שומר הראש אומר "אתם יודעים שבהתחלה ג'ף וטוניה רצו לחסל את ננסי קריגן". גם מי שמעולם לא שמע עליה (אני דווקא כן) מקבל טעימה מיידית, הסרט לא מסתיר זאת לרגע ולא מנסה לבנות מתח ל"טוויסט" עלילה מפתיע אלא מתייחס לכך מההתחלה (גם בהזדמנות נוספת אחת לפחות) כמובן לא בפירוט שמגיע בהמשך.
וידוי – לא מכיר את הסיפור המדובר. בכלל. לא זכור לי ששמעתי את השם טוניה הארדינג עד שקראתי לראשונה על הסרט הזה (רק לאחרונה נזכרתי שהוא הופיע ב'רשימה השחורה' של שנה שעברה). גם לא מעוניין לקרוא עליו בינתיים, נראה לי יהיה מעניין להגיע לסרט עם "דף חלק". לכן התקציר המאוד כללי.
ולו רק בגלל שהקריירה של או. ג'יי גדולה הרבה מעבר לרק ספורט, שאו. ג'יי היה שחקן משמעותי הרבה יותר מטוניה בתחומו ושפוטבול זה ספורט פופולרי הרבה יותר מהחלקה אומנתית.
הסרט הוא לא סתם על קריירה של מחליקה אמנותית, אלא על מקרה מאד ספציפי ומתוקשר שבו היא הייתה מעורבת. ממש כמו שסרט על או ג׳יי לא יהיה עליו כשחקן פוטבול. ואם תרצה דוגמא נוספת, מוכרת פחות, ממש כמו שב"להילחם על זה" התקציר מסגיר שהגיבור עובר תאונה ולא מסתפק ב"סיפורו של מתאגרף".
מה שנאמר בביקורת על The Greatest Showmandvב-30/01/2018 18:20
מה שנאמר בביקורת על The Greatest Showman
dv
פורסם ינואר 30, 2018 ב 18:20
נכון גם לכאן. סרט שמסתכל על סיפור אמיתי ומעניין, אך ממסגר אותו בצורה שמוציאה ממנו את כל העניין. טוניה היא דמות הרבה פחות פשוטה ממה שהסרט הזה הפך אותה אליו, וחבל שהוא בוחר בדרך הקלה של להשמיט כמה פרטי מידע במקום להסתכל למעשים שלה בעיניים ולנסות לחקור את הדמות ולהבין מה הוביל אותה אליהם.
כל זה מלווה בכריאוגרפיית החלקה מצויינת (גם אם לא הצליחו כל כך להסתיר את העובדה שמדובר בכפילה), ועורך שמאד מאד מאד רוצה שישוו אותו ל״זאב מוול סטריט״, אבל לא הבין מה עשה את העריכה שם לטובה, אז פשוט עשו מלא קאטים לצלילי מוסיקה קצבית.
תיאור חייה הקשים של הגיבורה, שסבלה מאלימות מילולית, פסיכולוגית ובעיקר פיסית כל חייה מהאנשים הקרובים אליה (הגדרה שתחתיה נופלים אמא שלה ובן זוגה, וזהו) הוא אמין, מטלטל ויוצרי הסרט אפילו הצליחו להפוך אותו בכמה מקומות לקומדיה שחורה ומצחיקה מאוד בלי שהעסק יראה נצלני. צל"ש למחלקת האיפור ועיצוב השיער שבאמת הצליחו לגרום למרגו רובי להיראות כמו הבת של אליסון ג'אני. עבודת המצלמה בקטעי ההחלקה על הקרח מרשימה, וגם הפסקול.
ואז (אחרי קצת יותר מדי זמן) מגיעים לעניין שלשמו התכנסנו, השערורייה שבגללה הגברת הארדינג זכתה שיעשו עליה סרט. התיאור שלה מתחיל לא-רע – מזימת פשע מטומטמת סטייל סרטי האחים כהן, רק שהיא אשכרה התרחשה במציאות – ואז, כשמגיע הקטע של "עונשו" אחרי ה-"חטא" הסרט עובר לטייס אוטומטי. לא רק בגלל שהופך לצפוי לגמרי, אלא בגלל שהוא עושה לעצמו חיים קלים. הסרט מאמץ בלי הסתייגות את הגרסה של הגיבורה לגבי מה שהלך שם ובלי לספיילר – זו ממש לא הגרסה שמקובלת על כולם. לכאורה ההחלטה הזו לגיטימית, אבל אני חושב שהסיבה הדרמטית עבורה רקובה למדי – משהו סטייל "מגיעה לה הנחת חיים קשים". לא. ההתנהגות שמוצגת בסרט, וזה עניין שהסרט ממש לא טורח להדגיש, היא התנהגות פסולה, בלי הסתייגויות. "אמא שלי ובן זוגי הרביצו לי" זה לא מתקרב להיות אליבי קביל למה שהלך שם. וחוץ מזה, גם מבחינה דרמתית זה לא ממש עובד.
לא שהדמויות האחרות אמינות… רובם אנשים לא ממש נחמדים, איך לומר, והסרט לא מנסה להציג אותם כנחמדים, אפילו לא את הדמות הראשית שעל שמה הוא קרוי. אני גם לא מסכימה שסיפור ננסי קריגן (וכן, עדיף לקרוא לילד בשמו, לא רואה טעם ללכת על קצות האצבעות סביב פרשה היסטורית מוכרת שמוזכרת כבר בדקה הראשונה של הסרט) הוא הסיבה ש"לשמה התכנסנו". הארדינג מעניינת גם משלל סיבות אחרות שמוצגות לאורך הסרט, ואני גם לא מסכימה ש "מגיעה לה הנחת חיים קשים", זה ממש לא מסר שקיבלתי מהסרט. אני חושבת שהסרט הדגיש היטב שמדובר בהתנהגות פסולה ולא ניסה לייפות את המציאות כלל.
צריך באמת להמנע מספוילר בתקציר כשמדובר בסיפור אמיתי שהפואנטה שלו די ידועה?
(ל"ת)
לא יודע כמה אנשים צעירים מכירים את הסיפור הזה כיום
הסיבה היחידה שאני מכיר את זה היא רק בגלל השיר של ווירד אל.
ממממ ממממ ממממ.
(ל"ת)
כן, אבל אנחנו רוצים לגרום לאנשים שלא מכירים את הסיפור לרצות לראות את הסרט,
כי כרגע עם התקציר הזה זה נשמע כמו הסרט הכי משעמם בעולם.
בתור מישהי שלא מכירה את הסיפור האמיתי
הטריילר עשה לי חשק לראות את הסרט בגלל מרגו רובי, צילום איטי מדהים וסרט על אישה שאפתנית, אז נראה לי שהטריילר\תקציר עושה את העבודה.
ומוזכר בדקה הראשונה של הסרט... בחלק של העדויות
שומר הראש אומר "אתם יודעים שבהתחלה ג'ף וטוניה רצו לחסל את ננסי קריגן". גם מי שמעולם לא שמע עליה (אני דווקא כן) מקבל טעימה מיידית, הסרט לא מסתיר זאת לרגע ולא מנסה לבנות מתח ל"טוויסט" עלילה מפתיע אלא מתייחס לכך מההתחלה (גם בהזדמנות נוספת אחת לפחות) כמובן לא בפירוט שמגיע בהמשך.
כן, אבל זאת חוכמה קטנה להגיד את זה אחרי שהסרט יצא.
בעוד שהתגובות דיברו על התקופה שלפני שהסרט יצא.
היי, פותח הדף פה
וידוי – לא מכיר את הסיפור המדובר. בכלל. לא זכור לי ששמעתי את השם טוניה הארדינג עד שקראתי לראשונה על הסרט הזה (רק לאחרונה נזכרתי שהוא הופיע ב'רשימה השחורה' של שנה שעברה). גם לא מעוניין לקרוא עליו בינתיים, נראה לי יהיה מעניין להגיע לסרט עם "דף חלק". לכן התקציר המאוד כללי.
הוא סיפור מאד ידוע, וככה גם הוא מוצג
תחשוב על זה ככה, האם על סרט שעוסק באו ג'יי סימפסון היית כותב תקציר בסגנון "סיפורו של אחד משחקני הפוטבול הידועים"?
אני ממש לא בטוח שאו. ג'יי וטוניה על אותה הסקאלה
ולו רק בגלל שהקריירה של או. ג'יי גדולה הרבה מעבר לרק ספורט, שאו. ג'יי היה שחקן משמעותי הרבה יותר מטוניה בתחומו ושפוטבול זה ספורט פופולרי הרבה יותר מהחלקה אומנתית.
לא הבנתי איך הטיעונים שלך סותרים את מה שאמרתי
הסרט הוא לא סתם על קריירה של מחליקה אמנותית, אלא על מקרה מאד ספציפי ומתוקשר שבו היא הייתה מעורבת. ממש כמו שסרט על או ג׳יי לא יהיה עליו כשחקן פוטבול. ואם תרצה דוגמא נוספת, מוכרת פחות, ממש כמו שב"להילחם על זה" התקציר מסגיר שהגיבור עובר תאונה ולא מסתפק ב"סיפורו של מתאגרף".
לפי מה שהבנתי (ואפשרי שאתה בעמדת עליונה עליי כי ראית את הסרט, ואילו אני מסתמך על הטריילר)
הסרט מספר את הסיפור שלה ולא רק את המקרה שקרה לה – נראה שיש התעסקות רבה לפני ולא שכל הסרט סובב סביב המקרה.
סופיאן סטיוונס - טוניה הארדינג
לא יודע אם זה שיר הנושא של הסרט, אבל המוזיקאי הקנדי המעולה סויפיאן סטיוונס הוציא היום שיר על טניה הארדינג
https://www.youtube.com/watch?v=PUvVjWR3zTQ
טוב, אז לא שיר הנושא, אבל...
שיר שהוזמן בשביל הסרט ולבסוף לא השתמשו בו. עדיין שיר יפה מאוד בעיני
שזה מעניין, כי הוא כן עשה שיר לסרט אחר השנה
פשוט ל"קרא לי בשמך"
מה שנאמר בביקורת על The Greatest Showman
נכון גם לכאן. סרט שמסתכל על סיפור אמיתי ומעניין, אך ממסגר אותו בצורה שמוציאה ממנו את כל העניין. טוניה היא דמות הרבה פחות פשוטה ממה שהסרט הזה הפך אותה אליו, וחבל שהוא בוחר בדרך הקלה של להשמיט כמה פרטי מידע במקום להסתכל למעשים שלה בעיניים ולנסות לחקור את הדמות ולהבין מה הוביל אותה אליהם.
כל זה מלווה בכריאוגרפיית החלקה מצויינת (גם אם לא הצליחו כל כך להסתיר את העובדה שמדובר בכפילה), ועורך שמאד מאד מאד רוצה שישוו אותו ל״זאב מוול סטריט״, אבל לא הבין מה עשה את העריכה שם לטובה, אז פשוט עשו מלא קאטים לצלילי מוסיקה קצבית.
עשוי טוב, אבל מאבד גובה בדיוק כשהוא מתחיל לעניין
תיאור חייה הקשים של הגיבורה, שסבלה מאלימות מילולית, פסיכולוגית ובעיקר פיסית כל חייה מהאנשים הקרובים אליה (הגדרה שתחתיה נופלים אמא שלה ובן זוגה, וזהו) הוא אמין, מטלטל ויוצרי הסרט אפילו הצליחו להפוך אותו בכמה מקומות לקומדיה שחורה ומצחיקה מאוד בלי שהעסק יראה נצלני. צל"ש למחלקת האיפור ועיצוב השיער שבאמת הצליחו לגרום למרגו רובי להיראות כמו הבת של אליסון ג'אני. עבודת המצלמה בקטעי ההחלקה על הקרח מרשימה, וגם הפסקול.
ואז (אחרי קצת יותר מדי זמן) מגיעים לעניין שלשמו התכנסנו, השערורייה שבגללה הגברת הארדינג זכתה שיעשו עליה סרט. התיאור שלה מתחיל לא-רע – מזימת פשע מטומטמת סטייל סרטי האחים כהן, רק שהיא אשכרה התרחשה במציאות – ואז, כשמגיע הקטע של "עונשו" אחרי ה-"חטא" הסרט עובר לטייס אוטומטי. לא רק בגלל שהופך לצפוי לגמרי, אלא בגלל שהוא עושה לעצמו חיים קלים. הסרט מאמץ בלי הסתייגות את הגרסה של הגיבורה לגבי מה שהלך שם ובלי לספיילר – זו ממש לא הגרסה שמקובלת על כולם. לכאורה ההחלטה הזו לגיטימית, אבל אני חושב שהסיבה הדרמטית עבורה רקובה למדי – משהו סטייל "מגיעה לה הנחת חיים קשים". לא. ההתנהגות שמוצגת בסרט, וזה עניין שהסרט ממש לא טורח להדגיש, היא התנהגות פסולה, בלי הסתייגויות. "אמא שלי ובן זוגי הרביצו לי" זה לא מתקרב להיות אליבי קביל למה שהלך שם. וחוץ מזה, גם מבחינה דרמתית זה לא ממש עובד.
להפך, הסרט לא מציג אותה כדמות אמינה ומביא גרסאות אחרות לסיפור
לא שהדמויות האחרות אמינות… רובם אנשים לא ממש נחמדים, איך לומר, והסרט לא מנסה להציג אותם כנחמדים, אפילו לא את הדמות הראשית שעל שמה הוא קרוי. אני גם לא מסכימה שסיפור ננסי קריגן (וכן, עדיף לקרוא לילד בשמו, לא רואה טעם ללכת על קצות האצבעות סביב פרשה היסטורית מוכרת שמוזכרת כבר בדקה הראשונה של הסרט) הוא הסיבה ש"לשמה התכנסנו". הארדינג מעניינת גם משלל סיבות אחרות שמוצגות לאורך הסרט, ואני גם לא מסכימה ש "מגיעה לה הנחת חיים קשים", זה ממש לא מסר שקיבלתי מהסרט. אני חושבת שהסרט הדגיש היטב שמדובר בהתנהגות פסולה ולא ניסה לייפות את המציאות כלל.