Aquaman's pretty metal. I know no one thinks that, but Aquaman's metal. I kind of build my characters off of metal songs. Conan (The Barbarian) was really heavy Pantera, I'd say Aquaman was probably mostly built out of Tool and (Metallica's) Kill 'Em All. 'Ticks and Leeches,' if I want to get specific. There's a lot of Sabbath in there too.
אוף, אני עוד ארצה לראות את הסרט הזה פתאום.
5
lazarobbie, יחמור פרסי, Iter Impius, יבגני טרבנוב, Mr. Wednesday?
האומנם אני מעריץ מארוול מושבע אך רציתי שגם די סי יצליחו להוציע סרטים טובים ואקווה מן בהחלט העלה אותם על הגל (סליחה על הבדיחה הגרועה).
לדעתי הוא אפילו עבר את וונדר וומן.
התלת מימד לטעמי היה שווה את זה והוסיף המון לעולם התת ימי.
אני אגיד יותר מזה, אני חושב שלמרות שהם ממש ניסו להעתיק את מארוול, יצא להם סרט עם מנעד רגשי הרבה יותר רחב. אקוומן הוא לא סתם טוני סטארק גרסה 4.593, יש לו איכויות אחרות, ולמרות שהוא זורק בדיחות פה ושם הרגעים הרציניים שלו רציניים, בלי להתנצל ובלי לצחוק על עצמו ועל הז'אנר ווואו כמה אנחנו מודעים לעצמנו.
בכלל הסרט הזה לקח את הקומיקס מאוד מאוד ברצינות, כלומר חלק גדול מהתלבושות והעיצובים לקוחים ישירות מהקומיקס, וזה נראה ממש ממש מגוחך, אבל העובדה שהדמויות פשוט זורמות (חי חי) עם זה ולא עוצרות כל שתי שניות לצחוק על המצב ממש מוסיפה לאותנטיות שלו. זה משהו שהיה ממש טוב גם בוונדר וומן, שהיה סרט מאוד שונה. זה סרט פנטזיה שלא מתבייש להיות סרט פנטזיה, וגם סרט גיבורי על שלא מתבייש להיות סרט גיבורי על
הסרט הראשון של DC שעשה יותר ממיליארדאיתןב-12/01/2019 07:10
הסרט הראשון של DC שעשה יותר ממיליארד
איתן
פורסם ינואר 12, 2019 ב 7:10
מוזר שעדיין אין לו ביקורת פה..
אולי DC ילמדו מההצלחה כמה שיעורים לעתיד
(סרט שנעשה ע"י במאי יחיד יצליח יותר מסרט שנעשה ע"י וועדה)
(אנשים יעדיפו סרטים מהנים על סרטים מדכאים)
(סרט מקורי כנראה יצליח יותר מאשר סרט שנעשה כתגובה חפוזה לביקורת על הסרט הקודם)
(יקום קולנועי מתחילים בהתחלה ולא באמצע רק כי רוצים להתחרות במארוול במהירות)
וכו'..
בשלב הזה באמת שאני יכול להאשים רק את עצמי שאני ממשיך לתת ל DC את יתרון הספק למרות שהם איבדו את הזכות הזאת לפני 2-3 סרטים. אני יכול ושוקל לכתוב גם לו תגובה מפורטת של כל חטאיו סטייל "המומיה". בגדול, כלום כאן לא עובד. ג'יימס וואן בהחלט מנסה – לפעמים יותר מדי – אבל התסריט האיום ונורא של הסרט פשוט לא מותיר לו סיכוי להיות טוב. חצי השעה הראשונה מלאה מאקספוזיציה מהסוג השנוא עלי, של "הנה דברים ששנינו יודעים אבל נחזור עליהם בשביל הקהל", באמת שזו עשייה קולנועית מהסוג הכי עצלני. ועד שחושבים שזה נגמר ארתור מגלה את המקגאפין שהוא צריך למצוא והסרט כזה "מה זה המקגאפין הזה? ובכן, זה מצריך אפילו עוד אקספוזיציה!"
יש נבל משני מיותר לחלוטין שרק מוסיף לסרט חצי שעה מיותרת. אין שום כימיה בין ג'ייסון ממואה ומושא אהבתו, שרק נמצאת שם כדי להגיד לו שוב ושוב "אתה צריך להיות מלך כדי להציל את העולם, וגם כי אתה כל כך אדיר ומגניב." כל סצינות האקשן נראות כמו קטעים ממשחקי וידאו, וזאת לא מחמאה. כצפוי, המערכה השלישית היא קרב אפקטים מבולגן ומכוער שהוא סיום גנרי, משעמם ורע לסרט רע.
הבעיה הכי גדולה זה שהוא קופץ בין טונים כמו ים-יבשה. יש סצינת אקשן בהתחלה שנראה שכל המטרה שלה זה להראות כמה אקוומן מגניב. לפחות שלוש פעמים המצלמה עושה עליו זום ומתחילה ברקע מוזיקת רוק. אם זה היה אפשרי כנראה שהיו מוסיפים מאחוריו פיצוצים. אולי היה יותר טוב לו כל הסרט היה ככה. אבל לפעמים הוא מחליט לקחת את עצמו כל-כך ברצינות, במיוחד פטריק ווילסון, שמביך את עצמו כאן לחלוטין. יש שני קטעים שבהם שתי דמויות שונות אומרות ברצינות גמורה "אל תקרא לי יותר X. מעכשיו אני (פאוזה דרטמית) שם דבילי כלשהו שנשמע מאיים!". אי אפשר לצפות בזה במבט רציני.
נ.ב. לג'יימס וואן יש איזו אובססיה עם סצינות שבהן יש אינטראקציה בין שתי דמויות ופתאום היא נקטעת בגלל פיצוץ. זה קורה כאן לפחות חמש פעמים, בחיי. פעם, פעמיים עוד מילא. בפעם השלישית זה כבר נהיה מאוס. בפעם הרביעית זה כבר קומי. אבל כן אגיד לטובת הסרט שלשם שינוי וואן החליט לשאול "היי, מה אם ננסה להבליט את הצבעים שלנו במקום לעשות את גולם בגוון אחיד ומדכא?" זה לקח כמה סרטים, אבל DC סופסוף גילו את הצבע. עכשיו רק נשאר שיגלו איך עושים טוב את שאר הדברים.
האם היקום הקולנועי של דיסי הלך, קפוט, לא שווה את ההסתכלות עליו (מבחינת איכות, כי אחרי ההצלחה של אקוומן די ברור שהפרויקט הגדול לא יבוטל), וצריך לראות רק את סרטי וונדר וומן, או שיהיה בכל מקרה צריך לראות את אקוומן כשיגיע לויאודי כהכנה לליגת הצדק 2.
אאל"ט, הפעם הקודמת באתר בה סרט זכה לפוסט ספויילרים כדי להסביר עד כמה הוא גרוע זה היה 'נעלמת', ולפני זה 'פרומתיאוס'. אני מבין שזה הולך להיות מהסוג השני.
בכל אופן, כאמור, אם אחד מעורכי האתר מחליט להקדיש פוסט רשמי לשחוט סרט עם ספויילרים, כנראה יהיה מעניין.
נעלמת היה סרט מצוין שמצויינים.
הבעיה היחידה שלו שהוא הגיע לעולם של פמיניזם ומיטו וכל זה.
אני התייחסתי לעלילה שלו נטו. בסיפור הזה ככה היה. מה אכפת אם לדעת כל מיני אנשים במציאות זה בדרך כלל אחרת? אם זה היה כמו כמו בדרך כלל זה לא היה סיבה לסרט!
מסכים עם כל מילה
אינני חובב קומיקס שרוף ובכ״ז החלטתי לנסות לראות את אקוומן, פשוט בגלל שכפי שנאמר בתגובה אחרת העולם של אקוומן נראה מבטיח. אבל ממש לא.
ההגיון הפנימי של הסרט פשוט לא קיים. דברים קורים ואנשים מתנהגים ״כי ככה״. אקוומן ומרה מדגימים מנעד ריגשי של ילדים בני 14 שיוצאים לדייט ראשון ויודעים שצריך לעשות משהו אבל לא בטוחים מה. חוקי הפיסיקה נשברים כל הזמן בלי שום הסבר והנבלים פשוט משעממים ומטומטמים, כולל המנטה השחורה, בשלב שהוא בו הוא מגלה שלייזרים זה דבר מסוכן.כדי להשלים התמונה הסרט משלם מס שפתיים לפוליטיקלי קורקט – בערך 5 דקות במצטבר מתוך שעתיים ורבע של ׳אנשי היבשה אשמים כי הם מזהמים את האוקינוסים שנים ולכן מגיע להם מלחמה׳
בצד הטוב, העולם של אטלנטיס ושכנותיה אכן מעוצב יפה, והעמים נראים מגניב. היה אפשר לעשות פה סיפור עמוק אבל למה לטרוח?
זה אולי נשמע מוזר, אבל... נהנתי?לבה קפואהב-18/01/2019 00:00
זה אולי נשמע מוזר, אבל... נהנתי?
לבה קפואה
פורסם ינואר 18, 2019 ב 0:00
זה קטע, הלכתי עם חבורת אנשים שמתוכם אני זו שהכי לא רצתה לראות את הסרט – הלכתי בשביל החברה נטו (פאתטי? כן, אבל זה מה יש), ובסוף נראה שאני זו שנהנתה הכי הרבה. הסרט אכן קלישאתי בטירוף, לא כל ה- CGI היה מוצלח, הייתה מוזיקה דרמטית מוגזמת וכמות הפיצוצים שמופיעים בזמן שהדמויות מדברות ביניהן היא מגוחכת, ועדיין… אולי מפני שאת העולם של אקוומן כמעט לא הכרתי בכלל, נהניתי מבניית העולם של אטלנטיס, נהניתי מהמראות ובעיקר נהניתי משחקנים יפי תואר. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל נהניתי מהסרט הזה הרבה יותר משנהניתי משני סרטי מארוול האחרונים שראיתי (ראגנרוק ומלחמת האינסוף). אחרי הסרט כל החברים ירדו על הסרט ודיברו על כמה שאם רוצים לראות איך עושים סרט קומיקס צריך לראות את הסרטים של מארוול, ואני יושבת בצד ובשקט אומרת שאני ככה… די נהנתי? זה לא סרט חכם או מפתיע בשום צורה, אבל הוא סיפר את הסיפור של אקוומן באופן ברור ומצאתי את העולם הזה של אטלנטיס ועיצוב הדמויות די מגניבים בסך הכל. ההומור בו לא היה מצחיק במיוחד, אבל אני לא יודעת כמה סרטים כבר מארוול לא הצחיקו אותי, ולא סבלתי את ההומור בראגנרוק, ההומור העלוב פה מבחינתי עדיף.
בקיצור, אלו היו שעתיים או כמה שהסרט הזה לא נמשך די מהנות. מחר אני כבר די אשכח מהסרט, אבל היי, שכחתי אחרי יום את כל סרטי מארוול האחרונים שצפיתי בהם בערך, אז זה לא ממש יוצא דופן. לפחות די נהנתי.
ולא מעבר. בדיוק כמו כל סרטי מארוול. רק שהבאז האינטרנטי משום מה לא משקף את זה, כנראה בגלל התדמית הרעה של די סי בקולנוע. מזל שהציונים של הקהל והנתונים בקופות כן מראים שמדובר בסרט כייפי. ודי ברור שלא היתה כוונה למשהו מעבר, אז אני גם לא מבין את ההסתייגויות סטייל "זה לא סרט ממש חכם ולא באמת עמוק".
טריילר ראשון בחסות קומיק-קון
https://www.youtube.com/watch?v=a7HMOpgThjw
למה זה יוצא אצלינו שבוע אחרי ארה"ב?
בדרך כלל זה הפוך. ואני מחכה לסרט הזה, אז זה גם מעצבן אותי.
ג'ייסון מומואה בראיון:
Aquaman's pretty metal. I know no one thinks that, but Aquaman's metal. I kind of build my characters off of metal songs. Conan (The Barbarian) was really heavy Pantera, I'd say Aquaman was probably mostly built out of Tool and (Metallica's) Kill 'Em All. 'Ticks and Leeches,' if I want to get specific. There's a lot of Sabbath in there too.
אוף, אני עוד ארצה לראות את הסרט הזה פתאום.
לתשומת לב המפיצים:
באנר לסרט שלכם ב-"עין הדג" די מבטיח שכמות הדיונים על הסרט שלכם באתר תהייה מינימלית למדי![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
התעלה על הציפיות
האומנם אני מעריץ מארוול מושבע אך רציתי שגם די סי יצליחו להוציע סרטים טובים ואקווה מן בהחלט העלה אותם על הגל (סליחה על הבדיחה הגרועה).
לדעתי הוא אפילו עבר את וונדר וומן.
התלת מימד לטעמי היה שווה את זה והוסיף המון לעולם התת ימי.
התרשמות ראשונית (ביקורת מפורטת אולי תגיע מתישהו, איפשהו):
זה הסרט שבו האנשים מאחורי היקום הקולנועי של DC זרקו סופית את המגבת ונכנעו. הם עשו סרט של מרוול.
במפתיע, יצא להם לא-רע.
חשבתי ששאזם הוא המארוול של דיסי
(ל"ת)
לגמרי
אני אגיד יותר מזה, אני חושב שלמרות שהם ממש ניסו להעתיק את מארוול, יצא להם סרט עם מנעד רגשי הרבה יותר רחב. אקוומן הוא לא סתם טוני סטארק גרסה 4.593, יש לו איכויות אחרות, ולמרות שהוא זורק בדיחות פה ושם הרגעים הרציניים שלו רציניים, בלי להתנצל ובלי לצחוק על עצמו ועל הז'אנר ווואו כמה אנחנו מודעים לעצמנו.
בכלל הסרט הזה לקח את הקומיקס מאוד מאוד ברצינות, כלומר חלק גדול מהתלבושות והעיצובים לקוחים ישירות מהקומיקס, וזה נראה ממש ממש מגוחך, אבל העובדה שהדמויות פשוט זורמות (חי חי) עם זה ולא עוצרות כל שתי שניות לצחוק על המצב ממש מוסיפה לאותנטיות שלו. זה משהו שהיה ממש טוב גם בוונדר וומן, שהיה סרט מאוד שונה. זה סרט פנטזיה שלא מתבייש להיות סרט פנטזיה, וגם סרט גיבורי על שלא מתבייש להיות סרט גיבורי על
הסרט הראשון של DC שעשה יותר ממיליארד
מוזר שעדיין אין לו ביקורת פה..
אולי DC ילמדו מההצלחה כמה שיעורים לעתיד
(סרט שנעשה ע"י במאי יחיד יצליח יותר מסרט שנעשה ע"י וועדה)
(אנשים יעדיפו סרטים מהנים על סרטים מדכאים)
(סרט מקורי כנראה יצליח יותר מאשר סרט שנעשה כתגובה חפוזה לביקורת על הסרט הקודם)
(יקום קולנועי מתחילים בהתחלה ולא באמצע רק כי רוצים להתחרות במארוול במהירות)
וכו'..
תאונת רכבת תת-ימית
בשלב הזה באמת שאני יכול להאשים רק את עצמי שאני ממשיך לתת ל DC את יתרון הספק למרות שהם איבדו את הזכות הזאת לפני 2-3 סרטים. אני יכול ושוקל לכתוב גם לו תגובה מפורטת של כל חטאיו סטייל "המומיה". בגדול, כלום כאן לא עובד. ג'יימס וואן בהחלט מנסה – לפעמים יותר מדי – אבל התסריט האיום ונורא של הסרט פשוט לא מותיר לו סיכוי להיות טוב. חצי השעה הראשונה מלאה מאקספוזיציה מהסוג השנוא עלי, של "הנה דברים ששנינו יודעים אבל נחזור עליהם בשביל הקהל", באמת שזו עשייה קולנועית מהסוג הכי עצלני. ועד שחושבים שזה נגמר ארתור מגלה את המקגאפין שהוא צריך למצוא והסרט כזה "מה זה המקגאפין הזה? ובכן, זה מצריך אפילו עוד אקספוזיציה!"
יש נבל משני מיותר לחלוטין שרק מוסיף לסרט חצי שעה מיותרת. אין שום כימיה בין ג'ייסון ממואה ומושא אהבתו, שרק נמצאת שם כדי להגיד לו שוב ושוב "אתה צריך להיות מלך כדי להציל את העולם, וגם כי אתה כל כך אדיר ומגניב." כל סצינות האקשן נראות כמו קטעים ממשחקי וידאו, וזאת לא מחמאה. כצפוי, המערכה השלישית היא קרב אפקטים מבולגן ומכוער שהוא סיום גנרי, משעמם ורע לסרט רע.
הבעיה הכי גדולה זה שהוא קופץ בין טונים כמו ים-יבשה. יש סצינת אקשן בהתחלה שנראה שכל המטרה שלה זה להראות כמה אקוומן מגניב. לפחות שלוש פעמים המצלמה עושה עליו זום ומתחילה ברקע מוזיקת רוק. אם זה היה אפשרי כנראה שהיו מוסיפים מאחוריו פיצוצים. אולי היה יותר טוב לו כל הסרט היה ככה. אבל לפעמים הוא מחליט לקחת את עצמו כל-כך ברצינות, במיוחד פטריק ווילסון, שמביך את עצמו כאן לחלוטין. יש שני קטעים שבהם שתי דמויות שונות אומרות ברצינות גמורה "אל תקרא לי יותר X. מעכשיו אני (פאוזה דרטמית) שם דבילי כלשהו שנשמע מאיים!". אי אפשר לצפות בזה במבט רציני.
נ.ב. לג'יימס וואן יש איזו אובססיה עם סצינות שבהן יש אינטראקציה בין שתי דמויות ופתאום היא נקטעת בגלל פיצוץ. זה קורה כאן לפחות חמש פעמים, בחיי. פעם, פעמיים עוד מילא. בפעם השלישית זה כבר נהיה מאוס. בפעם הרביעית זה כבר קומי. אבל כן אגיד לטובת הסרט שלשם שינוי וואן החליט לשאול "היי, מה אם ננסה להבליט את הצבעים שלנו במקום לעשות את גולם בגוון אחיד ומדכא?" זה לקח כמה סרטים, אבל DC סופסוף גילו את הצבע. עכשיו רק נשאר שיגלו איך עושים טוב את שאר הדברים.
ואכן תהיה תגובת ספוילרים מפורטת
רק שבמקום תגובה פה זה יהיה פוסט באתר. Stay tuned.
בעצם השאלה היא
האם היקום הקולנועי של דיסי הלך, קפוט, לא שווה את ההסתכלות עליו (מבחינת איכות, כי אחרי ההצלחה של אקוומן די ברור שהפרויקט הגדול לא יבוטל), וצריך לראות רק את סרטי וונדר וומן, או שיהיה בכל מקרה צריך לראות את אקוומן כשיגיע לויאודי כהכנה לליגת הצדק 2.
היי, פרוטקציות!
אאל"ט, הפעם הקודמת באתר בה סרט זכה לפוסט ספויילרים כדי להסביר עד כמה הוא גרוע זה היה 'נעלמת', ולפני זה 'פרומתיאוס'. אני מבין שזה הולך להיות מהסוג השני.
בכל אופן, כאמור, אם אחד מעורכי האתר מחליט להקדיש פוסט רשמי לשחוט סרט עם ספויילרים, כנראה יהיה מעניין.
אתה טועה
הפעם הקודמת היה "50 גוונים של אפור" השלישי.
אאוצ'. סורי, נעמה.
(ל"ת)
נעלמת היה סרט מצוין שמצויינים.
הבעיה היחידה שלו שהוא הגיע לעולם של פמיניזם ומיטו וכל זה.
אני התייחסתי לעלילה שלו נטו. בסיפור הזה ככה היה. מה אכפת אם לדעת כל מיני אנשים במציאות זה בדרך כלל אחרת? אם זה היה כמו כמו בדרך כלל זה לא היה סיבה לסרט!
פשוט... סרט... גרוע
מסכים עם כל מילה
אינני חובב קומיקס שרוף ובכ״ז החלטתי לנסות לראות את אקוומן, פשוט בגלל שכפי שנאמר בתגובה אחרת העולם של אקוומן נראה מבטיח. אבל ממש לא.
ההגיון הפנימי של הסרט פשוט לא קיים. דברים קורים ואנשים מתנהגים ״כי ככה״. אקוומן ומרה מדגימים מנעד ריגשי של ילדים בני 14 שיוצאים לדייט ראשון ויודעים שצריך לעשות משהו אבל לא בטוחים מה. חוקי הפיסיקה נשברים כל הזמן בלי שום הסבר והנבלים פשוט משעממים ומטומטמים, כולל המנטה השחורה, בשלב שהוא בו הוא מגלה שלייזרים זה דבר מסוכן.כדי להשלים התמונה הסרט משלם מס שפתיים לפוליטיקלי קורקט – בערך 5 דקות במצטבר מתוך שעתיים ורבע של ׳אנשי היבשה אשמים כי הם מזהמים את האוקינוסים שנים ולכן מגיע להם מלחמה׳
בצד הטוב, העולם של אטלנטיס ושכנותיה אכן מעוצב יפה, והעמים נראים מגניב. היה אפשר לעשות פה סיפור עמוק אבל למה לטרוח?
זה אולי נשמע מוזר, אבל... נהנתי?
זה קטע, הלכתי עם חבורת אנשים שמתוכם אני זו שהכי לא רצתה לראות את הסרט – הלכתי בשביל החברה נטו (פאתטי? כן, אבל זה מה יש), ובסוף נראה שאני זו שנהנתה הכי הרבה. הסרט אכן קלישאתי בטירוף, לא כל ה- CGI היה מוצלח, הייתה מוזיקה דרמטית מוגזמת וכמות הפיצוצים שמופיעים בזמן שהדמויות מדברות ביניהן היא מגוחכת, ועדיין… אולי מפני שאת העולם של אקוומן כמעט לא הכרתי בכלל, נהניתי מבניית העולם של אטלנטיס, נהניתי מהמראות ובעיקר נהניתי משחקנים יפי תואר. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל נהניתי מהסרט הזה הרבה יותר משנהניתי משני סרטי מארוול האחרונים שראיתי (ראגנרוק ומלחמת האינסוף). אחרי הסרט כל החברים ירדו על הסרט ודיברו על כמה שאם רוצים לראות איך עושים סרט קומיקס צריך לראות את הסרטים של מארוול, ואני יושבת בצד ובשקט אומרת שאני ככה… די נהנתי? זה לא סרט חכם או מפתיע בשום צורה, אבל הוא סיפר את הסיפור של אקוומן באופן ברור ומצאתי את העולם הזה של אטלנטיס ועיצוב הדמויות די מגניבים בסך הכל. ההומור בו לא היה מצחיק במיוחד, אבל אני לא יודעת כמה סרטים כבר מארוול לא הצחיקו אותי, ולא סבלתי את ההומור בראגנרוק, ההומור העלוב פה מבחינתי עדיף.
בקיצור, אלו היו שעתיים או כמה שהסרט הזה לא נמשך די מהנות. מחר אני כבר די אשכח מהסרט, אבל היי, שכחתי אחרי יום את כל סרטי מארוול האחרונים שצפיתי בהם בערך, אז זה לא ממש יוצא דופן. לפחות די נהנתי.
זה בדיוק הקטע - זה סרט כייפי
ולא מעבר. בדיוק כמו כל סרטי מארוול. רק שהבאז האינטרנטי משום מה לא משקף את זה, כנראה בגלל התדמית הרעה של די סי בקולנוע. מזל שהציונים של הקהל והנתונים בקופות כן מראים שמדובר בסרט כייפי. ודי ברור שלא היתה כוונה למשהו מעבר, אז אני גם לא מבין את ההסתייגויות סטייל "זה לא סרט ממש חכם ולא באמת עמוק".