תאריך הפצה בארה"ב: 25/12/2020
תאריך הפצה בישראל: 27/05/2021
כתבות העוסקות בסרט זה
- סרט השנה 2021: הגמר סקרים, סקרים ראשי 14.1.2022
- סיכום 2021: פסקולי השנה הגיגים 6.1.2022
- בתי הקולנוע אשכרה נפתחים: הנה מה שאפשר לראות בהם הגיגים 24.5.2021
- דוח קופות שבורות, 14.3.21: שוב פעם אווטאר חדשות 17.3.2021
- דוח קופות מנומנמות 07.03.21: ריה והכסף האחרון חדשות 7.3.2021
- דוח קופות מנומנמות, 28.02.21: טום וג'רי וכסף חדשות 3.3.2021
- דוח קופות מנומנמות, 21.02.21: קר שם בחוץ חדשות 25.2.2021
- מלחמת הסטרימינג: דוח מצב חדשות 7.2.2021
- דוח קופות מנומנמות, 07.02.21: הדברים הקטנים באמת חדשות 7.2.2021
- מצאנו באינטרנט 20: ילדים שהם בעצם יצורי ים חדשות 25.1.2021
- דוח קופות מנומנמות, 17.01.21: ליאם ניסן מכה שוב חדשות 17.1.2021
- סיכום 2020: שנה של קולנוע נשי הגיגים 11.1.2021
- דוח קופות שבורות, 03.01.21: שנה חדשה, מספרים חדשים חדשות 3.1.2021
- ביקורת: וונדר וומן 1984 ביקורות 29.12.2020
- דוח קופות שבורות, 27.12.20: עושה חיל בקופות חדשות 27.12.2020
- דוח קופות שבורות, 20.12.20: ציידי קופות חדשות 21.12.2020
- וונדר וומן 1984 יוצא לסטרימינג חדשות 19.11.2020
- מצאנו באינטרנט 14: מתן והשטויות שלו חדשות 15.11.2020
- מצאנו באינטרנט 11: מה שלדעתי זה קצת רמאות אבל בסדר חדשות 8.10.2020
- טריילרים: מימד העטלף וידאו 25.8.2020
- לאיזה סרט אתם הכי מצפים בשנת 2020? סקרים, סקרים ראשי 23.12.2019
- לין מנואל מירנדה, גל גדות, דניאל קרייג וריאן ריינולדס נכנסו לפוסט טריילרים וידאו 16.12.2019
- קצרצרים בריטים ביותר חדשות 10.4.2019
- קצרצרים: נדחה עד להודעה חדשה חדשות 2.11.2018
- היקום הקולנועי של DC: יחסינו לאן חדשות 31.7.2018
- קצרצרים: צירופי מקרים בהוליווד חדשות 7.3.2018
- היי, די.סי., אולי תפסיקו להכריז על סרטים חדשים על הג'וקר הגיגים 25.8.2017
והדברים נלחמים בה חזרה!
אם כבר "וונדר וומן נלחמת בגברים".
(ל"ת)
אלמוות, רומנטיקה וצ'יטות
האמת? מעבר לכל עניין גיבורי העל, בוונדר וומן יש 3 נושאים שהיה מרתק אותי לראות התייחסות אליהם:
1. מכיוון שכל תושבי תמיסקירה הן נשים, ומכיוון שאהבה היא רגש אנושי ובינלאומי, סביר למדי שיש באי לא מעט מערכות יחסים לסביות. היה מעניין לראות התייחסות לדבר כזה בבלוקבאסטר (בגישה מעצימה ולא מחפיצה, כמובן).
2. האמזונות – ובכללן דיאנה, כמובן – הן בנות אלמוות. הייתי רוצה לראות סרט שמדבר על דיאנה כאחת שמודעת לכך שהיא בעצם שונה, לא רק בתפיסות שלה ובמוצא שלה, אלא גם "אל" הרבה יותר משהיה סופרמן – היא לא תזדקן, לא תיקבר, וכל מערכת יחסים רומנטית שלה (וגם ידידות) תהיה תחת הצל של "אני אחיה לנצח ואת/ה לא." (קצת כמו אירוון ואראגורן משר הטבעות). הייתי רוצה לראות איך זה משפיע עליה כאדם, כאישה, כגיבורה. האם זה יהפוך אותה לפטאליסטית, לאדישה, למתוסכלת, לזועמת, למטורפת.
3. אני אוהב את קריסטן ויג מאז "מסיבת רווקות", והיא נהדרת, באמת, אבל אחרי "מאסטר מיינדס" אני לא מפסיק לדמיין את קייט מק'קינון בתפקיד צ'יטה. היא הייתה הדבר הכי קריפי בסרט, מתאים לה לשחק נבלית-על מטורללת ומרושעת.
טריילר ראשון
https://www.youtube.com/watch?v=7tgBjszeN0E
אני רואה שהאינטרנט עף עליו, אבל אני אישית לא כל כך מתלהב. חסר לי פה 'וואו'. עדיין, מאד מחכה לסרט.
הוייב התקופתי נחמד מאוד, האקשן נראה טוב, והיפוך התפקידים מהסרט הקודם (עכשיו דיאנה צריכה לעשות לסטיב היכרות עם העולם) מעניין
אבל צר לי – אני עדיין מחנה קפטן מרוול.
גם אני לא עפתי על רובו
אם זה לא היה וונדר וומן – יש סיכוי שהטריילר הזה היה גורם לי לא לראות את הסרט, אבל זה וונדר וומן. לא קיים סיכוי אמיתי שלא אראה את הסרט.
אם כי הלוק של סטיב בפאוץ' גרם לי לגחגך בקול רם…
טריילר סבבה
נותן תחושה שונה מהסרט הקודם, וכמובן וייב חזק של שנות השמונים…
גם אם לא הטריילר הכי טוב, עדיין מסקרן לראות את הסרט.
אגב, התגובה שלי (ושל עוד הרבה אנשים שראו את הטריילר) כשהופיע הקניון הייתה "היי, זה לא הקניון מדברים מוזרים?"![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
כן, גם אני חשבתי אותו הדבר בדיוק על הקניון
כנראה בגלל ההקשר של אווירת האייטיז של הסדרה/סרט.
או! ככה עושים מוזיקה לטריילר!
איזה כיף.
אתה צודק לגבי המוזיקה
בטח בהשוואה לצרמוניה שליוותה את הטריילר של 'האלמנה השחורה' (מה באמת קרה למארוול? הטריילרים שלהם היו נפלאים בקטע הזה בדרך כלל).
נדחה ל-14 באוגוסט עקב המצב העולמי
https://screenrant.com/wonder-woman-1984-movie-release-date-delayed-august/
טריילר חדש
https://youtu.be/XW2E2Fnh52w
"Only in Theaters"
נחכה ונראה.
קריסטן וויג...
היא כנראה השחקנית שאני הכי לא יכול לדמיין כדמות גיבורת על/פנטזיה/מד"ב בעולם. יש בה משהו מאוד.. ארצי.
נראה איך זה יצא בסרט.
יש בזה משהו
כנל ריס וויתרספון
עוד דחיה
הפעם לחג המולד. האם זה ישאר ככה? Stay tuned.
ו'חולית' נשאר במקומו?
כל הזמן דיברו שאם וונדר וומן זז לדצמבר, חולית יוזז לשנה הבאה.
לפי דדליין
יש פה פוטנציאל מבוזבז לבדיחה שיכלה לעבוד
לו רק היה מדובר על הסרט הקודם, ההוא שהתרחש במלחמת העולם הראשונה.
וורנר שחררו הצצה בלעדית
https://www.youtube.com/watch?v=-x-7-GvuhQM
אני חושב שזה הסרטון הראשון של זהו זה שאשכרה נהניתי ממנו
מאז החידוש
אני לא יודע איך לקרוא לסגנון המשחק הזה
אובר-אקטינג?
אנדר-אקטינג?
נוט-אקטינג-אט-אל-פור-פאקס-סייקס-אקטינג?
השלישי
זה קצת מסוג הדברים ששלל תוכניות "אנטי קומדיה" עושות, אבל בתוכנית מערכונים קלאסית, וזה מוזר שהשילוב הזה עובד. כאילו זה לא מצחיק כמערכון אבל זה מצחיק שזה לא מצחיק כמערכון? אין לי מושג.
זה פשוט נורא
אני לא יודע אם ההפקה זולה בכוונה, אבל הרגשתי שמזלזלים בי כשצפיתי במערכון. זהו-זה במתכונתה הנוכחית סובלת מערכי הפקה נמוכים ומשחק עבש ועצי משחקנים שהוכיחו דבר או שניים בקריירה שלהם (בראבא ומושונוב). מדהים ההבדל בין מושונוב של 'היהודים באים' ובין זהו-זה.
הכל נכון, אבל למה כתבת "במתכונתה הנוכחית"?
(ל"ת)
אולי כי חשבתי שבמתכונת הקודמת היא הייתה ראויה
לא צפיתי יותר מדי בזהו זה במתכונתה המקורית, הייתי צעיר מדי כנראה. הנחתי שאם היא חוזרת לסיבוב נוסף זה בגלל שבפעם הקודמת היא הייתה מוצלחת. לפי מה שאתה אומר נראה שלא כך היה.
הפעם הקודמת היתה בשנותיו הראשונות של ערוץ 2
והפעם שלפניה היתה בחינוכית בשנות ה80. הסטנדרטים ההפקתיים היו, איך נגיד, שונים מאוד מהמקובל היום.
אבל יש לאמר לזכותה, שבגלגול הראשון שלה ויחסית לתכנית שמשודרת בערוץ ממלכתי, ועוד במסגרת שנמצאת תחת חסותו של משרד החינוך, לזהו-זה היו כמה הישגים מרשימים בנעיצת סיכות במוקדי הכח של החברה הישראלית אז, ובתפיסה די מדויקת של האבסורד הקיומי בארצנו (אחד הפייבוריטים שלי, מתקופת הגל הראשון של העליה הגדולה מבריה"מ והצפת הרחובות בקבצנים פושטי-יד: שני מקבצי נדבות מחליטים שנמאס להם, ומכריזים על שביתה. דיירי הרחוב מתעצבנים עליהם: מה שביתה? מה נעשה עכשיו עם כל הכסף הקטן?…)
זהו זה תמיד הייתה תוכנית עם ערכי הפקה נמוכים
היא התחילה בתור תוכנית רצף (כלומר תוכנית בשיתוף קהל למילוי חור בלוח השידורים), ואז התחילה להוסיף מערכונים בשביל למלא את הזמן בין הפינות, ובשלב מסוים המערכונים הפכו להיות העיקר. היא הייתה משודרת בשידור חי, עם כמות מאד מוגבלת של חזרות, היה נפוץ שאחד השחקנים פתאום יתפוצץ בצחוק באמצע המערכון וכולם יאלתרו סביבו.
כמובן שעם השנים כולם התמקצעו, התקציבים עלו וכך גם ערכי ההפקה, אבל בגלגול הראשון זאת הייתה תוכנית קאלט, בשידור חי, ולא משהו מקצועי מאד.
בגלגול השני של התוכנית היא הפכה להיות תוכנית מערכונים פשוטה בערוץ 2. זה לא החזיק מעמד הרבה זמן.
בגלגול הנוכחי זאת כבר תוכנית מטא. זה כמה חברים שבאים ועושים מערכונים ביחד, הם כבר זקנים ומודעים לכך, הם עובדים בעיקר על אדי נוסטלגיה ומודעים לכך, ומה שעובד זה בעיקר הקסם של לא לנסות יותר מדי. יש הרגשה של ספונטניות (למרות שהתוכנית כבר מצולמת וערוכה מראש) וקסם כללי וגם נינוחות מסוימת (בזוית הסאטירית בעיקר) שנובע מכך שמדובר באנשים שכבר לא צריכים להוכיח שום דבר לא לעצמם ולא לאחרים אלא פשוט לבוא ולהנות.
דוגמה נהדרת לכך היא מערכון כזבלן.
https://www.youtube.com/watch?v=YwMt5-TJM0k
חוץ מהעניין שמדובר בסאטירה נושכת, אמנם של פוליטיקאי שכולם אוהבים להשמיץ ובצדק אבל גם עם שיניים משל עצמו, שים לב לקטע הריקוד: מוני וקושניר מקפצצים כאילו הם לא קבוצת סיכון, ונראים שנהנים מזה, דובלה מנסה להשתלב אבל מבין שהוא יכול רק להשתדל, ואילו גידי אומר "אני פאקינג גידי גוב, אני לא הולך לרקוד עכשיו על הבמה" ועומד מאחורה בלי להתאמץ.
לגידי גוב יש פלטינה בכתף
הוא לא כל כך יכול לרקוד גם אם הוא ירצה
תוהה כמה חסרת טקט התגובה שלי
כשהוצאתי ויזה לארה"ב כוורת היו לפני בתור*, אז אני יכולה לספר שגידי גוב איש מאוד נחמד, הוא ניסה לעזור לי עם משהו וטיפה הטעה אותי מה שגרר תגובה עצבנית מהגברת בדלפק. בכל מקרה, התרשמתי שהוא לא בשלב רוקד בחיים וזה לא כל כך קשור לכתפיים (אין מה לעשות, הגיל עושה את שלו).
* הרגשתי ממש כמו יודעת דבר, יכולתי לספר לכל האנשים כאן שתכף הם יוצאים לטור בארה"ב אפילו שזה לא פורסם בשומקום- ואז קורונה.
הוא אף פעם לא מאוד רקד
היה עסוק בלהיות קול,
אבל בצעירותו הוא כן יכל לזוז ולהשתולל על הבמה יותר.
עכשיו רואים שהתנועות שלו יותר קשיחות ואיטיות.
(למען הסק ספק – גידי גוב היה אחת מההערצות הראשונות שלי ואת רוב שנות החטיבה ביליתי עם תמונה של גידי גוב בלוקר שלי. כן, בישראל, היו לנו לוקרים, עם מנעולים והכל. תוהה אם עדיין יש)
ברור שאני לא מצפה מאדם בגילו של גידי גוב לתת כוריאוגרפיה אמיתית
(אם כבר, זה הרבה יותר מרשים איך מושונוב וקושניר כן נותנים כזאת), אבל בקטע הספציפי הזה זה פחות "גידי לא יכול לזוז" ויותר "גידי אפילו לא מראה שאכפת לו שהוא לא מנסה"
כאמור, זה מאוד הפריע לי בהתחלה
ואני חושב שגם השחקנים וההפקה לכתחילה לא ידעו כל כך איך להתמודד עם התקדמות מערכוני הקומדיה מאז שנות השמונים. אבל פה זה נראה שהם מנצלים את החולשות (הרבות) שלהם לטובתם כי זה פשוט כל כך פאתטי וכו'.
(בעוד ש"היהודים באים", לטעמי, סתם… טוב, לא משנה, בוא לא נכנס לזה עכשיו)
מודע לרגישות העניין
השיח הציבורי סביב התכנית רעיל כמעט כמו, ובכן, השיח הציבורי בישראל. אבל עדיין, היה מעניין אותי לשמוע את הטייק שלך על 'היהודים באים'.
אני חושב בעיקר שדעתי לא נחשבת
כי ראיתי רק קומץ מערכונים ואיזה שני פרקים בהתחלה והחלטתי שזה לא בשבילי. אז כל ביקורת שיש לי תהיה רק במסגרת "למה אני לא רואה את הסדרה", ותתחיל מעין פינג פונג של "טוב, אבל אם היית רואה אז היית מגלה ש-", ואז רצף לינקים למערכונים שדי עדיין עושים את אותם הדברים שמעצבנים אותי בסדרה, אבל אולי קצת פחות.
ובכל זאת, האמת הפשוטה היא שלא ראיתי, אז הדעה שלי כאן פשוט פחות חשובה. (וגם שזה הדף של וונדר וומן 1984).
בכל זאת אציין שהעונה הראשונה לא משהו והסדרה עולה על הגל רק מהעונה השנייה ואילך
(ל"ת)
אפשרי
ואף הגיוני (תוכניות קומדיה נוטות להשתפר ככל שהן מתקדמות).
ובכל זאת, גם מערכונים או חצאי פרקים מעונות מתקדמות לא שכנעו אותי בשום דבר חוץ מזה שאנשים אחרים, אני מניח, נהנים מהם.
עובר לסטרימינג
הסרט יופץ ב-25 לדצמבר בבתי הקולנוע שיהיו פתוחים, אך באותו יום יעלה גם לשירות הסטרימינג HBO MAX.
אז HBO Max מנסים להציל טת הייקום הקולנועי של DC?
בהצלחה עם זה.
אוקי, מילא זה
אבל למה באותו כמו "נשמה" של פיקסאר?
בכל אופן זה יהיה סופ"ש מעניין.
אה, אוקיי, וואו
(ל"ת)
כן, אם וורנר התייאשו אז באמת שאין הרבה תקווה בהוליווד
(ל"ת)
אני לא בטוח שיש תקווה
כמו שיש איזשהם שיקולים ספציפית מסביב ל"וונדר וומן 1984" או לחלופין לשנת 2020. כלומר, אחרת אני חושב שהיינו רואים עוד הכרזות ועוד דברים ועוד ועוד ועוד. נראה לי שוורנר פשוט נמאס להם להיות עם זה ביד משיקולים כלשהם חיצוניים ואמרו יאללה במקום לדחות עוד ועוד.
שאין, שאין. אני לא בטוח שאין.
(ל"ת)
כן, אבל ההחלטה הזאת היא, בוודאות, הפסד כספי.
כלומר, אני יכול לראות איך רואי החשבון של וורנר אמרו להם שהם חייבים לשחרר את הסרט ב2020 מסיבות כלשהן, אבל זה קיבוע של הפסד, הפסד די גדול, וזה בלתי הפיך. אם הייתה תקווה שב2021 הסרט יוכל לחזור להכנסות הצפויות לו, לא היו משחררים אותו עכשיו.
יש סיכוי שזה סרט שירוויח טוב בקריסמס, לא?
אני מניחה שאף אחד יותר לא יכול להתהדר במומחיות משום סוג, כי בגדול העולם בסיטואציה שאנחנו לא מכירים. יש הצטברות של סרטים, התעשיה הזו גם צריכה להתקדם. ויש סיכוי שהחשש בכלל מהדלפות, הרי זה סרט שמסתובב כבר הרבה זמן בין הקרנות מבחן ועריכות ואפקטים, ובסוף הדברים האלו מודלפים לאיזה אתר פיראטי.
אולי בשלב הזה תעשיית הקולנוע צריכה להתקדם יותר מאשר צריכה להחזיר את ההשקעות הספציפיות.
וונדר וומן הוא סרט משפחתי, אולי מוזר להגיד אבל זה מה שהסרט הראשון היה- סרט סבבה כזה עם גיבורה בת. כולם אהבו אותו אפילו שלא היה בו משהו מאוד חדש או יוצא דופן (חוץ מהקטע של בת בתפקיד ראשי)
נשמע כמו סרט מצויין למשפחה שיושבת בקריסמס ומנסה לארגן פעילות לכולם.
ברור שזו לא אותה רמת רווחים כמו בתי קולנוע, אבל אני חושבת שכעבור שנה אפשר לסכם ולהסכים שאין בתי קולנוע והרווחים הנ"ל הם שיחה על נושא שאינו רלוונטי במציאות שלנו
ועדיין, זה לא מתקרב אפילו
שיאן ההכנסות לסוף שבוע – קריסמס, במקרה הזה – זה הכח מתעורר, והוא הכניס בסוף השבוע 250 מיליון. זה גלקסיה רחוקה מאד מהפוטנציאל של סוף שבוע בקולנוע השנה, ואפילו זה לא היה מכסה את התקציב של הסרט.
ואו, איזה סרט מוזר
לאור שם הסרט והתקופה שבה הוא מתרחש אני מניח שזה מכוון, משום לאורך כל הצפייה הרגשתי שאני רואה סרט גיבורי על שנעשה בשנות ה- 80 (תחשבו לדוג' על שני סרטי סופרמן הראשונים), כולל הנבל המוגזם, הדרמה הסבונית והקאמפ שאפיינו את התקופה.
ובסופו של יום יש סיבה שכבר לא עושים סרטים כאלה היום. נכון, לרגעים זה מרגיש נוסטלגי, אבל רוב הזמן זה מרגיש כמו פרודיה לא ממש מוצלחת.
די מדהים אותי שאחרי התפתחות ז'אנר גיבורי העל בעשור האחרון ומעבר, פטי ג'נקינס בחרה במודע לעשות סרט שמרגיש כל כך מיושן ולא רלוונטי.
א-ברוך. זה היה רע.
פירוט כנראה בתגובה כשתעלה הביקורת, אבל וואו. אני מתקשה להזכר בפער כזה בין הציפיות להתרסקות.
הציפיות שלי מראש לא היו משהו
ולמרות זאת זה היה גרוע. שעתיים וחצי (!) שלא מתקרבות להצדיק את עצמן, וסוף אנטי קליימקטי כל כך שכמעט חבטתי במסך מרוב תסכול. אוף. מה ביקשתי, קצת אסקפיזם.
גל גדות
לצערי, הרגשתי שגל גדות לא מחזיקה סרט כמו שצריך כדמות ראשית שמנסים לתת לה עומק ועניין.
הרגיש לי שהיא משחקת קצת כמו דמות משנה ולא כמו הדמות הראשית שהיא אמורה להיות.
זה בעיקר הורגש בעיניי מול קריסטן ויג המצוינת, שעל אף שהדמות שלה משנית היא פשוט נותנת הופעה הרבה יותר מעניינת ותופסת את תשומת הלב.
באופן כללי, הסרט היה בינוני להחריד. רעיונות לא מקוריים מבוצעים באופן סביר, אפקטים ואקשן לא משהו אבל לא נוראיים.