כידוע, הבעיה עם טבלאות שוברי הקופות, בעיקר אלה של כל הזמנים, היא שהמספרים האלה לא אומרים שום דבר. בכל פעם שבה ייאמר שסרט כלשהו הגיע למקום מכובד בטבלת הסרטים המצליחים של כל הזמנים, יגיעו בעקבות זאת ההסתייגויות הרגילות: זה לא כולל אינפלציה, ואם מכניסים אינפלציה לעניין הטבלאות פתאום לא שוות שום דבר; זה לא מספר את הסיפור המלא, כי ההכנסות של סרט בקולנוע היום הן רק חלק קטן מההכנסות שלו בכלל, ולא כוללות את הוצאות הענק של האולפנים על הסרט; ובכלל, מה זה משנה? ההכנסות של סרט בקופות לא באמת אומרות כמעט שום דבר על הפופולריות שלו. הן אומרות יותר על היעילות של מסע הפרסום שלו. הפרספקטיבה המעוותת של מחירי הכרטיסים אומרת שבימינו, כשסרטים מסוימים מגיעים לטופ 20 של כל הזמנים זה רק אומר שהם עשו את המצופה מהם בקופות. בכלל, לקרוא לזה "הסרטים המצליחים של כל הזמנים" זו די בדיחה, כשהיא מורכבת כמעט אך ורק מסרטי המשך משלוש השנים האחרונות. "רובוטריקים 3" הכניס 1124 מיליון דולר ברחבי העולם; "הנסיכה הקסומה" הכניס 30 מיליון. למישהו יש ספק איזה מהסרטים האלה אהוב יותר? נכון. אבל.
זה נדיר, אבל לפעמים קורה בכל זאת שאפשר לראות כבר בטבלת הקופות שסרט כלשהו הוא תופעה שחורגת מתחום מסע הפרסום. הצלחה מסחרית שמעידה על כך שהסרט הופך עוד בחייו לתופעה. השנה – כלומר, טכנית, ב-2013 – זה קרה. הסרט הוא "לשבור את הקרח".
"לשבור את הקרח" הוא לא הסרט הכי מכניס של 2013: "איירון מן 3" הכניס 1215 מיליון דולר, ומדורג במקום החמישי בטבלת הסרטים המצליחים של כל הזמנים. אבל לגבי "איירון מן 3", זו לא חכמה. זה סרט המשך, חלק מסדרה פופולרית מאוד שהיא חלק מסדרה פופולרית עוד יותר, פרנצ'ייז מוכר, דמות מוכרת, שחקנים מוכרים. ההצלחה שלו מובנת מאליה. "לשבור את הקרח", לעומת זאת, הוא סרט ששום דבר לא הובטח לו מראש. הוא שייך אמנם ל"מותג" הנסיכות של דיסני, אבל זה לגמרי לא מבטיח הצלחה. הוא לא מבוסס על שום סרט קודם, שום ספר, שום דמות מוכרת. היה לו מסע פרסום גדול, כמו לכל סרט הוליוודי, אבל הפתיחה שלו לא שברה שום שיאים. הוא המשיך להביא עוד ועוד (ועוד) צופים מסיבה אחת בלבד – כי אנשים מאוד מאוד אוהבים את הסרט הזה.
רשימת ההישגים הקופתיים של הסרט הזה והשיאים ששבר הלכה והתארכה בהתמדה לאורך החודשים האחרונים. בארה"ב הוא בילה 16 סופי שבוע רצופים בעשירית הסרטים המובילים – יותר מכל סרט אחר בעשור האחרון (כולל "אווטאר", אגב). הוא הפך לסרט המצליח ביותר של דיסני בשנים האחרונות, ואז לסרט הכי מצליח של דיסני בכלל (בלי התאמת אינפלציה, יא), ואז לסרט הכי מצליח של דיסני-פיקסאר שאינו המשך, ואז עבר את המיליארד בהכנסות כוללות. לפני יומיים, הוא נכנס אל תוך העשיריה הפותחת של הסרטים המכניסים ביותר אי פעם בכל העולם, עם הכנסות של 1,072 מיליון דולר עד היום. והיד עדיין נטויה (ביפן הסרט יצא ממש לא מזמן, וגם שם הוא הצלחה אדירה). בדרך הוא גם הפך לסרט האנימציה המכניס ביותר אי פעם – יותר מכל סרט של פיקסאר, יותר מכל "שרק", יותר מ"מלך האריות", יותר מ"צעצוע של סיפור 3".
להיות אחד מעשרת הסרטים המצליחים ביותר "אי פעם" זה, כאמור, כבר לא כל כך מרגש כמו שזה נשמע: סרטים נכנסים לעשיריה הזאת כל שנה. אבל הסרטים האלה הם תמיד סרטי המשך בפרנצ'ייזים מוכרים שעושים פתיחה של 100 פלוס מיליון דולר. "לשבור את הקרח" נמצא במקום העשירי ברשימת הסרטים המכניסים בכל הזמנים, אבל אם מסננים את הרשימה כך שתכלול סרטים שאינם המשכים בלבד, הוא נמצא במקום השלישי. "טיטניק", "אווטאר", "לשבור את הקרח": אלה הם שלושת הלא-המשכים המצליחים ביותר אי פעם.
כשסרט כמו "איירון מן 3" מצליח, מרגישים את זה בבוקס אופיס מוג'ו, ומדברים על זה בעין הדג ושאר אתרי גיקיאדה, אבל זה פחות או יותר הכל. מי שלא מתעניין בסרטי גיבורי על או בנתוני קופות, לא יידע בכלל איזה מספר נמצא בקצה השם של הסרט הנוכחי. "לשבור את הקרח" הוא סיפור שונה לגמרי: בקרב בנות 5-18 הוא כרגע נחשב לדבר הכי טוב שקרה אי פעם, וגם אם אתם לא מכירים את קבוצת הגיל הזאת, את האהבה לסרט הזה מרגישים באינטרנט. אם אתם בפייסבוק, ולא נתקלתם כבר בעשר גירסאות של "Let it Go" לפחות, אתם היחידים. רציתי לספק רשימה של קאברים לשיר, אבל כבר אין צורך בזה. כל מה שצריך זה את הסיכום של הנוסטלגיה קריטיק.
אני לא יודע איך ההיסטוריה תראה את "לשבור את הקרח", אבל לא נראה לי שיש ספק שהסרט הזה הוא "קלאסיקת דיסני" לכל דבר. הוא מצטרף, בלי שום סייג, לרשימה שכוללת את "שלגיה ושבעת הגמדים", "בת הים הקטנה" ו"מלך האריות". ועכשיו היינו כאן כדי לראות את זה בזמן אמיתי. מה שכיף בכל העסק הזה הוא שמגיע לו: לא רק שזה באמת סרט מצוין, "לשבור את הקרח" יוצא דופן ברשימת הסרטים המצליחים ביותר אי פעם מעוד בחינות. זה סרט ששתי הגיבורות הראשיות שלו הן נשים (ואתם זוכרים כמה זה נדיר, נכון?), זה מיוזיקל לכל דבר (בעידן שבו שירים בסרטים הם דבר שקורה לעתים רחוקות, ומוסתר בשיווק כאילו היה בושה משפחתית), והוא כולל מסרים של סובלנות, כל כך חיוביים שנוצרים פונדמנטליסטים פסיכים הרגישו צורך לצעוק שהוא יצירה של השטן (במילים האלה). מתברר שאם תתנו לילדים שלכם לראות את הסרט הזה אולי הם יגדלו, חלילה, להיות לא הומופובים. ואפילו אם כל זה לא היה נכון, עצם העובדה שסרט מגיע לרשימת הגדולים אי פעם בזכות עצמו ולא בזכות הפרנצ'ייז שלו היא אירוע נדיר ומשמח. לא משנה אם אהבתם או לא אהבתם את "לשבור את הקרח", ההצלחה הפנומנלית שלו היא חדשות טובות לקולנוע. עוד, בבקשה. וכשאני אומר "עוד" אני לא מתכוון לסרטי המשך.
מחיאות כפיים
על המשפט האחרון.
לא יודע...
ישבתי בקולנוע עם הילדים שהשתעממו רצח במחצית הראשונה של הסרט. רמת הדיבורים בקהל הראתה לי שהם לא היחידים שלא מפוקסים בסרט. אני נהניתי בקטע בסיסי של גוד-טיים סביר ולא יותר מזה. בסוף השליש השני של הסרט כבר התחילו לצאת מהסרט הורים וילדים בקצב שלא מבייש סרט של קוזשווילי.
אחר כך ראיתי את זה בגרסה האנגלית (לא בארץ), ובאמת זה היה נחמד, והקהל (האמריקאי) יצא נינוח למדי ותו לא.
שאלתי עוד כמה שהלכו עם הילדים וכולם אמרו – "נחמד".
כל ההשתפכויות על הסרט הזה פשוט נשגבות מבינתי. אני מבין את הטוענים המהפכניות, העומק, הרעיונות החדשניים וכו' – אבל זה עדיין לא עושה את זה סרט "מדהים".
וכמו שאמרת – המספרים לא מעידים בהכרח על משהו, יהא מה שיהיה.
זה שהנסיכות הן נשיות הופך את הסרט ליותר פמיניסטי?
לי זה דווקא נראה מוזר. סרט עם מסר כל-כך חדשני לגבי נשים, והדמויות הראשיות הן בדיוק מאותה שבלונה של נסיכות דיסני – ברביות דקיקות ואלגנטיות. אם יש דבר אחד שדיסני מקפידים לא לעשות זה לייצר מודלים לחיקוי שיותר מ -0.01% מקהל היעד שלהם יכול להזדהות איתו. זה שהן נסיכות זה לא כזה משנה, אם הנסיכה מייצגת רעיונות כמו מנהיגות נשית, חכמה ועצמאות, אבל כשלכולן יש מותניים בעובי האצבע של הילדה הקטנה שצופה בסרטים האלה, המסר הוא שכל התכונות החיוביות האלה לא שוות כלום בלי מראה חיצוני מאוד ספציפי.
Baby steps, people!
יש בעיה מאוד גדולה של שנאה של נשיות במדיה לילדים. במשך הרבה מאוד זמן, חינכו ילדות קטנות רק להתאים לשבלונה מסוימת של נשיות פסיבית – והמדיה המודרנית מנסה לפצות על זה על ידי כך שהיא מראה שכן! בנות גם יכולות לאהוב להילחם ומשחקי מחשב ולא ללבוש ורוד! אבל… הולכים טיפה יותר מדי לקיצוניות השנייה: הבנות היחידות ששוות משהו הן כאלה שאוהבות ספורט ולא מתעניינות באיפור וקשוחות, והבחורות הנשיות הן כולן טיפשות, רדודות ונלעגות. אתם יודעים,בגלל שדברים\תחביבים נשיים הם עלובים בגלל שהם של בנות.
אז זה נחמד מדי פעם שיש דמויות נשיות אקטיביות ומפותחות שלובשות שמלות ואיפור ולא צריכות להצדיק את עצמן עם אומנויות לחימה או קשתות וגם לא סתם עלמות במצוקה פסיביות. זה נחמד שהבנות הנשיות שבעולם לא צריכות להרגיש כאילו המדיה שהן צורכות יורקת להם בפרצוף, וזה נחמד שהטומבויות לא צריכות להרגיש כאילו יש להן חובה מוסרית אף פעם לא לאהוב שום דבר נשי אי פעם (להן, אני עד לפני שנתיים בערך).
פרוזן (וכל הכסף שהוא עשה) הוא צעד קדימה בייצוג נשי במדיה לילדים, אבל זה לא אומר שהוא מושלם מהבחינה הזאת, או שהוא פתר את כל הבעיות אי פעם ועכשיו הפמיניזם נגמר וכולם הולכים הביתה. יהיה נחמד אם נוכל גם לראות נסיכה שמנה, או אחת עם אף גדול או משהו – צעד קדימה הוא חסר ערך אם אתה מפסיק ללכת.
ולילו וסטיץ'.
(ל"ת)
אני...לא בטוחה לאיזה חלק בהודעה שלי אתה עונה
(ל"ת)
לילו היא דוגמה לדמות מצוירת של דיסני
שלא בנויה לפי הסטנדרט של ברבי. היא עגלגלה ויש לה אף רחב.
אבל היא לא נסיכה, והיא לא משמשת כמודל לחיקוי כמו נסיכה. המרצ'נדייז של הסרט התמקד בסטיץ', לא בלילו. אז אני לא בטוח עד כמה היא רלוונטית לדיון.
"אם יש דבר אחד שדיסני מקפידים לא לעשות זה לייצר מודלים לחיקוי שיותר מ -0.01% מקהל היעד שלהם יכול להזדהות איתו"
(ל"ת)
כשמדברים על נושאים כמו פמיניזם במדיה
מן הסתם אתה הולך לעשות כמה הכללות. כן, היו כמה סרטים שעשו את זה בסדר , אבל זה לא מבטל את האווירה הכללית של התעשייה.
ילדה עגלגלה אחת לא סותרת את העובדה שהרוב המכריע של נסיכות דיסני, דמויות נשיות של דיסני, ודמויות נשיות מונפשות בכלל הן רזות ויפות – בעוד שגברים מקבלים הרבה יותר אופציות.
אני מסכים איתך,
ואולי באמת ההודעה שלי לא הייתה כל כך רלוונטית לדיון. בעיקרון, משהו בטון ההודעה של רוני הפריע לי. בעיקר המשפט האחרון של ההודעה, שלא משנה כמה תכונות חיוביות יש לדמות, העובדה שהיא יפה ורזה מבטלת הכל. סוג של "שנאת אנשים יפים" במדיה, ולא רק בסרטי דיסני או סרטים לילדים (הדיונים ב'נימפונית' ועוד). עם הדעה שלך הסכמתי לגמרי, שצריך להתחיל עם צעדים כלשהם, ולא להתרכז רק בדברים שעומדים במקום. האם ראוי שסרטי ילדים יציגו דמויות שלא נראות רק כמו ברביות? בהחלט, אבל זה לא משהו שאופייני אך ורק לסרטי דיסני, ורוני תקפה את דיסני כאילו היו האחראים היחידים על כך.
זה ממש לא מה שהתכוונתי לומר
אני לא חושבת שיש משהו רע בהצגת יופי, אבל דיסני ושאר האולפנים הגדולים מציגים סטנדרט אחד לא מציאותי של יופי לקהל נוח להשפעה. אני לא אומרת שזה מבטל את כל המסרים החיוביים של דיסני, אבל בכל זאת יש להם אחריות מסוימת על מה שהם מייצרים, וזה נראה לי קצת מוזר שזה התחום האחד שהם פשוט לא מתפשרים עליו.
כשמדברים על ייצוג נשים במדיה, בין אם בסרטים מצוירים ובין אם בקולנוע או בפרסומות, חשוב להעריך טרנדים חיוביים, אבל זה לא אומר שאי אפשר להעביר ביקורת. כלומר, אם לא הייתה ביקורת, לא היו דברים כמו נסיכות קונג-פו ואהבה בין אחיות וקשרי אמא-בת ודברים כאלה.
חוץ מזה, אני לא חושבת שזה משהו נגד אנשים יפים, כי אני לא תופסת יופי כמו שדיסני תופסים אותו. אין יופי אחד, הוא לא מורכב רק ממראה חיצוני, והוא גם לא כזה עניין מרכזי במציאות – אני לא אשנא מישהו כי הוא מכוער, ואני לא אתאהב במישהו כי הוא יפה. אבל המדיה המערבית ממשיכה לספר לנו שיש רק יופי אחד, מראה חיצוני זה הדבר הכי חשוב באדם, ומי שמבקר את זה הוא כנראה מכוער ששונא יפים. הקיפאון של דיסני בקטע הזה פשוט בולט בעיני הרבה יותר על רקע השינוי החיובי במסרים שלהם, וזה נראה לי כמו משהו שחשוב לציין, בייחוד כשמדברים על סרט כל-כך פופולרי. ואני אומרת את זה כבחורה נשית, חובבת שמלות ומעריצה של דיסני מגיל שלוש ועד היום.
תגובה יפה
ריפרפתי על השרשור הזה ונהניתי.
נראה לי שיש כאן שני נושאים נפרדים
אני מסכימה שזה לגמרי מגניב שיש פתאום סרטי ילדים שמציגים מודל של נסיכה שחייה לא מסתכמים בלהתחתן עם נסיך בגיל 16. זה גם מעולה שאף אחד לא חשב שאישה חזקה לא יכולה להיות נסיכה, או שיש סתירה בין נשיות לחוזק. אני מדברת על משהו אחר – גם היום לכל הנסיכות יש אותו מבנה פיזי של שעון חול, עם חזה ואגן רחבים, וכל השאר דק וארוך. יש שתי דמויות מונפשות שמנות שאני מכירה – אורסולה מבת הים, שהייתה האנטיתזה המרושעת למודל החיקוי האמיתי, אריאל, ופיונה משרק, שצריכה להפוך למפלצת כדי לקבל לגיטימציה להיות שמנה. אפילו מרידה מאמיצה, שלא אמורה להתאים לסטנדרטים קלאסיים של נסיכה, היא רזה עם אגן רחב, ובמקום לעשות אותה שמנמנה פשוט הראו לנו אותה בולסת אוכל ונחנקת בשמלה צרה מדי, כשהמידות שלה הן עדיין המידות של דיסני – והמרצ'נדייז הקצינו אותן יותר. אם סרטי הילדים מעדכנים את המסר שלהם לגבי נשיות, לא כדאי שייפטרו גם מהחיבור הבסיסי בין מראה חיצוני מסוים לערך הגיבורה שלהם? זה הרי המסר האנטי-נשי הכי בסיסי שיש.
אגב, לגבי נסיכות טום-בויז – אני לא חושבת שיש הרבה, ואני לא חושבת שזה רע שיהיו הרבה. בעיני זה יפה שפיונה יודעת קונג-פו ומרידה רוכבת על סוסים ויורה בחץ וקשת, כי זה מעלה את מספר הדברים שאישה יכולה להיות/לעשות/ללמוד, וזה לא סותר תכונות שנחשבות נשיות. ואיפה יש אינפלציה של נסיכות לא נשיות? אני לא ראיתי נסיכה אחת במכנסיים, ואני לא חושבת שנסיכה כזו תהפוך את הנסיכה בשמלה למודל לא לגיטימי. להפך, ילדות שלא אוהבות שמלות יוכלו להזדהות איתה.
אני יודעת שאלו שני נושאים שונים
את העלית את השאלה למה העובדה שהנסיכות בסרט נשיות הופכת את הסרט לפמיניסטי (ועל זה עניתי לך, המחסור בדמויות נשיות חיוביות במדיה לילדים – לא דווקא רק בסרטי נסיכות) ואז העלית ביקורת על המראה של הנשים בסרט – ועם זה הסכמתי איתך לחלוטין.
כי מותר להעריך דברים גם אם הם לא מושלמים. כי סרט יכול להיות פמיניסטי באספקט אחד שלו, אבל להישאר במקום באספקט אחר. וכי, שוב, זה רק צעד אחד קדימה, לא כל המסע.
ואין לי שום דבר כנגד דמויות טומבויות באשר הן, אני בעצמי די גברית , הייתה לי בעיה עם השנאה והזלזול בדמויות נשיות במדיה לילדים. אפשר להגיד "כן! את יכולה להיות טומבוי!" בלי להשמיץ את כל מי שלא
בסדר, אז אנחנו מסכימות, בעצם.
אני לא חושבת שזה שכל הדמויות של דיסני עדיין נראות כמו ברביות הופך את השינוי של המסר של הסרטים האלה לזניח. זו רק עוד נקודה למחשבה. אני מאוד מעריכה את הפן הפמיניסטי של הסרט, אבל הקונטרסט בין ההתנהגות של הדמויות למראה הקבוע שלהם נעשה צורם יותר ויותר עם כל סרט, לדעתי. זה ממש הפריע לי כשראיתי את פרוזן, חשבתי שזה ממש מתבקש, בייחוד אחרי אמיצה. זה מגוחך שהדמות הלא רזה היחידה אי פעם בתולדות דיסני היא אורסולה.
וכמעט כל הפיות שנראו אי פעם בדיסני.
( לא להפחית מערך הטיעון. כי הדמויות האלה הן תמיד מבוגרות ולא הגיבורות, אבל פשוט דיוק)
איפה עוד היו פיות? זכורות לי רק סינדרלה והיפהפייה הנרדמת.
כי לטינקרבל (ולחברותיה מההפרנצ'ייז שמוקדש רק לה) יש מבנה גוף מאוד סקסי (אם לא מתייחסים לעובדה שגובהה נמדד בסנטימטרים).
רק שם.
אבל זה מספיק ל"הדמות הלא רזה היחידה". (ואם להיות יותר ספציפי: והמלכה בעליסה וארץ הפלאות, והמכשפה בחרב שבאבן, והמשדכת במולאן)
נו, לא רק שהן לא הגיבורות, הן אנטי-מודל לחיקוי.
את השתיים הראשונות אני לא זוכר, השדכנית במולאן הייתה אחת הדמויות הכי גרוטסקיות שראיתי.
לא דובר על מודלים לחיקוי.
כי הדוגמה הראשונה הייתה אורסולה.
דובר על קיום כלשהו.
זה שבעולם דיסני מכוער= רשע זה משהו אחר שנראה לי שמוסכם כמעט על כולם. ( עם עלה התאנה שהוא הגיבן מנוטרדאם).
לאנטגוניסטים גברים דווקא מותר להיות רזים.
ג'פאר למשל. קרואלה דה-וויל גם רזה מאוד, אבל כן – מבחינת דיסני, מכוער=שמן=רשע.
לגבי שמן או רזה אני חושב שיש חלוקה די שיווינית
של נבלים. גם המכשפה משלגיה ומלפסינט די רזות. ( ואפילו די נאות. עד שהן צריכות לעשות מעשים מרושעים ואז הן נהפכות לזקנות מכוערות/דרקונים) .
אורסולה הוזכרה
כדי להדגיש את העובדה שייצוג של נשים שמנות בדיסני הוא כזה גרוע שהדוגמה היחידה שיש היא אחת הרשעיות הכי מרושעות בהיסטוריה של דיסני. אז כן, היא טעתה ויש עוד כמה שמנמנות, כולן זקנות ובתפקדי משנה במקרה הטוב, או עוד רשעות נתעבות במקרה הרע.
זה לא מוריד מהטענה שנשים שלא מתאימות לשבלונה ספציפית של יופי רזה אף פעם לא זוכות להיות הגיבורות של הסיפור. שזו הנקודה הראשית של ההודעה, אורסולה רק הובעה כדי לחזק אותה. אם כל סרט של דיסני היה כלל רשעית נתעבת ושמנה, זה… לא יהיה ניצחון גדול לפמניזם.
וזה מגיע מעבר לנקודה של רשע=מכוער. יש הרבה יותר גיבורים מונפשים גבריים שהם שמנמנים, או לא ממש יפים, או חנונים (ולא רק "חתיכה שלובשת משקפיים וסוודר שלא מתאים") או בעלי אף גדול, או משהו, מאשר דמויות נשיות שהן לא רזות ודקיקות עם עיניים גדולות ואף קטן. כמה גיבורות מונפשות נראות כמו ראלף ההורס, נגיד?
לא באתי בכלל לטעון אחרת.
ולכן רשמתי " לא להפחית מערך הטיעון."
אגב, בחיפוש אחרי גיבורות שמנמנות ( עוד אחת! הבעלים של השועל מהשועל והכלב! והיא אפילו מצטרפת לצד של הטובים.) נזכרתי באטלנטיס ובמכנאית בו. היא אמנם לא שמנה אבל אני כן חושב שהיא נראית אחרת אבל אני מ-מ-ש גרוע בלהבין את הדברים האלה אז אולי אני טועה ובכל מקרה גם אם כן זה, כמו שנאמר, טיפה בים גדול מדי.
[ להבהרה – כולנו מסכימים. אני פשוט מדגיש שיש יותר מדמות אחת שמנה. אנחנו עדיין מסכימים אחרי שאמרתי את זה.]
מי, אודרי?
אני חושבת שהיא לא שונה מהנסיכות של דיסני, היא פשוט לבושה אחרת. אבל גם אם לא, זה לא באמת עקרוני. אנחנו מסכימים בגדול.
מי, אודרי?
אני חושבת שהיא לא שונה מהנסיכות של דיסני, היא פשוט לבושה אחרת. אבל גם אם לא, זה לא באמת עקרוני. אנחנו מסכימים בגדול.
בעצם, אנחנו כן מדברים כאן על מודלים לחיקוי
והעניין הוא לא באמת כמות הנשים השמנות שיש לדיסני, אלא זה שאף דמות נשית שהיא מודל לחיקוי היא לא שמנה. השמנות של דיסני הן הרעות והפיות הטובות, שאמורות להזכיר סבתות חביבה יותר מאשר להיות דמויות להזדהות איתן.
חדשות טובות בעיקר לסרטי אנימציה
סרטי האנימציה של האולפנים הגדולים, המשכונים או לא, כמעט תמיד מצליחים לכסות את ההשקעה – אם לא בקופות, אז בחיים הארוכים במדיה הביתית או במרצ'נדייז. לכן האולפנים יכולים להרשות לעצמם להשקיע מאות מליונים בסרטים על רובוטים אילמים, עכברושים מבשלים או זקנים נרגנים. כשזה מגיע ללייב אקשן, קשה מאוד להבדיל בזמן התנעת פרוייקט בין "שודדי הקאריביים" ל"הפרש הבודד". וסרט כמו הפרש הבודד הוא הפסד כפול – גם מרבית הכסף שהושקע בו יורד לטמיון, וגם הוא תופס מקום באולמות הקולנוע ובלוחות הזמנים של בלוקבאסטר אחר, מצליח יותר.
ובהמשך לדיון שהיה לנו בכתבה אחרת – כשהסרטים המצליחים ביותר מכניסים לאולפנים פחות מכפול מההשקעה בהם, האולפנים לא יכולים להרשות לעצמם לקחת יותר מדי סיכונים. כל המחמאות שנתת לתעוזה שמאחורי "המבול" לא שוות הרבה אם הוא הולך (כנראה) לכסות בקושי את ההשקעה בו (מישהו מחכה לסרט ההמשך "סדום"?). השילוב בין כסף גדול למקוריות נראה כמו רעיון כלכלי רע מאוד (אני לא אתפלא אם גם לבמאים כמו קמרון או נולאן יתחילו לנתק את בלון החמצן, בטח אם יהיה להם פרוייקט אחד כושל או כושל למחצה).
וואו, כן, אני רוצה סרט על סדום.
בתפקיד לוט : סיימון פג.
אתה יודע שיש סרט על יציאת מצרים עוד השנה, כן?
(האם נקבל טריילר בזמן לפסח?).
אבל אני מאוד בספק אם הוא יהיה נועז כמו "המבול". תשמע, אני אישית בעד זה, אבל מבחינה עיסקית טהורה – אני חייב לומר שלתת 150 מיליון דולר לדארן ארונופסקי כדי לעשות סרט תנ"כי היתה החלטה, אר, דבילית.
"לשבור את הקרח" הוא לאו דווקא סרט "נועז". הוא בהחלט מחדש דברים בגיזרת הנסיכות של דיסני, אבל בשום אופן לא מדובר פה באוונגרד פרוע או במשהו באמת שנוי במחלוקת (אלא אם כן אתה נוצרי פונדמנטליסט פרנואיד, ואלה חושבים שגם הארי פוטר הוא מהשטן). אבל זה כן סרט מקורי, וסרט שלא נצמד באדיקות לנוסחאות העבר. אני, כמובן, אשמח מאוד לעוד "המבול"-ים, אבל אני מכיר בכך שכלכלית זה בלתי אפשרי; אני אסתפק בשמחה בעוד "לשבור את הקרח"-ים במקום עוד המשכונים ממוחזרים.
תודה לאל אז שיש לנו את וורנר ולג'נדרי.
שתומכים בלתת תקציבי ענק לפרויקטים מקוריים ענקי תקציב גם אם זה נשמע דבילי. מבחינה אמנותית אני לא יכול שלא להריע להם.
גם פיקסאר היו כאלה לפני כמה שנים, אבל עכשיו נראה שהומשכות בתחום הזה עברו לדיסני. אז כל הכבוד ושימשיכו כך, ונקווה שלמרות הכל שהסרטים האלה כן יצליחו. מי הרי ציפה שכח משיכה, סרט עם שני שחקנים שכולו בשוטים ארוכים יכניס 700 מיליון דולר? מי ציפה שסרט מורכב ומסובך כמו אינספשן יכניס 900 מיליון דולר? אפילו פסיפיק רים למרות כישלון בארה"ב הרוויח סכום סביר בהכנסות בינלאומיות ואומרים שהמשך הוא אפשרי.
מחכה כבר לביקורת עוד 6 שנים
לסיקוול/פריקוול מספר 8.5 "לשבור את הקרח: מת על הקרח!" שיעסוק בהרחבה בדמותו של אולאף איש השלג.
תגידו זה רק אני
או שיש עוד אנשים שאהבו את Frozen heart(השיר הראשון בסרט) יותר מ Let it Go ?
מי שכן שיתן פישלייק:)
לא יודע בקשר לזה
אבל אני אוהב את fixer upper ויש עוד כמה שירים שלא נכנסו לסרט ומופיעים בפסקול בגרסת דלוקס.
אני מאמין שלמחזמר בברודווי הם יכנסו.
לא שאני לא שמח בשביל דיסני
אבל לדעתי פלונטר היה טוב יותר כמעט מכל בחינה, חוץ מהעובדה שלא היה בו את let it go מה שכנראה אומר שכדי שסרט של דיסני באמת יצליח הוא בסך הכל צריך שיר טוב וקליט שישווק אותו (ולמיטב ידיעתי, גם לקלאסיקות של דיסני כמו מלך האריות היה שיר כזה).
אני אהבתי יותר את "ראלף ההורס"
אבל אין מצב שהסרט הזה היה מגיע לאותם הישגים כמו "לשבור את הקרח" – כמו שהדג כתב כאן, הוא מלא מדי ברפרנסים ובדיחות שצופים צעירים מדי פשוט לא יבינו.
באמת?
הוא קצת מזכיר לי בסגנון את מולאן, לא יודעת להסביר בדיוק למה. לא מתה עליו.
בנוסף, אי אפשר להתעלם מכך שהסיפור של רפונזל לא לגמרי מקורי, אז קשה להעריך אותו כמו את פרוזן או מלך האריות. נכון שפרוזן בעקרון אמור להיות מבוסס על מלכת השלג, אבל הוא לחלוטין לא קשור אליו אז הוא קצת עומד כסיפור בזכות עצמו.
לא מקורי?
חוץ מהרעיון הבסיסי של נערה במגדל עם שיער ארוך הם שינו שם כמעט הכל.
אבל מקוריות היא לא ממש כלי שיפוט בעיניי בתחום הזה.
מבין שני הסרטים, פלונטר עשה לי את זה יותר (ולא בקטע מיני -_-).
היה לי קל יותר להתחבר לדמויות, ולקונפליקטים שהן מתמודדות איתן, ובניגוד לפרוזן, בפלונטר לא הרגשתי שמנסים להתחכם איתי עם כל מיני טוויסטים מטופשים בעלילה רק כדי שמישהו שם בדיסני יוכל להגיד "עבדתי עליך". לא שיש לי בעיה כלשהי עם טוויסטים אבל ההרגשה בפרוזן היא שהטוויסטים שם הם רק לשם הטוויסט. וגם נושאים מסוימים שהוא מדבר עליהם דיסני דנו עליהם כבר ב'מכושפת' כך שלא ממש הייתה מקוריות מהבחינה הזאת.
זה מספיק לי
בעשור האחרון אני חושבת שמעל ל-50% מהסרטים שמגיעים לקולנוע לא מבוססים על רעיון מקורי ומתחלקים בין רימייק/ריבוט, פרנצייזים היסטריים ומבוסס על סיפור/אגדה כלשהם שממילא עוותו כי לא רצו להשתמש בסיפור אבל גם לא רצו להמציא דמויות ועלילה מ-0.
זה קצת מאוס בעיני, אני לא מסוגלת יותר לשמוע על רימייקים וריבוטים וכו'. רוצה סיפור חדש למען השם.
צר לי לאכזב אותך אבל כמעט כל סיפור אפשרי עשו כבר
במה שעוד נותר לגוון זו בהגישה איתה ניגשים לכל סיפור. בסופו של דבר מה שחשוב באמת זה הדמויות ולא הסיפור עצמו. הסיפור זה רק תפאורה, ובמידה מסויימת אפשר גם בלעדיו. תראי למשל את הסדרה של 'המתים המהלכים'. מה הסיפור שם? קשה לומר. זה יותר כמו תוכנית הישרדות עם זומבים. ולמה אנשים צופים בתוכניות ריאליטי כמו הישרדות או האח הגדול? הרי אין שם עלילה. בסופו של דבר אלה הדמויות שמושכות אותנו לזה (חוץ ממני. אני לא אוהב ריאליטי).
בסופו של יום, קל לי יותר לתאר את הדמויות של פלונטר מאשר את אלה של פרוזן. הרבה יותר התחברתי לתחושת הבדידות של רפונזל במגדל הגבוה מאשר זו של אנה בארמון הסגור. פלינט היה דמות גברית הרבה יותר עגולה ואמינה מאשר שלושת אלה שהיו בפרוזן שפשוט הדביקו להם תגיות של 'רשע' 'תם' ו'קווקזי'. והסוס היה קומיק רליף הרבה יותר מוצלח מראלף בעיני.
אישית אין לי בעיה עם רימייקים כל עוד הם מציגים גישה רעננה לסיפור מוכר. ובכל מקרה, בתור אחד שנהנה לראות שוב ושוב את אותם סרטים שאהבתי (טריולוגיית בחזרה לעתיד ומלחמת הכוכבים פעם בשנה זה חובה אצלי) אין לי שום בעיה לראות סיפור מוכר ואהוב בווריאציה קצת אחרת.
שני דברים שונים
גם לי אין בעיה לראות או לקרוא עד אינסוף פעמים את אותו סרט או ספר. אני לא חושבת שכל הסיפורים כבר סופרו, עדיין מפתיעים אותי מידי פעם.
כשעושים ריבוט או רימייק או משהו לסיפור פעם בעשור ועושים אותו ממש טוב זה יכול לצאת נפלא. באטמן של נולאן היה נפלא, אם היה יוצא היום הייתי מגיעה אליו עם הרבה מטעני נגד.
אני מוחה על הטענה שלך שהכל כבר סופר. סרט כמו היא לא היה יכול להתקיים בכלל לפני 5 שנים.
טוב, יכול להיות שנכון יהיה להבדיל בעניין הזה בין רעיון לבין סיפור
למרות שההבדל יכול להיות מאוד קטן במקרים מסויימים.
אני אקח לדוגמה את ממנטו- על פני השטח הרעיון הוא לא חדש או מקורי במיוחד: גבר יוצא לנקום ברוצח/אנס של אשתו. אבל הצורה הייחודית בה הסיפור הזה מסופר היא מה שמייחדת אותו מסרטים אחרים בעלי רעיון דומה.
לגבי 'היא', מודה שעוד לא יצא לי לראות את הסרט הזה, אבל הרעיון עצמו הוא לא משהו חדש. כבר היו סיפורים על מערכות יחסים בין אישיות מלאכותית (רובוט או תוכנה) לבן אדם (היה את איש המאתיים, AI ועוד…)
אז נחזור לפלונטר: הרעיון של נערה הכלואה במגדל ומחכה ל'אביר על הסוס הלבן' הוא אכן לא מקורי. אבל הצורה שבה הוא מסופר היא שונה מגרסאות אחרות של אותו רעיון. ונכון, זה מבוסס על סיפור מוכר שמשתמש באותו רעיון לעוס, אבל הוא עדיין מצליח לשמור על אישיות משלו שמפרידה אותו מסיפורים אחרים המבוססים על רעיון דומה.
וכי אף אחד לא אמר את זה עדיין (מה שאומר שאני בדעת מיעוט, כנראה)
אני חושב ש'I See The Light' טוב הרבה יותר מ'Let It Go' (מצד שני, יצא לי לשמוע אותו במופע סוף היום של דיסנילנד מה ששדרג אותו בשבילי והפך אותו להרבה יותר קסום). ו-'Mother Knows Best' מתעלה על שניהם.
ואני בכלל הכי אוהב את 'I've Got a Dream',
אם כי יש להודות שבמידה רבה זה נובע מהסיטואציה המשעשעת ולא מהיותו פאר היצירה המוסיקלית.
וכן, גם 'Mother Knows Best' מעולה, בדרכו.
מישהו פעם ציין...
ש- I've Got a Dream הוא הפעם הראשונה בכל סרטי האנימציה של דיסני שבו דמות מסרבת לשיר (ונאלצת לעשות את זה תחת איומי אלימות). אני לא יודע אם זה נכון, אבל אני עדיין מאוד מחבב את זה. :-)
אני יודע שזה קצת אופטופיק
אבל בעקבות תמונת האווטר החדש שלך, הייתי חייב לשאול – למה עזבת את אחוות האש"ל?
לא יודע אם הוא טוב יותר
אבל הוא בהחלט מעולה. הסיבה שלא ציינתי אותו היא שאף אחת מהדמויות לא שרה אותו (חוץ מאולי כמה שורות בסוף).
שניהם מאוד אפקטיבים בסיפור אבל לדעתי let it go טיפה יותר אפיקטיבי, בעיקר כי הוא מציג את השינוי וההתפתחות של אלסה בתור דמות בניגוד להתפתחות בלבד במערכת היחסים של פלינט ורפונזל.
אני מסכימה עם הסוף שלך, בערך
אני מבינה למה פרוזן הוא להיט היסטרי, אני לא רואה בו את סרט האנימציה/מצוייר (אני לא מוצאת סיבה רצינית להפריד) הטוב בכל הזמנים. את זה יכולתי לומר גם על צעצוע של סיפור (כל השלושה). לדעתי מלך האריות ו-וול אי עוקפים אותו ברמת האיכות העלילתית והחוויה הרגשית מהצפיה, והם אפילו לא מתאמצים. יש עוד המון סרטים שהייתי מדרגת לפני פרוזן.
בהשוואה בין פרוזן לפלונטר, פרוזן מקבל לטעמי בונוסים על עלילה טיפה יותר מקורית, על מסרים קצת פחות בנאלים ועל שירים הרבה יותר קליטים.
עוד גורם נסיבתי שלדעתי שיחק לטובת פרוזן הוא רמת השקר של דיסני. הטריילרים של שני הסרטים ממש משקרים לקהל היעד, אי אפשר לדעת מהם שמדובר בסרטי נסיכות. בפרוזן יש נסיכות, אבל העלילה עוסקת הרבה מאוד באקשן, היא לא עלילת נסיכות. בפלונטר העלילה היא פשוט עלילה סרט נסיכות קלאסית שכולל מסע לגילוי עצמי והתאהבות.
לא ראיתי את "פרוזן" (עוול שאני מתכוון לתקן בזמן הקרוב),
אבל לעיתים קרובות אין יותר מדי קורלציה בין איכות להצלחה מסחרית. מקרים כמו של "גרביטי" משמחים אותי מאוד, נניח, כי הם מהווים בשבילי הוכחה שהקהל הרחב עדיין משלם כסף בשביל איכות ולא רק בשביל בידור וזהו. לכל הצלחה מסחרית יש את הנסיבות המקלות שלה – "צעצוע של סיפור 3" (שבעיני, למשל, הגיע לו לגמרי להיות סרט האנימציה המצליח ביותר בתולדות הזמנים), "פרוזן", "גרביטי" (שהוא, דרך אגב, בכיכובה של אחת השחקניות הכי מצליחות של השנים האחרונות) ו"אווטאר", למשל, הוקרנו בתלת ממד. "סקייפול", אחת ההצלחות הכי מתמיהות שאני זוכר מהשנים האחרונות, הוא סרט המשך של אחד המותגים הקולנועיים הכי מוכרים אי פעם. ל"טיטניק" היה צי של ילדות בנות 12 שיהיו מוכנות לראות את דיקפריו עם חולצה לבנה ורטובה גם 5 פעמים בקולנוע.
יש המון דברים משמחים בהצלחה הקופתית הכבירה של "פרוזן". אני לא יכול להעיד על איכותו, אבל העובדה שסרט האנימציה (אני חושב שהמושג "סרט מצויר" נהיה לא רלוונטי בערך באיזור שנות התשעים) הכי מצליח בתולדות הזמנים הוא סרט שעוסק בנשים ולא מהווה המשך/ריבוט/פריקוול/מידקוול או אדפטציה באשר היא למוצר קיים (לכאורה, לאגדה "מלכת הקרח". בפועל, פחחח) באמת אמורה לשמח מאוד. העובדה שהוא (לכאורה) סרט מצוין, מעבר להיותה סובייקטיבית, היא בעיקר בונוס.
סתם כי אני מרגיש צורך להגיד את זה
"מלך האריות" הוא סרט על גבול המושלם, ואף אחד מהסרטים הנוכחיים של דיסני, גם אלה הממש-טובים (פרוזן וראלף ההורס) לא מתקרבים אליו.
על הגבול כמו שאנה מארנדל על הגבול?
מלך האריות הוא סרט הדיסני הראשון שהשתמש בהומור גועל בכוונה, כנראה מתוך איזו מגמה ניינטיזית או מה. הוא בהחלט מעולה, ואפילו חוקרי שייקספיר מחשיבים אותו כעיבוד נפלא להאמלט, אבל מושלם הוא בוודאי שלא. שירים זכירים וקליטים ויאדה יאדה יאדה זה כן, אבל עדיין לא איב"י כמו בת הים, לא רומנטי כמו היפה והחיה, לא מאגניב כמו הרקולס ובטח ובטח שלא סקסי כמו פלונטר (מנדי מור, נו.)
לא איב"י?
באיזה עוד סרט של דיסני אחד משני הגיבורים הראשיים מת חצי שעה לתוך הסרט? ואין הרבה דברים יותר מגניבים מסקאר. לגבי סקסי ורומנטי אני לא אתווכח, אבל אני לא רואה איך זה קשור לאיכות של סרט![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
הסיבה שאני מחשיב אותו לסרט מושלם היא שהוא לוקח תבנית מוכרת ועושה אותה באופן הכי מדוייק שאפשר. כמו עוגייה רגילה שעשויה ביד אומן.
נימו (זה דיסני?)
(ל"ת)
במבי.
(ל"ת)
אגב, לדעתי יש משהו מאוד שובניסטי
בזה שכאשר דמות נשית בסרט לא מתעסקת בזוגיות, ישר צצות הפרשנויות האלה.
מה, לא יכול להיות שהבחורה פשוט לא מתעסקת בזוגיות כרגע כי היא, אה,
מצילה את העולם/מנסה להשתלט על עצמה/כל אירוע אחר שמניע סרט?
אף אחד לא מתחיל לפרשן כשגיבור סרט ילדים לא מתחתן עם נסיכה, נכון?
אז כנ"ל כאן. יש המנסים להציג את התיאוריות האלה כנאורות, ואני כבחורה – לא מבינה למה.
לדעתי הטירוף סביב הסרט הזה מוכיח דבר אחד, שמפתיע גם אותי.
עלילה זה אוברייטד. כן, זה מוזר. אם הייתם שואלים אותי לפני חודש מה האלמנט המרכזי שצריך להיות עשוי היטב כדי להפוך סרט לסרט מצוין, הייתי עונה "עלילה" בלי להסס בכלל.
ואז פרוזן.
העלילה של הסרט חלשה לגמרי. מרגישים שהיא תפורה מכמה רעיונות, שהטוויסט אולתר ברגע האחרון, שההתפתחות שלה לא אחידה. אבל המסרים מפתיעים ואקטואליים, העיצוב מצוין, הדמויות loveable בצורה יוצאת דופן, הבדיחות טובות וכיפיות לציטוט והשירים קליטים ומקסימים, אז הסרט פשוט עובד. הוא באמת באמת סרט טוב. אם נחזור להשוואה לפלונטר שעלתה כאן כבר, העלילה של פלונטר הרבה יותר אחידה ומאורגנת אבל השירים של פרוזן אוכלים את השירים של פלונטר בלי מלח… נראה לי, זאת אומרת, כי אני לא זוכרת אפילו מילה או צליל אחד משום שיר שהיה בסרט ההוא, ואני בטוחה שלא שמעתי אותם אפילו פעם אחת אחרי שסיימתי לראות את הסרט. [מה שמשותף לשני הסרטים האלו, אגב, הוא שאין בהם באד גאי ראוי לשמו. איפה הימים של סקאר ואורסולה.]
לסיכום, יש כמה אספקטים בפרוזן שאני אשמח לראות בעוד הרבה סרטים, כמו ההתמקדות במערכת יחסים לא רומנטית והמוזיקה הראויה לברודוויי, אבל אני מקווה שאף אחד לא יילך בעקבותיו בכל מה שקשור לעיצוב העלילה. לא כל אחד יכול לספק ביצוע כזה מעולה שיאפשר לו לצאת בשלום עם עלילה כל כך בעייתית.
+1 על הבאד גאי
נכון שהסרט הזה היה מעולה ועבד גם בלי נבל ראשי, אבל כשיש נבל ראשי זה כיף. בעיקר בסרטים מוזיקליים, ואז גם יש לו לפחות שיר אחד, ולא חסרים שירי נבלים מעולים כמו "Be Prepared" ו "Friends on the Other Side" (אפילו לא ראיתי "הנסיכה והצפרדע" אבל אני ממש אוהב את השיר הזה).
נוט טו סלף – להשלים כבר את "פלונטר".
דווקא בפלונטר זכור לי שהיה אנטגוניסט מספק-
אמא של פלונטר. היא דמות מעט מפחידה (עד כמה שנבל של דיסני יכול להיות מפחיד), מאד אמבווילנטית, וגם די מורכבת. וחוץ מזה היה לה שיר נהדר. לגבי frozen אני לא יכול להגיד כי לצערי עדיין עדיין לא ראיתי את הסרט הזה.
ספוילר לפלונטר מעלי
שחכתי לסמן.
אני לא חושב שהיה שם ספוילר כלשהו.
מה שכן, לגיבורת הסרט לא קוראים "פלונטר".![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
קוראים לה בכלל לייטנינג מקווין. *סטגדיש*
(הבדיחה מובנת מספיק, כן? זה כי בעברית קראו לו ספידי ו… לא משנה.)
אופס, לא שמתי לב.
אולי באמת היה יותר פשוט אם פשוט היו קוראים לסרט "רפונזל" אפילו שלשם הנוכחי יש סוג של כפל משמעות משעשע.
חמש דקות
(ל"ת)
או שפספסתי את ההתחלה או שהזיכרון שלי במצב עגום :-)
(ל"ת)
אותי היא לא הפחידה אפילו קצת.
והשיר שלה היה ממש רגוע ולא דרמטי. היא בעיקר נשמעה כמו טיפוס קצת מעיק, ממש לא מרושעת מכף רגל ועד ראש ומעבירת צמרמורת כמו נבלים אחרים של דיסני.
אני דווקא אהבתי את זה שגותל הייתה דמות מורכבת,
ולא נבלית סטנדרטית שיש לה רק פן אחד. יש סיבה אמיתית וברורה לכל מה שהיא עושה, והעמדת הפנים שלה כל כך טובה, שלרגעים אפשר כמעט להתבלבל ולהרגיש כאילו באמת אכפת לה מרפונזל. אני דוקא אהבתי את הדרך בה השיר שלה העביר את התחושה שבמערכת היחסים שלה ושל רפונזל. אני חושב שהוא כן היה עוצמתי, ומאוד אהבתי אותו (ואת הרפריז הנהדר!) מבחינה מוזיקלית. גם דונה מרפי נפלאה בתפקיד. היא נותנת לגותל שיגעון מתון יחד עם אנושיות מסוימת, והופכת אותה לדמות מעניינת ביחס לשאר נבלי דיסני.
אני מאד בעד נבלים מורכבים, אבל לאו דווקא בסרטי הנסיכות של דיסני.
מדיסני אני מצפה לנבל מפחיד לאללה, ושישיר שיר טוב ומפחיד לאללה. ואני גם חושבת שהיה אפשר להשאיר את החלק המעניין באישיות שלה, בלי שהוא יבוא על חשבון העוצמה של הדמות שלה.
זה לא ששאר הנבלים של דיסני מפחידים לאללה
סקאר, ג'פאר, אורסולה אף אחד מהם לא מזיז לי כל כך. היחידה שבאמת העבירה בי צמרמורת זו קרואלה דה ויל. אך בכל זאת אני מניח שזה עניין סובייקטיבי.
הם אולי לא מפחידים
אבל הם כריזמטיים ומעניינים, הם דמויות שאני בתור צופה מבוגר רוצה לראות עוד מהם על המסך.
נ. ב. באופן אישי הנבל שהכי אהבתי הוא האדס מהרקולס. סוג של טוויסט על הנבל הקלאסי של דיסני.
לא שללתי את זה שהם דמויות מעניינות וכריזמטיות
אבל בתור נבלים בסרט דיסני שמטרתם מעל הכול היא להפחיד הם די נכשלים. גם אמא גותל היא דמות מעניינת אבל כפי שטענו מעלי ואני לא יכול שלא להסכים, היא פשוט לא מפחידה.
אולי הם לא מפחידים אותך
כי אתה יודע, אתה קצת מבוגר יותר מקהל היעד. אמא שלי מספרת שכשראיתי את הסרט לראשונה דרשתי לצאת מהאולם שהתחיל השיר של אורסולה וסירבתי לחזור עד שהוא נגמר. וזה קרה בשלושת הפעמים שראיתי את הסרט בקולנוע.
השיר של אורסולה, וגם השיר של ונסה, וגם סצנת הריסת החתונה
מפחידים אותי אפילו עכשיו.
לא אמרתי שאורסולה היא לא דמות מפחידה
אמרתי שהיא *אותי* לא הפחידה מעולם גם כשהייתי ילד ואפילו בסוף ההודעה הוספתי את המשפט "אך בכל זאת אני מניח שזה עניין סובייקטיבי". כשהייתי ילד אני לא זוכר שאחד מהנבלים של דיסני הפחיד אותי במיוחד, היחידה שבאמת הפחידה אותי היא קרואלה דה ויל כפי שכתבתי למעלה. הנבל היחיד שאני באמת זוכר שהפחיד אותי בילדותי זה היה הג'וקר כשראיתי את "האביר האפל" שהייתי בן 8 (מי לעזאזל נותן לילד בן 8 לראות "האביר האפל?). אני זוכר ששלוש חודשים אחרי שראיתי את הסרט עדיין היו לי סיוטים ממנו והוא עשה לי טראומה רצינית ובגלל זה רק לפני שנה ראיתי בפעם השנייה את האביר האפל. אבל כידוע זה בכלל לא רלוונטי כי האביר האפל הוא בהחלט לא סרט של דיסני והג'וקר הוא בהחלט לא ג'פאר.
"מטרתם מעל הכל היא להפחיד"?
אני לא מסכים איתך בנוגע לזה. תפקידן של דמויות הנבלים במעשיות, ולצורך העניין בסרטי הנסיכות של דיסני, הוא להניע את העלילה. אמא גותל היא דמות מפתח בעלילת הסרט, ולמעשה עלילת הסרט כולה לא הייתה מרחשת לולא היא. מובן שמצופה ממנה להיות כריזמטית ומאיימת מעצם היותה "נבלית", אך אני לא חושב שזו מטרת העל שלה ותכלית קיומה. בכל אופן אני חושב שדמותה של אמא גותל היא דוגמא לדמות שמצליחה להיות מסקרנת ומאיימת דוקא בשל התחכום שלה, ודוקא בשל העובדה שהיא מצליחה להסתיר את כוונותיה האמיתיות מרפונזל, ולתעתע בה ולעתים גם בצופה, שלרגעים שוכח שהיא הרעה בסיפור. הערמומיות שלה, עצם העובדה שהיא גורמת (לי לפחות..) אפילו להזדהות מסוימת עמה במהלך הסרט, הופכת אותה להרבה יותר מאיימת, בעיניי, מדמות הנבל הקלאסית, שלרוב מה שאמור להפוך אותה למאיימת הוא מראה או קולה המפחידים, שעליי לפחות הפסיקו להשפיע אחרי גיל 5..
ברור שכל תכלית קיומם היא לא להפחיד
אבל בשביל קהל היעד העיקרי שאליו הסרטים האלה פונים המטרה שלהם היא להפחיד ועוד איך. תראה לי ילד קטן אחד שאומר אמא גותל היא דמות כל כך מסקרנת ומתוחכמת ומאיימת ודו פייס . כל אלה פחות מעניינים את הילדים, מה שמעניין אותם הוא שיש את הגיבורים היפים ושיש את הנבלים שרוצים להרוס אותם ולכן הם מפחידים. יכול להיות שזה שגותל היא דמות די מיסתורית ומתוחכמת ירתיע ילדים ממנה אבל אני בטוח שילדים יותר יפחדו מדמות נבל עם מראה מפחיד שעושה דברים מאד רעים, כי ככה זה ילדים. אני בשום אופן לא אמרתי שמטרת העל של הנבלים היא להפחיד אלא רק אמרתי שמטרת הנבלים בסרטי הילדים של דיסני היא להפחיד (והמטרה הזו תקפה רק לגבי ילדים כי אנשים מחוץ לקבוצת הגיל הזו יכולים לאהוב את נבלי דיסני מסיבות אחרות).
Ageism Much Redux.
(ל"ת)
אני אלך יותר רחוק
ואומר שהעלילה של פלונטר רק עשתה לו רע. הכוונה שלי היא שגם אם היו דברים מגניבים בפלונטר, שיר הפיראטים למשל, הם הוסתרו על ידי העלילה הכבדה. כשאנחנו צופים בסרט אנחנו עסוקים בלחשוב "מי מנצח" ו "אוי מה יהיה הם תפסו אותו" וכך אנחנו לא נהנים מהדברים הכייפים באמת. בסופו של דבר אנחנו מסיימים את הסרט רק עם הסיפור, וכמוהו כבר קראנו וראינו אלפים.
אני חושבת שעד עכשיו אפילו לא שמתי לב שאין עלילה :D
(ל"ת)
ועוד איך יש עלילה
כן, היא קצת מסורבלת בגלל שכנראה היו מחלוקות של היוצרים לאן העלילה צריכה ללכת ולכן כמה מהתפניות בעלילה מרגישות פתאומיות וכ-after thought (אבל לא כמו "אמיצה" הבינוני לפחות), אבל בכל זאת יש עלילה. מקורית, ובסופו של דבר גם די טובה לדעתי, לפחות החלק המתמקד באלסה.
דווקא נחמד שיש מדי פעם סרטים בלי נבל.
בשלב מסוים הנבלים מתחילים להראות דומים זה לזה וקשה לחדש בהם. והעדר נבל מאתגר קצת את כל העסק.
מה שאת אומרת זה
שאין אף נבל "במשרה מלאה". צודקת (*).
מה שגורם לסרט להתנהל בלי נבל אמיתי שמשפיע על ההתנהלות שלו, בסופו של דבר.
(חצי ספוילר, שכחתי)
(ל"ת)
כנראה שמשהו לא בסדר בי
אבל אני חשבתי שהעלילה היא הדבר הכי טוב בסרט. שזה מאוד מוזר בהתחשב בהצהרה הנחרצת שלך ובתמיכה שנראה שהיא מקבלת מכולם.
בהנחה שלא מדובר במתיחה לאחד באפריל
גם אני מתחיל לתמוה על ההשתפכות על הסרט, שהוא אכן כיפי ומרהיב, אבל בסך הכול מהנה יותר בזכות האווירה העינדגית המעולה ולא מאוד פורץ דרך. מקומם גם ש-"Let It Go" זוכה ליותר התלהבות מהשאר רק כי הוא יצא כסינגל (ועוד בביצוע של דמי לובאטו? ברצינות?), תופעה ידועה בעולם המוזיקה, כאשר בעצם כל השירים מ"את רוצה לבנות איש שלג?" ועד "בקיץ" ראויים באותה המידה.
זה סרט של דיסני. כן, הוא מעולה. כן, הוא נהדר. כן, אנה ואלזה שולטות. אבל זה עדיין סרט של דיסני, ואין מה לתמוה על הצלחתו הקופתית, במיוחד כשפלונטר עדיין יותר טוב וראלף ההורס עדיין יותר מרשים מבחינה אנימציונית (יש כזאת מילה בכלל?). צריך לזכור שבקרוב הסרט הזה יגיע להורדות בתשלום באינטרנט וכן לספריות הווידאו לפי דרישה של הכבלים והלוויין, שם הוא לא ילווה בסטנדאפ של דורון, במשקפי תלת ממד ובארוחה בטיפו. המסרים שלו אכן נפלאים (חבל שאני בעצמי לא מצליח להפנים אותם) אבל פמיניזם אינו חזות הכול, גם אליס בארץ הפלאות ואריאל הניעו את העלילה של עצמן לצורך העניין.
האם זהו תחילתו של רנסאנס חדש? אני לא מכיר במונחים מכלילים כמו רנסאנס, מה גם שברנסאנס המקורי קיבלנו גם סרטים יותר זניחים כמו ברנארד וביאנקה ואת הניסיון הפאתטי של דיסני לעשות איב"י בגיבן מנוטרדאם.
נסיכות דיסני הן קלישאה וניתוחי היתר שלהן בכל חור גם הם קלישאה, אבל לעניין הזה כבר נדרשתי מספיק. אני מברך על הצלחתו הקופתית של הסרט אבל זה לא אמור להפתיע אף אחד, הוא בהחלט נוצר ונבנה כחומר לאוסקר, כי העובדה שסרטי דיסני בהחלט מצליחים לפנות לכל המשפחה גם היא כבר, נו, קלישאה, שעלולה להסתיים בהשתפכות מביכה כמו תופעת ג'ניפר לורנס בשנה שעברה, ומזה צריך להזהיר.
נ.ב. קריסטן בל לא ענתה לי בטוויטר. אז מה אם שאלתי אותה שאלות מטומטמות? גם אני מעריץ, או לפחות מעריץ בהתהוות.
נ.ב.ב. מי אחראי לציור המקסים של הדמויות בראש הכתבה?
איב"י לגיבן מנוטרדאם?
קשה לי לדמיין סרט שפונה לכל המשפחה ונאמן לספר, שלא לדבר על אפל יותר ממה שהוא כשלעצמו.
בדיוק
ולכן דיסני היו צריכים לוותר על הניסיון להסריט אותו מראש. זאת לא אגדת עם.
חשבתי ש"הגיבן מנוטרדם" היה אחת היצירות היותר מעניינות של דיסני
ולדעתי גם אחת היותר טובות, גם אם לא המהנות.
את חוויית הצפייה שלי אפשר לסכם בארבע מילים
דם ואש ותמרות עשן.
זאת עטיפה של אחד הספרים המבוססים על הסרט.
אני מאוד מחבב את האיורים בספרים האלה, של סרטי דיסני ופיקסאר: הם בדרך כלל מצוירים "ביד" ובכשרון, גם כשהסרט שהם משחזרים הוא סרט אנימציה ממוחשבת, וכך הם נותנים מין הצצה לעולם האלטרנטיבי שבו הסרט היה יוצא באנימציה מסורתית.
עוד כמה דוגמאות יפות:
" rel="nofollow">חמש
התמונה בראש העמוד
לקוחה מהספר Frozen Read-Along Storybook.
ע'פ אמזון, הקרדיט לאיורים ניתן ל-Disney Storybook Art Team.
דאמן, רד פיש הקדים אותי
אז כדי שלא תהיה תגובה מבוזבזת, הנה מה שקורה שהופכים סרטים אחרים לספרי דיסני.
http://www.cooley.bigcartel.com/
אבל גם בזה הקדימו אותך, זה פורסם בעין הדג עוד ב-2012
סתם, סתם. תודה לשניכם. אכן איורים מקסימים, רק חבל שהם לא כל-כך דומים לעיצוב הדמויות בסרט עצמו, למרות שאני יודע שזה בכוונה.
טוב, אז לא נסכים הפעם. בכלל.
וואו. ברנרד וביאנקה נהדרים, ו"הגיבן מנוטרדאם" הוא סרט יותר טוב ממה שפרוזן אי פעם יכול היה להיות. פרוזן הוא אחלה סרט, צפייה כייפית, לא מחייבת, לא באמת מעניינת ולא יוצרת עולם שלם אלא בועה קטנה ויפה של כפור מהונדס גנטית שנמס מאוד מהר. לא משהו שבא לי לראות שוב ובטח לא משהו שמתקרב לסרטי תור הזהב של דיסני – הלב שלו קפוא מדי בשביל באמת לרגש ורואים לו את מחלקת השיווק מתחת לקרח. הייתי מחבב אותו יותר אילו העולם היה מתייחס אליו בתור מה שהוא ולא כקאלט שהוא לא ראוי להיות.
מעולם לא אמרתי שברנארד וביאנקה לא טובים
פשוט זניחים בהשוואה לשאר. לא אוברייטד וגם לא אנדרייטד, פשוט סתם נמצאים שם. נראה לי שאני גם היחיד שממש אהב את אוליבר וחבורתו בזמן אמת, אז אני ממש לא מקרה מייצג.
מישהו צריך לצאת להגנתו של "הגיבן מנוטרדם"
זה סרט נפלא, ו"The Bells Of Notre-dame " הוא השיר הכי טוב של דיסני אי פעם.
אישית הייתי ממקם אותו בפסגה של סרטי דיסני, יחד עם אלאדין וראלף ההורס, מעט מעל למלך האריות.
השירים בגיבן מנוטרה דאם נהדרים (ואוכלים את השירים מלשבור את הקרח)
אבל אני חושב ( לא קראתי) שיש שם חירבון מוחלט על הסיפור המקורי, מה שמונע מאנשים מסוימים לאהוב אותו.
אני לא זוכר אותו מספיק בשביל להגן עליו אבל אני בהחלט בצד שלו עד שאראה אותו עוד פעם.
בימים האחרונים נזכרתי באחד מסרטי דיסני האהובים עלי
ומאז אני לא מפסיק לזמזם את שיר הפתיחה, שלדעתי, כרגע, הוא שיר דיסני הטוב ביותר.
http://youtube.com/watch?v=vkK1uthiUv0
סרט גופי הוא בהחלט אחד מהסרטים הטובים של דיסני
שלקח דמות די בלתי נסבלת ( גופי) והפך אותו למעניין ודמות כמעט אמיתית ועם אחד הפסקולים הטובים – גם השירים של הדמויות אבל בייחוד השירים של החיקוי ג'סטין-פרינס-טימברלייק.
הגיבן מנוטרדהם הוא הסרט הטוב ביותר של דיסני אהיה פעם יותר מיזה ששואלים אותי מה הסרט הטוב ביותר שנעשה איהיה פען ללא קשר מאיזה סוג הוא אני עונה הגיבן מנוטרדהם, הוא פשוט סרט גאוני מתחילתו ועד סופו ואין לו שום קטע מיותר, אני רואה אותו משהו כמו 5 פעמים בשנה ואני לא מגזים, פשוט מדהים.
גם השרים שלו אוכלים כל שיר בכל סרט, אני אישית הכי אוהב את השיר של פרולו, ואם כבר עסקנו בו הוא אחד מהרעים הכי חזקים שהיו בדיסני אהיה פעם, נסו למצוא רע בסרטי דיסני שהיה בשיא שלו מהתחלה של הסרט? אין הרבה כאלה אם בכלל.
אוף טופיק- מה זה הקיצור איבי"י? משהו כזה שרשמתם קודם
איב"י - אפל יותר, בוגר יותר
(ל"ת)
תודה
לא שאני בא להוציא את הרוח מהמפרשים אבל
התגובה שלך ממש מזכירה לי את ההסבר הבא ללמה תגובה כמו שלך לא תופסת –
http://www.fisheye.co.il/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-21112004/#target-comment-182941
וביתר פירוט והרחבה
אין לי שום כוונה להאשים אף אחד בטרוליות, פשוט התגובה שלך סובייקטיבית ולא מנומקת.
לא הבנתי בדיוק למה התכוונת בפוסט ששלחת אותי אליו.
אבל כן ברור שזו דעה שלי, אני אוהב את הסרט מאוד, כמו שאתה אמרת שלא אהבת ( למרות שאני די בטוח שראית אותו לפני הרבה שנים ואם תראה אותו היום אולי תשתנה דעתך
כוונתי הייתה שכל דיון על דיסני נתקע בסוף בנוסטלגיה סובייקטיבית
ובדרך ללא מוצא המסומנת בתמרור גדול שעליו מתנוססת בגאון אמרת הכנף "שאלה של טעם".
ברור אבל לא דיברנו כאן על אלאדין לעומת מלך האריות, אלא באימרה שלך שהגיבן סרט לא טוב, שזה מבחינתי לא נכון, אתה שואל למה? זה כמו שאני אגיד לך אני אוהב ממש קולה ותישאל אותי למה? "כי זה ממש טעים" אני אענה לך, אין פה תשובה מנומקת, זה סרט ואני חושב שהוא טוב.
לגבי הנוסטלגיה כמו שהסברתי זה לא נכון כי אני אומר לך שאני אוהב אותו גם היום, כמו שאני את כל הסרטים שלהם כמעט גם היום, גם חדשים וגם ישנים, פשוט אני חושב שהגיבן מתעלה על כולם ושאתה קובע בנחרצות ( וללא הסבר אגב ) שהוא סרט לא טוב אני חייב להגן עליו.
יש את פרנקנוני שבהחלט היה סרט זניח.
הוא שילב בין שני הדברים שאני הכי אוהב בקולנוע, דיסני וטים ברטון, לבסוף הוא לא היה מדהים כל כך אבל היה טוב.
מה שכן אין טעם לנסות להשוות בין הרנאסס הנוכחי לקודם מכמה סיבות:
1)אז דיסני היו בפני משבר ורק במזל שרדו אותו, הפעם גם בלי הרנאסס הם יהיו בסדר גמור.
2 )היום בקנון של דיסני נמצאים גם פיקסאר וגם מארוול וגם בכלל סרטים עם בני אדם.
3 )כמו שאני תמיד אומר סרטו פיקסאר ודיסני זה אותו דבר מהבחינה הכספית ( גם לפני הקנייה של דיסני), ככה שיוצא שלא באמת הייתה להם תקופה רעה, כי פיקסאר היו שמה לאזן
משמח, אבל קצת פרופורציות..
רק להבהיר – אני מאוד שמח שהסרט הגיע למעמד הזה. הוא מקסים ונהדר ובהחלט מגיע לו. והסיכויים לא היו ממש לטובתו. כפי שנאמר, הוא לא מבוסס על משהו או חלק מפרנצ'ייז. "מסע הפרסום" שלו היה די אינפנטילי (אחרי הטיזר הראשוני עם אולף – שאני עדיין חושב שהסרט היה יכול להסתדר טוב מאוד גם בלעדיו – לא שקלתי אפילו להתקרב לזה) ויש בו שתי גיבורות נשיות, שזה לא ממש פופולרי. וכן, גם לא היה כזה ברור שזה מיוזיקל. בקיצור, הוא נראה כמו שמשהו שפונה בעיקר לילדות בנות 12.
אז כן, כנראה שהיח"צ הכי אפקטיבי של הסרט היו ביקורות וחוות דעת שעברו מפה לאוזן. הגרסה האנגלית נעלמה מבתי הקולנוע במהירות מרגיזה, ואם לומר את האמת, בלי ההקרנה של האתר ספק אם הייתי רואה אותו בכלל. אז טוב שזה קרה.
אבל! עם כמה שהוא נהדר והכל, קשה לי להתלהב מכל ההישגים שלו. זכייה באוסקר על סרט האנימציה – מוצדקת? אולי. לא ראיתי את כל הסרטים המועמדים אז אני לא יכול להגיד, אבל יכול להיות. הזכייה על השיר, לעומת זאת, לא מוצדקת. לא רק ש "שיר הירח" יותר טוב מ "Let it Go", האחרון גם לא השיר הכי טוב בסרט של עצמו (אתם יכולים להגיד שוב שזו הייתה טקטיקה של דיסני לשלוח רק שיר אחד והכל, זה לא עושה את זה פחות מעצבן). אבל זה, כמובן, עניין של טעם. ועכשיו הוא עשירי ברשימת הסרטים הכי מרוויחים. בהתחשב בנסיבות, בהחלט מגיעים לו כל השבחים על כך, וכאמור, גם המעמד. אבל רק בגלל שהוא עשה זאת בלי להיות חלק מפרנצ'ייז או כשיש לו גיבורה לא אומר לדעתי שצריך לשמוח במיוחד. אני לא שמח יותר ש"לשבור את הקרח" בעשירייה מאשר שאני שמח ש"סקייפול" בעשירייה. שניהם סרטים מעולים ושניהם הרוויחו את מקומם שם.
"העשירייה" היא מקום לא צפוי. מי יודע, יכול להיות שהשנה יכנסו אליה גם "אקס-מן" – סרט נוסף בפרנצ'ייז מוכר (עם טיים-ליין מבלבל לאללה) – וגם "בין-כוכבים" – סרט מקורי לכל דבר שנוצר בראש של כריסטופר נולאן. יכול להיות ש"לשבור את הקרח" יודח משם לפני שנספיק להגיד "Snowmen are better than people" (זה מכוון). אז כן, סחתיין ל"פרוזן" שהגיע לעשירייה. עכשיו בואו נראה כמה זמן הוא ישאר שם.
ולסיום, קאבר לשיר הכי טוב בסרט הזה, בגרסת באטמן, כי זה מעולה (וגם כי אני מת על הארלי קווין).
עכשיו הוא מקום עשירי.
אבל הוא לא סיים עדיין את הקריירה שלו ביפן.
עד עכשיו הוא היה ביפן בסך הכל 3 שבועות, והרוויח 50 מיליון דולר.
הוא עדיין דיי לוהט שם
הוא צריך להרוויח רק עוד 50 מיליון כדי להגיע למקומות 6/7. ורק עוד 35 מיליון כדי להשתחל למקום השמיני.
בהתחשב בעובדה שיפן סיפקה ל"בית ספר למפלצות" 90 מיליון דולר, אני חושב שלשבור את הקרח יעלה על זה.
לפי איך שנראה כרגע, הוא הולך לסיים במקום השישי של כל הזמנים
אז כנראה שיקח עוד די הרבה זמן עד שהוא יוצא מהעשיריה.
אנשים מפספסים קצת את העוצמה הכלכלית של קהל ילדות בנות 12
ילדות בנות 12 הן גם הקהל שהלך לטיטאניק בפעם השניה והשלישית והרביעית והשש עשרה. יש מעט מאד קהלים שיחזרו לסרט שלך שוב ושוב גם אם הצלחת לפצח את הנוסחה שלהם.
Ageism Much?
(ל"ת)
האם זה אומר שיש סיכוי לעוד סרט של אנימציה קלאסית?
כי בסופו של דבר, אין הבדל בין הסרט הזה לסרט אנימציה קלאסית בתוכן, בסגנון או בשירים מלבד האנימציה. והאמת שאני גם חייב להגיד שלא משנה כמה קלאסיקה הסרט ייחשב, עדיין רשה לי למקם יחדיו אנימציה ממוחשבת ואנימציה קלאסית באותו הפנתיאון.
לדעתי באמת חסר סרט כזה באנימציה קלאסית.
נכון שהיה את "הנסיכה והצפרדע" שהיה גם אגדה. אבל הוא ניסה יותר מדיי להראות כמו מהרנסנס של דיסני, וזה יצא סרט עם יותר מדי רגעים קסומים המתרחשים בלילה (לדעתי 90% מהסרט מתרחש בלילה), והרבה פחות אוירה צעירה שלא כמו "פלונטר" או "לשבור את הקרח".
ו"פו הדב" היה מקסים, אבל עתיק. שלא מושך צעירים.
אני מקווה שבסופו של דבר דיסני יעשו סרט באנימציה קלאסית, שיהיה מצד אחד אגדה, ומצד שני עם הרבה יותר אוירה צעירה כמו "פלונטר" ו"פרוזן".
תיקון גילאים קטן,
הניסיון המשפחתי שלי מראה שגם בנות שלוש וקצת משתגעות על הסרט הזה.
ולדעתי זה גם מסביר קצת את מספר הכרטיסים – אני שילמתי על הסרט הזה שישה כרטיסי קולנוע בחודשים האחרונים – כנראה יותר מששילמתי על כל סרט, בטח בעשור האחרון. ככה זה כשהילדים צריכים שילוו אותם, וגם לא נותנים לך מרגוע עד שלא לוקחים אותם שוב.
אה, והשיר הפייבוריטי כאן הוא 'את רוצה לבנות איש שלג?' (לצד זוכה האוסקר כמובן).
מסכים לגמרי לגבי השירים. אני לא מפסיק לזמזם את השיר הראשון.
אבל 6 פעמים לקולנוע? מה כבר אין הורדות?
לא הבנת, פעמיים בקולנוע
אבל בצוות מורחב.
יש לי פינה חמה בלב לשיר הזה.
הוא לא ממש הסגנון שלי, אבל בזכותו נחשפתי לאחת התופעות התרבותיות החביבות עלי אי פעם – בוב הרצוג.
סרט נפלא. הבעיה שלי איתו היא
שרק לפני שנה דיסני הוציאו סרט לא פחות מוצלח, שלא זכה אפילו לשבריר מההצלחה שFrozen זכה לה.
אגב, בדיוק אותו סיפור קרה עם אלאדין ומלך האריות.
לא בדיוק אותו סיפור
אלאדין נחשב לסרט מאוד מוצלח ומוכר, שממוקם קצת מתחת למלך האריות בדרגת הקלאסיקיות שלו. פרוזן כבר עכשיו נחשב לקלאסיקה דיסנאית, וראלף ההורס הוא (לצערי) סתם סרט טוב-חולף שכזה, שרוב הקהל בטח כבר שכח ממנו.
אולי ההצלחה של פרמזן טמונה בעיסוק בשני מיתוסים
כשיהיה לי כוח אפרסם תגובה מפורטת יותר, אבל לאור החולשות הבולטות של הסרט, שכבר הוזכרו כאן (בעיקר, עלילה פשוט בעייתית), ההצלחה שלו באמת מכה אלם, ביחוד שלא מדובר על התרפקות נוסטלגית. זה מחזיר אותי שוב את המחשבות שהיו לי בסוף הסרט. בקצרה, נראה שההסבר, במידה ובכלל יש כזה, טמון ברלוונטיות של הסרט לקהל האמריקאי, בשני מוקדים: האחד הוא העיבוד הלא תמים שעשו לדמות מלכת הקרח, שבכל גרסאות הסיפור והעיבודים שנעשו עליו (בדגש על סרט האנימציה המפורסם והמעולה) היא מיוצגת כדמות אישה קפואה ומרוחקת לבלי די, מעין ארכיטיפ גברי ומפוחד, ואולי גם ארכיטיפ כללי יותר, שרואה את העולם ככזה. העיבוד בסרט בחר להאניש אותה עד הקצה, בלי טיפת רווח לא אנושי, ועדיין להשאיר אותה קשה וקרה. המיתוס הזה פשוט תופס. מוקד שני הוא הפניה אל האופי של הקהל האמריקאי ושל החברה המערבית בכללותה, שבאופן פנימי וכמעט לא נשלט כמו לא יודעת איך לנהוג ברגשות. או שהמנטרה הפנימית היא 'סיל אית דונט פיל איט', כמו בתחילת הסרט, או 'לת אית גו', כמו בשיר הנושא. אני מרגיש ששני התכנים האלה יושבים חזק על הסרט הזה, גם אם הם לחלוטין לא מודעים, אפילו אצל היוצרים.
לא מצאתי דרך אחרת להסביר את ההצלחה של הסרט המקסים הזה, שעם כל הקסם שבו, הוא רק מקסים. פשוט לא יותר מזה.
מצטער, קראתי את התגובה 4 פעמים ובכל פעם זה היה מצחיק מחדש,
רק בפעם הרביעית הצלחתי לקרוא ברצינות את מה שכתבת (דווקא מעניין ויפה).
אולי זו השעה שאני עוד נמצא בעבודה, אבל… פרמזן? יש טעויות נהדרות.
גיגלתי פרמזן,
וירד האסימון. נו, הסמארטפון היקר.
אם אנחנו בענייני אנימציה
יכול להיות שזו רק התרשמות אישית שלי, אבל נדמה לי שהתפתח נוהג בסרטי אנימציה לכלול לפחות סצנה אחת שבה נשים (או דמויות נשיות) משתמשות באלימות כלפי גברים (או דמויות גבריות). בשליפה מהזכרון: "ראלף ההורס", "פלונטר" ו"ריו". יש עוד?
תגובות כאלו גורמות לי לחשוב: "אנשים באמת לא מבינים שיש רק שני מינים?"
בוא נגיד שמחליטים שדמות אחת תרביץ לדמות אחרת.
עכשיו, בוא נחליט מה המינים של הדמויות. מה האפשרויות? גבר? אישה? ו… זהו.
הסיכוי שזה יהיה גבר שירביץ לגבר או אישה שתרביץ לאישה או אישה שתרביץ לגבר הם בדיוק אותו הסיכוי. (חוץ מגבר שמרביץ לאישה, זה פשוט אסור מסתבר.)
למעשה, הסטטיסטיקה ששמת היא שהתפתח נוהג בסרטי אנימציה שהעלילה תכלול שתי דמויות, גבר ואישה, שלא מסתדרים בהתחלה אך העלילה כופה אותם אחד על השני.
יש יותר משני מינים
אבל הכוונה שלי היתה לדמויות שהן בעלי חיים או צעצועים וכו'.
יש יותר משני מינים?
תספר לי על זה, בבקשה.
לפי פייסבוק, יש 51.
http://www.thedailybeast.com/articles/2014/02/15/the-complete-glossary-of-facebook-s-51-gender-options.html
יש בדיוק שני מינים
כל השאר זה מגדרים.
מין = הגדרה ביולוגית, זכר\נקבה. אין הרבה מה לעשות עם זה.
מגדר = תפיסה תרבותית, גבר\אשה\אנדרוגינוס\חציל או כל מה שאדם בוחר להגדיר את עצמו.
לפי גוגל - שלושה. נסו לפתוח חשבון מייל ותיווכחו.
(ל"ת)
כן, יש גם Intersex
אבל אלה הם מחוץ לנורמה (מבחינה ביולוגית).
הם *נדירים* מבחינה ביולוגית
הם *מחוץ לנורמה* מבחינה חברתית טהורה.
אגב, יש בערך 4 דרכים להגדיר מה זה "מין ביולוגי" ויש מחלוקת גדולה גם בעניין הזה. תיאוריה קווירית עכשויות טוענת שמדובר בסקאלה ולא בדיוק בשחור-לבן. למשל ההגדרה הכרומוזומלית של YX מול XX היא חלקית מאד ולא מביאה בחשבון שפע של תופעות שוליים שלא נופלות לא כאן ולא כאן. גם הביטויים של המין הכרומוזומלי על התפתחות אברי המין הם סיפור לא קטן, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון שיש בעולם טרנסג'נדרים.
שימו לב לבעיה בDVD של לשבור את הקרח
ככל הידוע לי, לפחות מניסיון אישי שלי ומההתרשמות שלי עם התגובה הרשמית של פורום פילם,
הסרט יצא ללא כתוביות בעברית – רק עם דיבוב. לתשומת לבכם.
וואו, תודה על האזהרה. לא זכור לי שאי פעם נתקלתי בכזה דבר, בטח לא אצל דיסני.
(ל"ת)
אני כבר רכשתי עותק ואז גיליתי..
כן. מבאס מאוד מאוד.
אל תתבאס, דרוש את הכסף בחזרה.
כתוב על העטיפה שיש כתוביות – צריכות להיות כתוביות. אין שום דרך בעולם שבה מותר למכור לך מוצר שהעטיפה שלו מטעה בפירוש.
Also:
בבקשה צלם ושלח לי את העטיפה.
מצד שני - יש שם דיבוב
שעבורי הוא קריטי גם (אחים קטנים).
אז בשביל מה להחזיר? בשביל לרכוש מחו"ל עותק חדש שלא יהיו בו לא כתוביות ולא דיבוב?
לפי האתרים שאני בדקתי בהם כרגע (האוזן השלישית ו-DVDישיר)
ה-DVD של הסרט כולל "דולבי דיגיטל 5.1 עברית", "דולבי דיגיטל 5.1 אנגלית" וכתוביות בעברית.
זכורים לי מילדותי הוצאות DVD (אני די בטוח שזה היה "רובוטס" ו"עידן הקרח" של בלו-סקיי) שבהם הסרט היה מתחיל לפני התפריט בשפה העברית, ובעזרת השלט או שהייתי מעביר ישר לתפריט או שהייתי מחליף את השפה ואת הכתוביות בעזרת כפתורים בשלט (Audio ו-Subtitles).
אני יכול להניח מזה שההוצאה כוללת רק את שפת המקור ועוד שפה אחת נוספת, שלא הושקעה בו הרבה השקעה (ואולי יש סיבה טובה, עולם ה-DVD כבר דועך), אולי אפילו לא מספיק השקעה בשביל שינוי התפריט המקורי, מה שגרם כנראה להשארת הפס-קול והכתוביות "מוסתרים".
בכל אופן, תנסה לשחק עם כפתורי ה-Audio ו-Subtitles שבשלט. אולי זה כן נמצא שם.
ניסיתי...
יש איזו אפשרות Hebrew )Forced) אבל גם היא לא עובדת.
אני קניתי וניסיתי הכל.
ואין תרגום לעברית. לא דרך השלט, ולא דרך התפריט.
זה באמת מעצבן, הרי עשו לסרט תרגום לעברית, אומנם לא כ"כ הקרינו אותו, אבל עשו אותו.
אז עכשיו הם לא מוכנים לשם אותו?
לפעמים אני מצטער שפורום פילם מפיצים את דיסני בארץ. כבר עדיף את NMC, אצלם גם המחיר נמוך ב20 שקלים מפורום פילם.
שאלה נוספת.
האם ה-DVD כולל את הסרט הקצר Get a Horse או… אממ… איזושהם תוספות?
(זה לא שיש לי אובססיה ל-Get a Horse,
זה שפשוט רציתי להבין אם ה-DVD כולל משהו נוסף, או שהוא פשוט "גרסאת קלטת על דיסק")
למזלנו הרב יש את GET A HORSE בDVD.
אבל נחמד לחשוב שדיסני חשבו עלינו… בארה"ב הDVD של פרוזן כולל חוץ מהסרטון של מיקי מאוס, גם 4 קליפים של Let it go בשפות שונות, ואת הטייזר לסרט.
אומנם זה לא הרבה תוספות, ואת כולם אפשר למצוא ביוטיוב, אבל זה נחמד לחשוב שדיסני חשבו עלינו וקיצצו לנו בתוספות ללא סיבה מעניינת.
חשוב לציין שאנו לא המדינה היחידה שבה קיצצו את תוספות הDVD לתוספת אחת, גם הצרפתים סובלים מהקיצוץ הזה..
אבל הכי חשוב, המחיר לא מקוצץ בגרוש.. 100 שקלים לקלטת בצורת דיסק…
כל עניין ה-DVD של דיסני בארץ מעורר תהייה.
קשה עד בלתי אפשרי להשיג את הסרטים, ובהעדר כמעט מוחלט של חנויות דיסקים או DVD בארץ, צריך להסתפק במבחר המצומצם מאוד שמציעים צומת ספרים (סטימצקי חדלו לשתף פעולה עם פורום פילם משום מה..) או חנויות צעצועים, שכולל לרוב מס' מצומצם של 2-3 סרטים חדשים או כאלה שזכו להפצה מחודשת לאחרונה. המחיר מופקע לחלוטין – 100 שקלים לסרט, כשסרטים של אולפנים אחרים נמכרים ב-80 שקלים ומטה. מה גם שסרטי דיסני לעולם לא נמכרים במבצעים כלשהם. גם הסרת התוספות מעצבנת אותי, הרי הסרטים הללו מופצים בחו"ל עם תוספות, 100 שקלים אינם מספיקים כדי לקבל אותן? קורה גם לא אחת שסרטים שמופצים בכל העולם במהדורות שני תקליטורים מהודרות עם שלל תוספות, זוכים כאן לקיצוץ של תקליטור אחד, ועדיין נמכרים בסכום גבוהה מזה של המהדורה המורחבת בחו"ל. האם מכירות ה-DVD בארץ כה נמוכות שפורום פילים נאלצים למכור לנו את המינימום האפשרי במחיר המקסימלי?
מצחיק, אבל אני דווקא קניתי את פרוזן בסטימצקי.
לגבי השאר אני מסכים איתך.
הסרטים שNMC מפיצים בארץ שכוללים לא מעט אולפנים כגון – דרימוורקס, סוני, בלו סקיי, וורנר וכו'.. הסרטים האלה כמעט כולם עולים במחיר ראשוני 80, אך כעבור איזה 3 חודשים הם יורדים למחיר של 40 שקלים.
בעבר עוד היה לפורום פילם תירוץ קטן למה הם מוכרים את הסרטים שהם מפיצים ב100 שקלים. הם בניגוד לNMC היו מספקים גם תפריט בעברית ותוספות מתורגמות.
אבל כיום גם את זה הם לא עושים, אז אני לא מבין מדוע סרט דיסני בלי כמעט אף תוספות צריך לעלות 100 שקלים, בעוד נניח הסרט המקורי של סופרמן במהדורת 4 דיסקים עולה רק 40.
אני לא אבין את פורום פילם לעולם.
לגבי מהדורות 2 תקליטורים דיברת?
אוקי, דיסני עצמם מאז אחי הדוב לא מוצאים יותר מהודורות 2 תקליטורים.
ולא מעט מסרטי דיסני שכן יצאו במהדורת 2 תקליטורים, גם יצאו בארץ. לדוגמת – מלך האריות, היפה והחיה, טרזן, פינוקיו, במבי, שלגיה, וכו'..
בכללי, סרטי אנימציה לא יוצאים כבר במהדורות 2 תקליטורים בימינו. זה מה שאני קורא לו "משבר הבלו-ריי". רוב החברות נותנות מספר תוספות לDVD ושמות קצת יותר בבלו-ריי. אצל דיסני זה שונה, 99% מהתוספות הם נותנים לבלו-ריי, ו1% נשאר לDVD.. בדרך כלל זה פרסומת לבלו-ריי……….
אני מדבר על המהדורות שציינת פה.
פינוקיו, טרזן, פיטר פן, היפה והחיה וכו' הופצו בארץ לפני כמה וכמה שנים במהדורות שני תקליטורים, וכעת הופצו מחדש כמה מן הסרטים באותה מהדורה ממש, רק שדיסק אחד הורד. (ניתן אפילו לראות את הכיתוב DISC 1 על התקליטור, בעוד הדיסק השני איננו.)
מוזר לשמוע שסטימצקי מוכרים את פרוזן, זה כבר כמה שנים שלא ראיתי סרטי דיסני באף סניף שלהם. אולי הם חזרו לשתף פעולה עם פורום..
באמת כשאני חושב על זה אני לא זוכר עוד אף סרט דיסני אחר שהיה שם..
לגבי מהדורות 2 הדיסקים.
גם בחו"ל הסרטים שוחררו מחדש בלי הדיסק השני.
היפה והחיה ששוחרר כמדומני ב2011 היה מהדורת 2 הדיסקים האחרונה שדיסני שחררו בDVD.
עכשיו זה הולך כך – כשיש להם כוח אז הם דואגים לתת מהדורה חדשה לDVD עם בקושי תוספות. אך אם אין להם כוח להשקיע, אז הם משאירים פשוט את הדיסק הראשון כמו שהוא ומורידים את הדיסק השני.
בניגוד לרוב חברות הסרטים נראה שדיסני הם אלו שהכי מתאמצים לקצץ בתוספות של הDVD.
ואני מציע לשווק גם יוגורט
עם הציורים של הדמויות האהובות עליו, שיקראו לו כמובן – ……
A Happy Snowman!
(ל"ת)
משעשע,
אני כמובן התכוונתי ל'פרוזן יוגורט'.
הכי מצחיק
בDVD של פרוזן, הסרט הוא ללא תרגום, אבל יש תרגום לסרטון הקצר של מיקי מאוס…
פורום פילם… אני כבר נבוך…
בגרסה העברית של השיר ("הקור לא מפריע לי, לא חודר") שימשה השראה לאחד הפילקים שמתמודדים בתחרות "נולד לפילק 7". אפשר לקרוא אותו כאן ולהאזין ברקע לגרסה העברית המקורית (כי הקישור המקורי שבק חיים).
הוא יושר על במה במסגרת גמר התחרות – בכנס עולמות, יום רביעי הקרוב, 16:00. בד"כ יש גם הצבעת קהל, הנכם מוזמנים.
זה נפלא.
מחכה לראות אותו על הבמה.
אז למי שעוקב:
אחרי חמישה שבועות רצופי םבמקום הראשון ביפן, בהם הכניס שם כמעט 100 מיליון דולר, ההכנסות של "לשבור את הקרח" בכל העולם הגיעו ל-1129 מיליון דולר והוא עולה למקום השישי ברשימת הגדולים של כל הזמנים.
הייתי שמח לראות אותו עולה גם על "איירון מן 3" במקום החמישי, אבל אני חושש שזה לא יקרה – יש מרווח של עוד כמעט 100 מיליון עד לשם, ואני חושש שאפילו היפנים יירגעו בשלב כלשהו.
גם אני חשבתי ככה, אבל לפי מה שאומרים הסרט הוא להיט ענק ועקבי ביפן
עד כדי כך שבכל זאת יש סיכוי. אבל נחכה ונראה.
ואם הוא יעבור את איירון מן 3 זו תהיה הפעם הראשונה מזה… לא יודע כמה זמן, שהסרט הכי מצליח לשנה מסוימת הוא סרט מקורי בכיכובה של אישה (אפילו שתיים) בתפקיד הראשי.
מסכים.
נכון שהיפנים נורא מתלהבים מהסרט, ושהוא כבר 6 שבועות רצוף במקום הראשון בקופות שם, ושהם מחזיקים ב10% מהרווחים של הסרט.
אבל כדי לעקוף את "איירון מן 3" לשבור את הקרח צריך עוד כ86 מיליון דולר, וזה לא נראה לי הגיוני שהיפנים מסוגלים לזה.
עכשיו נשאר רק לתהות מה יהיה סרט האנימציה הבא שיזכה לעלות על המיליארד בהכנסות.
מי שעלול לבלוט ולהשיג הרבה רווחים הוא דווקא "הדרקון הראשון שלי 2" שמחזיק באופן מפתיע במונופול על החופש הגדול השנה.
המתחרה היחיד שלו הוא "מטוסים 2", אבל בהתחשב בהצלחה של הסרט "מטוסים" הראשו,ן לא נראה לי שהוא מאיים על הדרקון.
אבל תזמון לחוד, ותופעה לחוד. רוב ההצלחה הקופתית המרשימה של פרוזן, הגיעה מכך שהצופים אהבו אותו כ"כ עד כדי כך שהם באו לצפות בו כמה פעמים.
כך שלדעתי התזמון של הדרקון לקיץ שבו אין מתחרים באנימציה הוא מצוין ומסוגל לתת לו כמות של 900 מליון עד מיליארד.
אבל זה לא מרגיש לי שזה עומד להיות תופעה בקנה מידה כ"כ גדול עד שהוא יעקוף את פרוזן.
אבל העניין הוא, שגם אחרי 6 שבועות רצופים הסרט נשאר יציב בצורה מפחידה
למעשה, בשבוע האחרון שלו שם הוא הכניס 8 מיליון דולר, *יותר* מההכנסה שלו בשבוע הראשון שם.
היפנים פשוט משתגעים על הסרט הזה ולא נראה שיש לזה מעצור בינתיים:
https://www.youtube.com/watch?v=sPYNVlf6Rqo
ואם לחדד:
בשבוע הראשון של הסרט ביפן הוא הכניס שם 7.5 מיליון דולר. ב*כל אחד* מהשבועות שאחריו הוא הכניס יותר מ-8 מיליון דולר.
ואף על פי כן, 86 מיליון דולר זה סכום עצום.
וקשה לי להאמין שהם יכניסו לסרט עוד כמות כ"כ גדולה של רווחים.
למעשה, זה לא בלתי אפשרי.
הסרט המצליח ביותר בתולדות יפן הוא "המסע המופלא" של מיאזאקי, שהכניס שם בלבד 226 מיליון דולר – וזה היה לפני 13 שנים, ובלי תלת-מימד. עדיין, אחרי שישה שבועות, זה נשמע לא סביר – אבל מי יודע, הסרט הזה כבר הפתיע הרבה פעמים.
אף אחד לא אמר שזה בלתי אפשרי
אבל בכל זאת, הסרט הרוויח בשבוע האחרון שלו ביפן כמות של סה"כ 17 מיליון דולר, וזה כבר הסוף שבוע השישי שלו שם.
יוצא שהוא צריך עוד איזה 5 שבועות עם רווחים כאלה בדיוק כדי להשיג עוד 80 מיליון.
ולמרות הכל בסוף לאט לאט גם ההתלהבות של היפנים תרגע, והסרט ירד גם משם.
כך שהסיכויים שלו לרוויח עוד איזה 80 מיליון דולר מסתכמים לדעתי ב-0.1% , כך שאין כ"כ למה לצפות.
אבל מי יודע, אולי 80 מיליון זה סכום מטורף, אבל גם אולי היפנים מספיק מטורפים על הסרט..?
למעשה, אני אשמח לראות את פרוזן עוקף את איירון מן.
זה ישלים לדיסני את השיא היחיד כמעט שפרוזן לא שבר.
הוא כבר ניצח את עונת הפרסים, הוא כבר הפך לסרט האנימציה של דיסני הכי רווחי, הוא הפך לסרט האנימציה בכלל הכי רווחי,
עכשיו כל מה שהוא עוד לא עשה זה להיות הסרט הכי רווחי של 2013, ואם היפנים ידאגו לזה אז זה יהיה מצויין.
עוד 80 מליון, פחות 80 מליון
כדאי לזכור שבזמן שהמפיקים של איירון מן כבר סיימו לסחוט את הלימון הזה (עד הסרט הבא, כמובן), המפיקים של פרוזן עוד יכולים לחכות לעוד שנים של הכנסות מהוצאות מחודשות, בובות, מרצ'נדייז, מחזות זמר ותמלוגי רדיו. ללהיטים של דיסני יש כנראה זנב ארוך יותר מלכל מוצר קולנועי אחר, ותעיד העובדה ש"בת הים הקטנה" הצליח להשתחל למקום ה-8 במכירות הבלו-ריי לשנת 2013:
http://www.the-numbers.com/home-market/bluray-sales/2013
ברור שמבחינת המוצרי לוואי פרוזן מצליח מאוד.
ואם היית מוסיף לכל סרט גם את הרווחים מכל המרצ'נדייז וכל שאר השטויות, אז היינו עלולים עוד למצוא את סרטי מכוניות כסרטים הכי מרוויחים בעולם.
אבל אנחנו מדברים על רווחים נטו מהצפייה בסרט, נטו לאיזה סרט יותר הלכו.
עם המרצ'נדייז "מכוניות" אפילו יותר מצליח מ"אווטאר", לפי מה שהבנתי.
אז כן, אנחנו לא מדברים פה על המרצ'נדייז.
רשימה מעניינת
משמח לראות שם את מרי פופינס וצלילי המוזיקה.
לא ברור לי איך בת הים הקטנה במקום 8, פיטר פן במקום 26, וסרטי דיסני קלאסיים אחרים לא שם.
אני מניח שזה קשור למועדים של "הוצאות מחודשות" של הסרטים האלו
אז כמובן מישהו דואג לסחוט את הלימונים האלו שוב ושוב כל כמה שנים – אבל בניגוד לסרטים של אולפנים אחרים, בקלאסיקות של דיסני תמיד נשאר עוד מה לסחוט…
כמו שנמרוד אמר, כי הם לא היו זמינים השנה
השיטה של דיסני היא להוציא כל אחת מהקלאסיקות שלהם לפורמט הביתי הזמין לפרק זמן מוגבל פעם בשבע-שמונה שנים.
ועוד שיא... מעניין
"לשבור את הקרח" הגיע להכנסות של 400 מיליון דולר בארה"ב, ומבין כל הסרטים שהגיעו לסכום הזה (יש 15 כאלה) הוא הסרט שלקח לו הכי הרבה זמן להגיע לזה. הוא הגיע ל-400 מיליון בתוך 155 ימים, כשבמקום הלפני-אחרון נמצא "משחקי הרעב" שלו זה לקח 80 יום.
http://boxofficemojo.com/alltime/fastest.htm?page=400&p=.htm
זה שיא חיובי בעיני
בגלל שהוא מעיד על כך שהסרט הצליח לא בגלל שיווק אגרסיבי, אלא פשוט כי אנשים אהבו אותו. אז הלכו אליו שוב, והמליצו לחברים.
או ליתר דיוק
ילדים אהבו אותו, ואז הלכו אליו שוב, וסחבו את ההורים. כבר ציינתי שלאורך שלושה חודשים שילמתי עליו את הסכום הכי גדול ששילמתי אי פעם לסרט קולנוע?
לא רק ילדים
הלכתי עם ילדה לגרסה המדובבת. אהבתי את הסרט כל כך שרציתי
לצפות בו שוב במסגרת עין דגית מתורגמת, אבל הנסיבות לא אפשרו.
כמובן שלא רק.
(ל"ת)
אומנם הוא ממוקם במקום אחרון שם, אבל מצויין בהתחשב בכך שרק 15 סרטים הצליחו להגיע ל400
ועל הדרך – לפני שבוע נדרש לפרוזן כמות של 86 מליון דולר כדי להיות לסרט הכי רווחי של 2013.
היום נשאר לו רק עוד 72 דולר כדי להתברג למקום הראשון.
אני מתחיל לחשוד שהיפנים האלה עוד ישברו את השיא הזה…
נראה מה יהיה בשנה הבא עם "ששת הגיבורים הגדולים" של דיסני, שזה עוד יהיה עם ערבוב של סיגנון האנימה.
מה שקורה עם "פרוזן" ביפן באמת מטורף.
כלומר, בדרך כלל אפשר להעריך מה יהיה אורך חייו של סרט בבתי הקולנוע לפי המידה שבה הוא יורד משבוע לשבוע, אבל הסרט הזה *לא יורד*. שישה שבועות, ועדיין במקום הראשון, עדיין עם 8 מיליון דולר כמו שעון כל שבוע.
אגב, אין לי מושג מה זה "ארינו מאמאנו", אבל זאת אחת הגירסאות היותר חינניות של "Let it Go" ששמעתי.
למעשה היפנים מזכירים מאוד את האמריקאים
גם בארה"ב היה קשה להעריך את אורך חייו של הסרט, בשל העובדה בשל העובדה שכל מספר סופי שבוע הרווחים שלו עלו.
ולגבי הגירסה היפנית של LET IT GO. אני פשוט לא מסוגל לשמוע אותה.
כל פעם שהיא מגיע לקטע של "ארינו מאמאנו" אני מתפקע מצחוק.
הסרט כבר הרוויח 130 מיליון דולר ביפן
טכנית זה אפשרי שהוא ירוויח לפחות עוד 70+ מיליון. אני לא רואה למה לא. אומנם הוא כן קצת ירד בשבועיים האחרונים אבל רק בחצי מיליון, הוא עדיין מרוויח סכום יציב של 7.5-8 מיליון כל שבוע.
בינתיים, באמריקה: מישהו צריך להסביר לי את מצעד הפזמונים
ברצינות, אני לא מבין את זה. Billboard הוא אחד מ"מצעדי הפיזמונים" המובילים והותיקים בעולם, הפופולריות של כל שיר נקבעת לפי כמה גורמים (שגם מתעדכנים עם הזמן) – מכירות סינגלים, השמעות ברדיו, והיום גם פופולריות בתחנות אינטרנטיות וצפיות ביוטיוב. אבל משום מה, בזמן שבכל שאר העולם דברים ויראליים עולים ומגיעים ונעלמים במשך שעות, בבילבורד זה לוקח חודשים. לדוגמה: "Let it Go" של אידינה מנזל עלה וטיפס לאיטו מאז שהסרט יצא, וכרגע הוא נמצא במקום החמישי. וזה מוזר. הרי השיר בהחלט היה פופולרי, אבל את השיא הוא כבר עבר (וטוב שכך, אני לא יודע כמה פארודיות עוד יכולתי לספוג) והסרט, ככל שההישגים שלו מרשימים, כבר עבר וחלף מזמן. איך בדיוק קרה שהשיר מגיע לשיא *עכשיו*? ולמה באותו זמן נמצא במקום הראשון "Happy" של פארל וויליאמס, שיר מתוך "גנוב על המיניונים, סרט שיצא ביולי 2013?! ברצינות, האיטיות הזאת לא ברורה לי בכלל.
הסיפור עם Happy כמו שאני רואה אותו:
"גנוב על המיניונים" יצא ביולי, Happy יצא כסינגל בנובמבר 2013, פופולאריות הוא התחיל לקבל לקראת אמצע ינואר, עד מרץ הוא כבר עלה לאט לאט, אחר כך אוסקר, Glee, פרסומות, קאברים בתוכניות שירה כמו The Voice ו-X Factor. עכשיו הוא בשיאו ולמעשה, אני בכלל לא חושב שמקשרים אותו כל כך ל"גנוב על המיניונים".
אני בטוח שרובנו זוכרים את השיר Somebody That I Used to Know. סינגל שיצא ביולי 2011, אבל הגיע חזק לתודעה רק בין ינואר לאפריל 2012.
שירים זה נושא מסובך ולא צפוי.
לשיר יש ביוטיוב אפילו יותר צפיות מל-Let It Go
לא בהרבה אבל עדיין יותר צפיות. לא יאמן כי אותי הוא בכלל לא הלהיב…
לא כזה מסובך
פארל פשוט השיק את השיר מספר פעמים, פעם אחת בסרט, פעם שנייה בקליפ (שכלל לא מעט כוכבים מהסרט) מאוד מושקע עם שטיק מאוד מגניב, ואז השקת סינגל לקראת האוסקר, ועכשיו שוב עם השקת האלבום המלא (והמעולה) שלו.
פופולאריות של שיר צריכה פשוט להיות מוזנת כל הזמן. ע"ע Bauer וההארלם שייק שיצא ב2011 ועד שכמה שיכורים לא עשו לו ריקוד מטופש ב2013 אף אחד לא הרגיש את השיר הזה.
פארל הוא כבר מזמן לא רק המפיק המחונן מהנפטונז, מדובר במפלצת שיווקית ומאוד משומנת. תוסיף לזה את העובדה שהוא מככב בשלושת השירים הכי מפורסמים של 2013 ותבין למה הוא הפך לכוכב הכי גדול של הפופ בזמן האחרון.
Happy לא התפרסם כשיצא הסרט
אלא כשיצא הקליפ של ה24 שעות. הקליפ הזה עושה המון הייפ כבר כמה חודשים טובים.
לא שמעתי את Happy פעם אחת לפני האוסקר
ואחריו פתאום שמעתי אותו בכל מקום. שיר לא תמיד פופולרי ברגע שהוא יוצא. וגם אם עובר זמן, פתאום הוא מופיע באיזה תכנית או סרט או פרסומת וכולם שוב מחפשים אותו.
פארל שחרר את האלבום שלו החודש
מה שמסביר את הפופולאריות המחודשת. לא מפתיע שהסינגל השני שלו (שאני חושב שהוא טוב פי אלף מHappy) לא עושה חיל דומה.
נפלה עטרת ראשנו
בשבוע השביעי שלו ביפן, "פרוזן" הכניס, סוף סוף, פחות מ-8 מיליון דולר. הוא הכניס 7.56 מיליון. שהם עדיין יותר ממה שהוא עשה בשבוע הראשון.
(לא אובססיבי. מה פתאום).
הסרט מתנהג כמו "אווטאר" ביפן
ואווטאר הכניס מאה שמונים ושישה מיליון דולר. כלומר פרוזן יכול להכניס בהחלט עוד משהו כמו 70 מיליון דולר משם לדעתי, מה שאומר שהוא יכול לעבור את "איירון מן 3". אבל כמובן נצטרך לחכות ולראות אם זה באמת יקרה.
כן בל הקטע המצחיק הוא שפרוזן בכלל לא מתכנן לרדת משם.
אולי הוא הרוויח פחות מ8 מיליון בסוף שבוע האחרון.
אבל מצחיק העובדה שבכל 6 השבועות הראשונים ביפן הסרט הוקרן בכ600 בתי קולנוע, ועכשיו בשבוע השביעי כמות בתי הקולנוע שמקרים שם את פרוזן עלה למעל ל700
טוב, משהו טרח להרים את העטרת.
בניגוד לשבועיים האחרונים שבהם פרוזן הכניס ביפן בכל שבוע 14 מיליון דולר. השבוע יפן תרמו לפרוזן כמות של כ25 מיליון.
אוקיי.. איפה זה ממקם אותנו…. רק עוד 45 מיליון והסרט יכריז על עצמו כעל הסרט הכי מוצלח ב2013, וגם כסרט במקום 5 בשוברי הקופות. עכשיו זה דיי בטוח שהוא יעשה את זה.
ואע"פ כל זה, מנכל אולפני דיסני הודיע שאין דיבורים כרגע לסרט המשך.
אני קצת מופתע מדיסני, בתור אולפן שאוהב לסחוט שוברי קופות (מכוניות, שודדי הקריביים, ועכשיו שוב מלחמת הכוכבים) זה רק עניין של זמן עד שהם יכריזו בסוף שהם כן מתכננים סרט המשך.
אני באופן אישי מקווה לא לראות המשכון לפרוזן. הסרט מושלם כמו שהוא ואין פה מה לספר עוד. כל תוספת רק תהרוס.
WTF?!
הסרט הזה מתנהג שם בצורה פסיכית, והוא כנראה בדרכו להפוך לסרט הכי מצליח בתולדות יפן.
ולעקוף את המסע המופלא היפני? זה יהיה מעניין.
ובנוגע לרווחים של הסוף שבוע – בסופ"ש הראשון ביפן פרוזן הכניס 7 מילון.
במהלך ששת הסופ"שים הבאים הסרט הכניס 8 מיליון כל פעם. ובסופ"ש השביעי הסרט שוב ירד ל7 מילון.
לכן הגיוני מכל בחינה שבסופ"ש השמיני הסרט יעלה לרווחים של 11 מיליון.
היפנים לא שמעו במקרה על החוק שמחייב ירידת רווחי סרט כל שבוע?
מאיפה הנתונים האלה בכלל? הם לא מופיעים במוג'ו.
בכל מקרה, הסיבה לעליה בהכנסות השבוע היא שהשבוע חל ביפן ה-Golden Week, רצף של חגים שכולל גם חופשה לאומית, ולכן ההכנסות של סרטים (ובפרט סרטים לכל המשפחה) בו גדולות הרבה יותר מהרגיל – כמו השבוע של כריסטמס+סילבסטר בארה"ב או סוכות/חנוכה/פסח אצלנו. זאת לא היתה סתם קפיצה ספונטנית.
זה כן נמצא במוג'ו.
אפשר לראות בעמוד הראשי של רווחים זרים ב"פרוזן" את העליה ברווחים של יפן ששבוע שעבר עמד על 118 מיליון:
http://www.boxofficemojo.com/movies/?page=intl&id=frozen2013.htm
ובנוסף גם בסוף הכתבה המסכמת את עליית הרווחים השבועית:
http://www.boxofficemojo.com/news/?id=3837&p=.htm
אומנם את העמוד עצמו של יפן עוד לא עדכנו.
ועכשיו הוא עלה בעוד 20 מיליון
רק עוד 25 מיליון ואפילו החליפה של איירון מן לא תצליח לעמוד בפני הקרח של אלזה.
עכשיו זה בטוח, הסרט יעבור את "איירון מן 3"
אולי אפילו כבר בשבוע הבא…
וואו, לחשוב שסרט אנימציה מוזיקלי מקורי שהוא לא המשך עם שתי גיבורות בתפקידים הראשיים הוא הסרט המצליח של איזו שנה ושהוא יעבור סרט המשך שלישי בסדרה של גיבור על סופר פופולרי. מדהים.
לא נראה לי בשבוע הבא.
יש לו עוד 25 מיליון, והשבוע הוא הכניס ביפן איזה כמות של 20 מיליון. כך שתוך שבועיים מקסימום שלושה הוא יעקוף את איירון מן 3.
זאת תהיה הפעם הראשונה מזה… (זמן רב? מעולם?).. שסרט עם דמויות נשיות כדמויות ראשיות יהיה לסרט המצליח ביותר בשנתו.
עכשיו ניתן רק להמתין לסרטם הבא של דיסני "big hero 6" שהטייזר שלו יצא בסרט "מליפיסנט".
ללא שמץ של ספק, הגרסה הכי טובה של "Let it go" עד היום:
https://www.youtube.com/watch?v=nWnGwj9s-Fk
כמו הסצנה עם "אפוקליפסה עכשיו" ב"ג'ארהד", רק שהפעם חיילי המארינס שרים בעל פה שיר העצמה נשית של דיסני ולא מזמזמים את "דהרת הולקיריות" בשעה שהם מריעים להפצצות בוייטנאם. ההתלהבות הגולנצ'יקית של החיילים האלה בקרשנדו בסוף כל כך חמודה.
דפדפתי לא נלהבת
אולי זו הסלידה שלי ממיליטריזם, אולי כי לא ראיתי את ג'ארהד ואולי כי החיילים בסרטון לא בדיוק מבצעים את השיר לעילא, אבל קשה לי להתחבר להתלהבות שגרמה לך לפרסם את ההודעה הזו שלוש פעמים בטעות.
אני חושב
שזו פעם ראשונה שראיתי מישהו כאן שמפרסם תגובה בשביל לומר שהוא "לא" נהנה מבדיחה\קישור של מישהו אחר.
התגובה המשולשת אכן קרתה בטעות (והיא באותה מידה הייתה יכולה להתרחש בתגובה צוננת שלי על "קפטן פיליפס" - זה באג קיים).
אני גם סולד ממיליטריזם, ודווקא זה מה שכל כך הקסים אותי בסרטון – העובדה שאת הוואסח הקרבי שלהם הם משקיעים בשיר דיסני חיובי שמסמל העצמה נשית (וגם יציאה מהארון, אצל חלק מהמאזינים, אבל זה לא האישו) ולא בסצנה מתוך "להציל את טוראי ריאן". ואם תשאלי אותי, הבחור ב-1:45 שמרים את הידיים כשאלסה בונה את ארמון הקרח שלה הוא ה-BFF החדש שלי.
ואם נשאל אותו?
(ל"ת)
אם הוא יודע מה טוב לו הוא יגיד כן :)
(ל"ת)
משעשע מאד,
גם בתי בת השלוש מחקה את אלסה, כולל בניית הארמון, זריקת הכתר ופיזור השער.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אתם חושבים שאלה פרמטרי קבלה למארינס?
מסכימה. זה בדיוק מה שהקסים גם אותי
הניגוד הזה בין מה שהחיילים מסמלים (גבריות, קשיחות וכו')- לבין ההנאה היפה שלהם ממשהו שנחשב "נשי, רגשני" וכו'.
אני לא יודעת מה יש בסרט הזה שמוציא כאלה תגובות מכ"כ הרבה אנשים שונים אבל זה כ"כ מרגש אותי.
מצטער לבאס אותך,
אבל קליפים של חיילים שרוקדים/שירים שירים שנחשבים שירי בנות/הומואים/לא מצ'ואים זה טרנד לכל דבר. דוגמא בולטת היא קליפ מושקע בטירוף (ומגניב מאוד) שהמארינס ארגנו לשיר call me maybe. גם בצה"ל עשו כמה, הכי ידוע היה הפטרול של הנח"ל באמצע חברון שהפך באמצע לקליפ של tik tok.
אין לך מה להתרגש מזה: מה שכתבת שמקסים בעינייך נעשה במודע לגמרי ע"י מי שארגן את הקטע (קשה לי להאמין שזה היה ספונטני) בגישה שהיא אם כבר מתנשאת כלפי החומר-זה נראה להם מצחיק בדיוק כי גם הם לא חושבים שזה הגיוני שגבר כמוהם יהנה כ"כ משיר כזה. זו גישה דומה לעבדאי התורן שבא בפורים מחופש לזונה.
אני חושב
שזה באמת לא הגיוני שגבר כמוהם יהנה משיר כזה. וכשאני אומר "גבר" אני לא מתכוון במובן הביולוגי, אני מתכוון לאנשים בעלי אופי גס ומחוספס, אופי כזה שהיסטורית יוחס לגברים. אם אני מכיר בן אדם מכל מין שמתאפיין בתכונות גסות למשל: חוסר נקיון, משיכה לאלימות וצפיה בסרטי אקשן אדיוטים, יצחיק אותי ויראה לי חמוד לראות אותו נהנה מסרט ילדים מוזיקלי.העובדה שכשרואים חייל שרירי אוטומטית מייחסים לו את כל התכונות המצ'ואיסטיות דלעיל, היא בעיני סטריאוטיפ לא מזיק.
ואכן סביר להניח שמסריט הוידאו היה מודע לאספקט הקומי של הענין, הענין הוא, שאינסוף סרטוני יוטיוב ותוכניות ריאליטי מודעים קשות לפרשנות של הסיטואציות שהם מתארים, ולכן לאנשים ציניים (כמוני) קשה להתלהב מכל סרטון שהוא. בדיוק מהסיבה הזאת משמח אותי לראות אנשים פחות ציניים ממני, שיכולים להסתכל על סרטון כזה ולהגיד "איזה חמוד, חיילים שרים let it go".
גם אותי משמח שיש אנשים כמו מעיין,
אבל פחות משמח שאנשים מקבלים קרדיט על כוונות טהורות ויפות שהכוונות האמיתיות שלהן הן הפוכות בדיוק-להגחיך בדיוק את מה שמעיין מצאה למקסים ומרגש.
וידוי-בשירות שלי (שנגמר ממש לא מזמן) אני וכמה חבר'ה צילמנו והשתתפנו בסרטון בסגנון הזה בדיוק (שלא עלה ליוטיוב כי המפקד אמר שהוא ישבור לי את התחת). היו ריקודים נשיים והתלהבות מוגזמת-בכוונה וכאלה. גם אנחנו היינו ביחידה של יעני רמבואים ווסאחיסטים, אז ברור שכל הבנות במפקדה עשו מן "אווווו…." משותף כשהן ראו את הסרטון. מן הסתם האמת "מאחורי הקלעים" היא ההפוכה-השיר נבחר בדיוק בגלל שזה היה שיר שלא סבלנו, שחשבנו שהוא שיר מטומטם "של בחורות". זו לא הסרטה כנה של רגשות, זו בדיחה. וזה המצב גם עם כל הסרטונים האלה שהולכים ונהיים נפוצים ביו טיוב.
לא הנושא הכי קריטי בעולם, אבל אני חושב שכדאי לדעת את זה (חג שמח!).
אני מבין, ומסכים.
חג שמח!
לדעתי ההיפך
בסרטון של המארינס, נראה שכולם שם סופר נהנים לשיר, לרקוד, להניע את האגן בתנועות של חשפניות ולהתנהג כמו בנות-בנות.
הם פשוט חייבים להראות שהם ממש ממש גברים כדי שתהיה להם לגיטימציה להתנהג ככה… אבל בתכלס, עם כמה שהם צוחקים על זה, בעצם למה יש את כל הסרטונים האלה? כי לכל הגברים-גברים האלה נמאס להיות תמיד כאלה גברים ובתור בדיחה יש להם לגיטימציה לזה.
אותו הדבר עם גבר שמתחפש לאישה בפורים, אגב.
אז זהו... שהיה נראה לי מאוד הגיוני שזה לא ספונטני
וכנראה מתוזמן, ובכל זאת זה ריגש אותי ואני מרגישה שכן יש הבדל בין דברים כמו הקטע שקישרת לבין הקטע שלהם צופים.
הקטע שקישרת זה בעצם פארודיה *על* השיר וזה מוציא את השיר מגוחך במידת מה (לא שאני נעלבת בשביל השיר או משהו, אבל אני מסבירה מה ההבדל בגישות). הליפסינק למצלמה, הכראוגרפיה- זה מאוד ברור מה נעשה שם.
הקטע עם החיילים זה חיקוי של חוויה מאוד קז'ואלית של לראות סרט בחבורה ולשיר ולהתלהב יחד עם כולם. גם אם זה מבוים ומישהו אמר להם – אני מצלם- תשירו ותתלהבו, אני לא קיבלתי את התחושה שהם צוחקים *על* החוויה, אלא שהם ממש נהנים (לא היה ליפ-סינק מוגזם, תנועות מוגזמות או כל דבר שגרם לי להרגיש שהם מגחיכים את זה). וזה ההבדל כי זה היה יכול מאוד בקלות להפוך למעין קטע דחקאי כזה של- גיחי גיחי, אנחנו שרים שיר של נסיכת דיסני. אבל באמת לא הרגשתי שזה בא ממקום כזה.
הייתה לי הרגשה אותנטית שהם נהנים מזה, ונותנים כבוד לחוויה שהיא- התלהבות משיר בסרט.
אולי אני טועה, זה מה שקיבלתי מזה.
אף אחד פה לא קרא את כל הדף של דיון בכדל, נכון?
לא שאני בעצמי לא מקטלג, גם ללא רצוני, את טיטוס והאמלט כמחזות "גבריים" ואת רומיאו וג'ולייט כמחזה "נשי", ובכל זאת זה מקומם.
קצת קשה לי להבין איך בדיוק מה
שכתבת מתקשר למה שאמרתי (וקראתי את כל התגובות בדיון של בכדל אגב).
הבעיה שלך זה שאני מקטלגת גברים בהכרח עם אי-אהבה לדברים נשיים? שאני מדברת בסטריאוטיפים?
לא, כי העולם שלנו בכלל לא מלא בסטריאוטיפים. ולא, כי אתה לא ישר מכניס לקופסה מאוד ספיציפית כמות של שיוכים כשאתה רואה ייצוג של חייל, או של זקנה, או של בחורה צעירה, או של מורה וכו' וכו'.
ולא, כי האחיין שלי בן 8 לא אמר לי, אחרי שהוא הלך לראות את פרוזן עם שתי האחיות שלו שהוא מאוד נהנה אבל הוא לא יגיד לאף אחד בכיתה שהוא ראה את הסרט כי פדיחה ונסיכות.
וזה שאני שמחה שמראים ייצוג של משהו ששובר את הסטריאיוטיפ זה כי אני בהכרח סטריאוטיפית ומכלילה, ולא כי אני מודעת לעולם ולתדמית שאנשים צריכים לתחזק ומה מצופה מהם בדיוק לעשות ולא לעשות, או ממה מצופה מהם להנות או לא- והשמחה שלי היא דווקא על תצוגה של משהו ששובר את הסטריאוטיפ- דווקא כי אני נגד, ודווקא כי אני לא מאמינה בו. ודווקא בגלל שמבחינתי להראות חיבה למשהו שלא מתחבר לדמות שאתה אמור לתחזק זה בדיוק בדיוק זה.
אולי לא יפה להתחיל דיון כזה ביום העצמאות אבל
מבחינתי זה סטריאוטיפ ישראלי. אולי גם אמריקאי אבל אני לא באמת יודע כי מעולם לא חייתי בארה"ב לצערי הרב מאוד מאוד. נראה לי שהחיבור הישיר בין צבא לבין גבריות במובן המאצ'ואיסטי הוא דבר מאוד ישראלי לעשות, ואני אוסיף שוב, עם הסתייגות גדולה, אולי גם אמריקאי, בגלל מדיניות האל תשאל אל תספר שאובמה או לא זוכר כבר מי ביטל בתקופת כהונתו. היו, יש ויהיו תמיד חיילים להט"בס או סתם מטרוסקסואלים בכל צבא של כל מדינה בעולם. זאת פשוט עובדה.
ובקשר לאחיין שלך – ילד בן שמונה שמתפדח לספר שהוא אהב סרט של דיסני כי יש שם נסיכות? טוב, אני מפחד לשמוע שירים מסרטי דיסני ללא אוזניות סתם כי ההורים שלי חושבים שאני לא בוגר לגילי או בכלל, אבל זה כבר סיפור אחר.
אתה מסרב להבין את הנקודה שלי
אני טוענת שהסטריאוטיפ קיים במובן החברתי. כשאתה רואה חייל- עולות לך ישר כל האסוציאציות שקשורות לייצוג הזה. כשאתה בעצמך חייל אתה צריך לעמוד במודל מסוים שהחברה הציבה. זה שאני מכירה שיש ציפיות חברתיות מסוימות מיצוג כלשהו (וזה רלוונטי גם ליצוגים אחרים- גזע, העדפה מינית וכו'), זה לא אומר שאני בהכרח מסכימה איתם, שאני חושבת שהם צריכים להישמר או שהם מייצגים אמת מסוימת.
אין לי שום ספק שלהכליל קבוצה שלמה זה דבר הרסני, ואין לי שום ספק שיש חיילים להט"בים/רגישים/מסודרים/כל דבר אחר שלא מסתדר עם הסטריאוטיפ שלהם.
אני גם לא מסכימה עם הדיכוטומיה ש-israelmiv- לגבי זה שאדם לא יכול להחזיק בתכונות שהחברה תופסת כמנוגדות (נגיד גם לאהוב סרטי אקשן ומכות ואלימות, וגם להנות ובכלל לא בקטע אירוני מקיץ' דיסנאי).
פה בדיוק מתבטאת החיבה שלי לסרטון הזה שמבחינתי בדיוק שובר את המוסכמות ומכיל את שני הניגודים הכ"כ לא נתפסים לרובינו (כל זה כמובן בהנחה שהוא לא נעשה כדי להגחיך את כל העניין, אבל זה כבר דיון אחר). אני לא זאת שתומכת בסטריאוטיפ, ממש לא. אני רק מודעת לעובדה שהוא קיים.
ובקשר לאחיין שלי, אני לא חושבת שהוא ייחודי בכלל, אני לא חושבת שהפדיחה שלו באה מאותו מקום של מה שאתה חושב שההורים שלך יחשבו עליך. הפואנטה הייתה להגיד שכבר בגיל 8 יש מכבש של לחצים על ילדים להתנהג בהתאם למגדר שלהם. זה מתחיל בגיל הזה כבר.
"אתה מסרב להבין" זה כזה משפט של אבא שלי, אבל... כן.
זה לא שאני מסרב להבין, זה שאני מקבל את הסטריאוטיפ גם אם אני לא רוצה לקבל אותו, כמו מה שכתבתי למעלה על שייקספיר – פשוט כי הוא כאן. לא, זה שאני מצטרף לדעתו של כל מי שאומר שגם שבירתו של הסטריאוטיפ אינה מקורית, ונעשתה כבר המון בעבר, למשל בועכשיו למשהו שונה לגמרי (אולי MuchRejoicing יכולה לעזור ולקשר?). אם התרגשת מהסרטון או מהסרט כולו או מסצנות מסוימות בו ומאחרות לא או לא זה מעניין רק אם זה מנומק, והנימוק הדיכוטומי הזה (דיסני זה קיטש וצבא זה גברים וולגריים) פשוט לא מנומק מספיק או בכלל.
הנימוק הוא לא
צבא זה גברים וולגריים ודיסני זה קיטש אלא-
הסטריאוטיפ של איש צבא זה גברי/קשוח/אלים (לא אמרתי וולגרי, אבל נגיד שגם זה מסתדר).
והסטריאוטיפ של סרט נסיכות דיסני זה נשי/רגשני/קיצ'י וכו'.
ושני אלו לא הולכים ביחד לרוב בגלל נורמות חברתיות. בסרטון הזה הם כן הולכים ביחד ולכן זה מרגש אותי. זה הנימוק שלי. אין לי מה לעשות אם זה לא מספק.
אלה לא "נורמות"
אלה סטיגמות. סטיגמות שפמיניסטיות ופמיניסטים אמיתיות ואמיתיים נאבקות ונאבקים (כן, למדתי מגדר באוניברסיטה והדוקטור באמת דיברה ככה) לשנותן (היה על זה גם פרק בגרוויטי פולס, משהו שקשור בוונדי מן הסתם, אבל אני אחסוך מכם). לא, לא כל אנשי הצבא הם גבריים, קשוחים ואלימים, ואפילו לא כל הסטיגמות עליהם כאלה, אפילו לא במדינת ישראל – הסטיגמות על חיילים המשרתים בקרייה הפוך ואף כולל את הכינוי המעליב "ג'ובניקים"; ובאשר לסטיגמה על סרטי נסיכות הדיסני, ובכן, נדמה לי שהיה איזה דג אדום וחכם אחד שאמר פעם, לא מזמן אפילו, שהסרט הזה עושה את הכול לפי הנוסחה הקבועה של סרטי הנסיכות של דיסני, אבל גם בדיוק ההפך, ושאיכשהו זה מצליח. משפט כמו "ושני אלו לא הולכים ביחד לרוב בגלל נורמות חברתיות" ממש מטריד אותי, כי הוא בעצם אומרת שהתנועה הפמיניסטית עדיין לא השיגה הרבה בנסותה לשנות את הסטריאוטיפים המינניים האלה, והרי חובבי הסרט (איך באמת קוראים להם כקהילת מעריצים? Frozenites?), ולא רק מי שבא להקרנות של עין הדג או האחיין שלך, אינם רק מי שעונה לסטיגמה החברתית, סטיגמה ולא נורמה, של ילדה קטנה עד גיל שמונה שמשחקת רק בבובות ברבי, החדר שלה כולו צבוע בוורוד פקצי וכל שנה היא מתחפשת בפורים או בליל כל הקדושים לטינקרבל (לא המסוממת התל אביבית ההיא שהייתה מפורסמת באזור 1998 כזה). למעשה אני בטוח גם שנתונים סטטיסטיים על פילוח השוק של הסרט בפועל, מבחינת מי שצופה בו בקולנוע/קונה את המארז שלו ב-DVD או בקרן כחולה/מוריד אותו בתשלום/מזמין אותו ב-VOD, יראו לך שזה מגוון מאוד, ושהאנשים שצופים בסרט הזה שוב ושוב ושוב אינן רק ילדות קטנות או ילדים קטנים או הורים מתוסכלים שבנותיהם ובניהם הקטנות והקטנים מאלצות ומאלצים אותם לצפות בו שוב ושוב (באמת הייתי צריך לדבר עכשיו כמו מירב מיכאלי כדי להסביר לך את זה?). אמנם קצת אירוני שאני נאלץ להשתמש בסטריאוטיפ בעצמי כדי להוכיח נקודה, אבל הסרט הזה, כמו הסרטים הטובים באמת של דיסני (נסיכות או לא), באמת מיועד לכל המשפחה.
אה, וכמובן ש"סרטי נסיכות" הם כפועל יוצא גם סרטי נסיכים. מש"ל.
לשבור את הקרח
אכן שבר סטריאוטיפים ומוסכמות, כפי שכתב הדג האדום, אבל הוא עדין סרט עדין, והוא לא ניסה לא להיות כזה. יש בו קטע של טרולים מזמרים, יש בו קטעי רומנטיקה ילדותיים והוא מסתמך רבות על רגש ודרמה. עד כאן אין סטריאוטיפים, ובזה אני חולק עליך. מצד שני, לומר שסרט עדין לא מתאים לחיילים, זה אכן סטריאוטיפ, ובזה אני מסכים איתך.
הוא גם הסתמך לא מעט על בדיחות וולגריות, כפי שכבר ציינתי.
ועם כל אהבתי גם לקטע הבא שהדג הקרין בהקרנה השלישית, וחרף כל ניסינותיי להימנע מחשיבה מגדרית, כשצפיתי בו וגם נהניתי מאוד, הרגשתי קצת גייז.
http://www.youtube.com/watch?v=AhBp4odaSZw
I still don't understand
How did they make frozen???
למען השם, זה היה מספר זעום של סמי-וואן ליינרים
שלקרוא להם "וולגאריים" תהא הגזמה פרועה לכל דבר ועניין. כמה בדיחות זעירות על נזלת לא יהיה מה שיהפוך את פרוזן לסרט פחות נשי ועדין. כן, פרוזן הוא לגמרי סרט נשי, וזה בסדר גמור לקטלג אותו ככזה. הוא עוסק בנשים, ונכתב על ידי אישה, וזו הסיבה שזה כזה מגניב ששלושה מארינס מריעים לו בצורה הכי מאצ'ואיסטית שיש, בין אם זה מבוים ובין אם לא.
ובהקשר הזה – ברור שהם לא ידעו את המילים בע"פ. יש כתוביות בעותק שהם רואים, וגם אז הם לא שרים את רוב מילות השיר. בנוסף לכך, אם זה היה מבוים במאה אחוז כי "חחח השיר כוסיות הזה מפגר רצח" אני מניח שהאחראים לקליפ היו מקפידים לצלם את החיילים מגיבים לשיר מתחילתו, בניגוד למה שמראים בסרטון, והסרטון עצמו לא היה נראה כל כך מכוער מבחינת תנועות המצלמה או פורמט התצוגה (אנכי ולא אופקי). בבירור רואים בסרטון שזו לא הפעם הראשונה שהם רואים ונהנים מהסרט הזה (כשאלסה בונה את איש השלג אפשר לשמוע את אחד המארינס צועק "אולף!", ובסוף השיר אחד מהם מסנן "Oh my god, she's so fucking hot"). כדי לסגור את הפינה הטפלה הזאת.
אני חושבת שהחיפוש שלך אחרי הומור נמוך,
והקטלוג של כל סרט שמשתמש בהומור כזה אפילו פעם אחת כ"סרט וולגרי עם הומור הפרשות" או "קומדיית סקס", מעיד יותר עליך מאשר על הסרטים שאתה רואה.
פעם ראשונה שאת פונה אליי ישירות מאז הצ'ט?
אם מדובר במה שאת מפרשת כעלבון שאני מפנה כלפי 10 דברים, הטעות היא אצלך. גם אני אוהב ונהנה מאוד מהסרט וגם אני צפיתי בו פעמים רבות, למעשה רק היום אני וחברינו המשותפים דיברנו עליו לחיוב בפיקניק המפוצל ("ג'ג"ל נותן ללריסה אולייניק להשפיט אותו. אני במקומו הייתי שולח אותה בחזרה למפעל של ה-GC-161". בדיחה שלי.) לגבי השיר של מדונה כבר הסברתי ואין צורך לחזור על הדברים, אולי רק להביא את הקטע ההוא מהסרט התיעודי של לואי ת'רו על הטינאייג'ריות מכנסיית ווסטבורו שרוקדות לצלילי "Poker Face" של ליידי גאגא ואת הפרשנות שלו בנושא, כי הוא יודע להסביר דברים כאלה הרבה יותר טוב ממני, אבל לא הצלחתי למצוא ביוטיוב באיכות ראויה.
ולעט המרקד היקר – בכל יום אחר בשנה אולי הייתי שולח גם אותך חזרה לדיון בכדל כדי שתבין מה הבעיה שלך ושל גברים אחרים (וגם נשים, בעצם) שמשתמשים במילה "כוסיות", אבל מכיוון שגם אתה מצליח להצחיק אותי עם הומור וולגרי (אני כבר לא יכול לראות תמונה של אמה ווטסון בלי לחשוב על השם החלופי שהמצאת לפרח קיר) אוותר לך.
חג שמח.
לא קשור רק לעשרה דברים שאני שונאת אצלך.
זה משהו שחוזר על עצמו בהרבה הרבה מהתגובות שלך באתר. וזה שאתה נהנה מהסרטים האלו לא אומר כלום, אתה עדיין עושה להם עוול כשאתה בוחר להדגיש דווקא את הצדדים השוליים האלה שלהם.
צדדים שוליים זה בעיני המתבונן
אם בחרתי להבליט אותן בתגובות שלי, סימן שהן צרמו לי בעין ובאוזן.
וחוץ מזה, תודה לך על ההזדמנות להוכיח
שהמילה האהובה עליי היא בכל זאת 'אוברייטד' ולא 'וולגרי'. כי עד כמה שגם אני אוהב את 10 דברים ואת השחקניות היפות ואת ג'ג"ל המקסים ואת הפסקול המדהים, אין שום להשתפך מעל ומעבר על העיבוד הבאמת חביב הזה לאילוף הסוררת כאילו יש לו פטמות בטעם בירה.
*סיבה. שום סיבה, נארג.
ככה זה כשכותבים תגובות כשאתה ממהר ובלי לבדוק בתצוגה המקדימה.
ועוד תיקון קטן – המילה האהובה עליי היא בכלל 'הוריקן'.
http://www.youtube.com/watch?v=i1XDHwFAlE0
רק הערה
אין לי טעם להתווכח כי אני מסכים עם כל מה שכתבת. בקשר אלי, לא התכוונתי לומר שאדם לא יכול להחזיק בתכונות הסותרות האלו, אלא שהציפיה הטבעית שלנו היא שאדם לא יחזיק בהן, ולכן מצחיק וחמוד לראות אותה נשברת. זאת לפחות הציפיה הטבעית ואני לא בא לטעון שהיא צודקת, או שזה רחב אופקים מצידי להחזיק בציפיה כזאת.
תיקון: זאת לפחות הציפיה הטבעית שלי
(ל"ת)
הקטע שקישרתי הוא לא פארודיה על השיר,
אלה על קליפ אחר שאיזה קבוצת מעודדות עשו לשיר. לא חשוב. הנקודה היא שההגחכה היא עדיין מה שאמרנו-גברים משפילים את עצמם בכוונה עם שיר של ילדות.
ההבדלים שאת מתארת לדעתי קשורים פשוט להשקעה בסרטון-פה לא הייתה כוריאוגרפיה מושקעת. כנראה שזה באמת פשוט היה "אני מעלה את זה ליוטיוב, תגזימו". הגיוני גם שהחיילים באמת ראו את הסרט בלי קשר לקליפ ונהנים ממנו, בסוף זה כן סרט לכל המשפחה, לא צריך להגזים.
מה שאני אומר זה שהדבר שריגש אותך כנראה לא קיים. האלמנט שנחשב "נשי ורגשני", כמו שאמרת-הוא עומד פה כמטרה לצחוק. החיילים האלו לועגים בדיוק למה שאת חשבת שהם אהבו-שוב, בלי קשר להנאה הכללית שלהם מהסרט, שסה"כ הוא באמת סרט שאין סיבה שלא יראו.
בשורה התחתונה, כמובן שאף אחד מאיתנו לא באמת יודע, ויכול להיות שגם את צודקת. מנסיוני (גם האישי, אם ראית מה כתבתי לישראל), ולצערי, את לא. אני בכל זאת רוצה לסכם הדיון (מבחינתי) עם משהו שאמרתי כבר קודם-צריך עוד אנשים עם הגישה שלך בעולם![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
הפתיל הזה הוא דוגמה מצוינת
לזה שכל אחד רואה מה שהוא רוצה (בוחר/מותנה/מעדיף) לראות, ושום דבר לא ישנה את זה.
בשביל מה השליליות?
היה פתיל חמוד מאוד ונעים מאוד, לפחות לי. מן הסתם כל אחד תופס את העניינים אחרת כי לכל אחד יש נסיון חיים שונה. החלפנו קצת רעיונות, ונפתחתי לנקודת מבט שונה שכתבתי במפרוש ששימחה אותי מאוד ורק בשבילה היה שווה לי השיחה הזאת. אף אחד לא השתכנע כי זה לא משהו שאפשר לקבוע בוודאות. אז מה? ממתי פתילים בפישאיי באים לשכנע מישהו? זו שיחה בין אנשים, לא תעמולת בחירות.
יצא לי שלילי יותר ממה שהתכוונתי,
העיקר במה שרציתי להעיר הוא החלק הראשון, ובכלל לא ראיתי את זה כדבר שלילי, אלא דוקא כעובדה מעניינת. ששני אנשים ראו קטע מסוים ותפסו אותו לגמרי הפוך זה מזה.
ובאופן אישי
אני יכול לומר שתגובות שנאמרות בכנות ומתוך שכנוע פנימי של הכותב, יכולות לשנות, או לפחות להשפיע על דעתי. זה באמת קרה לי בעבר. לעומת זאת, אנשים שרק ממלאים את תפקיד הרוטווילרים של הדמוקרטיה ואורבים לכל מי שיגיד "גבר חזק" או "אישה יפה" לא מזיזים לי בגרוש.
לאאאאאאאאאאאא!!!!
למה החזרת לי את השיר הזה לראש!??!!?
ואם כבר, הנה גרסה נורמלית לשיר–
https://www.youtube.com/watch?v=Z9IMUwdhm9I
מיליטריזם...?
מה, עצם העובדה שמופיעים בסרטון חיילים הופך את כל העניין למיליטריסטי? אלה חיילים (אף אחד מהם לא לובש מדים, לא הייתי בכלל חושב שהם חיילים אם הכותרת לא הייתה מציינת את זה), אבל הם לא עושים, לא אומרים ולא מוסרים שום דבר שקשור לצבא או מלחמה.
או במילים אחרות:
חיילים הם גם בני אדם.
יעבור את איירון מן 3 בשבוע הבא
ויהפוך לסרט המצליח של 2013…
https://twitter.com/boxofficemojo/status/468049646355750912
עכשיו כשזה כבר די ברור ש"פרוזן" יעקוף את "איירון מן3", אפשר להיזכר בנחת באיירון מן הראשון.
כן, כן, הקטע שבו טוני עף לגובה רב מדי ומגלה שהחליפה שלו מתכסה בקרח שמפיל אותו ארצה.
חבל שהוא לא למד את הלקח. הסרט השלישי שלו עף גבוה מאוד ברווחים, הוא לא חשב שהוא עוד יתכסה בקרח של אלזה..
כן, כי אם הוא היה לומד את הלקח
הוא היה עושה… מה?
טוב, אז סביר להניח שהוא לא היה מכניס הרבה.
רגע, מה??
ו... זהו, עכשיו זה רשמי.
עם 1219 מיליון דולר, "לשבור את הקרח" הוא הסרט המצליח ביותר שיצא ב-2013, ומס' 5 בטבלת הסרטים המכניסים ביותר בכל הזמנים, כשהוא משאיר מאחור את "איירון מן 3".
http://boxofficemojo.com/alltime/world/
פנטסטי.
לא יאמן. הוא מתכוון לעצור מתישהו?
הוא מתקדם הרבה על אף שהוא מוקרן כיום, על פי הידוע לי, רק ביפן.
הוא עוד נשאר יציב שם בצורה מפחידה.
מי ידוע כמה זמן זה עוד ימשך. אומנם לא נראה לי שיש לו סיכוי לעבור את "הנוקמים" אבל יכול מאוד להיות ש"הארי פוטר" האחרון נמצא בסכנת הדחה.
אני חשבתי שאין מצב שפרוזן יביס את איירון מן 3.
אבל אחרי שראיתי שזה אפשרי, אני לא פוסל אפשרות שגם הארי פוטר האדיר יובס.
ומי יודע, אולי עוד נראה את החייזרים הכחולים מפנים מקום למלכה אלזה.
וסתם באופן כללי. משהו יודע מתי הייתה הפעם האחרונה שבה סרט עם גיבורה ראשית היה לסרט הכי מרוויח בשנתו?
73
מגרש השדים.
1997, טיטאניק.
למרות שיש כאלה שיגידו לך שאליזבת' היא הדמות הראשית האמיתית בטרילוגיה המקורית המקורית של "שודדי הקאריביים", ככה שגם "תיבה של איש מת" (2006) ו"עד סוף העולם" (2007) יכולים אולי להיחשב. וגם "אליס בארץ הפלאות" (2010) בו שוב פעם דפ רק שיחק דמות משנית והדמות הראשית היא בכלל אליס שהיא אישה הגיע למקום השני ונוצח רק על ידי "צעצוע של סיפור 3".
אוקיי, אתה צודק לחלוטין
מה שגורם לי לתהות למה רבנו בזמנו על האם בכלל 73 נחשב כסרט שאישה היא הגיבורה הראשית שלו או לא. אולי דיברנו על סרטי ז'אנר עם אישה שכבשו את הקופות?
לא זוכר כבר.
בכל מקרה, מה שדניאל אמר.
אם הארי פוטר, הקוסם הגדול, יובס בידי אחת שהקסם היחיד שהיא מסוגלת לעשות זה קסמי קרח, זה באמת יהיה מביך...
(ל"ת)
אם אידינה מנזל העצומה לא יכולה להביס את דניאל רדקליף, -זה- יהיה מביך.
(ל"ת)
הכי מביך יהיה אם קריסטן בל לא תקלוט כמה היא דומה לאמנדה ביינס.
(ל"ת)
היפנים משוגעים לגמרי!
193 מיליון ממדינה אחת שהיא אפילו לא סין או ארצות הברית. אם יש פה מישהו שמבין קצת ביפן ובתרבות שלה ויכול להסביר איך זה קורה אני ממש אשמח לשמוע.
מדינה שלאזרחים שלה יש הרבה מאוד כסף, כרטיסי קולנוע בה הם (יחסית) יקרים
ויש להיט הוליוודי שהרבה אנשים הולכים לראות אותו, שיצא בתקופת חגים שבה להרבה אנשים יש זמן לראות אותו. אין פה שום מסתורין. גם סרטי "הארי פוטר", למשל, עשו ביפן הרבה מאוד כסף – *יותר* מבהרבה מדינות אחרות, כולל מדינות מערביות.
וכמובן, גורם חשוב נוסף:
אוכלוסיה של קרוב ל-127 מיליון איש (נכון ל-2012). זה הרבה מאוד רוכשי כרטיסים, שכאמור קונים אותם בהרבה מאוד כסף.
כן, אבל לא על זה מדובר
ההצלחה של "לשבור את הקרח" ביפן גדולה יותר מבשאר העולם. כמו שזה נראה כרגע יש צ'אנס טוב שהוא יעקוף את "המסע המופלא" ויהפוך לסרט המצליח ביותר שם אי פעם. אני לא חושב שזה נכון לגבי אף מדינה אחרת.
כאמור, זה לא כזה יוצא דופן.
סרטים הוליוודיים עושים הרבה מאוד כסף ביפן באופן כללי – שוב, שילוב של גודל האוכלוסיה, הכנסה גבוהה של רובה ומחירים גבוהים של כרטיסים. אמנם לא כל סרט מאיים לשבור את השיא של "המסע המופלא", אבל היו לא-מעט מועמדים שדיברו עליהם בתור הסרטים שיעשו – הדוגמה של סרטי "הארי פוטר" היא אולי הכי בולטת (זכור לי שכבר כשהסרט הראשון בסדרה יצא, ההערכות היו שהוא יעקוף את "המסע המופלא", כי הספרים הם מאוד פופולאריים ביפן. זה לא קרה, אבל סרטים בסדרה הכניסו כמויות מפלצתיות של כסף ביפן, יותר מבמדינות אירופאיות).
הם יודעים להעריך סרט טוב?
(ל"ת)
זה שילוב, אפשר לומר, של שני גורמים:
1. יפן זו המדינה העשירית בגודל אוכלוסייתה בעולם (מעל לשליש מאוכלוסיית ארה"ב).
2. יפן זו ממלכה של אנימציה (אצלם זה אנימה). אומרים שעוד לפני שוולט דיסני הוציא את שלגיה כבר יצא סרט אנימה באורך מלא. הם מעריצים גדולים מאוד של אנימציה, אפילו יותר מארה"ב.
לא יצא סרט אנימה באורך מלא לפני שלגיה.
סרט האנימה הראשון באורך מלא, "לוחמי הים הקדושים של מומוטארו" יצא בשנת 1945.
אני לא זוכר מאיפה שמעתי את זה
אבל לפי מה שהבנתי אלו לא היו סרטים שיצאו באופן רשמי ומסודר, כמו זה שכתבת, אלא סרטים שאין כיום באמת דרך להוכיח מתי יצאו, אך טוענים שהם יצאו לפני שלגיה.
גם אני לא יודע איפה שמעת את זה, אבל זה לא נכון.
סרט האנימציה היפני הראשון באורך מלא יצא ב-1945, נקודה. אני מדבר פה כמי שכתב דוקטורט בנושא וישב בארכיונים יפניים במסגרת המחקר שלו: יש תיעוד מצוין על סרטי האנימציה שיצאו ביפן (לא כל הסרטים שרדו, אבל עדויות עליהם יש) מאז תחילת המאה ה-20, ולא היה יוצא שום סרט באורך מלא בלי שמישהו היה שם לב או מתעד את זה.
וואו...באמת הצלחה גדולה...
האם ניראה לכם שבעקבות זה דיסני יחשבו אולי לעשות סרט המשך לפרוזן?, או שלא?,
בעיקרון זה סרט מאותו סגנון של פלונטר…ואם לפלונטר לא יצא סרט המשך..כניראה שגם בזה לא מתוכנן משהוא..
אבל ההצלחה הגדולה בטוח תגרום להם לחשוב על סרט המשך ואולי ליישם את זה גם…
לדעתי זה סרט באמת טוב..יש בו קטעים מצחיקים…והנפשות יפות (של קרח)…אבל בעיקר אהבתי את הקטע של השירים…לדעתי זה מה שגגרם לסרט להצליח כל כך…
דרך אגב…ראיתי את זה באנגלית עם תרגום וזה היה ממש טוב..אבל במקרה יצא לי ליראות גם את הגרסא המדובבת…כמו כל שאר הסרטים של דיסני בשנים האחרונות…הדיבוב לעיברית פשוט מגעיל..,לא ספציפית לסרט הזה אלא בכללי זה פשוט הורס את הסרט, אחרי שראית אותו באנגלית אי אפשר בכלל להיתקרב לגירסא העיברית..
לא יודע איך להסביר את זה אבל משום מה הקולות באנגלית יותר מתחברים טוב לדמויות ואת הקולות בעיברית הם לא מבעים בצורה מספיק טובה את הדמות כפי שהיא אמורה להיראות (ולהישמע)..
נכון לעכשיו מדיסני הודיעו שלא.
וזה טוב. אני לא רוצה, וגם לדעתי לא צריך סרט המשך לפרוזן.
הסרט סגר את כל מה שצריך לסגור. אם יהיה סרט המשך, אז זה רק יהרוס ולא יותר.
את המשפט האחרון שלך אפשר לומר על 99% מהסרטים.
במיוחד אלו שנעשה להם המשך.
אם לומר דבר אחד טוב על דיסני...
זה שאת סרטי ההמשך שלהם הם מוציאים כזבלוני וידאו, ולא כסרטים 'אמיתיים'.
זה דבר טוב? זה נורא!
כבר היה עדיף שהיו מוציאים סרטי המשך קולנועיים מושקעים מאשר להרוס את כל השם הטוב של הסרט המקורי עם המשך שנעשה בתקציב של סרט סטודנטים.
חוץ מ"מלך האריות 2" ו"במבי 2"
הם אולי לא היו כמו המקור לגמרי, אך הם בהחלט היו טובים.
גם "שובו של ג'אפר" היה אחלה
(ל"ת)
לא זה לא
כי מסרטי ה-DVD אפשר לפחות להתעלם די בקלות.
אבל גם עם זה הם כבר הפסיקו, לא?
(ל"ת)
נכון, הם הפסיקו, תודה לאל, ב-2008
כיום הם עושים רק ספין אופים (או אם נדייק: טינקרבל ומטוסים).
יש לי תחושה שזה בגלל ג'ון לאסטר.
*הם - הכוונה לסטודיו "דיסני טון" הסטודיו שהיה אחראי לסרטי ההמשך של דיסני אנימציה
(ל"ת)
תפסיקו לזלזל בדיבוב העברי
אתה צריך להבין שיש הבדל גדול מאוד בין דיבוב מקורי לדיבוב בינלאומי.
הדיבוב המקורי נעשה עוד לפני שהאנימטורים הנפישו את הדמויות. למדובב יש הרבה מאוד חופש פעולה. הוא משחק בצורה חופשית והרבה פעמים גם מאלתר.
לעומת זאת, כשבאים לדובב בשפה אחרת, כל האנימציה כבר מוכנה. למדובב כמעט ואין חופש פעולה. הוא למעשה לא שחקן, אלא חקיין. ההנפשה של הדמויות תואמת לסגנון המשחק של המדובב המקורי וזה כלל לא פשוט להתאים לזה את המשחק שלו. ועוד לא אמרתי מילה על הבדלי השפה והצורך שהמשפט ישמע באותו אורך בדיוק גם אם בעברית אורכו שונה.
ולכן זה תמיד מעצבן אותי כשאנשים משווים את הדיבוב העברי למקור, כי זה לא הוגן. רוצים להשוות? תשוו בין הדיבוב העברי לדיבוב הצרפתי או השוודי או הסיני.
אף פעם אי אפשר שהדיבוב העברי יגיע לרמה של המקור מהסיבות שרשמתי, אך לפי מה ששמעתי, בהשוואה לדיבובים בשאר המדינות, אנחנו בטופ.
לא נפסיק.
מילא ה"אתרול" (מה זה בכלל? שילוב של אתמול, אתרוג וטרול?), אבל גם שטויות מביכות נוספות כמו "אוכל לרקוד עם מקס או ז'ראר", "צ'יפס! עוד צ'יפס אחד!", "כזאת מין סינכרוניזציה מונעת בלבולציה", ונו, פשוט תצפו שוב ב"לעזוב" אם יש לכם אומץ, הקול של השחקנית הישראלית הזאת שבחיים לא שמעתי עליה פשוט צורם (של המדבבת של אנה לא, אבל גם עליה מעולם לא שמעתי, וכנראה שיש לזה סיבה.) ההברקות התרגומיות היחידות שאני זוכר הן ההימנעות מלחרוז "כירבולית" עם "שלולית" וגם התרגום של "Fixer-Upper" ל"קומבינטור" (לא זה שמאוהב באמילי פרקינס) שמעביר את השיר לסלנג ישראלי עכשווי ומצליח להצחיק בלי להעיק. כל השאר פשוט לא.
אה, וההשוואה לפלונטר לא נכונה. פלונטר הוא סרט הרבה יותר מעודן והרבה יותר "נסיכתי". לשבור את הקרח מתאמץ מאוד להיות גדול מהחיים, ולא רק כי הוא מבוסס ברובו על כתיבה מקורית ולא על "מלכת השלג". רוב הזמן זה מצליח לו, ועדיין נאמנותי נשארת עם פלונטר, כי מנדי מור.
"אוכל לרקוד עם מקס או ז'ראר"
היא שורת תרגום רעה. צודק.
כל שאר הדוגמאות שציינת הן דוגמאות לתרגום יצירתי וטוב. לגיטימי לתרגם את "fixer upper" ל"קומבינטור" כדי להתאים אותו לסלנג הישראלי, אבל לא לגיטימי להפוך את "jinx" ל"צ'יפס", הביטוי העברי הכי קרוב לו שקיים?
ולגבי מונה מור, אין לי שמץ של מושג מה כולכם רוצים ממנה כאן, היא נפלאה בעיניי. ממש.
אני ממש לא מעוניין להמשיך להתווכח כאן עם אף אחד – אני פשוט באמת לא מבין את הסלידה הגדולה מהדיבוב הזה.
נראה לי שזו פחות "סלידה" ויותר "הצורך להתווכח עם מישהו באינטרנט".
ולקטר, כי זה כיף.
ולהתלהב מהעובדה שתרגום זה ממש המקצוע שלי, ולכן דעתי שווה יותר.
לא, ג'ינקס וצ'יפס זה לא קרוב ולא דומה ללהיות קרוב (jinx=אדם ו/או דבר שמביא מזל רע, chips=טוגנים העשויים מתפוחי אדמה), כלומר המתרגמים ויתרו על המשמעות המקורית לטובת חוסר משמעות מוחלט. דווקא השורה על מקס או ז'ראר, למרות שהשמות הללו לא מופיעים בשום מקום בסרט, הרבה יותר מוצדקת, כי היא מעבירה יפה מאוד את האישיות של אנה. כל השאר זה, במילה אחת, אטרול.
"צ'יפס" זה סלנג
שהמשמעות שלו זהה – כלומר, "איזה קטע, אמרנו אותו דבר" (בילדותי זה היה חלק מהביטוי היותר שגור "צ'יפס-חייב-לי-מסטיק").
אני לא מכיר את זה. זה חיפאי או ירושלמי?
גם את "פעם שלישית גלידה" לא הייתי מכיר אילולא היה לי יומן בדיחות של עיתון כולנו.
אני גדלתי בתל אביב ואמרנו את זה בגן/יסודי
(ל"ת)
אני בטוח שאתה אחלה מתרגם,
אבל המקבילה העברית ל"Jinx" (סלנג אנגלי/אמריקאי שנאמר כשאתה ועוד מישהו אומרים את אותה המילה בו זמנית) היא "צ'יפס". עד כמה ש"לרקוד עם מקס או ז'ראר" ו"הקור לא מפריע לי, לא חודר" הם פתרונות די צולעים, "צ'יפס" די קולע.
"לרקוד עם מקס או ז'ראר" וגם "היי, ז'אן ד'ארק!" הם דווקא פתרונות ממש (כן, כן) טובים.
הרבה יותר מהשורה המביכה הבאה של אלסה בדיבוב: "תהיי ילדונת טובה ומלכותית". ילדונת?! אלסה בשלב הזה הרבה יותר אישה מאשר ילדה, נערה, או בחורה, והרי המונטאז' של "את רוצה לבנות איש שלג?" נועד להמחיש בדיוק את זה. אז נכון, אלסה אולי נזכרת בסצנה הזאת בילדותה, ובכל זאת, המילה "ילדונת" ממש אידיוטית גם בשיר נסיכות של דיסני, גם בשיר הזה, כי אלסה היא מלכה שבונה ארמון מקרח ולא מושא אהבתו השבועי של קובי פרץ.
אתם שוכחים שזה לא סתם תרגום, אלא תרגום שצריך להתיישב באותו אורך בדיוק כמו המשפט המקורי
לפעמים אין ברירה וצריך לשנות ולהוריד מילים, כדי שהמשפט יסתדר בדיוק במקצב ובאורך המתאים.
דוגמא לתרגום שלא מתיישב טוב, זה השיר של יתרו מתוך "נסיך מצרים": http://www.youtube.com/watch?v=aa5DomP3lbw
פאדיחות…
אנחנו מדברים על השיר או על שורה בסרט?
כי בשיר יש "ותהיי טובה ומלכותית", בלי ילדונת.
אני שמח מאוד שאתה מוצא סוף סוף קצת נקודות אור בדיבוב הזה
למרות שספציפית לגבי "אוכל לרקוד עם מקס או ז'ראר" – זו אחת השורות הפחות טובות בדיבוב בעיניי, אבל כל עוד הוא כבר לא "בכייה לדורות", זה כבר שיפור.
בפרט לגבי השורה "את ילדונת טובה ומלכותית" – השורה המקורית היא "be the good girl you always have to be" כלומר, דורשים מאלסה להיות "ילדה טובה" כביטוי, ובלי קשר לגילה כמובן, אף אחד לא טוען שהיא ילדה קטנה וזה גם כלל עולה מהשורה העברית, שמעבירה את אותו רעיון כללי מהמקור, ולא נשמעת רע בכלל. בטח שלא מגוכחת ונוראית כפי שהצגת זאת. לגבי ה-"jinx" ו"צ'יפס" ענו מעליי (לשמחתי- אני רגיל להיות הרגיל שמדבר בזכות הדיבוב הזה).
הבהרה
כשאמרתי "בכייה לדורות", דיברתי בעיקר על "Let It Go", שהוא לא סתם שיר של נסיכת דיסני, אלא ממש שיר עטור פרסים, שבחים, קונטקסט וקילומטראז', בעיקר בגלל מנזל וגם קצת בגלל לובאטו, שהיא ממש לא דבי ראיין אבל בכל זאת, אה, משהו. הסיבות שבעטיין מתלהבים מהשיר הזה בגרסתו המקורית חרגו כבר מזמן מנימוקים קולנועיים/פסקוליים/עינדגיים ועברו כבר מזמן ל"זה שיר על העצמה נשית", "זה שיר על העצמה כללית", "זה שיר על עצמאות ושחרור" ו"זה סתם שיר טוב, שמח וכיפי". לכן הביצוע העברי כל-כך גרם לאנשים להתחלחל, כי הוא פשוט זוועתי בכל המובנים, בעוד שאת השיר המקורי אפשר לשיר, וגם להנות ממנו מאוד, גם בלי צפייה בקליפ ו/או בסרט בכלל.
ובנושא הילדונת – טוב, זאת כבר באמת שריטה אישית שלי. אני לא סובל שקוראים לנערה/בחורה/אישה "ילדה", ובטח שלא "ילדונת", שזה עוד יותר מקטין, ובפרט בחברה מלוכנית, שהרי מרגע הכתרתה של אלסה היא הופכת סופית מעלמה לאישה בין אם היא רוצה בכך ובין אם לאו.
עכשיו אני מדמיין את קריסטן בל אומרת "צ'יפס-חייב-לי-מסטיק".![!לב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif" alt="" width="" height="" />)
טוב, אני לחלוטין לא מסכים איתך לגבי הגרסה העברית ל-Let it go,
אני באמת חושב שהיא נפלאה. אבל לפחות אני כבר לא היחיד שטוען שהדיבוב הזה אינו מעורר חלחלה.
מסכים איתך.
לדעתי הדיבוב שמונה מור נתנה לאלזה היה מצויין.
וגם let it go היה לא רע בכלל.
לא רק אתה
גם נראה שאלסה סולדת מהשימוש ב'ילדה' לתיאור אישה. לכן היא דוחה את הרעיון בשיר. ובעוד 'girl' זה יותר 'בת' כללי, לביטוי 'good girl' יש קונטקסט ילדותי מובהק, כך שהתרגום דווקא מתאים.
אגב, נדמה לי ששימושים מקטינים דווקא נפוץ יותר לגברים – 'boy' ו'lad', וכיוצ"ב.
Lad מזלזל, אבל לא מקטין.
Lad נאמר בעיקר במשמעות שלילית שאינה מקטינה, כמו "The Oasis lad culture era" לתיאור חוליגנים פרחחים ופושטקים בריטים שביצעו מעשי הרס ופשע בהשפעת האחים גאלאגר. Boy יכול להיות גם נייטרלי, גם רומנטי, גם סקסי ("Sk8er Boi", מישהו?) אבל גם בעל הקשרים גזעניים, להלן –
http://en.wikipedia.org/wiki/Uncle_Tom's_Children#Big_Boy_Leaves_Home
פרשנות יפה ומעניינת נתת פה. אני מודה שלא חשבתי עליה, למרות שצפיתי בסרט חמש פעמים (כן כן, פעמיים נטולות דורון וקהל עינדגי מגניביסטי). הטראומה שנגרמה לאלסה בילדותה לאחר שפגעה באנה בהחלט יכולה להסביר את זה.
(אגב, זה חור ענקי בעלילה – לטרולים יש כוחות קסם שמאפשרים להם להסיר מאנה את כל הזכרונות שקשורים בכוחות של אלסה אבל הם לא יכולים להסיר או לפחות למתן את הכוח של אלסה עצמו? והם אפילו לא יודעים או לא מסבירים מה גרם לו? היא פשוט נולדה ככה? מה נסגר ומה הנוצות?)
חוסר ההסבר למקור הכח
הוא בהחלט פרט חסר שהיה מוסיף לסיפור, אבל את העובדה שהטרולים אינם מסוגלים לעצור את הכח שלה לא הייתי מגדיר כחור. הם לא מוצגים כיצורים כל־יכולים, ונאמר במפורש שהכח שלהם מוגבל. (למעשה לולא היה מוגבל, המניע העיקרי לעלילה בחלק השני של הסרט לא היה קיים…)
אם הם ירצו לעשות סרט המשך, הם יוכלו לעשות סרט בו מתגלה מהיכן אלזה קיבלה את הכוח שלה
וסודות אפלים ומפתיעים יחשפו…..
וזה ממשיך -
הדיבובים של סרטי דיסני/פיקסאר ואפילו דרימוורקס לעברית התדרדרו רק בעשור הנוכחי. לא מאמינים לי? נסו והיווכחו בעצמכם – אם ב-2007 ילדי ישראל זכו לחזות בכימיה המופלאה בין גורי אלפי לאורנה בנאי ברטטוי ולשמוע את אייל קיציס על תקן ג'רי סיינפלד המקומי בכוורת בסרט ואילו ב-2009 היה זה אלי גורנשטיין, גדול מדבבי נבלי דיסני, שהצליח לשיר באופן כיפי ומשכנע את "חברים ממקום אחר" של דוקטור פאסיליה (לא בלי מעידות אמנם, בכל זאת שיר שמבוסס ברובו על סלנג של שחורים); ב-2010 קיבלנו כבר את משי קליינשטיין (?!) כרפאנזל. לו רצו המלהקים, יכלו ללהק שחקנית ישראלית שקרובה יותר לתדמית של מנדי מור, ורוני דואני או אפילו דנה פרידר בהחלט היו עומדות במשימה בכבוד. הביזיון נמשך ב-2012 כשאת תפקידה של שרה סילברמן בראלף ההורס לא תפסה קומיקאית סלבריטאית יהודיה אחרת אלא כנרת לימוני (מי?) ואז ב-2013 הפציעו אל תוך חיינו מונה מור והאטרול, מה שאומר כנראה שאת שני התפקידים הראשיים בשובר הקופות הדיסנאי של הקיץ הנוכחי ידבבו בגרסה העברית אבשה טבת ופנינה באש.
תדמית? אשכרה?
את מי זה מעניין מה הדיי ג'וב שלהם? השאלה היא אם הם עשו עבודה טובה או לא. לא חושב שעדי אשכנזי הייתה עושה עבודה יותר טובה מהגברת לימוני רק בגלל שהיא "קומיקאית סלבריטאית יהודיה".
(והאמת שלא צפיתי באף אחד מהדיבובים האלה, אז אולי הן באמת עשו עבודה מחורבנת).
יאדה.
אם כי אני דווקא חשבתי על ליטל שוורץ.
כן נו אבל ידוע שהיא עשתה לא פרצופים מצחיקים ברקע
(ל"ת)
אוי מביך
(ל"ת)
אני לא אהבתי את אורנה בנאי ברטטוי.
היא פשוט לא שיחקה(דיבוב נחשב למשחק, נכון?) טוב בעיניי.
המבטא שלה היה מאולץ. כ"כ מאולץ שזה הרגיש בפעמים מסויימות שהיא יותר נאבקת באיך שהיא צריכה לדבר.
דווקא את גורי אלפי אהבתי ברטטוי. בכלל, הוא שחקן לא רע.
אמנם לא ראיתי את פלונטר בעברית ואולי משי קליינשטיין לא קרובה לתדמית של מנדי מור, אבל אני חושבת שהיא שרה הרבה יותר טוב מרוני דואני ובטח שיותר טוב מדנה פרידר.
את ראלף ההורס וכוורת בסרט לא יצא לי לראות בעיברית, אז אני לא ממש יכולה להגיד לך….
ו"את חברים ממקום אחר" אני לא מכירה….
אני חושבת שבתכל'ס הדיבוב בארץ יחסית השתפר(למרות שיש גם סרטי ילדים ישנים עם דיבוב לא רע).
מזה בדיוק חששתי.
כפי שכבר אמרתי והזהרתי, דיונים על דיסני/פיקסאר תמיד יגיעו בסוף למבוי הסתום של שאלת הטעם האישי. עדיין, ודאי שבמילה סלבריטאים לא התכוונתי למפורסמי כלום לרגע מתוכניות המציאות, אלא לאנשים שזהו תפקידם – בדרנים, זמרים ושחקנים מקצועיים. בין אם את אוהבת את פועלם של אלפי ובנאי ובין אם לאו (ואני, כמובן, אוהב אותו מאוד), אי אפשר להתכחש לכך שהם קודם כל נבחרו לתפקיד בשל היותם קומיקאים ואחר כך גם בקטע שיווקי המתבסס קודם כל על פועלם המקצועי – מודעות פרסום וכתבות תדמית מ-2007 בפירוש שיווקו את רטטוי בדיבוב העברי כסרט בכיכובם, ואף הוסיפו וציינו שהם שיתפו פעולה בעבר ברק בישראל. שנתיים לאחר מכן, אחרי שקיבלנו גם את מצב האומה, כיף לצפות בדיבוב העברי של רטטוי פי אלף. לא הוא הדין עם משי קליינשטיין, שידועה קודם כל בשל ייחוסה המשפחתי, אחר כך בתור מלצרית ביפו תל אביב של חיים כהן ורק אחר כך, אולי, כמי שמנסה ללכת בדרכי אימה ולנסות לשיר גם. מבחינתי, משול הדבר לזה שבמקום לבחון שחקנוית וזמרות מוכשרות עד לליהוקה הסופי של מנדי מור, חברת דיסני הייתה מציעה את תפקיד רפאנזל ישר לפרנסיס בין קוביין (לא שהיא הייתה לוקחת אותו, אבל הנקודה ברורה.)
משי קליינשטיין שירתה בלהקה צבאית.
אין לי ספק שהייחוס המשפחתי קבע בליהוק לסרט, אבל מהתגובה שלך אפשר לחשוב שמדובר בבחורה שבמהלך הדיבוב זימרה בפעם הראשונה בחייה מחוץ למקלחת.
הבחירה במפורסמים לתפקידי דיבוב רק כדי לשים שם על הפוסטר
נעשית בארץ לעתים, במיוחד בסרטי ג'אנקנימציה שאין דבר אחר שימשוך קהל אליהם, והיא אכן פסולה בעיניי.
הדוגמה של משי קליינשטיין אינה מתאימה למקרים כאלה – משי מדבבת מזה שנים, בסדרות ובסרטים, בלי כל קשר לייחוסה המשפחתי. היא גם מעולם לא הוצגה בשמה, באף דיבוב בו השתתפה, ובטח שלא הוזכר שמה על הפוסטר כשם שאמור למשוך קהל.
משי קליינשטיין כבר דובבה בעבר
אם אני לא טועה, היא דיבבה למשל את ויולט מ"צ'רלי בממלכת השוקולד"
וגם גורי אלפי כבר דובב לפניי זה.
אורנה בנאי באמת לא דובבה משהו, ואולי כי לה באמת אין ניסיון בזה(אולי היא כן דובבה בעבר… אין לי מושג).
אורנה בנאי דיבבה את החתולה ב "בולט"
לא יודע אם זה היה אחרי או לפני הסרט המדובר ,
אבל יצא לי לראות את בולט עם אחיינים שלי לפני כמה חודשים ושמתי לב.
בלט היה אחרי, לדעתי.....
(ל"ת)
*בולט
(ל"ת)
הצדק אתך
האמת שלא בדקתי על איזה סרט דיברתם בכלל , =)
אבל כן, רטטוי מ2007 ובולט מ2008 (ורק את בולט יצא לי לראות מדובב)
אתה מדבר ברצינות?
באמת באמת באמת?
אתה באמת חושב שהקריטריון לבחירת מדבב אמור להיות הדימיון התדמיתי שלו לשחקן הקול המקורי? ולא, סתם נגיד, פרט לא קריטי כמו הדמיון בין הקולות שלהם, יכולת המשחק שלו, הכשרון?
נשמע לי תמוה מאוד. מאוד.
ספציפית לגבי כל המדבבים שציינת כאן – כולם היו נפלאים בעיניי בתפקידיהם. אמנם הדיבוב העברי ל'פלונטר' לא היה מושלם, אבל משי קליינשטיין בתפקיד רפונזל הייתה פשוט נהדרת. הקול שלה אוורירי ורך, ומזכיר מאוד בנימה שלו את זה של מנדי מור. כנרת לימוני גם היא הייתה ונלופי מושלמת, והקול שלה כמעט זהה לזה של סילברמן בעיניי. שתי השחקניות הצעירות והנפלאות האלה אינן (מאוד) מוכרות ואינן חולקות תדמית ציבורית דומה לזו של שחקניות הקול שהן החליפו – למה לעזאזל זה קשור?! תחום הדיבוב בישראל נמצא כיום בפריחה שהוא לא היה בה מימיו, טובי השחקנים בישראל משתתפים בדיבובים, גם כאלה שאינם מאוד מוכרים לציבור. גם הפחות טובים שבין הדיבובים שמופקים כאן עומדים בסטנדרטים מאוד גבוהים בקנה מידה בינלאומי. להגיד שהדיבוב בארץ הדרדר – ועוד בשל העובדה שגם שחקנים שאינם מוכרים לציבור מדבבים, זו פשוט שטות מוחלטת.
למה לדבב מעל הקול של אס"ר בכלל? אנחנו לא באוסטריה.
במקרה של משי קליינשטיין, קיבלתי את התיקונים מכולם וטעות לעולם חוזר, אבל הזכרתי אותה כדוגמה לתחילת שנות העשרה – כלומר, משי קליינשטיין עוד איכשהו מפורסמת ומשם והלאה זה כבר מתחיל להתדרדר. אני אולי זה שהשתמש בביטוי בכייה לדורות אבל אני בהחלט לא הראשון ולא האחרון שהתלונן על הביצוע של מונה מור. זה שעכשיו יש עוד שחקנים שמדבבים את תפקידי הרעים בסרטי דיסני מלבד אלי גורנשטיין זה מצוין אבל זה לא מעיד על איכותו המשופרת של הדיבוב. ניסיתם פעם לשיר את "Poor Unfortunate Souls" בגרסתו המקורית? אני כן, וזאת משימה מאוד לא פשוטה, לא כל שכן לתרגם את השיר הזה לעברית ולבצע אותו באופן מהודק וסוחף, ובמשימה הזאת שפרירה זכאי ורחל אטאס ז"ל עמדו בכבוד מעל ומעבר ומעל לנדרש. קחו לעומתו את "Let It Go" שגם הוא סוחף וקצבי, אבל מבחינת המבנה שלו הרבה יותר קל לתרגום ולביצוע מחודש בעברית מ"יצורים אומללים", ותבינו שהפשע שמונה מור מבצעת בו הוא בלתי נסלח.
התרגום לשיר 'יצורים אומללים' אכן נהדר,
רחל אטאס ז"ל הייתה מדבבת בחסד, ושפרירה זכאי – שתיבדל לחיים ארוכים, היא במאית דיבוב נפלאה.
אני לא מסכים איתך בכלל לגבי התרגום לשיר Let it go לעברית – אני חושב שהוא נהדר, וגם שמונה מור נפלאה. וגם אם לא אהבת אותו – וזו זכותך, כמובן, להגיד שהוא מעיד על מגמת ירידה באיכות הדיבוב בארץ זו שטות.
ועדיין – איך כל זה קשור לטענה שלך לפיה יש לבחור מדבבים לפי דמיון תדמיתי לשחקן המקור – ולתגובה שלי אלייה?
אטרול = אגרול במילוי אתרוג וטרול?
ג'יז, אם דורון ואחרים לא הצליחו להסביר לך למה אטרול זאת לא מילה שאמורה להופיע בתרגום או בשיר מקורי או בכל הקשר כלשהו בשפה העברית, אז מי אני שאתיימר לעשות את זה יותר טוב מהם. והטענה שלי היא פשוטה – פט קרול לא נבחרה לדבב את אורסולה בשל היותה סלבריטאית אבל מנדי מור כן. פדי אדוארדס לא נבחרה לדבב את פלוטסם וג'טסם/סוליאם וחלאם מתוקף היותה מפורסמת (המסכנה, עד יום מותה ב-1999 בקושי הייתה מפורסמת גם בזכות זה) אבל שרה סילברמן כן. לכן, מן הראוי שגם הדיבוב העברי ישקף את הבחירות הללו. במקרה של פלונטר, אולי סתם יש לי קראש על מנדי מור או אנטי למשפחת קליינשטיין, אבל ונלופי? אני יכול לחשוב על כמה וכמה סטנדאפיסטיות ישראליות שמשחקות על אותו השטיק. שוב, ונלופי וון שניץ אינה סתם מדובבת על ידי שרה סילברמן – יוצרי הסרט ממש ביססו את הדמות הזאת על האוטוביוגרפיה שלה והסצנות הזכורות של ונלופי מהסרט נכתבו בהשראת סיפורי הילדות של סילברמן על עצמה כילדה מגעילה ודחויה. אורנה בנאי הייתה יכולה להיכנס לתפקיד הזה בקלות, וכך גם ליטל שוורץ (הייתי מוסיף פה גם את שרית וינו-אלעד אבל כבר היו לה מספיק תפקידי דיבוב בסוף הניינטיז.)
שוב - התגובה שלך לא קשורה לשום דבר שאמרתי
ולא ממש ברור לי אם אתה עונה לי או סתם נהנה לחזור שוב על הבדיחה שלך לגבי המילה 'אטרול'.
ובכל זאת- אבהיר כמה דברים:
דיבוב אמור להביא לצופה את חוויית הצפייה הקרובה ביותר למקור – דהיינו, אמורים להשתתף בו אנשים שקולותיהם קרובים ככל הניתן לקולות השחקנים המקוריים. כשמלהקים שחקן לדמות מסויימת, השיקול אמור להיות עד כמה קולו קרוב לקול השחקן המקורי ועד כמה הוא מסוגל ליצור את הנימה המקורית של הדמות. דיבוב לסרט שמשתתפים בו שחקנים מוכרים לא אמור להחליפם באנשים ישראליים המוכרים מאותו תחום, אלא באנשים ישראליים שקולם הוא הכי קרוב שניתן למקור. הטענה שלך לפיה היה צריך ללהק לתפקיד ונלופי בארץ קומיקאית ישראלית מפורסמת, מפני שסליברמן היא קומיקאית מפורסמת – פשוט הזויה לחלוטין ואני באמת לא מסוגל להבין למה אתה חושב שכך צריך להיות. איזה ערך מוסף הייתה נותנת קומיקאית ישראלית שאינה מתאימה לתפקיד מבחינה ווקאלית? למה השחקנית שמגלמת את ונלופי בעברית היא אמורה להדמות לסילברמן במשהו פרט לקולה? כנרת לימוני נבחרה לתפקיד ונלופי מפני שקולה קרוב מאוד לזה של סילברמן, והיא מביאה את הנימה המקורית של הדמות, ולא מכל סיבה אחרת – וכך בדיוק זה אמור להיות.
טוב, תראה
בנושא מנדי מור ומשי קליינשטיין, זה פשוט צרם לי, כי מנדי מור היא כוכבת פופ עם 15 שנות קילומטראז'. משי קליינשטיין לא. ולא, להקה צבאית זה לא זה. הנה, אטאס לא נבחרה לתפקיד אורסולה רק כי היא הייתה כוכבת של להקות צבאיות, היא עשתה עוד מלא דברים לפני כן, אבל כמובן שיש להתחשב גם בגילה המאוחר בשנת 1989 אז יצא הסרט וכן בעובדה שמדובר בדמות של מכשפה זקנה ולא בדמות של נערה מתבגרת וכדומה.
בנושא ונלופי, למזלי ולמזל כולנו ראלף ההורס זה סרט בלי שירים, אז אם לימוני הצליחה לחקות את סילברמן ולהיכנס לדמות כמו שצריך מי אני שאגיד משהו.
בנושא "לעזוב", נדמה לי שכבר אמרתי הכול. אולי אני באמת נהנה לספר לעצמי בדיחות, אולי התגובה של רצוץ ומצוץ בה הוא פירסם בפעם הראשונה את הדיבוב העברי לשיר בעין הדג יצרה אצלי אפקט ראשונות שלילי מראש, ובכל זאת, הביצוע הזה חורק לי באוזן. אני מניח שבזכות ההצלחה המקורית של "Let It Go" גם הגרסה העברית תזכה למעריצים רבים ולפרודיות שונות זה מכבר, כמו אותו הפילק מפסח, ובכל זאת דעת הרוב בעין הדג אינה תואמת את דעתך. כל זה לא אומר, כמובן, שאתה שוגה, כי אין כאן נכון או לא נכון; רק אציין שבדרך כלל, ובמיוחד בדיונים על הסרט הזה, דעתי זהה לדעת הרוב.
אתה כנראה עדיין לא מבין אותי:
ההיסטוריה האישית ופרטים אישיים כאלה ואחרים לא צריכים להוות שיקול בבחירת מדבב. בשום מקרה. אף פעם. לא משנה עד כמה השחקן המקורי מפורסם, אהוב, ידוע או לא. בחירת מדבב צריכה לקחת בחשבון אך ורק את עניין ההתאמה הקולית. זהו.
אז מה אם מנדי מור היא זמרת פופ עם 15 שנות קילומטראז' ומשי קליינשטיין לא? מה זה אמור להביע על התאמתה להוות מקבילת־קול עברית למור? אותו דבר לגבי אטאס. ההיסטוריה האישית של השחקן השחקן המקורי או של המדבב לא אמורה להוות שום שיקול בליהוק שחקנים לדיבוב – כי לא בזה עוסק דיבוב, אלא אך ורק בהתאמה קולית.
ובקשר ל-let it go, לא דנתי בו, אך בכל מקרה, אני כבר די הסכמתי שלא להסכים עם דעת הרוב כאן לגבי השיר הזה, וכבר פירטתי די את המעלות שאני מוצא בגרסה העברית, אין לי כוונה לעשות זאת שוב.
יש הבדל בין לא להבין ובין לא להסכים
כי דעתי הפוכה משלך. העובדה שעיצוב הדמות של רפאנזל (ולא רק מבחינה חיצונית) התבסס ברובו על מנדי מור היא אחד הדברים שעושים את הסרט הזה, וזה היה מרים את הדיבוב העברי אם היו מביאים מדבבת שדומה לה. במקרה של אטאס למשל הדיבוב של אורסולה גם מחקה קצת את המקור אבל בעיקר מעניק לו טוויסט ישראלי – במקור פט קרול דובבה את אורסולה בחלקים מסוימים בסרט כסוג של מחווה/פרודיה לשחקנית שייקספירית מזדקנת ואילו הדיבוב של אטאס, ובכן, התבסס יותר על הקילומטראז' שלה ולא על חיקוי שקרוב למקור אחד לאחד. לי בכלל נראה מטופש לדבב מהמקור באנגלית לכל שפה אחרת כשהיום כולם כבר קוראים כתוביות, כולל ילדים קטנים (ואם לא, הרי שממילא הם לא יבינו את מהלכי העלילה של הסרט מעבר לציורים היפים) ואולי זה באמת גילי המאוחר שעושה אותי סובייקטיבי, אבל משום מה לא נראה לי שהדיבובים לעברית של סרטי דיסני מהעשור הנוכחי עומדים בקנה אחד עם הדיבובים לעברית של פעם, גם לא אם מודדים רק לפי יכולות חיקוי, משחק ושירה של המדבבים הישראלים ולא לפי מדד כוכבות (לא, גם הדיבוב של הנסיכה אנה לעברית הוא לא זה, אבל בקילומטראז' של קריסטן בל כבר אינני מתכוון לדון.)
מה שאינך מבין הוא את עצם המהות של דיבוב
ואת עצם תכליתו. העובדה שעיצוב הדמות של רפונזל התבסס על מנדי מור (שאינה נכונה, אך לצורך הדיון…) לא קשורה בשום צורה לבחירת המקבילה העברית שלה.
מדבב אמור להשמע כמו השחקן המקורי, וזהו. זה לא עניין של דעה, זה עניין של הבנה של מהו דיבוב טוב. דיבוב טוב הוא דיבוב שיוצר את פס הקול הכי קרוב שניתן למקור, וזהו. בשום אופן לא זה שמלהק את האנשים הכי דומים לאלה ששיחקו במקור. דיבוב אמור להיות החיקוי הכי קרוב שניתן ליצור לפס הקול המקורי – בשפה זרה. הוא לא אמור לקחת בחשבון אף פרט כלשהו שקשור לסרט, למשתתפים בו או ליוצריו, שאינו קולם של השחנים המקוריים. מדבבת שדומה למנדי מור אך אינה מתאימה להיות תאומת־קול שלה, לא הייתה 'מרימה את הדיבוב' אלא הורסת אותו.
כבר הסברתי זאת רבות בהודעות מעלה, וכאמור-
הבה נסכים שלא להסכים.
ולגבי עצם הצורך בדיבוב – גרסאות עבריות לסרטי אנימציה וסרטים המוגדרים 'לכל המשפחה' יותר רווחיות בארץ מגרסאות המקור, בצורה גורפת, וכל עוד זהו המצב – הרי שיש צורך וביקוש לדיבוב לסרטים מעין אלה.
אם כך, הרי שבאמת יש כאן אי הבנה.
כי הנה, במקרה של אורסולה, הדיבוב המקורי של פט קרול והדיבוב העברי של רחל אטאס משחקים כל אחד על שטיק שונה – קרול דיבבה את אורסולה במלודרמטיות שייקספירית מכוונת ואילו אטאס לקחה את הדיבוב לכיוון יותר מקומי בהשפעת להקות צבאיות, וזה בא לידי ביטוי גם בתרגום לפני המשחק. "זאת יש לה משקל עם עודף, זה אשתו פונה לו עורף" היא שורה שלא מופיעה במקור האנגלי – במקור זה "This one longing to be thinner, that one wants to get the girl" שקרוב יותר לעולם הטינאייג'רי של אריאל, אך העיבוד העברי נועד להתאים לרזומה של אטאס ולכן השינוי בהתאם, וזה בכל זאת עובד מעולה, הרבה יותר ממונה מור שעד כמה שאני מבין, קרובה בעיניך להיות תאומת קול של מנזל. אגב, לגבי מנדי מור אתה בהחלט טועה כי עיצוב דמותה של רפאנזל בהחלט נבנה ביחד איתה כפי שכל שחקן טוב מביא את עצמו לכל דמות שהוא משחק, וכמובן שלא רק בסרטי דיסני/פיקסאר. גם "הבה נסכים שלא להסכים" זה מסוג המשפטים שתוקעים דיון ובכל זאת נראה שאנחנו לא מסכימים בנושא מהותי יותר מעניין התדמית החוץ-דיבובית של השחקנים והוא תאימות הקול, כי בעיניי המדבבים שציינתי אינם תואמים את קולם של השחקנים והדמויות כפי שהם במקור ובעיקר כך הוא המצב בלשבור את הקרח (בעיקר אנה ולא אלזה, שהרי לאנה יש הרבה יותר זמן מסך.)
התרגום העברי ל'יצורים אומללים'
ממש לא רומז או מרפרר לסגנון להקות צבאיות, ובטח שהשורה שהבאת אינה מדגימה את זה. השורה הזו תורגמה בצורה די קרובה למקור, תוך אילוצי משקל וחרוז שמשנים אותה מעט. אין שם שום רמיזה לשום להקה צבאית. אטאס מבצעת חיקוי קולי של הביצוע של קרול באופן מפורש ובולט לחלוטין – וכך צריך להיות, והתרגום העברי לשירהּ, כמו לכל השירים בסרט, מתרגם אותם בצורה הכי קרובה למקור שניתן, ללא כל רפרנסים מקומיים – וכך צריך להיות. אני מאמין שהרמיזה ללהקות צבאיות שאתה מוצא בשיר היא עניין סובייקטיבי הקשור לידע האישי שלך בנושא.
בכל מקרה, הדיון הזה חוזר על עצמו וחסר תוכלת, מפני שאתה ממשיך לזלוג לנושאים שלא עסקתי בהם.
העובדה שלא אהבת את הדיבוב ל'פרוזן' היא זכותך הלגיטימית והמלאה, אך אינה קשורה לטענתי – שהיא שאין ולא צריך להיות כל קשר בין ההיסטוריה האישית של המדבב ובין השיקולים בבחירתו לתפקיד. ההתאמה צריכה להתבצע אך ורק על סמך קולו. זוהי עובדה, כך דיבוב פועל ואמור להיות, ולא דעה.
(ולגבי מנדי מור, מובן ששחקן הקול, הנבחר בשלב מוקדם של ההפקה, משפיע על עיצוב הדמות באופן כזה או אחר, כוונתי הייתה שרפונזל לא עוצבה בדמותה של מור ולא 'נועדה עבורה' או נועדה להראות כמוה. כי היא פשוט לא. אתה מוזמן לצפות בראיונות שנתן גלֶן קִין, שעיצב את דמותה של רפונזל, בהם הוא מפרט את ההשפעות הרבות שהיו עליו בעיצוב הדמות. מור אינה נכללת ברשימה זו.)
סובייקטיבי בהחלט, והנה הגענו בדיוק לפינה שחששתי ממנה
העיצוב הכולל של פלונטר בכלל ושל רפאנזל בפרט אכן הושפע מהרבה מאוד דברים לפני מנדי מור, זה נכון, ובמיוחד מאותם ציורים קלאסיים ורומנטיים מהמאה ה-18 שאנה רוקדת מולם ומפנזטת עליהם. ברור גם שקודם כל, רפאנזל היא נסיכת דיסני ורק אחר כך מדובבת ע"י מנדי מור ומה שהיא מביאה. ייתכן מאוד שהדיון הזה עקר – הרי בכל מקרה אין סלבריטאית ישראלית שמקבילה בדיוק למנדי מור, והרי אפילו רוני סופרסטאר אינה מקבילתה המושלמת של בריטני ספירס, למרות שהיא נורא רוצה שיחשבו כך. בעניין אטאס, היא מחקה את קרול במקומות מסוימים אך לא באחרים אבל דיון כזה הוא באמת עיסוק מיותר בזוטות, בניואנסים ובאילוצים אמנותיים – אטאס לא ניסתה לעשות מבטא בריטי במקומות מסוימים כמו קרול אלא שמרה על מבטא עברי לפי התקן והשיר כולו יותר בנוי על דיבור וסטייה מהלחן מאשר על היצמדות נוקשה, זאת בניגוד לרוב אם לא כל השירים מלשבור את הקרח. לפחות נוכל להסכים על השירים האחרים מהסרט ששנינו חושבים שדובבו לעברית בצורה טובה ומוצלחת, ובראשם "את רוצה לבנות איש שלג?" שאני לא מצאתי בו שום בעיות מיוחדות.
שוב ושוב ושוב:
גם אם הייתה סלבריטאית ישראלית שמקבילה למנדי מור מכל בחינה אפשרית – תדמיתית, תודעתית, פרסומית וּוִיזואלית – עדיין משי קליינשטיין הייתה צריכה לדבב את רפונזל ולא היא. כי היא מתאימה לה קולית. זה האלמנט היחיד שאמור להוות שיקול ולא אף אחד אחר.
לגבי אטאס – מובן שהיא לא תשיר במבטא בריטי, אין כל הגיון שתעשה כן. חיקוי קולי של שחקן המקור אין פירושו לחקות את המבטא שלו – הרי שהדיבוב מתבצע בעברית ואין סיבה לשיר בעברית עם מבטא בריטי. החיקוי הקולי בדיבוב מתבטא בניסיון לחקות את הניואנסים הקוליים ואת נימת הדיבור בצורה הכי קרובה שניתן, וכך אכן עושה אטאס.
אני שמח שאתה חושב שרוב הדיבוב של 'לשבור את הקרח' הוא טוב, כך גם אני חושב. הדיבוב אינו מושלם, אך בהחלט טוב מאוד. כך שלמעשה דעותינו לגבי הגרסה העברית לסרט די דומות – רק שכל אחד מאיתנו מוצא את בעיותיו במקום אחר.
אני בהחלט מסכים עם דני, מדובב צריך להתאים אך ורק לקול של המדובב המקורי
ובוודאי שאין זה משנה כלל רמת המפורסמות של המדובב.
ובכל זאת, נחמד לפעמים לגייס סלבריטאים חדשים, שעוד לא דובבו, לדובב בסרטים.
זה נחמד, זה מרענן את קהילת המדובבים, שהיא יחסית די מצומצמת (רק תבדקו כמה פעמים דובבו יורם יוספסברג, אוהד שחר, עמי מנדלמן או דב רייזר). אך כמובן שבתנאי שקול הסלבריטאי תואם לדמות. אורנה בנאי לדעתי עשתה אחלה עבודה ברטטוי (בבולט קצת פחות). גם גורי אלפי כנ"ל.
אם אף אחד לא שמע עליהם לפני הסרט, מכאן שאינם סלבריטאים.
(ל"ת)
מְדָבֵּבִים ולא מְדוֹבֵבִים.
אלה שני מונחים שונים.
השחקנים שציינת אכן עוסקים רבות בדיבוב, וכולם חלק מראשוני התחום בארץ. הם עוסקים בו רבות מפני שהם מיומנים ומנוסים במלאכת הדיבוב, וכמובן כי הם כבר הפכו אנשי מפתח בתעשייה הזו. אציין רק שכל השחקנים שציינת כאן מדבבים המון מפני שלכל אחד מהם יש טיפוס קול ייחודי ומבוקש ביותר, שאינו נפוץ בארץ, בטח שלא בקרב הקהילה המצומצמת של שחקנים בעלי כישורים נחוצים לדיבוב, וכולם מהווים דוגמה מצוינת למדבבים נפלאים באמת, שעושים עבודה מעולה, ואינם דמויות מאוד מוכרות לציבור. טענתך שיש לתת לשחקנים מפורסמים לדבב מדי פעם, כדי לרענן את קהילת המדבבים, שגויה. יש ללהק לכל תפקיד את השחקן המתאים לו ביותר – אם רצה הגורל וזהו מדבב מנוסה ובלתי־מוכר, נהדר, ואם רצה וזהו אושייה מפורסמת, שיש לה את הכישורים הנחוצים לדמות, ומעוניינת לגלמה, גם נהדר. שוב – שיקול הקול הוא היחידי שצריך לבוא בחשבון בבחירת מְדָבֵּב (ולא בבחירת מְדוֹבֵב משטרתי, שלו נחוצים כישורים אחרים לגמרי, כמובן).
לדעתי, רחל אטאס ב"בת הים הקטנה" יכולה לתפקד בשני התפקידים נהדר.
(ל"ת)
אם כבר מתקיים דיון על דיבוב (ועוד לא נמאס לך)
יש לי תהיה – למה בגרסה העברית חשוב כל כך שהדיבוב יתאים לתנועת השפתיים? יצא לי לשמוע (ולראות) את הגרסה הגרמנית ל״let it go״, ושם לאף אחד לא חשובה ההתאמה, כך נראה – אבל הטקסט (מהמעט שראיתי) הוא כמעט מילה במילה הטקסט האמריקאי (מה שהוחלף, הוחלף רק משיקולי חריזה, וגם זה רק בקושי). אני מבינה שבגרמניה רוב הסרטים, הסדרות וכו׳ תוצרת אמריקה הם מדובבים, כך שזה כנראה ענין של הרגל. אז למה זה כ״כ חשוב בעברית? לא היה יותר פשוט (ומתאים מכל בחינה, זה שיר, אחרי הכל) לתרגם ללא התאמת מילים לתנועות?
אם להיות כן - כבר די נמאס לי. תודה.
ובכל זאת אגיב:
אינני גרמני, מעולם לא ביקרתי בגרמניה או העברתי חיים שלמים במדינה בה כל התוכן הזר מדובב. לכן איני יודע למה הגרמנים רגילים. סביר להניח שעקב העובדה שרובו ככולו של התוכן הזר בגרמניה מדובב, הרי שרמת הדיבוב של רובו אינה גבוהה, ולכן הציבור הגרמני התרגל ברבות השנים לחוסר ההתאמה לשפתיים ומסוגל להתעלם ממנה. (כנ"ל כמובן לכל מדינה שקיים בה נוהג דומה). כיוון שאני ישראלי שחי במדינה בה רק תוכן לילדים מדובב – אני מסוגל להביט על הנושא רק מנקודת מבטי זו. כאדם שחי במדינה בה רמת הדיבוב הכוללת כיום גבוהה, כלומר – הדיבובים כאן לרוב מתאימים לתנועות השפתיים, וכאחד שראה דיבובים רעים מימיו, אין לי ספק שדיבוב שאיננו מתאים לשפתיים הוא דיבוב רע. אי־התאמה לתנועות השפתיים נראית מגוחכת ופוגמת בחוויית הצפייה. לעתים האדם הצופה מודע ולכך ולעתים איננו, אך הפגיעה בחווייה תורגש תמיד. לכן דיבוב טוב חייב לקחת בחשבון אלמנט זה – בין אלמנטים רבים נוספים כמובן. אינני טוען כלל וכלל שהתאמה לשתיים היא ערך עליון בדיבוב, שהרי גם דיבוב שמתאים לשפתיים אך אינו ראוי מכל בחינה תרגומית ואמנותית אחרת, הוא דיבוב רע, אך התאמה לשפתיים היא ללא ספק אחד השיקולים העיקריים שיש לקחת בחשבון ביצירת דיבוב טוב באמת – ולא דיבוב מתפשר שנוצר כתוצאה מהתרגלות הציבור לרמה נמוכה.
תודה על התשובה
אישית אני חייבת לומר שהצורה (התאמה לשפתיים) מפריעה לי פחות מהתוכן (איכות התרגום) אם השניים מתנגשים. אבל אני בהחלט מעריכה את הנסיון לשמר את שניהם.
איכות התרגום חייבת להיות ראשונה בסדר העדיפויות.
אין על זה עוררין. לכן בדיוק מלאכת התרגום לדיבוב היא כל כך קשה: מחד- הטקסט חייב להיות ראוי ונאמן למקור, ומאידך הוא חייב להתאים לשפתיים. לעולם לא יהיה אפשר ליצור את התרגום שיישמר את שניהם באופן מושלם, ולכן תמיד יהיו וויתורים הדדים משני הצדדים – החוכמה היא לדעת איפה ניתן לשנות ולחרוג קצת, איפה להתפשר על המשמעות לטובת ההתאמה ולהיפך, ואיפה אסור.
לא נראה לי שבכל פעם שמישהו מחבורת המדבבים הקלאסיים נבחר לתפקיד זה רק משום שהוא נשמע הכי דומה לשחקן המקורי
זה הרי לא הגיוני שכל כך הרבה פעמים (וכל פעם השחקן המקורי הוא שחקן אחר) נבחרים אותם עשרה מדבבים רק משום שהם היו הדומים ביותר לקול המקורי.
לי נראה שפשוט יש להם חוזה עבודה קבוע עם אולפני אלרום, וגם משום שאין הרבה שחקנים שרוצים ללכת לדבב.
בהרבה מקרים יש כמה אופציות של שחקנים שדומים במידה שווה לקול המקורי, וכאן נדרשים להחליט האם לקחת מבניהם את המוכר והידוע או את השחקן שעוד לא התנסה כל כך בדיבוב. לפעמים (אני מדגיש: לא תמיד) כשיש לך התלבטות בין מדבב מוכר ובין שחקן שאינו מדבב שמתאימים במידה שווה לתפקיד, טוב שייתנו גם לשחקן הלא מדבב הזדמנות להתנסות ולרענן את המערכת.
לפחות בכל הקשור לדיבובים לקולנוע בארץ
רובם המוחלט של השחקנים מלוהקים בשל התאמה קולית.
לשחקנים שצויינו למעלה באמת יש גווני קול מבוקשים במיוחד, שפשוט אין להרבה שחקנים בארץ, ולכן הם מלוהקים להמון סרטים. ספציפית לגבי אוהד שחר – פשוט מדהים בכמה סרטים ישנו לפחות תפקיד אחד שאין בארץ אף אחד אחר שניתן היה ללהק אליו מלבדו. הקול שלו ייחודי מאוד ומבוקש להפליא. כשזה מגיע לדיבוב סדרות טלוויזיה, ההפקות בארץ (ובעולם) הרבה פחות מושקעות, ובהן באמת ילוהקו לרוב שחקנים שלאולפן יש קשר עמם.
בגרמניה מצמידים מדובב לשחקן
משיחה עם גרמנים למדתי שלפחות לשחקנים הגדולים (בראד פיט, ג'וני דפ, ג'ורג' קלוני ודומיהם) יש מדובב קבוע. לפעמים מדובב אחד חופף שני שחקנים אבל יש להם קול שמזוהה לשחקן. הגדילו לעשות וסיפרו לי שמאוד הופתעו כששמעו חלק מהקולות המקוריים משום שהם לא דומים בכלל.
סתם פיסת ידע מעניינת
בגרמנית כריסטופר וולץ מדבב את עצמו.
זה נשמע אדיר!
יש לך אולי לינק לקטע שלו מ'ממזרים' בגרמנית?
(בקשת הקהל – הסצינה הראשונה או עוגת הקרם).
אלא אם אתה מחשיב את "המשכוני דיסני"
(שהם לא קאנונים,בדרך כלל ישירות לווידאו, נעשים על ידי אנשי הטלוויזיה של דיסני, נחשבים על ידי כולם לאיומים ונוראים, חלקם הגדול הם פשוט פיילוטים לסדרות טלוויזיה, והופסקו לחלוטין והוחלפו בסרטי הטינקרבל) דיסני עשו רק המשך אחד לכל הסרטים המצוירים שלהם "The Rescuers Down Under"
כילד, לא חשבתי ששובו של ג'אפאר היה *כזה* גרוע.
(ל"ת)
להרבה אנשים יש נוסטלגיה ל "ג'אפר", "מלך האריות 2" ודומיהם
כי הם גדלו עליהם, אבל נו, ילדים לא ידועים בטעם המשובח שלהם בסרטים
תגידי את זה לכל האנשים בפייסבוק
שחושבים שילדים הם התסריטאים הטובים בעולם.
שובו של ג'פאר ממש לא יצא בתקופה שיש לי נוסטלגיה אליה
הג'יני עבר פלנדריזציה, זה כן, ועוד יותר בתוכנית הטלוויזיה, אבל אהבתי איך יאגו הצטרף לצד של הטובים, גם אם זה מנוגד למה ששייקספיר כתב באותלו (נו טוב, הוא לא יכול לבוא למחוק את זה, כי הוא מת, אז יותר טוב, הוא לא ידע), ו"אתה תמיד סוג ב'" זה פשוט שיר אדיר ממש שאפילו יותר מפחיד בבגרות מאשר בילדות, חוץ מהקטע עם הסבתא שתמיד קורע אותי מצחוק בלי קשר לכלום.
גם "פו הדב (2011)" ו"פנטסיה 2000" הם סוג של המשכונים
(ל"ת)
נכון! צודק! שכחתי מפו הדוב ופנטזיה
אבל עדיין, פו המקורי יצא.. מתי? בשנות ה70? ופנטזיה בשנות ה40, עדיין לא בדיוק אותו דבר כמו שמצפים מפרוזן (סרט המשך תוך שנתיים-שלוש)
חוץ מזה
היו המון קטעים מפנטזיה 2000 שהיו גם בפנטזיה המקורי (אני בטוח שהקטע של מיקי מאוס והמטאטאים ואני חושב שגם הפלמנקואים עם היו יו) לצד הקטעים החדשים. אז זה בערך-המשך.
רק הקטע של מיקי הוא מפנטזיה הראשון
כל השאר חדשים
המשך רוחני
זה שאין, ולפחות בעתיד הנראה לעין לא יהיה, המשך ל"לשבור את הקרח" – זה מעולה.
אבל במובן מסוים הסרט הזה הוא כן פרק בפרנצ'ייז – סרטי הנסיכות של דיסני, כמובן. וההצלחה האדירה שלו מציבה רף שיהיה קשה מאוד לעמוד בו לסרט הבא ב"סדרה". פתאום לסרט הזה, מה שלא יהיה, יצפו כמעט כמו ל"פרוזן 2".
ומה שמעניין זה שבכלל לא ברור איזה סרט זה יהיה. "לשבור את הקרח" (2013) מגיע אחרי "אמיצה" (2012), "פלונטר" (2010) ו"הנסיכה והצפרדע" (2009), כלומר נראה שדיסני מנסים קצב של סרט נסיכה פעם בשנה או שנתיים, אבל בלו"ז של הסרטים שלהם ששמותיהם הוכרזו לשנתיים הקרובות אין אף נסיכה. יש סרט שייצא בנובמבר 2016 שעליו עדיין לא ידוע שום דבר (אבל הוא עשוי בהחלט להיות "ראלף ההורס 2"), ויש סרט בשם "מואנה" שלפי תיאור העלילה עשוי להיחשב ל"סרט נסיכה", אבל הוא לא אמור לצאת לפני 2018. מה שבטוח זה שאם לדיסני לא היו תכניות לסרט נסיכה חדש לפני ההצלחה של "פרוזן", עכשיו יש להם.
ז'אן ד'ארק.
(ל"ת)
נראה לי שזה קצת יותר מדי ידע כללי, העובדה שז'אן דארק הוצאה להורג.
לעומת מולאן ובת הים הקטנה, נניח.
אם יהיה "פרוזן 2" אפשר לצפות שזה יהיה אותו המצב עם סרטי ההמשך של פיקסאר
לוקח לפחות ארבע שנים לעבוד על סרט אנימציה, ולא נראה שאפילו התחילו לחשוב על להכין סרט המשך לפרוזן. אם הם יתחילו כן לעבוד עליו זה יהיה מקסימום שעוד שנתיים, כי לכל המעורבים יש התחייבויות אחרות כבר. כלומר הכי מוקדם שאני רואה שסרט המשך לפרוזן יכול לצאת יהיה ב-2021, אולי אפילו יותר מאוחר מזה. בקיצור, יש עוד זמן.
ההתלהבות שלך מדבקת.
(ל"ת)
כל מה שתיארת כאן
הוא מסוג הקונספירציות חסרות הבסיס שאנשים רבים מנסים למצוא בסרטי דיסני, וצר לי לאכזב אותך, אך הן כנראה גם פרי דמיונם המוחלט. הכנסתם של פלין ורפונזל לאותה סצנה היא סתם הלצה פנימית של האנימטורים, בדיוק כמו הכנסת המשאית מטוי סטורי בסרטי פיקסאר או החבאתו של מיקי מאוס בהרבה מסרטי דיסני (כולל בפרוזן, הוא מתחבא בין מדפי החנות של אוקן). לדברים האלה אין באמת משמעות עמוקה – זו סתם הלצה פנימית שכבר הפכה למעין מסורת בסרטי אנימציה, וכל הקונספירציות השונות שאנשים קושרים על בסיסן הן פשוט ילדותיות ומגוכחות.
(ואם להתייחס ברצינות רגע לתאורייה שהצגת – אתה טוען שיש לך הוכחה מוצקת לכך שזוהי האמת לאמיתה וכוונת היוצרים, ואז נותן את ההוכחה שלך – שהיא עוד פרט מידע ממוצא לחלוטין שאין לו כל בסיס. כן.)
ברור שזה לא בטוח ב100% ללא כל ספק
אבל ההוכחות נועדו לחזק את הטענה…ולקשר את ההיגיון העלילתי לתיאוריה הזאת…
תשמע, אף אחד לא יכול לדעת בוודאות אם זה נכון או לא…אני בעצמי לא בטוח בזה ולכן זה נקראה "תיאוריה"..וכתבתי את זה בתור "דיון" ולא "פירסום" או עובדה קיימת..
הבאתי הכל מכתבות באנגלית ורעיונות יפים מאוד שיכולים ליהיות נכונים…
אתה יודע מה? לדעתי, דיסני לא סתם עשו את זה ככה..אלא בכוונה רצו לשים פה את הדברים האלה(להראות את רפונזל בסרט, ולכתוב דווקא "3 שנים" ולא שנה או שנתיים או ארבע, ולא להציג לצופים אצ סיבת ההפלגה) על מנת שיהיה לקהל הצופים מרחבי העולם אפשרות לפתח את העלילה וליצור קשר מסויים בין הסרטים ולכן עשו את הסרט ככה שיתקשר ויסתדר עם פיתוח תיאוריות ומחשבות מעניינות שמסתדרות עם ההיגיון העלילתי שבסרטים.
שוב אני אומר אלא רק תיאוריות אתה יכול לחשוב ככה ויכול גם לא..זה מה שיפה בכל העסק..
בתור אדם שמתעב תיאוריות קונספירציה
את זאת אני ממש אוהב, כי היא באמת חמודה, יפה, וכן נו, מקסימה. לא מקסימה כמו אמה סטון וג'ניפר לורנס, מקסימה הרבה יותר. מקסימה כמו אנהסופיה רוב.
צר לי לאכזב, אך הסיכויים שהיוצרים באמת תכננו כך את הסרט הם 0 ומטה
זה נחמד לפתח את זה בתור תיאוריה דימיונית כמו שנחמד השידוך הדמינוי בין אלזה לג'אק פרוסט משומרי האגדות.
אבל מכאן ועד להאמין שבאמת כך תוכנן הסרט, זה כבר מוגזם.
כל עוד לא הוסבר באופן מפורש שהסרט הוא סרט המשך או ספין אוף, אין שום קשר בינו לבין סרטים אחרים של אותה חברה.
ולגבי רפונזל ופלין שנכנסו לסרט: מדובר במה שנקרא "ביצי פסחא". אין כמעט סרט בעולם ללא ביצי פסחא. מדובר בדברים שחולפים להרף עין עם הקשר מסויים, בשביל חדי העיין.
לדוגמא: פיקסאר מקפידים בכל סרט להכניס מספר ביצי פסחא:
A113 (על שם הכיתה בקאלהארט בה למדו מרבית האנימטורים והבמאים בפיקסאר),
רמז לסרט הבא,
אוטו פיצה
ולפעמים גם הכדור מ"לוקסו ג'וניור"
אם כך...אני לא מבין מה המטרה של זה בכלל?
איזה עוד סיבה יש להם להראות את רפונזל ופלין ביחד בסרט אחר שנוצר שלוש שנים אחרי פלונטר?,
איזה מטרה יש לכל ה ביצי פסחא" האלה…זה סתם מבלבל את הצופים והופך ללא מובן…
אלא שלדעתי היוצרים רצו ליצור "עלילה ניסתרת" שלא מוזכרת במפורש בין הסרטים..כדי לאפשר כל מיני דיונים, הערכות וקונספירציות לצופים לאחר שראו את שני הסרטים…
לכן זה לא מוזכר בפירוש…
אותה "עלילה נסתרת" בין הסרטים לא משפיעה כלל!! על העלילה הפנימית של כל סרט כשלעצמו…ולא כל אחד מקהל הצופים חייב להבחין או להאמין בזה..כי זה לא קשור לעלילה הפנימית שבכל אחד מהסרטים.
לא יודע אם זה נכון בוודאות…אבל לי זה נשמע דבר לגיטימי והגיוני במיוחד שמדובר באותם יוצרים ובאותו "סוג" סרט.
"איזה עוד סיבה יש להם להראות את רפונזל ופלין ביחד בסרט אחר שנוצר שלוש שנים אחרי פלונטר?"
א. כי הם יכולים.
ב. כי הם רוצים.
ג. כי יש להם זמן.
ד. כי יש להם כסף.
ה. כי יש להם כוח.
ו. כי יש להם חשק.
ז. כי בלתי אפשרי לא להתאהב ברפאנזל.
ח. כי בלתי אפשרי לא להתאהב במנדי מור.
ט. כי בלתי אפשרי לא להתאהב בנסיכה אנה מארנדל.
י. כי בלתי אפשרי לא להתאהב בקריסטן בל.
יא. כי בלתי אפשרי לא להתאהב באמנדה ביינס.
יב. כי בלתי אפשרי לא להתאהב באמנדה אטווד.
יג. כי בלתי אפשרי לא לסיים את התגובה הזאת בתחינה חוזרת לדורון להקרנה נוספת. לא בחולון, בסינמטק.
אתה יכול לא להבין, אבל זאת עובדה שבהמון סרטים מוכנסים "ביצי פסחא"
היוצרים לפעמים אוהבים לאתגר את הצופים, נוסח "נראה אתכם מגלים מה החבאנו".
ולפעמים הם סתם עושים את זה בשביל הכיף שלהם. אבל כמעט תמיד ה"ביצי פסחא" האלה מופיעים לשנייה או שתיים, כך שמי שצופה בסרט לא ישים לב לפרטים האלה, אלא אם כן ינסה (אמרתי כמעט תמיד, כי לפעמים הם מחליטים לעשות את "ביצי הפסחא" האלה גלויים יותר. לדוגמא: בוול אי יש את "משימה A113" ובסרט מפלצות בע"מ מראים בגלוי בובה של נמו ובובה של ג'סי).
אתה באמת יכול להחליט שמבחינתך הקשר שאתה מדבר עליו בין הסרטים קיים
ולהמשיך לעסוק בתיאוריות קשר הנוגעות לסרט להנאתך – זה אחלה, באמת. כל עוד אתה מודע לכך שמדובר בתיאוריות קונספירציה בלבד, ולא בכוונת היוצרים. הראיה היחידה הנמצאת בסרט ומאששת את התאוריה שהצגת – המצאותם של רפונזל ופלין באותה סצנה בפרוזן, היא לחלוטין הלצה פנימית מסורתית ומקובלת של היוצרים – ולא נועדה להיות שום דבר מעבר לזה.
אני די בטוחה שראיתי את התיאוריה הזו במקור ברדיט.
כמו הרבה דברים באינטרנט.
מה שלא היה שם זה העניין של שלוש השנים שעוברות בין הסרטים, שהוא ממש מטופש בעיניי. זה לא שהסרטים קורים עכשיו. הם מתפרשים על פני כמה שנים והם מתרחשים בתקופה לא מוגדרת בימי הביניים או משהו כזה [אני לא באמת יודעת על מה אני מדברת כשאני מדברת על ימי הביניים]. הם היו יכולים לצאת יום אחרי יום ולהתרחש בהפרש של עשרים שנה זה מזה, או להיפך, וזה לא היה משפיע על התיאוריה.
אני מחבבת תיאוריות מעריצים וחלקן ממש חכמות או מעשירות, אבל זו די סתמית. כן, זה הולך די נחמד ביחד, אין לה בסיס חזק מדי בעלילה אבל שום דבר גם לא ממש מפריך אותה. אז זה מעניין לבחינה, כל עוד זוכרים שזו רק תיאוריה.
מה הבעיה?
תסתכלי שוב בסרט…לפני הטביעה הן גם ניראות גדולות…בערך בנות 17-18…
לאחר שלוש שנים..לא רואים בסרט ממש הבדל… הן עדיין גדולות…
צודק ^^
שכחתי באמת את הזמן שעובר בשיר
do you wanna build a snowman
דרך אגב, אתה מוזמן לעיין באתר שאתה עצמך הבאת
ולראות שהתאוריות שם גם מקשרות את לשבור את הקרח עם בת הים הקטנה ועם טרזן, ויש שם עוד כל מיני קישורים מצחיקים בין שלל סרטי דיסני. קיצר, תעיין שם ותבין שהכל נכתב בהומור.
http://disneytheory.com/
אני יודע..יש שם עוד כמה דברים...
זה מחזק את הטענה שדיסני לא הכניסו בסרטים שלהם את הדברים האלו "סתם לכיף שלהם – כי בא להם"…
אלא כדי שהצופים יוכלו לפתח קונספירציות שונות ומשונות…וליזרום עם הדימיון…
זה לאו דווקא אומר שדיסני רציניים בנוגע לעלילות הניסתרות האלה..אבל אני בטוח שזאת המטרה של הכנסת הדברים האלה..ולא "סתם כי בא להם"…
נו...?
לפתח קונספירציות…. ליזרום עם הדמיון… כיף….
אני לא רואה הבדל כ"כ גדול בין מה שאמרת לבין המושג "כיף"
מצטער לאכזב- זה באמת סתם כי בא להם.
לאסיטר וחבריו מדברים רבות בראיונות שונים על כמה שהם אוהבים להכניס את השטויות האלה להנאתם, סתם לכיף.
שוב – תהנה לך בעיסוק בקונספירציות כמה שתרצה – הן עדיין לא מכוונות, אפילו לא טיפה, ואין כל סיבה לטעון שהן כאלה.
טוב...אם אתה אומר...
פשוט לי זה נשמע מאוד תמוהה ומוזר שהיוצרים עושים דברים כאלה סתם לכיף…(אני מדבר על הדברים הספציפים שמוזכרים באתר שם למעלה, ולא דברים אחרים שבהם אני באמת מסכים שהם סתם לכיף כי אין שום היגיון ומשמעות בהם). מבחינתי לדבר כזה חייבת ליהיות עוד איזה סיבה יותר עמוקה בנוסף ל"כיף" שבזה..
בכל זאת…אף אחד וגם אתה לא באמת יודעים מה עובר בראש של היוצרים (למרות מה שהם אומרים ברעיונות…יש דברים שהם גם לא אומרים ברעיונות…)
אז אולי אתה צודק… ואולי לא.. גם זה נתון לקונספירציה :)
נשמע לך מאוד תמוה ומוזר שיוצרים של סרטי אנימציה מסחריים לילדים עושים דברים כאלה סתם בשביל הכיף?
הו, תמים.
גם במוצאים את נמו.
בחדר ההמתנה לרופא שיניים אפשר לראות בובה של באז.
וכמובן דאג מלמעלה ברטטוי ותחתוני משפחת סופר על של לינגוויני.
וכמובן, זה –
http://www.eeggs.com/
פשוט לא יאמן, הסרט *עדיין* שומר על יציבות ביפן
למעשה אחרי שבועיים של ירידה קלה לאזור ה-6 מיליון הוא חזר שוב השבוע לאזור ה-7 וחצי מיליון דולר. פשוט לא יאמן. בשבוע הבא הוא יעבור את "המסע המופלא" ויהפוך לסרט המצליח בתולדות יפן, והוא לא מתכוון לעצור שם. מבחינת הכנסות בינלאומיות השיא של "הארי פוטר" האחרון פתאום נראה בסכנה. ל"נוקמים", "טיטאניק" ו"אווטאר" אין מה לדאוג לעומת זאת, אולי רק כשיגיע סרט ההמשך הם יצטרכו להתחיל לדאוג, מתי שזה לא יהיה.
אולי הוא פשוט הפך לסרט קאלט
ויש (הרבה) קבוצות של אנשים שהולכות לצפות בו כל שבוע מחדש, במין קטע כזה?
זה יכול להסביר את מה שקורה שם.
יש לי חדשות בשבילך,
בשביל ילד בן ארבע, כל סרט הוא סרט קאלט (בהינתן ההגדרה שלך שסרט קאלט==סרט שרוצים לצפות בו שוב כל שבוע מחדש**).
** איזה כל שבוע, מבחינת הבת שלי היא מוכנה לראות אותו כל יום.
העניין הוא שלא הילדים מחליטים אם הם ילכו לסרט פעם אחר פעם (אחרי הכל אין להם כסף), אלא ההורים
ואם ההורים מסכימים ללכת עם הילד כל שבוע ל"לשבור את הקרח" זה אומר שגם הם להוטים על הסרט (או שפשוט הילדים ניג'סו יותר מדי וההורים כבר לא יכלו לעמוד בזה…)
בתחשב באיכות של סרטי ההמשך של דיסני לא הייתי אומר שמישהו צריך להיות מודאג
(ל"ת)
ועכשיו רשמית פרוזן הוא הסרט המצליח בתולדות יפן!
עם 231 מיליון דולר!
די משעשע וגם אירוני שסרט אנימציה מוזיקלי של דיסני יעבור את הסרט של מיאזאקי ויהפך לסרט המצליח ביותר בבירת האנימציה של העולם.
ועוד בענייני דיסני, "מלפיסנט" הרוויח 521 מיליון דולר בכל העולם מה שכבר הופך אותו לעיבוד האגדות ללייב אקשן המצליח ביותר אחרי "אליס" כשהוא משאיר אבק ל"אוז" ושתי השלגיות, וגם הופך אותו לסרט המצליח ביותר בכיכובה של ג'ולי. וזה כשהוא רק פתח בסין ועוד לפני הפתיחה ביפן. אין לדעת לאן הסרט עוד יכול להגיע, בעיקר אם שיגעון הדיסני שהתחיל פתאום ביפן. את המיליארד הוא כנראה לא יעבור אבל יש סיכוי לא רי בשבילו להגיע ל-700 מיליון ואפילו 800, מה שיציב אותו בטופ 10 של הסרטים המצליחים של השנה. לא רע! וכיף לראות עוד סרט בכיכובן של נשים מצליח כל כך. כל מי שחושב שהקהל לא מעוניין בסרטים כאלה, הנה שוב הוכחה שהם טועים.
לא הייתי קורא ליפן "בירת האנימציה של העולם"
עדיין, לדעתי, המרכז העולמי הגדול של האנימציה הוא ארה"ב, המקום השני הוא כמובן יפן.
ודבר נוסף, ממש מעצבן אותי שמשתפכים על סרטים בכיכובם של נשים, כשם שיעצבן אותי אם ישתפכו על סרטים בכיכובם של גברים.
למי אכפת אם גיבור הסרט הוא גבר או אישה? אם גיבור הסרט הוא גבר זה אוטומטית הופך את הסרט לשובניסטי? ואם גיבורת הסרט היא אישה זה אוטומטית הופך את הסרט לפמניסטי? זה מזכיר לי שכשציפי לבני התמודדה על ראשות הממשלה היא רצתה שנשים יצביעו לה בגלל היותה אישה…
שוויון אמיתי בין גברים לנשים זה כשלאיש לא יהיה אכפת אם הגיבור הוא איש או אישה.
יש שלבי מעבר.
כאשר אתה עובר ממצב בו אין הרבה נשים כגיבורות למצב בו זה לא נושא בכלל, שלב מעבר די הגיוני הוא שלב ה"תראו, אפשר לעשות את זה וזה יוצא טוב!"
קצת באיחור, אבל
עד כמה באמת פופולרית אלסה? המדד האמיתי הוא מספר הילדות שהתחפשו לאלסה בהאלווין.
ובכן, מסתמן שהתשובה היא: כולן.
http://www.boston.com/entertainment/movies/2014/10/31/turn-away-and-slam-the-door-the-elsa-halloween-invasion-here/wTHsP4uMcf1IJGyKhDBg9L/story.html
אני יכול להעיד מנסיון
איך נראית הציפייה של ילדה לשמלה כזאת שנקנתה באתר סיני ולקח לה שלושה חודשים(!) להגיע למחוז חפצה. ביום שהיא הגיעה – האלווין או לא האלווין – האושר היה כה גדול, שהשמלה גם הלכה איתה לגן.
כמובן שתוך שעתיים היא גם נקרעה חלקית, בכל זאת תוצרת סין.
אני קצת תוהה לגבי הפופולריות של אלזה
אנה היא דמות הרבה פחות מתוסבכת ומסוכסכת עם עצמה, יש לה מושא אהבה רומנטי, וגם ניתן לטעון שהיא הגיבורה של הסרט. היא יותר נסיכת דיסני מאלזה.
למה דווקא אלזה הפכה למודל לחיקוי?
האמת, גם אנחנו תהינו.
גם בעינינו (ה'בוגרות' אלק), אנה נתפסה כגיבורה של הסרט, ובכלל כדמות יותר חיובית ומגניבה. היא עליזה, היא אמיצה, היא אסרטיבית, ו – מה יש לומר – היא ג'ינג'ית. You can't beat that.
אבל הקטנה חושבת אחרת.
לאחר חשיבה וניתוח של הענין, נראה לי שיש, כמו בכל מיתוס טוב, שני מחנות, מחנה אנה ומחנה אלזה. פול וג'ון. קליף ואלביס. אריק ובנץ.
לאור כל הסיבות הנ"ל, האפיל של אלזה נובע מדברים אחרים – מעבר לשיר הכי סוחף בסרט – יש לה כוחות על! ואני לא צריך לספר לך שגיבורי על שולתתים!
שים לב שגם בסרטים למבוגרים יותר (?), בדרך כלל גיבור העל שסוחף מאות תגובות בעין הדג רחוק מלהיות הדמות הכי מגניבה, חכמה או בעיקר מעניינת בעלילה. חוץ כמובן מאיירון מן, כי לרד"ג באמת אין מתחרים.
אז בקיצור, מתוסבכ()ת, או לא, מסוכסכ(ת) או לא, הי, אני יודע(ת) לירות נטיפי קרח/קורי עכביש/חפצים ממתכת/פטיש/מסמר ניקח מהר – Case closed.
רגע, אתה טענת כרגע שלהעריץ גיבורי-על זה ילדותי?
אם זה ההסבר הנכון, אני מאוד אוהב אותו.
כי זה אומר שילדות רוצות גיבורות שיש להן כוחות שעד עכשיו היו רק של גברים, וכשהיו אותם לנשים, הן היו הרעות. במלים אחרות, הילדות רוצות להעריץ את המלכה הרעה, אבל שהיא תהיה המלכה הטובה.
אני שמח
שהוא מצא חן בעיניך.
רק לפני שאתה מכניס תיאוריות על מה היה עד עכשיו, ומי המלכה הרעה (בסרט היא לא רעה, הרפרנס שלו לסרטים אחרים הוא כזה), אני מזכיר לך שעבור חלק מהקהל המדובר – בייחוד זה שדנתי בו ספציפית – זה היה הסרט הראשון שהוא רואה. ואין לו רפרנסים קודמים למה גברים ונשים עושים או אמורים לעשות בסרטים, של דיסני או של אחרים.
עוד יותר טוב.
לגבי התיאוריות, אני די משוכנע בהן: עד עכשיו, נשים עצמאיות, שעושות מה שהן רוצות, וחותרות להיות בראש ההיררכיה הוצגו אצל דיסני כמכשפות. מילולית.
דיסני, לדעתי די בטעות, הפכו אחת כזו (בערך; היא לא חותרת, אלא זה מופל עליה בניגוד לרצונה) לדמות חיובית, ולהפתעת כולם, היא הלהיט הגדול ביותר בקרב ילדות בעשור האחרון.
מניסיון עם פיצית
מה שראינו שוב ושוב מהסרט זה את שיר הנושא, ושם אלזה מככבת.
השערה
ייתכן שזה כי אלזה מתנערת מהציפיות החברתיות, לומדת להכיר את עצמה ועושה מה שהיא באמת רוצה ויכולה, בלי שום קשר לאהבה רומנטית. היא פשוט אדם, עם סיפור משלה, כשרון משלה, ורצון משלה. יש כל כך מעט דמויות נשיות כאלו במדיה הפופולארית, ודאי לילדות ולנערות. מתי לאחרונה ראית נסיכת דיסני כזו?
(ולמעשה – מלכה, ולא נסיכה).
כל עוד יש הסכמה שזה בגלל חריגה מתסריטי מגדר מקובלים, אני בעד
באמת: אם יסתבר שאלזה מצליחה בגלל שהיא לא נסיכת דיסני מקובלת, זה יהיה נהדר. לא רק כי זה מסייע לשבור מודל חיקוי מגדרי בעייתי מאוד, אלא גם כי זה אומר שהתירוץ "אנחנו בכלל נגד זה, אבל מה לעשות? זה מה שהבנות רוצות לצרוך" הוא שטויות.
אז כן, כל ענייני דימוי הגוף עדיין בעייתים מאוד כאן, אבל לפחות מבחינת האופי, היכולות והמיקום החברתי יש שיפור ניכר.
התאוריה שלי היא שאלזה זכירה יותר
אנה פשוט… רגילה מדי.
מי מפחד מאלזה?
עד כמה שידוע לי (ולא ידוע לי הרבה) מתחפשים בחג הזה לדברים מפחידים (רוחות, זומבים, מכשפות ושאר מוטיבים של סרטי אימה).
כאילו, אם הם רוצים להתחפש לדברים עליזים, בשביל זה יש את פורים. יש מספיק יהודים בארה"ב (5 מיליון) שאפשר יהיה להפוך את פורים לחג לאומי. כמו שיש יהודים בארה"ב שחוגגים את חג המולד (לצערי הרב), גם נוצרים יכולים לחגוג את פורים.
או שאולי אני פשוט בור במנהגי ליל כל הקדושים (מה שבהחלט יכול להיות). אם מישהו יודע שיתקן.
האלויין כבר מזמן לא חג שחייבים להתחפש בו לדברים מפחידים
היום מתחפשים לכל דבר שרוצים, כמו פורים. רק שבניגוד לפורים כל התחפושות בהאלווין נראות מושקעות ומוקפדות לפרטים. אני לפעמים אני סתם מדפדף בכל מיני מקומות שיש בהם אנשים שהתחפשו לכל מיני תחפושות, והלב שלי נאכל מקנאה וגורם לי לרצות לגור בארה"ב. ראיתי מישהו שהתחפש לאוברין מארטל שבהתחלה חשבתי שזה תמונה של השחקן המקורי (כנ"ל לוולברין).
עבודה בחול
שיר הנושא של הסרט מצויר עם חול:
https://www.youtube.com/watch?v=Tz9OBPuiQqQ