היי, זה יהונתן. הפינה "תמונה קבוצתית" היא פינה בה כותבי האתר עונים כל אחד בתשובה משלו על שאלה – מי שרוצה לראות את הכתבות הקודמות, מוזמן לחפש בתגית "תמונת קבוצתית".
גם הפעם, אתם מוזמנים לנצל את המקום בתגובות לענות על השאלה בעצמכם, לבקש שאלות לפעמים הבאות או להגיד שלום ותודה רבה לקוקרבן שבקצפת, שהסכימה לעשות בשבילנו עריכה לשונית בכתבות.
לחורי עלילה יש שם רע. הם הרי הקסם שמצליח להדביק יחדיו חלק מהחוויות הקולנועיות הטובות ביותר שהיו לנו אם רק לא לוקחים צעד אחורה ואומרים "רגע…". ואם אתם כן לוקחים את הצעד… טוב, יש עדיין סרטים נהדרים עם חורי עלילה. "הנסיכה הקסומה" הוא סרט מושלם לכל הדעות ועדיין אין לנו מושג איך איניגו מונטויה יודע שהאיש בשחור זה ווסלי. אז הפעם שאלנו את הכותבים שלנו – "איזה חור עלילה עדיין הכי מפריע לכם?"
נעמה רק: אין דבר שפיקסאר אוהבים יותר מלהמציא עולמות פנטסטיים על בסיס דבר קיים. הצעצועים חיים! המכוניות מדברות! הדגים באקווריום מתכננים בריחה מחוכמת! המוח שלנו הוא חדר בקרה עם מאבקי אגו פנימיים! המפלצות בארון ממלאות טפסים אחרי שהן מפחידות אותנו! ואל תשאלו מה קורה אחרי שמתים! כאילו, במקסיקו. מה קורה ספציפית במקסיקו.
הרעיונות האלה הם תמיד שילוב בין בדיחה משוכללת למטאפורה מושקעת: כדי לספר הכי טוב את הסיפור המסוים שמתחשק להם, בונים עולם שיתאים לו בדיוק. חורי עלילה הם בלתי נמנעים במצב כזה, ולרוב זה גם לא ממש מפריע. ב"צעצוע של סיפור 3", למשל, יש רגע ממש מקריפ שבו מר תפוח אדמה מתגנב מגן הילדים אל החצר ע"י כך שהוא מלביש את הפנים והגפיים שלו על טורטייה. אז רגע, איפה בעצם הנשמה או התודעה של הצעצוע הזה נמצאת, ומתי הוא מפסיק להיות מר תפוח אדמה? זו שאלה מטרידה ומעניינת, אבל סצנת ההתגנבות כה מוזרה ומצחיקה שזה לא ממש משנה, ואפשר להסתדר גם בלי פתרון לשאלה הקיומית הזו, כמו שלא צריך לדעת אם הדמויות ב"קוקו" אוכלות, הולכות לעבודה ושוכרות בית בשביל ליהנות מהסרט.
בסרט "צעצוע" הראשון, לעומת זאת, יש חור גדול ומעיק שהיה אפשר לפתור די בקלות, בלי לפגוע בקסם המסתורי. כשבאז שנות אור מגיע לראשונה לחדר של אנדי, הוא לגמרי בטוח שהוא איש חלל במשימה סודית שהגיע בטעות לכוכב לכת מוזר. אנחנו לא יודעים אם כל הצעצועים עוברים דבר כזה או שמדובר במקרה חריג, אבל גם באז אחר שאנחנו פוגשים בסרט השני מתנהג בצורה כזו. אבל אם המצב הוא כזה, למה בכלל באז שומר על החוקים של קהילת הצעצועים המקומית? למה הוא לא שואל את אנדי, בבירור הדמות החזקה והחשובה ביותר ב"כוכב הלכת" החדש, אם הוא יכול לעזור לו לתקן את החללית שלו? הוא מפחד ממנו? או שהצעצועים האחרים אמרו לו מתישהו, אוף סקרין, שעם אנדי אסור להתעסק? אולי באיזו פינה קטנה בתת מודע שלו באז יודע שליד בני אדם אסור לזוז ולדבר, פשוט כי אלה החוקים?
כשהיינו ילדים חשבנו שהאופציה שהצעצועים שלנו חיים בסתר היא מרגשת ומשמחת, אולי אפילו הגיונית; הרי ילדים מתחברים רגשית בקלות לדברים עם פרצוף. בדיעבד, זה בעצם די מפחיד. תשאלו את סיד.
מתן בכר: בהתחלה של "גרמלינס", רנדל פלצר קונה יצור קטן וחמוד בשם מוגוואי בשביל הבן שלו. רק שהמוגוואי מגיע עם שלושה חוקים חשובים. הראשון – להרחיק אותו מהאור, הוא שונא אור וזה עשוי להרוג אותו. אוקיי, נשמע די פשוט. החוק השני – לא להרטיב אותו. בסדר, אז צריך לשים עין מדי פעם שהוא לא מתקרב לתמי 4, אבל זה גם לא נשמע כזה מסובך. החוק השלישי והחשוב ביותר – לא משנה כמה הוא בוכה וכמה הוא מתחנן, לעולם, אף פעם לא להאכיל אותו אחרי חצות. רגע, מה?
כן, זה לא בדיוק חור עלילתי, יותר כמו… פרט עלילה מעורפל שהציק לי מאז ומתמיד. החוק הזה אולי נראה בסדר בשמיעה ראשונה אבל מעלה הרבה תהיות כשחושבים עליו קצת. כמו למשל שטכנית כל זמן הוא אחרי חצות! חצות ודקה זה אחרי חצות, ארבע אחרי הצהריים זה אחרי חצות ואחת-עשרה חמישים ותשע וחמישים ותשע שניות בלילה זה אחרי חצות! זה אומר שאסור להאכיל אותו אף פעם? ואם כן, למה פשוט לא להגיד את זה?! זה לא שהסרט יכול לקרות רק בגלל איזו פרצה בחוק הזה – גם בלי החוק הזה הוא היה נשאר אותו הדבר. זה כאילו שבראד פיט היה אומר "החוק הראשון של מועדון קרב הוא שמותר לדבר עליו רק בימים שהם לא ראשון עד שבת."
אני ממש מחבב את "גרמלינס", אבל בכל פעם שאני חושב עליו נוצר בי דחף לחזור בזמן ל1984 ולהגיד לכריס קולומבוס שיערוך קצת את התסריט שלו כי החוק הזה מעורפל ולא ברור בעליל. ועל הדרך גם להזהיר אותו שלא יעז לעבד את "פרסי ג'קסון" – זה לא נגמר טוב.
יהונתן צוריה: תראו, אני יודע שזה לא בדיוק עובד ככה אבל התשובה שלי לשאלה היא פשוט הג'וקר ב"האביר האפל". זה אולי נשמע טיפשי, אבל אין שום שלב שבו התוכנית של הג'וקר אפילו מתחילה להיות הגיונית, והטענה ש"אין לו תוכנית" אפילו פחות הגיונית מזה כי חלק ממה שקורה שם הם לא דברים שאפשר לעשות בהחלטה של רגע.
נתחיל מהקל – מה בדיוק קרה שם, במסיבה הזאת, אחרי שבאטמן קפץ מהחלון? הג'וקר הסתכל לכל הכיוונים, קצת נבוך, ואומר "אמממ… מה לגבי מזג האוויר הזה הא? *פיהוק* הו, תראו מה השעה אני מוכרח ללכת! היה תענוג להחזיק אתכם בני ערובה, אשמח לעשות את זה שוב בהזדמנות, אבל פשוט אני צריך לחזור הביתה לבייביסיטר ביי"? אם כן, מה הוא השיג בכל הדבר הזה? היה לו ברשימה "לזרוק אנשים מחלון" ואחריה הוא הרגיש מרוצה? מה קרה לכל ה"איפה הארווי דנט" הזה שלו?
אבל זה רק חור העלילה החמור ביותר, כי הדבר בולט בערך בכל שלב בתוכנית שלו. אם אנחנו מאמינים שהוא לא מתכנן שום דבר, אז, מצטער – מי בדיוק שם 200 חביות של חומר נפץ בשתי ספינות שונות, ככה למקרה ש? מי הקפיד לשים הרבה מאוד חומרי נפץ בכל בית החולים? זה לא דברים של מה בכך, אפילו בגותהאם מוכת הפשע. ואם אנחנו מאמינים שיש לו תוכנית – מה אפילו. איך. או שכמו ברובין הוד ב"גברים בגטקעס" מישהו נתן לו לקרוא את התסריט ולכן הוא יכול לחזות כל החלטה אקראית של אנשים (למשל, לקחת את הארווי דנט דרך מנהרה תת קרקעית למרות ששאר הנתיבים פתוחים) או שהוא מינימום אל. כן, ברור שאף אחד לא יחשוד באחות הזאת עם האיפור הלבן שהיא בבירור גבר. כן, ברור שהשוטר יחליט להיכנס לתא ביחד איתך. כן, ברור שבאטמן יבחר להציל את רייצ'ל ולא את דנט. בכלל, באיזה שלב הוא הצליח לארגן את החטיפה של שני החבר'ה האלה בין "לנסות להרוג את הארווי דנט שאני חושב שהוא באטמן" ו"עכשיו אני עצור בכלא"? כמובן, חלק מהסיבה שהסרט עובד ושהדמות הזאת נהדרת זה בגלל חוסר ההיגיון הזה והתחושה שהג'וקר תמיד צעד אחד לפני כולם, למרות שזה בשום פנים ואופן לא הגיוני. וזה באמת מאוד מגניב. אבל בכלל לא הגיוני.
אה כן, וברוס ויין צריך לשים מלא אייליינר לפני שהוא נהפך לבאטמן. זה אומנם לא חור בעלילה, אבל זה מאוד משעשע.
טווידלדי: סדרת "מלחמת הכוכבים" היא כידוע מערבון חלל. במקום אקדחים יש רובי לייזר, במקום סכינים – חרבות אור, במקום תותחים – תותחי לייזר. הטכנולוגיה מתקדמת ומפגרת לגמרי בו זמנית. הדבר הברור ביותר בטכנולוגיה של "מלחמת הכוכבים" הוא שחסר שם נשק מונחה. נשק מונחה – טילים, למשל – מסוגל לשנות מסלול תוך כדי טיסה. בניגוד לפגז רגיל או קרן לייזר, שמרגע שנורה טס במסלול שאי אפשר לשנות אותו עד שהוא פוגע או מחטיא.
המשמעות של קיום נשק מונחה היא עצומה. קודם כל, לא צריך לעמוד בקו ישר מול המטרה ולא צריך להציב אותה במרכז הכוונת כשהיא לפניך. אפשר לירות עליה מרחוק, מזוויות שונות ומשונות, אולי אפילו כשהיא מאחוריך (יכולת שיש למספר טילים בכדור הארץ, אבל אולי לא בגלקסיה רחוקה רחוקה), וגם בלי קשר עין ישיר – רק מכשיר מכ"ם או מכשיר גילוי והנחיה אחר (מכ"ם יעבוד. איך אני יודע? לפי התיאוריה, ב"אחרוני הג'די" מופיעות פצצות מגנטיות. אז אם משהו הוא מספיק מתכתי כדי להתמגנט, הוא מספיק מתכתי כדי להחזיר מכ"ם). שנית, כל התמרונים שבהם טסים כמה כלי טייס במבנה צפוף ומנהלים קרב יריות עם האויב, יוצאים מן האופנה. כולם מנסים להשיג נעילה של הטיל על היריב, ולהימנע מפגיעה בעצמם; בשביל זה עדיף לא להיות קרובים מדי אחד לשני. ושלישית, על טיל אפשר לשים מטען נפץ ממש גדול. נניח, אטומי כזה? שכשהוא מתפוצץ, הוא מעלים מהשמים סדרה שלמה של חלליות קרב שטסות זו ליד זו ומנסות לירות בתותחיהן העלובים בסיירת קרב שיכולה לשאת המון טילים גרעיניים? כזה.
לכן הגיוני לגמרי מבחינת יוצרי "מלחמת הכוכבים", שבסדרה לא יהיו טילים ולא נשק מונחה אחר. ובאמת אין. עד לרגע שבו צריך אותם מבחינה עלילתית. בפרק 4 לוק יורה על כוכב המוות טילים. בלי ספק: הם טסים ישר, מגיעים לפתח, פונים ב90 מעלות ונכנסים אליו. רגע, אם יש לך טילים, למה לא לכולם? ואם יש לך טילים שיודעים לתמרן ולפנות, למה לעזאזל אין לך טילים שיודעים ממש לטוס אל הפתח בלי שתצטרך לשגר אותם מתוך איזו תעלה צרה כשדארת' ויידר רודף אחריך?
אותו חור חוזר ומופיע ב"אחרוני הג'דיי". אין כלי נשק מונחים בכלל, על הקרקע כולם נלחמים כאילו יצאו מחפירות מלחמת העולם הראשונה, אבל בסצנה אחת, כשיש צורך, פתאום מופיעים טילים מונחים. ומסתבר שלמרות שהטכנולוגיה מוכרת כבר בימי לוק הצעיר, ולמרות שהיא מקנה יתרון שאין כמוהו לעומת הרעיון של קרבות אקדוחנים בין חלליות, אף אחד לא חשב לאמץ אותה כדי לנצח בקרבות. אף אחד חוץ מקיילו רן, שכנראה שמר בסוד את הידע ולא סיפר לאף אחד, ולכן רק הוא יכול לירות נשק מונחה בהתאם לדרישות העלילה. כל השאר יסתפקו בקרבות אקדחים וחרבות בחלל. כפי שנאמר, "בחלל, איש לא יכול לראות את חורי העלילה שלך".
החטא המקורי של חורי העלילה-
"האזרח קיין" הוא סרט שבו עיתונאי חוקר את משמעות מילותיו האחרונות של הדמות שבכותרת… מילים אחרונות שהוא אמר לבד, בחדרו, בלי שאף אחד שמע.
תיאורטית יכלה להיות עוזרת ששמעה אותו אומר את אותן מילים לפני זה
קצת strech, אבל היו חורים יותר גדולים
בתסריט המקורי מסופר מי היה שם ששמע אותו אומר את זה
הרי זה שרואים זווית מסוימת בה החדר נראה ריק, לא אומר שכל החדר עצמו ריק.
זה לא אומר שזה לא חור עלילה, פשוט מסתבר שזה כן משהו שהכותבים חשבו עליו גם אם בדרך לסרט זה נחתך החוצה.
הנסיכה הקסומה, מה?
קצת מתבייש שאני לא זוכר, אבל באיזה רגע בדיוק איניגו יודע שווסלי הוא האיש בשחור?… רק בסוף, לא?..
מוזמנים לענות בתגובות עם/בלי אזהרת ספוילר
אני תמיד חשבתי
שזאת אחת הבדיחות של הסרט
מקבל.
עדיין רחוק מאין קץ מ"כל גותהאם מושחתת".
אסנגר ואגיד
וואלה פשלה, אבל שאר האלמנטים של העונה היו כל כך מוצלחים וכיפיים שהפשלה הזאת לא הזיזה. גם לא מדובר פה במקרה של פרט עלילה מופרך שקשה להסביר והיוצרים פשוט החליטו להתעלם מהעניין, זה נראה לי כמו טעות בעריכה או חוסר תשומת לב של איזשהו גורם אחר.
החור הזה יפריע בעיקר למי שלא אהב את העונה בכללי, ובמקרה כזה אני בטוח שיש דברים שהפריעו הרבה יותר ממנו.
אתה באמת יורד על העונה הזאת הרבה, אני אשמח אם תתן איזה ביקורת יותר ברורה מאשר סתם לרדת עליה(כמו שעשית בדף סדרה). ככה גם יהיה אפשר לפתח מזה דיון.
*לא הזיזה לי
(ל"ת)
בסרט הקיסר נפל על הראש
יש יופי של חור בעלילה שמודע לעצמו.
זו היתה אחת הבדיחות הטובות ביותר בסרט.
המרדף?
(ל"ת)
אז לגבי הטילים המונחים
את עניין הטיל שלוק יורה בסיום 'תקווה חדשה' אפשר בקלות לסספנד על ידי זה שהוא, כמו מטוס קרב קל יחסית, מצויד בטילים קצרי טווח למדי, שאמנם ניתן לנעול אותם על מטרה מוגדרת ומסומנת בקצה המנהרה שאתה טס בה, אבל לנעול אותם מרחוק על מאתיים פתחי מנהרות שונים ושידעו לנווט עד הנכון מביניהם, בלי להיפגע, זה הרבה הרבה יותר מסובך.
תחשוב על ההבדל בין טילי סיידוינדר משנות השישים לנשק מונחה gps של היום.
אגב, אני לא יודע איזה טילי אויר אויר אתה מכיר, אבל ראש אטומי לא נכנס כמעט באף אחד כזה שאני מכיר.
ואם כבר טילים מונחים, חורי העליה שהם מייצרים בסרטים כמו גודזילה, פאסיפיק רים, קינג קונג וחבריהם הרבה יותר מטרידים אותי. בסרטים האלה, שחיל האויר האמריקאי 'של ימינו' מעורב בהם בצורה כלשהיא, שני טילים מונחים עם טון חומר נפץ היו מחסלים את המפלצות האלה על הקרב הראשון, ולא צריך שום רובוטים ענקיים בשביל זה.
אני מניח שבעולם שלהם גם אין הנחיית טלוויזיה,
ולכן אי אפשר להנחות לחור ספציפי. אבל נו מילא; גם אם נקבל את ההנחה שלוק השתמש בכח, זה עושה את הרשלנות גדולה עוד יותר אצל קיילו רן, שסתם יורה אותם או לא יורה אותם כלאחר מחשבה בת שלושים שניות.
כל הקטע במטריקס שדאג ווקר כבר צחק אליו.
אין שום סיבה שאנשים שמספקים אנרגיה כימית יוחזקו במטריקס, במקום סתם להיות בקומה.
הבעיה חמורה יותר, לא? בגלל חוק שימור האנרגיה האדם לא מייצר יותר אנרגיה מאשר האנרגיה שצריך כדי להאכיל אותו על ידי דבר שממנו ניתן להפיק אנרגיה, דבר שבגלל אין שמש אמור להיות ממש קשה. ואם מצאת פתרון לכך, בני האדם ממש מיותרים
לגבי השמש אתה צודק
אבל אני מניח שעדיין יש חומרים אורגניים שנוצרים וגוף אנושי יכול להפוך לאנרגיה ומכונה לא. מה שפותח עוד בעיה – למה אלה חייבים להיות בני אדם, ולא יצורים אחרים? בקיצור, כל הנושא עם השמש ובני אדם ואנרגיה ממש ממש דבילי.
זה אכן הקטע הכי חלש במטריקס
לדעתי הם יכלו לסתום את החור הזה בתירוץ הרבה יותר מוצלח: כל מערכת מחשב לומדת זקוקה לסביבת אימון שתשפר את הביצועים שלה, ותספק לה מגוון גדול ככל האפשר של תרחישים להתמודד איתם.
מה יותר טוב מרשת של ישויות אינטליגנטיות ולא צפויות כדי לאפשר את סביבת הלימוד הזו? כמו שאמרת, המשאב הזה הרבה יותר נחוץ וסביר מקצת אנרגיה תרמית טיפשה.
הם סיפקו לשטות הזו הסבר
לא כזה שבאמת מניח את הדעת, אבל הם טענו שאנשים מתו כשלא העסיקו להם את המחשבות ולכן היו צריכים לבנות עולם VR.
אז לגבי החור בעלילת המטריקס...
הפתרון האמיתי לחור הזה בעלילת המטריקס הוא שהמכונות משתמשות בבני-האדם כמנועי חישוב ולא כמקור אנרגיה (מבחינה אנרגטית, המוח האנושי הוא כנראה כוח המחשוב היעיל ביותר שקיים; לעומתו, המעבדים המתקדמים ביותר הם גופי חימום שבמקרה עושים גם קצת חישובים. שימו לב שאני לא מדבר על סוג או מורכבות החישוב, רק על ניצול אנרגיה: כמה מהאנרגיה משמשת לחישוב, וכמה מתבזבזת, כלומר הופכת לאנרגיית חום).
נמסר לי שבספר (או הקומיקס?) המקורי שה"מטריקס" מבוסס עליו, זה באמת היה השימוש של בני האדם; אבל הרבה יותר קשה להציג את זה, לעומת
" rel="nofollow">תמונה גדולה של סוללה.
למה אם מתים במטריקס מתים גם במציאות
אין הסבר מתקבל על הדעת, השתמשו בזה גם בעונה הרביעית של סוכני ש.י.ל.ד., אבל שם זה אחד החורים הקטנים יחסית בעלילה הכייפית וחסרת ההיגיון
זה קונספט מאוד אייטיזי-ניינטיזי
אני לא יודעת מאיזה דור אתה בדיוק ואם חיית בשנים האלו.
בימים ההם דיברו ברצועת הנוער בערוץ היחיד בטלויזיה על כך שתוך עשור כשנדבר בטלפון זה יהיה עם וידאו, ולי זה נשמע כמו מדע בדיוני רע (כי מי רוצה להתלבש כל פעם שהיא מפטפטת עם חברים בטלפון?! בשביל זה אפשר להפגש וזהו).
בכל מקרה, כמעט בכל סרט/סדרה עם קורטוב של sci-fi שהיה בה וירטואל ריאליטי כזה או אחר, ברגע שהנשמה שלך מתה ביקום הוירטואלי, אתה גם תמות ביקום הפיזי. למה? לא ברור, תמיד היו הסברים בני 2 משפטים פסאודו תיאולוגים על כך שהגוף לא יחיה בלי הנשמה, ואתה מאמין שבאמת מתת ביקום הנ"ל. בכל מקרה, זו אחת הנקודות שהמטריקס לא המציאו, ואולי משום שגדלתי בתוך התפיסה הזו היא מעולם לא הפריעה לי עלילתית (כלומר, ברור שזה מטומטם, אבל זה טימטום שקורה בכל הסרטים, כמו מחשבים מצפצפים).
היום הדברים האלו קצת לא מחזיקים מים, כי יש מספיק יקומים וירטואלים אונליין, ואנחנו מדברים בטלפון עם וידאו. אנחנו יודעים שהנשמה שלנו לא כלואה בפנים.
"אם אתה חושב שאתה מת, אתה מת"
(דאגלס אדמס, כבר שכחתי באיזה ספר שלו)
מאחר והמכונות תיכנתו את המטריקס,
הן יכולות הרי בקלות לכבות את המוח של מי שמת במטריקס, כך שימות גם בעולם האמיתי. זה אפילו כלל די מתבקש, כדי שמי שנמצא בתוך המטריקס יחיה בעולם דומה לשלנו, ולא יראה מתים קמים לתחייה אחרי ליל מנוחה, מה שבהחלט יגרום לו לתופעה הלא רצויה של לפקפק במציאות שהוא חווה.
זה לא הגיוני
משום שאם זה היה עניין מכאני, האנשים שעל הספינה של מורפיוס לא היו מתים ברגע שהם מתים במאטריקס, והיה להם הרבה יותר קל להלחם.
בנוגע לאביר האפל
טכנית אפשר להגיד את זה, אבל כל העקרונות של הגוקר הם נגד ההיגיון, הוא לא חושב בצורה הראציונלית שאתה חושב וכן יכול להיות שהמסיבה פחות עניינה אותו אחרי שבאטמן הלך
כמו כן, התלונה על כך שהג'וקר משקר בכך שאומר שאין לו תכניות היא חסרת בסיס
זאת משום שזה ברור שהוא יגיד דברים שקריים. הוא לא בנאדם כנה (שיעול שיעול, צלקות, שיעול שיעול). אם הוא אומר שהוא כלב שרודף אחרי מכוניות, רוב הסיכויים שהוא כלב עם תכנית מאוד מפורטת איך להשיג את המכונית ומה לעשות אתה ברגע שהיא בידיו. אין יותר מדי אמינות במה שהוא אומר ואי אפשר לתפוס אותו במילה. לטעמי, להתלונן על כך שזה חור בעלילה זאת תלונה חסרת בסיס.
חיות רגילות בסטאר וורס
קיימות? לא קיימות?
מצד אחד, בז המילניום, המונח "Sitting ducks" שנאמר ב-"אימת הפנטום" ו-"Die, Jedi Dogs" מ-"מתקפת המשובטים", כל אלה ואחרים רומזים שאכן ישנם בעלי חיים ארציים בגלקסיה הרחוקה רחוקה הזו.
מנגד, מדוע לא רואים אותם אף פעם? כ"כ קשה להביא איזה חתול לטטואין או שרקן לנאבו? אם כבר ביססו את זה שיש חיות ביקום סטאר וורס, מדוע מתאמצים להסתיר אותן?
אתה יודע
בגלקסיה רחוקה מאוד, לא מדברים אנגלית. כל סרט "מלחמת הכוכבים" שאתה רואה הוא בעצם סרט זר… ומדובב. אז תרגמו את כל הדברים האלה למונחים שתוכל להבין. וזה רק מהשפות שמוכרות לנו, יש בסרטים האלה שפות שאף מדובב לא מכיר!
כן אבל
מילא מטבעות לשון אשר כביכול "תורגמו" למונחים מקומיים, אולם שם כמו "המילניום פלקון" מתייחס ל-"סוג עוף דורס בעל מספר המינים הרב ביותר במשפחת הבזיים" ואשר "…מסוגל להגיע למהירות של 320 קמ"ש ובכך הוא בעל החיים המהיר ביותר שתועד" [ויקיפדיה].
נשמע כי האן סולו היה מאוד ספציפי כשבחר לקרוא לחללית המהירה בגלקסיה על שם החיה הזו בדיוק, ולא על שם יצור אחר בגלקסיה ("פורג המילניום").
ואם ישנה מקבילה חייזרית לבז – מדוע שבתור צופים לא נדע זאת? לא קשה לדחוף משפט "אה, קראת לה 'המילניום גרקון' על שם העוף המהיר מאנדור, מגניב" או פשוט להראות לנו גרקון מתישהו עבור הקונטקסט (השד יודע כי עבור לוקאספילם זו הזדמנות למרצ'נדייז נוסף).
יש לWhatCulture כמה סרטונים נחמדים כאלה
(ל"ת)
כן, אבל דלק מתקלקל לאורך זמן
(ל"ת)
דלק לא מתקלקל
בדקתי עכשיו בגוגל
אלא אם התעבות של מים במיכל ואז…
ועדיין האפשרות לא נבדקה בכלל
וואי. יש הרבה
אממ… הנשרים ב"שר הטבעות". החזרה של באטמן לעיר ב"שובו של האביר האפל". ההופעה של הפצעים על פרקי הידיים ב"אפקט הפרפר". מחוללי הזמן ב"הארי פוטר" השלישי….
בעלייתו של האביר האפל זה לא חור בעלילה
הראו לנו בפירוש שהוא באטמן
איפה החור במחוללי הזמן?
(ל"ת)
איפה החור?
קודם כל, בזה שדמבלדור אומר להארי שאי-אפשר להחזיר את הזמן לאחור כבר בסרט הראשון (מול המראה). ואז… נותן לו קסם להחזיר את הזמן.
שנית, שמחוללי הזמן האלה יכולים לפתור כל בעיה שאי-פעם הייתה בעולם, וכל בעיה שמתרחשת בסרטים, ואפילו למנוע את עלייתו של וולדרמורט, אבל השימוש היחיד שעושים בהם הוא… להציל את בקביק (פאקינג יצור אחד) ולאפשר להרמיוני להגיע לכמה שיעורים במקביל.
המסע בזמן יצר כזה חור בהיגיון של הסיפור ובהמשכו, עד שהמחברת כתבה בספרים מאוחרים יותר שכל מחוללי הזמן נהרסו.
וכמו שכבר אמרו לפניי:
אבל אבל אבל
(ספויילר לספר/סרט השלישי) לא החזירו את בקביק בחיים כי בקביק לא מת בשום שלב – לא ראו אותו מת, רק שמעו את מכת הגרזן וגם היא מוסברת לאחר מכן.
השימוש במחוללי הזמן הוא בעייתי ופועל תחת המון תנאים, ולכן אי אפשר להשתמש בו לדברים משמעותיים אלא רק לדברים קטנים כמו ללכת לשני שיעורים במקביל שלא יעשו שום שינוי משמעותי.
עצם הקיום שלהם סותר כל דבר עלילתי בסדרה
מחוללי הזמן מופיעים בספר/סרט השלישי, ולא מופיעים שוב אחר כך. העובדה שהעולם הולך לעזאזל כנראה לא חשובה מספיק מכדי להוציא מחולל זמן, להופיע ברגע הנכון ולסכל כל מזימה של וולדמורט רגע לפני שהיא מתבצעת.
כן, אני מכיר את תיאוריית "הם שברו את כל המחוללים בספר החמישי". לא, אני לא מקבל אותה. הם נתנו מחולל לילדה בת 13 כדי שתספיק להגיע לכל השיעורים שלה. לא היה *אף אחד* שהחזיק מחולל זמן מחוץ למשרד באותו יום?
יותר משגעים אותי חורים מסוג discontinuity
ביחוד בסרטים שהם טובים ובכלליות העלילה בהם מהודקת או שהיה נדרש ליטוש פשוט כדי לתקן אותם.
אחת הדוגמאות שהכי גורמת לי להתכווץ כל פעם מחדש די עדכנית, בקובו, מתישהו בעיבוד העלילה כניראה שינו את הזמן שבו קובו מבין שהוא מסתובב עם אמא ואבא שלו. לפני הגילוי, יש רגע שהחיפושית אומר "אם אני חיפושית והיא קופה, למה אנחנו קוראים לך ילד?". זה סרט כל כך מהודק עלילתית, בעולם של סרטי אנימציה כל כך מרוחים ועם כל כך הרבה הפסקות לצורך עלילת צד בלתי קשורה, שם הכל קורה בקצב הנכון, ברצף הנכון ופשוט כתוב טוב. לכן הפספוס הזה מטריף אותי. זו היתה בדיחה טובה, אבל בקונטקסט של הסרט היה עדיף להוריד אותה.
לגבי הג'וקר, עד כמה שאני זוכרת הקטע שלו לא היה שאין לו תוכנית, אלא שהתוכנית שלו היא לדחוף אנשים לכאוס באמצעות יצירת מצבים שמחייבים אנשים לבחור בין כמה אפשרויות בלתי נוחות, ושאין בהם פשרה. לא היתה סתירה בדמות בכך שהוא תכנן לפרטי פרטים את הטרור שלו, כי המטרה היתה לדחוף אנשים לפעולות משוגעות ואינסטינקטיביות, וגם אז לשגע אותם עוד קצת (למשל כשבאטמן חשב שהוא מציל את החברה שלו).
העניין של מה קרה לג'וקר אחרי שבאטמן נעלם מהמסיבה היא שאלה שרלוונטית לרוב נבלי הקומיקס. תמיד יש שלב שבו הם נשארים עם האנשים הרגילים, אחרי שהגיבור כמעט הובס זמנית (באמצע הסרט) ואיכשהו הדברים לא מדרדרים ולא ברור איך משם המשיכו לנקודה הבאה.
וואו, אני צריכה לראות את הסרט שוב
(אולי עדיף עם תרגום).
תודה כפולה- על סגירת החור, ועל סיבה לצפות בסרט.
אני יכולה לחשוב על חורי דיסקונטיניואיטי אחרים בשביל הנקודה, אבל הם פחות מטרידים אותי בחיים.
[בכל זאת, למשל אני זועמת על הנסיון של התסריטאי להכניס חופש בחירה ל"המפגש", משום שהמשפט המיותר שהוא דחף לשם מקלקל את ההגיון הפנימי של הסיפור. באותו סגנון, אני גם חושבת שהתוספת העלילתית ב-Predestination ממש גורעת מעלילה של הסיפור שהיה כתוב היטב כפי שהוא]
איזה קטע, אלו בדיוק שני הסרטים
שקפצו לי לראש כשניסיתי לחשוב על סרטים שנהרסו לי בגלל חוסר הגיון פנימי.
"המפגש" עצבן אותי במיוחד כי כולם כל כך משבחים אותו ואוהבים אותו שמבאס אותי שהתסריט שלו נפל לכזה חור מעצבן. זה פשוט הרס לי את ההנאה מהסרט.
פרידסטיניישן – לא קראתי את הסיפור המקורי אז לא יודעת איך הוא בהשוואה, אבל וואו כמה שהסרט הזה איבד אותי בחוסר ההגיון שלו. בכל סרט מסע בזמן יש איזשהו פרדוקס מובנה, אבל לא בכולם הוא כל כך בוטה ומופרך. זה פשוט הוציא אותי לחלוטין מהסרט וגרם לי לגחך על כל מה שקרה על המסך.
מגניב
אני תאיסט ולכן לא מקבל את הרעיון שהכל ידוע ומוכתב מראש לחיים עצמם.
מה ענין האתיאיזם לכאן
קונספט מדעי פיזיקלי מקובל של העולם הוא 'היקום כקובייה/בלוק', בגלל כל הענין עם היחסיות של החלל זמן לתנועה של הצופה. אני ממליץ על 'מארג היקום' של בריאן גרין, פיזיקאי מוכר וכותב מדע פופולרי מצטיין, לפירוט הנקודה הזאת, שתיכף אכשול להסביר בשתי שורות.
הרעיון הכללי הוא שבגלל ששני צופים שנעים במהירויות גבוהות, לא מסכימים על הזמן בנקודות מסוימות במרחב, אזי חלק מהעתיד של צופה א' יכול להיות בעבר של צופה ב'.
אז אם צופה ב' רואה שצופה א' בחר לאכול גלידת וניל ביום ראשון, אבל יום ראשון נמצא בעתיד של צופה א', אז האירוע 'צופה א' אוכל גלידה ביום ראשון' הוא בלתי ניתן לשינוי. צופה א' לא יכול להחליט לפתע לאכול גלידת שוקולד, בדיוק כמו שאת לא יכולה להחליט לשנות את התגובה שלך מאתמול בעין הדג.
וכמובן, שצופה ב' לא יכול לתקשר את המידע הזה לצופה א', כי מהירות האור/ מעבר אינפורמציה/קונוס האור שלו/בלה בלה בלה/זה היה סותר את עקרון הסיבתיות וכו'.
גם בתיאורית היקום כבלוק 4 מימדי.
הכל קבוע לכולם בכל הזמנים, עבר ועתיד.
צר לי שזה לא היה מובן מהתיאור שלי. התיאור בשתי שורות היה רק הסבר מאד חלקי ומחופף למה זה ככה, אבל התוצאה מאד ברורה. כל מה שקרה ויקרה, קרה ויקרה פעם אחת ובצורה יחידה שאין בילתה.
זה לא בדיוק הפוך מכל הסיפור של החתול ושרדינגר?
(ל"ת)
זאת שאלה מצוינת.
ובטח יש כאלה שעוסקים בזה, ואיך זה משתלב עם המודל הקודם שמבוסס על יחסות ולא על קוונטים. אבל שימי לב שלא אמרתי שזה המודל היחידי, או המוחלט, וכדומה.
אבל אמרתי שזו תפיסת עולם מדעית לא בלתי מקובלת כיום, וככזו היא לא מצריכה אמונה בשום אל או בגידה בשום אתאיזם.
מניחה שנצטרך להסכים
שכמו שיש תאיסטים שלא מאמינים שהכל קבוע מראש ואחרים שכן, יש אתאיסטיות שלא מאמינות שהכל קבוע מראש. זה לא האתאיזם, אלא סוג האתאיזם הפרטני.
בכל מקרה, להבא אזכור לא לנפנף באתאיזם כתעודה לכך שאני לא מאמינה שדברים מוחלטים מראש.
**אני רוצה להגיד שאני גם לא מקבלת לגמרי את תאוריית ה-4 מימדים אבל אני לא בטוחה שאני מוסמכת להגיד כזה דבר. נשמע לי אינטואיטיבית שזו מערכת שדורשת נקודת יחוס חיצונית, ואז היא כבר לא מערכת סגורה. אבל מה אני יודעת, נכשלתי בפיזיקה.
אפשר להיות אתאיסט
ועדיין לא לחשוב שאם סרט מציג עולם בו יש אלים זה חור. יקום דטרמיניסטי הוא חלק מהמכניקות האפשריות של מסע בזמן, וגם אם את אישית לא מקבלת אותו, אין בעיה לבנות סרטים עם הגיון עקבי שכן מאמצים אותו.
זה בעצם מה שכתבתי
שזה קונספט שאני לא מקבלת בחיים שלי, אבל העלילה בנויה טוב סביבו, וחבל שבסרט הקריבו את השלמות העלילתית בשביל מצפון אידאולוגי.
לפעמים דווקא אנשים מאמינים "נדרשים" להוכיח שהיקום אינו דטרמיניסטי
מכוון שהאמונה מכילה לרוב מערכת של שכר ועונש שמחייבת חופש בחירה (אחרת המשחק מכור).
מצד שני אני לא מצליח לראות את הקשר בין אתאיזם לדטרמיניזם. השאלה האם הכל קבוע מראש זאת בכלל שאלה שנוגעת בפיזיקה והסתברות.
האם לא מספיק שאנו לא יודעים את העתיד כדי לחוות "חופש"?
אגב – יש גישה מעניינת בפילוסופיה שטוענת ש*רק* בעולם דטרמיניסטי יכול להתקיים חופש בחירה.
אתה מרגיש שיש לך חופש בחירה?
**אני אפילו מרגישה אשמה שאני כותבת את זה, משום שהיו לי המון שיחות עומק עם המטפלת של סבתא שלי, ואני לא חושבת שאפשר להשוות בין החופש שלי לחופש שלה**
אני לא חושבת שיש לנו חופש בחירה, גם לאלו מאיתנו שנולדו עם מספיק מזל כדי שיהיה להם זמן לבזבז בגלישה ברשת ושאר ירקות.
אני חושבת שהשאלה האם הכל קבוע מראש ממש לא קשורה לסטטיסטיקה והסתברות. אלו בסך הכל כלים שיש לנו ואמורים לעזור לנו לנסות לפתח תאוריות שינסו להסביר אם קבוע מראש ומה קבוע מראש. אני לא יודעת אם אי פעם יהיו לנו תשובות מלאות להרבה שאלות מוזרות כאלו שאיכשהו מתרחשות בפקולטות לפיזיקה.
ברור שכן
גם אם נגזר עליי לכתוב את התגובה הזאת, אני מרגיש כאילו זאת לגמרי החלטה שלי וכל מילה שאני כותב היא מתוך בחירה חופשית.
אם הבנתי נכון את מתייחסת לחופש במובן החברתי של המילה, האם אני חופשי כאדם לעשות מה שעולה על רוחי.
פה התשובה יותר מורכבת לדעתי, אבל לא רואה איך זה מתקשר לאתאיזם.
זה לא, זה מתקשר לתגובה שלך
אתאיזם הוא עיקרון מאוד פשוט, אי קבלת הקונספט של ישות מכוונת, לסוגיה השונים, בהווה או באופן כללי.
אבל מה שהם צפו כבר קרה ובגלל זה אי אפשר לשנות אותו
אבל לפני שזה קרה היה אפשר לשנות. צופים א' וב' פשוט פספסו את ההזדמנות שלהם.
נניח שאתה יכול לשנות את הצבע של השמש לירוק עם נקודות בצבע בורדו. אתה רואה את השמש שבע דקות אחרי מה שקורה בשמש כך שאתה רואה את העבר פחות או יותר. אבל אם תחזיר את הזמן 8 דקות אחורה, אתה תוכל לצבוע את השמש בירוק עם נקודות בורדו וכך לשנות את מה שתראה בעוד 8 דקות. ואז מה שראית לפני שחזרת בזמן (שמש רגילה ונורמטיבית) יהיה שונה ממה שתראה בעוד 8 דקות בזמן שבו אתה נמצא עכשיו (שמש ירוקה עם נקודות בצבע בורדו) , למרות שזה אמור להיות אותו דבר.
יש קטע ממש מוזר עם תורת היחסות ופיזיקאים
בדרך כלל כשאתה מנסה לשלב בשאלה שלך גם אלמנט של חזרה בזמן, הם אומרים לך "אבל אי אפשר לחזור בזמן"
ואז אתה אומר להם שלפי כל הנוסחאות שהם הראו לך, רק צריך לעבור את מהירות האור, והם אומרים לך "אבל אי אפשר לחזור בזמן"
בשיעור החמישי ככה, הם מסכימים סוף סוף להגיד גם שאי אפשר לעבור את מהירות האור, אבל זהו.
בקיצור, אתה לא יכול לחזור 8 דקות אחורה ולראות שמש אחרת.
מה שמתחיל מתחת מהירות האור,
לא יכול לעבור את מהירות האור משיקולי תאוצה ואנרגיה וכאלה. לא משנה כמה שאתה מאיץ, אתה תמיד מתקרב אבל אף פעם לא מגיע אליה (הכנס ציטוט פופולרי מאליס בארץ המראה או משהו כזה).
אבל אין מניעה כזאת עבור חלקיקים תיאורטיים שמרגע היווצרם טסים מהר מהאור.
הבעיה איתם היא אחרת, וקשורה לענין הזמן – אם יש חלקיקים כאלה (ועליהם 'צופים' ), בין שני צופים יכולה להיות אי הסכמה באשר ל*סדר התרחשות האירועים*.
אם באירוע א' יוסי ירה כדור ובאירוע ב' אליס נפצעה מירייה, יש צופה שבמערכת הזמן שלו, אליס נפצעה ולאחר מכן יוסי ירה כדור. והרי לנו הפרה של עקרון בסיסי (שאין מי שמבטא אותו יפה מהמרובינג'יאן החביב עלי): קוזאליות, סיבתיות. איך יכול להיות שמאורע א' גורם למאורע ב', אם ב' קדם ל-א'?
זה לא טיעון מעגלי?
אתה לא מוצא הגיון בתרחיש ולכן הוא לא הגיוני.
בעצם סיכמת פה את החור המרכזי של כל עלילת מסע בזמן אי פעם, אבל תאכלס, פיזיקאים לא יודעים לפתור את השאלה הזו, זה לא אומר שהיא לא יכולה להתקיים.
אחד הדברים שאני פחות אוהבת במודל הזה, שהוא דורש צופה.
יש בזה מידה של הגיון, בגדול מה שאנחנו לא יכולים לתצפת אנחנו לא יכולים לחקור ובמידה אדירה הופך לבלתי רלוונטי במערכת שלנו. אבל למה אנחנו מניחים שאם משהו לא בר תצפית הוא גם לא בר קיום?
וסתם כי זה מול העיניים שלנו בדיון הזה- predestination מבוסס על סיפור שמציע תרחיש שעונה על השאלה המסכמת שלך.
הרבה ניסוחים של תפיסות מקובלות :D
אתה מניח שיש קוזאליות ומכיוון שאין קוזאליות בתרחיש שתארת, אתה טוען שהוא לא יכול להתקיים. אולי פשוט אין קוזאליות, ואם תניח הנחת יסוד אחרת התרחיש כן יוכל להתקיים, פשוט לא במערכת שלך.
בכל מקרה זה טיעון לוגי (ואני צריכה לחשוב עליו עוד רגע, אולי אני מפספסת משהו). כמובן שאני כן מאמינה בקוזאליות כחוק יסוד במציאות שבה אנחנו נמצאים.
ברור לי שצופה לא חייב להיות אדם, לכן עברתי למונח תצפית בהמשך הדברים שלי. בסופו של דבר, אם אנחנו לא יכולים לתעד (to record) משהו בכלים שאנחנו גם מסוגלים לבדוק, הוא הופך לבעיה לוגית ולא לבעיה שמעוגנת במציאות שרלוונטית לנו.
מודלים כמו זה, וגם כמו הקודם עם הזמן הדטרמיניסטי, מבלבלים אותי בדיוק מהסיבה הזו. הרי לא מדובר בתרחישים שמתקיימים ואנחנו יכולים לבדוק, אלא מדובר בסט עקרונות לוגיים שאמורים להציע תרחיש תאורטי שאפשר להסביר. מה שמשותף לכולם הוא התצפית, זו הנחת היסוד של כל המודלים האלו, והיא מאוד מגבילה את היכולת להרחיב אותם.
לא אמרתי שזה לא יכול להתקיים,
רק הסברתי שאם מניחים קוזאליות וגו'. אם מוותרים על קוזאליות, הרבה דברים אחרים יכולים להתקיים.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
ואת יודעת, אם נוותר על תצפיות וסיבתיות, אפשר להקים איזה עולמות פנטזיה שאנחנו רוצים ולדון בהם כמה שבא לנו.
כמו למשל באתרים על סרטים
כל הפיזיקה הקוואנטית מבוססת על זה שיש צופה.
דווקא זאת הדרישה הכי פחות בעייתית במודל.
מה שמתחיל מתחת מהירות האור,
לא יכול לעבור את מהירות האור משיקולי תאוצה ואנרגיה וכאלה. לא משנה כמה שאתה מאיץ, אתה תמיד מתקרב אבל אף פעם לא מגיע אליה (הכנס ציטוט פופולרי מאליס בארץ המראה או משהו כזה).
אבל אין מניעה כזאת עבור חלקיקים תיאורטיים שמרגע היווצרם טסים מהר מהאור.
הבעיה איתם היא אחרת, וקשורה לענין הזמן – אם יש חלקיקים כאלה (ועליהם 'צופים' ), בין שני צופים יכולה להיות אי הסכמה באשר ל*סדר התרחשות האירועים*.
אם באירוע א' יוסי ירה כדור ובאירוע ב' אליס נפצעה מירייה, יש צופה שבמערכת הזמן שלו, אליס נפצעה ולאחר מכן יוסי ירה כדור. והרי לנו הפרה של עקרון בסיסי (שאין מי שמבטא אותו יפה מהמרובינג'יאן החביב עלי): קוזאליות, סיבתיות. איך יכול להיות שמאורע א' גורם למאורע ב', אם ב' קדם ל-א'?
קא משמע לן
(ל"ת)
אני תמיד מרגיש שרולינג לא באמת הייתה יכולה לנצח
עם "אוצרות המוות". באו אליה בטענות על שני דברים עיקריים שהם בעצם ההפך המוחלט – 1. הצגת נושא חדש שהיה מכריע בסיום הסיפור 2. כתיבת התפתחויות עלילה וטוויסטים צפויים.
לגבי 2, הסיבה היחידה שהם היו צפויים היא שכשאתה מפיץ סיפור בהמשכים שהופך להצלחה מסחררת, מספיק שבן אדם אחד מתוך מליונים יעלה על הרמזים שאתה שותל, וכולם מתנהגים כאילו הם הבינו אותם בעצמם ובאים בטענות שהם היו "צפויים". אין באמת דרך לתת רמז שיחמוק מעיניהם של מיליונים – כל הטוויסטים הטובים בתולדות הקולנוע לא היו עובדים אם באמצע הסרט היית מכבה את המקרן ושולח אנשים לאינטרנט לדון במה לדעתם יקרה בהמשך.
בעיניי זה משאיר אותה עם רק עם נתיב פעולה אחד אפשרי והוא אופציה מספר 1 – להציג נושא חדש ולשחק לפי הכללים שלו. בכל ספר בסדרה הוצג נושא חדש (מזכיר שההורקרוקסים בעצמם הוצגו רק בספר השישי), אני לא רואה למה זה פשע כל כך גדול לעשות את זה גם בספר האחרון.
הספר האחרון לא מושלם, זה נכון, אבל הוא קושר כל כך הרבה קווי עלילה ישנים בצורה מרגשת ויפה שמראה על הרבה חשיבה מראש (ברמת ה12 שנים של חשיבה מראש…). אני חושב שזה הישג מדהים.
זאת התחושה שיש היום בצפייה בטלוויזיה
כאשר העונה משודרת פרק בשבוע, ולא בבת אחת, קורה יותר ויותר שגילויים שנבנו במהלך העונה על מנת ליצור טוויסט מפוענחים על ידי הצופים והופכים להיות "תיאוריית מעריצים", כזו שבהמשך מתברר שהיא באמת נכונה. מהניסיון שלי, זה קרה בווסטוורלד; זה קרה פעמיים עכשיו בדיסקברי; נראה שהסדרה היחידה שבה יש דיבור מאד חזק ברשת ועדיין לא מצליחים לזהות טוויסטים מראש היא משחקי הכס, כנראה בגלל ששום דבר כבר לא מתוכנן בה מראש.
תיאוריית הקונספירציה האהובה עלי
אומרת שזאת בדיוק הסיבה ש'אבודים' התחרבשה.
ממתי צריך תיאוריות קונספירציה כדי להבין כיצד 'אבודים' התחרבשה?
(ל"ת)
זה קורה גם במשחקי הכס.
הפרק האחרון של העונה האחרונה הוכיח תיאוריית מעריצים שהיתה קיימת הרבה לפני כן.
תזכיר לי?
(ל"ת)
R+L=J
(ל"ת)
חשבתי שלזה אתה מתכוון
זה היה פחות "תיאוריית מעריצים" ויותר "נדחוף לקהל כל רמז אפשרי בזמן שאנחנו מותחים את הזמן וידעתם כמה מדרגות יש?"
בחלק מהמקרים זה הפוך
הסדרות משודרות שבוע אחרי שבוע, והמעריצים מסוגלים לתקשר באמצעות העולם הדיגיטלי, ולפעמים תיאוריות עולות והיוצרים/כותבים חושבים "וואלה, זה דווקא רעיון לא רע" ופשוט ממשיכים איתו הלאה.
הכי קיצוני שאני מצליחה לחשוב עליו הוא המעודדות בגלי, אבל אני בטוחה שזה קורה בעוד מקרים.
אין בעיה להציג נושא חדש בכל ספר.
וגם להכניס אותם בספרים האחרונים זה ממש בסדר- ההורקרוקסים הם אולי ההתפתחות העלילתית האהובה עלי בכל הסדרה- מפחידים, מגניבים, משתלבים בהיגיון הפנימי של הספר ואפילו בפסיכולוגיה של וולדמורט, מסבירים פרטים קטנים-כביכול מספרים קודמים.
הבעיה בספר השביעי היא לאו דווקא עם אוצרות המוות, אם כי הם קו עלילה משעמם למדי, אלא עם התחושה שרולינג שוברת הרבה מהחוקים של העולם שלה (או ממציאה חוקים חדשים כלאחר יד) רק כדי לסגור קצוות פרומים. זה בולט במיוחד בדוגמאות שכתבתי בהודעה שלי למעלה, אבל גם אפשר לראות לזה שלל דוגמאות אחרות כל נושא נאמנות השרביטים -שבסוף יש לו חשיבות קריטית- סותר כ"כ הרבה סצנות לאורך הסדרה.
בעיני רולינג פסחה על שני הסעיפים- גם הכניסה קו עלילה חדש ולא מוצלח, וגם סגרה את העלילה באמצעות סוף יחסית צפוי. יש לציין שאותו סוף 'צפוי' כביכול הוא מוצלח מאוד בעיני (והסצנה בקינגס קרוס היא אחת הטובות שרולינג כתבה אי-פעם), אבל בהחלט יש תחושה שבדרך לשם היא הסתבכה עם חוקים וקווי עלילה שקבעה בעצמה.
והתפסידה = והתפיסה
אם זה לא היה ברור.
גלימת ההיעלמות
כל מה שכתבת נכון – חוץ מהעובדה שמידע חדש על אוצרות המוות בתחילת הספר השביעי סותר את המידע שהצטבר על גלימת ההיעלמות של ג'יימס בספרים 1 ו-4 ובספרון "חיות הפלא והיכן למצוא אותן".
גלימת ההיעלמות של הארי אינה ייחודית או שונה מכל גלימת היעלמות אחרת. רון מזהה באיזה חפץ מדובר כבר ממבט ראשון. היא כסופה, כמו כל גלימת היעלמות (מכינים אותן מפרוות דמיגויס, שצבעה כסוף – זו הקוף מ"חיות הפלא" שמסוגל להיות בלתי נראה ושרואה מספר שניות אל העתיד).
גלימת ההיעלמות של הארי אינה מחזיקה בעוצמה ייחודית. רק בספר השביעי אומרים לנו שגלימות היעלמות מתבלות ונחלשות, ושרון חושב שזה מוזר שהגלימה של הארי מחזיקה כבר לפחות מאז התקופה של ג'יימס, אבל בספר 4 ברטי קראוץ' השתמש בגלימה במשך שנים רבות. קסנופיליוס לאבגוד אומר שהגלימה המיתולוגית גוברת על לחשי גילוי שהיו חודרים גלימות היעלמות רגילות, אבל העין של מודי חודרת גלימות היטב, והגלימה לא מסתירה את הארי מקסמי אזעקה ולא מסתירה את הריח שלו או את הרעש שהוא משמיע.
דוקטור סטיינג
אפשר להגיע לאן שרוצים, מתי שרוצים- חצי מהסרט צריך ליפול
שליחות קטלנית 2
זה חור עלילתי שתמיד הציק לי.
בסרט הראשון הסיבה שניתנת לכך שהחוזרים בזמן חוזרים בעירום, היא שחומר לא אורגני לא יכול לעבור, לכן לא מועברים כלי נשק מהעתיד והמחסלים יכולים לעבור אך ורק בגלל שהם מכוסים בשכבה אורגנית.
בסרט ההמשך, נראה שהטכנולוגיה לא שוכללה, מפני שהמחסלים עדיין מגיעים בעירום ועדיין אין להם כלי נשק איתם. אבל אם זה המצב, איך המחסל מסוג T-1000 עבר, אם כולו עשוי ממתכת נוזלית?
אלא אם כן מדובר בהלצה של הטכנאים שמפעילים את הציוד על חשבון העוברים בזמן, כדי לשלוח אותם בעירום, לא מבין איך בדיוק זה עבד.
אלא אם כן אתה מניח שכמו בטכנולוגיית המחסלים עצמם
המורדים נמצאים דור אחד אחורה בטכנולוגיית המסע בזמן, ולכן T-1000 משתמש במכונה שמסוגלת להעביר גם חומרים לא אורגניים. למה הוא עובר בלי בגדים? כי הוא נוסע באיזיג'ט, וב-2032 הם גובים עוד 25 דולר על כל פריט לבוש.
הוא לא צריך בגדים
הגוף שלו משתנה ונראה כמו בגדים. רואים את זה בסצינה שהוא יוצא מהמשאית הבוערת כגוש מתכת וחוזר לדמות השוטר.
אני לא יודע אם זה נחשב "חור עלילתי", אבל זה ממש מטריד אותי
או אנטמן יכול לשלוט בנמלים וחרקים, למה הוא לא יכול לשלוט בחיות גדולות יותר, ולהלחם ביחד עם אריות, נמרים וכדומה?
לפחות בקומיקס, הקסדה שהוא חובש משדרת תדר שמאפשר תקשורת עם נמלים
גם ג'ייסון בורן עוד לא עלה פה
באופן כללי, ככל שסרט עלילתי לוקח את עצמו ברצינות, כך הנפילה שלו קשה יותר בעיני. כשסרט הוא קליל, קייצי ואידיוטי לא מפריע לי שאי אפשר לעקוב עד הסוף אחרי הלוגיקה. כשהוא מתימר להיות אינטיליגנטי ורציני יותר, אני ממש כועסת.
ג'ייסון בורן הצליח ליפול בדבר הכי בסיסי: כבר בסצינה הראשונה שמחלצים אותו מהספינה, הוא והדייג האיטלקי מדברים באנגלית אע"פ שבורן לא יודע מה שפת האם שלו (מדבר לעצמו במראה בכל השפות). כשהוא קונה עיתון או מדבר עם שוטרים, הוא תמיד מדבר בשפת האם שלהם ובמבטא מושלם. אבל הוא ניהל מערכת יחסים עם בחורה גרמניה ופגש גם את אח שלה והבת שלו- איתם הוא דיבר באנגלית המושלמת שלו והעילגת שלהם. למה??
גם זה חור אמריקאי תרבותי מתמשך, הרי בהרבה סרטי פעולה אמריקאים הגיבור הוא מן מכונת קרב משכילה יותר מהאויבים שלו, ועדיין איכשהו בסוף כולם מדברים אנגלית במבטא רע.
ז'אנר נוסף שמטריף אותי לחלוטין הוא כל הנסיונות ליצר מד"ב מבוסס ביולוגיה לא סבירה. בעיקר ההתלהבות משיבוטים שחולקים תודעה. תאומים זהים לעולם יהיו יותר קרובים ודומים מאשר שיבוט, ואפילו תאומים סיאמים לא חולקים תודעה!
המלאכים של ענייני הגנטיקה הלא סבירה הם כל סרטי גיבורי העל אי פעם. אין שום הגיון בהסברים ההזויים על איך גיבורי העל או הרעים נוצרו, בגלל זה אני מחבבת את באטמן והאויבים שלו. שום הגיון בכך שחייזרים יתפתחו אבולוציונית באופן שדומה לבני אנוש (היוש סופרמן ומשפחתו), למעשה, באבולוציה של בני האדם קופים הזדקפו הרבה הרבה לפני שהמח שלהם גדל, או שהלסת והלוע שלנו הסתדרו באופן שמאפשר דיבור. לכן היה סביר יותר בעיני לפגוש חייזר שנראה כמו רכיכה.
וכמובן שאי אפשר לא לתת אזכור של כבוד למלחמת העולמות, הסיפור ההו כה מתוחכם, שהסוף שלו פשוט לא הגיוני מבחינה מדעית.
אני האנשים שלא רואים מראה שחורה
ותמיד שואלים אותי איך אני צופה בכל ג'אנק ולא רואה את מראה שחורה האינטיליגנטית כל כך. אז תודה לך שחסכת לי את הצורך
מראה שחורה זה משל, לא מדע
אתה כמובן צודק שזה חסר הגיון באופן מוחלט.
אלא שמראה שחורה היא תוכנית סאטירה, שבאה לאמר משהו על החברה הקיימת ועושה זאת על ידי שימוש בטכנולוגיה מדומיינת. במקרה של הפרק המדובר, יש כאן דיון בממשות של המרחב הוירטואלי, באופן בו נורמות ההתנהגות בו הן שונות (לרעה) מאלו של המרחב האמיתי, ובאופן שהוא מהווה מפלט ומקלט לכל הצדדים האפלים והמחרידים ביותר של הנפש האנושית.
בקיצור, זה דיון על פייסבוק, ודיון חכם, מדויק ומצחיק ומחריד לאללה.
אז אם לצורך הדיון הזה המציאו איזה שטות לא הגיונית, זה לא ממש לב העניין. לא חושב שזה צריך להרוס.
זה לגמרי צריך להרוס
בשנת 2001 פורסם הגנום האנושי. אפשר להתווכח על הרגע שבו התחיל העידן הפוסט גנומי, אבל אנחנו מדברים על למעלה מעשור שבו DNA ונפנופי ידיים כבר לא יכולים לעבוד. זה פתרון שהוא מיושן, שגוי ומעליב את האינטיליגנציה, ויש לו חלופות שדורשות הסבר קצר באותה מידה, ויכולות להתישב עם מה שכן יודעים.
לפחות נפטרנו מהמטומטמים שכותבים סיפורים ותסריטים על ג'אנק DNA, זה היה שם כל כך קליט, שהרבה טמבלים התאהבו בו והשתמשו בו בלי שום אבחנה.
עוד נקודה משעשעת
הפרק עצמו הוא גם פרודיה על סטאר טרק, שחוטאת בדיוק בבולשיט הביולוגי שאתה מתאר. אולי הכל בעצם נעשה במודע…
אוי נו
לקרוא לפרדוקס בסרט על מסע בזמן (שאי אפשר לעשות בלי פרדוקסים) חור בעלילה זה…פשוט לא.
עוד מעט אנשים יתלוננו שבסרטי אקשן יש מרדפים.
מה שבאמת מטריף בחזרה לעתיד הוא שהבן דוד מתקשר אחרי שמרטי כבר סיים את השיר והתחיל עם ההתחרעות
(ל"ת)
אתם מדכאים אותי
האתר הזה רק מתדרדר. פעם היו פה אנשים שאהבו להנות מסרטים, לא אנשים שאהבו להתלונן על סרטים.
אני תוהה מה אתה מגדיר בדיוק פעם.
(ל"ת)
ניתוח סרטים וחורי העלילה שלהם זה חלק מהנאה מסרטים
אף אחד כאן לא "מתלונן" בקטע של "אוף, איזה באסה שראיתי את הסרט" אלא מציג דבר שהפריע לו בדיוק בגלל שהוא אוהב סרטים ואוהב לדבר עליהם.
היחיד שמתלונן עד כה בדף הזה, זה אתה. זה בסדר,אגב. גם לתלונות יש מקום.
בנוסף, כמו ששנאוצר רומז- תמיד היו דיוני על חורי עלילה באתר הזה, אז באמת שאין לי מושג על מה אתה מדבר.
שווה להזכיר את לופר
על רוב חורי העלילה (ויש הרבה כאלה) אין מה להתלונן, כי אני לא חושב שקיים סרט מסע בזמן שאין בו פרדוקסים, ולופר לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. גם את הקטע שאי אפשר להרוג אנשים אבל אפשר להעלים אותם אני יכול להחליק, כי אולי הם השיגו את החברה מדו"ח מיוחד.
אבל תמיד מפריעה לי הנונשלנטיות שבה הורגים את אשתו העתידית של ברוס וויליס, אחרי שביססנו שאי אפשר לרצוח אנשים בעתיד ואחרי שהם עושים מאמצים מיוחדים כדי ללכוד אותו, ובלי שהיא היוותה איום מיוחד (לפחות היו מראים אותה מכוונת אקדח או משהו), וכל זה דרך די עצלנית לתת לברוס וויליס מניעים לפעולות הטיפשיות שהוא עושה.
הדרך היחידה שאפשר להסביר את החור הזה היא שסאות'פארק צדקו, ולאסיאתים אין נשמות
זה לא היה ג'ינג'ים?
(ל"ת)
גם וגם, בפרקים שונים
(ל"ת)
ככל שמתעמקים בעלילה של לופר, ככה אני מקבלת את הרושם
שהסרט הזה לא נעשה בשביל להיות סיפור טוב או חשוב או מהודק, הוא נעשה כדי להיות סרט עם אלמנטים מגניבים.
בסך הכל הרבה קהל מגיב מצויין לאלמנטים כמו אקשן, או לאלמנטים כמו מסע בזמן וההשלכות של הלופים של מסע בזמן, וגם לגג"ל ולברוס וויליס. אז לקחו את כל הדברים האלו, שיקשקו היטב, ועשו סרט.
אני לא יודעת איך לופר הצליח בקופות, ראיתי אותו על מסך קטן כמה פעמים (בטעות, כי כל פעם שכחתי מקיומו) והוא אחלה סרט, תמיד כיף לצפיה.
בסרט מהז'אנר הזה ברור שהקונפליקט דורש פתרון שמערב טוויסט, ולזכות היוצרים אפשר לזקוף את העובדה שההפתעות באמת מפתיעות, הן לא מרגישות כמו שליפה אע"פ שהן לא יעמדו בשום מבחן של הגיון (כי הסרט מפוצץ חורים).
שלא נדבר על זה שהשיטה להתחמק עם רצח בעתיד
היא מסובכת באופן לא נחוץ ביחס לעובדה שיש להם מכונת זמן שגם יכולה לשגר אנשים למקומות שונים (הרי המקום שבו ג'וסף גורדון לוויט הורג את המטרות שלו הוא לא אותו מקום שבו פול דאנו למשל הורג את המטרות שלו – אז אלא אם כן כמות מכונות הזמן זהה לכמות הלופרים בכל רגע נתון, וכל אחת מהן נמצאת בדיוק איפה שכמה שנים קודם לכן הלופר היה הורג את המטרות שלו – זו הנחה די סבירה שמכונת הזמן יכולה גם לשגר את מי שנמצא בתוכה למקום אחר).
למה לא להחזיר את הלופרים לשנת 1920 ולתת להם למות בשקט? עם טכנולוגיה של היום אפשר בכיף לזייף מסמכים מספיק טוב כדי לעבוד על הרשויות באותה תקופה, ובהתחשב באינפלציה אפשר לתת להם אפילו מענק שחרור משמעותי בלי לבזבז יותר מידי כסף. אם הדאגה שלנו היא שהם ישפיעו יותר מידי עם העתיד, למה לא להחזיר אותם בזמן לתקופת הדינוזאורים? או לעידן הקרח? או להירושימה רגע לפני שהפצצה נפלה? או למה לא לשגר אותם לקרקעית האוקיינוס? או לתחתית של הר געש? או לירח?
הארי פוטר
יש לא מעט, אבל באמת שעניין אחד מטריד אותי במיוחד.
יש את משפחת וויזלי שנחשבת למשפחה מאוד עניה. כל הדברים שלהם בלויים וישנים. אם את המשקפיים של הארי אפשר לתקן בכישוף קטן אז למה לא את שאר הפריטים שלהם?
אתם פאקינג קוסמים – תדפיסו כסף. תעמדו ליד חנות תכשיטים ותגידו "אציו זהב".
אין מספיק בעיות בעולם הקוסמים
לא רק שיש להם וולדרמורט, אתה גם רוצה שתהיה להם היפר אינפלציה?
לא מתייחסים לזה בספר
אבל אני מניח שמבחינת כסף בתוך עולם הקוסמים יש דרך למנוע זיופים של כסף ע"י קסם.. כלומר שיש זהב אמיתי שמיוצר רק ע"י גובלינים או משהו כזה.
לגבי תיקון הפריטים שלהם אתה צודק.
דווקא זה לא חור בעיני
תפיסת הזמן של החייזרים, אם אני מבין נכון, היא כזו שבה לכיוון זרימת הזמן אין משמעות. ולכן למשפט "החייזרים יודעים אנגלית כיוון שהם למדו אותה בעבר" יש את אותה המשמעות כמו "החייזרים לומדים אנגלית כיוון שהם יודעים אותה בעתיד". זה לא אומר שעל מנת לדעת אנגלית בעתיד הם לא צריכים ללמוד אנגלית בעבר – רק שהעבר והעתיד האלו מתקיימים במקביל ומחייבים אחד את הקיום של השני.
סוגים שונים של חורים בעלילה
איך שאני רואה את זה יש שני סוגים שונים של פערים או סתירות בסיפור.
הראשון הוא ניטפוק – חור שהיה יכול להסגר על ידי משפט/פריט מידע אחד קטן באופן שלא היה משפיע על הסיפור בשום צורה אחרת. לדוגמה – אם בגרמלינס מישהו היה אומר "ובשעה שבע מתחיל יום חדש". זה היה פותר את החור בעלילה שהציגו בכתבה ולא משפיע בכלל על הסיפור (אם אני זוכר את הסרט נכון).
השני הוא חור בעלילה – סתירה בין שני אלמנטים מהסיפור (כמו לדוג' שבז חושב שהוא אמיתי ומצד שני הוא משחק אותה צעצוע כשאני נכנס) באופן שבו לא ניתן לגשר את הפער מבלי לשנות את אחד משני האלמנטים או לחלופין להכניס הסבר חיצוני שיביא איתו שאלות/השלכות נוספות.
לדעתי ההבדל משמעותי – הניטפוק נוצר כאשר היוצר מחליט לא להסביר/להציג פריט מידע מסוים (לרוב החלטה הנוגעת לקצב/אורך של היצירה) בעוד החור בעלילה נוצר כאשר היוצר מחליט לעוות/לשבור את חוקי היצירה כי משהו הוא X והוא רוצה גם Y, למרות שזה לא מסתדר. בגלל זה לעיתים קרובות החורים בעלילה הכי גדולים יופיעו סביב הנקודות החשובות ביותר בעלילה. היוצר רוצה או צריך שאלמנט מסויים בעלילה יסתדר בצורה מסויימת ולכן הוא מוכן להקריב יותר מהעקביות של העולם כדי שזה יתממש.
ויש גם חורים שהם הסברים שאולי קונסיסטנטיים בתוך העולם של הסרט
אבל סותרים את מה שאנחנו מכירים מהמציאות, ושום פריט מידע נוסף לא יוכל לגשר על הפער. הדיון על מטריקס הוא דוגמא טובה.
ווסטוורלד וקונספירציית האלכוהול
האם קרה לכם פעם ששמתם לב לבעיה כלשהי בסרט או סדרה, ומיד הבנתם שמדובר בדבר כל כך קטן וחסר משמעות שאי אפשר באמת להתייחס אליו ברצינות, אבל עדיין המשכתם לשעשע את עצמכם ברעיון בשביל הספורט שבדבר?
לי זה קרה, כמה פעמים, באופן בולט במיוחד עם הפאב של westworld.
אז יש לנו פארק שמתחזה לעיירה אמריקאית בסוף המאה ה-19, ובתוך הפארק יש פאב. בפאב מוכרים אלכוהול, ומחיפוש בגוגל של כמה סצנות קטנות במהלך הסדרה שבהן אנחנו רואים אלכוהול נמכר בפאב, אנחנו יכולים לראות שהמחירים בפאב הם למחירי האלכוהול בסוף המאה ה-19.
אבל הפאב קיים בהווה (אם לא בעתיד, אני לא זוכר אם נאמר לנו מתי הסדרה מתרחשת), והחברה שמנהלת אותו חייבת לקנות את האלכוהול מספק כלשהו שמוחר להם אותו במחירים מודרניים, שהם הרבה יותר גבוהים מהמחירים של המאה ה-19 בגלל האינפלציה והירידה בערך הדולר.
העובדה שהפארק קונה אלכוהול במחיר של תחילת המאה ה-21 ומוחר אותו במחירים של סוף האה ה-19 היא לא בעיה בפני עצמה, עד שאנחנו מגלים שהרבה קווי עלילה משמעותיים בסדרה מונעים ע"י העובדה שלפארק יש בעיות כלכליות חמורות כל כך שהן עלולות להוביל לסגירתו. מאד קשה לי להאמין שעסק גדול כל כך לא יעלה על העובדה שהוא מוכר אלכוהול בהפסדים גדולים מאד ויעשה משהו כדי לתקן את זה לפני שהוא פונה למקומות הרבה יותר קיצוניים לצמצום עלויות, כמו שמתרחש בסדרה.
יש כמה נקודות נגד לבעיה הקשה הזאת בהגיון הפנימי של הסדרה:
1. יכול להיות שיש בפארק מערכת החלפת כספים, שבה האורחים מחליפים את הכסף האמיתי שלהם ב-in-game currency שהערך שלו שונה. זה טיפה מוזר, כי לאותו in-game currency גם קוראים דולר, והוא נראה בדיוק אותו דבר, רק הערך שלו הוא שונה, וזה נשמע לי מאד מבלבל. מה גם שבפרק השני ראינו את אחד הדמויות עוברת את תהליך הכניסה לפארק, ואנחנו לא רואים אותו עושה שום החלפת כסף.
2. יחידת אלכוהול (בקבוק לצורך העניין) נמכרת בפאב במחיר הרבה יותר גבוהה מהמחיר שעולה לעסק לקנות את אותה יחידה בהתחשב בעובדה שהם קונים אותן בסיטונאות – מה שמוריד את המחיר של כל יחידה אינדיבידואלית. אז אולי אין פה כזה *הפסד* כסף משמעותי על נושא האלכוהול. מצד שני גם לא נעשה שום רווח במקום שבו בקלות אפשר לעשות אותו – אני בספק שהאנשים שמנהלים את הפארק לא ירצו לנצל את ההזדמנות.
עוד נקודה היא שאלכוהול הוא לא הדבר היחיד שנמכר בפארק. מעולם לא ראינו את זה בסדרה, אבל נניח שאחד האורחים קונה כרכרה , ובמהלך ההרפתקאה שלו הכרכרה נשברת. מדובר בהפסד של כסף לפארק מאחר ומדובר בכרכרה אמיתית שעשוייה מוחמרים אמיתיים שכדי להחליף אותם יצטרכו לשלם מחירים מודרניים, ולשלם לפועל שיעשה את זה את שכר המינימום של שנת 2017. האם האחריות על נזקים בפארק מתגלגלת על האורחים? נשמע לא הוגן בהתחשב בעובדה שהאורח המדובר שילם מכספו האישי על הכרכרה, מה שהופך אותה לרכוש שלו. מצד שני, הוא מלחתכילה שילם מחיר נמוך מאד עליה בהתחשב בעובדה שהכסף שלו הגיע מהמאה ה-21. מצד שלישי, הוא לא יכול לקחת אותה הביתה במידה והוא לא שובר אותה. מצד רביעי, במקרה הזה הוא יכול למכור אותה לאורח/מארח אחר במסגרת המשחק.
בקיצור, זה כיף לחשוב על המשמעויות הנסתרות של דברים שאף אחד מעולם לא תכנן שמישהו יחשוב עליהם יותר מידי
עוד אופציה - המחיר של הכניסה לפארק (שאמור להיות מאוד גבוה) מגלם בתוכו כבר את כל הטרנזקציות הכלכליות בתוך הפארק
והתשלום ב"כסף" בתוכו הוא סוג של שעשוע שנועד לדמות את העולם האמיתי. יש בזה היגיון כיוון שהאורחים יכולים לבחור לגנוב ולשדוד כל דבר שהם רוצים, ככה שלא משנה מה מחיר האלכוהול, לא מובטח שהוא אכן ישולם (או שהכסף שהתקבל תמורתו לא ישדד על ידי אורח אחר).
זה בדיוק מה שאני חושב
כבר תהיתי על העניין של הכסף בעולם הזה, הרי הפאב זה לא המקרה היחיד, יש גם bounty hunters – למי הולך הכסף כאן? מי נותן אותו? חיפושים אחר אוצר, כל מיני… בסוף הגעתי למסקנה שזה חייב להיות חלק מהמשחק, הכסף לא באמת יוצא משם החוצה, ולא באמת אומר יותר מדי בפנים
זה למעשה עניין הin game currency
הרי אנחנו רואים כסף מחליף ידיים, זה פשוט לא כסף אמיתי (אי אפר להוציא שטרות מהכספומט מחוץ לפארק ואז לשלם איתו בתוך הפאב) – אלא כסף של המשחק שאתה מקבל בתמורה לכסף אמיתי.
לא רק הגיון, זה נרמז בצורה כל כך ברורה,
שלא הייתי מתפלא אם זה אפילו נאמר במפורש. הכניסה אמורה לעלות הון, זה בבירור בילוי לעשירון אם לא מאיון עליון, וזה אמור לכסות את כל עלויות הלינה, האוכל והשתייה המקומיות. הרי עלות האלכוהול היא זניחה יחסית לעלות של שיקום מחדש של אנדרואיד שפיצפצו לו את הראש בקרב אקדחים מזדמן, אחרי שתי כוסיות ויסקי.
הסוף של "קצה המחר"
האם באמת יש צורך לפרט?
הבעיה העיקרית בהארי פוטר היא שמעולם לא מסבירים לנו איך זה בעצם עובד הקטע הזה של הקסמים.
איך עושים קסמים?מתרכזים נורא חזק?לומדים בשקידה?למה הרמיוני מצליחה לעשות את כל הקסמים ואף אחד אחר לא?יש אמנם כמה קסמים שזוכים להסבר לגבי אופן ביצוע הקסם אבל הם מועטים.(הפטרונוס.רידיקולוס.קרושיאטוס).בגדול אנחנו לאורך כל הסדרה לא מקבלים הסבר לאיך אפשר להשתפר בקסמים.או איך וולדמורט צבר את הכח שלו.אף פעם לא ברור מה הם גבולות הקסם ומהם החוקים.
באראגון לדוגמא-יש חוקיות יחסית ברורה לקסמים וגם יש אחלה הסבר לאיך הנבל צבר את הכח שלו.בהארי פוטר אין שום דבר כזה וזה כשל רציני לסדרה שבה הכל עובד דרך קסמים
אוי נו באמת
מצטער על הקלישאה אבל למה אתה צריך שיסבירו לך הכל ושהכל יהיה הגיוני? לפחות את הארי פוטר תשאיר לנו
אפשר לתרץ ככה כל חור בכל סיפור.
לדעתי זו בעיה רצינית.
הארי פוטר זה לא כל סיפור!
קראת את הספרים בכלל? ולמי אכפת בכלל מהסבר טכני של איך הקסמים עובדים, אם אתה רוצה אני בטוח שיש משהו באתר פוטרמור או באחד הספרים הנלווים
אין סיבה לכעוס.
אני מאוד אוהב את הארי פוטר.אבל עדיין יש דברים שמפריעים לי.
כמו שרוברט מקי אומר-אם אתה כותב פנטזיה אנחנו מתירים לך קפיצה רחוקה אחת אבל אחר כך אתה צריך לנסח חוקים ברורים.
זה לא סתם הסבר טכני שחסר .זו בעצם הבנה של איך מתקמת הסדרה.אני רוצה לדעת איך משתפרים בלימודים.אני רוצה לדעת איך אפשר ךהיות דמבלדור או וולדמורט.למה לעזאזל קסם מצליח לפעמים ולפעמים לא.כל הסדרה היא על קסמים.אין פה חרבות או קרבות היאבקות או דברים אחרים.אז זו נראית לי בקשה הגיונית לדעת את החוקים שלהם.אם אדע זה יהפוך את דמות הנבל להרבה יותר מעניינת ומפחידה כי אבין שהיא הצליחה לעלות על איזה משהו בעצמה שאף אחד אחר לא הצליח.אבל כמו שהארי פוטר כתובה כל אחד יכול להיות וולדמורט.וזה הופך אותו להרבה פחות מפחיד
לא הייתי רואה את זה בתור חור. או איזושהי בעיה.
חור הוא מצב שבו ההגיון הפנימי של העולם סותר את עצמו, או שההגיון של העולם סותר את העולם שלנו. בהארי פוטר פשוט אין אינפורמציה, ווואלה – אין בעיה עם זה. אין שום דבר שלא מאפשר לך להאמין שיש מערכת מאחורי הקסמים, אבל המערכת הזאת פשוט לא רלוונטית. מה שרלוונטי זה לספר סיפור, וליצור עולם שיתאים לסיפור הזה ויתפקד כעולם.
כן, אין ספק שכותב מוכשר יותר ידע לתת לך מערכת סגורה ומרשימה שתתרום להנאה מהסיפור, אבל אין בה כזה צורך לדעתי. אני אוהב גם את ז'אנרי הפנטזיה שיודעים להגיד לך "זה פנטזיה, חביבי. תדמיין".
למעשה, הכתיבה האהובה עלי היא זו שיודעת להשאיר פרטים בחוץ במודע. "הקוסם מארץ ים", שהמערכת של אראגון שואבת הרבה השראה ממנו, עושה את זה באופן מקסים בעיני. ברור שאורסולה לה-גווין לא חשבה על המערכת של הכשפים בספר במאה אחוז, וכשדמות אומרת "אין לי זמן להסביר לך את הכל" כנראה שזה הכל. אבל מה שיש הוא כל כך מלא, שהחוסר בפרטים הופך את זה לאמיתי עוד יותר, כמו שבפיזיקה אני יודע רק את הקווים הכלליים וש"זה עובד".
(והאהבה הזאת למיסתורין היא גם הסיבה שאני לא חסיד גדול של פריקוולים).
הארי פוטר ודת
לא יודע אם זה נחשב לחור, יותר כמו הרהור: אדם ממוצע ביקום "הארי פוטר" משתגר, עף על מטאטא ומסוגל להרוג באמצעות לחישה (וקוסם שממש יחפוץ בכך יוכל אף להשיג חיי נצח). הם למעשה אלים עלי אדמות. אז מדוע, בשם גודריק גריפינדור, הם טורחים כל לשנה לציין את הולדתו של אחד שהדבר המדהים ביותר שעשה זה להפוך מים ליין?
ובכלל, בתור קוסמים, אילו סודות תאולוגיים הם יודעים שאנחנו לא? האם יש להם הוכחה לקיומו של אל כזה או אחר (או lack of thereof)? הרי סביר שיש רוחות רפאים בנות 3000+ שנים שיכולות לשפוך אור על טקסטים קדומים.
כל זה עשוי להיות נושא מעניין לספר, מקווה שיתעמקו בזה מתישהו.
יכול להיות שבעולם של הארי פוטר ישו באמת היה קוסם.
ועשה דברים קצת יותר מעניינים מהתמרת מים. החיית מתים, למשל.
ולכן גם קוסמים חוגגים את החג לזכרו, כדמות היסטורית.
או שזה פשוט חג שחוגגים בלי שום קשר למשמעות הסמלית שלו, כמו שאמר רד פיש "כי האפשרות השניה היא לא לחגוג". וזה הרבה יותר סביר.
יצא לי גם לחשוב למה הם חוגגים בעצם
אבל נראחי שפשוט כמו בעולם האמיתי, האם אנשים באמת חושבים על ישו בחג המולד? חוגגים כי חוגגים כמו שאני לא חושב שאנשים שחוגגים פה פורים בהכרח חושבים על מרדכי ואסתר ושושן הבירה יותר מידי.
בנוסף אולי זה התחיל מכך שהם רצו להשתלב בחברה ולא לעורר חשד ואז פשוט נהיה הרגל.
לגבי גרמלינס
חור העלילה הזה מופיע בגאון בסרט ההמשך (המוצלח בהרבה, וזה לא שהראשון היה רע).
כשהיצורים מופיעים שוב, בילי מנסה להסביר לחבריו לעבודה על החוקים, אבל הם רק צוחקים עליו ומנטפקים חופשי "מה זה בדיוק אחרי חצות? מה אם חתיכת שומשום שהגרמלין אכל לפני חצות נתקעת בשיניים ומשתחררת אחרי? מה קורה כשהיצורים אוכלים במטוס בזמן שהוא עובר מעל אזורי זמן שונים?".
הפריצה לאלקטרז
אולי מישהו יעזור לי עם זה:
כשכח הקומנדו מסתנן לאלקטרז הם נכנסים דרך חדר המקלחות. אחר כך ג'ון מייסון מתגלגל מתחת לכבשן עם גלגלי השיניים. הוא יודע לעשות זאת כי כשברח מהכלא, הוא למד את התזמון כדי להתגלגל מתחתיו.
אחר כך מייסון פותח להם את הדלת מבפנים.
אם הוא יכול לפתוח להם את הדלת מבפנים, למה לעזאזל הוא התגלגל מתחת לכבשן כאשר הוא ברח, לפני 30 שנה??
טוב, זה קל
המיקרופילם מכיל את התוכניות לרצוח את קנדי. פשוט לקח איזה שנה וחצי לבצע אותם.