די כבר עם החורף הזה. אני יודע ש-35 מעלות בחוץ. ובכל זאת, קולנועית עוד חורף. סרטי האוסקר מאחורינו, שוברי הקופות של הקיץ לפנינו, ובאמצע נתקעים בדרך כלל הסרטים בלי הציפיות ובלי השאיפות, אלה שנזנחו כבר על ידי המפיצים שלהם. בינוניות היא בדרך כלל הדבר הטוב ביותר שניתן לצפות לו. והעונה הזאת יכולה להיות מייאשת. אחרי שורה ארוכה של סרטים כאלה גם אני מתחיל לתהות אם זה כל מה שיש. אם משהו לא-לגמרי-רע כמו "ארץ אוז" הוא הדבר הכי טוב שאפשר לשאוף אליו. אני יודע שזה יעבור, אבל בינתיים בתי הקולנוע מתמלאים בכל שבוע בשורות ארוכות של סרטים שהדבר הכי טוב שאני יכול לומר עליהם זה "Meh".
קחו את "חשבון משותף", למשל. זה נשמע לא רע: הבמאי של "איך להיפטר מהבוס" המצחיק, ביחד עם מליסה מקארתי שהוזנקה לכוכבות אחרי "מסיבת רווקות". יש סיפור עם נימה אקטואלית (אל תתנו לאף אחד את מספר חשבון הבנק שלכם בטלפון. לאף אחד) ונכונות ראויה להערכה ללכת רחוק לכמה כיוונים – גם מבחינת ההומור, וגם מבחינת ההתייחסות הרצינית לדמויות, שהרי בעידן שאחרי ג'אד אפטאו למדנו שצחוק זה עניין רציני. בקיצור, זה היה צריך להיות טוב. זה לא.
ג'ייסון בייטמן מגלם רואה חשבון נאיבי ונח לבריות עם שם נשי – סנדי. הוא דמות כל כך קורקטית ומרובעת שמהשניה הראשונה ברור שהסרט לא יסתיים בלי שהוא יעשה מסע במכונית עם דמות פרועה שתהפוך את חייו לגיהנום. וזה בדיוק מה שקורה. נוכלת (מקארתי) גונבת את שמו, זהותו וכספו של סנדי ומרסקת את חייו, ובשל תירוץ-עלילתי-כלשהו מתברר שהדרך היחידה בה הוא יכול לפתור את התסבוכת היא למצוא אותה אישית ולהביא אותה ברכב, מרחק של חצי ארצות הברית, אל המשטרה. הנוכלת – "דיאנה", אם כי זה לא השם היחיד שבו היא משתמשת – היא מעין ציפי שביט בזבזנית, נהנתנית ואלימה, ובעקבותיה רודפים כמה פושעים שמנסים לחסל אותה, כי בסרטים כאלה נהוג שיהיה מישהו שירדוף אחרי הגיבור וינסה לחסל אותו. בקיצור: כל הדברים הקבועים שקומדיות מסע מסוג זה צריכות.
יש סרטים שלא מתאמצים; הם שוכבים על המסך כאילו הם לועגים לכם, כי אתם הרי כבר שילמתם על כרטיס. "חשבון משותף" הוא לא כזה. הוא בהחלט מתאמץ, הוא זורק על מהמסך כל מה שאפשר – מקטעי סלפסטיק מופרכים ועד מונולוגים שבטח אולתרו שוב ושוב. הוא משתדל מאוד להפוך את שתי הדמויות ליותר מגזירי קרטון, ולתת נימוקים אמיתיים לאופן שבו הן מתנהגות (בין הסצינות שבהן הן דורסות, מכות ורודפות זו אחרי זו). מליסה מקארתי מתאמצת יותר מכולם. היא עושה את המיטב בין אם היא נדרשת לקטעי סלפסטיק מאולצים (בפעם הראשונה שבה היא מכניסה למישהו אגרוף בגרון זה מצחיק. בפעם השישית – לא כל כך) או לשאת וידוי נרגש בדמעות.
אבל שום דבר מזה לא עובד. אולי אלה השינויים התכופים בטון – משטותניקיות לרצינות ולהיפך – או אולי משהו בשילוב של השחקנית-שחקן-במאי לא תקתק כמו שצריך. יש סצינות ארוכות שעושות קולות של מצחיק, יש להן "מנגינה" של משהו מצחיק, אתם רוצים לצחוק, אבל רק חסר שמשהו באמת מצחיק יקרה. הסרט מבזבז הרבה אנרגיה על ריק. תהיה מה שתהיה הסיבה, "חשבון משותף" לא מצליח להגיע לרמת סרט בינוני. לא הדבר המשעמם או הגרוע ביותר שתוכלו לראות בקולנוע בז'אנר הזה, אבל גם לא מצליח להגיע לרמת משהו ששווה לצאת מהבית בשבילו. נו, שתעבור כבר העונה הזאת.
פורסם במקור בוואלה
ממש מסכים עם הפסקה הראשונה
למרות שכל התותחים הכבדים יוצאים בקיץ, לדעתי התקופה לא קשורה לרמת ההצלחה או האיכות של הסרטים, כפי שראינו שנה שעברה, שבה בתקופה הזאת יצאו "כרוניקה" ו"ג'אמפ סטריט" האדירים. אבל השנה באמת נראה שאין הפתעות מהסוג הזה. כל הסרטים האחרונים שראיתי – "קוטלי המכשפות" "מת לחיות", "מת עליה", "יחידת גנגסטרים" והסרט הנ"ל – היו Meh ומטה. ובכלל, אתמול הלכתי לסרט הזה אחרי שלא הייתי בקולנוע שלושה שבועות (שבשבילי זה שבועיים וחצי יותר מדי). וזה לא רק כי אין לי הרבה זמן פנוי, אלא גם כי פשוט רוב הסרטים שיש עכשיו שלא ראיתי נראים לא מעניינים. אכן מצב די מבאס. שיבואו כבר גיבורי-העל להציל אותנו.
לגבי הסרט הזה (כתבתי גם בדף, אבל שיהיה) – אחרי "בוסים נוראיים" המעולה, סת' גורדון אכזב אותי הפעם. מליסה מקארת'י פשוט לא מצחיקה. אף קטע איתה לא העלה לי אפילו גיחוך, במיוחד כל בדיחות הסקס והקטעים המיניים, שהיו פשוט מביכים. זה היה סתם סרט ארוך ודי עצוב על שני אנשים שקורים להם דברים רעים אחד אחרי השני. ולמרות שזו קומדיה, די הפריע לי האל-מותיות הזאת שלה. הבחורה מתהפכת במסחרית, נדרסת ועוד כמה דברים אבל פשוט Walks it off.. אני מקווה שהסרט של גורדון עם צ'ארלי דיי וג'ייסון סודייקיס יהיה יותר טוב.
הפסקה האחרונה
"יש סצינות שעושות קולות של מצחיק, יש להן "מנגינה" של משהו מצחיק, אתם רוצים לצחוק, אבל רק חסר שמשהו באמת מצחיק יקרה" זה הבעיה שלי הרבה פעמים עם המפץ הגדול.
בכ"מ, רואים שאתה לא הולך דווקא לסרטים שאתה רוצה לראות אלא מה שוואלה רוצים שתראה.
אבל אחלה ביקורת, כרגיל.
אני משתדל ללכת (כמעט) להכל,
בלי קשר למי אני כותב באותו רגע.
גם לסרטים שלא נשמעים מעניינים
ושלא ישלמו עליך עליהם? ואם כבר, הידיעה שתוכל לפרסם כאן ביקורת אחר כך גורמת לך לראות יותר סרטים?
(מצטער שהשאלות![!אוף!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_off.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_off.gif" alt="" width="" height="" />)
בעליל, אבל אני חושב שהציבור ישמח לשמוע מה יש לך להגיד P=)
פחות.
פעם באמת הייתי מנסה לראות הכל. היום אני יותר בקלות מוותר על סרטים שנראים חסרי עניין לציבור (ולי). נדמה לי שגם השיטה של המפיצים בארץ השתנתה בשנים האחרונות: ככל שהתרבו הרב-קומפלקסים עם 15 פלוס אולמות, הם מביאים יותר ויותר סרטי "פילר", שלא באמת מעניינים אף אחד, ואם תתפרסם או לא תתפרסם עליהם ביקורת, זה ישנה מעט מאוד. אני לא רואה הרבה טעם לצפות בכל הסרטים האלה.
השבוע הוא דוגמה מצוינת: יצאו לאקרנים תשעה סרטים, אבל מבין כולם יש אולי אחד ("בננות") שנראה בעל באזז או עניין כלשהו, ועשוי להתפתח סביבו דיון מעניין. כל האחרים (פור דה רקורד: אדמה מובטחת, חשבון משותף, האישה מאחורי הנקמה, מלך הפינגווינים, מולייר על אופניים, מלשין, ניקו, הבריחה מכדור הארץ) נראים חסרי עניין לציבור. אני לא חושב ששמעתי מישהו אומר שהוא מחכה למשהו מהם, ועל רובם רוב הצופים לא שמעו ולא ישמעו. אז במקרה הזה, ראיתי רק שניים מבין כל התשעה. אולי עוד אשלים אחד או שניים, אבל בטח שלא יותר מזה. אבל זה לא אופייני.
בשבוע הבא יוצאים שבעה סרטים (הקרודים, ג'ק צייד הענקים, נוכלת בהזמנה, המטרה: הבית הלבן, ספרינג ברייקרס, תרז, פאנץ' 119), וגם כאן אין אף סרט עתיר-באזז או שנראה כמו שובר קופות לעתיד, אבל לפחות יש פה כמה שאנשים מודעים להם, לטוב או לרע, במקרה הזה ראיתי כבר שלושה, ועד שהם ייצאו אני אשלים לפחות עוד שלושה.
לא ידעתי שהקריירה של גאס ואן סאנט התדרדרה כל כך
שסרט שלו נחשב חסר כל עניין לציבור. וגם ספרינג ברייקרס נראה לי אישית כמו סרט מאוד מסקרן.
(לא מדובר בתלונה, פשוט חשבתי שהסרטים האלה דווקא בעלי איזשהו יוקרה, בטח שיחסית לתקופה הנוכחית)
ספרינג ברייקרס נמצא בשבוע ה"טוב", להזכירך.
וגאס ואן סאנט או לא, ראיתי את הטריילר ל"אדמה מובטחת" הרבה פעמים ולא הצלחתי להתחיל להתעניין.
כמה סרטים בממוצע אתה רואה בשבוע, להערכתך ?
אתה עדיין הולך לסרטים שלא במסגרת הקרנת עיתונאים?
(מצטער אם זה קצת אוף טופיק)
א. אאל"ט משהו כמו ארבעה,
ב. ברור שכן.
(ב. ג'לי טרזן)
(ל"ת)
לפעמים אני צופה גם בסרטים שלא גורמים לי לרצות למות.
(ל"ת)
אם כבר שאלות אישיות,
למה לא לשאול האם הוא יכול להגיש חשבוניות גם על סרטים שלא הגיש עליהם ביקורת?
שאלה
אני לא אלך לראות את הסרט, אבל בכל הקדימונים שראיתי השם "מארק וולברג" צץ שוב ושוב, אבל הוא אפילו לא מקבל פה קרדיט.
יכול להיות שאני סובל מהזיות ושאני סתם רואה את השם שלו מופיע בכל מיני מקומות?
מה...?
לא, לא ידוע לי על קשר בין מארק וואלברג והסרט הזה.
אין לי מושג על מה אתה מדבר
(ל"ת)
מה שטוב עבורי בתקופה הזו
זה שבגלל שאין מה לראות בקולנוע אפשר לעשות השלמות לסרטים מעולים שכבר לא רצים, שהמליצו עליהם מאוד ואיכשהו לא יצא לראות בקולנוע. לי לפחות היה הספק לא רע בכלל החודש ביחס לתקופות "עמוסות" של השנה שאני המון בקולנוע.
אני מתגעגע לסוקי =[
(ל"ת)
געגועיי לרווווווווווורי *_*
(ל"ת)
פחחח. סתם פקאצה.
אני רוצה את לורליי על המסך שלי שוב![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
החלק שלה בSin City
היה המסמר האחרון בארון התמימות שלי
גם אצלי
עד אז עוד סברתי בתמימות שהיא יודעת לשחק…
איימי שרמן-פלדינו יודעת ללהק ^_^
אלכסיס בלדל, מראיונות ומהמשחק שלה בסרטים אחרים, היא פשוט רורי, רק לא אינטליגנטית באותה מידה. לורן גראהם מזכירה את לורליי ביותר מדי מובנים בראיונות ולא דמויות אחרות שהיא שיחקה לאורך השנים. מעניין אם גם השחקניות בBunheads מזכירות את הדמויות שלהן (אישית הייתי מנחש שלכל הפחות הנערה המשחקת את סאשה דומה מאוד באופייה לדמות).
רורי לא שיחקה בSin City, פשוט כי געגועיי הם לדמות ולא לשחקנית (חמודה ככל שתהיה).
ובנוגע לסרט:
חבל לי לשמוע ביקורות שליליות עליו, אני מחבב את המעורבים ובהחלט ישנו מחסור ניכר בסרטים.
נ.ב.
רוווווווורי *_*
אני גם אהבתי את רורי
היא הייתה ביצ'ית ומתוקה באותו הזמן, זה היה מגניב.
אני דווקא חשבתי שהוא מאוד חמוד.
הוא ללא ספק גרם לי לצחוק הרבה יותר מהקומדיה האחרונה שראיתי, 21+.
דווקא עכשיו הייתי עם חברה שלי
אנחנו נורא נהנינו מהסרט, לא יצירת מופת גאונית, אבל נחמד מאד, כיפי וקליל. אני לא חושב שהשבוע יש אפשרות יותר טובה לקומדיה בבתי הקולנוע.
זוועה.
פשוט זוועה. כל הדמויות בסרט עצבנו אותי מאוד ולא נתנו לי לצחוק ממה שהן עושות כי הן כאלה מפגרות, לא נותנות להתחבר אליהם, לכאורה דוחפות אותך החוצה מהסצינה.
הדמות של מליסה הייתה נוראית ובנויה באופן כל כך מציק שגרם לי סבל רב כל הסרט, ושלא נדבר על ג'ייסון בייטמן (שכחתי את השם של הדמות שלו. האיש המצליח וחכם בעבודתו שכל הדברים הרעים קורים לו והוא לא יודע איך לצאת מהם) שהדמות שלו עוד יותר גרמה לי לכעוס.
אז כן. חיפשתי סיבה לוגית לסיטואציות, ויכול להיות שזה מה שהרס לי את החוויה. עם זאת, אני דורש לאסור על התסריטאי גישה לכתוב תסריט. אי פעם.
TL;DR סרט לא טוב.
ביקורת נואשת.
אולי באת לסרט מיואש?.
אני נכנסתי לסרט,וכול האנשים באולם לא הפסיקו לצחוק.
אני לא אחד שצוחק בקלות.והסרט היה מאוד מצחיק.
ביקורת שממש לא משקפת את המציאות .אולי עם לא תבוא כול כך פסימי תצליח לצחוק.
תגובה נואשת
אולי כתבת את התגובה הזאת מיואש?
אני גלשתי באינטרנט, וכל האנשים בפורומים אמרו שהסרט לא מצחיק.
אני לא אחד ששופט סרט לפני שראיתי אותו. והסרט נראה מאוד לא מצחיק.
תגובה שממש לא משקפת את המציאות. אולי אם לא תבוא במצב כפית תפסיק לצחוק משטויות.
(כן, כבר עשיתי ת'טריק הזה פעם
אבל היי, זאת דרך טובה להבהיר למגיבים מעצבנים מה כל כך מעצבן בתגובה שלהם.)
ביקורת לא משקפת "מציאות"
אלא את דעתו של הכותב בלבד. מה לעשות, אין אמת אחת ולכל אחד יש את הטעם שלו.
לך יש דיעה אחרת על הסרט – כל הכבוד. נשמח לשמוע.
אגב, סרט מצחיק הוא לא בהכרח טוב. צחקתי הרבה ב"טד" ואני חושבת שזה סרט מעצבן והתחרטתי לחלוטין שהלכתי. צחקתי גם ב"זה הבן שלי", וגם הוא לא היה להיט. ב"הדיקטטור" לעומת זאת כמעט לא צחקתי ואני חושבת שזה סרט בסדר.
דווקא נהניתי
ראיתי את זה בסינמה וכל האולם התפקע,אני בדרך כלל מעקם תאף על סלספטיק אבל מקרתי פשוט עושה את זה טוב.מי שהצליח לקלקל היה דווקא ביטמן עם דמות משעממת שלא מעוררת סימפתיה כלשהי.