למי שלא בטוח מה קורה פה – כתבת הסבר וטבלת שלב הטורניר.
אתמול היה קרב אחד פשוט, וקרב אחד מסובך. הקרב הפשוט נגמר בניצחון (מוחץ) של האחים כהן נגד ווס אנדרסון. הקרב השני.. ובכן, היה יותר מסובך. יותר "על סמך קולות בודדים לכאן או לכאן" מסובך. אבל שלב הנוקאאוט הוא שלב הנוקאאוט, ולמרות הפיתוי לצאת לפנדלים, הוחלט שיש מנצח, והמנצח הוא סקורסזה.
וכך, בקריאות על טיבם של השופטים, בתדהמה, ביריות אקדחים ושירה המונית של "Stuck in the Middle With You" הודח זוכה גביע העולם בקולנוע, ומפנה את הדרך לזוכה חדש לעלות. בקיצור, הולי שיט.
זאת תהיה הפעם הראשונה של סקורסזה בחצי הגמר, שם הוא יתמודד עם האחים כהן, מתמודדים שכבר הגיעו לגמר.
ועכשיו- לחלק השני של רבע הגמר:
קרב בין שני ענקי קולנוע שאהודים בעולם כולו וכאן באתר בפרט. יש סיכוי לא רע שההחלטה הזאת תדיר שינה מעיניכם. בפינת הרגש, סטיבן ספילברג ("אינדיאנה ג'ונס", "פארק היורה", "שחקן מספר אחת" ) שמאז הטורניר הקודם היה מאוד עוסק וביים ארבעה סרטים נוספים. בפינת המוח, כריסטופר נולאן ("ממנטו", "יוקרה", "דנקרק") שמגיע אחרי שאתם בחרתם בסרטו האחרון כסרט השנה של 2017. בעולם אידיאלי לשניהם היה מגיע להגיע רחוק יותר, אבל כמו שאומרים, There can be only one.
רבע גמר 3
מס' מצביעים: 410 Loading ...
|
אדגר רייט ("שוטרים לוהטים", "סקוט פילגרים נגד העולם", "בייבי דרייבר") צבר קהל מעריצים נאמן עם השנים, והוכיח שגם עם תסריט פחות מקורי הוא יודע איך לגרום לאנשים לנוע לצלילי המוזיקה. דייויד פינצ'ר ("מועדון קרב", "הרשת החברתית", "נעלמת") קצת פחות שמח וקצבי, אבל אחראי לכמה מהסרטים המדוברים והאהובים של העשורים האחרונים. האם רייט ירקוד אל השלב הבא או יאלץ להסתפק בפרס ניחומים בצורת טילון קורנטו?
רבע גמר 4
מס' מצביעים: 416 Loading ...
|
מחר: כלום.
שבוע הבא: חצי גמר.
לפי הכתבה הקודמת
זה תיקו מוחלט, בעקבות קולות כפולים?
כן.
(ל"ת)
סבבה .
ואני ממש שמח שהוא עבר.
הבמאי האהוב עלי בתאכלס
הלינק לאתמול לא נכון
(ל"ת)
תוקן, תודה
(ל"ת)
אין לי שמץ של מושג אם רייט או פינצ'ר
תעזרו לי
לדעתי, פינצ'ר, זו לא היתה התלבטות קשה מדי
לרייט יש את טרילוגיית הקורנטו וסקוט פילגרים, ויש בהם צחוק, רגש ומגניבות- אבל פינצ'ר נמצא ברמה אחרת מבחינתי.
הסרטים שלו נותרים איתי יותר זמן, שואבים אותי עמוק יותר. כמי שלא ממש התחבר ל"בייבי דרייבר" או הבין את ההייפ סביבו, העבודות האחרונות של שניהם מקלות יותר על הבחירה, כי "נעלמת" האפל והמותח היה טוב משמעותית בעיניי. אני יודע בהחלט לסרט של מי אצפה יותר.
אם אני בוחן את היצירות הטובות ביותר של רייט לתפישתי, (פילגרים וסוף העולם) מול אלו של פינצ'ר (מועדון קרב ושבעה חטאים), זו כבר לא ממש התלבטות. היכולת שלו לאפוף הכל במסתורין, ליצור מתח ולגעת בפחדים עמוקים או נק' כואבות שלנו כצופים היא נדירה. "סוף העולם" של רייט הוא סרט מעולה העוסק בנושא קשה ולא בורח ממנו, אבל לא באותה צורה.
אפילו "בנג'מין באטן" זכור לי כסרט ממנו די נהניתי, למרות שצפיתי בו רק פעם אחת ולא לאחרונה. את "הנוסע 3" לא ראיתי, אז מכל מה שראיתי, לא היה פלופ שמדאיג אותי.
גם אם נכניס שיקולי rewatchability, צפיתי ב"מנועדון קרב" יותר מ"סקוט פילגרים" וב"רשת החברתית" לפחות כמו ב"סוף העולם".
אלו השיקולים שלי כשאני מנסה להחליט בין במאים, אולי זה יעזור לך.
אולי זה אוף טופיק
אבל "מנועדון קרב" הוא כנראה אחת הטעויות הכי שמחות שלי אי פעם.
לא ידעתי שאני רוצה את זה עד לפני 10 שניות, אבל עכשיו אני פשוט צריך את דה רוק וג'ייסון סטיית'הם ב"מנועדון קרב", בבימויו של ג'ורג' מילר.
שוקל לפתוח עצומה בנושא.
שמע, ייתכן שלא הבנת את הסרט.
(ל"ת)
התגובה הזו היתה התייחסות לתגובתי הקודמת
בה במקום לכתוב "מועדון קרב" כתבתי בטעות "מנועדון קרב" וכשהבחנתי בכך עלה לי הרעיון שכתבתי, שכמובן לא קשור בשום צורה ומנוגד למסר של "מועדון קרב", אבל עדיין סרט מאוד מגניב שהייתי משלם בשמחה כדי לראות.
פינצ'ר קל.
אני מחבב מאוד את טרילוגיית הקורנטו, אבל "בייבי דרייבר" בינוני להחריד ו"סקוט פילגרים" הוא הסרט הכי אוברייטד בהיסטוריה (לשמחתי בעיקר בהיסטוריה של עין הדג).
בכל מקרה, אין לו משהו שמתקרב ל"מועדון קרב", "שבעה חטאים" או "הרשת החברתית".
הצבעתי לרייט
אני כן מסכים עם כל מה שאמרתם, וכל הסרטים של פינצ'ר שראיתי היו לפחות טובים מאוד, ואחד מהם הוא מהסרטים ה"אהובים" עליי.
אבל בכל זאת, רייט עשה את טרילוגיית הקורנטו שזה שלישיית סרטים אדירים שרק הוא יכל ליצור וכל אחד מהשלישייה הזו מתעלה על כל הסרטים של פינצ'ר חוץ מאחד., גם סקוט פילגרים אחלה סרט. בייבי דרייבר לעומת זאת, לא כל כך.
אז עדיין, אין לי מושג. בחרתי ברייט כי יצא פלי.
כואב להצביע נגד רייט
אבל Gone Girl היה סרט ככ אפקטיבי שהתחלתי להסתכל על חברה שלי אחרת.
איזה תיבת פנדורה פתחת עכשיו יא וואראדי...
(ל"ת)
התוצאות בינתיים די מדהימות אותי, בגלל שאני מגדיר את עצמי כפאן בוי של נולאן ועדיין לא החלטתי למי להצביע. העובדה שנולאן מוביל גורמת לי לפקפק בפאנבוייזם שלי, או להגיע למסקנה שבסוף שהתהליך שאני עובר הוא דטרמיניסטי ובסוף אצביע נולאן
לא הצלחתי להבין
אם טרנטינו וסקורסזה סיימו עם אותו מספר קולות,איך בחרתם מי מביניהם יעלה?
ראה תגובה למעלה (:
גם אני לא הבנתי. אפשר הסבר?
(ל"ת)
התיקו הוא מצג שווא
בספירת הקולות התגלו מספר (לא גדול, אבל קיים) של קולות כפולים ומרובעים שהטו את הכף לטובת סקורסזה.
עדיין לא הבנתי. אפשר הסבר?
הקולות הכפולים היו לטובת סקורסזה, או שהפסילה של הקולות הייתה לטובת סקורסזה? כי ממה שכתבת אפשר להבין שסקורסזה עף. סקורסזה עף?
סקורסזה עלה לחצי הגמר, טרנטינו עף.
(ל"ת)
את זה הבנו. אבל למה?
אם היה שוויון מוחלט ביניהם, מה הכריע?
אה, אוקיי, קראתי עכשיו
אז למה בתוצאות הסקר לא מנופים הקולות הכפולים?
זה נכון לעוד כמה סקרים (איניאריטו-סודרברג הרבה פחות צמוד מכפי שהוא מופיע)
וזה בגלל שזה הליך קצת מבאס ומסורבל, ואני דוחה אותו לתקופה שאני אהיה פחות עמוס.
הבנתי, תודה
(ל"ת)
לא בטוח מה מבאס אותי יותר:
העובדה שפייבוריט-ברירת-המחדל שלי עף מוקדם מהצפוי או לגלות שאני משתייך למחנה של האוהדים שמוכנים לרמות בשביל המועמד שלהם. חשבתי שזה טמטום שמאפיין פאנבויז מעדות הפאנטים סטייל הקומץ של נולאן ודומיו. חרא על הפנים שלי.
ברכות למרטין. למרות שאני לא אופטימי לגבי סיכויי הזכייה שלו, אין ראוי ממנו לכבוד שבלהדיח את האלוף המכהן. אשמח להתבדות לגבי סיכוייו.
לא מאמין שהצבעתי לנולאן
כילד של שנות ה-80/90, אין מבחינתי במאי גדול יותר מספילברג, ואם הייתי צריך להתקע על אי בודד רק עם סרטים של ספילברג או רק עם סרטים של נולאן, לא הייתי צריך יותר מדקה כדי לפתור את הדילמה.
אבל הסרט האחרון של נולאן היה דנקריק הנהדר ושל ספילברג היה מוכן שחקן אחד הנוראי, אז לא הייתה לי ברירה.
אין לי אלא לקוות שההפסד היום יגרום לספילברג להגיע מוכן יותר לסינמונדיאל הבא, כי מגיע לו גביע ברזומה.
אוי, איזו בחירה קשה,
בין ספילברג לנולאן.
קצת כמו לשאול ילד את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא (שכל אחד מהם אחראי, כמו השניים האלה, לאיך שאתה תופס את העולם, או את הקולנוע, אם יש הבדל ביניהם).
נתתי את קולי לספילברג, כי אני חייבת לו את כל מה שידעתי על קולנוע וכל מה שהתחלתי להבין על העולם בשנים הראשונות לחיי, מ- אי. טי. עד פארק היורה (השגתי קלטת וידאו ופרצתי לספריה בבית הספר הדתי מאד בו למדתי וצפיתי בפארק היורה בזכות מכשיר הוידאו היחיד שהיה למישהו בעולם ואני בחיים לא אשכח את הספר והסרט הזה). פארק היורה הגדיר אצלי הרבה מאד דברים על התחושה של יחיד מול חברה (איאן מלקולם, שהתאהבתי בו בכיתה ז'. ואז רבין נרצח והרגשתי שהלוואי והיה לי משאית שלמה של מורפיום (כמו זה שהוא מתמכר אליו בספר) כדי לשכך את הכאב ותחושת האמרתי לכם, ידעתי שמשהו נורא עומד לקרו ואיך אתם לא רואים ולא עושים שום דבר אבל אף אחד לא הקשיב).
ואי.טי. – על כך שלטוב האנושי אולי יש גבול, אבל לטוב בכלל אין גבול.
ורק התחלתי. אשלח מהר לפני שאתחרט.
אה, והתגובות בדף הסרט של פארק היורה הן מהמצחיקות באתר.
הלכתי לדף הסרט, ולא מצאתי על מה אתה מדברת
על מה, בעצם, את מדברת?
סליחה, דף הביקורת
הזה:
http://www.fisheye.co.il/jurassic_park/
אני בוחר בבמאי הטוב ביותר
לא אכפת לי מהפלופים שלו, לא אכפת לי אם הסרט האחרון שהוא הוציא חלש ולא אכפת לי אם אם יש לו כמות פחותה יותר של סרטים טובים. אם הוא הבמאי הטוב מבין השניים לאורך כל ההיסטוריה הפילמוגרפית שלהם, אני בוחר בו. זה ככה פשוט. כמובן שיש גורמים וסרטים מסוימים שיכולים להשפיע על הבחירה שלי, אבל הבמאי הטוב נבחר אצלי, נקודה.