בסוף השבוע האחרון יצאו שני סרטים חדשים: אחד נלחם באומץ על המקום הראשון והשני הוא סרט המשך שאף אחד לא ביקש. נאמר זאת כך: סוניק עדיין הצליח לעקוף אותם ולשמור על המקום הראשון.
אז כן, "סוניק – הסרט" ממשיך לשמור על ראש הטבלה, אבל רק בקושי. הסרט הכניס 26.1 מיליון דולר בסוף השבוע האחרון, ירידה של 54.9 אחוזים מסוף השבוע הקודם. אחרי הפתיחה המעולה והביקורות הטובות ציפיתי לירידה קטנה יותר, אבל הבעיה של סוניק היא שיצא השבוע עוד לסרט לכל המשפחה ושניהם נלחמים על אותו קהל.
הסרט הכניס 200 מיליון דולר ברחבי העולם, מה שנשמע מעולה על הנייר אבל קצת פחות במציאות. התקציב המשוער של הסרט הוא קרוב ל-100 מיליון ובהתחשב בהוצאות על הפרסום הוא יצטרך להרוויח עוד הרבה יותר כדי להיות במצב כלכלי טוב. מצד שני, גם הכותרות הנהדרות שהוא נהנה מהן הן חלק חשוב מהמשחק.
במקום השני נמצא "קול קדומים" שמבוסס על הספר באותו שם של ג'ק לונדון. הסרט הכניס בסוף השבוע האחרון 24.7 מיליון דולר – סכום נחמד ביחס לציפיות ממנו שנעו בין 10 ל-20 מיליון דולר. ביחס לזה, התוצאה הסופית היא אחלה. הבעיה היא שהיא לא אחלה ביחס לתקציב של 135 מיליון דולר. כך שבעצם, אפשר להגיד שזה עוד כישלון שדיסני ירשו מפוקס – אם כי אני לא בטוחה כמה דיסני באמת השקיעו בפרסום של הסרט.
"הארלי קווין: ציפורי הטרף" סובל מסוף שבוע שלישי לא מוצלח במיוחד. הוא הכניס בסוף השבוע האחרון עוד 6.8 מיליון דולר, ירידה של 60.4 אחוזים מסוף השבוע הקודם. זאת ירידה די חדה לסרט עם סכום הכנסות לא גבוה. ההכנסות העולמיות של הסרט עומדות על 173 מיליון דולר. השמועות הן שהסרט צריך להכניס לפחות 300 מיליון דולר כדי לא להיות בהפסדים ונראה שהוא די רחוק מהסכום הזה.
"בחורים רעים לתמיד" טיפס מקום ועלה מהמקום החמישי לרביעי. הסרט הכניס עוד 5.8 מיליון דולר וממשיך למצב את עצמו בתור הפתעה נעימה לכל המעורבים.
את העלייה ניתן ליחס להפרש הקטנטן בין המקום הרביעי לחמישי – רק 20 אלף דולר. אבל אם "בחורים רעים לתמיד" הוא כבר בן כמה וכמה שבועות, הרי שהמקום החמישי שייך לסרט חדש, "הילד 2" שפתח עם 5.8 מיליון דולר. מדובר בירידה חדה מהפתיחה של הסרט הקודם, שפתח עם 10 מיליון דולר. לדעתי זאת תוצאה של הפרסום המטעה, גם של הסרט הקודם וגם של הנוכחי, בנוגע לסוג סרט האימה שהם. טעות נוספת שהסרט עשה היא התקציב שלו. הסרט עלה 10 מיליון דולר – די גבוה בז'אנר וביחד עם כל ההוצאות הנלוות יש מצב שהוא לא יכסה את העלויות שלו.
במקום השישי יש לנו את "אי האשליות" שהכניס בסוף השבוע האחרון 4.2 מיליון דולר – ירידה של 65.3 אחוזים. מצד אחד אאוץ', מצד שני נראה לי שזאת ירידה סטנדרטית לסרטי אימה בינוניים ומטה. כנראה שאנשים הבינו שהאשליה היחידה היא שזה אולי סרט טוב. עדיין, ההכנסות הכוללות של הסרט עומדות על 33 מיליון דולר שזה אחלה לסרט עם תקציב של 7 מיליון דולר.
במקום השביעי נמצא "1917" שהכניס עוד 4.2 מיליון דולר. זה די מפתיע וקצת מאכזב כי ההפצה שלו התרחבה לעוד 614 בתי קולנוע, אבל נראה שזה לא עזר לו הרבה. בכל זאת, אין לו מה להתבאס. ההכנסות הכלליות שלו עומדות על 347 (בכל העולם) שזה ממש לא רע.
במקום השמיני נמצא "פרזיטים". סרטי אוסקר תמיד חיים על זמן שאול בטבלה ואחרי שהוא הצליח להיכנס לטבלה בעקבות הזכייה בפסלון המוזהב, נראה שהסרט בדרכו החוצה. הסרט הכניס עוד 3 מיליון דולר וירד ירידה של 47 אחוזים. אך אל דאגה, הסרט כבר חצה את ההכנסות של 200 מיליון דולר ברחבי העולם ככה שיש לו גם את הפרסים וגם את הכסף. וזה בלי להזכיר שהוא מוקרן בקולנוע כבר 20 שבועות, כך שלהיות במקום השמיני זה הישג בפני עצמו.
במקום התשיעי "ג'ומנג'י: השלב הבא" מתקרב לסוף חיו הקולנועיים והכניס עוד 2.8 מיליון דולר. אחרי 11 שבועות בקולנוע הוא בין הסרטים הוותיקים בטבלה. ההכנסות העולמיות שלו עומדות על 787 מיליון דולר ואני מופתעת שלא שמענו כלום על עוד סרט שייצא בזיכיון.
במקום העשירי נמצאת ההתרסקות הכי כואבת בטבלה והיא שייכת ל"פוטו אהבה". הסרט הכניס בסוף השבוע הנוכחי 2.7 מיליון שזאת התרסקות של 77.1 אחוזים. ממש צניחה חופשית, אבל זה מה שקורה בדרך כלל לסרטי חג האהבה. הסרט הכניס 17 מיליון דולר על תקציב של 16 מיליון דולר ככה שבעצם, הוא די כישלון.
בסוף השבוע הבא הולך לצאת רק סרט אחד שכולם ידברו עליו, "בלתי נראה". על הסרט הזה עברו הרבה קשיים עד שהוא הגיע למסך הגדול. הוא היה אמור להיות חלק מיקום המפלצות של יוניברסל, אבל אחרי הכישלון של המומיה, האולפן נטש את התוכנית המקורית. במקום זה, זה הוא סרט נפרד על האיש הבלתי נראה, שנוצר ביחד עם בלומהאוס הפקות. הסרט הוא אדפטציה מודרנית לספר של ה.ג'. וולס שלוקחת את הרעיון הבסיסי ומשחקת איתו קלות. אליזבת מוס משחקת בתפקיד הראשי כאישה שברחה ממערכת יחסים מתעללת עם גבר מבריק. לאחר זמן מה היא מקבלת הודעה כי הוא מת, אבל לסרט לא קוראים "האיש המת", אז כנראה שזה לא מה שקרה לו. לסרט כבר יש ביקורות והן חיוביות בסך הכל (כ-90% ברוטן טומטוז), אז יש ציפיות די גבוהות מהסרט הזה ונותר רק לראות בשבוע הבא עד כמה הוא ירשים בקופות.
אני חייב להגיד משהו
פוקס אשכרה שמו 135 מיליון על הסרט הזה? זה לא עניין של סרט טוב או רע, הרי ברור שהסיכוי שלו להצלחה אדירה הוא נמוך וגם אם הוא איכשהו בכל העולם יכסה את התקציב זה יהיה בקושי, מה פתאום פוקס שמים תקציב של סרט מארוול קטן על סרט נישתי יחסית(באזור של סרטים מבית דיסני ולא שום חלק אחר במטריה שלהם …)
יש וידאו מעניין בנושא בפנדום אינטרטיימנט
שמדבר על סרטים סטייל פנג הלבן שבעבר היו על 40-50 מיליון תקציב ששילשו את התקציב שלהם בגלל טירוף הcgi.
אני אוסיף שפוקס לא חריגים, אם מסתכלים על כל הסרטים של דיסני שהם לא מארוול/מלחמת הכוכבים (כל קמטי הזמן), על סוניק של פארמאונט (שאומנם הצליח אבל להערכתי לא יעשה הרבה יותר מלכסות את התקציב שלו), קאטס של יוניברסל, בלייד ראנר של וורנר וכדומה אי אפשר להתעלם שיש ז'אנרים שלמים (מד"ב וסרטי ילדים בעיקר) של סרטים שניפחו תקציבים ואין להם שום סיכוי לכסות אותו.
זה אולי גם התשובה למאמר השני פה. בשונה מהאימה והדרמה הסרטים הללו איבדו את הצפון תקציבית כי הם במין לימבו של אם אתה לא נותן סטנדרט הפקתי שהצופה התרגל אין לך סיכוי למשוך קהל אם אתה לא מותג סטייל פרוזן אין לך סיכוי להגיע לסכומים שיכסו תקציבים הזייתיים כאלו.
אינדיאנה ג'ונס 5: בלי ספילברג
אבל אולי עם ג'יימס מנגולד.
התפתחות די חיובית, אני חושב.
למה חיובית?
(ל"ת)
כי אם כבר שיהיה את הסרט הזה
אז לפחות שיהיה בו איזשהו דם חדש, שאולי יוכל לספק טייק שונה על המקור. את הטייק של ספילברג כמה עשורים אחרי ראינו עם "אינדי 4" (שפחות גרוע משעשו ממנו, ובכל זאת), ואין לי צורך בגרסה השנייה של זה.
מצד אחד, כן
מצד שני, אינדי זה מותג של ספילברג. אינדי בלי ספילברג זה כמו בחזרה לעתיד בלי זמקיס או הסנדק בלי קופולה. ספילברג רחוק משיאו, לא נראה לי שיש על זה ויכוח, אבל הוא עדיין ספילברג. ואני סומך עליו שהוא ילמד מהטעויות של הרביעי.
לא אומר שבמאי אחר זה לא בהכרח רעיון טוב (בטח כשמדובר במנגולד), אבל עדיין הייתי רוצה לראות את ספילברג.
איך הבדיחה הזו לא זכתה להתייחסות?
https://m.youtube.com/watch?v=HZtgdawS5zY
ריקי ג'רוויס ירד על הוליווד לא מעט בגלובוס הזהב האחרון, אבל הבדיחה הזו שלו הייתה ראויה לפוסט משל עצמה.
שבו כתוב מה? ריקי ג'רוויס מתנהג כמו ריקי ג'רוויס?
אני מאוד לא אוהב את האיש והגישה הזחוחה שלו (והמתחסדת. אני מאוד בספק שהוא נמנע מלעבוד עם ויינשטיין כי הוא איזה צדיק גדול) אבל ספציפית, זאת בדיחה שאני לא מוצא בה משהו מיוחד או קיצוני או מלא אמת או.. כלום? אבל כאמור, אולי זאת נקודת הפתיחה השלילית כלפי האיש.
"לא אוהב" זה עניין רגשי שאי אפשר לשים עליו את האצבע, אז בקטע הזה אין מה להתדיין הרבה. אבל תחשוב על זה ככה, זה נכון שאין בבדיחה הזאת שום דבר מיוחד או קיצוני, אבל אין שום סיכוי ששום מנחה בשום טקס שקשור איכשהו לתעשייה הזאת שהיה אומר את הבדיחה הזאת. זה כשלעצמו היא נקודה לזכותו של האיש. אני עדיין צריך לגרד את הסנטר מהרצפה מאז שהוא דיבר על "העבודה הנהדרת שנעשתה על ידי מנתחים פלסטיים". לצערנו צריך לבחור בנושא של חוסר חיבה לזחיחות
כן, אבל בכנות? כל הבדיחות האלה כבר נעשו
כלומר, בשלב הזה הבעיה היא כבר לא הזחיחות אלה ה"כן, ו?". ההומור סטייל ג'רוויס פרח בשנות האלפיים המוקדמות, אבל הוא לא מצא דרך להתחדש. "הוליווד היא צבועה ומנותחת" זה פתגם שהוא נכון בערך מאז שהוליווד קיימת, ובהשוואה לסאטירות מסוימות שיצאו (גם מתוך הוליווד עצמה), הבדיחות של ג'רוויס הן כמעט פרווה, כאשר ה"אימפקט" היחידי שלהם זה שהוא נאמר בחדר עם אותה ההוליווד. זה היה מרשים כשזה התבצע בפעם הראשונה. עכשיו זאת הפעם המה, חמישית? נראה לי שדי הבנו שזה הקטע שלו.
אבל זהו נשמת אפו של הומור. זה שהוא מפתיע, העובדה שזה נעשה בקונטקסט שבו הוא לא נעשה זה העוצמה שלו. אני מסכים שאחרי שאתה יודע מה לצפות מגרווייס האימפקט של האפקט הזה יורד (לכן לא טרחתי לצפות בזה השנה, בניגוד לפעמים הקודמות). אני לא מחפש "כן ו" כל כך. בניגוד לדעתם של הרבה אנשים כולל כל אדם שנמצא בחדר שם, אני לא חושב שהוליווד היא כזה מקום חשוב. נהניתי מזה שמישהו אומר להם את זה. חה חה והמשכתי הלאה
אני מודה שאני קורא את ההודעה ולא מבין כל כך על מה אנחנו לא מסכימים, בעצם
(ל"ת)
לא הרבה כנראה
לא, זה לא רק שריקי ג'רוויס מתנהג כמו עצמו.
זו גם לא בדיחה רגילה שחושפת את הניתוחים הפלסטיים והצביעות של הוליווד. בבדיחה אחת ריקי ג'רוויס העמיד מראה מול הוליווד ומול האקטיביזם החברתי המזוייף שלהם. ולא, את זה לא עשו להוליווד, בטח לא מולם, בפנים שלהם, ובלי התנצלות כזו.
כל הדיונים באתר על תנועת המי טו בהוליווד, ועל שאר הדברים הפרוגרסיביים שהם עושים, סבבו סביב מה שהם מרשים לעצמם להטיף לקהל ולעומת איך שהם מתנהלים. אז כן, ג'רוויס סיפר בדיחה על נאומי קבלת הפרסים ועוד. אבל הבדיחה הזו הייתה מבחינתי רגע מושלם.
לא בגלל ג'רוויס, אלא בגלל תגובת הקהל. הבוז בהתחלה, ואז ההשתתקות והצחור המובך כשהוא אומר להם שהם עבדו שם ולא הוא.
ולגבי ההתחסדות, הבעיה היא לא אם ג'רוויס עבד שם או לא כי הוא מוסרי יותר. הבעיה אם מישהו עבד שם, ועכשיו משתמש בזה על מנת לצאת חסיד גדול. כמו נטלי פורטמן עם גלימת הבמאיות, כשחברת ההפקה שלה מעולם לא שכרה את שירותיה של במאית כלשהי (חוץ מפורטמן).
מכל השנים בהן ג'רוויס הנחה את גלובוס הזהב, זו הייתה הבדיחה הכי מוצלחת שלו והכי אמיתית שלו.
אני ממש לחלוטין בטוח שהוטח בפני הוליווד הרבה פעמים
האקטיביזם החברתי המזויף שלהם לאורך השנים.
שוב, אני לא מבין למה זה יוצא דופן מכל שאר בדיחות ה"אתם מזויפים" שלו (ושל עשרות אנשים אחרים), שנאמרות על ידי מישהו מזויף בדיוק כמוהם (שעבד עם מטריד מינית סדרתי בסרטים שלו, פשוט לא ויינשטיין), רק שכחלק מפרסונת הזיוף שלו הוא צריך להגיד דברים כאלה.
כלומר, אני מבין שלך זה ממש עבד, אבל אני עדיין לא בטוח למה זה צריך יותר תשומת לב מדברים אחרים שלו ומה אפשר להגיד על זה שלא כולנו מסכימים עליו. בכל דיוני המי טו והארווי ויינשטיין אני לא חושב שאף אחד אמר "אבל הוליווד עושה כמיטב יכולתה!". אני די בטוח שנקודת המוצא של כולם זה שהיא לא, אבל לפחות עכשיו היא משתדלת לתקן, וניקח איזה תיקונים שניקח. ספציפית פורטמן לא ממש הועלתה באתר ואם כן אני חושב שלפני שאלת ה"האם לפורטמן מותר להביע את הביקורת הזאת או לא" הייתה שאלה יותר בסוגיה עצמה שהיא מעלה ופחות במי שמעלה אותה, כי זה קצתתת אד הומינם.
כלומר, אגיד זאת כך: הוליווד צבועה, אסור לרגע לחשוב שהיא עושה משהו שלא נועד להאכיל את האגו שלה או הכסף שלה, אבל כשהיא מעלה טענות או מציפה דיונים על דברים זה לא אומר שאפשר לבטל אותם ולא לדבר אותם. בין אם כי אד הומינם זה לא דרך לחיות, ובין אם כי יאללה למה לא לדון במשהו, תוך כדי לקיחה בחשבון שאם מנסים להטיף לנו, אז אין להם מקום לדבר, אבל שווה בהחלט לדבר על נושאים שמציפים בפנינו.