כאילו, כן, מאוד סטנדרטי מבחינה עלילתית, אבל הדיאלוגים, האקשן והמוזיקה מצדיקים את הצפייה. זה, וזה שהטריגר למסע הנקמה זה שהרגו לו את הכלב שהוא רק קיבל לפני כמה ימים, ואפילו לא היה נראה שהוא מתלהב ממנו מי יודע מה. הרבה יותר נוגע לטעמי מעוד "אתם רצחתם לי את כל המשפחה אתם תשלמו". סרט טוב סך הכול.
1) קיאנו ריבס בן 50. מה לעזאזל.
2) "ג'ון וויק", הוא באמת סרט אקשן טוב.
קשה לשים את האצבע בדיוק על הסיבה, אבל הסרט הזה עובד.
הוא מלא בקלישאות ולעיתים מרגיש כמו טריילר באורך של שעה וחצי, אבל פשוט עובד. כנראה, הודות לביצוע משעשע ומדויק של הקלישאות האלו, לפעמים עד כדי גיחוך – גשם חזק בקטעי השיא, מאפיה רוסית עם בוס קשוח, שתייה אלכוהול כאילו באלגנטיות, מבטא קרימינלי כבד, בגידות בשביל כסף, נאום מטופש שמוביל למותך בדיוק כשאתה יכול להרוג את האויב – המיקוד עובר מהן ומהאלמנטים השחוקים – לאקשן האיכותי. ובעוד אין חדש תחת השמש מבחינה סיפורית ומבנית והסרט משתמש בכל הטריקים הידועים של הז'אנר, האקשן בו בהחלט גדול. קיאנו ריבס, חוזר לעניינים ואיך אומרים… OWNS IT כרוצח השכיר לשעבר, שיוצא לנקום לאחר שהרגו את כלבתו ומספק הופעת כוכב אקשן מצוינת, סטייל ליאם ניסן והיט-גירל ביחד. קטעי הפעולה מבוימים היטב והאינטנסיביות מניעה את הסרט קדימה וקדימה.
הבעיה המורגשת ביותר היא שקצת אחרי האמצע, ריבוי הקלישאות מתחיל להיות מוגזם ומאוס, ההיגיון הסביר שהיה הולך לאיבוד וכל העסק מתחיל להיראות ממש מטופש. כך, לאחר חצי סרט מלא בשטיקים, אך גם בטירוף ושכרון חושים המורכב רובו ככולו ממוזיקה קצבית, הומור מסוגנן, פאבים, יריות ומכות מגניבות, מגיע החצי השני וקצת מקלקל את המסיבה המופרעת. כמו חבר שלא יודע מתי להפסיק לשתות ועומד להקיא כל רגע.
"ג'ון וויק" עושה הכל כמו שצריך, אפילו טיפה מעבר ואז הוא עושה את זה הרבה יותר מדי מעבר ודוחף לגרון כמויות אלכוהול מופרכות שרק מוציאות אותו מפוקוס ומורידות אותו ברמה. זה סרט טוב, למספר רגעים אפילו אדיר – אבל, מפוספס בדיוק כמו הירייה העקומה הזאת ברגע הקריטי ביותר, לעבר הנבל המרכזי, שמשום מה תמיד חייבת להגיע אחרי רצף של יריות סופר-מדויקות.
שוב מטריקס?
ככה נראית החצי דקה האחרונה של הטריילר
יש לזה כבר מפיץ בישראל?
(ל"ת)
כן, ואפילו תאריך הפצה.
לעומת זאת על שם עברי רשמי אני עדיין לא יודע.
וגם תגובות מאוד נלהבות מחו"ל, שגורמות לסרט הזה להישמע כמו "Shoot em Up" בלי גזר.
וואו, זה מה שאומרים? אני בעד.
אם יש איזשהו סרט שהצטערתי שלא פתח טרנד בהוליווד ולא הביא לבמאי שלו חוזים לבימוי שוברי-קופות, זה "לירות כדי להרוג" (טוב, זה ו-"סקיי קפטן ועולם המחר").
ייפ! תראה!
http://www.rottentomatoes.com/m/john_wick/
ובכן, השם הוא "ג'ון וויק".
(ל"ת)
בתור חובב גדול של גזר
ושל Shoot 'Em Up באופן כללי, אני שמח.
מצד שני, זה אומר שאני יכול לצפות להבלחות של הומור בסרט הזה? כי הטריילר לא ממש מרמז לזה.
אחד הדברים שהכי מצאו חן בעיני בטריילר המעולה הזה
זה שעורבני החקיין חי.
כן,הרעיון* עובד בצורה גאונית בכל מצב.
*הרעיון של פריצה לשידורים לא קשורים לצורך פרסום(גם בתוך הסיפור וגם בחוץ).
תיאון גרייג'וי נשאר תיאון גרייג'וי...
(ל"ת)
לא ממש.
(ל"ת)
קצת מעל סטנדרטי
כאילו, כן, מאוד סטנדרטי מבחינה עלילתית, אבל הדיאלוגים, האקשן והמוזיקה מצדיקים את הצפייה. זה, וזה שהטריגר למסע הנקמה זה שהרגו לו את הכלב שהוא רק קיבל לפני כמה ימים, ואפילו לא היה נראה שהוא מתלהב ממנו מי יודע מה. הרבה יותר נוגע לטעמי מעוד "אתם רצחתם לי את כל המשפחה אתם תשלמו". סרט טוב סך הכול.
אחלה סרט בסך הכל
שתי תגליות מפתיעות שנחשפתי אליהן היום:
1) קיאנו ריבס בן 50. מה לעזאזל.
2) "ג'ון וויק", הוא באמת סרט אקשן טוב.
קשה לשים את האצבע בדיוק על הסיבה, אבל הסרט הזה עובד.
הוא מלא בקלישאות ולעיתים מרגיש כמו טריילר באורך של שעה וחצי, אבל פשוט עובד. כנראה, הודות לביצוע משעשע ומדויק של הקלישאות האלו, לפעמים עד כדי גיחוך – גשם חזק בקטעי השיא, מאפיה רוסית עם בוס קשוח, שתייה אלכוהול כאילו באלגנטיות, מבטא קרימינלי כבד, בגידות בשביל כסף, נאום מטופש שמוביל למותך בדיוק כשאתה יכול להרוג את האויב – המיקוד עובר מהן ומהאלמנטים השחוקים – לאקשן האיכותי. ובעוד אין חדש תחת השמש מבחינה סיפורית ומבנית והסרט משתמש בכל הטריקים הידועים של הז'אנר, האקשן בו בהחלט גדול. קיאנו ריבס, חוזר לעניינים ואיך אומרים… OWNS IT כרוצח השכיר לשעבר, שיוצא לנקום לאחר שהרגו את כלבתו ומספק הופעת כוכב אקשן מצוינת, סטייל ליאם ניסן והיט-גירל ביחד. קטעי הפעולה מבוימים היטב והאינטנסיביות מניעה את הסרט קדימה וקדימה.
הבעיה המורגשת ביותר היא שקצת אחרי האמצע, ריבוי הקלישאות מתחיל להיות מוגזם ומאוס, ההיגיון הסביר שהיה הולך לאיבוד וכל העסק מתחיל להיראות ממש מטופש. כך, לאחר חצי סרט מלא בשטיקים, אך גם בטירוף ושכרון חושים המורכב רובו ככולו ממוזיקה קצבית, הומור מסוגנן, פאבים, יריות ומכות מגניבות, מגיע החצי השני וקצת מקלקל את המסיבה המופרעת. כמו חבר שלא יודע מתי להפסיק לשתות ועומד להקיא כל רגע.
"ג'ון וויק" עושה הכל כמו שצריך, אפילו טיפה מעבר ואז הוא עושה את זה הרבה יותר מדי מעבר ודוחף לגרון כמויות אלכוהול מופרכות שרק מוציאות אותו מפוקוס ומורידות אותו ברמה. זה סרט טוב, למספר רגעים אפילו אדיר – אבל, מפוספס בדיוק כמו הירייה העקומה הזאת ברגע הקריטי ביותר, לעבר הנבל המרכזי, שמשום מה תמיד חייבת להגיע אחרי רצף של יריות סופר-מדויקות.
7/10
מה אם ג'ון וויק היה זה שנהרג והכלב שלו היה יוצא לנקום?
זה היה נראה ככה:
https://youtu.be/wDEWKx0PtUg
"קול קדומים", ג'ק לונדון.
(ל"ת)