מרי כריסטמס ושנה טובה! שנת 2012, שהיתה מלאה באכזבות ותקופות מתות קופתית, מסתיימת במגמת אופטימיות, עם חג מולד עמוס וגדוש בכל טוב. כרגיל, חופשת כריסטמס-סילבסטר היא התקופה הצפופה ביותר בשנה בבתי הקולנוע, שבוע ומשהו שבו כל יום מתנהג כמו סוף שבוע, והגרביטציה לא עובדת: הכנסות הסרטים אינן יורדות. והאולפנים מנצלים את זה היטב. ערמה של סרטים חדשים נחתה בחג המולד, מה שיצא השבוע יום שלישי, ורבים מהם עשו את זה באופן מוצלח מאוד, ולמרות הכל, מסורת חג אחת לא התשנתה: אם יש סרט על הארץ התיכונה בבתי הקולנוע, הוא יישאר במקום הראשון עד לשנה הבאה. "ההוביט" שהה במקום הראשון בסוף השבוע הקודם, וגם בסוף השבוע שלפניו, ואחרי הפסקה קטנה במהלך החג, חזר לשם גם בסוף השבוע הנוכחי. הסרט של פיטר ג'קסון על פי טולקין הכניס השבוע עוד 33 מיליון דולר, מה שהביא אותו להכנסות כוללות של 222 מיליון דולר בארצות הברית, ובכל העולם – הסרט הכניס כבר יותר מ-600 מיליון. אין ויכוח על כך ש"ההוביט" הוא הלהיט הקופתי הגדול של החורף, ובכל זאת, לא סביר שהוא יצליח להשתוות אל הביצועים הקופתיים של סרטי "שר הטבעות".
אל המקומות השני והשלישי הגיעו שני סרטים חדשים ושונים מאוד זה מזה, כל אחד מהם עם קהל מעריצים נלהב שהמתין לו זמן רב. הראשון הוא הסרט שמביא אנשים בזכות מילת הקסם, טרנטינו. כל סרט חדש של טרנטינו הוא אירוע, וזה כמובן נכון גם לגבי "ג'אנגו ללא מעצורים", המחווה שלו למערבוני הספגטי עם ג'יימי פוקס, לאונרדו דיקפריו וכריסטוף וואלץ (אותו טרנטינו עצמו גילה לעולם ב"ממזרים חסרי כבוד"). הסרט הכניס 11 מיליון דולר ביום הראשון להקרנתו, וזה לא הולך ברגל בשביל מערבון מדורג R באמצע השבוע. במהלך סוף השבוע הוא הוסיף לעצמו עוד 30.7 מיליון, ובסך הכל – 64 מיליון דולר הכנסות עד היום, והוא נראה בדרך הבטוחה לעקוף את "ממזרים" ולהפוך לסרט הכי מצליח מסחרית של טרנטינו. כל זאת למרות, או שמא בגלל, שערוריה שנקשרה בסרט כשספייק לי תקף את הסרט וטען שהוא מפגין חוסר כבוד לתולדות השחורים באמריקה, למרות שלא ראה אותו. מישהו צריך לשאול את לי בהזדמנות מה הוא היה חושב על אנשים שיפרסמו ביקורת על סרטים שלו בלי שראו אותם, אבל לא אני.
"עלובי החיים" נמצא קצת מאחורי "ג'אנגו" בסוף השבוע (28 מיליון), אבל קצת מעליו בהכנסות כוללות (67 מיליון), אבל אין מה לריב, שניהם ניצחו. צולמו כבר בעבר המון גירסאות קולנועיות לספרו של ויקטור הוגו, אבל זוהי הפעם הראשונה שבה הגירסה המוזיקלית מגיעה לקולנוע. לאירוע נרתמו טום הופר, הבמאי זוכה האוסקר של "נאום המלך", יו ג'קמן המגלם את ז'אן ולז'אן, אן האתוויי, שהופעתה הקצרה בסרט נחשבת לזוכה הודאית באוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר השנה, וגם ראסל קרואו, סשה ברון כהן והלנה בונהאם קרטר. למרות הכל, ההצלחה של הסרט לא היתה בטוחה: מחזות זמר קולנועיים הם עסק מסוכן למדי בעידן הנוכחי, ואפילו מיוזיקלס שהצליחו מאוד על הבמה, כמו "פנטום האופרה" או "רנט", נפלו על הפנים במעבר לקולנוע. במקרה הזה, אין מה לדאוג. כבר עכשיו הוא אחד המיוזיקלס המצליחים של המילניום הנוכחי.
בלי הרבה משמעות או מטען תרבותי, אלא סתם בשביל הכיף , "מהפכה בבית" ("Parental Guidance") הוא הקומדיה התורנית של כריסטמס הזה: בילי קריסטל ובט מידלר בסרט משפחתי בלתי מזיק, שאמנם זכה לביקורות איומות, אבל הביא מספיק הורים וילדים לקולנוע כדי להיכנס למקום הרביעי בטבלה, עם כ-15 מיליון דולר בסוף השבוע. הקומדיות המשפחתיות האחרות שיצאו בשבוע הקודם נמצאות במקום השישי ("הכל יחסים") והשמיני ("אמא מלווה").
ועוד ניצחון אחד: אחרי שבעה שבועות בעשיריה הגדולה, "סקייפול" נדחק החוצה, והוא נמצא במקום ה-11. על הפרידה הוא ייאלץ להתנחם בעובדה שבנוסף לכל שלל ההישגים של הסרט עד כה, הוא הצטרף היום רשמית למועדון המצומצם של הסרטים שהכניסו ברחבי העולם מיליארד דולר. לא בלאדי רע בשביל קשיש.
אז מה מספרים מעבר למספרים על עלובי החיים?
מסקרן אותי אם ראסל קרואו עומד במשימת השירה, איך סשה ברון כהן, וכל כך הרבה דברים… מחרפן אותי שאנחנו צריכים לחכות עוד חודש(!) כדי לראות, ואני מתלבטת אם לקרוא ביקורות ודעות יקלקל לי או לא… אני צריכה לישון על זה.
מסתבר שישנתי כבר כל החודש, כי בדף הסרט פורסמו שירים
אז מובן שלא הצלחתי להתאפק (אני מודה שלא התאמצתי יותר מדי…) ועכשיו אני מצד אחד קצת פחות מתלהבת, ומצד שני זה גרם לי להנמכת ציפיות וזה טוב, כי עדיף להתבשל בזה חודש בבית מלהתבאס באולם שזה לא בדיוק מה שחלמתי שזה יהיה (במאים עם חזון ושחקנים עם אמירה מוערכים יתר יתר על המידה. יאללה שישירו וזהו!![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
).
שמעתי את הפסקול
אכן נשמע מוזר ולעיתים קצת צורם אבל מדובר בקולנוע ולא בתיאטרון (ואני רגיל לראות את הדיוידי של מופעי העשור וה-25) ולכן החויה היא לראות את הסרט ולא רק לשמוע את הפסקול. בקולנוע הדרמה צריכה לעלות כמה שלבים ולכן שומעים את יו ג'קמן ואת אן התאווי פורצים בבכי במהלך השירים ואני מאמין שכשנראה את זה בסרט זה יהיה הגיוני.
האוניברסיטה עצמה, זאת אומרת. מי דיבר על סרט?
http://www.youtube.com/watch?v=THhRSJC5FX8
פיקסאר. כאלה. שולטים.
פיקסאר עושים מטאל?
חובבי הרוק הכבד שבינינו, שימו לב לידיעה שלפחות עבורי היא המפתיעה בצורה משמחת הטובה ביותר מאז ש"גרביטציה" קיבל תאריך יציאה – להקת "מסטודון" הלא רעה בכלל הכריזה לא מזמן שהיא תתרום שיר (לא ברור אם שיר נושא, אבל זה לפחות מספיק גדול בשביל להקדיש לו ידיעה) מקורי ל"אוניברסיטת המפלצות", כלומר, אנחנו מדברים על סרט של פיקסאר שבו יהיה שיר מאת להקת מטאל, ולא סתם מטאל, אלא מטאל די קיצוני.
http://www.avclub.com/articles/mastodon-is-writing-the-soundtrack-of-monsters-uni,89494/
זאת לא הפעם הראשונה שמסטודון תורמים שיר מקורי לסרט קולנוע קומי – הם כבר התנסו בזה כאשר כתבו את שיר הפתיחה לקומדיית האינדי המצויירת (שלא צפיתי בה) Aqua Teen Hunger Force Colon Movie Film for Theaters Colon. השיר מדבר על הדברים שאסור לעשות בזמן שצופים בסרט בקולנוע, ועל אף שלא כולם יתחברו לסגנון הנורא הארדקור הזה, כל אחד שאי פעם נתקע באולם עם אנשים מעצבנים וחסרי התחשבות יוכל להזהדות עם הליריקה.
https://www.youtube.com/watch?v=xo9v_GIuDBk
אולי הם יתרמו שיר שקצת יותר מתאים לסרט פיקסארי
הצד היותר רך של הרוק/מטאל.
ל"גרביטציה" יש תאריך יציאה?
(ל"ת)
על פי ימד"ב, נכון לעכשיו (בהתחשב בהיסטוריה של הסרט הזה
אף אחד לא יתפלא מעוד דחייה או שינוי) – 18 באוקטובר 2013.
http://www.imdb.com/title/tt1454468/
המממ.
כן, זה בימד"ב, אבל אני לא רואה סימוכין לתאריך הזה בשום מקום אחר. אני סקפטי.
עכשיו יש תאריך
4 לאוקטובר
– חוץ מסרט "ליגת הצדק" שאמור לצאת ב 2015, גיליירמו דל טורו הודיע שהוא עובד על סרט נוסף עם דמויות מהיקום של DC. השם של הפרוייקט כרגע הוא "היקום האפל" (Dark Universe) וכנראה שיופיעו בו הדמויות: Swamp Thing, The Demon, John Constantine, Deadman, The Spectre and the father/daughter pair of Zatara and Zatanna. כמו כן, דל טורו במו"מ עם תסריטאי שאת שמו סירב למסור, אך אמר שהוא רודף אחריו כבר הרבה זמן לפרוייקט ושהוא "מאוד, מאוד טוב".
כמו כן, דל טורו אמר שהוא לא ויתר עדיין על העיבוד הקולנועי של "בהרי הטירוף" של ה.פ. לאבקראפט. למרות הדמיון ל"פרומתאוס", דל טורו הודיע שהוא ייתן לפרוייקט "עוד צ'אנס אחד".
– התסריטאי סת' לוקהד ("האנה") יכתוב את התסריט של "צל הענק" (Shadow of the Colossus) המבוסס על משחק ה PS2. את הסרט אמור לביים ג'וש טראנק.
– ולסיום, ג'וזף גורדון-לוויט מצטרף לסרט ההמשך של "עיר החטאים". לוויט יגלם את ג'וני, מהמר שחצן המעוניין לחסל את אויבו הגדול ביותר במשחק הכי טוב שלו. הוא מצטרף למיקי רורק, ג'סיקה אלבה ועוד. הסרט אמור לצאת ב 4 באוקטובר השנה (בארה"ב).
אם כבר ג'וזף גורדון לוויט
הוא גם נשקל לתפקיד סטאר לורד ב'שומרי הגלקסיה'.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=98467
זה הקיו שלי לצפות בסין סיטי.
[מוזר. חיפשתי את הדוחק"ו האחרון כדי לפרסם את הידיעה הזו וגיליתי שלמרות שאני זוכרת שקראתי אותו, הוא לא היה לי במתמשכים ולא ראיתי את התגובות אליו.]
פורסמו המועמדים לטקס הראזי הקרוב, שיערך ב 23 בפברואר:
הסרט הגרוע ביותר: "זה הבן שלי", "אלף מילים", "באטלשיפ", "דמדומים: שחר מפציע – חלק 2" ו "The Oogieloves".
הבמאי הגרוע ביותר: שון אנדרס ("זה הבן שלי"), פיטר ברג ( "באטלשיפ"), ביל קונדון ("דמדומים"), טיילר פרי ("התכנית להגנת עדים של מאדיאה" / "מעשים טובים") וג'ון פוץ' ("Atlas Shrugged part 2").
השחקנית הגרועה ביותר: קת'רין הייגל ("הכל בשביל הכסף"), מילה יובוביץ' ("האויב שבפנים: הגמול"), טיילר פרי ("התכנית להגנת עדים של מאדיאה"), קריסטן סטוארט ("דמדומים") וברברה סטרייסנד ("אמא מלווה").
השחקן הגרוע ביותר: ניקולס קייג' ("גוסט ריידר 2"), אדי מרפי ("אלף מילים"), רוברט פטינסון ("דמדומים"), טיילר פרי ("אלכס קרוס" / "מעשים טובים") ואדם סנדלר ("זה הבן שלי").
שחקנית המשנה הגרועה ביותר: ג'סיקה ביל ("לשחק עם הלב" / "זיכרון גורלי"), ברוקלין דקר ("באטלשיפ" / "למה לצפות כשאתם מצפים"), אשלי גרין ("דמדומים"), ג'ניפר לופז ("למה לצפות כשאתם מצפים") וריהאנה ("באטלשיפ")
שחקן המשנה הגרוע ביותר: דייויד האסלהוף ("פיראנה 3D"), טיילור לאוטנר ("דמדומים"), ליאם ניסן ("באטלשיפ" / "זעם הטיטאנים"), ניק סווארדסון ("זה הבן שלי") ו-ונילה אייס ("זה הבן שלי").
האנסמבל הגרוע ביותר: "באטלשיפ", "Oogieloves", "זה הבן שלי", "דמדומים" ו"התכנית להגנת עדים של מאדיאה".
התסריט הגרוע ביותר: "באטלשיפ", "זה הבן שלי", "אלף מילים", "דמדומים" ו"Atlas Shrugged part 2"/
הרימייק / סיקוול הגרוע ביותר: "גוסט ריידר 2", "פיראנה 3D", "שחר אדום", "דמדומים" ו"התכנית להגנת עדים של מאדיאה".
הזוג הגרוע ביותר בסרט: כל שני שחקנים מ"חוף ג'רזי" ("קרועים על כל הראש"), מקנזי פוי וטיילור לאוטנר ("דמדומים"), רוברט פטינסון וקריסטן סטוארט ("דמדומים"), טיילר פרי ותלבושת הדראג שלו ("התכנית להגנת עדים של מאדיאה") ואדם סנדלר ואנדי סאמברג / לייטון מיסטר / סוזן סרנדון ("זה הבן שלי").
כן, אז נראה לי אפשר להמר ש"דמדומים" יקח לפחות…4 פרסים? (בתקווה ליותר. למרות שגם ל"זה הבן שלי" מגיע איזה אחד או שניים). מקור.
אז השנה הם חזרו למתכונת יום לפני האוסקר?
אני שמח שהם הבינו שככה זה הרבה יותר טוב.
עזבו אתכם מהראזי. כולם יודעים שהטקס הכי חשוב אחרי האוסקר הוא ה People's Choice Awards (דא!). אתמול התקיים הטקס, והתוצאות לפניכם:
סרט אהוב: "משחקי הרעב"
שחקן אהוב: רוברט דאוני ג'וניור
שחקנית אהובה: ג'ניפר לורנס
האייקון הקולנועי האהוב: מריל סטריפ
סרט האקשן האהוב: "משחקי הרעב"
כוכב האקשן האהוב: כריס המסוורת'
פני ההירואיזם האהובות (מאיפה הם מקריצים את הקטגוריות האלה?): ג'ניפר לורנס
הסרט הקומי האהוב: "טד" (לא ממש מסכים…)
השחקן הקומי האהוב: אדם סנדלר (אוקיי, ברצינות?)
השחקנית הקומית האהובה: ג'ניפר אניסטון
סרט הדרמה האהוב: "כמה טוב להיות פרח קיר"
שחקן הדרמה האהוב: זאק אפרון
שחקנית הדרמה האהובה: אמה ווטסון
פרנצ'ייז הסרטים האהוב: "משחקי הרעב"
גיבור-העל הקולנועי האהוב: רוברט דאוני ג'וניור
הכימיה האהובה ביותר על המסך: ג'ניפר / ג'וש / ליאם, "משחקי הרעב" (ליאם זה ההוא שמדי פעם הסתכל בטלוויזיה במבט זעוף, נכון?)
קהל המעריצים האהוב: מעריצי "דמדומים"
כן, אז הרבה גיוון אין פה. לפחות אני מסכים איתם שג'ניפר לורנס שחקנית מעולה.
"טראנס" הוא הסרט החדש של דני בויל, ואני מצפה לו דווקא בגלל המקור שעליו הוא מבוסס – סרט טלוויזיה קצר שכתב וביים ג'ו אהירן, אחד מהתסריטאים והבמאים היותר מוכשרים בבריטניה (ברזומה שלו נמצאים פרקים של This Life, "דוקטור הו", ומעל הכל סדרת הערפדים המשובחת "אולטרהויולט"). סרט הטלוויזיה המקורי אפילו הופץ פה בישראל בספריות הוידאו, שניה לפני שה-DVD השתלט עליהן, והוא זכור לי כקומדיית-פשע משעשעת להפליא. חבל שלא נתנו לאהירן לביים גם את הגרסה הקולנועית – שנים אני טוען שמפיק עם מספיק חזון צריך לתת לו תקציבים גדולים לעבוד איתם – אבל גם דני בויל הוא בחירה טובה לכסא הבמאי; משהו בסרט הטלוויזיה המקורי הזכיר קצת את הממזריות של "חברים לרצח" שביים בויל.
http://www.youtube.com/watch?v=L4_bdS3_gr0
אולפני דיסני פרסמו תאריכים של מספר סרטים עתידיים: (התאריכים הם תאריכי יציאה בארה"ב, כמובן, ואינם סופיים)
"החבובות 2" יצא ב 21 למרץ, 2014
"קפטן אמריקה 2" יצא ב 4 לאפריל, 2014 (בתלת מימד)
"מליפיסנט" נדחה ל 2 ליולי, 2014
"שומרי הגלקסיה" יצא בראשון לאוגוסט, 2014 (בתלת מימד)
"1952" יצא ב 19 לדצמבר, 2014
"שודדי הקאריביים 5" יצא ב 10 ליולי, 2015
והתכנון להקרין מחדש את "בת הים הקטנה" בתלת מימד בוטל.
מקור.
סרט האנימציה הקצר והמקסים הזה הוא בעצם פרסומת לאחת מיצרניות הלחם המובילות של יפן, והוא בוים כנראה על ידי יושיהארו סאטו, האיש שאחראי לעיצוב הדמויות ב-"טוטורו", וגם עבד כאנימטור בסרטים אחרים של סטודיו ג'יבלי.
http://www.animenewsnetwork.com/interest/2013-01-11/totoro-animator-sato-designs-bread-anime-ads
רעיונות אף פעם לא נגמרים,ההפך הוא הנכון
כמות הרעיונות גדלה עם הזמן וככל שאנו מעמיקים ומעלים רעיונות חדשים,רק נפתחים עוד ועוד נושאים ותחומים וכמובן רעיונות. דבר זה תקף לסרטים,לספרים,למדע,לפסיכולוגיה ולהכל.
זוהי מסקנה שהגעתי אליה.