קיץ 2016 מת. הקיץ הזה כלל שני סוגים של סרטים: כאלה שאיכזבו, וכאלה שלא איכזבו כי אף אחד לא ציפה מהם לכלום. "יחידת המתאבדים" היה התקווה הגדולה האחרונה של הקיץ הזה. הוא, אולי שמעתם, לא ממש עמד בציפיות (אני אגיע לזה בהרחבה בהקדם). גם הסרט החדש של ג'ייסון בורן, כנ"ל. היה סרט חדש של ספילברג וגם הוא נחשב לגרוע. "הסרט של פיקסאר" היה לא יותר מבסדר. "היום השלישי 2" היה זבל מוחלט. ובאמת, מלבד "מלחמת האזרחים" שעכשיו נראה כל כך רחוק, קשה לחשוב על סרט הוליוודי אחד הקיץ הזה שהיה יותר מבסדר, וקל לחשוב על רבים שהיו הרבה פחות מזה. יש עוד סיכוי לקצת תיקון עם סרטים שיגיעו אלינו במהלך אוגוסט: אומרים שהסטאר טרק החדש טוב, "מים לא שקטים" קיבל ביקורות טובות, ויש סרט חדש של לייקה. אבל ספק אם זה יעזור בהרבה: אני לא מגזים כשאני אומר שזה כנראה הקיץ הקולנועי הגרוע ביותר שאני זוכר.
אז בדיוק עכשיו הזמן להסתכל קדימה לקיץ הבא. שנה מראש, ב-2017 יהיה לנו את "שומרי הגלקסיה 2" – צירוף מילים שלבדו מעורר יותר תקווה ושמחה מכל דבר ששמעתי הקיץ הנוכחי, וגם הספיידרמן החדש, וונדר גל גדות והמשך נוסף ל"כוכב הקופים". וכן, יהיה גם הרבה זבל (הגירסה הקולנועית ל"משמר המפרץ" שכל כך חיכיתם לה, סרט האימוג'י – יש דבר כזה, סרט אימוג'י – וגם "רובוטריקים" חדש, בתור התחלה), אבל אפשר לקוות, מאוד בזהירות, שהקיץ הבא יהיה טוב יותר מהקיץ הנוכחי. אה, כן, ויש גם סרט חדש של כריסטופר נולאן.
על "דנקרק" כתבתי כשהוא הוכרז, בסוף השנה שעברה; זה כריסטופר נולאן עושה סרט מלחמה היסטורי, כפי הנראה בלי טוויסטים או טריקים מיוחדים. מוזר כמה שזה לא מוזר. אבל זאת הפקה גדולה חדשה של כריסטופר נולאן, וזה גם סרט מקורי, לא המשך ולא רימייק ולא כלום, והעובדה הזאת בפני עצמה הופכת אותו ליוצא דופן. הסרט ייצא בעוד שנה פחות שבועיים – וכבר עכשיו שוחרר טיזר ראשון, סימן מסוים לביטחון. אז זה המבט הראשון על "דנקרק" – כמה שניות של סרט, נטולות עלילה, שמהן אי אפשר ללמוד הרבה, מלבד העובדה שזה מצולם יפה מאוד. אבל זה לא העניין. העניין הוא התקווה. התקווה לסרטים הוליוודיים שאינם אידיוטיים. התקווה לקיץ קולנועי גרוע פחות מזה שהיה לנו. התקווה לחירות! שיוויון! וסרטים שמצדיקים יציאה מהבית, לעזאזל!
ונאמר אמן
מלבד יחידת המתאבדים, ראיתי כמעט את כל האכזבות, בדרך לראות את יחידת המתאבדים היום, ועצוב להבין שכנראה אתאכזב שוב :|
נקווה שעוד יש תקווה ל-DC, לפחות היה לנו הקיץ את "The Secret Life Of Pets" לנחם אותנו (אותי לפחות)
"החיים הסודיים של חיות המחמד"
היה לגמרי בסדר.
בסדר זה יותר טוב מלא-בסדר, אבל זה פחות טוב מטוב. זה היה מבחינתי סרט קלקר, שלא מעלה ולא מוריד את הרושם הכללי מהקיץ הזה. הוא לא היה נורא, אבל הוא לא הציל שום דבר.
התקווה האחרונה שלי
היא דווקא מסיבת נקניקיות.. (הסרט)
התגיות בפוסט הזה פשוט זהב.
(ל"ת)
מה עם "דונקירק"?
(ל"ת)
וואלה.
ועוד בסוף זה עלול להיות האיות שיחליטו עליו בשם הרשמי.
בעיקר "דנקראק"
(ל"ת)
שיט
כמה פעמים היו בדיחות בתגיות ולא שמתי לב?
כל-כך מש"א
(ל"ת)
אכן.
היי, ויש עוד דרך לכתוב את זה.
http://imgur.com/a/oPi6d
הקיץ מת, יחי האביב
"יחידת המתאבדים" בהחלט היה מסמר אחרון וכואב בארון הקבורה של הקיץ הזה. ממה שנותר ממנו אין לי עוד ציפיות. כן, "סטאר טרק" מקבל ביקורות טובות, אבל לדעתי במקרה הטוב הוא יהיה עוד סרט פופקורן קיצי, כמו הראשון. העיקר שיהיה יותר טוב מהשני הדבילי.
לדעתי כדאי לחכות קצת לפני שמפתחים ציפיות שהקיץ הבא יפצה על כך. גם בנוכחי היו דברים שנראו טוב לפני כמה חודשים ואיפה אנחנו עכשיו? הצפייה ב"יחידת המתאבדים" רטרואקטיבית הורידה לי את הציפיה מ"וונדר וומן". "כוכב הקופים" השני היה בסדר כזה ולא ממש גרם לי לחכות להמשך. "רובוטריקים" ו"שודדי הקאריביים"…כי הרי כולם רוצים המשכים של אלה. כרגע הסרטים של מארוול נשמעים הכי מבטיחים בקיץ הבא. אה, ו"קינגסמן 2"! שבתקווה יהיה טוב כמו הראשון, רק בלי הדברים הגרועים שלו.
(אבל תכלס, למי בכלל אכפת מהקיץ כשבמרץ יוצא סרט חדש של אדגר רייט?)
סרט מלחמה של נולאן נשמע כמו משהו מעניין. והיי, הוא אפילו נפטר מה"בואאאאאאאאאם". אולי זה באמת משהו חדש ולא מוזר כהרגלו.
סרט חדש של אדגר רייט?! ברכיי פקות. מה שמו?
(ל"ת)
וייקרא שמו בייבי דרייבר
http://www.fisheye.co.il/movies/baby_driver/
להגנת הקיץ הזה:
בלשים בע"מ וכולם רוצים את זה!! הם סרטים שאני מחבב ואוהב מאוד. אני מבין שהם לא בדיוק "סרטי קיץ" כפי שאנחנו מתכוונים אליהם, אבל חשוב לזכור שלא הכל היה שומם בעונה הזאת.
מקומות 3 ו4: אהבה וידידות ומועדון שנות ה-80.
מצד שני, לא ראיתי כמעט כלום במסכים הקיץ הזה.
בואאאאאאאם
מסתבר שהאנס זימר ילחין גם את "דנקרק" אז יש סיכוי טוב לכמה "בואאאאאאאם" תקופתיים סטייל WW2.
הליהוק חוזר על עצמו גם כן? (חוץ מההוא מהלהקה)
(ל"ת)
בחלקו
טום הארדי וקיליאן מרפי (הדחליל מבאטמן) הם היחידים ששרדו בקאסט.
ההפתעה המוחלטת היא בהיעדרותו של מייקל קיין.
בחירה מוזרה יחסית לנולאן
לעשות דרמה (מלחמה? דווקא האירוע ידוע בכך שהם יחסית הצליחו להמנע מכך) היסטורית ישירה. אולי בסוף הסרט יתברר שהם בעצם היו גרמנים כל הזמן הזה, סתם בשביל המיינדפאק.
וזה בכלל 1945
וכל הבלבול כי לדמות הראשית יש סכיזופרניה…או שלא(?)
מהסטאר טרק החדש לא תבוא הישועה
זו דעתי כמובן, ונראה שהמבקרים לא חושבים כמוני ואכן אוהבים אותו. אבל אם לא התלהבתם מהסרט השני, לדעתי לא תתלהבו מהסרט הזה. זה לא שהסרט הזה הוא העתקה של סרטי העבר (מה שהיה בסרט הקודם), אבל הוא כל כך לא מקורי וכל כך שבלוני שבשלבים מסויימים זה הרגיש כמו פרודיה על סטאר טרק מאשר מה שאמור להיות הדבר האמיתי.
ולמרות זאת, אני חייב לציין שבתוך כל השיעמום הזה הייתה את אחת הסצנות הכיפיות ביותר של הקיץ. היא עדיין הרגישה כמו פרודיה, אבל במקביל הייתה תענוג צרוף.
מאוד לא אהבתי את הסרט הקודם.
הסרט הזה בהחלט עדיף עליו.
לא מחדש במיוחד, לא חוויה שתישאר איתי לאורך זמן, לא סטאר-טרק, אבל סה"כ די סבבה.
מתי DC יעצרו לעשות חישוב מסלול מחדש?
אחרי המפלה הרצינית של באטמן נגד סופרמן, והביקורות השליליות ליחידת המתאבדים אני בספק אם הסרט הזה יכניס כמו שהם מצפים (אם הם בכלל עדין מצפים למשו). אז מתי לעזאזל יגיע הרגע שהם יעצרו עם הכרזות המוגזמות והתאריכים המופרכים ויעשו חושבים על העתיד של היקום שלהם?!
לגבי נולאן – אני מקווה שיש לו אס בשרוול, אני מאמין שנסרט יהיה מוצלח גם בלי מרחב ההתפרעות שנולאן רגיל אליו, ובכל זאת אני אשמח לצאת מהקולנוע אחרי שהמוח שלי עבד שעות נוספות…במילים אחרות – אני רוצה ינספשיין !
מצולם יפה.
נולאן הוא במאי עם חזון, אין מה לעשות. אבל אני פשוט לא מצליח להתרגש מ"דרמת מלחמה של כריסטופר נולאן". נולאן הוא יוצר מדהים (קצת נחלש בשנים האחרונות) אבל אין שום דבר בקריירה שלו שמרמז שהפרוייקט הזה מתאים לו-יש לו נטייה ליפול לקיטש מוגזם, הוא חלש בסצנות אקשן וחזק מאוד ברעיונות סיפוריים ועלילה. עושה רושם שהסרט הנוכחי ינגן חזק על החולשות שלו ולא יהיה רלוונטי בכלל לנקודות החוזק. הסיפור של דנקרק מוכר וידוע ולמען האמת הקרב הזה לא מעניין במיוחד, הוא ידוע בעיקר כי (ספויילר להיסטוריה) כוחות הברית הצליחו לסגת כנגד כל הסיכויים. נשמע כמו סרט של קלינט איסטווד.
התרחיש האופטימי הוא שנולאן פיתח עלילה בדיונית של דמות/מספר דמויות בתוך הקרב שבאמת תהיה משהו שלא ראינו. בהתחשב בזה שהקרב הזה היה ההגדרה של סיר לחץ אפשר לשחק פה חזק מאוד על האלמנט הזה. תוסיפו את זה שויזואלית נולאן וירטואוז ואולי בכל זאת יהיה פה משהו מיוחד. אני באמת רוצה להאמין שאחד הבמאים השאפתיים של דורנו לא מביים עכשיו איזה אוסקר-בייט.
אני מאמין שמה שאמרת בתחילת הפסקה השנייה שלך זה בדיוק מה שהסרט הזה הולך להיות.
בדיוק כמו ש"האביר האפל" מתחת למסיכה של סרט קומיקס היה פשוט מותחן פשע מורט וחורט-עם-מסמר על העצבים שבו הגיבורים היו חסרי אונים כמעט כל הסרט לנוכח האיום הראשי נגדם, ככה זה גם יהיה פה, רק עם המסיכה של סרט המלחמה.
הלוואי,
ואם יש מישהו שמסוגל לעשות את זה לסיפור כזה זה נולאן. עדיין, אחרי "עלייתו של האביר האפל" אני כבר לא סומך עליו בעיניים עצומות.
בעצם, הבנתי מה זה יכול ואמור להיות:
"בלאק הוק דאון" אם היו עושים אותו הרבה יותר טוב.
אני מקווה שזה יותר מזה.
הבעיה של "בלאק הוק דאון" לא היתה שהוא לא היה עשוי טוב, הוא היה עשוי בסדר גמור; הבעיה שלו היתה שלא היה בו… כלום, חוץ ממה שהיה בו. היו חיילים והם היו במצב הזה והיה קשה והם יצאו, ומה? מה עם זה? לא הרגשתי שום דבר בסרט הזה מעבר לתיעוד (הפיקטיבי) של אירוע. לא הבנתי מה אני אמור לקחת ממנו, מה אני אמור להרגיש בכלל. אני מאוד מקווה שבסרט של נולאן יהיה משהו חוץ משחזור של קרב. ואני מאמין שיהיה, כי אחרת למה לעזאזל הוא עשה את זה.
וזה המקום ללנקק לביקורת המבריקה של טווידלדי על "בלאק הוק דאון": כאן.
לזה בעצם בדיוק התכוונתי, כמובן בניסוח הרבה יותר גרוע.
(ל"ת)
קצת אוף טופיק, אבל כמה מילים על בלאק הוק דאון:
לדעתי מדובר בסרט הטוב והחשוב ביותר של רידלי סקוט בשלושת העשורים האחרונים יחד עם גלדיאטור, ואולי אפילו יותר ממנו.
בזמנו הסרט לא היה הצלחה אדירה, לא כלכלית ולא ביקורתית, והתחושה הייתה שזה עוד סרט עשוי היטב אבל זניח של רידלי סקוט שלא נזכור שנתיים אחרי. אבל בלי ששמנו לב הסרט הפך כמעט לתופעת קאלט בחוגים מסויימים-ידעתם כמה הוא מוכר בקרב חיילים קרביים בישראל (ונראה לי שגם צבא ארה"ב)? אין כמעט לוחם בצה"ל שלא שמע על הסרט הזה, וכנראה גם ראה אותו. עד היום משווים כמעט כל סרט/משחק מחשב על מלחמה מודרנית לבלאק הוק דאון, שלא לדבר על מבצעים אמיתיים. אפילו ג'ורג' בוש אומר שזה הסרט האהוב עליו בכל הזמנים (ותחליטו אתם אם זו נקודה לטובה או לרעה :).
קצת על הסרט-הסרט הוא כולו מבצע אחד של יום, ולמעשה מורכב מארבעים דקות של אקספוזיציה ואז שעה ומשהו של סצנת אקשן ארוכה אחת, שמרגישה כמעט בזמן אמת. נראה לי שמיותר להסביר כמה זה אינטנסיבי.
הסרט הזה גדול כי הוא מעביר את מה שהוא מנסה להעביר יותר טוב מכל סרט לפניו או אחריו, למעשה בצורה כמעט אולטימטיבית. זה מתחיל מהבילד אפ, שמראה נורא יפה את ההווי בבסיס האמריקאי, והוא תופס כמה ניואנסים קטנים במידה פשוט מדהימה (היחס בין המובחרות לגדודים, הצעיר הפעור. הכל נורא אמיתי ולא מתאמץ, זה פשוט שם, כמו במציאות). אבל אז מגיעים לתכל'ס.
הקטע של הסרט, ואני חוזר פה על שכתב רד פיש, הוא שהוא למעשה נטול עלילה ועם מינימום הקשר. לסרט אין באמת דמות ראשית, ונקודת המבט שלו עוברת בין כמעט כל חוליה בכח, לחמ"ל ולטייסים במסוקים. זה פשוט תיעוד של הקרב. אין שום נסיון לבנות הזדהות עם מטרת המבצע, ואין שום מתח לגבי האם המבצע יצליח. זה לא מעניין. הסיבה הכללית ללמה האמריקאים בסומליה מוזכרת בקצרה ואין דיון רציני בשאלה "האם צריך להיות שם" או מי צודק. יש רק שעה ומשהו של ההמחשה הכי טובה של לחימה מודרנית שראיתי בחיי, כי כמו שאחד החיילים אומר בסרט "ברגע שהכדור הראשון עובר לך ליד הראש כל הפוליטיקה הזאת כבר לא משנה".
וזו הנקודה החשובה. בלי פוליטיקה או דיונים פילוסופיים, ובלי נקודת מבט של דמות אחת שמגבילה אותנו, הסרט הוא פשוט על איך זה להיות שם, תקוע בחרא הזה. פשוט מצלמה שמרחפת בשדה הקרב ומראה לנו עשרות חבר'ה שאת כולם אנחנו מכירים מהאקספוזיציה רצים ובוכים ומשתינים מפחד, וחלק נפצעים וחלק גוססים למוות ואחד משותק לנצח כי הוא החליק לא טוב מהמסוק ולאחד היה מזל והוא סתם בהלם קרב ולא יישן יותר נורמלי כל החיים.
אז זה הקטע של הסרט-בלי עלילה, בלי מסר. קרב אחד מייצג, שהיה יכול להיות באותה מידה בעיראק או בעזה או בלבנון. עצוב כמה שזה אקטואלי ורלוונטי לחלק לא קטן מהצעירים בעולם המערבי, ומכאן גם למשפחות והחברים שלהם ואלה שמצביעים בבחירות לאיזו מדינה מסריחה לשלוח אותם הפעם.
הכל נכון, ועדיין אני חושב שהסרט היה יכול להתעלות עוד יותר אם היו מכניסים טיפה יותר "דמות" לסרט הזה.
באופן כללי אני בהחלט ממליץ על הסרט הזה, כמובן כי הוא עשוי מצויין, וגם מעוד שתי סיבות – א) יש בו סצינה אחת שבאמא שלי היא אחת המגניבות ביותר שראיתי בחיי; ב) זה מצחיק ומאוד חמוד לראות הרבה שחקני משנה בסרט הזה שהתפרסמו רק המון המון שנים אח"כ – טום הארדי שם, ניקולאי קוסטר וולדו (ג'יימי לאניסטר מ"משחקי הכס") שם, ג'רמי פיבן שם. אפילו כאלה שלא ממש מפורסמים אבל ברי זיהוי מדברים מאוחרים יותר (קים קואטס מ"ילדי האנרכיה") די מגניב לראות.
בוא נסייג
דבר שמאוד מפריע לי בסרט (ואם אני מתבלבל- סליחה, לא ראיתי אותו בשנים האחרונות אבל אני זוכר שזה ככה)- לא נהרגים שם חפים מפשע. יש לאמריקאים קבוצת חיילים שלכודים באמצע עיר צפופה ועויינת- חבורת ילדים שחוששת לחיים של עצמם וירו בכל מה שזז, מסוקים מפציצים מלמעלה ואווירה כללית של כאוס, ועדיין אנחנו לא רואים אף אזרח בלתי מעורב נפגע. אפילו לקחת הסוף מחכים שאישה לא חמושה תרים נשק כדי לירות בה.
בסרט של שוורצנגר זה לא מפריע לי, אבל דווקא בסרט לכאורה ריאליסטי שמבוסס על סיפור אמיתי זה עוזר להעביר נרטיב שגוי, גם האמריקאים יוצאים פה כאחלה גיבורים שבעולם שתמיד יעילים למרות הקשיים, קפטן אמריקה (של לפני חייל החורף) היה מת להצטרף לריינג'ס, וגם אח"כ אני רואה אנשים שכל הידע שלהם במלחמה מסתמך על סרטים כמו זה וטוראי ראיין וכו' מתעצבנים שכשבמלחמות אמיתיות, אסימטריות ובאיזורים אורבנים צפופים, נהרגים חפים מפשע, כאילו הטובים מסומנים בכחול והרעים באדום.
(אני עדיין נהנה מהסרט, אבל חושב שהוא בעייתי מבחינת הנרטיב שלו)
גם לי זה הפריע,
למרות שזה לא קיצוני כמו שאתה זוכר. יש כמה שוטים שלוחמים אמריקאים מחסלים כל מי שנכנס להם בין הכוונות, ו רואים שחלק מהאנשים שהם הורגים לא מחזיק נשק. יש גם שוט לקראת הסוף שאיש זקן מחזיק את הגופה של הילד שלו.
כאמור הדגש של הסרט הוא על חוויית הלוחם הבודד ולכן זה בסדר לדעתי שלא חורגים מנקודת המבט הזאת יותר מדי כדי להראות אספקטים רחבים יותר. אבל כן, יכלו לתת לזה יותר מקום. אגב, אני מתעב הוליוודיזציות של מלחמות ולחימה לפחות כמוך ("השורד האחרון" סרט דוחה לדעתי) ואני חושב שבלאק הוק דאון עומד גם במבחן הזה בכבוד.
מה הבעיה עם הסצנה שיורים באישה שמרימה נשק?
אין בעיה עם הסצינה עצמה
אלא שזה לא ממש מראה את הנזק ההיקפי שנגרם ומראה אותם הורגים רק חברה רעים. את הילד שהזכרת אנחנו יודעים מי הרג? כי סביר להניח שהאמריקאים היו אחראים לרוב המיתות הללו, והירי בכל מה שזז כולל חפים מפשע זה משהו ברור או ששמים אליו לב רק בצפייה בוחנת? (אני לא חולק עליך, פשוט לא ראיתי את הסרט בזמן האחרון ואני לא זוכר את הקטעים הללו).
בצבא הייתי תומך לחימה (או ג'ובניק, תלוי איך מסתכלים על זה), ככה שלא ראיתי קרב בעצמי אבל דווקא יצא לי גם לדבר עם הלוחמים וגם מבחינה מסויימת להחשף קרבות ומבצעים מפרספקטיבה רחבה ובוחנת יותר, ולכן איכשהו הסרט הזה מפריע לי במיוחד כי אני מרגיש שהוא (לא רק הוא כמובן אבל סרטים כמותו) גורם לתפיסה לא נכונה אצל אנשים בורים (נגיד אירופאים, אמריקאים, שלא נחשפים לצבא מגיל 0 כמונו) של איך קרב כזה מתנהל.
מה גם שבטח הפנטגון תרם לסרט את המסוקים וההאמרים, ולא הסכים שהם יוצגו בצורה שלילית מדי.
וכמו שאמרתי, אני עדיין חושב שזה סרט טוב ואפילו לא כזה פרו-מלחמתי, השורה התחתונה שלו היא שיש מקומות דפוקים בעולם אבל התערבות אמריקאית יכולה לדפוק אותם יותר, חבל שלא צפו בו לפני שנכנסו לעירק.
ראית את "עין בשמיים" ?
(ל"ת)
מודה שלא, ברשימת צפייה שלי
(ל"ת)
צריך צפייה די בוחנת כדי לשים לב לדברים שציינתי.
רוב מי שיראה את הסרט פשוט יצא ממנו ברושם שלא נהרגו במבצע אזרחים, וכאמור גם לי זה הפריע.
אני פשוט אומר שזה בכל זאת קיים.
שאפו ענק - אחד הסרטים האהובים עליי
ולא לשכוח את הפסקול המדהים של זימר.
נכנסץי בשביל הפישלייק. מסכים איתך לגבי בלאקהוק
לא מכל סרט צריכה להיות אותה הציפיה.
מעניין אם נולאן הכניס סצנה בא מראים איך היטלר מחליט לא להשמיד את הכוחות הבריטים
כי הוא רצה לשכנע את הבריטים להסכים להפסקת אש, ו-250,000 חיילים בריטים שבויים/הרוגים לא היו עוזרים לכך.
בה, לא בא.
אני חושב שנולאן הגיע למעמד הזה
שהוא יכול לשווק סרט לאורך כל השנה הקרובה כמשהו אחד (דרמת מלחמה ריאליסטית?) ובסופו של דבר כשנגיע לקולנוע פתאום יתברר שהסרט הוא בכלל משהו אחר.
כלומר, זה לא שאני יודע או משהו כמובן, אבל זה מה שאני מאמין (או מקווה..) שיהיה. בסופו של דבר זה לא רק שקשה לראות את נולאן עושה "סרט רגיל", זו גם לא העובדה שזה סיפור קצת מוזר לבחור בו כמגה בלוקבאסטר בתוך מלחמת העולם השנייה, זה פשוט שכל האלמנטים השטחיים של תיאור הסרט (דרמת מלחמה ריאליסטית?) הם בדיוק, אחד לאחד, תיאור האלמנטים החלשים בסרטיו של נולאן. קשה לראות אותו מנסה לקפוץ ראש לחול ככה.
אני מאמין שלאורך השנה הקרובה נמשיך לקבל טריילרים ותיאורי עלילה שיזכירו את זה הנוכחי, אבל בסרט עצמו יהיה איזה טוויסט גדול שישנה לגמרי את כל הסיפור והוייב של הסרט.
כמו שאמרו מעליי יהיה מאכזב אם נולאן יעשה עכשיו אוסקר בייט סטנדרטי
אני מאמין שיש לסרט הזה איזה טוויסט או משהו שאנחנו לא יודעים עדיין אני בטוח שנולאן לא סתם בחר לעשות את הסרט הזה.
אם זה יתברר כסרט דרמה-מלחמת עולם שנייה רגילה זה יהיה מאכזב.
עשר נקודות היסטוריות על קולם של השטוקות
(ל"ת)
יש עדיין את ״מסיבת נקניקיות״ ו״חברי הדרקון אליוט״
מסיבת נקניקיות נראה מקורי ומגניב. אמנם רוב הסיכויים שיסתיים במפח כפי שקרה ליחידת התאבדות (שגם נראה מקורי, מגניב ומבטיח מאוד), אבל אולי בכל זאת ניתן לו סיכוי.
ספר הג׳ונגל עוד רץ קצת בקיץ, אז אפשר להחשיב אותו קצת כסרט קיץ… הוא היה ממש אבן דרך לדעתי מבחינת האפקטים, וסרט לא רע באופן כללי. ״הדרקון אליוט״ אמנם יותר לילדים, אבל גם סיכוי קטן שיצא איזה משהו מקסים מזה.
אגב מכל שוברי הקופות של הקיץ הכי נהנתי עד כה מטרזן. לא ברור לי למה המבקרים קטלו כל כך. אמנם רחוק מלהיות מושלם, ומרגיש קצת פיספוס, אבל סה״כ היה לו סיפור מעניין, שחקנים טובים וקצב זורם. מומלץ.
נראה מצויין!
אני לא מחובבי נולאן באתר. אני חושב שמדובר בבמאי מקצועי וחכם, שגילה שטיק שכולם אוהבים ופשוט הגביר אותו מסרט לסרט. מבאטמן מתחיל ועד התחלה (את שאר הסרטים שלו לא היה לי כוח לראות) נראה שהוא עושה את אותו הדבר רק יותר חזק.
הסרט הזה יכול להחזיר אותי למחנה האוהדים שלו, והסצינה שבה החיילים רואים את המטוסים מתקרבים ומתכופפים מאמתת את התחושה הזו אצלי.
אתה אמרת את זה הרבה פעמים, וגם הסברת את עצמך, ואני חושב שאני עדיין לא מבין בדיוק על איזה שטיק אתה מדבר.
אם זה הקטע של ההתחכמויות והאובר אקספוזיציה, אז זה פשוט לא נכון, הרי לא תמצא מישהו שהתבלבל או לא הצליח לעקוב אחרי העלילה של האביר האפל.
אם זה הקטע של האינטנסיביות חסרת הפשרות, זה לא כאילו הוא המציא פה פטנט שלא היה קודם.
זה מה שאני עמדתי להגיד.
באטמן מתחיל והתחלה סרטים שונים אחד מהשני באופן קיצוני.
אני חושב שהוא מדבר על שטיק הבומבסטיות
הדיאלוגים חוצי הלהבות , המשחק שמורכב כולו מלחישות צרודות ו/או צעקות , העריכה הדרמטית בהגזמה , המכות שהאנס זימר דופק לפסנתר וכו'.
כל אלה באים לייצר איזשהי אשליה עומק ו/או תחכום לסרטים שלו. וכן , בינתיים זה באמת עובד לו.
אני חושבת שזה קצת התפוצץ באינטרסטלר
אני מאוד מחבבת את נולאן, האובר דרמטיות שירתה את באטמן לדעתי, משום שהוא עשה משהו חדש עם הדמות. עשור מאוחר יותר זה מרגיש מאוס ולא חדש, אבל הוא הראשון.
הטריקים המד"ביים שמהולים בעלילות מקוריות היו גם כן מצויינים בעיני, לא יודעת אם הוא אי פעם דורג אצלי כיוצר שהשפיע על חיי או משהו, אבל הסרטים שלו תמיד מעניינים, גדולים מהחיים, חדשים ומקוריים.
רק שבאינטרסטלר הכל קצת נהיה יותר מידי. אני לא יודעת מה היו נתוני הצפיה וההכנסות של הסרט, אבל בגדול הוא הוגדר כאכזבה. אע"פ שאם נשפוט אותו בפני עצמו הוא קצת ארוך וקצת רגשני אבל גם מעניין עלילתית ועם טריק מד"בי משונה שפותר את העלילה בצורה שלא ציפינו (שלדעתי זה חלק מהשטיק הנולאני). רוצה לאמר, שבפני עצמו זה סרט סבבה, גם אם לא הכי מדהים שראיתי אי פעם. אבל מנולאן כבר ציפו ליותר, כי כבר ראינו את זה. והוא, לעומת זאת, התנהל כמו מישהו שעושה הכל כל כך טוב, שמותר לו לעשות מה שבא לו, ועשה סרט כל כך בומבסטי וכל כך מלא בכל הטריקים הנולאניים, שזה, לתפיסתי, מה שאכזב את הקהל, ואולי גם יוריד אותו חזרה לקרקע וישלח אותו לעבוד קצת. ויש לו בסיס טוב (אני חושבת שמי שלא אוהב את האובר דרמטיות לא יהנה מאף סרט שלו).
אני חושבת שהתחלה וגם זה עם הקוסמים שאהבתי יותר אבל אני לא מצליחה לזכור איך קוראים לו היו מצליחים גם היום בקנה המידה שהצליחו אז, לו היו מקוריים היום.
בכל מקרה, נקווה שהסרט הזה יהיה מעניין וגם יתן משהו חדש מנולאן. הטיזר מהמם.
בין כוכבים רחוק מלהיות 'אכזבה'
בפעם האחרונה שנצרכתי ל-imdb הוא היה במקום ה-31 (אין פאנבוייזם על הסרט הזה כמובן) והרוויח ממש יפה בקופות (675M) אז הכל בסדר עד כאן…
זאת לעומת ציון די מאכזב של 71 בעגבניות, שאם יורשה לי לחזור ולבקר את הסרט – המבקרים שפטו אותו כיצירה ע-נ-ק-י-ת שלא מגשימה את עצמה, במקום להסתכל על הגרנדיוזיות כמעטפת מהממת לסיפור האנושי החבוי בתוכה.
כמות הפאנבויז לסרט הזה בIMDB הייתה יוצאת מן הכלל,
והתבטאה בין השאר בעובדה שסרט הזה היה ציון כמעט 10 ע"י אלפי אנשים עוד לפני שהוקרן בכלל…
בנושא הכלכלי-הסרט המקורי הקודם של נולאן, "התחלה", עשה 150 מליון דולר יותר, וזה כשנולאן היה הרבה פחות שם. הציפייה מהסרט הזה הייתה לעשות יותר. בסוף הוא עשה פחות, ולא במעט.
אין ספק שחלק מהסיבה שהסרט התקבל בקרירות היא בגלל הציפיות הבלתי אפשריות מנולאן, אבל זו בדיוק ההגדרה לאכזבה-מציאות לעומת ציפיות. אף אחד לא טוען שהסרט הזה היה כישלון.
לכל סרט יש אלפי מדרגים עוד לפני צאתו
טוב, כמעט לכל סרט, וזה דבר ממש מעצבן.
בין כוכבים הוא מד"ב כמעט 'קשה' בהגדרתו – וקשה לעשות שואו-דאון בינו לבין התחלה שהיה ועודנו אחת מפסגות היצירה של נולאן. אגב, מארק וואטני עשה את אותו סכום על אף שגמרו עליו את ההלל – ככה זה במד"ב קשה.
פריימר זה מד"ב קשה
אינטרסטלר זה סרט שנורא רוצה להיות מד"ב קשה אבל אז לא.
ומארק וואטני הוא יותר קומדיה מאשר מד"ב קשה
נכון, אבל
אלו שני סרטים שדורשים הפעלה כלשהי של המוח, והקופות סובלות (יחסית) בהתאם.
אי אפשר להתעלם מכמות המושגים המדעיים מכל התחומים שנזרקת לחלל התסריט בסרטים הללו…
נכון
והם בהחלט רחוקים מאוד מסרטי מד"ב ממבו ג'מבו
אפשר להגיד שהם מד"ב צמיגי.
תיזהר, זה עוד יהפוך להגדרה כאן
(ל"ת)
לא, ממש לא לכל סרט.
רק לסרטים שיש להם פאנבייס נרחב מספיק כדי שאחוז מספיק ממנו יהיה מורכב מאנשים טיפשים מספיק כדי לדרג סרטים לפני שהם רואים אותם.
תראה, אכזבה היא כגודל הציפיות
עד אינטרסטלר, כמעט כל סרט של נולאן הגיע להישגים מסוימים ונראה שהסקאלה שלו גדלה וגדלה ושהוא רק פורח יותר ויותר. ולכן גם "אכזבה" של נולאן היא במדד אובייקטיבי הצלחה גדולה יותר מנגיד "הצלחה" של במאים אחרים בז'אנר. בהשקפה הזאת – אינטרסטלר לוקח קופתית את נולאן כמעט עשור, הסרט הכי מושמץ שלו ביקורתית בעגבניות, וגם מהווה צעד אחרונית מאז "התחלה" בחינת אוסקרים .
אז, כן – להרבה מעריצים ומבקרים הוא היה אכזבה.
בנוגע למיקום המטורף לכל הדעות שלו ברשימת ימד"ב,אגב:
מדי פעם צריך להזכיר שזאת רשימה שיש בה סרט שהוא לא יותר מסרטון כלבלבים חמוד שמרוח על פני שעה וחצי (האצ'יקו) שממוקם לפני יצירות מופת כמו דוני דארקו, נאוסיקה, המופע של טרומן, הרומן שלי עם אנני, 8 וחצי, 12 קופים, לקום אתמול בבוקר, זכרונות של רצח, מלתעות, זרים ברכבת, שנאה, אחר צהריים של פורענות, שודדי הקאריבים הראשון, חופשה ברומא, כס הדמים, פאני ואלכסנדר, שומרי הגלקסיה, איפ מן וזה רק הסרטים שאשכרה נכנסו לרשימה בכלל .
זאת אחלה רשימה ללמוד ממנה על סרטים חדשים, אבל להגיד שהיא מייצגת איזה טעם קולנועי אובייקטיבי? רחוק מכך.
הרשימה הזו אכן נהפכת לבדיחה אט אט
כל סרט חדש שיוצא קופץ ישר מעל יצירות שגדולות הימנו עשרת מונים (אנחנו בדור שחי על איטרנט, הדירוגים הם כמעט חובה, מה שלא אכפת למעריצי מלתעות למשל)
לי קשה לדבר על אינטרסטלר באופן אובייקטיבי, הוא נמצא אצלי ביחד עם התחלה במקומות 2-3 של סרטי נולאן ('התחלה' לוקח בנקודות, כנראה…) אבל בכל זאת, כמו שכתבתי לפני כן – הוא נמדד לפי קריטריונים שאינם צריכים להיות בשקלול הסופי, אז אני מבין מאיפה ועל מה מגיע קיתון המים הצוננים הזה.
ראיתי את אינטרסטלר ממש לאחרונה
למעשה, את כל סרטי נולאן ראיתי לפחות שנה אחרי שיצאו, כך שהבאז לא מאוד השפיע על דעתי.
אישית, אני לא חושבת על נולאן כעל במאי עילאי, יותר מוצאת בו את המקבילה ל"פופ מתוחכם" משהו שכיף לצפות בו, שיש בו מידה של אינטיליגנציה מהולה במידה שווה של מיינסטרימיות באופן שמשאיר תוצר שהוא איכותי ומהנה ושווה את הצפיה, אבל אינו יצירת מופת.
בכל מקרה אני לא מסכימה איתך, אינטרסטלר לא מאכזב עד כדי כמה שציפיתי שיאכזב אותי לאור הביקורות. כמו שכתבתי הוא אחלה סרט אם לא שופטים אותו על סקאלת נולאן (כולל זמנים). אבל במציאות הוא כן נשפט על סקאלאת נולאן, ועל הסקאלה הזו- ציפיתי מנולאן ליותר. ואני לא לבד בעניין הזה, ומכיוון שציפיתי ממנו ליותר, ומכיוון שהרבה אנשים ציפו ממנו ליותר, ומכיוון ש"האכזבה" היתה עדיין עשויה טוב מאוד ומעניינת, אני עדיין מצפה מנולאן ליותר.
כלומר, עדיין מצפה מהסרט הבא להרבה, בתקווה שההצלחה החלקית בלבד של אינטרסטלר תשפיע גם כן על בחירות הבימוי והאומץ של נולאן.
תיקון קטנטן
כל מקרה אני לא מסכימה איתך, אינטרסטלר לא מאכזב עד כדי כמה שציפיתי שיאכזב אותי לאור הביקורות. הוא גם לא עומד בקו אחד עם התחלה והשני או הבאטמנים.
הסיבה שהוא לא אכזב אותך כמו שציפית שהוא יאכזב אותך (משפט מוזר),
כתובה בתגובה שלך: את לא מחשיבה את נולאן לעילוי שעושה יצירות מופת. רוב העולם כן.
לא רוב העולם. ממש לא רוב העולם. רוב העולם לא יודע מי זה נולאן.
רוב האנשים ב-echo chamber שלך, אולי.
לא נראה לי
נראה לי שהרבה מאוד אנשים בעולם מאוד מתלהבים מהסרטים שלו ופלח אוכלוסיה מסויים משוכנע שהוא עילוי.
רגע של התנשאות גילנית: בגיל 18 בערך חשבתי שפייט קלאב הוא אחד הסרטים הכי מטורפים וחכמים שראיתי בחיים. היום אני עדיין מאוד אוהבת את הסרט אבל גם רואה מגרעות בעלילה וגם בפילוסופיה שמאחוריו, בין היתר אני חושבת שהיא רדודה יותר מכפי שחשתי אז.
אותו כנ"ל לגבי המטריקס, אותו כנ"ל לגבי אביב גפן, אותו כנ"ל לגבי יונתן גפן (כסופר), אותו כנ"ל לגבי הספרים של הרוחניק ההוא שכתב את ורוניקה מחליטה למות (האלכימאי זו גנבה מרוחה של אגדה יהודית שכבר הכרתי, אז הוא אף פעם לא הרשים אותי).
נולאן עושה את אותו הדבר במידה מסויימת, ומכאן ההתיחסות שלי אליו כאל פופ מתוחכם. הוא לא באמת מעלה סוגיות ברומו של עולם, אלא מתפלסף בכל מיני דברים שבעיקר צעירים שהחיים שלהם דבש (יחסית) נהנים להתפלסף מהם ואיתם. העיסוק שלו בסוגיות הוא מאוד על פני השטח, הוא לא מעיז לשאול שאלות באמת קשות או באמת עמוקות.
עוד מאפיין (מהמם, בלי ציניות) של צעירים זו האבסולוטיות שלהם (שלכם?) וההתמסרות לסיפורים, ליוצרים וכו'.
להבנתי, זו הסיבה שאנשים כל כך אוהבים את נולאן- כי הוא נותן חוויה שיש בה מחשבה, שיוצרת תחושה של עומק ולא מלכלכת את ההנאה בכל מיני סוגיות שלא כיף להתלכלך בהן כשאתה צעיר והחיים שלך דבש. זה מרגיש עמוק, אבל כשמסתכלים על העלילות שלו כבעיה לוגית- יש בהן חורים, והפילוסופיה לא כזו כזו עמוקה ומשוגעת ומרחיבת תודעה. במקום הדברים האלו, יש המון אמוציות (שזה עוד משהו שצעירים שעוד לא הפכו לציניקנים נהנים ממנו), יש המון דרמה וזה מיצר עוד יותר תחושה של עומק.
יצא לי סיכום קצת מבולגן, בכל מקרה כל הנ"ל מיצרים גם תופעת הערצה חזקה לנולאן (והערצה זה סממן של גיל) ותחושה שכולם בטוחים שהוא עילוי: כי צעירים הם קולניים יותר, גם לפני 50 שנה הם היו, זה לא עניין של אינטרנט, זה עניין של זמן ושל חיים שהם יחסית דבש.
על מה התיאוריה מבוססת?
סקרנת אותי והלכתי לבדוק את התפלגות הציונים ב-IMDB לפי גיל. יש הבדל של נקודה שתיים בין בני נוער לגילאים מבוגרים יותר. אבל זה פשוט קשור לזה שלצעירים תמיד יהיה פחות פרספקטיבה, וזה ממש לא ייחודי לנולאן (המצב זהה בדירוגים של "הסנדק", למשל, שהוא לאו דווקא סרט לבני נוער).
הציונים יורדים מאוד (5 ואפילו 10 נקודות) רק כשמגיעים לגילאי 45+, כלומר אנשים באמת יותר מבוגרים. נראה לי שזה קשור יותר לדור שנולאן רלוונטי אליו, ופחות לגיל. כלומר בעוד שלושים שנה האנשים שאהבו את נולאן בצעירותם ימשיכו לאהוב אותו בגיל 45+.
אגב, על עצמי אני יכול להעיד שלמרות שעברו 8 שנים מאז ראיתי את "האביר האפל" בגיל 16, אני מת על נולאן באותה מידה. ברור שכשאתה ילד יש התלהבות אחרת, אבל כמה אספקטים ב"התחלה" ו"האביר" הם פשוט בליגה משל עצמם לעומת סרטים אחרים, ומעטים מאוד מבחינתי היוצרים שעשו רצף כמו של יוקרה-האביר-התחלה.
התאוריה מבוססת על אינטואיציה ונסיון חיים
לכן התחלתי בלספר על כל הדברים הגרועים שאני הערצתי כצעירה (על כבודו של פייט קלאב אני עדיין אלחם, כל השאר מביכים) והמשכתי בתיבול ההודעה ב"להבנתי" "להתיחסותי" "להתרשמותי"..
:)
בוודאי שהדברים האלו נכונים להרבה דברים שאינם נולאן.
תנצל את הגיל שלך, ממש כיף להיות בת 24.
אני לא לגמרי סגורה על מהימנות הגילאים באתרים ובהם גם IMDB. רואה ילדים של קרובי משפחה (לפני בר מצווה) שחוגגים 30 בפייסבוק.
אם זה בקטע כזה אז סבבה,
למרות שהאינטואיציה שלי אומרת אחרת, ממרומי גיל 24:)
קיבלת ממני את הרושם שהתאכזבתי ממנו?
להיפך. רק טענתי שאני מבין למה המבקרים "התאכזבו" ממנו, דוגמה לא מייצגת – סצינת הספריה בסוף, היא מטופשת ברמות אחרות, אבל זה לא יפגע לי בהתרשמות הכללית – בניגוד להרבה אנשים/מבקרים (אפשר לבדוק בדף הביקורת עד כמה הספריה הזו תפסה מקום בדיון)
אזהרת סיבוכיות
לא, הרושם שקיבלתי ממך הוא שאתה קיבלת את הרושם שאני התאכזבתי ממנו.
וחוסר ההסכמה שלי
התיחס למשפט הזה:
אה-הא!
תודה על המיקוד.
crystal clear
כמו שאמרת, הסברתי את עצמי לגבי נולאן.
ממש אין לי בעיה עם העלילות שלו (למרות שהם לא מתוחכמות כמו שהוא חושב שהן). יש לי בעיה עם הבימוי שלו שחוזר על עצמו. העובדה שלא הוא המציא את הפטנט לא משנה בכלל, הוא פשוט עושה את זה, ורק את זה כרגע, ומגביר את זה מסרט לסרט.
יצא לי לפני כמה חודשים לצפות שוב באביר האפל, ואחרי הבומבסטיות הראשונית הוא לא מחזיק צפיות נוספות. כך גם שאר הסרטים שלו מאז באטמן מתחיל.
אם אין לך כוח לפרט שוב, אפשר לינק לפעם הקודמת שכתבת על זה?
כי ממש לא הצלחתי להבין מה הכוונה ש"הבימוי חוזר על עצמו".
לDBS-אני חושב
שהתגובה שלי הסבירה את זה.כשראיתי את אינסטרטלר אמרתי לעצמי-וואו,כבר ראיתי את הסרט הזה פעם,רק שאז קראו לו אינספשן.רמת הדמיון בין הסרטים היתה כמו רמת הדמיון בין ספרי מיירון בוליטר של הרלן קובן או הספרים של לינווד ברקלי.אותה יצירה בשמות אחרים
יש המון הבדלים בין מיירון בוליטר להרלן קובן
הייתי הולך יותר בכיוון של "רמת הדמיון בין הסרטים היתה כמו רמת הדמיון בין ספרי לי צ'יילד.אותה יצירה בשמות אחרים."
והרגע קלטתי שקראתי אותך לא נכון ושאתה צודק. טעות שלי.
(וגם – *מיירון בוליטר של הרלן קובן ללינווד ברקלי).
את לי צ'יילד לא קראתי
(ל"ת)
וואלה? אפשר למצוא ביניהם נקודות דמיון (בעיקר ויזואלית, ובקטע של אבא שמנסה לחזור לילדים שלו)
אבל בעלילה, מבנה הסיפור וה-set pieces הם סרטים שונים לגמרי.
אני אנסה לכתוב תגובה מפורטת בהקדם.
(ל"ת)
מגניב
(ל"ת)
אז מה הבעיה בנולאן?
הדבר הראשון שצריך כדי להבין את הביקורת של "מחנה הנגד" של נולאן זה שאנחנו לא חושבים שנולאן הוא במאי גרוע, במאי לא טוב, או שהסרטים שלו לא טובים. האנשים שיש להם ביקורת נגד נולאן לרוב יוצאים בעיקר נגד הגישה של יוחאי, נולאן גאון, נקודה. למה? כי הוא גאון. גאון בתוך גאון בתוך גאון.
אני אישית מאד אהבתי את הסרטים שלו, את רמת התחכום הגבוהה מהבלוקבאסטר הממוצע, את הבימוי המהוקצע, את הטונים (בהתחלה), וכו'. אבל להגיד שהוא גאון, או שהוא הקולנוען הטוב ביותר שפועל כיום זו וואחד אוברסטייטמנט מוגזם, יותר מ-9000!
א) הוא בומבסטי מדי:
כבר כמה אנשים טוענים שההרגשה בנולאן זה אותו סרט בשם אחר, ואתה מנסה לעשות את ההבחנה בשוני ביניהם דווקא בעלילה. אבל אף אחד לא דיבר על העלילה כאן, מדברים על הבימוי שלו. נולאן בומבסטי, גדול מהחיים, רציני, האנושות תלויה בכל משפט ומשפט שיוצא לדמויות שלו מהפה. בדיוק כמו התלונות על זאק סניידר, רק שנולאן בוחר תסריטים ה-ר-ב-ה יותר טובים ממנו ואשכרה מביים אותם בצורה מעניינת יותר. אני זוכר כמה ההרגשה האפית התאימה לצפייה בקולנוע ב'האביר האפל', זה החזיק אותי על קצה הכסא לכל אורך הסרט. בצפיות חוזרות זה פשוט נראה מגוחך מדי, רציני מדי. יש משהו בחווית הצפייה הראשונית שמצליחה להחזיק אותך דבוק, אבל בצפיות חוזרות זה לא קורה, וכשזה נהיה שטיק קבוע זה מחלחל לסרטים הבאים מה שמוביל אותי לנקודה הבאה.
ב) הוא חוזר על עצמו:
הבימוי של נולאן חוזר על עצמו בכל הסרטים שלו מאז 'באטמן מתחיל', אבל השוני היחידי הוא שבכל סרט ההרגשה הזאת מתגברת. והיי, תראה שבמאים שמשתמשים פחות או יותר באותם שטיקים כל הזמן מקבלים את אותה הביקורת. טרנטינו לדוגמא, ברגע שהוא התחיל להוציא סרטים בתדירות יחסית גבוהה מקבל את אותן התלונות. עכשיו, *זה לא מוריד מההנאה של הסרטים שלו באופן אינדיוודואלי*, זה מוריד מערכו כבמאי (למרות שהוא הראה שהוא יודע להיות רגוע ועדיין להחזיק אותך קרוב למסך).
אז כן, השטיק שלו הוא דיבור רציני בלחישות לכל אורך הסרט, המוזיקה שלגמרי משתלטת על הויזואליה, האופי הקודר, התחכום שלפעמים נראה מאולץ מדי, הרגשת החשיבות המנופחת, ועוד תלונות בסגנון.
אולי מתישהו באמת יהיה לי זמן לעשות את זה, אבל ההרגשה שלי שאם תקח סצינות אקראיות מסרטי נולאן מאז 'באטמן מתחיל' אחת ליד השנייה, לא תדע שמדובר בסרטים שונים.
ג) הדבר שהכי מעצבן את "המחנה" הביקורתי נגד נולאן היא הערצת היתר כלפיו. על זה יש פתילפלצת די ארוך בטריילר ל'אינטרסטלר' (אם אני לא טועה) על החשיבות שלו ושל הסרטים שלו. יש אנשים שטוענים שנולאן הוא הבמאי החשוב ביותר במילניום הנוכחי, הבנאדם שינה את פני הקולנוע, שהוא היוצר הטוב ביותר שעובד כיום. זה *בפירוש* לא נכון, וזה מגביר את "קולות המחאה". לא את האנטי כלפיו, כי לי ממש אין משהו נגדו ספציפית, אבל אנטי כלפי ההערכה המוגזמת שהוא מקבל.
ואני אחזור על עצמי שוב, לנולאן באמת יש פוטנציאל. בסרטיו המוקדמים הוא כן הראה וורסטיליות, איפוק, חשיבה מחוץ לקופסא, ויכולת ויזואלית טובה מאוד (הוא עדיין במאי אקשן בינוני), אבל עכשיו נראה כאילו הוא רק חושב איזו עלילה תהיה יותר מתוחכמת ויותר גדולה מהחיים. הטיזר ל'דאנקירק' מראה שאולי הוא כן יצליח לצאת מהמערבולת הזו שהוא נכנס אליה.
איזה בומבסטיות ראשונית?
למה הסרט לא מחזיק צפיות נוספות?
אתה חושב שהייפ סביבו היה מוגזם? אם כן, למה?
רק שאלה
אני היחיד שמקנא בו שהוא לא ראה עדיין את "יוקרה"?
זה היה אליי?
ראיתי את 'יוקרה'. 'יוקרה' יצא אחרי 'באטמן מתחיל'.
זה לחלוטין התפוצץ באינסטרטלר
שהיו בו אלמנטים תסריטאיים ובימויים שהיו חיקוי חיוור לסרטים הקודמים שלו(במיוחד אינספשן-העריכה הסינטתית ,האקסטרים לונג שוטים,המוזיקה של זימר,הטוויסטים)וגרמו לי לחזור אחורה ולהביןאת השטחיות הצעקנית של חלקים רבים בסרטים שלו.דווקא דנקרק נותן לי תקוות רבות,כי נולאן לחלוטין מיצה את עצמו ויהיה מרענן לראות אותו מנסה משהו חדש
אני לא מסכים
הוא מיצה את עצמו רק אם אתה מסתכל עליו כמישהו שאמור להחליף סגנונות. לא הייתי רוצה שכל הבמאים יהיו נולאן, כמו שלא הייתי רוצה שיהיו טרנטינו. לכל אחד מהם יש את המקום שלו ושיעשה את הסרטים כמו שהוא יודע. אין שום יתרון מבחינתי שנולאן יהיה פתאום קלינט איסטווד. נחמד שיש פעם בכמה זמן סרט של נולאן, בסטייל שהוא מכיר, בייחוד בתוך השיממון ההוליוודי שפוקד אותנו בשנה האחרונה.
הבעיה המשמעותית יותר היא לא בבמאים שחוזרים על עצמם סגנונית, כי בזה אין בעיה, אלא באולפנים. האולפנים מכתיבים (כנראה, לא מבין בזה) סגנונות מסוימים ומקדמים רק סרטים מסוימים. לכן אנחנו מקבלים מבול של פריקוולים, סיקוולים, ספין-אופים, ריבוטים ורימייקים במקום לקבל סרטים מקוריים. וזה, ידידי, משמים.
הוא לא אמור להחליף סגנונות
אבל הוא בהחלט אמור לגוון את הבימוי שלו.
דייויד פינצ'ר מתייחד בסגנון אפלולי,פסימי,ישיר ובוטה.הנושאים שמעסיקים אותו בסרטיו הם הרעות החולות של המדיה החברתית,הניסיון של האדם להיהפך למיוחד,הפינות האפלות בנפש האדם ועוד.ולמרות זאת,מעולם הוא לא נתן לי להרגיש שהוא מראה לי את אותו סרט.
האם אפשר להשוות בין האוירה הסאטירית של מועדון קרב,האימה בשבעה חטאים,התסכול בזודיאק,המסתורין בהמשחק?אפילו זודיאק ושבעה חטאים,שיש בהם גם אלמנטים עלילתיים זהים,הם סרטים שונים לחלוטין.
אצל נולאן זה לא ככה,כבר חפרתי על אמצעי הבימוי החוזרים שלו אז לא אכתוב אותם שוב,אבל אם להשוות למוזיקה,אז נולאן משמיע שוב ושוב את אותה מנגינה אבל משנה את המילים,ואם יגואר הזכיר את טרנטינו,גם אצלו זה לא כל כך שונה(למרות שראיתי רק 3 סרטים שלו). גם אם יש לנולאן דברים חדשים לומר,זה לא מעניין במיוחד כי הצורה שבה הוא אומר אותם כבר מעייפת(אגב,DBS אני דווקא זיהיתי הרבה דמיון עלילתי בין אינספשן ואינסטרטלר,כמו גילויים של דמויות מסוימות שהם ידעו מראש שתוכנית מסוימת עומדת להיכשל אבל בחרו לשמור על זה בסוד כדי לא לייאש את שאר הדמויות, אבל זה פחות קריטי)
עכשיו,יגואר סיכם מצוין את חוסר החיבה שלי כלפי נולאן,רק אני חייב לומר תיקון קטנטן-"מוזיקה שלחלוטין משתלטת על הויזואליה".אני לא מסכים.לדעתי המוזיקה מחפה על הויזואליה,לא בקטע של פאר,כי הויזואליה שלו מפוארת,אלא בקטע של קולנוע. לטעמי, השימוש של נולאן במוזיקה מחפה על המחסור בשוטים קולנועיים(השוט היחיד הבלתי נשכח מסרטיו הוא שוט הפתיחה של ממנטו,שגם הוא הדרדר לסרט סתמי ומשעמם)
ובהמשך לדבריה של מישי,אני חושב שילדים בני 15 רואים את אינספשן(זו אולי דוגמה לא טובה,כי זה הסרט היחיד של נולאן שאני עדיין אוהב באמת ובתמים,אבל זה מה שעלה לי לראש) עם עלילתו המורכבת והאקשן המגניב ומרגישים גברים שהם מבינים בסרטים ומתנשאים על חברים שלהם שהם רואים גם סרטים עם עלילה ולא רק מהיר ועצבני ובלתי נשכחים,אבל לא יכולים לראות את הריקנות לעיתים.
נ.ב-מישי,אני בן 18 ואני חושב שפייט קלאב זה הסרט הכי מטורף וחכם שראיתי בחיים,אני מקווה שזה לא עומד להשתנות בקרוב…
למה לבקש ממני אישור ולא סתם לחשוב
ש-מה עכשיו הקשישה הזו מחליטה לי כמה אני עמוק?
פייט קלאב הוא אחלה סרט, אני אאחל לך שדעתך תשתנה, כי אם בגיל 18 כבר ראית את הסרט הכי מטורף וחכם שתראה בחיים אז ממה תהנה בכל שאר הזמן?
את צודקת
ואני מתקן את עצמי-אני מאוד מקווה שדעתי תשתנה,אבל רק מפני שאראה סרטים טובים יותר,ולא מפני שאבין שפייט קלאב לא כזה טוב
לי עדיין יש תקווה ש-War Dogs יעמוד בציפיות (שלי)
אמנם הוא לא סרט קיץ בומבסטי כמו חלק מהאחרים שהזכרת, ואני חושב שגם לא דיברת עליו יותר מדי (או בכלל) פה באתר, אבל משני הטריילרים הוא עושה רושם של סרט מאוד כיפי ומהנה. מקווה שהוא אכן יהיה בסוף כזה. כמו כן גם "בלשים בע"מ" שהוזכר פה באיזו תגובה היה אחלה סרט.
"כלבי מלחמה" באמת די מוצלח.
אני לא יודע אם הייתי מחשיב אותו ל"סרט קיץ" כי הוא לא מתיימר להיות בלוקבאסטר.
לא חסר לו דף סרט, דרך אגב?
נדמה לי שהוא יוצא בסופ"ש הקרוב…
גם לרימייק של שבעת המופלאים
שיוצא עוד קצת יותר מחודש.
בקשה
http://www.fisheye.co.il/movies/magnificent_seven_2016/
תודה!
(ל"ת)
עכשיו יש:
http://www.fisheye.co.il/movies/war_dogs/
תודה
אם כבר בבקשות לדפי סרט, אפשר לפתוח גם דף ל'הג'וב הצרפתי' עם אידריס אלבה? נכון שהוא סרט זניח למדי אבל מהתרשמות אישית הוא די מצליח בארץ (רוצה לומר, לא פילר בשביל לסתום חורי הקרנות בסינמה סיטי) וגם אני רוצה להשתאות בדף מכמה בינוני הוא.
עוד אין לו?! זאת טעות. יתוקן.
(ל"ת)
כל הזמן שמזכירים את נולאן יש דיונים אם הוא טוב או לא
ואז יוצא סרט שלו ו-95 אחוז מהתגובות מתמוגגים עד כמה שהסרט טוב :)
השורה התחתונה:
הוא גאון.
:|
.
.
.
.
השורה התחתונה:
מנגו בננה ולימון.
מיומנו של לא-מחבב נולאן (או: תגובה יותר רצינית)
נתחיל לאט לאט:
"כל הזמן שמזכירים את נולאן" – "כל הזמן" זה לא מדויק, או ליתר דיוק: מתי מתחילים לספור את הזמן הזה? הדיון סביב נולאן התחיל ב2010, תכלס. עד אז הוא לא צבר עדיין מספיק שם כדי להיות נושא לדיון והיה משהו כמו אדגר רייט היום – יש לו המון מעריצים אבל אין לו מספיק שונאים כי לא מספיק אנשים נחשפו אליו. אחרי האביר האפל הוא היה בפיסגת העולם (למרות שגם אז בוודאי ניתן למצוא כמה אנשים שיוצאים נגדו, אבל לא נראה לי שמספיק) ויצר את "התחלה", וכאן התחיל קרע קטנטן של אנשים (כמוני) שהתחילו להגיד "אבל היי זה לא משהו". המחנה הקטן הזה גדל ונהיה יותר קולני אחרי "עלייתו של האביר האפל" שקיבל שבחים (בגדול) בעוד היותו סרט עם מלא בעיות או במילים אחרות "לא משהו בכלל" ואז, איפה שהוא בתוך אינטרסטלר אנשים רבים יותר התחילו להצטרף ל"מחנה" אחרי שהוא איכזב אותם. ולכן שאתה מדבר על "כל הזמן" אתה מדבר, בעצם, על התקופה שסביב ובעיקר אחרי בין כוכבים. ובהמשך ישיר למשפט השני שלך:
"ואז יוצא סרט ו-95 אחוז מהתגובות מתמוגגים" – אממ, צא ולמד – הנה הביקורת של בין כוכבים. יש בה 200 תגובות בערך ומעיון זריז אני יכול לראות שהדעות מחולקות ורבים מהן רחוקות מ"מתמוגגות".
אז השורה התחתונה היא, אני מניח, שנולאן הוא במאי עם מגרעות ועם דברים שהוא עושה טוב (ואת שני הדברים חרשנו באתר עד אפר) ושבהתאם לדברים שאתה מחפש בסרטים, אתה עלול למצוא את עצמך בצד כזה או אחר של המשוואה לגבי כל סרט אחר שלו.
או שלא, מה אני יודע. אולי זה באמת מנגו בננה ולימון.
מנגו, בננה ומלוןןןןן למען השםםםםם
נולאן לא מעניין אותי, דאנקירק כן כי אני אוהב את הוואנשוט מ״כפרה״ ואת טום הארדי אבל הוא בחר לוותר על אן הת׳וואי הפעם אז הוא בסוג של רגל שמאל מבחינתי, אבל בבקשה לצטט את ״אטרף״ כמו שצריך.
אבל לימון מצחיק אותי יותר ):
ברור שאני יודע שזה מלון . הטעות מכוונת.
אם היינו ב-2010 הייתי כותב את בתגובה הזאת בעצמי.
הבעיה שמאז נולאן עשה את בין כוכבים ו"עלייתו". מבחינתי, חובת ההוכחה כרגע היא עליו.
לא מסכים
"בין כוכבים" ועלייתו של האביר האפל שתיהן יצירות מופת מבחינתי ומבחינת עוד המון חובבי סרטים.
אלה פשוט שני סרטים שנפלו קרבן לציפיות כל-כך גבוהות שכמעט בלתי אפשרי היה לעמוד בהן.
אם במאי אחר היה עושה אותן לדעתי היו מקבלים ביקורות הרבה יותר טובות.
לצורך העניין, לסרטים של מארוול סטודיוס שתפחו לממדים עצומים (תרתי משמע) שטרם נראו על מסך הקולנוע- יותר קל לעמוד בציפיות כי מארוול יודעים מה המעריצים רוצים ונותנים להם את זה.
(תנו לנו ספיידרמן בנחיתת גיבורים אומר "Hi everyone" ועשיתם לנו את הקיץ)
אצל נולאן המצב יותר מורכב כי כל הסרטים שלו נשענים על עלילה פנטסטית עם "חזון" שהביצוע שלה מה לעשות לא תמיד מושלם.
אלו סרטים שנפלו קורבן לעצמם.
בשני המקרים, מי שקבע את גודל הציפיות – או, ליתר דיוק, את השאפתנות של המסר ואת החשיבות שמיוחסת למעשי הגיבורים בעולם של הסרט – הוא נולאן עצמו.
הסרטים מצהירים, בקול גדול ובצורה ברורה, שמה שקורה בהם חשוב ומשמעותי: שהבעיות הן בעיות עצומות, שהשאלות הרות גורל, שמעשי הגיבורים יקבעו את גורלם של מליוני (ומילארדי) אנשים.
אלא שאז שני הסרטים האלה נותנים לבעיות שהם מעלים פתרונות שרבים מהצופים מצאו גרועים עד גרועים מאוד, גם ברמה העלילתית, גם ברמה הרגשית וגם ברמה המוסרית.
אז, נכון, כגודל הציפיות כן גודל האכזבה. אבל הציפיות לא קשורות לעולם שמחוץ לסרט, למוניטין שנולאן בנה לעצמו בסרטים קודמים. הן נובעות, בעיקר, מהסרטים עצמם. כשאתה צועק מראש הגג שאתה איש חשוב, אנשים עוד עלולים להאמין לך, אבל אז כדאי מאוד שיהיה לך משהו מעניין ויפה להגיד.
אתה צודק לגבי בין כוכבים
הוא אכן נחנק מהציפיות של עצמו. אישית, אני חושב שזה מה שמעניין בו. אני אוהב שיש מדי פעם סרטים שאפתניים, ואני אוהב את השאפתנות עצמה, גם אם הפתרון של הסרט הוא די דבילי.
בנוגע לעלייתו של האביר האפל- אני לא חושב שהוא נכשל בגלל הציפיות. הוא פשוט היה גרוע, סרט קומיקס קלאסי בלי שום ערך מוסף. הוא נראה כאילו עשו אותו בלי חשק (למיטב זיכרוני זה גם מה שגארי אולדמן אמר עליו בעצמו).
טעם זה עניין סובייקטיבי
אני חושב שעלייתו של… הוא סרט מעולה וכבר דיברו לא מעט על המסר שהוא מעביר בדף הביקורת של הסרט באתר.
הנפילה הקטנה של נולאן לדעתי זה אכן בין כוכבים בגלל הסוף ההזוי שלו אבל עדיין זה סרט נהדר!
אמנם כבר לא בקיץ, אבל כבר ציינתי שיש לי תקוות לגבי "מורגן"
שיוצא בספטמבר, והטריילר שלו פשוט מעולה. הוייב של הטריילר הזה מזכיר את העבודה שאבא של הבמאי עשה עם "הנוסע השמיני" לפני 40 שנה בערך:
https://www.youtube.com/watch?v=mwpH6_tdRZU
ובזכות ויקיפדיה גיליתי עכשיו שהתסריט היה בבלאק-ליסט של תסריטים מצטיינים שלא הופקו בשנת 2014.
הוא יוצא ב-2 בספטמבר.
בימינו גם בחורף יוצאים סרטים טובים, אבל האזור המת היחיד שנשאר, התאריכים שאם סרט יוצא בהם – זה בבחינת הודאה של האולפן שהסרט פשוט לא משהו, זה השבועיים הראשונים של ספטמבר. על סמך התאריך בלבד, אני לא מרים ציפיות.
הטריילר הזה טוב
למרבה הצער הטריילר השני מספיילר את רוב הסרט ומראה לך את כל מה שהטריילר הזה נמנע מלהראות.
Dunkirk = מכיוון שהארי סטיילס משחק בסרט ...
כבר יש באזזז עצום ברמה של בנות טיפשעשרה שיצפו בסרט בטוח ועוקבות אחריו כל הזמן.
רק שתדעו.
הסרט לפי דווח המתאים לבנות ה 16~
https://www.youtube.com/watch?v=aHSDsIOJcAs
גרם לי להבין שזה יושב בדיוק על הנישה של נולאן
היו שם תמונות מהסט שהראו כל מיני קונסטרוקציות עצומות וזה גרם לי לחשוב. תאכלס ראינו אותו כבר עושה סרט תקופתי (הזה עם הקוסמים, לעולם לא אצליח לזכור את השם שלו), בכל הסרטים שלו יש גם חלקים שנראים מציאותיים למדי ליד החלקים היותר טכנולוגיים פלאיים, והעלילה מתעסקת בפינוי של המון המון צבא אז יש הרבה מקום למלודרמה אנושית ומונולוגיים "אפיים".
פתאום נשמע לי ממש תפור עליו, וגם בלי לחדש הרבה במה שנולאן עושה. כלומר האוהבים ימשיכו לאהוב והלא אוהבים ימשיכו לא לאהוב. אני מקווה שאצל המחבבים שקצת נמאס להם (כמוני) הסרט יפול על הצד הטוב של הביקורות ולא על הצד הרע, כלומר לא יפול יותר מידי לתוך הקלישאות של עצמו.