אולפני פוקס, גשו אלי בבקשה. אתם יושבים בכיתה ליד אולפני דיסני, נכון? ושניכם חברים של מארוול? חשבתי כך, כי אני עובר עכשיו על העבודה שהגשתם ו…אני מודה שזה נראה קצת חשוד. כמו כאן, שיש לכם גיבורה ראשית שדמות גברית מדכאת את הרגשות והכוחות שלה. נכון, זה לא כזה ספציפי אבל כאן למשל, כתבתם שזה מתרחש בשנות התשעים וכמה שורות אחר-כך גם הכנסתם גזע של חייזרים שיכולים לשנות צורה. אתם מבינים למה אני חותר פה? אה, זאת בכלל אמורה להיות גרסה חדשה וקצת שונה של עבודה שכבר הגשתם פעם? טוב, גם התירוץ הזה לא כזה מעודד. אתם בטוחים שזאת העבודה שאתם רוצים להגיש? זאת האחרונה שלכם, עוד רגע נגמרים הלימודים ולא תהיה הזדמנות לתקן את הציון. בטוחים? טוב, בסדר.
"אקס-מן: הפניקס האפלה" הוא הסרט שחותם את הרפתקאותיה של קבוצת המוטנטים תחת אולפני פוקס. למרות ש"העתיד שהיה" היווה תירוץ טוב לקחת את הפרנצ'ייז למקומות חדשים ומעניינים עם אלפי חוברות קומיקס שיכולות לשמש בתור השראה, מסתבר שהדבר הכי טוב ומעניין שהאולפנים רצו לעשות עם זה הוא לתת לנו גרסה קצת שונה של סיפור שכבר ראינו ב"אקס-מן: המפלט האחרון". אתם יודעים, הסרט ההוא ש"אקס-מן: אפוקליפסה" לעג לו באופן לא מאוד מעודן. ולא רק שזאת גרסה נוספת לאותו סיפור, זה גם אותו מספר: סיימון קינברג שכתב וביים את הסרט הזה, היה אחד הכותבים של "המפלט האחרון". טוב, אם הוא החליט לעבד אותו שוב כנראה שהוא הפיק לקחים ויודע מה הוא עושה… נכון?
הסרט מתחיל עם קצת רקע על הדמות של ג'ין גריי (סאנס- סליחה, סופי טרנר), שזה אכן קצת חשוב בשביל הסיפור הזה כי בסרט הקודם היה לה זמן מסך של…עשר דקות? פחות? בתור ילדה, ג'ין גורמת בטעות לרכב של הוריה לעבור תאונה (גם זה עושה לי דז'ה-וו לעוד סרט קומיקס מהשנה) ומאומצת על-ידי צ'ארלס אקסווייר (ג'יימס מקאבוי). קאט לשנת 1992 – עדכון שגם הפעם שכחו להעביר למחלקת האיפור – והאקס-מן יוצאים למשימת הצלה של מעבורת החלל "אנדוור". ובחלל כמו בחלל, דברים משתבשים וג'ין נפגעת ע"י גוש מוזר של התפרצות סולארית שנשאב לתוכה. אני לא מומחה לגושי חלל מוזרים אבל אני אנחש שזה אף פעם לא סימן טוב.
בעקבות המקרה, ג'ין מגלה שאקסווייר הסתיר ממנה דברים וכאן הסרט סוג-של מתפצל לשני קווי עלילה עם פוטנציאל גדול שלא באמת מתממש באף אחד מהם. הראשון הוא כל עניין הפניקס – הרגשות והכוחות של ג'ין מתעצמים פתאום, היא מאבדת שליטה לפעמים ומנסה לחפש מישהו שיעזור לה. זה יכול היה להיות חקר דמות מעניין אבל לג'ין/פניקס אין ממש מניעים ברורים או קבועים. היא עוברת ממקום למקום ופשוט תוקפת אנשים בלי סיבה הגיונית. לא ברור אם יש לה פיצול אישיות או שהיא אחוזת דיבוק או שפשוט לא תאהבו אותה כשהיא כועסת. טרנר הראתה ב"משחקי הכס" שיש לה כשרון, במיוחד כשצריך לנעוץ מבטים באנשים ולדבר בקור רוח מצמרר, אבל כאן המנעד הקולי שלה מתחלף בין יבבות לצעקות זעם וזה פשוט לא עובד.
קו העלילה השני מנסה לעסוק ביהירות של אקסווייר – אחרי הסיפור עם ה"אנדוור" חברי הצוות הופכים להיות סלבס אהובים, שזה בהחלט שינוי מרענן מלהיות שנואים ונרדפים, אבל נראה שאקסווייר כה זקוק להכרה הזאת שהוא מתעדף אותה על פני הבטיחות של תלמידיו. גם זה היה יכול להיות נושא מעניין לו הסרט היה מתעמק בו מעבר לרמה הכי שטחית. במקום זה יש לנו סצינות שגורמות לגלגולי עיניים, ספציפית, אחת בה מיסטיק (ג'ניפר לורנס) נוזפת באקסווייר ואומרת לו מילה במילה: "אם לא שמת לב, רוב הזמן הנשים מצילות כאן את הגברים. אולי צריך להחליף את השם ל'אקס-וומן'". כן, זה מעודן בדיוק כמו השוט ההוא ב"הנוקמים: סוף המשחק".
למרבה ההפתעה, המקום בו הסרט בולט לטובה הוא המערכה השלישית. במקום עוד קרב מול צבא ממוחשב גנרי עם הרבה קאטים וחוסר קוהרנטיות, פתאום בסצינת השיא הסרט נזכר שהוא סרט "אקס-מן" ואנחנו מקבלים סיקוונס אקשן שהוא באמת כיפי ומגניב כשכל אחד משתמש בכוח שלו, חלק בדרכים יותר יצירתיות מאחרים (נייט-קרולר החדש נראה די פרווה עד כה אבל כאן גרם לי לפלוט "הולי שיט"). במקור הייתה לסרט סצינת שיא אחרת אך היא צולמה מחדש לאחר שהסתבר שהיא דומה מדי לזאת של סרט קומיקס אחר. זה שיפור לטובה, אבל קצת מפתיע כי לא נראה שזה הפריע לסרט לשאול דברים מסרטי קומיקס אחרים – החל מהסצינה הראשונה ועד האחרונה (לא, ברצינות. הסצינה האחרונה דומה בצורה מאוד חשודה לסרט אחר).
כמו ב"אפוקליפסה", עדיין נראה שרוב הקאסט רק רוצה כבר לסיים עם זה. במיוחד ג'ניפר לורנס, שבבירור בילתה הרבה פחות שעות במחלקת האיפור הפעם. רק מקאבוי ופאסבנדר נראים כאילו הם עדיין מנסים, אבל כשהאחרון אומר לראשון "אתה תמיד מצטער ותמיד יש נאום, אבל לאף אחד כבר לא אכפת" קשה שלא לחשוב שהוא מדבר בשם הצופים. קוויקסילבר (אוון פיטרס) קיבל סצינות גונבות-הצגה בשני הסרטים הקודמים, אבל הפעם נראה שגם לו כבר נמאס כבר לרוץ במעגלים. ג'סיקה צ'סטיין גם נמצאת פה, אולי בתפקיד האנמי ביותר שלה שראיתי עד כה. לסרט כל-כך לא אכפת מהדמות ומהמניעים שלה שאני די בטוח שהשם שלה נאמר לראשונה רק בסצינת השיא. כולם פשוט נראים כאילו נמאס להם ואני באמת לא יכול להאשים אותם.
אמה וואטס, אחת הבכירות באולפני פוקס, אמרה שהסרט יהיה "פרידה מושלמת מהאקס-מן שלנו". לא נעים להגיד אבל בדיוק ההפך הוא הנכון: "הפניקס האפלה" הוא כנראה הסיום הגרוע ביותר שיכל להיות לסרטים האלה. לא כי הוא סרט כה נוראי, אלא בדיוק בגלל שאינו כזה. לו הפרנצ'ייז היה מסתיים עם "לוגאן" או "אפוקליפסה", לפחות הייתי נשאר עם רגש כלשהו, עם דברים שאזכור מהסיום הזה. הייתי יוצא מהאולם בתחושה של "וואו, איזה סיום נהדר!" או "וואו, איזה סיום מחורבן!" בהתאמה. במקום להוות אקורד סיום עם שיא כלשהו לכאן או לכאן, "הפניקס האפלה" סוגר את הפרנצ'ייז במשיכת כתפיים אדישה. מה שהתחיל בתור X-Men נגמר כ X-meh.
בעצם הדבר היחידי שאהבתי בסרט זה סופי טרנר
רטנתי פה המון בשרשור על אפוקליפס. הכל בעינו. פוקס לא יודעים לחדש. הם לא יודעים להביא שום דבר מקורי. שום דבר שלא ראינו בעבר. הם עושים נזק לאקס מן. ומקווה ששחקנים טובים כמו סופי טרנר ואלקסנדרה שיפ לא יפגעו מהסרט הזה.
אבל ג'ניפר לורנס וההתנהלות שלה בסרטים האלה שרפה אותה כשחקנית בעיני. פשוט איכס.
2 מתוך 10. לא לראות.
miscast
אין מה לעשות, סופי טרנר הייתה טעות בליהוק. טעות נוספת נעשתה לפני עשור כאשר ג'ניפר לורנס (שחקנית שאני אוהב מאוד) לוהקה לתפקיד מיסטיק. הן פשוט לא מתאימות לדמויות המקור, בלי קשר ליכולתן כשחקניות. הייתי גם מוסיף את השחקן שמשחק את סייקלופ (ההוא מ"שחקן מספר 1") אבל הדמות שלו היא כה אנמית שזה די מיותר להזכיר (אני אפילו לא זוכר אותו מ"אפוקליפסה" שהיה סרט די גרוע).
מעבר לזה ההחלטות של אולפני "פוקס" תמוהות להפליא בכל הקשות לשני הסרטים האחרונים בסדרה. איכשהו נראה לי שהן באו משיקולים משפטיים ו/או כלכליים בלבד ללא כל עניין בחשיבות האיכות של הסרט. די עצוב בסה"כ.
הדימיון לקפטן מרוול אכן בולט
גם באופן בו שתי הדמויות קיבלו את הכוחות שלהן והעוצמה האדירה שלהן בהשוואה לכוחות של שאר הדמויות. עם זאת הסרט הזה היה הרבה יותר מוצלח בעיניי מקפטן מרוול, הן מבחינת המשחק (בייחוד פסבנדר ומקאבוי אבל גם סופי טרנר היתה ממש סבבה), הן מבחינת העלילה והן מבחינת האפקטים. בנוסף הוא היה הרבה יותר מוצלח מאפוקליפסה המאכזב, אז הופעתי לטובה ובסך הכל ממש נהניתי.
הבעיה העיקרית שלי עם השחקנים היא כמה מובסים הם נראים
עבדתי פעם בחברה שהייתה על סף סגירה.
העובדים היו חייבים להגיע לחודש אחרון ולהעביר את הזמן בהפסקות קפה ארוכות ושליחת קו"ח.
השחקנים בסרט הזכירו לי אותי ואת שאר העובדים.
מעבירים זמן ומחשבים את הקץ לאחור.
הסדרה היתה צריכה להסתיים עם לוגן.
בהצלחה בגלגול הבא.
נו, לפחות סרטים גורעים נוטים להביא ביקורות מוצלחות...
חייבת להודות שעד היום לא התלהבתי משום סרט אקס-מן, פרט לא בצפייה שנייה… אחרי שהתרגלתי לסטנדרטים גבוהים כמו של מארוול (הכוונה ל-MCU כמובן) או של נולאן, להבדיל, הם נראים מטופשים ומיותרים עוד יותר. כן, אפילו "ההתחלה" המהולל (לא ממש הבנתי למה) או "לוגן" האהוב (שלא אהבתי כלל). הם היו טובים יחסית לסרטים אחרים בסדרה, אבל לא ממש גרמו לי לרצות לצפות בהם שוב. לפחות הביקורת שעשעה אותי מאוד, היא כתובה היטב (יש קצת מה לשפר בגזרת העברית, אגב…) נהניתי לקרוא.
גם לא מהראשונים?
הראשון, במיוחד השני, זכורים לי מאוד לטובה
גם.
גם אני זכרתי אותם לטובה עד שצפיתי בהם בפעם השנייה…
קורס בקופות
הסרט "הצליח" להכניס הרבה מתחת לתחזיות (שבכל מקרה כבר היו מאוד נמוכות) עם 33 מיליון דולר בלבד בסוף השבוע הראשון בארצות הברית. זאת הפתיחה הגרועה ביותר בסדרה, ועם פתיחה גלובלית מתחת לתחזיות של כ-140 מיליון דולר בלבד מול תקציב מוערך של 200 מיליון דולר, די ברור שהסרט כישלון קופתי גדול.
אפילו בסין הסרט הכניס פחות מהתחזיות (באזור 45 מיליון) והקהל לא ממש אוהב את הסרט.
אז מה קרה כאן?
כתבה בדדליין שופכת אור על הסיפור. הנה כמה נקודות מעניינות:
– לקהל לא היה טעם טוב מסרט אקס מן האחרון, אפוקליפסה
– מבחינת הרוב, סדרת אקס מן כבר הסתיימה עם "לוגאן"
– לטענתם, הסרט במקור תוכנן להיות 2 סרטים, אבל במהלך הפיתוח האולפן החליט לשנות כיוון ובמקום זאת ללכת על סרט אחד, מה שאילץ את הבמאי להיות גמיש ולהתאים את עצמו לכך
– היו לסרט כמה גרסאות שונות בהקרנות המבחן
– יומיים אחרי שיצא הטריילר של הסרט בספטמבר, שבסופו נכתב באותיות ענק התאריך "14 בפברואר", האולפן בפתאומיות הזיז אותו לתאריך הנוכחי
– נראה שבמחלקת השיווק לא ממש היו ברורים ומתואמים
– בגלל הדחיות וצילומי ההשלמה, הסרט אסף סביבו באזז מאוד שלילי מכולם (למרות שצילומי ההשלמה היו פחות משל ההתחלה, העתיד שהיה ואפוקליפסה)
יש שם עוד כמה דברים מעניינים. מי שרוצה יכול לקרוא בכתבה. עלול להכיל ספויילרים!
https://deadline.com/2019/06/dark-phoenix-bombs-at-the-box-office-reasons-why-1202629749/
הטעות העיקרית לדעתי, היא להביא את סיימון קינברג. מספיק להסתכל בעמוד שלו בויקיפדיה ולראות במה הוא היה מעורב. האולפן לא ראה את זה? הם לא יודעים אילו סרטים הוא עשה? מה קרה שם?
כך או כך, לפחות דיסני יכולים עכשיו לבוא ולעשות מה שהם רוצים. אם איכשהו היה הסרט טוב / מצליח, זה היה קצת מעמיד אותם בבעיה ויותר התלבטויות. אבל אחרי מה שקרה, הם יבואו מיד ויאתחלו בלי לחשוב.
מישהו יכול להזכיר לי...?
למה הכוונה ב: "הסרט ההוא ש"אקס-מן: אפוקליפסה" לעג לו באופן לא מאוד מעודן"?
אני מודע לכל עניין הצירי זמן המפוצלים. היה עוד משהו ב"אפוקליפסה" שפספסתי?
יש ב'אפוקליפסה' סצינה
שבה המוטנטים הצעירים יוצאים מהקרנה של "שובו של הג'דיי" ומדברים עליו, כשלבסוף ג'ין אומרת "לפחות כולנו יכולים להסכים שהשלישי הוא תמיד הגרוע ביותר". בריאן סינגר עוקץ את "המפלט האחרון", שאותו ביים ברט ראטנר, אבל יש פה אירוניה יפהפיה כי "אפוקליפסה" – השלישי בסדרת הסרטים החדשה – הוא סרט ה"אקס-מן" הגרוע ביותר שנעשה, אולי בתיקו עם "המקור: וולברין".
הסצינה: http://www.criticalcommons.org/Members/MCIMR/clips/x-men/view
מספיק כבר עם הבולשיט הזה!
המד"ב בקולנוע הצתמצם בשנים האחרונות ל 3 ז'אנרים עבשים:
גיבורי על
אסונות
מפלצות
מלבד שלוש הז'אנרים שצויינו למד"ב יש כל כך הרבה מה להציע בנוסף (ע"ע לארי ניבן, קליפורד סימאק, ועוד אלפי סופרי מד"ב אחרים).
מקווה שהשלב הבא יהיה יותר מעניין!
סבבה.
שהמד"ב בקולנוע יצטמצם לשלושת הז'אנרים האלו, שבהם יש למסך גדול ולתקציב יתרון, וששאר הז'אנרים יעברו לטלוויזיה, שבה יש יתרון לזמן פיתוח עלילה, רוחב ועומק יריעה.
כנראה שיעבור עוד זמן עד שאראה
אז אולי עדיף שאשתוק, אבל בכל זאת אומר שנראה שכל הדיבורים בכל מקום (באמת, בכל, פאקין מקום) על "אכזבה" נראים לי כמו הדרן שיודעים שיגיע, כלומר כולם רצו וציפו להיות מאוכזבים. הפרויקט המאכזב כביכול הזה מעולם לא נועד לשום דבר אחר אז לא יודע למה ההפתעה המזויפת. מה כל זה אומר לנו בעצם או לאן אני חותר? שאלה טובה. אולי נחזור לזה אחרי צפייה בסרט
כשחושבים על זה, רק ב-DOFP מיסטיק מילאה תפקיד פעיל של ממש.
(שינתה צורה כדי להסתנן למשרדי טראסק, התגנבה לוועידת השלום בפריז, לבית הלבן וגם הפגינה יכולות לחימה מרהיבות). בשאר הסרטים מאז "ההתחלה" ועד לסרט הנוכחי היא לא עשתה שימוש רב בכוחות שלה, ובעצם תפקדה רק כמושא אהבה של צ'רלס/אריק/האנק. המיסטיק של רבקה רומיין הייתה הרבה יותר מוצלחת, לדעתי.
הסרט הזה, עם זאת, קולע למהות הקומיקס בדבר אחד עיקרי – 30 שנה עברו מאז אירועי אקסמן: ההתחלה, וכל הדמויות נראות כאילו לא עבר שבוע.
באיחור כבד: דווקא די אהבתי את הסרט
לסרט יש המון חסרונות (מזורז בטירוף, דחוס מאד, ג'סיקה צ'סטיין נוראית ועוד ועוד). וזה איכשהו כמעט לא הפריע לי. בקצרה, הסיבה מורכבת בעיקר משני חלקים: אקשן מוטאנטי מוצלח ביותר, והנאתי מסרט שאפשר פשוט לראות בלי מחוייבות ליקום שלם והשלכות מפה עד החלל החיצון. פשוט גיבורי על עושים מה שהם עושים.
בהרחבה, אפשר לקרוא כאן או כאן.