-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
כוכב נולד (2018)
A Star is Born
כוכב קולנוע עוזר לשחקנית/זמרת צעירה, בזמן שהקריירה שלו מידרדרת.
אורך: 2:15
תאריך הפצה בארה"ב: 05/10/2018
תאריך הפצה בישראל: 04/10/2018
ליידי גאגא בתפקיד ברברה סטרייסנד!
אני בטוח שם.
אז ראיתי
למרות הביקורות המתלהבות, והקולנועים העמוסים בסופ"ש הארוך של קולומבוס דיי, אתמול (יום שני) האולם היה רק חצי מלא.
זה לא סרט קל לצפיה. כמו בגרסאות הקודמות, יש עיסוק באלכוהוליזם ודכאון.
הרקע מוזיקלי, כמו בגרסת סטרייסנד, אבל העלילה צמודה יותר לגרסאות גרלנד והסרט המקורי.
בקטעים מסויימים הרגשתי שהסרט נתפר למידות של ליידי גאגא, ובכוונה מטשטש את הקווים בין ההיסטוריה של הקריירה האמיתית שלה ושל בת דמותה שבסרט; מאידך, זו גישה אפקטיבית, שגרמה לי ולשותפי לצפיה לשקוע עוד יותר לתוך הסיספונד.
הערכתי את היחס הרציני להתמכרות, דמויות שונות מביעות גישות שונות בהתאם לידע שלהן על הנושא, האחריות שיש להן, הנטיה האישית שלהן. אחת השותפות לצפיה היא מומחית לבריאות הנפש, והיא התרשמה מהציור הריאליסטי של הבעיות הנפשיות.
זה לא סרט "פיל גוד", וזה לא סרט קליל, ולי לפחות לא הספיקה המוזיקה בסרט, ולא תמיד הטיימליין ברור לגמרי; ובכל זאת זה סרט טוב, והדמויות פגיעות והחיבור הרגשי אליהן ישיר ואפקטיבי.
כנראה שזה לא סרט שידבר לכל אחד, אבל בתום הכתוביות, עוד נשארו ישובים כמה אנשים בוכים באולם. אני לא אחד מהם, אבל ביממה שעברה מאז, הסרט מתפיח בי רגשות.
תסלחו לי על הזלזול
אבל נראה לי שברדלי קופר קצת עף על עצמו בהחלטה שלו לביים רימייק לקלאסיקה הוליוודית.
קלאסיקות
הזדמנות להמליץ על הגרסה השנייה עם ג'ודי גארלנד וג'יימס מייסון. אחד הסרטים הכי נפלאים שראיתי בחיי.
זה הפך לסרט שאני הכי מצפה לו
הוא עבר מסלול מעניין בבימת השיפוט של המדיה המקוונת; החל בתגובות הפושרות/מגחכות שליוו את ההכרזה עליו ועל גאגא בתור הכוכבת, דרך חוסר האמון ביכולת המשחק שלה והבימוי של קופר, וכלה בביקורות נלהבות וציוצים משתפכים בואכה הכתרה שלו בתור סרט השנה וכד׳.
זה תמיד כיף לראות סרט שמתעלה על הציפיות, בעיקר כשאתה רואה מבקרים שבאו מעמדה מאוד סקפטית ויצאו מהללים. אחרי שקראתי אחוז קטן מהתגובות מונציה וטורונטו, אני לא יכולה לחכות לראות את הסרט הזה בעצמי.
אני בטח בדעת מיעוט, אבל מה לעזאזל זה היה
הכתיבה בסרט הזה גובלת בטומי ויזו, כשאנשים זורקים משפטים ודברים לא קשורים וסצנות מתקדמות לכיוונים לא צפויים ולא בקטע טוב.
מעבר לזה, השירה של בראדלי קופר נוראית רוב הזמן, והדמות שלו אפילו יותר דוחה. ליידי גאגא משחקת לא רע אבל שום דבר ששחקנית אחרת לא הייתה יכולה לעשות (ואולי אפילו יותר טוב). כל השירים לא קליטים או זכירים.
באמת שאין לי מושג אם ראיתי את הסרט שכולם מתלהבים ממנו, כי זה פשוט היה רע. אם מישהו חשב פעם איך "החדר" היה נראה עם שירים, נראה לי שמצאנו את התשובה.
מסכים פחות או יותר
הסרט לא הרגיש לי מביך או גרוע, רק מאוד משעמם. לא היה אכפת לי לצאת באמצע. לא מבין את ההתלהבות.
לא בטוח אם דעת מיעוט או לא
נתקלתי בדעה הזאת (או בשכנתה "לא יצירת מופת אבל חמוד") כבר כמה פעמים. נראה שבארץ הדעות פחות אחידות ומתלהבות מאשר בחו"ל.