-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
שם קוד מ.ל.א.ך.
The Man From U.N.C.L.E
בשנות השישים, שני סוכנים חשאיים – אמריקאי וסובייטי – נשלחים למשימה משותפת נגד ארגון פשע מסתורי המנסה להפיץ כלי נשק גרעיניים.
תאריך הפצה בארה"ב: 14/08/2015
תאריך הפצה בישראל: 27/08/2015
אל תצפו בו בשביל האקשן. צפו בו בשביל הסטייל. מגניב, חביב, כיפי.
וואו כמה משעשע...
הטרדה מינית
כמה שנמאס לי מסרטים כאלה
במה מדובר?
(ל"ת)
בהטרדה מינית.
ראיתי את הטריילר בקולנוע, וגם אותי זה עיצבן איך שמתייחסים שם לסוכנת.
כן את זה הבנתי, אבל באיזה קטע בטריילר?
אם מדובר בדקה 1:35, אתם קצת מדברים שטויות.
למה?
(ל"ת)
קודם כל כי לא ראיתם את כל הסרט
אז עדיין לא ראיתם את התמונה במלואה.
שנית, לפחות לפי איך שזה נראה בטריילר (דקה 1:17), יש בין שני הסוכנים יחסים הדדיים.
נראה שהקטע בה הוא נוגע לה ברגל, מגיע אחרי שהם מבססים קצת את הקשר ביניהם וכבר עובדים ביחד.
מה הדדי פה?
ראית אותה מתקרבת לו לאזור הזין? ראית אותו חצי ערום? ראית אותה יוזמת את הקשר ביניהם? ראית אותו בתנוחות מפתות?
כן, אני בטוח שזה יוצג בצורה קצת יותר מאוזנת לכאורה (ורק לכאורה) בסרט – הנה, לראיה, היא למעלה אחרי שהם הולכים מכות, היא זו שמזמינה אותה לבדוק את מכשיר המעקב. אבל, בפועל, אותה מחפצנים ובה נוגעים והיא זאת שבלי בגדים.
זה טריילר שבו הגברים הולכים מכות, והנשים הולכות בצורה מפתה. זה, אגב, הציק לי גם ב'משימה בלתי אפשרית: אית'ן האנט הוא המשיח' – עד שאתם מציגים אישה חזקה, אתם חייבים להוריד לה את הבגדים כל הזמן?
אבל זה סתם שוביניזם, אני מניח. כאן, כמו שנאמר, הטריילר הולך רחוק יותר.
ראיתי אותה רוכנת לנשק אותו.
השאלה השנייה שלך מתייחסת לנושא אחר. בוא לא נערבב.
השלישית – כן, ראיתי. בטריילר. היא מכה אותו, עולה עליו ומתכוונת לנשק אותו.
השאלה השלישית, גם היא קשורה לנושא אחר.
עניין החפצון הוא נושא אחר.
גברים הולכים מכות ונשים הולכות בצורה מפתה, נכון. אז מה? היום בקולנוע יש גם סרטים שעושים את ההפך הגמור, זה לא אמור להפריע או לפגוע באף אחד. מה גם שהסרט מתרחש בשנות ה-60 בהן הייתה הרבה פחות שוויוניות.
צודק.
עכשיו שראיתי את כל הסרט, שם היחס לדמות של גבי הרבה יותר מכבד מאשר בטריילר – שערוך בצורה די מגמתית מבחינת הצגת הנשים בו.
לא שאין קצת חיפצון בסרט, אבל הרבה פחות משציפיתי, ולא של הדמויות הראשיות.
איזה סרט מוזר.
מצד אחד, יש בו בניית דמויות נהדרת, בטח בשביל סרט פעולה, ובניית עולם יפה מאוד – ומצד שני, הקצב שלו דפוק לגמרי, הנרי קאוויל מעצבן והסיפור לא מעניין מספיק.
בעיקר, הבימוי של ריצ'י מנסה להיות מקורי מאוד (בעיקר בענייני עריכה, זוויות וסאונד), וזה דווקא עובד לא רע, אבל באופן שקשה לי להסביר ממש לא מצליח לגרום לסרט עצמו להיות מקורי או מעניין יותר.
הייתי רוצה שהסרט הזה יצליח יותר, ולו בגלל הנסיון שלו לעשות משהו חדש, אבל מצד שני – המשהו החדש הזה לא ממש עובד. זה כאילו כולם השקיעו המון מאמץ, אבל כל העסק פשוט סירב להתגבש.
באמת?
אני אישית דווקא מאוד נהנתי. זה לא הרגיד כמו ניסיון לעשות משהו חדש, אלא לחזור למשהו ישן. זה היה סרט מרגלים, על כל האינטריגות הרגילות, שלא עוסק לא בהאקרים ולא בשאלת הprivacy or security. כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שנתקלת בזה?
הסרט היה נטול יומרות לעומק או למסר משמעותיים- הוא ניסה להיות פשוט כיף, ובשבילי הוא הצליח. אני דווקא נהנתי מהמשחק של כל החבר'ה, כולל קאוויל, שלדעתי הפתיע לטובה.
הבימוי היה אדיר בחלק מהזמן, ומעצבן במקרים אחרים. All in all; אני יצאתי ברצון רב לצפות בסדרת סרטים שתצא מהסיפור הזה. אתה לא?
אני לא.
הסרט לא לגמרי מצליח להחליט אם הוא רציני או פארודיה, ואם פארודיה, על מה בדיוק.
הוא לא היה סרט מרגלים רגיל, כי הוא היה קליל יותר מדי – והוא לא היה פארודיה על סרטי מרגלים, כי הוא לא היה מצחיק מספיק (מה שמזכיר לי שאני צריך לראות שוב את "האיש שלנו פלינט"). וכאמור, משהו בקצב שלו נגרר יותר מדי.
בקיצור, אם יש המשך, אני לא הולך לראות אותו. והיה מאוד, מאוד ברור שהם בונים לקראת המשך – ושזה בעצם היה פיילוט שאמור להציג לנו את הדמויות.
מקובל עלי. איש איש וטעמו, אני מתאר לעצמי.
בנוגע להמשך- ממש לא ודאי. יכול להיות שזה נועד להיות רק מעין פריקוול או הומאז' לסדרות המקוריות, ותו לא. וכמובן- המשך תלוי מאוד בהצלחה הקופתית.
מה הבעיה בלהיות "סרט מרגלים קליל"? הוא לא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי, אבל הוא בהחלט לא פארודיה. הוא לא קורץ לקהל אף פעם או זורק הערות מטא, אבל הוא חי במעין עולם שבו אפשר לעבור עינוי תופת, להידרס על ידי משאית לקום ואז לדבר על בראנץ'. (לא דבר שקורה בסרט. לא ספויילר.) הוא בעצם אפילו לא "קליל" אלא סוג של חזרה לימי בונד הקלאסי שככה הדברים התנהלו רק עם הרבה פחות סקסיזם ותודה לאל.
בנוסף, לא ראיתי את קאוויל בעוד מקומות, אבל על סמך ההופעה שלו כאן לא הייתי קורא לו מעצבן. יותר כמו "הדבר הכי שרמנטי שראיתי כל הקיץ הזה".
וגם אני מקווה להמשך. מקווה שהכישלון הקופתי היחסי לא יקבור אותו.
אין שום בעיה, אם זה עובד.
בשבילי, זה לא עבד.
הדבר הכי שרמנטי שראית? ברצינות?
אצלי זה יותר בכיוון של "הדבר הכי מזויף, קלישאתי ומאוס שראיתי, שמדיף אפטרשייב בצחנת כל קלישאות השרמנטיות הכי מגוחכות, ובכזו הקצנה, עד שהוא מעורר רפלקס הקאה אצל הצופה". מה שכן, נראה לי שזו היתה כוונת המשורר – להציג את (תסביך) נפוליאון סולו כדמות קלישאתית ומלוקקת, בעוד שהסוכן הרוסי, עם כל הקושי שלו בשליטה באגרסיות, הוא דמות יותר relatable.
לא יודע, בשבילי זה עבד.
יש משהו בשליטה המוחלטת שלו בכל סצנה, בחוסר הפתעה שלו מכל דבר ובחוסר הרצון שלו להגיב לכל דבר ביותר ממשיכת כתפיים כללית שהקסים אותי. כלומר, השרמנטיות הייתה פחות בהתנהגות שלו מול בחורות, אלא יותר ההתנהלות הכללית והדאגה לעצמו. זה בולט מאוד לדוגמא, בסצנה באמצע הסרט בה הוא מגלה שהמשקה שלו סומם. הוא לא מתעצבן, לא מתחרפן, לא מנסה לברוח – הוא מתאכזב קלות, מנסה לדעת איך היא ידעה שדווקא הוא ייקח ויסקי והולך לשים כרית מתחת לראשו בשביל שלא יכאב לו הראש. זה בשבילי התנהגות קסומה שהייתי מכנה שרמנטית. לא דווקא כל הרגעים בהם הוא מנסה להתחיל עם בחורות.
ביקורת שורה מדוייקת
(ל"ת)
איפה צפיתם בו?
(ל"ת)
הוקרן בסופ"ש האחרון בטרום. היום עולה בבכורה
(ל"ת)
גאי ריצי עושה זאת שוב..מבריק
קולנוע וירטואזי לפרקים. הומור שנון וסצנה אחת גאונית למדי
הסרט עם הכי הרבה סטייל שראיתי לאחרונה
גם בסרט בעצמו וגם בבימוי שלו. סרט מרגלים שדי הולך על החבל – מצד אחד זה לא סרט ריגול קלאסי (למשל, כמו שציינו, כמעט ואין סקסיזם) אבל מצד שני גם לא פרודיה או מודע לעצמו א-לה "קינגסמן". קאוויל והאמר מעולים, וזה משעשע לראות איך בסצינה אחת הם הולכים מכות ובאחרת מתווכחים איזו שמלה הולכת טוב עם תיק של דיור. יש קטעים שעושים אחלה שימוש במסך מפוצל, וחבל שהיו כל-כך מעט טאצ'ים עריכתיים כאלה. האקשן לא כזה חדשני או מלהיב, אבל עדיין טוב ועשוי בסטייל (סצינת הסירות משעשעת ביותר וסצינת המרדף בשטח מבויימת בצורה נהדרת).
שני דברים שבכל זאת הציקו לי – כמה וכמה פעמים הסרט חוזר אחורה וחושף דברים. זה טוב ויפה, רק שהדברים האלה קרו בדיוק חצי דקה לפני כן. אז או שתראה לי מה קורה כשזה קורה, סרט, או שתחכה קצת עם החשיפה. זה די דבילי כשבסצינה אחת יש שלושה "פלאשבקים" לדברים שקרו לפני רגע באותה הסצינה. הדבר השני הוא שהסוף הרגיש קצת מרוח. כלומר, הסרט נגמר-אבל-לא איזה שלוש פעמים.
ובכל זאת, כמו שנכתב בביקורת דג, כיפי ומלא סטייל. הסרט הכי טוב של ריצ'י מאז "סנאץ'".