אוי ויי. אני יודע שמספיק אפילו רמז לצל של פוליטיקה כדי להפוך את הדיון על האוסקר בארץ מדיווחים על אירוע בידורי למלחמה על הבית, מעטים מול רבים, בהרים כבר השמש מלהטת ובעמק עוד נוצץ הטל וכאלה. לפני שנתיים, עצם הנוכחות של סרט איראני – שאין לו שמץ של קשר לסכסוך ולא אומר מילה אחת על ישראל, חימוש גרעיני או קווים אדומים – הפכה בעיני חלק מהתקשורת את התחרות על "הסרט הזר הטוב ביותר" למאבק לאומי. אם חלילה נשלח לאוסקר סרט ישראלי שעוסק בסכסוך, הטוקבקיסטים רבים אם כולנו צריכים להיות בעדו או נגדו, שהרי הוא שמאלני מדי. שלא לדבר על הזעם הקדוש כש"גן עדן עכשיו" הפלסטיני התחרה על האוסקר. השנה זה עלול להיות גרוע יותר מתמיד.
כידוע, אתמול "בית לחם" זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, ובכך גם הפך לנציג ישראל לקטגורית "הסרט הזר" באוסקר. הידיעה על כך ב-Deadline הגיעה משולבת בידיעה אחרת: הרשות הפלסטינית החליטה לשלוח לאוסקר את הסרט "עומר". זה לא היה מפתיע: אין הרבה סרטים פלסטינים, כך שלא בכל שנה יש לרשות בכלל מה לשלוח. ו"עומר" הוא לא סתם זה-מה-יש, הוא סרטו החדש של האני אבו אסעד, ש"גן עדן עכשיו" שלו לא רק היה הנציג הפלסטיני הראשון לאוסקר, אלא הגיע לחמשת המועמדים הסופיים. "עומר" הוקרן בפסטיבל קאן ואפילו זכה בפרס (שולי יחסית), וקיבל ביקורות אוהדות בחו"ל.
אוקיי, אז יש סרט ישראלי וסרט פלסטיני, אין כאן חידוש. מה שמעניין הוא שלפחות על פניו (לא ראיתי את "עומר"), שני הסרטים האלה נראים כמו אותו סרט. הנה, צפו בטריילרים של שניהם: אילו היו עושים מש-אפ שלהם, אי אפשר היה לדעת איפה נגמר סרט אחד ומתחיל השני.
(אוקיי, רוויית הצבעים ב"עומר" גבוהה יותר).
זה לא רק המראה, אלא גם התוכן: שני הסרטים עוסקים בבני נוער פלסטיניים שתקועים בפוליטיקה של הסכסוך, ואנשי שב"כ ישראלים שפועלים איתם/נגדם. מהתגובות מחו"ל נשמע כאילו שני הסרטים גם דומים בכך שהם לא לוקחים צד באופן מובהק. בביקורת שלו על "עומר", ה"הוליווד ריפורטר" מתאר את הסרט כך: "סיפור חזק על הגדה המערבית ומעגל האלימות האינסופי בה, שמשאיר את הפרשנות בידי הצופה", תיאור שהיה יכול להתאים במאה אחוז גם ל"בית לחם".
ולפחות תאורטית, יש מצב ששני הסרטים הדומים האלה – שמציגים שניהם את אותו סכסוך ומגיעים משני הצדדים שלו – יהיו שניהם מועמדים לאותו אוסקר ויתחרו ראש בראש. זה רחוק מלהיות בטוח: יש הרבה מתחרים אחרים וחזקים, ולמעשה התוצאה הכי סבירה כרגע היא שאף אחד משניהם לא יגיע לחמישיה. אבל עצם האפשרות של תחרות ישראלית-פלסטינית ישירה על האוסקרים גורמת לי לרצות להתנזר מאינטרנט בינואר-פברואר הקרובים.
אפרופו האני אבו אסעד: אחרי הכבוד האוסקרי של "גן עדן עכשיו" (הלא מוצדק, לטעמי: לא אהבתי את הסרט, בלי קשר לפוליטיקה המפוקפקת שלו) הוא הפך למה שנראה כמו מקרה קלאסי של במאי "זר" מוערך שמגיע להוליווד ונופל שם על הפרצוף. האוסקר איפשר לו להיכנס לתעשייה ההוליוודית, ושם הוא ביים את "The Courier" – סרט אקשן עם מיקי רורק וג'פרי דין מורגן, שנקבר בהוצאה ל-DVD בלבד ונחשב לאיום ונורא (ציון בימד"ב: 4.4). נראה כאילו ההתחלה של הקריירה ההוליוודית של אבו עסאד היתה גם הסוף, אבל מתברר – אולי בעקבות "עומר" – שהוא קיבל הזדמנות נוספת, והזדמנות גדולה: החודש הוכרז שהוא עומד לביים רימייק אמריקאי ל"סימפטיה למר נקמה" של פארק צ'אן-ווק. אבו אסעד נכנס לפינה שבה הוא לא יוכל להתחמק מהשוואות לא רק לחביב הקהל הקוריאני אלא גם לספייק לי, שהרימייק שלו ל"שבעה צעדים" – גם הוא סרט של פארק צ'אן-ווק – ייצא בקרוב. לא פשוט.
הרימייק ל"סימפתיה למר נקמה" מיותר
כלומר, כמו כל רימייק. לפחות בחינת רעיון, זה לא הסרט שהייתי רוצה שיעשו לו רימייק. לא רק שהסרט דומה ברעיון הבסיסי שלו לאסירים ( " ילדה של אבא נעלמת ואז אבא יוצא למסע נקמה"). אני מניח שאולי בהמשך יצאו עוד פרטים שיגרמו לי להחליט סופית לכאן או לכאן ( ליהוק כאן יהיה חשוב) אבל כרגע אני לחלוטין נגד – לא אהבתי את גן עדן עכשיו ואין שום סיבה לעשות רימייק דווקא לסרט הזה. מצד שני, אף אין סיבה לעשות רימייק.
סתם שאלה + ניטפוק קטנוני
כיצד מחליטה האקדמיה מי רשאי לשלוח אליה סרט בקטגוריית הסרט הזר?הרי הרשות היא לא מדינה.
ואוסקר 2013 כבר היה,לפי דעתי התיוג הפשוט יותר הוא מספור הטקס – השמונים ושישה במספר.
זאת שאלה טובה,
כי האקדמיה האמריקאית פועלת כאן כמו האו"ם – מכירה או לא מכירה במדינות. אבל השאלה כבר לא ממש רלוונטית היום, כי מהרגע שהאקדמיה הסכימה לקבל את "גן עדן עכשיו" כנציג פלסטיני ב-2006, יש לזה תקדים, ולא סביר שהיא תשנה את דעתה ותחליט שבעצם הרשות הפלסטינית היא לא מדינה. לפי הגדרות אחרות, גם "גן עדן עכשיו" וגם "עומר" הם בעצם סרטים ישראליים.
ואפשר להסתכל על זה בכיף כסבירות לייצוג כפול של ישראל, אבל מי יעשה את זה
שמע/י,יש הבדל.
את 'עומר' לא עשו ישראלים,למיטב הבנתי הוא לא צולם בארץ ולא יוקרן כאן. אז גם אם אפילו הוא יזכה בפרס הסרט הזר – זה לא יהיה הישג של תעשיית הקולנוע הישראלי,שכן הוא אינו חלק ממנה, בניגוד ל'בית לחם',
מישהו מצליח למצוא גרסה עם כתוביות באנגלית?
למרות שבזכות הקרבה בין אנגלית לצרפתית ובין עברית וערבית (+תחילת לימוד השפה) הופתעתי לגלות כמה הבנתי.
מצאתי ריאיון עם שני השחקנים הראשיים של "עומר", בקאן. השחקן שמשחק את צחי הלוי (ז"א את המפעיל) אומר שהוא ניסה ליצור דמות שהיא של בחור טוב באופן אולטימטיבי, עם עבודה מחורבנת. שמה שהוא עושה זה necessary evil לדעתו.
http://www.youtube.com/watch?v=hzBIxWmQhiY
אני מתה לראות פאנל ששם את שאדי וצחי מול אדם וואליד. ובו הם מדברים על העבודה שלהם בסרטים האלה.
אוי לא
צלף פלסטיני יורה על חייל ישראלי? אני לא רוצה לדמיין מה יקרה כשזה יגיע לאתרי החדשות.
התקשורת רגילה להראות בחדשות הפריים-טיים
אופרות-סבון-עלילות-דם מצריות/טורקיות שעוסקות בישראלים צמאי הדם. זה לא משהו חדש עבורם, למעט העובדה שזה סרט קולנוע בדרך (התיאורטית) לאוסקר. אז אולי בעצם כן.
מפץ פוליטי עוד 5 4 3 2 1
גיגול של חמש דקות מספיק כדי לראות שהזאב לא שינה את עורו.
עומר נתלה ערום ומעונה על ידי השב"כ, אולי הוא הגיע לכלא האמריקאי בטעות?
פוגש ישראלי מניפולטיבי ושטני ומשוחרר כדי שיבגוד בחבריו.
מונע על ידי הקיפוח, ללא זכר לתעמולה והמנטליות האנטישמית שבסביבתו.
שוב הבמאי מוכר לגויים את הסכסוך כפי שהוא לא במציאות והם בולעים את זה.
עינויים נגד חשודים בטרור הם בהחלט משהו שקורה בארץ,
במקרים מסויימים (מאוד). ואני מוכן לחתום לך על זה.
אהמ. החתימה שלך מבוססת על משהו?
(ל"ת)
כן, על השירות הצבאי.
וזה גם ממש לא סוד-אתה מוזמן לקרוא על ועדת לינדוי בוויקיפדיה, וגם זה סתם דוגמא-זה ממש לא התחיל שם.
*רק רוצה לציין שאמרתי את זה כדי לתקן טעות של iriemann, לא כדי לסתור את הטיעון שלו בכללי. עינויים זה דבר שנהוג ומקובל בשירותי ביטחון ברוב (כל?) המדינות הכי מערביות ונאורות שיש; להראות בסרט מסויים שישראל מענה אנשים לא ממש אמור לצייר אותה באור כזה או אחר.
קיבלתי :)
אם כי אני נוטה לחשוב שזה היה מקובל יותר פעם וכיום זה מאד לא חוקי ואני מקווה שלא משתמשים בזה..
לתקן טעויות שלי זה יומרני קצת מצדך
קודם כל אין לי בעיה עם עינויים.
הבעיה שלי היא עם מי שהסרט מציג כיעד לעינוי ואיך מוצגים העינויים.
כעיקרון מענים רק את מי שנחשב ל"פצצה מתקתקת" שידוע שהוא קשור לפיגוע רציני עתידי.
בסרט עומר הוא דג רקק, לוחם חופש קטן שלא קשור לארגון טרור גדול ואין שום סיבה להאמין שהוא יזכה לטיפול כזה, הם בכלל חושבים שהוא לא זה שביצע את הירי.
דבר שני, לא ידוע לי על עינוי בארץ בו האסיר נתלה עירום ומולקה, בטח שלא בעשור האחרון.
ציטוט מביקורת: Hung naked by his wrists like a piece of meat, he’s brutally beaten and tortured, but says nothing
יש מספיק אסירים משוחררים ששהו בכלא הישראלי ואף אחד מהם לא דיווח על עינויים כאלו.
העובדה שהוא מוצג ערום מתכתבת עם התמונות שהצופה מכיר מהאמריקאים בעירק והצופה מקבל זאת כאמת.
שוב, כמו ב"גן עדן עכשיו", מוכרים סיפור שמשלים לצופים התמימים את התמונה בראש.
אם היה אוסקר לסרט הפרופגנדה הטוב ביותר, פלסטין היתה מככבת.
טוב, נסכים שלא להכנס לזה.
(ל"ת)
זה היה יכול להיות יותר סימטרי
אם "עומר" היה שם של ישוב בצד האחר (Omer, כמו "בית לחם"), ולא רק שם של בנאדם (Omar).
זה בעיקר מביך, שלא היו לנו הזדמנויות לצפות ב"עומר".
יאללא, מי הסינמטק שירים את הכפפה ויציג את שני הסרטים + פאנל עם היוצרים של שניהם?
זה יכול להיות אירוע מרתק.
בניגוד למה שכתבו פה ובמקומות אחרים (טוקבקיסטים), כן יש אנשי צוות ישראלים-יהודים בהפקה הפסלטינית ולהיפך.
בכלל, יש המון שיתופי פעולה ואנשי קולנוע שפועלים בשתי התעשיות (הישראלית והפלסטינית).
זו סיטואציה מדליקה (לא נראה לי שיש לה תקדימים), של שני סרטים שנעשו במקביל על אותו סיפור, משני צדי המתרס. זה אירוע תרבותי מלא פוטנציאל. ונראה לי שהאמריקאים יעריכו אותו ככזה.
אם שניהם יגיעו למועמדות (מה שלא סביר באמת), הולך להיות מאד מרתק על השטיח האדום בלוס אנג'לס – איפה היוצר הדוקומנטרי שירים מעכשיו מצלמה ויעקוב אחרי סיפור "אורה הכפולה" הזה?
וזה עוד בלי לדבר על "הפיגוע" של זיאד דואיירי, שעדיין לא ברור אם יוקרן בהקרנות מסחריות בארץ. במאי לבנוני מצלם בישראל סרט מקומי, לפי סיפור של סופר אלגי'ראי, שמתרחש בתל אביב.
מבלבל, מאד. אבל מעניין בשיגעון.
"עומר" עדיין לא הוקרן מסחרית בשום מקום בעולם
אז אין שום דבר מביך בכך שהוא לא הוקרן בישראל עדיין (הרי גם כמה מהסרטים הישראליים לכל דבר ועניין שהיו מועמדים לפרס אופיר עוד לא הופצו בארץ). אם "גן עדן עכשיו", "התערבות אלוהית", "פרידה" ואפילו "ג'נין ג'נין" מצאו דרך להיות מוקרנים בארץ, בטח גם "עומר" יוקרן כאן איכשהו, מתישהו.
עוד מישהו ראה את "גן עדן עכשיו"?
יש טעם לראות? הסרט שווה משהו או שהעיקר בו הוא פרובוקציה?
אני ( ככתוב למעלה) לא אהבתי
אבל בהחלט יש כאן סרט מעבר לפרובוקציה. סרט שמעדיף אווירה על דמויות, בלי שום דיאלוג אחד שניתן לזכור, מניפולטיבי ושטחי ברגעים מסוימים – אבל גם מעניין בצורה שהוא מתייחס לנושא עם צילום נחמד ומשחק סביר ובלי התלהמות פוליטית, האשמה או צדקנות. הסוף שלו הוא בהחלט החלק הכי חזק בו והיחיד שאני זוכר בבירור, אבל הוא גם מניפולטיבי ומעצבן.
לא סרט חובה בכלל, אפילו לא בגבולות סרטים מעניינים על הסכסוך אבל בהחלט יש בו יותר מהפרובקציה שלו ואני מכיר אנשים שנהנו ממנו, איך שהוא.
דומה ובכל זאת לפי הטריילרים יש הבדל קטנצ'יק ממש:
העלילה הישראלית סובבת סביב חבר'ה שמנסים למנוע פיגועים נגד אזרחים,
והעלילה הפלסטינית סובבת סביב חבר'ה שמנסים להרוג חיילים.
עפ"י סקוט פיינברג
שהוא חזאי די מוצלח, בית-לחם יהיה מועמד ועומר לא.
http://www.hollywoodreporter.com/race/feinberg-forecast-updated-projections-22-634767
אגב, מישהו יכול להסביר לי למה "the past" שצולם בצרפת ודובר צרפתית נחשב סרט איראני?
זה כמו להגיד ש"כנס העתידנים" זה סרט ישראלי.
זה כמו להגיד ש"אהבה", שזכה השנה,
שהוא סרט דובר צרפתית שצולם בצרפת עם שחקנים צרפתיים, הוא סרט אוסטרי. ובכל זאת הוא נשלח לייצג את אוסטריה. הסטנדרטים שלהם משונים.
יכול להיות לפי הקריטריונים של האוסקר "כנס העתידנים" באמת נחשב לסרט ישראלי, אבל הוא לא יכול להתחרות על פרס "הסרט הזר" מהסיבה הפשוטה שהוא דובר אנגלית.
למיטב ידיעתי
השם של הקטגוריה באנגלית הוא "הסרט בשפה זרה" (ולא ה"סרט הזר" כפי שנהוג לתרגם בארץ), הדבר היחיד שנחוץ בשביל להיות מועמד הוא לא להיות באנגלית – איראן יכולה לשלוח סרט בצרפתית, ישראל יכולה לשלוח סרט ביפנית ויפן יכולה לשלוח סרט בקלינגונית….
הידע שלי בצרפתית שואף לאפס
(ובערבית המצב טיפל'ה יותר טוב, ותודה לצה"ל)
ואולי בגלל זה לא הצלחתי למצוא יותר מדי דמיון בין שני הטריילרים. כלומר, כן יש דימיון, הוא קיים, אבל הוא מאוד כללי.
שניהם בהחלט שונים מאוד.
זה גם רוויית הצבעים ב"עומר" (ואכן, הוא מאוד יפה לעין. לא ידעתי שמקומות בארץ יכולים להצטלם כל כך יפה), אבל לא רק. "עומר" הוא פחות הדרמה הריאליסטית ש"בית לחם" היה ויותר בכיוון הסרט מתח עם טוויסטים וסיפור אהבה בצד. שני הסרטים מבריקים ומאוד מעניינים. את "בית לחם" אהבתי יותר, אבל לא בהרבה.
המשחק ב"עומר" נע בין הנפלא למביך. וזה לא שיש שחקנים טובים ושחקנים רעים. אותם שחקנים מבריקים בסצינות מסוימות אך נוראיים באחרות. גם כל הסצינות הכאילו רומאנטיות היו דביקות מדי ועשויות רע לטעמי. מצד שני, בתחום המתח הסרט מוצלח ביותר ומותח מאוד. הוא מביא את הדמויות שלו למצב שלא משנה מה קורה הלאה, זה ייגמר לא טוב בשבילן. מצב שאני מאוד אוהב בסרטים.
הסרט גם מאוד מצחיק ולעתים קרובות. צחקתי בקול רם מספר פעמים. מצד שני, אני הייתי היחיד באולם שבאמת צחק. שאר הצופים לא גיחכו אפילו פעם אחת.
איפה הוא הוקרן?
(ל"ת)
הוא הגיע לבתי הקולנוע בפריז לפני יומיים.
אני נמצא בפריז.
הסרט הוקרן בנצרת די מזמן
והוא גם יוקרן באוניברסיטת תל-אביב ב-19 לחודש (בשש בערב) למי שמעוניין. והכניסה בחינם.
איפה אפשר למצוא פרטים על ההקרנה הזאת?
(ל"ת)
כרגע אני לא מצליח למצוא מקום עם מידע על ההקרנה חוץ מדף האירוע בפייסבוק.
גם שם אין את כל הפרטים עדיין (כמו באיזה אולם הוא יוקרן). אם אני אמצא עוד משהו אני אשתף.
גם קישור לדף זה בסדר.
(ל"ת)
הנה זה :
https://www.facebook.com/events/396958737074421/
אבל הוא בערבית, כך שאני לא בטוח אם הוא יעזור לך במשהו.
גוגל (וכרום) יודעים לתרגם :)
(ל"ת)
ולמקרה שגוגל לא עושה עבודה טובה מספיק :
הסרט יוקרן בבניין גילמן, חדר 144. הכניסה חופשית ובחינם וללא צורך בכרטיסים או בהזמנה מראש (והיא פתוחה גם למי שאינו סטודנט).
הסרט יוצג עם כתוביות באנגלית.
אני לא אהיה שם אבל מאוד ממליץ על הסרט.
עדכון:
"עומאר" יוקרן בארץ החל מה-9.1.