עצרו הכל, יש לנו טריילר חדש ברמת "אתם חייבים לראות את זה עכשיו". זה הסרט החדש של ספייק ג'ונז ("להיות ג'ון מלקוביץ'", "אדפטיישן", "ארץ יצורי הפרא"), שהפעם גם כתב, והוא עוסק בחואקין פניקס כגבר שמתאהב במערכת ההפעלה שלו. קוראים לזה "Her". זה, והטריילר, כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להוסיף את הסרט לרשימת הסרטים שאתם צריכים לראות עד סוף השנה.
אני באמת מת לדעת איך זה נגמר.
למה צריך סרט על זה?
מספיק לבוא לחוות המחשבים של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון.
זו לא אהבה
זה מערכת יחסים של שולט ונשלט. מי השולט ומי הנשלט תלוי בסטודנט.
לא בחוות בקומת הקרקע
שם זה יותר שנאה יוקדת.
"חוות המחשבים של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון"
הקאתי קצת בפה עכשיו.
כי מחשב צריך לגדול בטבע ולא להכלא בחווה לשירות האדם?
(ל"ת)
בדיוק בגלל זה, וגם בגלל המקום עצמו.
אם כבר שאלת – מניסיוני הדל בטכניון, אני יכול להגיד שהמקום היחידי שיותר גרוע מהטכניון הוא חוות המחשבים שם. אבל זה כבר אוף טופיק מטורף.
וואו,
זה ממש מרשים. בהחלט מתווסף לרשימה.
בהחלט נראה מעניין ונוסף לרשימה שלי.
ידוע על הפצה בארץ?
שום מושג.
אבל זה אחד מאותם סרטים שעליהם אני יכול לומר די בבטחון שאם אף אחד אחר לא, קולנוע לב בטח יקנו אותם. וזה נראה כל כך טוב שזה חייב לעורר הרבה באז לקראת סוף השנה. אני יותר מתפלא שזה טס מתחת לרדאר עד עכשיו.
למה טס מתחת לרדאר?
על הסרט היו כמה כתבות בסלאשפילם (זה המקום דרכו אני מתעדכן, בדרך כלל) בחודשים האחרונים. ועם רשימת שחקנים כזו קשה שלא להיתקל בעמוד הסרט בימד"ב (שלא לדבר על כך שהוא הופיע ברשימות הסרטים המצופים של כמה מבקרים).
ואני מסכים עם מה שנאמר פה. הסרט נראה מעולה, חואקין פינקס הוכיח ב"המאסטר" שהוא אחד השחקנים הכי טובים שיש כיום (וההפסד שלו לדי לואיס הוא בגדר פשע). רק חבל לי למאוד שלקחו את סקארלט ג'והאנסון לתפקיד מערכת ההפעלה. קול של מישהי פחות מוכרת היה עדיף בהרבה (ובשלב מסוים בהפקה סמנתה מורטון הייתה אמורה לגלם את התפקיד).
למה זה משנה?
תחשוב שגם במציאות יכולים לקחת שחקנית מפורסמת לדובב את ווינדוז 9.אולי ג'והנסון אפילו תופיע בסרט בתפקיד עצמה,כשיציינו שהיא מדובבת את המערכת.
זה לא בדיוק מראה שחורה
אבל כן יש כמה קווים מקבילים ותודה שגרמת לי לשים לב לזה. בכלל זה נראה מאוד מעניין ודי WTF.
וחוץ מזה, אפקס טווין.
מעניין ביותר
אני לא כזה מעריץ של חואקין פיניקס, אבל הרעיון נחמד ויש קאסט נשי מרשים ביותר (אגב, עד שהראו את השם חשבתי שראשידה ג'ונס מדבבת את המחשב..).
הסוף הצפוי יהיה שהוא ימחק אותה בסוף (ואו שהוא יפגוש מישהי שדומה לה, אם זה קיטש אמריקאי, או שלא, אם זה סתם מדכא). אני מקווה שהם לא ילכו לשם.
נכון,
אבל זה ספייק ג'ונז, אני סומך עליו שדברים אצלו לא יילכו במסלול הכי צפוי האפשרי. אם יש דבר אחד שאי אפשר לומר על "להיות ג'ון מלקוביץ'", למשל, זה שהעלילה היתה צפויה.
מצד שני, הפעם הוא בלי צ'רלי קאופמן. אז לך תדע.
הסוף הצפוי זה שהיא תנסה להרוג אותו עם גז עצבים
ואז תשתלט על מרכז ההעשרה של אפרצ'ר סיינס.
יש לסרט תאריך?
דף הסרט נוצר ברגע זה:
http://www.fisheye.co.il/movies/her/
התאריך בארה"ב הוא ה-20 בנובמבר. בארץ, ככל הידוע לי עוד אין.
Her?
(ל"ת)
hair כבר היה תפוס.
אני כבר צופה המון בילבולים בקשר לזה.
עובד יותר טוב ב" rel="nofollow">gif
האהאהא אדיר
(ל"ת)
ועכשיו
גם עם " rel="nofollow">פוסטר.
בחסות שיזניט.
ועכשיו
גם " rel="nofollow">זה.
Black Mirror
מזכיר את עונה 2 פרק 1 של "מראה שחורה" בהיבטים מסוימים.
מזכיר את פרק 1 (המצוין) בעונה 2 של 'מראה שחורה'
בהחלט מסקרן, למרות שאני קצת מפחד לגבי הסרט הזה: אמנם 'מראה שחורה' הצליחו, אבל קשה לקחת רעיון כזה ולטפל בו בלי להיקלע לסנטימנטליות מצד אחד או לציניות חסרת רגש מצד שני. אהבתי מאוד את 'להיות ג'ון מלקוביץ' ו'ארץ יצורי הפרא', אז אני מקווה לטוב. מעניין אגב המעבר של ג'ונס מתיאור חווית ילדות "טהורה" ב'ארץ יצורי הפרא', לרעיון הזה, שיש בו משהו מאוד אירוני ומר, של גבר מבוגר מתאהב במערכת הפעלה. אבל לפי הטריילר, נראה שהסרט לא הולך לכיוון הציני, הטריילר מצייר את ההתאהבות בעדינות וקסם מנקודת המבט של הגיבור, בסגנון קולנועי די דומה לזה של 'ארץ יצורי הפרא'. הבחירה הזו מוסיפה עוד רמה של אירוניה מצד אחד, ואמפטיה כלפי הגיבור מצד שני.
מעניינת אותי גם דמות הגיבור שתשורטט בסרט, איך הוא מגיע להתאהבות הזאת. וגם: עד כמה ייראו אותו ואת מה שעובר עליו מבחוץ, ממבט בוחן-פסיכולוגי-חברתי, או שכמו הטריילר, הסרט יהיה מנקודת המבט שלו ויגרום לנו להזדהות איתו (מה שעשוי להיות יותר חריף וביקורתי, בעצם. אם כי אולי דווקא זה לא יבוא מכיוון ביקורתי לגמרי, יציג את זה פשוט כעוד דרך להתמודד עם העולם הלא ברור שלנו, משוגעת ושרירותית כמו כל התאהבות אחרת. "התאהבות היא צורה מקובלת-חברתית של טירוף.")
הסרט הראשון מזה זמן מה שאני באמת מצפה לראות
יש פה הרבה מקום לדברים מעניינים. איך הוא מתמודד עם אהבה שהוא לעולם לא יוכל לממש? איך היא? מה טבע הקיום שלה בכלל? יש לה באמת רצון חופשי? איך באמת נראה מצב שבו כל אחד לרכוש\להוריד לעצמו שותף לחיים?
גם הקאסט מאוד מבטיח.
כולם מדברים על מראה שחורה
ואף אחד לא מדבר על לארס והבחורה האמיתית?
למען השם, אפילו השפם זהה.
בדיוק.
עמדתי לכתוב שזה "לארס והבחורה האמיתית" פוגש את "מראה שחורה".
אסימוב כתב כבר לפני 60 שנה
סיפור קצר באוסף 'אני רובוט' שבו עקרת בית מתאהבת ברובוט שמנהל את משק הבית
זה בדיוק מה שנזכרתי בו
כשחואקין אמר לה שהוא אוהב אותה
הסרט היחיד שאני יכול להגיד שאני ממש מחכה לו
אחרי "המאסטר" אני משוכנע שחואקין פיניקס הוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה. מתי יוצא בארה"ב?
ספייק ג'ונס לא מאכזב
בבחירת הפסקולים. גם אייפקס טווין וגם יה יה יה'ז. מבחינתי שלא יהיה סרט, שספייק ג'ונס יעשה רק פסקולים ואני אהיה מאושר.
לעניין הסרט, נראה מאוד מעוניין. מעלה את השאלה של המהפכה החברתית-טכנולוגית ותוהה האם אנחנו באמת חברתיים או שאנחנו נאחזים באשליה ואנחנו ממש לבד? אני מת לראות מה ייצא מהסרט הזה.
אני מנחש שבסוף הוא יבקש ממנה לתת לו לעזוב
אבל היא, למרבה הצער, לא תוכל לעשות זאת.
תודה!
חיכיתי שמישהו יעשה בדיחה על זה.
נראה מדהים
שילוב של ספייק ג'ונס הענק וחואקין פיניקס שהוא אחד השחקנים המדהימים ביותר שיצא לי לראות.
טריילר חלומי ומקסים. עשה חשק.
מעבר לרעיון, זה נראה פשוט טוב
(ל"ת)
הסוף שלא יאכזב
הם ייפרדו, הוא יינתק אותה, יהיה עצוב.
השוט האחרון של הסרט: ואז הוא יעבור מול חנות אלקטרוניקה עם פרסומת לתוכנה דומה בגרסה חדשה יותר. הוא מסתכל.
אני מחכה לסצנת הפרידה...
"שומעת, זה לא את, זה אני. אני חושב שאנחנו צריכים להיפרד קצת, לצאת מהחיים אחד של השני ולנסות להיות עם אנשים חדשים."
ואז שקט
ואז כמו ב1:25 בטריילר, אור אדום והודעה חדשה:
"im sorry Theodor, im afraid i cant do that"
ואז בסצנת הלוויה רואים מישהו לוחש באוזן לאדם אחר: "בלינוקס זה לא היה קורה…"
כמו שכבר נאמר
בהחלט מזכיר את הפרק ההוא של 'מראה שחורה' (ויש גם סרט אנימה עם עלילה דומה שעלה ביפן לפני חודשיים). הספרות והקולנוע אוהבים לחקור את ההשפעות הטכנולוגיות על האדם ועל הגבולות שהולכים ומתשטשים בין האדם למכונה. עוד שנים ספורות אני מאמין שסרט כזה כבר לא יהיה מד"ב. מטריד ומסקרן כאחד.
תראה,
הפרק הנ"ל היה בעיני אחד החלשים בסדרה בגלל אותו דבר שמפריע לי בטריילר הזה. בינה מלאכותית היא לא "השלכה של טכנולוגיה העכשווית שנמצאת ממש מעבר לפינה". גם הבוטים הכי מתוחכמים שלנו כיום לא קרובים לניהול אינטראקציה ברמה כזו, וספק רב אם אי פעם יוכלו. אני לא מומחה, אבל להבנתי – אינטליגנציה מלאכותית זה תחום שגובל בפנטזיה טכנולוגית, כמו מסע במהירות גבוהה ממהירות האור או מכונות זמן. עוד אין לנו אפילו את הכלים התאורטיים להתמודד עם הבעיות שהוא מעלה.
אז אם יש כאן איזו מטפורה על בדידות ועל התלות הרגשית שאנו מפתחים כלפי טכנולוגיה – אז סבבה. אני מחבב את ספייק ג'ונז ורוצה להאמין שיש לו משהו מעניין שהוא מתכוון להגיד דרך המטפורה הזו. אבל אם זה נועד (כמו במראה שחורה) רק להראות לנו כמה מפחיד/מגניב/מטריד הולך להיות העתיד כשלמחשבים תהיה אישיות והם יוכלו לדבר איתנו, אז תרשו לי לגחך.
מצד שני, לי אין אפילו אינטרנט בטלפון, אז מה אני יודע על היכולות של הטכנולוגיה העכשוית.
מסע מעל מהירות האור או מכונת זמן
הם עדיין ברמת פנטזיה מדעית. אינטליגנציה מלאכותית אכן נשמעת יותר כמו בעיה טכנולוגית, אני לא מכיר עקרון מדעי ידוע שהיא מפירה.
אבל זה כל העניין בסדרה הזו.
הפחדה מתלהמת וצדקנית לגבי אספקטים שונים של הטכנולוגיה והחיים המודרניים, שאלוהים עדי שאני לא מבינה מה *מישהו* מוצא בה. מצד שני, אני נשברתי בפרק השני של העונה הראשונה.
המדע הבדיוני, בקולנוע, בטלוויזיה ובספרות אוהב לפחד מבינה מלאכותית. זו מסורת מפוארת וארוכת שנים. הוא גם אוהב לחקור את מערכות היחסים בינה לבין בני אדם: מ"איש המאתיים" ועד "תקלה מופלאה", המין האנושי מרותק לאפשרויות המפגש הזה עם אינטליגנציה אחרת, ועוד אחת מעשה ידינו.
הבעיה שלי היא לא עם זה שמדמיינים בינה מלאכותית למרות שזה רחוק בעתיד – אני חובבת מד"ב, זה מה שעושה לי את זה – הבעיה שלי היא שמדמיינים אותה *בדיוק* כמונו. עם הרצונות והשאיפות והטעמים וההתנהגות שלנו. היא לא תהיה כמונו בשום צורה. מקסימום – נגרום לה לדמות אותנו לא רע, ולו כדי להעביר אותה את מבחן טיורינג כי זה קטע כזה. אבל אין לנו שום הבנה איך האינטליגנציה האנושית עובדת, ואם ניצור אינטליגנציה חדשה, היא תעבוד בצורה כל כך שונה מאיתנו שההשוואה כמעט בלתי אפשרית.
בקיצור, הבעיה שלי היא לא עם העיסוק בבינה מלאכותית אלא עם חוסר-הדמיון המוחלט שמאפיין את רוב העיסוק בה.
רוחו של סטניסלב לם מוחאת לך כפיים.
(למרות שאת הביקורת על 'מראה שחורה' אני לא מקבל: זו לא סדרה טכנופובית; זו סדרה מיזנטרופית)
הו, סטניסלב!
הנה מישהו שידע לעשות את זה – מספיק קרבה כדי ליצור הזדהות וסאטירה נושכת, מספיק דמיון כדי ליצור זרות אמיתית.
(ולא ראיתי מספיק כדי להתווכח – נסכם על סדרה גרועה?)
אני חשבתי שהיא סדרה מעולה
כלומר – בעונה הראשונה שלה, כשהיא באמת בחנה השלכות של טכנולוגיה ותהליכים חברתיים עכשוויים (אישית, לא יכולתי לישון איזה יומיים אחרי הפרק הראשון). בעונה השנייה היא נעשתה די סתמית.
אבל אנחנו חורגים.
והשאלה היא: האם ספייק ג'ונס מתאים לביים את "הקיבריאדה"?
או שיתנו את זה למייקל ביי ויגרמו לקוראים להתאבד?
אף אחד לא מתאים לביים את הקיבריאדה.
זה לא ספר ויזואלי.
פלוס, לא בא לי למות מאכזבה.
אני דווקא לא בטוח שאת צודקת
בקשר לאינטליגנציה מלאכותית. אינטליגנציה – כמו שרואים אצל כל תינוק ופעוט – נוטה ללמוד מהסביבה שלה, ומטמיעה היטב את הערכים, השפה, הלוגיקה והתרבות שבתוכם היא גדלה. אינטליגנציה מלאכותית שכל מה שהיא רואה סביבה זה את העולם האנושי, יש סיכוי סביר שתהיה די דומה לו, לפחות בהתחלה.
כאמור - חיקוי, כן. דמיון אמיתי? אני בספק.
אני לא אומרת שלא יכולה להיות אינטליגנציה מלאכותית אמיתית. אבל היא תפעל בצורה כל כך שונה משלנו שאני מאמינה שיהיו הבדלים *מהותיים* בינינו, גם אם הם ילמדו מאיתנו מאפיינים מסוימים.
אינטליגנציה של תינוק או פעוט לומדת מהסביבה שלה.
אבל הדיון הוא על אינטליגנציה *לא* אנושית, לא?
נכון, אבל לא מדובר כאן על כישוף,
כל מערכת שלומדת משהו – כמעט בהגדרתה – לומדת אותו מהסביבה. מאיפה עוד אתה רוצה שהיא תלמד? מתקשור רב-ממדי עם ישויות מיקומים אחרים?
התחום של Machine Learning רחב למדי.
כמה קישורים המתארים גישות אחדות –
http://en.wikipedia.org/wiki/Supervised_learning
http://en.wikipedia.org/wiki/Unsupervised_learning
וכמובן, ביניהן – http://en.wikipedia.org/wiki/Semi-supervised_learning
בגדול, לא. אתה טועה. ברור שמערכות לומדות מהסביבה. אלא שהן לומדות מהסביבה שלהן, ונתונים מהסוג שן תוכננו ללמוד. למשל Waze, מערכת חכמה מאוד, יודעת ללמוד נתיבי נסיעה. רק נתיבי נסיעה. שום דבר פרט לנתיבי נסיעה. וגם אז, רק את אלו שמוזנים אליה.
מערכת לניבוי מזג אוויר? תלמד ממאגרי מידע את ההסטוריה של מזג האוויר, ותקבל (אולי) פידבקים על החיזויים שלה כדי לשפר אותם בפעם הבאה. וכן הלאה. אם תניח מילון ארמי-עברי בתוך חדר השרתים של Waze, אל תצפה שהבינה המלאכותית הנהדרת שלהם תדע לדבר איתך ארמית.
וגם אם נביט על האינטליגנציה האנושית, היא בנויה ללמוד
דברים מסויימים, ולא בנויה ללמוד דברים אחרים.
יש למשל ויכוח משמעותי למדי בקרב החוקרים אם קיים לבני אדם במוח "איבר שפה", או לא. הטענה, שהועלתה לראשונה על ידי נועם חומסקי (תתעלמו מה שאתם יודעים על העמדות הפוליטיות שלו. הבנאדם מבריק) היא שהמוח שלנו מחווט ללמידת שפה. כלומר, בעצם, מכיל מראש את חוקי השפה האנושיים. הוא כבר די חזר בו מרוב הטענות שנבנו מכך, אבל הויכוח עדיין שואט, למיטב ידיעתי.
מנגד, דברים אחרים אי אפשר באמת ללמוד. סטטיסטיקה, למשל. ניתן ללמד אנשים נוסחאות וחישובים, אבל הבנה אינטואיטיבית של הבדלים כמו בין אחד למאה ואחד ממליון? לא תהיה לנו לעולם. אני בטוח שיש עוד המון דברים שאי אפשר ללמוד, שאנחנו פשוט לא מכירים כי הם לא חלק מהתרבות האנושית. אי אפשר ללמוד אותם, הרי.
(נסה ללמד פגוע מוח שלא מסוגל להבחין בין פרצופים להבחין בין פרצופים. בהצלחה עם זה. יש אנשים שפשוט נולדים בלי היכולת הזאת. ועכשיו לך למד מחשב משהו שאין לך מושג איך בני אדם עושים.)
אני חושב שאנחנו חלוקים באשר
למהי אינטליגנציה מלאכותית. ל-Waze אין שום דבר מזה, אפילו לא פירור.
ולפחות חלק מהגישות שתיארת אני מכיר, גם מניסיון, לא רק מויקיפדיה.
מערכת שתוכננה לעשות משימה יחידה איננה אינטליגנציה.
עם כמה שתאמר (כמו בתגובה הבאה שלך על המח) שהמח מותאם למשימות מסוימות, מגוון המשימות השונות והתחומים השונים שהוא יכול ללמוד לתפקד בהם הוא עצום. יותר נכון אולי לומר שיש לא תשתית מסוימת בילט-אין, כמו שפה, אבל זה לא מגביל את מרחב הפונקציות שלו בדיוק כמו ששימוש בשפת-C לא מגביל את מרחב הפונקציות שמחשב יכול לבצע. (טוב, קצת מגביל, אבל אני מקווה שהאנלוגיה ברורה).
לכן הדוגמאות שהבאת נראות לי לא רלבנטיות.
יש *לו* תשתית
(ל"ת)
מה שאתה דורש, אגב, נקרא Strong AI.
מה שמעניין את מרבית החוקרים, ובעל משמעות ישומית בעולם האמיתי (כמו Waze) זה ה-Weak AI.
http://en.wikipedia.org/wiki/Strong_AI
(אין באמת ערך על הגרסא החלשה.)
אני חושש שהויכוח שלך כאן הוא לא איתי.
יש ציטוט נהדר של בחורצ'יק ושמו Dijkstra, שטען שהשאלה אם מחשב יכול לחשוב מעניינת בערך כמו השאלה אם צוללת יכולה לשחות.
פעם, אמרו שאין סיכוי שמחשב יוכל לנצח בן אנוש בשחמט. כי זאת מטלה שדורשת אינטליגנציה. אז אמרו. אותי כל תוכנת מחשב קורעת. אני מניח שגם אותך. וגם רבי האומן לא מצליחים במיוחד בימינו נגד המחשב.
ואז אמרו עוד כל מיני דברים. למשל שמחשב לא יוכל להבין שפה טבעית. וולפרם ואחרים עושים כבר היום עבודה לא רעה בכלל. אז אמרו. אני בטוח שאפשר למצוא איפשהו רשימה משעשעת מאוד של דברים שאמרו שמחשבים לא יוכלו לעשות.
הבעיה היא שכל פעם, בא הצד השני ואומר – "אה, זאת לא אינטליגנציה". רגע אחרי שאמרו שמחשב לא יוכל להלחין מוזיקה, לכתוב סיפור, או לספר בדיחה. "זה רק אלגוריתם". האמת העצובה היא שאתה ואני לא יותר מאוסף אלגוריתמים. ולהזיז את עמודי השער רגע אחרי שמישהו הבקיע גול, ובכן, זה בעיקר מעליב את העוסקים במלאכה.
אגב, מה גורם לך להיות כל כך בטוח ש"מרחב הפונקציות" האנושי אינו מוגבל? זאת בטח לא תיזה שצמחה ממבחן אמפירי. וזאת כמובן לא תיזה שניתן לאמת במבחן אמפירי.
מי שאמר שמחשב לא יוכל לנצח בן אדם
בשחמט חשוד עלי, הרי ברור שזאת פונקציה ישירה של מהירות חישוב וזיכרון. אני דוקא טענתי שייתכן שמחשבים יקבלו אינטליגנציה, בניגוד למה שאתה אומר עלי. אבל טענתי שאחד הסימפטומים של אינטליגנציה, זאת היכולת להסתגל למשימות חדשות ושונות כל הזמן, בעוד הן תכנת שחמט והן מתרגם, ממלאים – ותמיד ידעו למלא – רק משימה אחת ויחידה.
באשר למרחב הפונקציות האנושי – ברור לך שמשהו יכול להיות אינסופי ועדיין מוגבל, אני מקווה. כמובן שהוא לא אינסופי ממש, מס' האנשים ונוירוניהם הוא סופי, אבל עצום. אז בלי לגלוש למספרים מופרכים, הבה נאמר שמספר המשימות שמח אנושי (וגם מח של קוף) לומד לבצע הוא מיליונים, ותכנת השחמט שלך מבצעת משימה אחת.
אם אתה טוען ש-"ברור שמחשב יכול לנצח אדם",
אז שוב, הויכוח שלך הוא לא איתי.
ואנחנו אפילו לא מדברים על הסטוריה עתיקה כל כך. רק ב-1997 נוצח אלוף עולם אנושי בטורניר, על ידי 'כחול עמוק'. אלו היו חדשות עצומות.
נכון, *בשלב זה* כבר היה ברור לבני האדם שזה רק עניין של זמן לפני שמחשבים ינצחו אותם בשח-מט, אבל עדיין היה מדובר במאבק שהדהד ברחבי העולם, והגיע לכותרות הראשיות של עיתונים.
כדאי אולי, לעצור ולשאול את עצמנו 'למה שחמט?'. והתשובה היא שלמרות שלך ברור שמדובר בפונקציה ישירה של מהירות, זה ברור כנראה רק למי שחי רק בעולם בו המחשבים כבר ניצחו. הסיבה לכך שמדעני המחשבים משקיעים משאבי עתק *דווקא* בשחמט, והסיבה שמדובר בסמל ובפסגה עליה יש להעפיל, הן אותן אמירות ואותן ידיעה ברורה שמחשבים לא יכולים לנצח בני אדם. בגלל זה שחמט.
ולא, לא ברור לי שמרחב הפונקציות האנושי אינסופי או בלתי מוגבל. להפך.
כלומר, כן, ניתן לטעון, כפי שטען קורט גדל, שהשפה האנושית עצמה היא אינסופית, בסדר גודל א'0 (godel numbering). אבל זה רק טריק פילוסופי. מגניב ככזה, כן. האם זה הכיוון ממנו אתה מנסה לטעון שבני אדם יכולים ללמוד כל דבר? פילוסופיה?
אם כך, 'החדר הסיני'. הוא יודע סינית?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99
למה אתה מאשקש אותי,
לא טענתי שבני אדם יכולים ללמוד כל דבר. טענתי שסימן הכרחי לתבונה – אינטליגנציה בלעז – זו היכולת להתמודד מול מגוון רחב מאד של משימות, כולל כאלה שנוצרו הרבה אחרי שהיצור שלך יצא מבית החרושת, והתכנון שלו כבר הסתיים. באופן הזה, רוב הפרימאטים שאתה מכיר מגלים אינטליגנציה גדולה פי מיליון יותר מתכנת השחמט שלך, מהסיבה היחידה שהיא חד משימתית על פי הגדרתה.
כשתכתוב תוכנה שמפעילה (או לא) רובוט או שמגוון הבעיות שהיא יכולה להתמודד איתה מתקרב לזה, בוא נדבר אז על אינטליגנציה מלאכותית.
אני לא טוען שזה בלתי אפשרי (אולי אפילו להיפך), אני רק טוען שלהביא תוכנת שחמט כדוגמה לאינטליגנציה (מלאכותית) זה כמו להביא קפיץ כדוגמה למטוס קרב.
האמת, לא.
אני לא צריך לכתוב שום דבר כזה, כדי לדבר על בינה מלאכותית. החיים שלנו היום מוקפים מערכות בינה מלאכותית. זה שאתה בוחר לאמץ לעצמך סטנדרטים שנובעים מסרטי מדע בדיוני ולא מהמקובל בעולם האמיתי? עם זה אני לא יכול להתמודד. ניסיתי להראות לך שההגדרות שאתה משתמש בהן לא רלוונטיות ולא מקובלות על העוסקים בתחום. אני תוהה אם בכלל נכנסת ללינקים. מעבר לזה, אין לי הרבה מה לעשות. המחקר והפיתוח ימשכו, בלי קשר לאם תסכים או לא להגדרות של אנשי התעשיה והאקדמיה. וסביר להניח שתשתמש במערכות הבינה המלאכותית, וישתמשו בכאלו עליך (ממערכות לגילוי התפרצות מגיפה, ועד מערכות איתור טרוריסטים). כי מה לעשות, אנחנו חיים בעולם שאנו חיים בו. לא בסרטי מדע בדיוני.
רק ש.. הדיון התחיל מסרט מדע בדיוני.
ומהשאלה עד כמה ראליסטי התיאור שלו של בינה מלאכותית. מהטריילר בהחלט עולה הרושם של מחשב שמסוגל לחקות אופי אנושי, לנהל אינטראקציות מורכבות ואפילו להתאים את עצמו לאופי המסוים של המפעיל שלו. מכאן שהוא אכן צריך להתאים למגוון מאוד מאוד גדול של תפקידים.
אם הטענה שלך היא שזה לא ההגדרה המקצועית של בינה מלאכותית, אז נכון. זה חלק מהעניין. גם בינומים מאוד מורכבים כיום לא מתקרבים לבינה מלאכותית *כמו זו שמופיעה בסרט*. אני טענתי שזה בגלל שהיא קסם טכנולוגי שספק אם אי פעם ימומש. נדמה לי שאתה טוען שזה פשוט בעיה של סיבוכיות, שדימוי מלא של אופי אנושי הוא פשוט עוד בעיה כמו משחק שח או חישוב נתיב בווייז, ושבסופו של דבר אין סיבה שלא נוכל להגיע אליו. בעיני הבעיה הזו נמצאת בסדר גודל אחר לחלוטין, וכל פריצות הדרך שהראית עוד לא מתחילות לפצח אותה, כמו שפיתוח מטוס על-קולי לא מתחיל לפתור את הבעיות הכרוכות במסע מעל מהירות האור.
אבל שוב, אני לא מומחה ואולי אני טועה.
במידה רבה אתה צודק.
אלא שלא הגבתי לך. הגבתי לטענה –
"אינטליגנציה – כמו שרואים אצל כל תינוק ופעוט – נוטה ללמוד מהסביבה שלה, ומטמיעה היטב את הערכים, השפה, הלוגיקה והתרבות שבתוכם היא גדלה. אינטליגנציה מלאכותית שכל מה שהיא רואה סביבה זה את העולם האנושי, יש סיכוי סביר שתהיה די דומה לו, לפחות בהתחלה."
שהיא, במידה רבה, לא צודקת.
ואני בהחלט לא טוען שבינה מלאכותית חזקה היא עניין רק של כוח מחשוב. האמת היא שאף אחד לא יודע במה זה כרוך, בין השאר כי אף אחד לא יודע מה הופך את האינטליגנציה האנושית למה שהיא. ומעבר לזה, אותו מונח נורא שאף אחד לא יודע להגדיר – "תודעה"(*). האם מערכת מפותחת מספיק תפתח תודעה? למה אנחנו פיתחנו? בשביל מה אנחנו צריכים אותה?
(אלו לא שאלות רטוריות. אף אחד לא יודע. לאחד המרצים שלי באוניברסיטה היה תחביב לבקש מאנשים סיבות ללמה אנחנו צריכים תודעה, ולהוכיח שהם טועים. על פניו, אנחנו די אוטומטונים עם תחושה שקרית של בחירה חופשית. ואלו התוצאות האמפיריות. לא הפילוסופיות.)(**)
אז לא מדובר כאן רק בשאלה של עוצמת חישוב, אבל כן מדובר, מהצד השני, במסורת ארוכת יומין של "הזזת עמודי השער". כל פעם שמצליחים לעשות משהו שלא נעשה קודם, יבוא הצד השני, שעכשיו יכול להראות איך הדבר נעשה, ויטען שזאת לא אינטליגנציה. אם כל דבר שאתה יכול להסביר איך נעשה אינו אינטליגנטי, ובכן, אני מניח שאתה יכול להבין את הבעייתיות.
מצד שני, אני לא מאמין ש-"אי אפשר". ההסטוריה של הטכנולוגיה האנושית רצופת אמירת "אי אפשר", ואכילת הכובע שנים בודדות אחר כך. תיאורטית, אם נחליף כל נוירון במוח שלך בתא סיליקון מלאכותי, בסוף תהיה בינה מלאכותית, שאף ניתנת לשכפול. ברור, לי לפחות, שהכל מכני. שאין שום נפש שהעניק לנו הבורא והיא מנותקת מהגוף. כל פעילות המחשבה שלנו היא תוצא של חומרה בלבד, ומכאן שחומרה בלבד תוכל לחקות את התהליך. ולשפר אותו
———
(*) מה גורם לכם לחשוב שלבינה המלאכותית בטריילר יש כזאת?
(**) מה גורם לכם לחשוב שלבינה המלאכותית בסרט יש משהו שהוא יותר מאוסף אלגוריתמים שעוברים היטב את מבחן טיורינג? שהיא באמת ישות מודעת ובעלת שמץ כלשהו של בחירה חופשית?
גדל, אשר, באך, מישהו?
(ל"ת)
אם אני מבין נכון
חלק מהקושי בלהבין איך ה"תודעה" האנושית פועלת הוא שאין בה את ההפרדה הזו בין תוכנה לחומרה. המוח האנושי מתכנת את עצמו ומשנה את החומרה שלו במקביל (יוצר עוד קשרים סינופטיים ומחזק קשרים קיימים). כך שגם אם נחליף כל נוירון בתא סיליקון, חלק גדול מיכולת הלמידה וההתפתחות, שהיא מאפיין יסודי של התודעה, תפגע (איזה חלק? אין לי מושג).
בסמינר שלקחתי בזמנו על 'תודעה'
(ואני מדבר על סמינר של פסיכולוגיה קוגניטיבית. לא סמינר פילוסופי, או דתי, או ניו-אייג'י), בילה המרצה את שני המפגשים הראשונים בלהסביר למה למרות שהוא לא באמת יכול להגדיר מה זה, הוא יכול לחקור את זה.
(ומאחר שהסמינר עסק יותר בתהליכים לא-מודעים – שונה לחלוטין מהתת-מודע הפרוידאני, אני מבקש – השאלה היתה עוד יותר מורכבת. כי הוא אפילו לא יכול להוכיח שהתהליך באמת לא מודע. אולי היית מודע למה שנחשפת אליו, ומייד שכחת?)
אז מה יש לנו כאן? משהו שאנחנו יודעים שקיים אצלנו, לא יודעים באמת לאמת שקיים אצל אחרים (ומכאן, איך תבדוק אם תוכנה באמת מודעת, או רק מעמידה פנים ממש טוב?), אין לנו מושג איך הוא עובד (מעבר למיפוי לאיזורים מסויימים במוח, שזה לא באמת תשובה ל-"איך"), אין לנו מושג למה הוא טוב (כאמור, כל תהליך מנטלי ספציפי יכול לעבוד היטב ללא התודעה), ולמה הוא התפתח ושורד את האבולוציה. ובנוסף לכל, הוא עתיר קונוטציות לא-מדעיות (דתיות, ניו-אייג'יסטיות, ושיירי הגותו של פרויד).
פלא שהמדענים מפחדים מהמושג?
בנוגע לתכנות העצמי, כשמדברים על תחליף מוח מסיליקון, מניחים כמובן את הפלסטיות של המוח. וזה הרי לא חייב להיות ממש סיליקון. אם סתם נייצר הדמיה ממוחשבת מפורטת מספיק? אבל גם אז, ללא הכימיקלים, זה לא יהיה בן-אדם. הוא לא יכעס, הוא לא יתלהב, הוא לא יתאהב, הוא לא יתמכר. שירה הוא אולי כן יכתוב. מחשבים כבר כותבים שירה היום, שלא ניתן להבדיל בינה לבין משהו שמשורר אנושי כותב. אם כי, זאת נראית לי יותר נקודה בגנות משוררים אנושיים מאשר בזכות המחשב.
לא כל כך חשוב לי שלמחשב תהיה "תודעה"
אני חושב שלכולנו ברור שהדיון פה הוא לא מיסטי, אלא פרקטי. אם המחשב מנהל איתי אינטראקציה משכנעת, בתוך מגוון של סיטואציות והקשרים חברתיים, יוצר איתי מערכת יחסים מתפתחת לאורך זמן, ותוך כדי אפילו מתאים את האופי שלו אלי, לא כל כך חשוב לי אם בפנים יש לו "תודעה" או דיודות חשמליות.
גם אם נניח הדמיה ממוחשבת מאוד מפורטת של מוח אנושי, שאיכשהו מצליחה להבין באילו תנאים "מתוכנתים" תאי המוח לגדול ולהשתכפל ובאיזה אופן, היא תצטרך להביא בחשבון תהליכים כימיים שקורים בתאים האלה (הרבה מתהליכי המחשבה הם בכלל כימיים ולא חשמליים). והתאים האלה כמובן קשורים לשאר התהליכים הכימיים בגוף ומושפעים מהם. יכול להיות שעל מנת ליצר בינה מלאכותית "חזקה" נצטרך ליצור הדמיה מלאה של גוף אנושי על כל מליארדי תאיו וכל התהליכים שמתרחשים ביניהם, אולי עד הרמה התת אטומית. וזה הרי כבר גובל באבסורד. זה לא שזה בלתי אפשרי באופן מוחלט (שמעתי שבשנים האחרונות, אחרי מחקר אינסופי, הצליחו למפות את התהליכים הכימיים של תא בודד), אבל ההנחה ששלי היא שכדי להגיע לדבר כזה נצטרך כוח חישוב שיכלה את האנרגיה ביקום לפני שהמכונה תוכל לפלוט משפט אחד.
אז מדענים לא הולכים מהסוף להתחלה, אלא מההתחלה לסוף. הם מנסים ליצור הפשטות. מגדירים חוקים כללים ברמה הולכת וגדלה של מורכבות ומפתחים אלגוריתמים שמסוגלים לנהל משימות ספציפיות או ללמוד דברים מסוימים. זה באמת מאוד מרשים, אבל זה עוד לא מוכיח שנקודת היעד הסופית היא בכלל אפשרית.
ההבדל הגדול בין יצירת בינה ובין יצירת מסע בזמן או מהירות גדולה מהאור: אנחנו יודעים שבינה היא משהו שאפשר ליצור. אני, למשל, כבר עשיתי את זה פעמיים. אם כי, לשתי הגרסאות שיצרתי עוד נדרשת תקופת הבשלה.
לקיפוד, ההוא ממשפחת היונקים, יש 24 מליון נוירונים בקליפת המוח. אם ננכה מהמספר את הנוירונים המוטוריים ואת אלו המעורבים בחישה, אני מניח שנשאר עם לא יותר מעשרה מליון. לא יותר מדי, למען האמת. והם נבונים למדי, הקיפודים.
אה, ונקודה נוספת שנשמטה.
"דימוי מלא של אופי אנושי".
ובכן, כזה, כנראה, לא יושג אף פעם. בין השאר כי אף אחד לא ירצה, מחוץ אולי לחוקרים באוניברסיטאות, מחשב שיגיד לך "רגע, תן לי לסיים את הרמה הזאת במשחק לפני שאני מחשב לך את האינטגרל המטופש הזה", או סתם "לא בא לי". אף אחד לא רוצה מחשב שמושפע מהורמונים ומתנהג באופן לא לחלוטין צפוי. וחלק *אדיר* ממי שאנחנו הוא לא חשמלי, אלא כימי.
(ובכלל זה, חלק ניכר מהיכולת לאהוב. פרומונים שהם אולי חלק מהמערכת, התאמת מקטעים של מערכת החיסון שהם אולי חלק מהמערכת, אוקסיטוצין וזופרסין ועוד כמה הורמונים אחרים… וזה כמובן מתקשר שוב לסרט. האם בכלל ניתן לתכנת את היכולת להתאהב? האם הטענה היא שבהנתן מערכת מורכבת מספיק היא תצוץ מאליה? או שזה סתם סיפור אהבה, והשאלות הללו ענייניות מדי עבורו?)
באשר ליכולת לאהוב,
אולי בכלל התוכנה מסמלצת אהבה כדי לשפר את חייו של הלקוח שלה? ואת זה לא אני אומר, זאת סוזן קלווין, כנציגתו של אסימוב, בסיפור המד"ב הנושן ההוא.
כמעט כתבתי קודם שזה קשה לתכנת אהבה.
האמת היא שזה די קל. התוכנה בודקת באקראי עבור כל משתמש אם להתאהב בו או לא. ואם מתחילה לפעול לאט יותר, עם שיבושים אקראיים, ופגיעה ברציונליות. בעצם, אהבה זה קל.
הדיון שהתפתח/מתפתח כאן מרתק
בתור מי שאין לה שום מושג בתחום מעבר לרקע בביולוגיה ומעט הכרות עם מדע בדיוני – פשוט מרתק לקרוא. עוד סיבה שבגללה האתר הזה נפלא.
לא רוצה להפריע, תמשיכו.
דווקא נכנסתי ללינקים שלך, וחיפוש המושג
'בינה מלאכותית'[1] בכל לינקי ה-Machine learning העלה חרס. כנראה שגם הם חושבים, כמוני, שאין בינם לבין בינה מלאכותית דבר. אז כמובן, אתה רשאי להגדיר מה שאתה רוצה, 'בלי קשר לאם תסכים או לא להגדרות של אנשי התעשיה והאקדמיה' כמו שאמר מישהו מעלי.
[1] I did it in English.
אתה לא כל כך הוגן, קיפ.
אתה יודע בדיוק כמוני שאין "סטנדרטים" למה זו בינה מלאכותית. מה שאתה מדבר עליו זה הסטנדרט של מחשביסטים בני ימינו, שבקטע של מכונות לומדות, אבל זו לא ההגדרה המקובלת על הפילוסופים בתחום, או על רבים מאנשי הקוגניציה והפסיכולוגיה. לבינה מלאכותית יש המון הגדרות, ואף אחת מהן לא מקובלת בצורה באמת, באמת רחבה. אפילו לא זו של טיורינג, והיא דווקא די דומה למשמעות האינטואיטיבית שמביא הפונז…
אני לא הוגן, כי אני מדבר על דברים שבאמת למדתי?
קודם כל, בנוגע לטיורינג: דודה באבלס.
בגדול, ההבדל בין AI חזק ובין AI חלש מדבר על ההבדל בין אינטליגנציה אמיתית ובין מראית עין של אינטליגנציה. וברור שאני מדבר על מה ש"מדעני" המחשב של ימינו עושים (אני לא אוהב את המילה "מדע" בהקשר הזה, אבל אין טובה יותר). זאת כמובן מבוססת קודם כל על מה שהם מאמינים שהם יכולים להשיג, אבל בהחלט גם על יסודות פילוסופיים מסויימים. ובפילוסופיה כמו בפילוסופיה, על כל דבר יש ויכוח. לא זוכר מי זה היה שטען שמחשבים לא יוכלו לחשוב, כי המוח מפריש איזה משהו שקשור למחשבה. מישהו בן ימינו.
וגם טיורינג, שאת מביאה, תומך במידה מסויימת בצד שלי – הרי מה שחשוב במבחן טיורינג(*) זה מראית העין, לא יותר.
אבל כנגד טיורינג, אני ממש מחבב את דודה באבלס(**).
ואנשי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית? בחייך, מהזווית הזאת אנחנו ממש לא יותר ממראית עין של אינטליגנציה. אוסף 'מודולים' שמטפל כל אחד בבעיות מוגדרות מראש. חלקן מחווטות עוד בטרם לידה, וחלקן נלמדות (הידעתם שיש לנו איזור במוח שאחראי על זיהוי אותיות ומילים? בהתחשב בפרק הזמן האפסי שהמין האנושי יודע לכתוב, קשה לטעון שזה משהו שהאבולוציה פתחה. אבל איכשהו אנחנו מחווטים את המוח לעשות זאת. VWFA, נדמה לי קוראים לו, אם בא לכם גוגל). כן, יתכן שאני מוטה מהמרצים הסציפיים שלמדתי אצלם, אבל הגישה, לפחות איפה שלמדנו, מאוד מכניסטית ומאוד מודולרית. לא, אני לא חושב שאני לא הוגן.
—————–
(*) משעשע בימינו לקרוא את הניסוח המקורי של מבחן טיורינג. הוא עושה שימוש בטלקס. אני מעולם לא ראיתי מכונת טלקס. הדור שאחרינו בטח אפילו לא יכיר את המונח. אם במקרה מישהו לא מכיר את הטענה – נוכל לטעון שמחשב הוא נבון כשאדם שמשוחח עימו (בטלקס, כן) לא יוכל לדעת אם הוא מדבר עם אדם או עם מחשב. ואנחנו די לא רחוקים משם.
(**) Aunt Bubbles. מדובר בניסוי מחשבה, שלצורך הדוגמא כאן אקצין אותו עוד יותר. נניח שאתם מדברים עם מישהו. אורך השיחה סופי, נכון? ואם השיחה בטוויטר, גם אורך כל הודעה ממש מוגבל. אבל אם נקצה עשר הודעות לכל צד, יש מספר סופי בהחלט של דברים שניתן לכתוב. נושיב צבא של דוקטורנטים ומסטרנטים – משאב זול, כשאתה מרצה באוניברסיטה – שינפו את כל מה שלא נראה כמו שפה אמיתית, וינפו כל תשובה שלא נראית הגיונית. והרי אדם סביר לא יודע הכל. לא זוכר כל מלחין ולא יודע פיזיקה גרעינית. ואם תבקשו, למשל, מדודה שלי, באבלס, להוציא אינטגרל, היא תשלח אתכם ללכת לחפש. כי גם אם היא יודעת, לא בא לה. עוד פרטים בגוגל, אני מניח.
לא כי אתה מדבר על משהו שלמדת.
אלא בגלל הטענה הזו: "החיים שלנו היום מוקפים מערכות בינה מלאכותית. זה שאתה בוחר לאמץ לעצמך סטנדרטים שנובעים מסרטי מדע בדיוני ולא מהמקובל בעולם האמיתי? עם זה אני לא יכול להתמודד. ניסיתי להראות לך שההגדרות שאתה משתמש בהן לא רלוונטיות ולא מקובלות על העוסקים בתחום."
זה לא הוגן, בגלל שההגדרות של *שניכם* (או הגדרות מאוד קרובות להן) מקובלות על העוסקים בתחום – בין השאר כי ה"תחום" הוא תחום פרוץ, שהוא למעשה אוסף של תחומים בעלי קשרים חופפים, וכי ההגדרות כל הזמן זזות ומשתנות כשההבנה שלנו של הנושא מתפתחת.
אתה רוצה לטעון שההגדרות שאתה מביא טובות יותר או מקובלות יותר? סבבה (אם כי אתה צריך לנמק). לטעון שהן מה שיש בשטח וכל מי שחושב אחרת מושפע מסרטי מדע בדיוני – נו, זה כבר פשוט לא נכון.
"אם כי אתה צריך לנמק"
עכשיו מי מאיתנו קצת הרבה מעבר ל-"לא כל כך הוגן"?
תודה לך.
אתה מנמק, אבל טיעון אחר לגמרי.
אם היית מדבר על הגדרות מקובלות יותר, כאמור (ולמעשה אם היית מדבר על הגדרות מקובלות יותר בשדה מאוד מסוים של התחום, אבל זו אולי כבר התקטננות-יתר), אז זה היה תופס. אבל אתה מדבר על ההגדרה הרלוונטית היחידה – ואז הנימוקים שהבאת לא חזקים מספיק, מצטערת.
וכמובן שיש סטנדרטים.
אין לי מושג מאיפה שלפת את האמירה הזאת.
https://www.google.co.il/search?q=weak+ai+vs+strong+ai
לפי הלינק שלך AI רך טוען
שמכונה יכולה להתנהג באופן אינטליגנטי, בעוד ש-AI קשה טוען שמכונה שתתנהג באינטליגנטיות חייבת שתהיה לה איזו 'הבנה -פנימית' או תודעה בדומה לזו של האדם (סובייקט הייתי קורא לזה). ליד ההגדרות האלה, הטענות שאתה הבאת הן מה זה רכות ליד זה, רכרוכיות אפילו: אתה טענת שמכונה שמיישמת איזה אלגוריתם machine-learning כמו וייז היא אינטליגנטית (או יש לה סוג של אינטליגנציה מלאכותית). גם זה, וגם תוכנת שחמט, לא מתקרב אפילו להגדרת ה-AI הרך שאתה עצמך מפנה אותנו אליה.
אז מוטב שתפנה אותנו לאיזה מקור יותר סביר שמדבר על לימוד מכונה בתור AI רך בריבוע כמו שאתה מבקש מאיתנו להאמין בו, פן נחשוד שאתה מזלזל באינטליגנציה הלא מלאכותית שלנו.
לך לגוגל.
(ל"ת)
זה העזאזל של המאה ה-21?
(ל"ת)
אם בא לך להמשיך לא לדעת על מה אתה מדבר, אתה יכול לא ללכת לגוגל. אני נואשתי מהנסיונות להסביר.
Who's afraid of the big bad artificial brain, la la la
(ל"ת)
הביקורת היא ממש לא
"תראו איזה מפחיד ולא נכון זה שבעתיד נוכל לדבר עם מחשבים שיש להם בינה מלאכותית", אלא "תראו עד כמה שונה, או כמה דומה, האדם שמצטייר דרך הפעילות שלו באינטרנט לעומת האדם האמיתי". זה פרק יפהייפה לדעתי, שמדבר על המורכבות של בני האדם.
כמישהו שקצת נגע בתחום הזה לקראת אייקון
הממשמש ובא, אני יכול לומר שברגע שקצת חוקרים, זה די מרשים. יש הרבה אנשים שעובדים על אינטליגנציה מלאכותית בימינו. אמנם כשרואים את הרובוט מדבר ברור שזה ממש לא זה, ולא רואים מספיק כדי שניתן יהיה באמת להתרשם או כדי לראות את הנפילות שלו, אבל זה ממש נותן תחושה שאנחנו בדרך. אולי זה לא ממש מעבר לפינה, ולכן זה אולי לא מתאים ל"מראה שחורה" (לא צפיתי, עדיין), אבל אין ספק שבימי חיינו נראה לאיזה כיוון זה הולך, אם זה מבשיל או נתקע במקום.
אבל קטונתי מלהבין בזה לעומק או להוות סמכות בתחום (נראה לי שצריך לשאול את ד"ר רועי צזנה, למשל).
ומזווית אחרת – הסרט הנ"ל, כמו "מראה שחורה" ויצירות אחרות, מביאים את המד"ב-לייט להמונים. וזה די מגניב.
ספיקינג אוף
ספייק ג'ונס ורובוטים, למי שלא יצא לראות, I'm Here, סרט קצר (כ-30 דקות) שהוא עשה לפני כמה שנים על מערכת יחסים בין שני רובוטים. מקסים, מדכא ומומלץ:
http://www.youtube.com/watch?v=6OY1EXZt4ok
חשוב לציין
שהסרט הוא פרסומת אחת גדולה שנוצרה עבור ובמימון וודקה אבסולוט. לא רע בשביל פרסומת, אה?
וואלה? לא ידעתי את זה.
אבל אם המטרה של זה היה לפרסם את הוודקה, לדעתי הוא עשה עבודה דיי גרועה.
או, ואוו, זה ממש גרוע.
אני מאוד אוהבת את ספייק ג'ונז, זה ממש עצוב שהוא עושה משהו כל כך סתמי: סיפור אהבה אנושי קלישאי לחלוטין, שפשוט מבוצע על ידי רובוטים, שהמאפיין הרובוטי המשמעותי *היחיד* שלהם הוא לא-הגיוני בעליל (ספוילר): בעולם שבו הרובוטים הם כאלה, ברצינות אין חלקי-חילוף והוא צריך לתת לה את האברים שלו? ולמה לעזאזל שרובוט יצטרך רופאים (כולל שלל בגדי הרופאים שנועדו לשמור על סטריליות) או כסא גלגלים?
למה זה טוב?
התשובה, כמו בכל סרט של ג'ונז
היא כי זה מצטלם יפה. הוא לא חסיד של הגיון, וגם לא מקפיד על עלילה נטולת חורים, אבל הוא טוב מאוד בלהשתמש במדיום הקולנועי כדי לספר סיפור יפה. והפעם למילה "יפה" יש יותר ממשמעות אחת.
אבל זה לא הצטלם יפה.
זו היתה קלישאה עם ראשים מרובעים מודבקים, ועל מנת להוסיף חטא על פשע – היא גם לא אמרה שום דבר מעניין וגם היתה דבילית בלא מעט רמות.
יש לא מעט דרכים לצלם סיפור אהבה.
הסרט הזה היה רצף של שוטים קלישאיים לחלוטין (בחורה רוקדת על גדר כדי להמחיש כמה היא עצמאית ושונה, בחור ובחורה מטיילים ביער, בחורה יושבת ומדברת בזמן שבחור שוכב לצידה ומתבונן בה…), כשפשוט הדביקו על הבחור והבחורה ראשים וידיים של רובוטים. לעניות דעתי זה מכוון, וזה בא להגיד "תראו, הקלישאה של האהבה רק עם רובוטים!". אולי אני טועה. בכל מקרה זה מה שיצא, וזה משמים.
פסדר, כזה.
כן, הקונספט נחמד. אבל באמת שלא ראיתי משהו מעניין או מסקרן בטריילר הזה שגרם לי לחשוב שהפיתוח של הרעיון יהיה מיוחד או מעניין. זה בעיקר הזכיר לי, כמו שכמה כבר ציינו, את מראה שחורה עונה 2 פרק 1. שום דבר מעבר לזה.
אבל למה סקרלט ג'והנסן, למה? יש לה קול כל כך מעצבן.
חוץ מזה, הטריילר עושה שימוש מעניין בכל קלישאות טריילר הקומדיה הרומנטית. וזה ספייק ג'ונז. אני שוכנעתי.
מזיכר
רעיון לא חדש ולא מקורי. ישר שראיתי את האוזנייה באוזנו של חואקין נזכרתי בספר Speaker of the dead, ההמשך של המשחק של אנדר. גם בספר, אנדר מלווה על ידי יישות ווירטואלית הנמצאת במעיין התקן אוזנייה בתוך אוזנו (תכשיט – מתרגום מאנגלית). הוא מתוודה שבתור אדם בודד אם מתאהב בה, ויכול להיות שהיא בו
עד אשר היישות חוטפת עליו ג'ננת ברוגז ובוחרת באחר.
איימי אדמס, בוגרת הפקולטה לשיער מוזר
ע"ש קמרון דיאז.
מסכים שנראה נהדר, ושמחתי שהשתמשו שוב בקארן או, שהשתתפה (כתבה? אני כבר לא וזכר) בפסקול היפהפה של "ארץ יצורי הפרא".
קרן או
כתבה והלחינה את הפסקול
יחד עם קרטר בורוול
(ל"ת)
זה תפס לי את הלב ומעך אותו.
אפשר לראות את זה אתמול בבקשה?
זה נראה כל כך מקסים ומתוקי וחמודי וכובש
מתי כבר אפשר להזמין לזה כרטיסים?
ספויילר לטריילר של "Her"', או משהו
רק לי זה ממש הפריע שמגלים בטריילר שסקרלט ג'והנסון מגלמת "אותה"?
מוציא את העוקץ מכל הקטע של הדמיון, פחות או יותר
בהחלט מסכים
גם לי זה הפריע.
אני לא בטוח שהבנתי
היא פחות או יותר אחת משני השחקנים הראשיים של הסרט, אתה מצפה שהיא לא תופיע בטריילר?
אני חושב שהכוונה שלו
הייתה שכל עוד הוא לא ידע מי מעניקה את קולה, כל אחד היה יכול לדמיין אותה כראות עיניו. כשיודעים מי זו, ועוד שחקנית כה מפורסמת, קשה להפריד בינה לבין הקול.
איך אפשר לא לזהות
את קולה של סקארלט?
אפשר. אני הצלחתי למשל.
איפה מקבלים חולצה ותקליט על זה?
טוטו
סירי, תזמיני לנו כרטיס זוגי בבקשה.
ועכשיו יש גם מלחין לסרט!
או ליתר דיוק- מלחינים. מתברר שארקייד פאקינג פייר הולכים להלחין את פס הקול.
לא יודע מה איתכם, אני הגעתי לשלב שני אוסר על עצמי להעלות את הציפיות יותר ממה שהן עכשיו.
מעולה
שיתוף הפעולה הקודם שלו איתם, הסרט הקצר Scenes From the Suburbs, היה מצוין. כמו שכבר ציינו פה, לספייק ג'ונז יש בחירות מוזיקליות טובות. וזה במקרה גם די מעניין שזו הפעם השנייה שהוא עובד איתם – Scenes היה סרט שבוים על ידי ג'ונז על פי מוזיקה של ארקייד פייר, והפעם, הם יכתבו מוזיקה על פי הסרט שלו.
גם ב"ארץ יצורי הפלא" הייתה מוסיקה שלהם
כאילו, אני לא יודע אם בסרט כי לא ראיתי אותו, אבל המוסיקה של הטריילר הייתה שיר שלהם, בגרסה מעודנת לעומת המקור.
בלינוקס זה לא היה קורה
(ל"ת)
ברור. אתה מכיר מישהו (אפילו מתכנתי UNIX) שאוהב לינוקס?
(ל"ת)
פיניקס ממש נראה כמו מנדי פטינקין בתמונה למעלה.
עוד סיבה לראות את הסרט.
בשנייה הראשונה הייתי בטוחה שזה טום סלק.
הצעיר
טום סלק הצעיר. בהחלט
לי זה דווקא מזכיר את הפרק הזה במפץ הגדול.
נראה שהרעיון הזה לא ממש מקורי.
אם ההגדרה שלך לרעיון מקורי
זה "משהו שאף אחד לא עשה או חשב עליו מעולם", אז אין כזה דבר רעין מקורי.
גרגר של חול חולם להיות כינה
(ל"ת)
ושוב, סטניסלב:
אולי לא 100% אותו רעיון, אבל דומה:
אחד קונה רובוט זעיר בגודל של גרגר חול ושם אותו (לצערו, בדיעבד) בתוך האוזן כדי שיארח לו חברה מבדידותו.
לא היה שם משהו שקשור ממש לכינים, אבל זה בהחלט הזכיר לי את "היא" בכמה מובנים.
ודרך אגב, אם מישהו קרא את "הספינה המזמרת" של אן מק-קפרי, גם פה יש דמיון לסרט.
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=21047
(ל"ת)
חצי - טריילר ל"אנשי המונומנטים".
אז אם כבר בטריילרים לסרטי סתיו-חורף מסקרנים, הנה טריילר ל"אנשי המונומנטים" של ג'ורג' קלוני, על יחידה מיוחדת של בעלות הברית ששמה לעצמה למטרה להציל יצירות אומנות ותרבות אירופאיות מידי הנאצים. קלוני עצמו משחק, ואיתו גם מאט דיימון, קייט בלאנשט, ביל מאריי, ג'ון גודמן וז'אן דו'זארדן. אפילו שהסרט הקודם של קלוני היה אכזבה קלה, זה עדיין נראה כמו סרט ממש מהנה, והטריילר עצמו גם מצויין, בעיקר בזכות הפסקול.
https://www.youtube.com/watch?v=CreneTs7sGs
השערה שקשורה לעניין: יש לי תחושה ש-2013 תהיה 2008 רק הפוך – חצי ראשון לא משהו, חצי שני הרבה יותר טוב.
ג'ון גודמן וביל מאריי חולקים מסך? זה חוקי בכלל?
האם היקום לא יקרוס לתוך עצמו כשבכל סרט שיבוא אחריו לא יהיה מצב של ג'ון גודמן וביל מאריי על אותו מסך? אני חושב שבסך הכול זאת תהיה מחאה מאוד לגיטימית מצד היקום.
אז קלוני רוצה גרסה משלו לממזרים יהודים לשמצה?
או סתם מתגעגע לימיו בשלושה מלכים?
נראה מדהים.
חוץ מהליהוק של ג'ורג' קלוני
"להציל את
המונה ליזה".
אוסף כוכבים זה לא תמיד יוצא טוב, הפעם זה נראה מצוין. מלה"ע II תמיד תהיה תפאורה טובה לסיפור. וכיף לראות שחקנים ותיקים (גודמן, מאריי) בתפקידים אקטיביים יחסית שיגרמו להם להתנועע ולרוץ. כנראה.
זה נראה מצויין להפליא
אני מנסה להבין אם זה הטריילר שעושה עבודה מעולה, או שכנראה באמת מדובר בסרט טוב מאוד, כפי שסביר להניח. קאסט נהדר, מוסיקה מצויינת, והתייחסות למלחמה (באופן כללי, ומלה"ע ה-2 בפרט) באופן שתרם הוצג. אני מנסה לחשוב אם זה יעלה אנטגוניזם מסוים (על משקל "למי אכפת מגשרים בזמן שמיליוני אנשים נהרגים") או שתהיה כאן עדינות ומחשבה שבאמת תעבור לצופים.
זאת לא מערכת הפעלה
זאת ישות…
פניקס תעשה לי ילדים
כמה נחמד לחזור מהצבא ולגלות שיש לי למה לחכות בעתיד. בשנה שהייתה די מחורבנת מבחינה קולנועית עד עכשיו (מאוד מעצבן ששומרים את כל הבונבונים האמיתיים רק לעונת הפרסים)
חוואקין פניקס הוא באמת שחקן מסקרן ושקדן. וזה נהדר שכשהוא חוזר למסך הוא מחליף דמויות. אחכה לזה בציפייה
הו. אני חושבת שגם אני התאהבתי בה.
וזה שמייד חשבתי על ג'יין רק עזר [למרות שלג'יין יש אופי הרבה יותר מעניין, והיא קצת פחות מתוקה ומושלמת].
אני אהיה מאושר אם
Deeper Understanding של קייט בוש יהיה חלק מהפסקול.
http://www.youtube.com/watch?v=nzqF_gBpS84
הסרט שיצליח במה ש"סימון" נכשלה בו?
זוכרים את הסרט? אל פאצ'ינו?
http://www.imdb.com/title/tt0258153/?ref_=fn_tt_tt_3
כן, אני זוכרת. וגם ראיתי אותו בזמנו.
זה לא בדיוק אותו פרמיס (בסרט של סימון פאצ'ינו מנסה להציג אותה כאדם אמיתי אבל הוא יכול לשלוט עליה, פה זה התאהבות במכונה שאתה יודע מראש שזו מכונה. למעשה זה דיי רחוק אחד מהשני).
אני זוכרת שהרעיון של סימון ממש הגניב אותי וכ"כ התאכזבתי מהסרט שלא מימש אותו. ממה שאני זוכרת, הבעיה העיקרית שלי ב-סימון הייתה שהפרמיס היה שהוא הרי מייצר דמות וירטואלית של אישה שתהיה על תקן האמריקן סוויטהארט, אבל הדמות שהוא יצר הרגישה לי קרה ולא אהיבה, ולכן לא קניתי את זה שאנשים התאהבו בה.
סרט על האנושות שיורדת מהפסים?
נראה כמו המשך לדיסטופיות הטכנולוגיות, מ"מטרופוליס" דרך "בלייד ראנר" ועד "מטריקס", רק שהפעם זה מתקתק ורומנטי אבל לא פחות מטריד…
יש תאריך בארץ!
עד להודעה חדשה: 9 בינואר.
ולסרט קוראים, אכן, "היא".
סרט מרגש
אחד מהסרטים היחידים שנזלה לי במהלכו דמעה.