שמו העברי של הסרט המצוין כאן אינו השם הרשמי שניתן לו על ידי המפיצים בארץ, וייתכן שהוא יופץ תחת שם אחר.
מורה לספרות מקבל בירושה מאביו שהתכחש לו לירה. בחיפוש אחרי תולדות משפחתו הוא מגלה שהוא למעשה הנין של חיים נחמן ביאליק, אבל הקהילה הספרותית אינה מקבלת את הגילוי.
"אני ביאליק" בחר ללכת בדרך המוקומנטרי, אבל לטבוח באלימות באמינות שלו פעם בשתי דקות, ומרצון חופשי כנראה.
מעבר לכך שבסרט יש סצנות פנטזיה מטופשות (שגם מצולמות לא ממש טוב) שבכך מחסלות לחלוטין את הסיכוי הקטן שתאמין למתרחש בסרט, או שלפחות הסרט יתיימר לזייף את התיעודיות שבו, המשחק בסרט לא מוצלח, העלילה לא אמינה ובעיקר – הוא גזל בפרינג'ידר האחרון את הפרס (בנסיבות תמוהות) משני סרטים אדירים אחרים ("רשימות קצמן" ו"גולדברג ואייזנברג", סרט שעוד ייאמר בנשימה אחת עם "מי מפחד מהזאב הרע").
בקיצור, כחסיד גדול של הקולנוע הישראלי – זה אחד הסרטים הלא טובים שיצאו ממנו השנה.
בחירת ז'אנר מוטעית לחלוטין.
"אני ביאליק" בחר ללכת בדרך המוקומנטרי, אבל לטבוח באלימות באמינות שלו פעם בשתי דקות, ומרצון חופשי כנראה.
מעבר לכך שבסרט יש סצנות פנטזיה מטופשות (שגם מצולמות לא ממש טוב) שבכך מחסלות לחלוטין את הסיכוי הקטן שתאמין למתרחש בסרט, או שלפחות הסרט יתיימר לזייף את התיעודיות שבו, המשחק בסרט לא מוצלח, העלילה לא אמינה ובעיקר – הוא גזל בפרינג'ידר האחרון את הפרס (בנסיבות תמוהות) משני סרטים אדירים אחרים ("רשימות קצמן" ו"גולדברג ואייזנברג", סרט שעוד ייאמר בנשימה אחת עם "מי מפחד מהזאב הרע").
בקיצור, כחסיד גדול של הקולנוע הישראלי – זה אחד הסרטים הלא טובים שיצאו ממנו השנה.