למי שלא יודע מה קורה פה – חבל! אין מה לעשות! היה לכם שבועיים להבין מה קורה פה! עכשיו לעולם לא תדעו! אין לכם שום דרך לדעת!
הסקר של 2003 עדיין פתוח, אבל תכלס, נראה שלא הייתה סיבה רצינית לקיים אותו – מסתבר שלאחר 15 שנה, הטעם של הקהל כאן לגבי מה היו הסרטים הטובים של אותה שנה נשאר כמעט אותו דבר. אם בסקרים של 2001 ו-2002 היו שינויים רציניים למבנה של העשירייה, ב2003 – נאק. השינוי היחידה הרציני היה השדרוג של "עיר האלוהים" מהמקום ה-15 למקום החמישי, וההעפלה של "המסע המופלא" למקום השלישי על פני "שודדי הקאריביים". חוץ מזה, כל העשירייה נשארה אותה העשירייה, ואפילו הסרט שהיה צריך לפנות את מקומו בשביל "עיר האלוהים" ("השעה ה-25") נמצא במקום 13 במרחק קולות בודדים מהמקום ה-11.
ב2004, סרט השנה היה "שמש נצחית בראש צלול", שניצח במירוץ תלת ראשי את "משפחת סופר-על" (מקום שני) ו"להרוג את ביל – פרק שני" (מקום שלישי). "שרק 2" היה במקום הרביעי במרחק 50 קולות מהם, "אפקט הפרפר" במקום החמישי, "סיפורי דגים" מרחק שני קולות ממנו במקום השישי ואת העשירייה סגרו "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" (הסרט הראשון של הארי פוטר שנכנס לעשירייה), "אבודים בטוקיו", "ספיידרמן 2" ו"שבעה צעדים". הפעם חרגנו ממנהגנו והוספנו לרשימה הזאת רק 11 מתוך 12 הסרטים שקיבלו את מירב הקולות ולא נכנסו לעשירייה באותה השנה כי תקשיבו – וואו.
כן, כל סקר יש התלבטות מסוימת לגבי איזה סרטים להכניס ואיזה לא, אבל זה אף פעם לא הרגיש כל כך קשה. הן סרטים נהדרים שיצאו באותה השנה ("אני אוהב האקביז", "דרום אמריקה באופנוע", "הלבוי", "שחר המתים" ועוד) והן סרטים נהדרים שיצאו באותה השנה, אבל לא בארץ ("מלון רואנדה", "גרדן סטייט", "נפוליאון דינמיט" ועוד) מצאו את עצמם מחוץ לסקר כי פשוט היה מקום רק לתשעה מהם (שמונה בהתחלה, לפני שהחלטנו להעיף את הסרט ההוא), וצריך לעשות בחירות קשות. לבסוף הכנסנו לרשימה חמישה סרטים שיצאו באותה השנה ועוד ארבעה סרטים שלא יצאו מסחרית בארץ באותה השנה. אם היה סקר שבו לגיטימי להגיד "רגע, איפה הסרט ההוא?" – זה זה. מצטערים. אם זה מעודד, גם לנו זה כאב.
ובכל זאת, צריך לבחור. זהו הסקר האחרון ברצף השנה, והוא ייסגר בחמישי הבא. האם הפעם תהיה הפתעה וסרט אחר יכבוש את המקום הראשון? בואו נגלה יחדיו.
14 שנים אחר כך, מה הסרט הטוב ביותר של 2004?
- שמש נצחית בראש צלול (20%, 268 קולות)
- משפחת סופר-על (14%, 188 קולות)
- להרוג את ביל - פרק 2 (9%, 128 קולות)
- הארי פוטר והאסיר מאזקבאן (7%, 93 קולות)
- מת על המתים (7%, 92 קולות)
- ילדות רעות (5%, 62 קולות)
- סיפורי דגים (4%, 54 קולות)
- אבודים בטוקיו (4%, 52 קולות)
- שבעה צעדים (4%, 51 קולות)
- ספיידרמן 2 (4%, 49 קולות)
- אפקט הפרפר (3%, 44 קולות)
- שרק 2 (2%, 34 קולות)
- לפני השקיעה (2%, 30 קולות)
- רוק בבית הספר (2%, 28 קולות)
- טים אמריקה: משטרת העולם (2%, 23 קולות)
- והרי החדשות (1%, 17 קולות)
- אלפנט (1%, 17 קולות)
- האושפיזין (1%, 16 קולות)
- טרמינל (1%, 15 קולות)
- שלישיית בלוויל (1%, 15 קולות)
- טרויה (1%, 14 קולות)
- סדרה של צרות (1%, 13 קולות)
- ללכת על המים (1%, 12 קולות)
- אמריקן ספלנדור (1%, 10 קולות)
- 21 גרם (1%, 10 קולות)
- חינוך רע (1%, 8 קולות)
- זהות במלכודת (1%, 8 קולות)
- הנוסע (1%, 8 קולות)
- סקיי קפטן (0%, 3 קולות)
- מדורת השבט (0%, 2 קולות)
מס' מצביעים: 576
Loading ...
שמש נצחית אחלה והכול,
אבל הקולות שלי הלכו להארי פוטר הכי טוב בסדרה (אזקבאן), לספיידרמן הכי טוב בכל הריבוטים (דוקטור אוקטיפוס), ולסרט שנותן פייט רציני בתור הפיקסאר הכי טוב (סופר על).
מי אתם, אנשים ש*עדיין* מצביעים ל"אפקט הפרפר"?
זה אולי הסרט הכי גרוע שאי פעם נכנס בטעות לעשיריות של עין הדג (ואני מודע לכך שגם "מתקפת המשובטים" היה שם). אם יש דבר אחד שהייתי מצפה שישתנה ב-14 שנים זה שאנשים ישימו לב שהמסע בזמן ההו-מתוחכם בסרט הזה היה חסר כל הגיון מכל סוג, שום דבר הגיוני לא קורה בסרט הזה והוא גם משוחק רע במידה מדהימה, ובאופן כללי, מחורבן.
אז ב-2004 היינו כולנו צעירים ותמימים ב-14 שנה, אבל מה התירוץ שלכם היום?
האם אי פעם היה סרט מסע בזמן הגיוני?
הדוגמא היחידה שאני יכול לחשוב עליה זה Primer. סרט שלגמרי לא הבנתי מה קורה בו והייתי צריך להפסיק אותו באמצע כי הוא עשה לי כאב ראש. מבחינת חורים בעלילה וחוסר הגיון, אפקט הפרפר הגיוני פחות או יותר כמו בחזרה לעתיד.
סרט המסע בזמן הכי טוב שאני יכול לחשוב עליו הוא
12 קופים. (ולפי מה שקראתי כאן בזמנו, גם the pedestrian).
קישור ימדבי לThe Pedestrian?
(ל"ת)
סליחה, טעיתי בשם. זה predestination
הנה הקישור:
http://www.imdb.com/title/tt2397535/
הו, כמובן. סרט מצוין.
(ל"ת)
Predestination - הגיוני?
הסרט הזה הוא הכל חוץ מהגיוני…
מה היה בו שהיה לא הגיוני מבחינתך?
כמובן כשלוקחים בחשבון את העובדה שאנחנו מדברים בסרט שעוסק בפרדוקסים של מסע בזמן
בגדול, הכל
אלא אם לוקחים בחשבון פרדוקסים של פרדוקסים :)
תודה! זה אחד הסרטים
שהכי לא ברורה לי התגובה האוהדת יחסית אליו כאן.
בלי להיכנס לפרטים וספוילרים אני רק אגיד שבשלב מסוים העלילה שלו הייתה כל כך מופרכת מבחינתי שפשוט התחלתי לצחוק בלי שליטה מכל התפתחות שקרתה על המסך.
מעטים הסרטים שאני לא מצליחה לסספנד וליהנות מהם בזמן אמת. הסרט הזה היה אולי הסרט הכי בלתי ניתן לסיספונד שראיתי.
אבל הסרט מסספנד את עצמו
אין שם אף חור בלתי מוסבר. למעשה, באופן הזוי הוסיפו לסרט חלק שלא מופיע בסיפור וממש סוגר פינות.
אני לא בטוחה
איך ״לסגור את הפינות״ קשור לסיספונד. כשאני מדברת על סיספונד אני מדברת על היכולת להאמין למה שקורה בעלילה, לשקוע לתוך העולם של הסרט ולהתעלם מדברים שאולי לא תואמים להגיון של העולם האמיתי. To suspend disbelief.
העלילה שסרט טווה יכולה להיות הרמטית לחלוטין אבל עדיין משהו שלא תשתכנעי שיכול להתקיים בעולם שלנו. בעיני אלו שני דברים שונים.
כשסרט משכנע אותך, את תהיי למשל יותר נכונה להתעלם או להחליק על חורים בעלילה, כי המכלול אמין בעיניך. כשהמכלול לא אמין, זה לא משנה אם אין חורים וכל הפינות סגורות.
אני לא ממש רוצה להיכנס לדיוני עומק על הסרט הזה כי א. ראיתי אותו די מזמן ואני כבר לא ממש זוכרת דקויות. ב. לא נהניתי מהצפייה בו ככה שאין לי המון רצון to revisit.
אבל מבחינתי הסרט היה בלתי ניתן לסיספונד כי בשום שלב לא קניתי את הרעיון הבסיסי שלו – היכולת לא רק להחליף מין, אלא גם לשכב עם עצמך, להכניס את עצמך להריון ואז ללדת את עצמך. הקונספט הזה, בדרך שהוצג בסרט, היה כל כך מופרך בעיני שהחל משלב מסוים זה פשוט הרגיש לי כמו תרגיל תסריטאי ב״כמה דברים בלתי הגיוניים ניתן לעשות כדי לגרום לכך שכל הדמויות בסרט הזה יהיו אותה דמות בסופו של דבר״.
אז המסע בזמן מסתדר? אולי, אבל מבחינתי כל הסרט שמסביב היה לא משכנע עד רמת הגיחוך.
http://www.imdb.com/title/tt2397535/?ref_=nv_sr_1
timecrimes גם עובד
הוא לא מבריק או משהו ובתכלס הוא די פושר, אבל הוא מחזיק הגיונית.
אכן חרא סרט, אבל אני אוהב לראות אותו על תקן קפסולת זמן של שנות ה-2000 המוקדמות.
באמת, אין יותר סרט 2000 מוקדמות מהסרט הזה. יש להם את Staind בפסקול למען השם.
נראלי דרדוויל מנצח אותו עם אוונסנס וניקלבאק
אבלל
הוא נגמר עם שיר של אוהזיס
יכול להיות שקצת איבדתי את זה
אבל, מה זה "הסרט ההוא"?
אם אתה מתייחס להתייחסות ל"סרט ההוא" מתוך הכתבה
אז אין כזה. "הסרט ההוא" יכול להיות כל סרט שעולה על רוחך שלא נמצא בסקר ויצא באותה שנה.
כנראה שמדובר בסטובור
(ל"ת)
יש לי חיבה לא מוסברת לטרויה
עדיין אחרי כל הזמן הזה זה סרט שכיף לי לראות.
בניגוד לסרטים אחרים ברשימה הוא שרד אצלי במבחן הזמן, לא יצירת מופת, ולא סרט השנה שלי מ-2004, אבל במבט לאחור, כן אחד מהשלושה.
אני רואה שדעתי לא פופולרית במיוחד
תעשו לשנים מוקדמות יותר כמו 94 ו99
לחלק מהשנים בשנות ה90 תהיה ממש תחרות קשה..
טוב.
(ל"ת)
אני לא מבין אתכם
> הפעם חרגנו ממנהגנו והוספנו לרשימה הזאת רק 11 מתוך ה12 סרטים שקיבלו את מירב הקולות ולא נכנסו לעשירייה באותה השנה כי תקשיבו – וואו.
מה? מה אתם מנסים להגיד? מה הרמיזה כאן? אין לי מושג מה זה אמור להביע. וזה די מעצבן לקרוא משהו שמנסה להיות שנון ומתוחכם על חשבון הקריאות.
אני כמעט לחלוטין בטוח שאם תקרא עוד פסקה, סימני השאלה שלך יתבהרו.
(ל"ת)
אני מבטיח ומתחייב שקראתי הכל
(ל"ת)
אוקיי
הפסקה הבאה מדברת על כך שהיו הרבה סרטים שלא היו בסקר המקורי שרצינו להכניס, אבל לא היה מקום. ה"וואו" מתייחס לכך שחלק מהסיבה שהוצאנו סרט מהרשימה המקורית היא שוואו, יש הרבה סרטים שווים מהשנה הזאת, וההתלבטות הייתה קשה. אין לי מושג איך זה נתפס כניסיון להיות שנון או מתוחכם. מקווה שעכשיו זה ברור.
טוב אני לא העורך שלך אז אני לא אציע שיפורים
אבל אולי בפעם הבאה תיתן למישהו אחר לקרוא את הטקסט לפני שאתה מפרסם.
נניח עדיין לא ברור לי למה הפיתרון לשפע גדול מדי של סרטים הוא להשמיט סרט מהרשימה. אני בטוח שהחיבור הוא מאוד הגיוני בשבילך אבל בשבילי הוא עדיין מסתורי.
לזה שאני מפספסת קבוע את כוונותיו של יונתן כבר התרגלתי
לשימוש באותיות שימוש + ספרות ללא מקף, טרם… וכבר הערתי כמה פעמים שאין חיה כאת בעברית. "ה12 סרטים" זה פשוט לא תקני (פעמיים!). ראשית, כי צריך להיות "ה-12", אם כבר; שנית, כי כמו "עשרת הדיברות" או "שנים עשר השבטים", מספר מונה בעברית לפני שם עצם מיודע מופיע בצורת סמיכות, ובסמיכות תקנית מיידעים את הסומך (המילה השנייה). וכך למעשה הבעיה הראשונה מתייתרת: 12 הסרטים.
תודה, תוקן.
(ל"ת)
ירידת מתח
זה לא שאין כאן סרטים טובים,
אבל ביחס לסקרים הקודמים ובטח של השנה הקודמת, 2004 מרגישה כמו שנה די משעממת.
העובדה שמעולם לא אהבתי יותר מידי את 'שמש נצחית בראש צלול', שאמנם מלא בטכניקה קולנועית מגניבה ואני סה"כ אוהב את מישל גונדרי, הסרט הזה הרגיש לי ברור מהשנייה הראשונה, מאכיל בכפית הרבה יותר מידי ואפילו קצת משעמם.
כנראה זה רק אני, כי לא סתם הוא מנצח את הסקר הזה בקלות ואנשים אוהבים אותו מאוד. אולי אני צריך לתת לו צ'אנס נוסף, אבל כנראה שלא.
'משפחת סופר על' הוא יופי של סרט, את '21 גרם' אהבתי והתרגשתי, 'שבעה צעדים' מצוין, 'שון על המתים' הוא הפחות טוב מטרילוגיית הקורנטו של רייט, אבל אחלה של סרט ומטורלל בפני עצמו, 'רוק בבית הספר' חמוד מאוד (אבל הפחות טוב של לינקלייטר לאותה שנה) ו'סיפורי דגים' הוא מהאהובים עלי של טים ברטון הישן והטוב.
אבל ביחד עם האדישות ל'שמש נצחית', נותרתי אדיש ואבוד גם מול 'אבודים בטוקיו'. 'טרמינל' הוא סרט חמוד, אבל מהחלשים של ספילברג, 'להרוג את ביל 2' לא מתקרב בשום צורה לחלק הראשון. וכל השאר בסקר הזה די חלשים בסופו של דבר. והכמויות שטחנו לי את 'האושפיזין' כשהייתי קטן די גרמה לי לא לאהוב אותו בכלל, לצערי.
חוץ מהשלישייה שבחרתי, כששלושתם פחות או יותר עוסקים בזמן, שגם היא בסופו של דבר לא נוצצת יותר מידי.
המקום הראשון שלי הוא 'אפלנט'. בקלות. זה סרט נורא, נורא פשוט. אולי הרבה יותר מידי פשוט, שסה"כ עוקב בתנועות מצלמה יציבות, ארוכות ואיטיות, ביום אחד אפור וסגרירי, אחרי קבוצה של תיכוניסטים החולקים אותו בית ספר, כששניים מהם מבצעים בו רצח בלתי נתפס בקלות בלתי נתפסת. הסרט קופץ בין זמנים, עובר מנקודות מבט שונות שלפעמים אותה סצנה בדיוק מופיעה מנקודת מבט אחרת. הפשטות כאן היא שם המשחק, בדיוק כמו אותה פשטות בהן הצעירים מבצעים את זממם.
ביחד עם 'ג'רי' שיצא שנה קודם, גאס ואן סנט קנה לעצמו שם (בנוסף לשם המנייסטרימי שכבר היה לו) של במאי פסטיבלים ניסיוני, מאוד-מאוד מוצלח. אני לגמרי נפלתי משני הסרטים האלה, ומ'אלפנט' בעיקר. סרט ממש אדיר.
(למרות שהמשך דרכו של הבמאי בתחום פחות הצליחה, בלשון המעטה)
במקום השני בחרתי ב'לפני שקיעה'. זה לא הסרט הגדול ברשימה, ונכון שהוא הסרט הפחות טוב בטרילוגיית הסרטים הזאת.
אבל מה שלינקלייטר עשה לי בטרילוגיה הזאת, לא הרבה עשו. וגם בסרט הזה, עם שתי הדמויות הכ"כ נהדרות שסוחפות אותו, ביחד עם הכתיבה הנהדרת, המשחק הנפלא, הגסויות שהתחדדו, האהבה שלמרות הכל פורחת והזמן שמאיים על כולם כל הזמן, (והעיסוק של לינקלייטר בזמן תמיד מוליד יצירות נהדרות) יצרו כאן יופי של סרט.
ובמקום השלישי, גם הוא סרט מתוך סדרת סרטים, 'האסיר מאזקבאן' השלישי בסדרת סרטי הארי פוטר. אני סה"כ אוהב את הסדרה הזאת, ויצא לי לראות את כולה לא מעט. אבל למעט השישי וגם הוא רק לפרקים, אף אחד לא מתקרב ברמתו לשלמות של הסרט השלישי בסדרה.
כנראה שזה מה שקורה כשנותנים לאחד הבמאים הטובים בעולם לביים סרט כזה, אבל העשייה הקולנועית שלו, האווירה, האפלה, משהו בסרט הזה פשוט ממכר. ושום משחק גרוע של דניאל רדקליף (והמשחק שלו בסרט הזה די מביך) או סצנת סיום גרועה יצליחו להרוס את זה. אני ממש אוהב את הסרט הזה.
אגב, נסו אותו פעם בדיבוב, הוא הופך לקומדיה מאוד מצחיקה.
בין שמש נצחית בראש צלול
לסדרה של צרות, הסקר הזה גורם לי להסתכל במידה לא מבוטלת של באסה על מה שנהיה מהקריירה של ג׳ים קארי ב-14 השנים שחלפו.
ובניגוד לסקרים הקודמים, הרבה סרטים כאן מרגישים לי כאילו הם יצאו ממש לא מזמן. 14 שנה?! פאק.
ראיונות שלו מהשנים האחרונות
מעידים על כך שהקריירה שלו נקטעה בעיקר משום שהוא קצת התפלפ. למשל בקומיקאים שותים קפה במכונית, יש משהו מאוד לא נח במה שהולך בפרק שלו, וזה לא אחד מהראיונות הבלתי נוחים והמתוקשרים שקיים.
כמובן שאין שום דרך לדעת מה בדיוק הולך שם והאם טוב לו בריחוק מעולם הקולנוע, אבל אני קצת שמחה עבורו שלא הפכו את המצב שלו לקירקס תקשורתי.
אם הראיונות איתו לא עשו את שלהם, כנראה שהציורים שלו כן...
(ל"ת)
אך, קיל ביל 2
הסרט שגרם לי להבין שאין שום סיבה שאצפה בסרטים אלימים, אם אלימות עושה לי רק רע.
מענין,עד כמה שזכור לי הוא הרבה פחות אלים מהראשון.
יכול להיות שהוא אלים פחות, אבל הוא הקש ששבר את גב הגמל. יש מצב שבראשון עוד ציפיתי לפיי-אוף, ובשני התאכזבתי. זה לא באמת משנה – נראה לי שכל סרט אלים שלא היה "שווה את זה" עבורי באותה נקודה בחיי היה גורם לזה.
ההבנה שאין סיבה לצרוך מוצרי תרבות שלא נהנים מהם מגיעה בגילאים שונים לאנשים שונים, מסיבות שונות ובז'אנרים שונים (מתי הבנת שלא חייבים לסיים ספר שאתה לא נהנה ממנו, למשל). לפעמים זו הבנה שמחלחלת לאט. עבורי, עם אלימות, זה היה רגע ברור בצורה יוצאת דופן.
אני דווקא חושבת שהשני אלים יותר
כלומר, האלימות בראשון היא יותר קומיקסית, והאלימות בשני היא הרבה יותר gore. מהסיבה הזו צפיתי בראשון די הרבה פעמים, ובשני פעם אחת או אולי פעמיים (ממש מזמן).
עכשיו אני נזכר שיש סצינה מסוימת
שהעלמתי עין ממנה, שבהחלט מצדיקה את ההגדרה הזאת.
+1 על הניסוח.
(ל"ת)
התגובה הזו צריכה להגיע
לא עם spoiler warning אלא עם trigger warning.
לא בטוחה שהיה לי איזשהו אישיו ספציפי עם הפרשות עיניים של חתולים עד היום, אבל יש מצב שזה השתנה כרגע.
כן, די טריגרי, סורי
זה לא סיפור של הפרשות עיניים נורמטיביות/דלקת פשוטה, מי שראה מספיק גורים חתולים מאוד מוזנחים פגש את המקרים הקשים וידע בדיוק למה אני מתכוונת. רוב האנשים לא זכו, אשריכם.
"משפחת סופר על" הוא אחד הסרטים הכי כיפיים של פיקסאר,
"להרוג את ביל 2" מסתיים בקליימקס הרגשי הכי גדול שטרנטינו ביים, אבל יצירת המופת האמיתית של 2004 היא "ילדות רעות". זה תסריט ענק של טינה פיי שעושה את אחד הדברים הכי מגניבים שיוצר יכול לעשות – לקחת ז'אנר אחד ולהסוות אותו באחר. "ילדות רעות" הוא סאטירה פוליטית מושחזת על חוסר התוחלת שבהפלת שלטון, שמתחבאת בתוך סרט תיכון מצחיק, שנון וכיפי. שניהם – הסאטירה וסרט התיכון – מופת בתחומם. וכמובן, האנסמבל – אם הייתה דרך לשגר את אמה סטון ל-2004 ולהחליף את לינדזי לוהאן בה זה היה יכול לשדרג את הסרט פלאים, אבל לצידה עומדים טינה פיי, אמנדה סייפריד, טים מדוז, לייסי שייברט, ליזי קפלן, איימי פוהלר ובראשן – רייצ'ל מקאדמס בתפקיד רג'ינה ג'ורג', מרשעת התיכון הגדולה ביותר בתולדות הז'אנר, אחת הדמויות האהובות עלי אי פעם. הוא מבריק, הוא הקאלט האישי שלי ואני יודע כל פסיק ממנו בעל פה (המילה שהילדה הקטנה מאייתת בסיקוונס הפתיחה תמיד בורחת לי מהראש, אבל את זה שביום השלישי אלוהים ברא את רובה הרמינגטון כדי להילחם בדינוזאורים ובהומוסקסואלים אני לא אשכח). הסרט הגדול ביותר של אותה שנה, ללא שמץ של ספק.
___________
בינתיים, אגב, הזוכים במסגרת ה"מה נשתנה" הם בדיוק אותם זוכים מלפני עשור וקצת, או כמו שהם היו אומרים אז – שרה1, שרה2, שרה3 ושמש. כלומר, החוקיות היא "לפחות ארבע מילים בכותרת". אם בסקר הבא "עיר החטאים" יזכה כמו אז (מה שלא נראה לי שיקרה – הוא היה גדול בזמן אמת, אבל לא באמת נחקק בתודעה הקולקטיבית כאירוע, לפי מה שאני רואה), החוקיות תהיה "סרטים עם אלייז'ה ווד".
אז זו השנה שבה הפסקתי ללכת לקולנוע...
תהיתי מתי היא תגיע… הופתעתי מכמות הסרטים שראיתי בסקרים הקודמים. בתחילת שנות האלפיים נהגתי לצאת לסרט לפחות פעם-פעמיים בחודש (לפעמים גם שלוש וארבע) אבל עם השנים זו הפכה להיות בערך הכמות השנתית… ראיתי מעט סרטים מהרשימה הנ"ל, ואת רובם בצפייה ביתית. אם בסקרים הקודמים התקשיתי לבחור בשל ריבוי אפשרויות, הפעם נתקעתי במצב ההפוך, ודליתי שלישייה במאמצים רבים.
ראיתי בקולנוע ולא נפלתי: אבודים בטוקיו (היה יפה ומרגש, אבל לא מתגעגעת), סיפורי דגים (לא התחברתי), שמש נצחית בראש צלול (לא אהבתי בכלל. לא מבינה את ההתלהבות מהסרט המעיק הזה. קצת מאכזב שהוא שוב זוכה).
טרם ראיתי: 21 גרם, טרויה, טרמינל, האושפיזין, ללכת על המים
קניתי ב-DVD ועד היום טרם ראיתי: מדורת השבט, שלישיית בלוויל
השלמתי בצפייה ביתית רק בשנים האחרונות: קיל ביל 2, מת על המתים (לא אהבנו בכלל. מטופש ולא מצחיק) ועוד.
היחיד שראיתי בקולנוע ואהבתי מאוד, קניתי את ה-DVD וחרשתי עליו הוא "משפחת סופר על". הבחירה הקלה ביותר מבחינתי. ועכשיו עוד שני סרטים? מתוך המבחר הדל הזה? את רוב הסרטים שראיתי אז בקולנוע או השלמתי מאז לא כ"כ אהבתי, או שחיבבתי ולא יותר (לא חשתי צורך בצפייה שנייה).
בסופו של דבר בחרתי ב"זהות במלכודת" (כלומר ג'ייסון בורן השלישי, כי עם שמות כ"כ דומים ומבלבלים, מי זוכר מי זה מי). בזמן אמת פספסתי אותם לחלוטין, בדיעבד שמעתי על הטרילוגיה בפורום DVD (ז"ל), קניתי בבלו ריי ולא התאכזבנו. סרטים טובים מאוד לסוגם, ואני אוהבת מאוד את ג'ואן אלן מאז "המועמדת". מאז צפינו בה לפחות פעמיים. לא יודעת מי מבין הסרטים הוא החביב עליי, מבחינתי זה קצת כמו שר"ה, כולם סרט אחד גדול מפורק. אז שיהיה השלישי, למה לא? הוא היה לא פחות סבבה מקודמיו, ובתור זה שסוגר את הטרילוגיה (המקורית, לפני ההמשכים) עשה זאת יפה.
ועדיין נשאר לבחור עוד סרט… בצר לי אני מחליטה לבדוק איזה הארי פוטר זה. צעד נואש, בהתחשב בכך שמעולם לא התחברתי לסדרה. נטשתי באמצע הספר הראשון (היה ילדותי וממוחזר מדי עבורי); צפיתי רק בסרט הראשון בקולנוע ולא חשתי צורך להמשיך. לפני כמה שנים חברים ערכו בביתם יומיים של מרתון הארי פוטר; היינו רק ביום הראשון, צפינו בארבעת הראשונים, אמרנו לעצמנו שנמשיך בבית ו…עד היום זה לא קרה. מצד שני, אולי זה במקרה הסרט השלישי? הוא זכור לי לטובה (מי שצפה יודע למה). ואללה, זה השלישי. יאללה, שיהיה הארי פוטר. מי היה מאמין…
הסיכום שלי
במקום הראשון: "סדרה של צרות" – הסרט הנפלא הזה זכור לי לטובה במשך שנים. מהסטים הנפלאים (הייתי בטוח עד לפני כמה שנים שזה סרט של טים ברטון), להומור השחור והמושחז ולביצוע נפלא לדמות של הרוזן אולף ושל דודה ג'וזפין ע"י ג'ים קארי ומריל סטריפ.
במשך שנים זכרתי את הסרט אך לא הצלחתי למצוא אותו, כך שהייתי מחפש בלוח ההצגות השבועי של yes (בעידן שלפני ה-VOD). גם את שם הסרט לא זכרתי כך שזה גם הקשה על החיפוש.
לפני כמה שנים מצאתי אותו שוב ונהניתי ממנו מאוד. עם זאת, הסדרה של נטפליקס יותר טובה (פרטתי על כך בדף שלה באתר).
עם זאת, אני מבין למה הוא לא מגיע למקום גבוה בדירוג: הוא פונה לטעם מאוד ספציפי (מעט אפל מדי לילדים וילדותי מדי למבוגרים).
במקום השני מבחינתי נמצא "משפחת סופר על" – אחד מסרטי פיקסאר האהובים עליי (יחד עם "באג לייף", "צעצוע של סיפור" ו"למצוא את נמו"). הדמות של עדנה לבדה יכלה להצדיק מקום בשלישייה, אבל יש לסרט הזה כל כך הרבה יתרונות נוספים.
במקום השלישי: "ספיידרמן 2": הפתיע אותי שפעמיים סרטי ספיידרמן הגיעו לשלישיית השנה שלי. אין ספק מבחינתי שהטרילוגיה של ריימי מוצלחת אבל בדרך כלל לא הייתי חושב עליהם במיקום גבוה כל כך.
בכל מקרה זהו סרט מהנה, עם נבל מרתיע והרבה ג'יי קיי סימונס בתור ג'יי ג'ונה ג'יימסון.
עוד סרטים שראיתי:
שרק 2 – טוב כמעט כמו הראשון מבחינתי. הפסיד בנקודות לספיידרמן 2.
הארי פוטר והאסיר מהאזקבאן – באופן אישי אני רואה אותו כהכי פחות מוצלח מסרטי הארי פוטר, למרות שהספר השלישי הוא אחד המוצלחים בסדרה. הרגיש לי הכי מזורז מכולם איכשהו.
אני ממש לא מתואם עם הקהל
אושפיזין היה סרט שממש הרגשתי שהוא נכון ומדויק. אולי בגלל הרקע שלי. אולי בגלל שבשלב הזה כבר הייתי בחו"ל.
מת על המתים היה ההכרות הראושנה שלי עם היוצרים וגם אם יש להם סרטים יותר טובים, הוא עדיין היה מופרע.
ומשפחת סופר על ראיתי מספיק פעמים שברור לי שאני מת על הסרט הזה. (מחזיק אצבעות שלא יהרסו לי עם ההמשך)
מדהים שהתוצאות נשארות זהות אחרי כ"כ הרבה שנים
הסקרים האלה יכולים לשמש כבסיס לאחלה מחקר שאשמח לקרוא.
כן ולא
2004 אכן נשארה די דומה מבחינת העשירייה שלה (רק ילדות רעות ומת על המתים הצליחו להשאיר חותם), אבל בעשירייה השנייה כבר רואים שינוי ממשי, כאשר רוב הסרטים שהיו במקומות 11-20 לפני 14 שנים נדחקים לתחתית הרשימה (אמריקן ספלנדור צנח איזה 13 מקומות) ואותם ממלאים הסרטים החדשים שהכנסנו. יכול להיות (ואת זה לא נוכל לבדוק) שגם בזמן אמת, לו היו מכניסים חלק מהסרטים הלא מופצים שהרשימה הייתה נהיית יותר דומה.
2003, לעומת זאת, מדהימה בעקשנותה להישאר כמעט בדיוק אותו הדבר.
כמה דברים
קודם כל, 2003 היתה שנה ממש טובה בקולנוע.
בנוסף, מאוד סביר שהעשיריה השניה כבר תהיה יותר וריאבילית. בסך הכל אם מודדים מה השאיר חותם בטווח של עשור וחצי, אז מה שהיה לא מאוד מעניין אז- כניראה לא ישרוד את מבחן הזמן. ומה שנכנס במקומו, הם סרטים שכן שרדו את מבחן הזמן ואף נשארו מספיק בולטים כדי שתרגיש שיש להם מקום בסקר.
אני חושבת שהסקר אומר יותר על האנשים שקוראים בעין הדג, מאשר על מצב הקולנוע- הוא מלמד שסוג הקולנוע שהגולשים המקומיים מחבבים לא ממש השתנה לאורך השנים, למרות שינויים בהרכב הגולשים.
אני חייב לציין שכל השנים האלה נראות לי שנים ממש טובות לקולנוע
אני לא יודע מה הסקר אומר על מה (מצב הקולנוע או מצב עין הדג), וכמובן, ראוי לציין שהוא לא שיחזור אחד לאחד לפני שמתחילים לנתח אותו לעומק מדי.
ספציפית 2003 אבל יוצאת דופן – אם בכל אחת מהשנים היו הרבה נפילות, עליות ומהפכות – הרי שב2003 המצב באמת נשאר כמעט אותו דבר. 4 הסרטים שהכנסתי לסקר התברגו הכי גבוה במקום ה-16 (הכי נמוך מכל הסקרים האחרים), ורוב המבנה של העשיריות נשאר אותו דבר (9 מ-10, בעשירייה הראשונה ונפילה של 4 סרטים מהעשירייה השנייה סה"כ [תשווי את זה ל-2004 שם מתוך מקומות 11-19 רק סרט אחד נשאר במקומו]). זה מעבר ל"הטעם של הקהל נשאר אותו דבר" (שראינו שזה לא בדיוק נכון) או "השנה הזאת ממש טובה" (ששוב, אני חושב שזה תופס להרבה שנים) זה משהו מעניין של "בזמן אמת עלינו על כל הסרטים המעניינים, ואיכשהו יצא שלא התפדחנו/ גילינו אוצרות סודיים* ככל שהזמן עבר".
* – חוץ מ"זכרונות מרצח" הנפלא, אבל אני לא יכול להגיע לבית של כל מצביע ומצביע ולהכריח אותו לצפות בסרט כדי להצביע לו.
אגב, יש סיכוי לא רע שלפרסום הדירוג המקורי יש השפעה על כך
אני די משוכנע בכך שפרסום התוצאות המקוריות מוביל להטיה פסיכולוגית כלשהי על הדירוג הנוכחי.
מעניין היה לערוך סקר דומה (על שנה אחרת) ללא פרסום הדירוג המקורי.
כן?
כלומר אפשר לעשות את זה שנה הבאה, למרות שתמיד אפשר לטעון שבגלל שמדובר בשנה שונה, פשוט הדברים אכן השתנו. אבל אני לא משוכנע שההטיה הפסיכולוגית הזאת קיימת, אבל מעניין.
אני באופן אישי
קודם כל הצבעתי ורק אז חזרתי אחורה לקרוא את הדירוג המקורי בדיוק בגלל זה…
וואלה.
מעניין.
לא צפוי פוסט סיכום לסקרים החוזרים?
סתם חבל שכל המיזם הזה ייגמר כפשוט עובר התאריך ואי אפשר להצביע יותר. אשמח מאוד לפוסט סיכום שמציג את התוצאות ואם יישאר לכם כוח גם מנתח אותן.
אמרנו שלא צפוי?
(ל"ת)
מצוין
אז אני אשב ואחכה.
לא הספקתי להצביע פה
וזה גם קשה, כי יש כאן לא מעט סרטים מעולים. נותן אזכור של כבוד ל"סדרה של צרות", כי למרות כמה בעיות הוא מוצלח בסה"כ ומבוסס על סדרת הספרים האהובה עלי (מזל שנטפליקס מעבדים את כולם). הטופ 3 הם:
מת על המתים – כי אדגר רייט.
ילדות רעות – סרט קאלט שכל שורה שניה שלו היא פנינה, והצאצא הרוחני של "הת'רס" המצוין. אגב, יש גם מחזמר של "ילדות רעות" שרץ עכשיו בברודוויי ונשמע מסקרן. אולי יום אחד אזכה לראות. בינתיים אאלץ "להסתפק" בכרטיסים להפקה הלונדונית למחזמר המושלם של "הת'רס" בקיץ הקרוב![!לב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif" alt="" width="" height="" />)
שמש נצחית בראש צלול – כנראה הסרט האהוב עלי על מערכת יחסים. הופעות מופתיות של קארי ו-ווינסלט.