-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
עץ האגס הפראי
Ahlat Agaci
סינאן, שחולם להיות סופר, עובד יום וליל על מנת להוציא לאור את הספר הראשון שכתב. אך בדיוק כשנדמה שייתכן והחלום שלו יתגשם, החובות הכספיים של אביו משיגים אותו.
תאריך הפצה בארה"ב: 30/01/2019
תאריך הפצה בישראל: 29/11/2018
מסרטי השנה,רוצו לראות
כלומר,אם אתם בראש לסרטים בסגנון הזה.
מדובר באחד הסרטים הכי עמוקים ועשירים של השנה האחרונה.סרט שמצליח להיות אפי ועצום ממדים למרות שרובו המוחלט מורכב מדיאלוגים ריאליסטיים וצילומי נוף,כמעט ללא פעולה ממשית או דרמה חיצונית.(החיסרון העיקרי הוא השימוש החוזר במוזיקה שקצת מאכילה בכפית את הרגשות.)
בניית הדמויות מדהימה.סינאן הוא דמות מלאת סתירות שממש חיה את הקונפליקטים של הפער בין אהבה עצמית לאהבת הזולת ביצירת אמנות,בין צעירות מצאת אנרגיה לכזאת שמיואשת מן החיים, ובין הרצון להיות מיוחד ולפרוץ דרך ובין ההבנה המפוכחת שזה לא כך.הדיאלוגים בסרט נהדרים,וכאילו לא נלקחו מסרט אלא מן החיים עצמם.למרות זאת,הסצנה הטובה בסרט(ואולי הטובה של השנה)היא דווקא אחת הסצנות הבודדות בסרט בעלת מימד מופשט.סצנה בעלת יופי מופלא ומרהיב,שכאילו באה כניגוד לריאליזם הכבד שבו הדמויות מתנהגות בשאר הזמן.
אני לא מספיק מכיר את הרקע ההיסטורי והתרבותי בטורקיה שמקבל התייחסויות רבות בסרט,אבל לדעתי אפשר להתחבר ליצירה גם בלי זה,מפני שהאנושיות על כל גווניה שמוצגת כאן היא פשוט אוניברסלית,ומלאה חמלה,כאב,השלמה וקבלה שמוליכות לסיום עוצר נשימה ומרתק.
בקיצור,זו יצירת מופת,לא כדאי להחמיץ.וגם עדיף לראות בקולנוע כדי שיהיה קל יותר לשמור על ריכוז,כי הסרט בהחלט מאתגר.
ועם ההמלצה הזאת נשמעת נדושה,כי סרט חדש של ג'יילאן וכולם מתלהבים ממנו אוטומטית וזה כבר נורא משעמם לשמוע את זה, אציין שהסרט היחיד של הבמאי שראיתי היה "היו זמנים באנטוליה", ששיעמם אותי מאוד. אני בכלל לא שפוט שלו.