"היו זמנים בהוליווד", סרטו החדש של טרנטינו, יוצא בעוד שבוע, ואפילו אם אתם לא מתים על כל הסרטים של הבמאי, או על רובם, אין ספק שזאת סיבה למסיבה. מדובר באחד מהבמאים הנדירים האלה שלא רק ששמו מוכר כמעט לכל אחד, אלא שהוא מצליח לשמור על איזה מידת סלקטיביות ואיכות שהופכת סרט שלו לאירוע חד פעמי שקורה רק פעם בכמה שנים. לכן התמונה הקבוצתית הקרובה תעסוק באופן בלתי נמנע באדם, אבל לפני זה, בוא נשאל אתכם שאלה קשה.
טרנטינו ידוע כבמאי שחקנים מעולה, שיכול לחלץ הופעות נהדרות גם משחקנים שנחשבים לגרועים ביותר, והרבה הופעות מסרטיו נמצאות כל רשימת "ההופעות הקולנועיות הכי טובות" שמכבדת את עצמה. ועכשיו, אתם צריכים לבחור אחת. טוב, נקל עליכם קצת. אתם צריכים לבחור שלוש.
האם זה סמואל ל. ג'קסון ב"ספרות זולה"? או שמא סמואל ל. ג'קסון ב"ג'קי בראון"? או אולי ב"ג'אנגו"? או אולי הופעתו ב"שמונת השנואים"? או, אממ, אולי מישהו שהוא לא ניק פיורי, כמו הארווי קייטל ב"כלבי אשמורת", לוסי לו ב"להרוג את ביל", זואי בל ב"חסין מוות" או מייקל פסבנדר ב"ממזרים חסרי כבוד"? או- וואו, יש הרבה, אני לא הולך עכשיו לתת מקום לכל אחד, זה ייקח את כל היום. תסתכלו למטה ותראו את כל 30 ההופעות שליקטנו עבורכם מהסרטים שלנו, ואם פספסנו במקרה אחת מהאהובות עליכם – שימו אותה בתגובות.
אז כעת, הצביעו והשפיעו: אילו הופעות מסרטיו של טרנטינו הן המוצלחות ביותר? ניתן לבחור עד שלוש הופעות.
מהן ההופעות הטובות ביותר בסרטים של טרנטינו?
- כריסטוף וולץ (ממזרים חסרי כבוד) (25%, 394 קולות)
- סמואל ל. ג'קסון (ספרות זולה) (15%, 237 קולות)
- אומה תורמן (להרוג את ביל) (11%, 180 קולות)
- ליאונרדו דיקפריו (ג'אנגו ללא מעצורים) (7%, 115 קולות)
- סטיב בושמי (כלבי אשמורת) (5%, 78 קולות)
- ג'ון טרבולטה (ספרות זולה) (4%, 70 קולות)
- טים רות' (כלבי אשמורת) (4%, 63 קולות)
- כריסטוף וולץ (ג'אנגו ללא מעצורים) (4%, 60 קולות)
- אומה תורמן (ספרות זולה) (3%, 46 קולות)
- בראד פיט (ממזרים חסרי כבוד) (3%, 46 קולות)
- מייקל מדסן (כלבי אשמורת) (2%, 32 קולות)
- סמואל ל. ג'קסון (שמונת השנואים) (2%, 26 קולות)
- הארווי קייטל (כלבי אשמורת) (2%, 26 קולות)
- ברוס וויליס (ספרות זולה) (2%, 26 קולות)
- מלאני לורן (ממזרים חסרי כבוד) (1%, 23 קולות)
- סמואל ל. ג'קסון (ג'אנגו ללא מעצורים) (1%, 22 קולות)
- פאם גריר (ג'קי בראון) (1%, 20 קולות)
- ג'ניפר ג'ייסון לי (שמונת השנואים) (1%, 19 קולות)
- הארווי קייטל (ספרות זולה) (1%, 15 קולות)
- מייקל פסבנדר (ממזרים חסרי כבוד) (1%, 14 קולות)
- דריל האנה (להרוג את ביל) (1%, 13 קולות)
- לוסי לו (להרוג את ביל) (1%, 9 קולות)
- דייוויד קאראדיין (להרוג את ביל) (0%, 7 קולות)
- וולטון גוגינס (שמונת השנואים) (0%, 7 קולות)
- סמואל ל. ג'קסון (ג'קי בראון) (0%, 6 קולות)
- כריסטופר ווקן (ספרות זולה) (0%, 5 קולות)
- קורט ראסל (חסין מוות) (0%, 5 קולות)
- מייקל מדסן (להרוג את ביל) (0%, 5 קולות)
- רוברט פוסטר (ג'קי בראון) (0%, 5 קולות)
- זואי בל (חסין מוות) (0%, 1 קולות)
מס' מצביעים: 625
Loading ...
לא מפתיע-
בדרך כלל כשאני צריך לבחור שמות מרשימה כזאת אני עובר על כולה, בוחר, מוחק, ואז מחליט.
ברשימה הזאת היה שם אחד שידעתי מיד שייכנס וישר ירדתי לסוף בשביל לחפש אותו, ורק אז התחלתי לעבור על שאר הרשימה.
נכון לרגע זה, 57% מהמצביעים בחרו בהאנס לנדה כאחד מההצבעות שלהם.
טוב, בחירה אחת היא ממש לא קשה ואני רואה גם שכולם חושבים כמוני – האנס לאנדה.
על השתיים הנותרים ממש התקשתי לבחור בין – וולץ או דיקפריו בג'נגו, ג'קסון בספרות זולה, גוגינס (אחד האהובים עלי) בשמונת השנואים, או פיט בממזרים.
בחרתי 2 למרות שאני באמת חושב שכל אלו שציינתי ראויים באותה מידה.
ממזרים הוא הטרנטינו האהוב עליי, וכבודו של לאנדה במקומו מונח, אבל...
סירייסלי חבר'ה, 16 שנים וכבר הספקנו לשכוח שאומה תורמן בקיל ביל היא מועמדת לגיטימית לתואר ההופעה הנשית הכי טובה בכל הזמנים? מספיק לראות את הסצינה במסעדה של האטורי האנזו שבו היא משחקת כל כך טוב דמות שמשחקת כל כך טוב תיירת מעצנת עד שלרגע קט גם הדמויות סביבה וגם הצופה בטוח שהיא רק תיירת מעצבנת, לפני שהיא מפילה את המסיכה בשבריר שנייה וחוזרת להיות הפרסונה האמיתית לה, המאיימת אך אנושית, נחושה אך לא בלתי ניתנת לשבירה. איזה דמות, איזו הופעה. אלילה.
לגמרי מסכים
בתרגיל כזה אני מנסה לחשוב על כל מה שעבר על הדמות, רגעים טובים וקשים, ואין לי ספק שזאת אחת הדמויות שחוותה המון ואומה הצליחה להעביר את זה כל כך טוב וליצור אמינות בדמות שלה.
בהתאמה, אני גם חושב על ג'ון טרבולטה בספרות זולה שגם עובר כל כך הרבה, עם רבדים שונים לדמות (בין רחבת הריקודים, להיסטרייה עם המזרק, לניגוב ידיים, ולחרבון האחרון) ועדיין מצליח להחזיק את הכל.
נו טוב וגם לאנדה.
איזה כיף לדעת שאני לא היחיד שממש אהבתי את הדמות ואת ההופעה של סטיב בושמי באשמורת. הוא לא משפיע שם על העלילה כמו אורנג, בלונד, או וויט, אבל הוא הרציונלי ביותר מבין כל החבורה. אי אפשר לדמיין מישהו חוץ מבושמי בתפקיד הזה.
למרות שזה כאילו קשה
בחרתי די מהר… זה באמת בחירה קשה, יש פה הרבה הופעות מאוד מוצלחות, אבל אני חושב שיש כמה הופעות שהן ממש קלאסיות, כאילו אומה ת'ורמן בלהרוג את ביל זה התפקיד הכי הכי באמת שאי אפשר להתעלם ממנו, וסמואל ל. ג'קסון בספרות זולה… היחיד שהתלבטתי היה השלישי, ובסוף בחרתי בסטיב בושמי בכלבי אשמורת… לא ההופעה הכי טובה, אבל משהו בשחקן הזה ממש מגניב בעיניי.
איך היה החבר יוסקה ש. אומר בשיחות הקיבוץ: אין פה כבוד לותיקים!
ג'קסון (ספרות זולה), תורמן הענקית (קיל ביל), בושמי, רות' וקייטל (כלבי האשמורת), טרבולטה וויליס (ספרות זולה)- כולם ראויים, אבל הלב הלך עם פאם גריר ורוברט פורסטר, שנתנו שניהם את ההופעה של החיים שלהם בג'קי בראון; כשטרנטינו יגיע בבוא היום לשערי הוליווד-של-מעלה, הדורמן יתעכב כמה דקות על סיפורי הזוועה מהסט של קיל ביל, ירים גבה למראה סיכום ספירת סך ה"N-word"', יפהק ארוכות לזכר שמונת השנואים – ואז יחייך חיוך רחב ויפתח את השער לרווחה, כי התפקידים הבשרניים שהוא נתן – אולי בפעם הראשונה בקריירה שלהם – לשני הפז"מניקים האלו, מכפרים על כל עוון.
אני בחצי מיעוט
את ממזרים חסרי כבוד ראיתי פעם או אולי פעמיים, סרט מרשים והכל, ובאמת האנס לאנדה אחת הדמויות הכי מפחידות אי פעם, ועדיין, פעם או פעמיים. באופן כללי, טרנטינו עושה סרטים מגניבים, אבל מתישהו אחרי קיל ביל כאילו עברה עלי תחושת מיצוי, ואת ההתלהבות מהשלושה הראשונים שלו החליפה הסתפקות בצפיה יחידה וציפיה לקצת זוועות. יודעת שהוא יהיה טוב תמיד, ויקיים איזו הבטחה כלפי הצופים, אבל זו כבר לא תחושת הפתעה וחדשנות, וכבר לא מפיל אותי מהכסא כמו פעם.
לכן בחרתי רק 2 שבאמת היו דמויות בלתי נשכחות מבחינתי, ומתקשרות לסרטים הישנים:
לא יודעת אם זה הזמן שעבר מאז והשכיח, או שאולי אחרים באמת ראו את כל הסרטים במידה שווה. עד שהגיח לעולם כריסטוף וולץ כנאצי מפחיד, אחד האנשים הכי מפחידים, מטילי אימה על המסך, היה מייקל מדסן בעקבות רצף תפקידים אצל טרנטינו, אבל בעיקר בעקבות התפקיד בכלבי אשמורת. ראיתי את הסרט הזה מלא פעמים, עדיין לא ראיתי את הסצינה עם האוזן ואני לא רוצה לראות אותה לעולם, האיש הזה, כשהוא מופיע על המסך, פשוט עוצר לי את הנשימה. בניגוד לוולץ, הוא גם לא לקח על עצמו איזה מראה יחודי ופחות משתנה פיזית בהופעות שלו בין סרטים, הוא פשוט מפחיד. נורא.
לצידו אומה תורמן בקיל ביל, כי זה היה תפקיד פשוט אייקוני. הלוואי והיא לא היתה קושרת אותו בטראומות שלה והיה קל יותר להמשיך לחשוב על התפקיד הזה רק באופן חיובי. קיל ביל בעיני הוא הסרט הכי יפה של טרנטינו (החלק הראשון בטוח). הוא מהמם ויזואלית, הוא היחיד שבו דמות נשית מובילה את העלילה (שושנה לא דמות ראשית בלעדית בממזרים), האקשן בלתי נגמר, העלילה מרימה מאוד ויש מעט מאוד זוועות ברמת הויז'ואלס (בעיקר הסצינה בארון, בחלק 2). ואומה תורמן פשוט היתה הדבר הזה שרציתי גם להיות, עם החרב והחליפה הצהובה, סופר קולית.
התלבטתי מאוד לגבי סטיב בושמי כמיסטר פינק, כי זה הסרט שהפך אותו (מבחינתי, אבל נדמה לי שמבחינת העולם) לטייפ קאסט מאוד מובהק של הדמות הלא יוצלחית שכולם אוהבים. משום מה החלטתי שלמרות האהבה העזה שאני חשה כלפיו ומאיצה את צעדי כלפי סרטים בכיכובו, איכשהו זה קומה מתחת לשניים שהזכרתי ולכן ויתרתי על הצבעה שלישית. יש מצב בדיעבד שאני מצטערת על ההחלטה.
האמת שאני ממש מזדהה עם התגובה שלך
אני צופה ונהנה מכל הסרטים החדשים שלו, אבל מאז קיל ביל גם אני חושב שהוא לא סיפק שום דבר שבאמת הרשים אותי. יש לו שייקים טובים שעובדים טוב, וכתוצאה מהם הסרטים שלו מאוד טובים, אבל בתחילת הקריירה שלו כשהוא היה יותר ניסיוני (ואני מניח שגם השטיקים היו מאוד חדשים וטריים) זה היה מגניב. כמה עשורים ועשרות חיקויים אחר כך זה כבר פחות מיוחד. אני עדיין כנראה אעדיף סרט של טרנטינו על פני סרטים רבים אחרים ביציאה לקולנוע, אבל הסיכוי לחוויה בלתי נשכחת מאוד נמוך עבורי
השלישייה הפותחת היא לגמרי הכי ראויה
אבל במקום האנס לנדה הצבעתי לדיקפריו בג'אנגו
מלאני לורן, מלאני לורן, ועוד פעם מלאני לורן
ממזרים הוא סרט אובר רייטד וכלכך ארס פואטי (הנוער של היום קורא לזה "מטא") שהוא מעצבן, אבל הוא ניצל בזכות הופעות ענק של בערך כל הקאסט.
הרבה מאוד דובר על פיט ו- וולץ, ואני לא מתלונן כי לשניהם באמת מגיעות כל המחמאות, אבל לורן מפילה לסתות. תוך כדי צפיה אני מרחם, עצוב בשביל, מאוהב ובסוף מפחד מהדמות שהיא* בונה פה.
*וטרנטינו. כנראה שמגיע לו הרבה קרדיט כי זה ממש לא הפאוור פליי היחיד שהוא הוציא משחקן/ית, ולורן באמת לא עשתה הרבה חוץ מזה.