-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
משחק החיקוי
The Imitation Game
סיפורו של אלן טיורינג, המתמטיקאי וחלוץ המיחשוב הגאון שסייע לפענח את הצופן הגרמני בזמן מלחמת העולם השניה, אך בה בעת נרדף בשל היותו הומוסקסואל.
תאריך הפצה בארה"ב: 21/11/2014
תאריך הפצה בישראל: 08/01/2015
הסיפור האמיתי המעולה של אלן טיורינג מתבזבז על סרט סביר, אבל טפשי למדי ומתבוסס בכל קלישאות הביוגרפיה.
(כאן מופיעה צרחה טינאייג'רית טיפוסית)
היא התחילה להופיע רק בשנה האחרונה שעוד נשארה לי מגיל ההתבגרות.
כול הכבוד לבנדיקט, עוד התחלתי להרגיש ממש מרוצה מעצמי להעביר את גיל ההתבגרות בלעדיה.
ואגב..
גם אתם חשבתם שקראתם את הכותרת, שסוף סוף עושים סרט שמסקר את התופעה של ספרי הנוער בימינו שהם פשוט חיקוים על גבי חיקוים של הארי פוטר ?
אני חשבתי שזה פרודיה\חיקוי ל"משחקי הרעב"... :)
(ואיזה יופי לגלות שזה לא)
Benedict Cumberbatch – Benedict Cumberbatch – Benedict Cumberbatch
סרט אוסקרים
בנדיקט קמברבץ', שעד עכשיו גילם בעיקר נבלים או אנשים חכמים מאוד שמתנהגים בצורה מעט אספרגרית, מגלם כאן תפקיד כמעט אנושי לחלוטין והוא מעולה בזה. הסרט מבויים ביעליות רבה ששומרת על עניין בסרט והסך הכול הוא סרט מבדר בהחלט. רק מה, הסרט הזה הוא יותר מכול מכונת אוסקרים משומנת. זוכרים את 'נפלאות התבונה'? אז 'משחק החיקוי' מאוד מזכיר אותו. האוסקר רשום על המצח של הסרט הזה. כול נושא קשה או משהו קשה לעיכול מרוכך לחלוטין (במיוחד בסיום. דה פאק?). אנשים מדברים כמו שאנשים בסרטי אוסקר מדברים: הם מדי פעם אומרים במלוא הפאתוס משפטים כמו 'לפעמים האנשים שלא שמים עליהם הם האנשים שמשנים הכול'. אם הסרט הזה לא ייזכה בכול קטגוריה אפשרית לחלוטין באוסקר אני אהיה מופתע לחלוטין.
הבמאי והתסריטאי מדברים על הסרט, ועל המדע שבו
https://www.youtube.com/watch?v=ODAA5Euc_20
ראיון אינטרנטי עם האנק גרין הנפלא בsci show.
אוי, אז זה באמת "נפלאות התבונה 2"?
כי ראיתי את "נפלאות" השבוע סוף סוף, והתואר "בינוני" הוא מחמאה לא קטנה בשבילו.
אבל פה לפחות באמת יש סיפור של מתח וריגול, אז אני מניחה שזה כבר יהיה יותר טוב.
לגמרי "נפלאות התבונה 2".
(ל"ת)
אויש.
מה , באמת עד כדי כך רע? :-(
לא. סתם בינוני ולא חכם.
(ל"ת)
מקרה קלאסי של תסריטאי שהדמויות שלו יותר חכמות ממנו.
הייתי אומר שלאלן טיורינג הגיע יותר, אבל בתוך שנה אחת הוא גם קיבל חנינה מאליזבת' השנייה וגם זכה שיגלם אותו שחקן שגם שיחק את שרלוק הולמס וגם את המלט, אז אני מאמין שהוא בסה"כ נח על משכבו בשלום. יחד עם זאת, "משחקי החיקוי" באמת בינוני להחריד – קמברבץ' ונייטלי נחמדים, אבל הסרט נופל יותר מדי למשבצת הביוגרפיה ההוליוודית, והבעיה היא שהוא לא עושה את זה טוב כל כך. למשך שלוש דקות, על השעון, הסרט מתחיל להתנהג כמו מותחן ריגול מלחמתי, ובזה הוא מצוין, אבל אז שלוש הדקות האלה נגמרות, והמשפט "Sometimes he people who no one can imagine anything of do the things no one can imagine" חזר על עצמו בפעם התשיעית, ואני נעצתי את הראש שלי בכף ידי בתסכול.
אז מה, בעצם, מזכיר בו כל כך את "נפלאות התבונה"?
הרי שם היה ניסיון ליצור דרמה מכלום.
פה לעומת זאת, כן יש דרמה, ונראה שגם דמויות מעניינות, פיצוח האניגמה וכו'.
רק העובדה שיש כאן גאון שלא כל כך טוב בליצור קשרים חברתיים…?
לא.
ממש לא חשבתי על נפלאות התבונה כשראיתי אותו, ולדעתי הוא הרבה יותר מוצלח וגם חביב ביותר, חרף הקלישאות וההוליוודיות. "נפלאות" הזכיר לי דווקא סרט אחר (שלא אציין כי זה יספיילר).
וואו!
נראה לי שרד פיש התבלבל בין המיני ביקורת של "התיאוריה של הכל" למיני ביקורת של הסרט הזה, כי הוא כל כך מדהים, ומן הסתם כל כך יותר טוב מ"התיאוריה של הכל" הסתמי והרדוד. ביוגרפיה שכתובה נהדר, באופן מסתורי ומרתק עם המון חומר למחשבה שלא נוסף "בשביל המסר" אלא באמת חשוב שיראו אותו בשביל שיפנימו את ערכו (בין היתר קבלת השונה והומופביה. וכן, הסרט מצליח לגרום למסר הזה להיראות חשוב ורלוונטי ממה שהוא נקרא על הנייר). הכימיה בין קומברבץ' לקיירה נטלי נהדרת, והטוויסט הנהדר הנחשף במהלך היחסים שלהם מצויין. גם כל כך כיף לראות רומן אמין ומעניין בניגוד לרומן המשעמם והמזוייף ב"תיאוריה של הכל" שלא האמנתי לרגע אחד בניהם. למרות הפסקול השמאלצי וקצת קטעים מגוחכים, הסרט לא נופל לקלישאות אפילו לרגע אחד ונותר מרגש ואמין מבלי להיות קיטשי. לסיכום, הופתעתי. אני מאמין שכל אדם אפילו טיפה הומופוב יצא מהסרט הזה עם גישה נאורה וחיובית לחיים, לשונים ולכלל, ועם כל השנאה שלי לביוגרפיות, הסרט הזה הוא לא רק הביוגרפיה האהובה עלי, אלא גם הסרט הכי טוב שראיתי השנה עד כה. בקלות.
מבוסס על ספוילרים אמיתיים
האם ספוילרים של סרטים המבוססים על אנשים / מקרים אמיתיים הם אכן ספוילרים? בביקורת של הסרט הנ"ל במוסף הסופ"ש של "ישראל היום", למשל, נכתב כבר בפסקה הראשונה מתי, איך ולמה מצא טיורינג את מותו. או מקרה נוסף – בתקציר של "פוקס קצ'ר" באתר של יס פלאנט היה כתוב את ה-אירוע של הסיפור, המתרחש בדקות האחרונות.
מצד אחד, יש את אלה שיגידו "נו, אלו לא ספוילרים כי אלה דברים אמיתיים. זה כמו שתתלונן שבתקציר של סרט על מלחה"ע II יהיה כתוב שהנאצים הפסידו" (מתנצל בפני תלמידי היסודי שבקהל אם הרסתי לכם). מצד שני, בתור מישהו שלא היה כל-כך בקיא בחייו של אלן טיורינג או לא שמע על הסיפור של "פוקס קצ'ר" עד שהגיע הסרט, זה קצת מעצבן שתקצירים או ביקורות הורסות לי את חוויית הצפייה בנונשלנטיות כזאת.
מעניין אותי לדעת מה אנשים פה חושבים על העניין.
נראה לי שבסרטים שמבוססים על סיפורים אמיתיים
קצת קשה להמנע מלהתייחס למציאות שבאמת קרתה. אם ניקח את דוגמת הטיטאניק, להגיד שהספינה טבעה זה לא בדיוק ספוילר כשילדים לומדים על זה בשיעורי היסטוריה. מצד שני, ב*ביקורת על הסרט* כן הייתי נמנע מלציין סצינות מסוימות מהסרט שנחשבות לספוילר אלא הייתי מנסה להיות מעורפל בכוונה. לדוגמה במקום להגיד שהטיטאניק טבעה הייתי אומר "סיפורה הטראגי של הטיטאניק" או "הספינה שנקלעה לאירוע מצער" או "מי שבקיא בפרטים כבר יודע מה הטרגדיה המסופרת". לדוגמה בסיפור על "127 שעות" לא זכרתי את הסיפור האמיתי ולכן הייתי במתח אם אותו בחור שרד או לא. מצד שני, זה היה הורס לי אם (ספוילר לסוף של "127 שעות") הייתי רואה "ראיון מיוחד עם השורד האמיתי של 127 שעות, השבוע ב"7 לילות". מצד שני, אני חושב שיוצרים של סרטים מבוססי אירועים אמיתיים (לפחות אירועים משמעותיים) מודעים לזה שמדובר באירועים ידועים ולכן לא מנסים לבנות את הסרט שלהם בצורת "סרט ספוילר" אלא יותר בצורת "תיאור ועיבוד ההתרחשויות".
תמיד בדיונים כאלה נוטים להתעלם
מכך שגורלה של הטיטאניק מוצג בפירוט כבר בשניות הראשונות של הסרט. כך שלא – זה לא ספויילר בשום צורה.
כל כך מסכים
אלן טיורינג או מארק שולץ הן דמויות שוליות בהיסטוריה האמריקאית, בקושי יודעים על סיפורן וכל מי שצפה בסרטים יודע שהסוף שלהם הוא חלק משמעותי בסיפור. ה"ספוילרים החוקיים" האלה הרסו לי כל כך הרבה סרטים… פשוט לא הוגן.
טיורינג הוא גם דמות שולית מאוד (עד בלתי קיימת) בהיסטוריה הישראלית
אבל הוא דמות ראשית מאוד בהיסטוריה של בריטניה בכלל ושל מדעי המחשב בפרט. ה"ספוילרים" האלה היו ידועים לי מימים ימימה, מאז ששמעתי עליו. בעיניי זה בערך כמו לספיילר שאיינשטיין היה יהודי. מי שעד כדי כך לא מכיר את ההיסטוריה, ידאג לא לקרוא ביקורות וכתבות על סרטים היסטוריים לפני שהוא צופה בהם (או לשאת בהשלכות).
אני דוגל באסכולה הליברלית בעניין הזה
בפן היבש והטכני – גילוי גורלו של טיורינג הוא ספוילר, נכון. אממה – סרט על דמות היסטורית מבחינתי הוא יותר יומן מסע, מאשר סרט עלילתי מפותל.
בינינו – כל הסיפורים ההיסטוריים שעובדו לסרט הם לרוב על דמויות מרכזיות בהיסטוריה או על מאורעות חשובים וגדולים, ולכן הם לרוב ידועים ומוכרים לקהל הרחב, לכן קשה עד בלתי אפשרי להתעלם מנקודת הסיום שלו. אם היה מדובר פה על איזה סיפור איזוטרי על פועלו של שר המרחצאות ביוון העתיקה, ניחא, אבל זה לא המקרה כאן.
מסכים עם ביקורת השורה.
הסיפור של טורינג מוצלח מספיק בשביל שגם אם יספרו אותו בצורה חסרת מעוף ויבשה הוא עדיין יצליח לעניין בגלל העובדות היבשות וזה בערך מה שקורה פה. לא, הסרט לא כישלון, יש בו חלקים מותחים, יש בו דרמה מספקת, משחק סביר.. אבל הוא כן שבלוני. מאוד. וחבל, כי בידיים של מישהו פחות קונבציונלי זה היה יכול להיות אחלה סרט. אתם יודעים.. כזה שגם אומר משהו על טורינג או על העולם או על הומואים מבלי שזה ירגיש כמו ערך בוקיפידה. זה נראה כמו הסרט שהמורה למחשבים נותן לתלמידים שלו לראות כשיש עבודות תחזוקה על המחשבים.
סרט מאכזב
עם המון קלישאות, אי דיוקים היסטוריים, פאתוס ועוד מילים יפות לתאר שעמום. הולך לגרוף פרסים לסרט הטוב ביותר ו/או לשחקן הטוב ביותר על חשבון ג'יי קיי סימונס ובויהוד וחבל. הרשע מנצח.
עם ג'יי קיי סימונס הוא לא מתחרה, כיוון שהוא מועמד, עד כמה שאני מבין, לתפקיד המשנה
ככה שהמתחרה של קמברבץ' הוא מייקל קיטון. בנוגע לסרט הטוב ביותר – לא נראה לי שלבויהוד יש סיכוי של ממש באקדמיה מלכתחילה…
״בויהוד״ הוא זוכה האוסקר הכי צפוי בהיסטוריה בערך
על מה אתה מדבר ידידי?
היה לי את הרושם שלבויהוד חסרים כוכבים ודחיפה משמעותית של האולפנים בשביל זכיה באוסקר.
אבל בהחלט ייתכן שאני טועה, בטח אחרי זכיה בגלובוס הזהב שנוטה עוד יותר לחנפנות…
שחקן טוב ומסביבו העדר סרט
חצי מהדמויות בסרט הזה הן או בעלות אופי חד-ממדי (המרגל, המפקד, הפלרטטן, האשה [כן, בסרט הזה "אשה" זה אופי]) או נטולות אופי בכלל (השוטר, הבלש, חבר הילדות). עלילה כמעט ואין. התפתחות אופי כמעט ואין. צילומים יפים או אפקטים כמעט ואין.
אנחנו נשארים עם שני דברים בלבד: בניית דמות מעניינת של טיורינג, ומשחק נהדר של קמברבץ'. בשביל הדיקציה והבעות הפנים שלו בהחלט שווה לראות את הסרט, אבל אין שום סיבה לעשות את זה בקולנוע.
סרט מיותר.
כל מה שהסרט הזה מגלה לכם על אלן טיורינג, האדם, יכולתם לדעת מחמש דקות בוויקיפדיה.
כל מה שהסרט הזה מספר לכם על אלן טיורינג, מפצח הצפנים, יכולתם לדעת על מחמש דקות בוויקיפדיה.
כל מה שהסרט הזה חושף על אלן טיורינג, ממציא המחשב, יכולתם לדעת מחמש דקות בוויקיפדיה.
כל מה שהסרט הזה מגלה לכם על מלחמת העולם השניה, יכולתם לדעת מחמש דקות בויקיפדיה.
כל מה שהסרט הזה מספר לכם על מה זה להיות הומוסקסואל בחברה שמחשיבה את זה כפשע, יכולתם לדעת מחמש דקות בויויקפדיה.
מה הסרט כן מראה לכם שלוקח יותר משיטוט אקראי בוויקיפדיה? הוא שיעור מצויין בעורך שעתיים על שבלונות – שבלונות תסריטאיות, שבלנונות פסיכולוגיות, שבלונות של תיאור דמויות (כמובן שהמדען הגאון בסרט שיצא ב-2014 הוא סמי-אוטיסט עם בעיות ליצירת קשרים חברתיים שמתנהג כמו שמוק לאנשים שסביבו אבל זה רק בגלל שהוא צריך חברים, TM. אם זה היה בשנות החמישים הוא היה מדן בחלוק לבן עם מבט מטורף בעיניים ואם זה היה בשנות התשעים הוא היה האקר בטלן מוקף מגשי פיצה*).
מה הסרט הזה תרם לכם לחיים? תוכלו להגיד שראיתם את אחד המועמדים המובילים לאוסקר הקרוב.
כרגיל דעתי המורחבת (יחד עם דעתו של אביעד שמיר והרבה ספויילרים) נמצאת בפרק החדש של שורה שניה באמצע
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=452102&cid=490562
* לא היו האקרים ומגשי פיצה מהסוג הזה בשנות הארבעים? אתם באמת חושבים שדיוק היסטורי הוא מעניינו של הסרט?
אבל טיורינג באמת היה אספרגר
לפני כמה שנים תרגמתי ספר על טיורינג, והאספרגריות של טיורינג עולה בבירור ממסמכים היסטוריים וחד משמעיים. זה אחד הדברים היחידים בסרט שהוא ממש מדויק ואמין. דווקא המשפטים שבהם הוא מתחמן את סביבתו (כשהוא משכנע את ההורים של ג'ואן שהיא תגור עם נשים ולא גברים, לדוגמה) הם שהיו out of character.
והסרט באמת משעמם, נטול מעוף, שבלוני ורדוד. ממש מבאס :(
הסרט הזה לא כזה גרוע כמו שנשמע
נכון, אוסקרים טיפוסי. לקחו חומר מצויין והגישו אותו בצורה הכי צפויה, בנאלית ופשוטה שיכולה להיות. הבימוי די משעמם, ישנם סצנות שאמורות לרגש מאוד אבל בפועל הן גורמות לגיחוך ופרט לטיורינג הדמויות די גרועות.
אבל כשמסתכלים עליו בסופו של דבר, לא באמת מדובר בסרט רע. נכון הוא מאכזב מאוד ופוטנציאל אדיר נזרק לפח. אבל עדיין המשחק נהדר, הסרט בסדר גמור והשוואת הסוף לסוף של וויפלאש עושה לסרט רק טוב.
יותר אהבתי את משחקי החיקוי מהתאוריה של הכל, שגם הוא אוסקרי טיפוסי רק הרבה יותר קיטשי (נכון שגם יותר מצחיק) עם סוף ומסקנה מטופשים.
זה שהוא לוקח כ"כ הרבה פרסים בלי שמגיע לו לא הופך אותו לגרוע.
משחק החיקוי לא שווה קולנוע, אבל בהחלט לא מזיק ונחמד מאוד לצפייה.
הסרט לא מצדיק את האוסקרים שהוא כנראה ייקבל
לצערי אני נאלץ להסכים עם רד פיש.
האמת שזו היתה תחושת הבטן שלי אך קיוותי אחרת והתבדתי.
אגב, את דעותיי "המלומדות" פירטתי בקצרה כאן :
https://gal015.wordpress.com/2015/01/16/the-imitation-game-2014-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99/
בקשת עזרה ממי שראה את הסרט
האם יש בסרט סצינות מיניות/לא צנועות?
השאלה ממניעים דתיים…
תודה לעוזרים
לא.
אבל מוזכרת בו הנטייה ההומוסקסואלית של גיבור הסרט. (אם זה מפריע)
לבירור יותר מעמיק, כאן.
תודה ושאלת המשך
האם זה רק מוזכר כבדרך אגב, או שהנטייה שלו היא גם חלק כלשהו מהעלילה?
שוב תודה מראש.
הייתי נוטה לומר שכן.
הסרט מתפצל בגדול לשלושה קווי זמן. בשניים המשניים (כלומר, לפני ואחריה מלחמה) הם מהווים מהלכי עלילה משמעותיים, בעוד שבקו העלילה הראשי הוא אפיון דמות חשוב שעולה לדיון פעם פעמיים, אבל הוא באותה מידה יכל להיות סטרייט או א-מיני (כמו שהסרט, בסופו של דבר, די מצייר אותו), ככל הנראה.
אין שום תיאורים, סצנות נשיקה בין גברים, וידוי אהבה או כל דבר שכזה (ומכאן ההערה על ה"א-מיני").
אין סצנות לא צנועות.
לא אין.
אני ממש שנאתי את הסרט
בעיקר את העובדה שהוא אמור לדבר על הומופוביה ומלחמה ונכשל בלייצג את שני המושגים האלה ולהעמיק בהם (או אפילו לדון בהם באופן שטחי). כמו שדורון כתב, הכל היה כ״כ קלישאתי ומשעמם – לא מאמין שיש לו ציון סביר ב-rotten tomatoes.
"אמור" לדבר על הומופוביה ומלחמה?
(ל"ת)
לא מסכים איתך.
הוא בהחלט *כן* נוגע בשני הנושאים, בנושא המלחמה – בפרט הדילמות של שימוש במודיעין בזמן מלחמה, דווקא בצורה די עמוקה. הוא גם מתייחס להומופוביה לפחות פעם אחת.
לא שאהבתי את הסרט. ממש ממש לא אהבתי אותו. אבל לא מהסיבות הללו. (רד די פגע לדעתי במיני ביקורת- הוא שבלוני וקלישאתי)
דרך אגב, רד, תהיה ביקורת?