוחק"ו שלנו נראית קצת מיותרת כאשר אין קופות ואין על מה לדווח ולכן היא יצאה לחל"ת, ארזה את חפציה וחזרה למקום שבו מעריכים אותה באמת – העבר. אז מעכשיו ועד שהקופות קצת יתאוששו, נחקור בכל פעם שנה אחרת ואת תוצאות הקופות שלה. למה? קצת לערך הנוסטלגי, קצת לראות איזה סרטים יצאו אז ואולי ללמוד מזה משהו וגם כי זה כיף.
השבוע שאנחנו מסתכלים עליו הוא הסופ"ש של ה23- עד ה-25 במרץ, 1990. בסופ"ש הזה יצאו שלושה סרטים חדשים – אחד כבש את הקופות, אחד התרסק ואחד נפל על כל הפנים שלו.
נתחיל מהזוכה הגדול של השבוע – "אישה יפה", בכיכובם של ריצ'רד גיר וג'וליה רוברטס. את הסיום כולנו מכירים – להיט ענק, מועמדות לאוסקר לג'וליה רוברטס, אבן דרך בקומדיה הרומנטית. שום דבר מזה לא בלט בסוף השבוע הראשון שלו בקופות – 11.2 מיליון דולר (עם חישוב אינפלציה – 22.1 מיליון דולר).
לא מדובר בפתיחה מבישה, כמובן, אבל גם בהחלט לא בפתיחה הכי גדולה או השנייה הכי גדולה של אותה שנה. אז איך בכל זאת הסרט הפך לסרט השני הכי קופתי בארה"ב באותה שנה? משהו שכבר אין לסרטים בימינו, בעיקר בשל התקדמות הטכנולוגיה וכניסת הדיוידי והסטרימינג לחיינו – רגליים.
בשבוע השמיני ליציאתו הסרט עדיין היה במקום הראשון ("עדיין" זה קצת מטעה, הוא ירד ועלה). בשבוע ה-11 הוא עדיין היה בחמישייה הראשונה. רק בשבוע ה-15, כמעט 4 חודשים מאז שיצא, הוא נעלם מהעשירייה. להשוואה, "סוף המשחק" נהנה מהמקום הראשון 3 שבועות, ומהחמישייה 6. תוך 9 שבועות הוא נפלט מהעשירייה (ואז חזר לאחר מכן עם "חומרים חדשים", אבל נו). להשוואה אחרת, "אוואטר" עשה מסלול די דומה ל"אישה יפה", אבל בחודשים שחונים הרבה יותר. אולי בעצם אי אפשר להשוות הכל.
בכל מקרה, "אישה יפה" כיסה את התקציב שלו כבר בסופ"ש הראשון והפך להצלחה אדירה. כל הכבוד לו.
מתחתיו, במקום השני, "המרדף אחר אוקטובר האדום" – להיט קצת נשכח, לפחות יחסית ל"אישה יפה", אבל כזה שסיים במקום החמישי ברשימת הסרטים הכי מכניסים בארה"ב באותה שנה. זה היה השבוע הרביעי של הסרט בקופות והוא ספג ירידה של 17 אחוזים והכנסות של 9.1 מיליון דולר (18 מיליון דולר בימינו). כמו כן, אני לא סובל את שון קונרי שהודה בפה מלא שהוא מכה נשים. זה לא קשור לכלום, מצטער, פשוט באמת אחד מהשחקנים הבלתי נסבלים בעיניי. הלאה.
במקום השלישי נמצא "ג'ו נגד הוולקנו" (מן הסתם החלטות תרגום תמוהות היו כבר אז, ואכן צריך לתהות מה רע ב"הר געש") – הסרט הראשון בטרילוגיית "מג ריאן וטום הנקס בקומדיות רומנטיות" והכושל מביניהם. הסרט נעשה על תקציב של 25 מיליון דולר ואמנם החזיר את התקציב אבל כנראה לא היה רווחי, שכן הוא הכניס רק 39 מיליון דולר בסך הכל. בסוף השבוע הספציפי הזה, הוא הרוויח 5.2 מיליון דולר (10.2).
במקום הרביעי נמצא "הנהג של מיס דייזי", אז עדיין לא "הזוכה בפרס האוסקר". הוא הרוויח עוד 3.6 (עלייה של 28 אחוז בעקבות התרחבות לעוד בתי קולנוע) וזה עוד היה בשבוע ה-15 שלו בקופות (אבל ה-9 במה שאפשר לקרוא לו "הפצה רחבה"). פאק.אני לא בטוח אם היה לכולם ברור שהוא יזכה או לא, אבל אין ספק שזה היה סופ"ש טוב עבורו מכל בחינה שכן מיד אחריו הוא הפך לזוכה הטרי בפרס האוסקר.
במקום החמישי נמצאת קומדית הראפ "מסיבה פרועה". בשבוע השלישי שלו הסרט מרוויח 3.2 דולר שזה בסדר גמור מבחינתו, כי הוא נעשה בתקציב המצחיק של 2.5 מיליון דולר. ישראל, עדיין כמה שנים טובות לפני שיהיה ראפ בארץ, לא ממש הייתה בקטע של ראפ ולכן לא נראה שצמד הראפ Kid 'n Play וסרטם נעשו לקאלט כמו שנראה שקרה בשאר העולם. אף פעם לא ראיתי את הסרט אז אין לי מושג אם זה פספוס שלנו או לא. מה שכן, יחסית לתקציב הבדיחה שלו הוא הרוויח 26 מיליון דולר, שזה לא מלא מבחינת כסף אבל זה מלא מבחינת העובדה שהסרט נעשה, שוב, על כלום תקציב.
במקום השישי נמצא סרט שמעולם לא שמעתי עליו ושמו באנגלית הוא "Madhouse". אני אומר באנגלית, כי לא ראיתי לו שום תרגום בעברית. הסרט הוא בכיכובה של קירסטי אלי (תראו מי שמדבר), יש בו הופעת אורח של דניס מילר, וזה בערך כל השמות שאני מזהה פה. לסרט יש 0 אחוז בעגבניות רקובות, אבל אני לא בטוח שזה בגלל שהוא גרוע כמו שפשוט יש ממש מעט נתונים עבורו. בבוקס אופיס מוג'ו, למשל, בכלל בילבלו את הפוסטר והתקציר של הסרט עם סרט אימה זניח משנת 2004, והם טוענים, לכאורה, שאחרי הסופ"ש הזה הסרט פשוט התאדה וירד מכל המסכים במקביל. זה כנראה לא קרה, אבל אין לי מושג מה כן.
במקום השביעי יש את "סיפורה של שפחה" ולא, לא מדובר במסע בזמן מוזר – מדובר בסרט הישן שעיבד את הספר לראשונה. במקום אליזבת' מוס אפשר למצוא את נטשה ריצ'רדסון (הלך לה יותר בתיאטרון מבקולנוע), במקום ג'וזף פיינס את רוברט דובאל ובמקום איבון סטרהובסקי ניתן למצוא את פיי דאנאוויי. יש סיבה למה אתם לא זוכרים את הסרט (אם אתם לא זוכרים, כמובן) וזה כי הוא היה כישלון צורב. בקופות, על בסיס תקציב של 13 מיליון דולר הוא הרוויח פחות מ-5 מיליון בסך הכל. בסופ"ש הזה, ה-3 לצאתו, הוא הרוויח 2.785 מיליון דולר. ביקורתית, המצב גרוע בהרבה – אמנם קשה למצוא את רוב הביקורות שהיו בזמן אמת, אבל גם קשה למצוא מישהו שבאמת אוהב או מעריך את הסרט הזה, שעל עיבודו דווקא הופקד מחזאי מוכשר – הרולד פינטר. כנראה שבאמת יש דברים שעדיף לעבד בטלוויזיה.
מקום אחד מתחת יש עוד עיבוד ספרותי, אבל אחד קצת יותר מוצלח: בעל זבוב. "קצת" היא מילת המפתח כאן, הסרט עלה 9 מיליון דולר והרוויח 14 מיליון דולר, אז אף אחד לא ישן בערימות כסף בזכותו, אבל הסרט נקטל הרבה פחות והרוויח הרבה יותר ביחס לתקציב שלו. הסרט הרוויח 2.4 בסופ"ש הנ"ל שהוא הסופ"ש השני שלו בסך הכל.
במקום התשיעי יש את "פלדה כחולה", סרט די אדיר שהוא אינו, אני חוזר, אינו המבט המדהים של דרק זולנדר. מדובר בסרט של קתרין ביגלו בכיכובה של ג'יימי לי קרטיס על שוטרת שמגלה שיש מטורף אובססיבי לגביה. למרות חיבתי אליו, לא נראה שקרטיס או ביגלו עניינו את הקופות באותו זמן והסרט הרוויח 1.6 מיליון דולר בסך הכל בסופ"ש השני שלו. הוא לא ירוויח הרבה גם אחר כך. באסה.
ובמקום העשירי – "נקמה עיוורת", תרגום סביר אך לא מדויק ל"Blind Fury", סרט בכיכובו של רוטגר האוור ("בלייד ראנר") על חייל משוחרר עיוור שהוא גם אמן לחימה בחרב שהולך לאמריקה כדי להציל את הבן של חבר שלו. האם המצאתי את תיאור העלילה הזה? לא? מה לעזאזל. הטאגליין של הסרט הוא "הוא אולי עיוור, אבל הוא לא צריך כלב". מה? האם הסרט הזה הוא תוצאה של שבץ ארוך מתמשך? מה קורה כאן?
בכל מקרה, הסרט, מעין עיבוד מודרני מוזר ל"זאטואיצ'י", הרוויח 1.5 באותו הסופ"ש. אציין שכמו "madhouse", גם כאן נראה שיש נתונים חסרים – בוקס אופיס מוג'ו מצביע על שני סופ"שים בהם הסרט היה ואז זהו. נעלם. האם זה בגלל שהסרט היה הזיית קוקאין של מפיקים ולא באמת? אין לי מושג.
פסקת הפתיחה, אגב, התייחסה לעוד שני סרטים שהתרסקו ופתחו הסופ"ש וכפי שאפשר להבין – הם התרסקו עד כדי "לא להיות בעשירייה הראשונה". האחד הקצת פחות פאשלה מביניהם נמצא במקום ה-14 והוא "זעזועים במערכת" (A shock to the system). קומדיה שחורה בכיכובו של מייקל קיין, אם ניתן להאמין לויקיפדיה. ההתרסקות שלו (הרוויח בסך הכל מיליון דולר) נסלחת כי הוא יצא, בסך הכל, במעט מאוד מסכים באותו סופ"ש – רק 340.
"המלחמה הרביעית" לעומת זאת, כבר פתח באלף אולמות ועדיין לא הצליח להגיע למיליון. האם יפתיע אתכם לגלות שהסרט הוא של חברת קאנון, אותה חברה מיתולוגית שהתפרסמה בסרטי הטראש שלה? אני מקווה שלא. (ואגב, מי שלא יודע במה מדובר – הדוקו עליהם עכשיו בחינם).
בשבוע הבא "צבי הנינג'ה" ידיחו באופן זמני את "אישה יפה" מהמקום הראשון וקומדיה זניחה של דיינה קארווי ("Opportunity knocks") תפתח במקום השישי. אנחנו לא נהיה פה לתעד את זה, כי אנחנו כבר נקפוץ לשנה אחרת.
עובדה מעניינת לגבי הסרט הראשון של צבי הנינג'ה
אף אולפן גדול לא רצה להפיץ את הסרט, למרות שב-1990 ההצלחה של הסדרה המצויירת וקו הצעצועים היו בלתי ניתנים לערעור, הוא נפתס כהימור מסוכן (ואו כמה שדברים השתנו).
הסרט הופץ בסוף על ידי New Line Cinema, מה שהופך אותו טכנית א) לסרט עצמאי ב) לסרט העצמאי המצליח בכל הזמנים עד אז (הכנסה של 200 מיליון דולר, כמעט פי עשרים מהתקציב שלו*)
* סרטים היום אולי מרווחים יותר, אבל אף אחד כבר לא עושה את המכפלות האלו: אי.טי הרוויח כמעט פי שמונים מהתקציב שלו. אם "סוף המשחק" היה מרוויח פי שמונים מהתקציב שלו הוא היה מדינה.
פי שמונים לא
אבל "תברח", נניח, עשה פי 60 (בערך).
פרט מעניין נוסף על צבי הנינג'ה (שגיליתי ממש אתמול במסגרת שיטוטי-השעמום באינטרנט בחסות הקורונה)
הבמאי שלו הוא סטיב בארון, ש-11 שנים לאחר מכן ביים את "מייק באסט: המנג'ר של אנגליה", סרט בריטי די אלמוני במחוזותינו, שבשנים עברו היה סרט-פילר בערוצי הסרטים של YES (תחת התרגום הלא-כזה-מטומטם-בעצם "מייק באסט מנהל את אנגליה").
האם זה קשור לדו"חקו, לקורונה או לחיים עצמם בצורה כלשהי? לא ממש. אני פשוט קופץ על כל הזדמנות שיש לי כדי להזכיר את הסרט הזה, שלדעתי הסובייקטיבית לחלוטין הוא קומדיית הספורט המצחיקה ביותר בכל הזמנים.
ממליץ על פלדה כחולה?
אלוהים יודע שיש הרבה זמן להעביר בבית כרגע.
א. כן
ב. ראית שיש פוסט המלצות צפייה שתי פוסטים ליד, כן?
יאפ, ראיתי שם את הרוב. תודה :)
(ל"ת)
סביר ולא יותר
ואני מאוד אוהב את שני הסרטים המאוחרים של ביגלו.
בנוסף בפלדה כחולה היו מסצנות הנשיקות הכי מגעילות שראיתי אי פעם. כנראה כי שתי הדמויות נראות רע לטעמי
הוא מאוד שונה מהסרטים המאוחרים של ביגלו
בכלליות, הטרילוגיה שלה מאז "מטען הכאב" לא דומה לסרטים הקודמים שלה כל כך. מצטער לשמוע שלא התלהבת.
פלדה כחולה זה המבט הקבוע שלו, מגנום זה המבט הסודי שהוא עובד עליו
כמובן ששני המבטים שונים לחלוטין ומי שחושב אחרת פשוט לא מבין
אז המקרה של סיפורה של שפחה
זה דוגמה של "אתם לא מוכנים לזה אבל הילדים שלכם ימותו על זה"?
לא, זה היה עיבוד מחריד
זה נראה כמו סרט פורנו רך כזה של ערוץ 3 בשישי בערב בניינטיז, רק בלי המין.
על העונה הראשונה של הסדרה יש לי ביקורת בקטנה כי לא מתתי על חלק מהשינויים, זו עדיין סדרה מצויינת (לא ראיתי את ההמשכים). הסרט פשוט מחריד, ברמת המשחק, ברמת הבימוי, ברמת התפאורה והתלבושות (רדיד שקוף אדום?! באמת?!) וגם מה שהם עשו לסוף של הסיפור. פשוט אל תנסה, לעולם.
אגב, את בעל זבוב ראיתי מספר פעמים (כנערה צעירה). לא זוכרת שהוא היה גרוע.
פלדה כחולה זכור לי בעיקר בזכות המשפט האלמותי
של רון סילברמן, הלא הוא "רוצח המאגנום": "המוות הוא ההרפתקה הגדולה מכולן. לכן שומרים אותו לסוף."
רגע רגע רגע רגע
הכינוי של הרוצח בסרט שנקרא "פלדה כחולה" זה "מגנום"?!
מה עוד, הוא לא יכול לפנות שמאלה?
'בעל זבוב' היה סרט מוצלח מאוד.
ומאוד מזעזע. הוא לא הותיר אחריו רושם גדול, אבל הוא לדעתי הרבה יותר אפקטיבי מהספר.
בעל זבוב זכור לי כמוצלח
אבל בחיפוש מידע עבור הכתבה ראיתי שהרבה מבקרים אותו על חוסר נאמנות לספר וכו' וכו' ולא ממש זכרתי במה מדובר (מצד שני, לא זכרתי בכלליות הרבה – ראיתי את הסרט הזה בגיל מאוד צעיר)
כולנו ראינו את הסרט הזה בגיל מאוד צעיר
אני בעיקר זוכרת את האכזריות
ועכשיו גם וונדר וומן 2 נדחה
וורנר הכריזו עכשיו ש"וונדר וומן 1984", שהיה צפוי לצאת ב-5 ביוני, נדחה ל-14 באוגוסט.
בשבועות האחרונים רצו שמועות על הסרט, חלק טענו שהסרט בכלל ייצא לסטרימינג, אחרים טענו שהוא יידחה לדצמבר ויתפוס את מקומו של חולית וכן הלאה.
אני מניח שהם הכריזו את זה עכשיו כדי לשים סוף לכל חרושת השמועות והאי וודאות.
בגדול, כל עוד המצב יסתדר עד אז, זה נראה לי אחלה תאריך. סרטים שיוצאים באוגוסט חווים ירידות קטנות יחסית, ואחלה של "רגליים" (שומרי הגלקסיה, לדוגמה). וונדר וומן 1984 יכול להיות "הסרט הגדול של סוף הקיץ" (למרות שבקצב הזה לא נראה לי שיהיו הרבה סרטים גדולים בקיץ, אם בכלל).
https://deadline.com/2020/03/wonder-woman-1984-in-the-height-theatrical-release-moves-coronavirus-no-streaming-1202891174/
ולמי שתהה לגבי 22.3.20:
במקום הראשון נמצא סרט מ-2019 בשם "פניקס, אורגון", שחזר בהפצה מוגבלת ל-17 בתי קולנוע (איפה?) והרוויח 3,842 דולר.
במקום השני נמצא "Lost in America", סרט דוקומנטרי על הומלסים צעירים בארה"ב. הסרט נמצא זה השבוע הרביעי שלו בקולנוע (בשבוע שעבר הוא עמד במקום השבעים) ואחרי שהפצתו צומצמה משני בתי קולנוע לאחד הוא הרוויח 78 דולר (נפילה של 96%) ועומד על רווח כללי של 11 אלף.
זהו.
מרגיש לי כמו דיווח שגוי
אני כמובן לא ממש במקום לבדוק את זה, אבל עד ה-19 עדיין הוקרנו בתי קולנוע עם סרטים אמיתיים, גם עם הכנסות מעטות מאוד. אם יש 17 מסכים שעדיין פועלים איפשהו, אני לא בטוח שהם מקרינים רק את "פניקס, אורגון".
אישה יפה
מעולם לא הבנתי למה הסרט הזה הצליח כל כך. הוא זכור לי בעיקר כמשעמם, עם פרמיס די נוראי (לדעתי) וכולל את ההצגה הכי מכובסת שראיתי בחיי של זנות. אבל ראיתי אותו כל כך מזמן, אולי היום הייתי חושבת עליו אחרת? או לפחות אבין מה אנשים מצאו בו? נו, אם יהיה לי כוח אצפה בו שוב ונראה מה אני חושבת עליו היום.
חפשי דיונים עליו באתר
כי זה די נחפר פה (ולא נעים לי לקחת קרדיט על הגילוי)
קודם כל, אני שמחה עבורך שראית את כל המסרים המעוותים כבר בגיל צעיר. זה סרט שבהחלט עושה רומנטיזציה מוגזמת לכל מה שרע ביחסי גברים-נשים (על סקאלת הכח הכלכלי וההתיחסות החברתית).
ברמה היותר נקודתית לגופו של הסרט, במקור היה לסרט סוף מאוד שונה (מהשמו משלם לה על שירותיה והיא נוסעת עם החברה הזונה השניה ונגמר) אבל הקהל הגיב לזה רע, אז החליטו לעוות את העלילה לכדי הסרט ה"רומנטי" שקיבלנו. מסתבר שהקהל אוהב סיפורי סינדרלה
הייתי אומר שההצגה המכובסת היא חלק מהסיבה למה אנשים אוהבים אותו
כלומר, לא שהיום היחס שלנו לזנות יותר טוב, אבל כחברה שמנצלת את הנשים האלה, ואז בצורה יותר גלויה מהיום (נדמה לי? אולי לא) היה הרבה מנוחה מהמחשבה שבעצם הזונות הן ג'וליה רוברטס עם לב זהב ובלי בעיות והן גם ממש באמת יכולות להתאהב בך אם אתה איזה ריצ'רד גיר שרמנטי.