דבר אחד ברור: השנים הקרובות יהיו מלאות בסרטי גיבורי על. לא שהשנים הקודמות לא היו כאלה – אבל ב-2015 והלאה בתי הקולנוע יהיו מלאים בהם באמת. בעקבות ההכרזות של DC ושל מארוול על סרטי גיבורי על מכאן ועד 2020, זה קצת נראה כאילו בזמן הקרוב לא ייצאו שום סרטים שאינם מבוססים על קומיקס (וזה לא נכון, יש גם "מלחמת הכוכבים").
אבל מי הם כל הגיבורים האלה, לעזאזל? מי הם הפנתר השחור וקפטן מארוול ודוקטור סטריינג' ויחידת ההתאבדות, ולמה שיהיה אכפת לי? ועד כמה בכלל אפשר לסמוך על ההכרזות הגרנדיוזיות האלה? צריך לתפוס מישהו שמבין בעניינים האלה שיסביר, ולכן תפסתי את תום שפירא, איש רב-פודקאסטים וקורא קומיקס מעל לממוצע, כדי לנסות ללבן את העניין. מכאן ועד 2020, הגענו עד לשאלה האם הוליווד בכלל תעמוד בכל כך הרבה סרטי-ענק, או האם זה מוביל לסוף העולם (הקולנועי. כפי שאנחנו מכירים אותו).
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
סאונד ועריכה: תום שפירא
להורדת הקובץ (80 MB) – קליק ימני ו"שמירה בשם" יעשו את העבודה.
פודקאסט – הוראות שימוש: אפשר לשבת מול המחשב ולהקשיב. אבל יותר טוב להוריד את הקובץ אל הנגן שלכם ולהאזין לו בזמן שאתם חוצים את האוויר בטיסה כדי להציל את האזרחים שנלכדו בהתהפכות הספינה במומבאי.
מה בפודקאסט:
0:00 Stop talking about comics (or I'll kill you) – Ookla the Mok
1:57 אחרי ההכרזות של מארוול ו-DC ומה לעזאזל קורה כאן: אנחנו מתחילים עם מבט על האולפנים המתחרים
4:30 מארוול: בוראי היקום המשותף, ולמה כולם כולל כולם (כולל "לוק") רוצים לחקות אותם
8:00 ספיידרמן: איך לעשות יקום משותף הכי גרוע שאפשר
11:50 אקס-מן: איך לעשות יקום משותף קצת פחות גרוע, אבל עדיין לא משהו
16:10 ארבעת המופלאים: אופטימיות מאוד מאוד זהירה (וגם: איך נוצר סרט "ארבעת המופלאים" הגרוע ביותר אי פעם, תולדות מלחמות הזכויות בין חברות הקומיקס)
21:00 איך תעשיה זעירה (הקומיקס) מזינה תעשייה ענקית (קולנוע). ולמה
26:10 DC והביצים שלהם. הרבה ביצים.
34:15 אנחנו עוברים על סרטי השנים הקרובות המוכרזים בזה אחר זה. מקווים לסיים בתוך פחות מארבע שנים
34:36 2015: הנוקמים: עידן אולטרון, אנט-מן, ארבעת המופלאים (אם בפיקסארים נפלה שלהבת מה יגידו מארוולי הקיר?).
36:15 2016: דדפול, באטמן נגד סופרמן – עליית הצדק
38:25 קפטן אמריקה 3: ?What's so Civil about war, anyway
42:25 אקס-מן: אפוקליפסה, Suicide Squad
44:43 דוקטור סטריינג' (ואיך לבצע ניתוח בעזרת הפה בלבד)
48:50 Sinister Six; וב-2017 – עוד וולברין (וחיי הנצח של יו ג'קמן)
50:18 שומרי הגלקסיה 2; וונדר וומן (והחיפוש אחר הבמאית הנכונה).
54:30 ארבעת המופלאים 2 (כן בטח), תור 3 (ומה זה בכלל רגנרוק?)
55:45 הפנתר השחור (או מלך האריות בגירסת הקומיקס), ליגת הצדק, לגו באטמן
1:00:20 2018: הברק – והברק הטלויזיוני, והברקים האחרים, ואהוד ברק
1:03:00 הנוקמים: מלחמת הנצח (חלק ראשון מתוך אינסוף)
1:05:10 קפטן מארוול (וההיסטוריה המוזרה של השם "קפטן מארוול")
1:10:00 אקוומן (Night Boat! The crime solving boat!)
1:11:48 Inhumans, ספיידרמן 3 (זה לא רק אתם, זה באמת מתחיל להיות מעייף)
1:13:40 2019 – שזאם, הנוקמים 2, ליגת הצדק 2, וכמה אפשר?
1:18:00 כמה "האירועים הקולנועיים הגדולים של המאה" אפשר לדחוס לשנה? האם גיבורי העל ימוטטו את הוליווד?
1:25:00 סייבורג? נגיד. וביי
למבחר יצירתו של תום שפירא:
עלילון – בלוג קומיקס
שורה שניה באמצע – פודקאסט קולנוע
Alilonation – פודקאסט קומיקס
פישקאסטים קודמים:
פישקאסט #9: המשחק של אנדר
פישקאסט #10: סקס עם אבי נשר
פישקאסט #11: סיכום 2013 עם אהרון קשלס
יואו, פישקאסט. התגעגעתי.
(ל"ת)
טומייטו, טומאטו
(ל"ת)
כמה סתירות הגיון בהודעה אחת.
וזה עוד לא כולל את הסתירות בין סרטי אקס-מן.
לא יודע אפילו מאיפה להתחיל להגיב לך על כמה שאתה טועה.
בקשה תגיב
אתה אומר שאני טועה, תקן אותי אני אשמח :)
זה יפה שאתה מנסה להמציא תשובות בשביל התסריטאי
אני לא זוכר איפה, אבל באחד הדיונים על הסרט מישהו קישר לראיון עם בריאן סינגר, שבו הוא הסביר את כל הסתירות במשיכות כתף והסברים ששקולים ל״למה אתם מנסים להרוס סיפור טוב עם ההגיון המעצבן הזה שלכם״.
בקיצור, אין הסבר. אפשר *להמציא* הסבר. אפילו הסבר משכנע. אבל האמת היא שליוצרים של הסרט לא היה מספיק אכפת.
רק רציתי לבקש מכולם
להעיף לרגע מבט בתור ובסופרמן הולכים מכות, להסתכל בוונדר וומן קצת מעליהם ומשמאלם, ולשאול את עצמם מי *באמת* מחופצן בתעשיית הקומיקס
כי לגמרי קיימת ציפייה
חברתית מגברים להיות שריריים יתר על המידה במציאות…
משובך
מעניין, מצחיק, עשוי היטב. תודה!
אחלה תוכנית!
נהניתי מאוד מהתוכנית, סקירה מעולה!
פישקאסט אדיר !
השיר פתיחה נהדר, התוכנית איכותית ולא הספקתי לצחוק ! כל הכבוד.
למה לעצור ב-2020?
המדריך העוד יותר מפורט לגיבורי על בעתיד העוד יותר רחוק:
יי! פישקאסט!
אז בעקבות הפישקאסט הלכתי לחפש קטעים מ״ארבעת המופלאים״ של קורמן, ו… וואו. זה כל מה שיש לי להגיד. פשוט וואו.
במיוחד הקטע שבו ג׳וני סטורם מגלה את הכוחות שלו ע״י להתעטש. זה היה אדיר.
מה שאותי יותר מדאיג זה- האם סטן לי עדיין ישאר בחיים אז 2020 בשביל הופעות אורח..
הסרטים של מארוול (על שלושת היקומים-X-SP-MARׂ) לא יהיו אותו דבר..או שאולי בעצם?…הו דה פאק קר?!..
רק התחלתי להקשיב אבל אני חייב לציין
שהפתיח הרס אותי מצחוק, והייתי חייב לשמוע אותו עוד פעמיים ולהמשיך להיקרע מצחוק לפני שאני יכול להמשיך….
נשים בקומיקסי מארוול
קודם כל, יש לציין שכבר היה סרט על גיבורת על של מארבל קראו לה אלקטרה. היה גם שני סרטים על גיבורות על של DC. על "אשה חתול" וסופר גירל. אף אחד מהסרטים הללו לא הרשים או הצליח.
נוסף על כך, אתם משקרים כשאתם אומרים שהטייטל קפטן מארבל הוחזק רק בידי גברים לפני קרול. למעשה, במשך 14 שנים, הטייטל הוחזק על ידי אישה שחורה בשם מוניקה רמבו. עם כוחות תמרון אנרגיה קוסמיים.
גם פיליה וול, חייזרית, החזיקה בתואר הזה במשך כמה שנים.
קרול אשה עוצמתית ומוצלחת. אבל היא לא האישה הראשונה שמחזיקה בתואר קפטן מארבל.
כשהם אומרים שעוד לא היה סרט על גיבורת על
הם מתכוונים ליקום של מארוול (היקום המשותף שהם בונים כרגע ושהתחיל עם "אירון מן") ולא לסרטי מאוורל בכלל. כנ"ל לגבי DC.
בקשר לטייטל של קאפטן מארוול. אולי את צודקת, לא יודע. אבל במקרה ואת כן אני די בטוח שהם לא "משקרים" אלא פשוט טועים.
אכן, טעות
בשלב של הדיון שבו הגענו לקרול דנוורס בתור קפטן מרוול כל הטרה-רה-רם מסביב לשם ולזכויות היוצרים כבר נהיה ארוך אז דורון ביקש שנתקדם ועברתי מ"בהתחלה היו גברים" ל"ועכשיו יש לה כותר משלה".
ידעתי שמוניקה רמבו הייתה קפטן מרוול (וגם פיילה וול) אבל הרשתי לעצמי לדלג עליהן מתוך מחשבה שאף על פי שהיה להן את השם הן אף פעם לא החזיקו בכותר Captain Marvel. רק שטעיתי – מוניקה רמבו אמנם לא קיבלה סדרה רצה אבל כן קיבלה וואן-שוט תחת השם Captain Marvel שנחשב לווליום השני של הסדרה (כשג'ניס-וול מקבל את ווליומים 3 ו-4 וקרול את 5 ואת 6).
שרשתי את התגובה לך מטה. מחוץ לשרשור
(ל"ת)
באמת הארכת בנושא ההוא סתם
וחבל, כי השם קפטן מארבל משמעותית פשוט חשוב או משפיע על הסרט מאשר הדמות של קרול דאנברס. הבורות שלכם בנושא הסיבות שאוהבים אותה מבלבלת. "לא עשתה שום דבר משמעותי"? באמת?
בהכי קצר שאפשר, בקומיקס, קארול דאנברס מייצגת את האישה המודרנית והפמיניסטית. והיא שתה את זה גם בעידנים שבהם ריד ריצארדס שלח את אשתו למטבח ווונדר וומן היתה נטזיית בונדאג' שמאבדת את כוחותיה. הקונספט של הקפטן היה כ"כ מרעיש שפעמים רבות ניסו להקטין אותה ולמחוק אותה ואיכשהו היא יצאה יותר חזקה. זה משתקף גם כיום כשואים שגם בטייטל וגם בתלבושת יש לה משהו מיוחד להציע. גיבורה שהיא אישה, בניגוד לגיבורה שהיא פנטזיה.
וזה רק צד אחד. והמוכר ביותר.
קרול דנוורס יצגה הרבה דברים
כמו רוב דמויות הקומיקס היא ייצגה בעיקר מה שהכותב שלה באותו הרגע רצה. לומר שהיא הייתה ייצוג של פמיניזם מתקדם בתקופה בה ריד ריצ'ארד שלח את אשתו למטבח מתעלם מכמה סיפורים ממש נוראיים (Avengers 200 – פיכסה). שלא להזכיר את עיתוב התלבושת המקורי שלה שהוא בהחלט לא מופת של עיצוב פמניסטי.
בקומיקס של היום קרול אולי מייצגת את האישה המודרנית, אבל היום אשה פמניסטית בקומיקס גיבורי על זה עניין פחות נדיר (לא נפוץ כמו שהייתי רוצה אבל היא בהחלט לא היחידה).
מתעלם מAvengers 200? זו הרי גולת הכותרת!
כמה דברים:
1. "כמו רוב דמויות הקומיקס היא ייצגה בעיקר מה שהכותב שלה באותו הרגע רצה"
זה פישוט של הענין. יש המון דמויות קומיקס ורובן גמישות וניתן לעצב לכל מיני סיפורים וכל מיני מסרים באמת טיפשי לחשוב (ומשעמם לקרוא) דמות עם היסטוריה של עשרות שנים שנתב עלי רק סוג אחד של סיפורים וסוג אחד של מסרים. עם זאת, כאשר אוסים את אוסף הסיפורים ומתעסקים במקור, בסיפורים הבולטים ובדרך שהדמות עברה, מקבלים לרטב איזה נראטיב אחיד עם תמה מרכזית אחת. כך באטמן הוא פנטזית הילדות האולטימטיבית. וספיידרמן הוא סיפור המתבגר האולטימטיבי. כשקרול הופכת מ"נערה במצוקה" למיס מארבל, היא מצהירה במפורש שהיא נלחמת בשביל נשים. הסדרה הראשונה שלה עסקה המון בהיותה אשת קריירה לצד היותה סופר גיבור חזק שממש לא תחת צילו של קפטן מאר-בל. אלה רעיונות שנמצאים לצידה לכל אורך הדרך. גם אחר שנים רבות ללא שימוש, כשמחזירים אותה מחדש לפעולה, זה אחרי ביקור ביקום בו הסופר גיבור המשמעותי ביותר הוא אישה, מה שגורם לה לנסות להיות הסופר גיבור הזה בעולם האמיתי. איך שלא תסתכל על זה, התמה שתמיד מניעה אותה ואת הסיפורים שלה היא תמה של העצמה נשית.
2. ברוב המקרים, כאשר מנסים "לכתוב לנשים" זה לא מצליח כל כך. לכן הסדרות הראשונות בכיכובה לא כ"כ מוצלחות. מעבר לכך, הרי ציינתי בעצמי שלחלק מהכותבים היה קוש עם הרעיון הזה של דנברס כגיבורה אישה עצמאית והם החזירו אותה למקום של "קורבנות". וזה בדיוק מה שקרה ב- Aהקמעקרד 200/
3. אבל הנקודה הקריטית שאתה בוחר להתעלם ממנה בצורה פושעת היא שהסיפור לא נגמר שם. להפך, הוא ממשיך ב- avengers annual 10. שם הכותב, כריס קלרמונט, שצירף אותה משם לאקס מן, מעמת אותה עם האבנג'רס. ובסט פאנלים מפעים, היא צועקת מעומק ליבה את גודל הפגיעה. היא מראה להם שבגישה ההומוריסטית והפריבילגית שלהם, הם עשו הכל כד לשתף פעולה עם לא פחות מאונס. היא מסבירה להם את הטעותבהמון רגש אבל גם בצוה ברורה ונהירה לכל. זה היצוג הברור והנהיר ביותר עד היום של האשמות נגד "תרבות האונס" והוא בא מפיה של קרול דנברס. והוא מכוון כלפי האבנגרס ש"מחונכים" ומכירים בטעות.
הם עומדים מבוישים, מכירים בכך שהם שיתפו פעולה עם החפצה, עם תרבות אונס וגרמו לפגיעה בחברתם.
קפטן אמריקה נמצא שם. מוצג כטועה ומבויש. איירון מן גם שם. אתה יכול לדמין סיפור דומה שבו סופרמן יוצג כך? והוא הרי היה דושבאג לנשים רוב חייו.
אבנג'רס 200 הוא סיפור איום ונורא. אבל העימות הזה הוא כנראה ההישג הפיניסטי הכי גדול בסיפורי גיבורי העל. וביחד הם מהווים אבן פינה שבה שוב, קרול דנברס מרא, איך למרות שכשהחברה נגד האישה, היא יוצאת מהמצבים הכי משפילים בעולם והופכת להיות best of the best. אין יותר העצמה נשית מזה. ולא תמצא כזו בכל סיפורי ה"אשה פמיניסטית" המודרנים. הם יתרחקו מסיפור כזה כמו מאש.
תראה, אני ממש אוהב את הכתיבה שלך אבל....
כשהפוסט הראשון שלך קורא לי "שקרן" וכשעכשיו אתה אומר שאני מתעלם מדברים "בצורה פושעת" קצת קשה לי לנהל אתך דיון.
העובדה שכריס קלרמונט הוציא מעז מתוק (בוא נהיה נחמדים – הוציא מעז משהו לא מריר כמו הזוועה המקורית) לא מונע מהעז להיות שם. רק מוכיח את הנקודה – הדמות היא מה שהכותבים רוצים שתהיה (באטמן, סופרמן וספיידרמנים הם אייקונים ברמה שבה הייצוג שלהם עולה על כל הבחירה של כותב אבל דמויות בגודל הזה הן נדירות – וקרול דנברס היא לא אחת מהן, עדיין לא היום ובטח שלא לפני עשרים שנה).
אחרי הכל, התמה שהניעה אותה כשקורט ביוזיאק כתב את הנוקמים / איירון מן לא היה "העצמה נשית" אלא "החלמה מאסון" (היא הייתה בגמילה מאלכוהול בזמן הסיפור ההוא).
סיכום: אני מסכים עם רוב (לא כל) מה שכתבת אבל בזמן ההקלטה עניין אותי לדבר יותר על ההיסטוריה המגוכחת והארוכה של השם (במיוחד בהתחשב בכך שהיינו צריכים גם לאזכר את קפטן מרוול האחר). למה? כי לשם השיחה זרמה ואם הייתי צריך להסביר על הנוקמים 200 ומה שנבע ממנו סביר להניח שאף אחד מהמאזינים לא היה רוצה להתקרב לקומיקס בחיים.
הפישוט שלך שגוי מיסודו
האבחנה שלי היא הפוכה. דווקא לדמויות קטנות עם מעט מאוד סיפורים עליהם קל לשמור על תמה אחידה. בד"כ מדור במעט כותבים שעבדו עליהם, עם חזון אחיד וסיפור מרכזי בודד עליהם. לעומתם, דמויו גדולות מתקשות בזה יותר. סופרמן השתנה המון במהלך שמונים שנה לקיומו. הארלי קווין הצעירה מהניינטיז, משמעותית השתנתה פחות. זה ממש לא "גודל" הדמות או ה"ותק" שלה שמהוים את הגורם הקריטי בגמישות של הדמות. אלא זה חוזק הקונסט המרכזי ויכולת הביצוע שלו. אני יכול להסכים שהתוצאות במקרה של קרול נעו בפראות בין הצלחה מסחררת (כמו בשנים האחרונות) למשהו חסר טעם וריח במשך כל מיני תקופות.
אציין גם, שהדמות של קרול דנברס, גם בסיפור המקורי של מישליין, לא שונה מהדמות של קרול בסיפור של קלרמונט. מה שמשנה זה ק הטיפול בדמות. כאשר היא מהופנטת מצד אחד וחברים שלה מפעילים עליה לחץ חברתי עצום להקים משפחה עם אנס, היא בבירור במקום נפשי חלש יותר מאשר אותו הרגע בו היא מתנתקת מהחברים הללו. בשני המקרים היא מביעה מחאה, דרך אגב. היא יותר חלשה במקרה הראשון. אבל זו לא הדמות שהשתנה. הדמות אותה דמות. השימוש השתנה.
וכאשר אתה שואל מה סוד קסמה של קרול דנברס, הייתי מצפה שבמקום שתקשקש משהו על "זה משהו שג'וס וודון היה כותב" (זה ממש לא), היית מציין שהתמה של פמיניזם זה משהו חזק שליווה את הדמות. כמו גם התמה של התגברות על קשיים והפיכה לטוב ביותר. אלו דברים שבאמת שמים אותה במקום מיוחד מבין שאר גיבורי העל וכן הייתי מצפה לאזכור של זה במקום לגאווה בבורות שהפגנתם במשדר הזה.
ובאמת מענין, איך מכל גיבורי העל שהוזכרו, דוקא לגבי גיבורת העל שמייצגת העצמה נשית יותר מכל סופר גיבור אחר, פתאום "שום דבר לא מיוחד". מענין ולא מפתיע. וזה משתלב טוב ע ההמעטה שלך בערך הסיפור הפמיניסטי שכתב קלרמונט והקדשת זמן האויר שהיה מיועד לגיבורה, במקום זאת, לשיעור היסטוריה לא משמעותי על שני סופר גיבורים גדולים ולבנים שלשניהם הוקדש גם זמן אויר משלהם.
ולבסוף, כשאני שמעתי על הנוקמים 200 ומה שנבע ממנו התחתי לקרוא את הקומיקסים של מיס מארבל. אז אתה בבירור ממעיט בערך המאזנים שלך.
אוקיי, אני רואה מאיפה אתה מגיע
צודק, לסרט של קפטן מרוול בהחלט הגיע יותר דיון
תיקון - לא "אני רואה מאיפה אתה בא", אלא "אתה צודק"
(ל"ת)
ולשאלה הכי מעניינת שבכלל לא נשאלה -
אם רק אחוז פיצפון וקטן מהרווחים הגדולים של "שומרי הגלקסיה" בקופות בא בגלל הקומיקס, אז למה לעבד את הקומיקס בכלל? זה רק מוכיח ששיווק טוב ועשייה נכונה יוצרים שוברי קופות ולא (בהכרח) מותג כזה או אחר. גם בפישקאסט דיברתם על זה שלמותג אין השפעה כל כך גדולה.
אז מה דעתכם?
כי זה עובד
כי ככה המוח של מפיקים עובד (כנראה) – סרט קומיקס X (בלייד), סרט קומיקס Y (אקס מן) וסרט קומיקס Z (ספיידרמן) הצליחו לפני עשור וחצי ומכך נובע שסרטים מבוססי קומיקס מצליחים, ומכך נובע שצריך להמשיך לעשות סרטי קומיקס (עד שאחוז ניכר מהם יתחילו להכשל ואז אולי יפסיקו).
ובצד היותר חיובי – עולמות הקומיקס (של מרוול ושל די.סי) הם יקומים ענקיים שופעי קונספטים ביזאריים ומעניינים (וגם הרבה משעממים), מדובר על עשרות שנים של סיפורים ובניית עולם ויצירת דמויות, חלק גדול מהם מצד יוצרים מאוד מאוד מוכשרים (או מטורפים מספיק כדי שהטירוף שלהם ייחשב לכישרון); הפוטנציאל הגלום בהם הוא כמעט אינסופי.
אני לא בטוחה שאני מבינה את השאלה אבל אם כן באותה מידה יכולת לשאול למה עושים סרטים שמבוססים על ספרים…
זה לא פשוט למצוא רעיון לסרט טוב. לפעמים צריך לקחת רעיון ממקום כלשהו.
בדיוק כמו שיש מלא ספרים מלאים רעיונות, יש גם קומיקסים מלאים ברעיונות.
לקומיקסים יש יתרון וחסרון שזה מדיום שהוא כן ויזואלי יותר ולכן מצד אחד בחלק מהמקרים יש רעיון יותר נוח ומגובש, ומצד שני אם מחליטים לעשות שינויים הם יותר בולטים למי שקרא את הקומיקס כי זה כבר לא נראה אותו הדבר.
אני אחדד
כשעושים עיבוד קולנועי ליצירה קולנועי השיקול יכול להיות בעיקרו מסחרי או אומנותי (לא שזה בהכרח משפיע על האיכות), וזה תלוי בפופולריות של חומר המקור – סרטי הארי פוטר, בין שאהבת אותם ובין שלא, יצאו כי הספרים הצליחו בענק. כפי שמוזכר בפישקאסט, הקומיקסים המצליחים ביותר היום מוכרים 100 אלף עותקים בארה"ב כל חודש, במונחים של סכומים בקופות מדובר על כמיליון דולר – זה כלום. ולמרות שכולם מכירים את סופרמן או את ספיידרמן, רוב האנשים לא מעריצים את הדמויות האלה מספיק כדי לרוץ לקולנוע בכל פעם שסרט שלהם יוצא – גם זה נאמר בהקלטה.
לכן השאלה שלי היא כזו: אם ההתבססות על קומיקס לא מבטיחה שום הצלחה מסחרית, למה ליצור קולנוע מסחרי שמעובד מקומיקס?
כי קומיקס הוא סטוריבורד מוכן לעיבוד, והרבה יותר פשוט לעיבוד מכל מדיה כתובה אחרת.
וכיוון שהקהל הקטן הזה של מאה אלף איש הוא קהל סופר-נלהב מהסוג שמיצר את ההייפ הנכון סביב הסרטים האלו, גם בקרב אנשים שלא קראו את הקומיקס.
אתה מכיר איזשהו סוג של סרטים שמבטיח הצלחה מסחרית?
כי אני לא מכירה. אף סוג לא מבטיח הצלחה מסחרית, אפשר לקחת את הרעיון הכי טוב בעולם, אם לא עושים אותו כמו שצריך הסרט לא יעבוד. מצד שני אתה חייב איזשהו רעיון כדי להתחיל לעבוד על משהו, וכאן נושא הקומיקסים בא לידי ביטוי.
כל סרט מתחיל מרעיון כלשהו, ובסופו של דבר זה החלק הכי קשה. למצוא רעיון. הרעיון יכול להגיע מכל מקום – וקומיקסים (אגב, הפוסט הזה מתמקד בעיקר בקומיקסים מז'אנר גיבורי העל, שהוא לא הזאנר היחיד. כמו שהוזכר בפודקאסט) הם כר פורה לרעיונות, גם כי יש להם אי אלו עשרות שנים של ניסוי וטעייה (תהייה?) לגבי אילו רעיונות עובדים יותר טוב ואילו פחות טוב, וגם כי זה סיפורים שבאופן ויזואלי מעיין לשים אותם על המסך הגדול. זה פשוט מגניב לייצר איירון מן אמיתי או לראות את ספיידרמן קופץ מבניין לבניין. הרבה יותר מגניב מלראות שני אנשים מתאהבים "כנגד כל הסיכויים" על מסך רחב (ואני מתה על קומדיות רומנטיות, אני יכולה לראות את כל הקומדיות הכי גרועות שיש, בבית, עם השמיכה שלי)- זה ז'אנר שמבליט את היתרון הקולנועי על הביתי (מסך גדול המאפשר שקיעה מוחלטת באפקטים, ויש שאומרים גם בנושא התלת מימד, למרות שאני עוד לא התחברתי), ולכן הוא יותר טוב לחברות הסרטים בתקופה זו של תחרות, אז הסיכוי להצלחה גדל. (לפחות עד שזה יצא לכולנו מכל החורים, מה שלא נראה כל כך רחוק…)
וחוץ מזה כמו שאמרו מעלי, לקומיקס לפחות יש נקודת התחלה טובה מבחינת קהל מעריצים ההתחלתי והשיווק שלו לאחר מכן, וזה מדיום שנוח לעבד.
ובעניין הזה-
אתם כל כך חייבים לראות את הסרטון הזה…
https://www.youtube.com/watch?v=OJnVVhPGHzs