-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
העלמותה של אלינור ריגבי
The Disappearance of Eleanor Rigby: Them
אחרי שנים של זוגיות מאושרת, בני זוג חווים הידרדרות במערכת היחסים בינהם. הסרט מוצג משתי זויות ראיה שונות – הצד שלו והצד שלה.
תאריך הפצה בארה"ב: 12/09/2014
תאריך הפצה בישראל: 04/12/2014
למה שם כול כך טוב מתבזבז על מה שנראה כסרט גימקי וגנרי לגמרי?
(ל"ת)
זה בעצם סרט מתח. לבעלה קוראים פול והיא קברה אותו,
כפי שיתגלה בסצנת המפתח, בה היא מנגנת לאחור את 'שדות תות לנצח'.
אבל משם כל הסרט מתואר בפלאשבקים
בערב סתווי לאחר שחזרה מחופשה ביער נורווגי, הלכה אלנור למועדון הצוללת הצהובה, היא באה לראות את הלהקה החדשה "מועדון הלבבות השבורים של סמל פפר" כאשר פול ניגש אליה וביקש לאחוז את ידה. היא סירבה בהתחלה, אך כאשר הציע לה שתוכל לנהוג במכונית שלו, התחילה להתלהב. הוא סיפר לה שהוא היה חלק ממהפכה, אבל הוא פרש ממנה אתמול. היא רצתה שיגיד לה מדוע, והוא אמר שהוא מעדיף לבכות במקום זה. הוא ביקש ממנה לדבר על עצמה והיא אמרה שהיא עוזבת את הבית בגלל שההורים שלה לא תיקנו את החור בגג שלה. כשהוא שאל איפה היא מתגוררת, היא אומרת שהיא מסתדרת עם קצת עזרה מהחברים שלה. הוא אמר שיש לו מיטה פנויה והם חזרו אליו הביתה.
מוקדם בבוקר, אלנור נכנסה לחדרו ואמרה"בוקר טוב, בוקר טוב" הוא קם והסתכל עליה בחיוך. " אפשר קצת עזרה?" היא שאלה. "מה קרה?" שאל פול. " יש משהו במטבח, ציפור שחורה, נראה לי. יש משהו מוזר בדרך שהיא זזה". היא אמרה בפחד. "בחייך?" הוא שאל אותה, לא מאמין. "בחיי" היא אמרה לו. " אל תדאגי." אמר פול " אני אשיג את הפטיש הכסוף של החבר שלי, מקסוול". "רגע" שאלה אלנור. "מקסולל ממקסוול והניבתן?". "כן" אמר פול. " אתה מכיר את מקסוול והניבתן?" היא שאלה. " לא סתם מכיר" הוא אמר. " אני הוא הניבתן". בשלב זה פניה השתנו והיא אמרה לו " שלום ולהתראות" ויצאה בכעס.
מצוברח, פול ישב במיטתו וחשב "טוב, אי אפשר לקנות אהבה בימינו". לפתע הוא נזכר שהיום זה יום ההולדת שלו, והחליט לבדוק את הפייסבוק שלו. חברים שלו פירסמו סרטונים מרגשים כמו "יום בחייו של פול" ותמונות מליל אמש שבו כולם באו ביחד תחת הכיתוב " לילה של יום מפרך".
לפתע באה השמש על פניו והוא הרהר על עזיבתה של אלינור, אבל החליט לתת לזה להיות כך.
למה שם כל כך טוב מתבזבז על מה שנראה כדף סרט גימקי וגנרי לגמרי?
(ל"ת)
תתנחם בעובדה
שהשם מתבזבז על מה שנראה כדף סרט גימקי וגנרי לגמרי ולא על מה שעשוי היה להראות כשני דפי סרט גימיקיים פי 1000 וגנריים לגמרי.
למה תגובה כל כך טובה מתבזבזת על מה שנראה כדף סרט גימקי וגנרי לגמרי?
(ל"ת)
למרות שאחרי צפייה בטריילר התברר לי שלסרט אין שום קשר לביטלס
אני עדיין רוצה לראות אותו רק בגלל שקוראים לו "היעלמותה של אלינור ריגבי", בתקווה שיהיה שם איזה רפרנס מתוחכם.
הרעיון והביצוע דווקא מאוד יפים ומקוריים, חבל על השם המיותר של הסרט שנותן התייחסות שלא קיימת לביטלס
העובדה שקוראים לה אלינור ריגבי יכל בכלות להיות פרט מעניין בסרט, אבל לא חלק מהמיתוג שלו, הרעיון המרכזי של להראות סיפור אהבה דרך נקודות המבט של שתי הגיבורים הוא רעיון יפה ומקורי וכאלה סרטים אני רוצה לראות, אבל שיווק הסרט כ"היעלמותה של אלינור ריגבי" גורם לך לחשוב שמדובר בעיבוד קולנועי לשיר המיתולוגי של הביטלס כשבפועל הוא הוא בכלל לא קשור , מה גם שזה תולה את האשמה בבעיות בקשר בצורה לא הוגנת בצד שלה כשהסרט מספר על שתי נקודות המבט, אני בהחלט מדמיין מעריך של הביטלס נכנס לקולנוע ואומר "מה זה החרא הזה?! איפה האב מקנזי?!"
אני מאוד אהבתי.
כפרה על נד בנסון, לו לסרט שלו הייתה עלילה ממשית יותר מ"ג'סיקה צ'סטיין עוזבת וזה מעציב את ג'יימס מקאבוי" הוא היה יכול רק להרוויח, אבל בהתחשב בעובדה שהסרט הזה מהווה הלחם של שני סרטים שונים אני מסוגל לסלוח לו. לא רק בגלל שמדובר בחודש הסליחות ויום כיפור קרב ובא, פשוט כי יש משהו מאוד אנושי ועצוב בשתי הדמויות האלה. סיפורים הבחור עדיין לא יודע לכתוב עד הסוף, אבל ליצור דמויות יש מאין הוא הצליח, וזה לא משהו שיש להקל בו ראש. ג'יימס מקאבוי הוא בחור שתמיד אני נהנה מלהסתכל עליו מסתובב על המרקע (במיוחד כשהוא מביא לידי שימוש את המבטא שלו), ככה שהיה לי ממש אחלה לבלות את כל הזמן הזה עם קונור, אבל פאקינג ג'סיקה צ'סטיין. יש משהו די לא הוגן בחלוקת הכישרון הזה, כי היא יפהפייה לא נורמלית וחשוב מזה, שחקנית מוכשרת כמו שד. תענוג להסתכל עליה פועלת, גם כשהיא מקסימה את הקהל (ואת מקאבוי) וגם כשהיא עמוק בתהומות הדיכאון. וגם ויולה דיוויס ממש אחלה (נראה שהסרט הזה תפקד ממש טוב כהכנה ל"המדריך לרוצח" בשבילה). לא הייתי אומר שמדובר בצפייה חובה, אבל אני מאוד שמח שראיתי את הסרט הזה סוף סוף.