סיכומי שנה: האם יש צמד מילים מתוק יותר מזה? אל תענו.
בקרוב מאוד ייערך כאן סקר סיכום השנה של האתר. בעבר הגבלנו את הסרטים המשתתפים בסקר לסרטים שהוקרנו מסחרית בבתי הקולנוע בארץ, אבל במצב הדברים כיום, ההגבלה הזאת מיותרת: סרטים יכולים לקבל הרבה תהודה והרבה צופים גם אם מעולם לא נגעו במסך ברב-חן, גלובוס, פלאנט, לב או סינמה סיטי. הבעיה היא שמספר הסרטים שיצאו במקום כלשהו בעולם השנה הוא עצום, ואי אפשר לכלול את כולם. אז גם השנה, כמו בשנתיים האחרונות, השאלה מופנית אלכם: מה היו הסרטים הכי טובים שלא הוקרנו בארץ השנה?
לסקר המוקדמות לקראת בחירת סרט השנה ייכנסו אוטומטית כל הסרטים שיצאו להקרנות סדירות באופן מסחרי. לא נכנסים אליו אוטומטית סרטים שהוקרנו בסינמטקים בלבד, או בפסטיבלים, או שיצאו ישר ל-DVD, או הוקרנו לראשונה בטלויזיה. אז אם ראיתם השנה באחד מבין האופנים האלה – או בכל צורה אחת מלבד בהקרנה בקולנוע מסחרי – סרט שנמנה לדעתכם על אחד הטובים של השנה, ושצריך להיות ברשימת סיכום השנה, ציינו את שם הסרט, כאן בתגובות. ואם אתם כבר רואים בתגובות שמישהו הציע את הסרט שאהבתם – הביעו תמיכה באמצעות פישלייק. סרטים שיקבלו תמיכה משמעותית ייכנסו לרשימת סרטי 2012 של הסקר המקדים.
כמה נקודות לפני שאתם מסתערים על התגובות:
ציינו סרטים שאהבתם בלבד. אין טעם לציין כל סרט שראיתם ושלא הוקרן מסחרית.
הרבה סרטים טובים, או לפחות ככה אומרים, יצאו בארה"ב או בשאר העולם בחודשים האחרונים, ועדיין לא יצאו בארץ – אבל יגיעו אלינו בחודש-חודשיים הקרובים, לקראת האוסקר. אז גם אם ראיתם אותם בחו"ל ואהבתם, אין צורך לציין כאן את "כוננות עם שחר", "עלובי החיים" וכדומה – הם פשוט ייאלצו לחכות לסקר של 2013. כדי לדעת איזה סרטים עומדים לצאת בארץ בחודשים הקרובים, אתם כמובן מוזמנים להיעזר בתאריכון הסרטים, לא סופי.
אז מה אתם אומרים? מה פספסנו?
הפשיטה
(ל"ת)
בניגוד לשנה שעברה, יש לי רק סרט אחד להזכיר כאן -
"Young Adult" של ג'ייסון רייטמן ודיאבלו קודי, הידוע בארץ גם בשם "תקועה" המזעזע או "לא בוגרת" הבסדר גמור שהוענק לו ב-HOT VOD.
הסרט הזה הוא סוג של שילוב בין הרבה דברים מנוגדים – הוא שנון גם בצורה חביבה, אבל גם בצורה צינית. הוא מהנה, אבל גם מדכא. הדמות הראשית שלו היא אחד הדברים הכי דוחים שיש, אבל קשה שלא להתחבר אליה. הוא עוסק בנושאים שמחים לכאורה כמו אהבה ולידה, אבל מנקודת מאוד אפורה ושלילית. איכשהו, הסרט הזה עשה לי משהו שאף סרט לא עשה – הוא גרם לי לצאת עם חיוך, אבל מצד שני כזה זיפת על הנשמה לא הרגשתי מזמן, בטח שלא מסרט שציפיתי ממנו להיות חמוד וסימפטי. וזה מה שהופך אותו לכ"כ גאוני וזכיר.
התסריט של דיאבלו קודי מבריק, הבימוי של ג'ייסון רייטמן נהדר, ושרליז נותנת פה הופעה לא פחות ממרסקת, כמוה גם פאטון אוסוולט באחת ההופעות הגבריות החביבות עליי השנה, הכוללת את אחד המשפטים שהכי נחרטו לי בראש השנה, משום מה:
"כן, הם החטיפו לי מכות עד שנהייתי נכה כי הם חשבו שאני הומו, וכל התקשורת התלהבה על זה שזה עוד "פשע שנאה"… אבל אז הם גילו שאני לא הומו, ומאז זה כבר נהיה סתם מקרה של בחור שמן שהפציצו אותו במכות."
שני סרטים
שניהם הוקרנו במסגרת פסטיבלים, אבל לא זכו להפצה מסחרית סדירה בארץ:
רובי ספארקס – הסרט שמראה ש"מיס סאנשיין הקטנה" לא היה הצלחה מקרית. מלא רגש וחן, בו זמנית קיטשי ואפל וזה איכשהו מוביל לתוצאה מעולה.
מלך הקארלינג – קומדיה נורבגית חביבה שנראית כמו נסיון לחקות את הסגנון שנפוץ בהוליווד בשנים האחרונות. כוכב ספורט נישתי שמנסה לעשות קאמבק כנגד כל הסיכויים, תוך שהוא מוקף טיפוסים מוזרים ויריב עם תסרוקת מעידן הדיסקו.
חשבתי לרגע שכתבת 'רובין ספארקלס'... :)
לקח לי כמה דקות למצוא את מה שבאמת התכוונת אליו, אז אני אחסוך למי שיבוא אחרי:
http://www.imdb.com/title/tt1839492
מסכים עם רובי ספארקס - פשוט ממתק!
(ל"ת)
אני בטוח שיקרינו עוד את רובי ספארקס מסחרית
סרט נהדר.
מהיר ועצבני
בקושי ראיתי השנה סרטים של קיבלו הפצה מסחרית בארץ, אבל היו שניים שאהבתי:
הפשיטה – סרט שיצא לי לראות בזכות האתר. זה מעצבן שטורחים להפיץ כאן סרטים משעממים שלא הייתי מצפה שיפיצו, ומצד שני מזניחים סרטים כאלה. ללא ספק סרט האקשן הכי טוב שראיתי השנה. אלימות נהדרת ומהנה.
פרימיום ראש (שליחות עירונית) – אז כן, אני קצת משוחד כשזה מגיע לג'ג"ל, אבל עדיין, סרט מהנה. הוא קצת מאבד מומנטום לפעמים, אבל סה"כ אהבתי אותו. הופעות מבדרות ג'ג"ל ומייקל שאנון, וגם כל הטאצ'ים הגראפיים (המפות ו"חישובי המסלול") נחמדים. אחלה דרך להעביר שעה וחצי.
+1 על שליחות עירונית
(ל"ת)
marley
סרטים תיעודיים- נחשב?
זהו סרט תיעודי על חיו ומותו של מלך סצנת הרגאי מאז ומעולם והאיש שהכניס אותה לתודעה. צפיתי בו בדוקאביב בהקרנה שנערכה בנמל ת"א.
אאל"ט,
הוא עוד להיות מוקרן בערוץ שמונה בחודשים הקרובים
ראיתי השנה בעיקר סרטים שקיבלו הפצה בארץ
אבל מהמעט שלא הגיע לארץ יש שניים ראויים לציון: 'הפשיטה' (שעליו כבר דיברו הרבה) ו'ברני' (שעליו אני אדבר). זוהי דרמדיה נחמדה מאוד עם ג'ק בלאק. הסרט מתחיל לא משהו אבל ככול שהסרט ממשיך ואחרי שמקבלים את הצורה שבה הוא מספר את הסיפור אז הסרט השתפר בעיני. העלילה די מעניינת והדרך שבה מספרים אותה (דרך ראיונות עם אנשים קרובים) היא מקורית למדי. וההופעה של ג'ק בלאק טובה מאוד.
Safety Not Guaranteed
התשובה שלי היתה Safety Not Guaranteed עוד לפני שראיתי את התמונה :)
סרט מקסים שנפל עליי לגמרי בהפתעה.
אני קצת משוחד, אבל...
על אחריותכם בלבד, שמע את קולי ורובי ספארקס. כולם הוקרנו בפסטיבל המדע הבדיוני האחרון כמובן…
בעוד לשניים האחרונים יש קהל מצומצם שקשה לפצח וההשקעה ככה"נ לא הייתה משתלמת, לרובי ספארקס היה פוטנציאל מסחרי משמעותי לדעתי, והעצמאיות והקורטוב היפסטריות של הסרט, שדווקא הייתה פותחת אותו לעוד קהלי יעד ועושה אותו לקצת יותר קול, היא זו שלדעתי הרתיעה את המפיצים. אם כי, קטונתי מלהעניק טיפולים פסיכולוגיים. אני פשוט שמח שיצא לנו להציג אותו, ואת השניים הנפלאים האחרים.
– אורי
מרתה מרסי מיי מרלין
נכון, טכנית הוא סרט של 2011. השם שלו עלה לכותרות יותר לקראת האוסקר האחרון, אבל מכיוון שלא זכה למועמדויות ו/או מספיק באזז, הגיע אלינו לארץ ישר לדי.וי.די ב2012 ולא הופץ מסחרית.
גם ראיתי שלא הזכירו אותו בכלל בכתבת הסרטים הכי טובים שלא הוקרנו בארץ ב2011, אז הנה – אני מציע אותו לשנה הזו.
הוזכר כבר קודם, אבל "פרמיום ראש" באמת היה מאד מהנה. זה בחיים לא יקרה אבל הייתי שמח לראות את מייקל שאנון מקבל מועמדות לאוסקר משנה, הוא היה נפלא שם.
holy motors
לא מצאתי בתאריכון. יש סיכוי שיעלה מתישהו? הוא אפילו לא הוקרן בפסטיבלים פה.
בכל מקרה, סרט סוריאליסטי מופרע וגאוני עם מוזיקה מעולה ותצוגת משחק בלתי נתפשת של השחקן הראשי.
כן, הוא יוקרן בארץ בסוף ינואר
אבל עדיין לא עודכן ב"לא סופי".
הפשיטה הפשיטה הפשיטה
אמממ…. הפשיטה, כן? בקלות הסרט של 2012 שהכי אהבתי.
בנוסף – ברני! ותקועה, למרות שנראה לי שהוא הופץ. אבל אם לא אז תקועה!
בלעדי שלושת הסרטים האלה אני לא בטוח שאני אצליח לסגור חמישית סרטים אהובים בכלל.
כמה סרטים שאני לא בטוח לגבי תאריך ההפצה שלהם כי ההיסטוריה שלהם מעורפלת:
A Girl walks into a Bar
Holy Flying Circus
ובקרוב אני אדע אם כדאי גם לכלול את The Man With Iron Fists, Jeff Lives At Home
The Man With Iron Fists = אכזבה
כל כך הרבה פוטנציאל למגניבות שפשוט לא עובד:
לא מספיק אקשן וגם כשיש הוא לא מספיק טוב. עלילה שמתפצלת לכיוונים לא קשורים עד שלא מבינים על מי בעצם הסרט. RZA עצמו לא מעניין אף אחד. ראסל קרו הוא היחיד שעושה מאמץ כלשהוא ומשחק דמות.
אם אפשר להמליץ על סרטים דוקומנטרים אז : The Invisible War. סרט מעולה על אונס בצבא האמריקאי (אפשר להשליך בצורה כמעט אוטומטית גם על צה"ל).
ואני די בטוח ש : The Secret World of Arrietty לא הוקרן בארץ. אחד מסרטי המנגה הטובים של השנים האחרונות.
אני גם מצטרף להמלצות על הפשיטה, ברני ו – Safety Not Guaranteed.
סרט אנימה, לא מנגה.
ואגב, יש מפיץ שאשכרה רכש אותו. הוא החליט לא לשחרר אותו, כרגע. גם לא לבית הקולנוע שבבעלותו. בעסה.
בשביל מה? יש לנו את "ג'לי טרזן".
(ל"ת)
באותו בית קולנוע? (שאלה לא רטורית)
כי הייתי חושב שעוד סרט לילדים שם, חוץ מהקרנות חוזרות של "טוטורו" (סרט נפלא, אבל כבר עשה פה את הסיבובים שלו בקולנוע, בכבלים, בהפצה ביתית ואיפה לא) יכול למשוך קהל. אבל מה אני מבין.
לא באותו בית קולנוע.
רק ציינתי את ההעדפת האיכות הברורה של המפיצים בארץ בכל הנוגע לאנימציה.
מצטרפת להמלצה על The Invisible War
(ל"ת)
מצטרף ל Arrietty
הממ, כן, אין לי מה לכתוב עוד כאן. פסקול נפלא, אולי?
מרגרט
ראיתי אותו בפסטיבל חיפה. מתחיל נהדר עם עלילה לא צפויה. מציג דמויות מצוינות (בכלל יש לו אנסמבל שחקנים מצוין ומגוון) ואנושיות. מסתיים קצת מאוחר מדי (אחרי שעתיים וחצי) ולא מספק מדי. אבל בכל זאת אחד הסרטים המרגשים החכמים והנוגעים שראיתי השנה.
לגמריי!
אבל הוא שייך ל2011, לא?
לפי ימד"ב - כן.
אבל כל עוד הוא לא הופץ בארץ, ולא הוזכר בסקר של השנה שעברה, הוא יכול להיכלל בסקר של השנה.
בכל מקרה הסרט הופק ב-2007
וישב על המדפים על שנה שעברה.
וגם - גרסת השלוש שעות יצאה ב-2012
עוד לא החלטתי מה אני חושב על הסרט. הרבה רגעים מצוינים לצד רגעים מעצבנים ומיותרים.
הסרט הזה, בעיני,
הוכחה חד משמעית לעובדה שאליסון ג'אני היא מלכת היקום. לאורך כל הסצנה בהשתתפותה פשוט הפסקתי לנשום. בסה"כ סרט יפה ממש, ואהבתי במיוחד את השימוש בשיר הקסום "spring and fall". אחרי סצנת התאונה, הסרט מפסיק להיות כזה חד ואנרגטי, אבל אני לא בהכרח מצטער על זה, כי אם כל הסרט היה נראה כמוה, כנראה שהיה קורה לי נזק גופני ממשי. אבל כן – תומך בהצטרפותו של מרגרט לסקר.
Shuffle
הוקרן באייקון ולא זכה למספיק התייחסות. היה הסרט הכי טוב בפסטיבל ללא ספק.
אני מניח שזה מקום טוב לשאול
מישהו ראה את "A Fantastic fear of everything"? ציפיתי לו המון זמן והוא לא הגיע, וכשנכנסתי מסקרנות לציון העגבניות הרקובות שלו ראיתי שהוא קיבל כמות מפתיעה של ביקורות רעות. אני אומר "מפתיעה" כי הטריילר כל כך גרם לי לרצות לצפות בזה שלדקה או שתיים שכחתי לרצות דברים כמו תזונה ומקום מגורים. אז מישהו מיושבי האתר יכול אולי להגיע איך הפער הזה קרה?
ראיתי. סרט מעניין
ומאוד לא קונבונציונלי. העלילה שלו בהתחלה נורא איטית ובעצם, כמעט ולא קיימת ולקראת סוף הסרט מתחילה להניע קצב. הסרט עוסק בעיקרו ב"פחד מכל דבר" ומתאר את המציאות המפוחדת של סיימן פג שנהדר, אגב. אני מאוד אהבתי את הסרט. אני קורא בזאת לצרף אותו גם לרשימת הסרטים!
בסדר
כן כולנו (ב"כולנו" הכוונה לאוכלוסיית עין הדג שהביעה אהבה חוזרת לפועלו של מר פג) אוהבים את סיימון פג ויש לסרט עיצוב חביב ומקורי (כולל כמה קטעי אנימציה/בובות לא שגרתיים) שהופכים אותו למעניין לצפיה גם ברגעים המתים יותר (ויש כמה וכמה וכאלו) אבל בסופו של דבר הוא לא מתגבש לידי כלום – לא מבחינה עלילתית ולא מבחינה תוכנית. כמו להיות על קרוסלה – זה מסע חביב שלא לוקח אותך לשום מקום.
אברהם לינקולן צייד הערפדים
סרט מגניב ביותר.
חולק עליך
גם אני בהתחלה התלהבתי מהקונספט, אבל הסרט הזה איכזב אותי מאוד. לוקח את עצמו ברצינות תהומית, משעמם, וגם כשיש אקשן זה לא משהו שלא ראינו כבר. אחד הסרטים הגרועים שראיתי השנה, ואני יכול להבין למה הוא לא הופץ פה.
אני דווקא נהנתי ממנו.
הוא לא היה סרט מצוין אבל הוא היה כיפי.
אני בטוח שבארץ הופצו סרטים גרועים ממנו השנה.
שווק בארץ ולכן לא רלוונטי
(ל"ת)
לא, הוא לא הופץ בארץ.
(ל"ת)
אז שווה לחזור לטיעון שזה סתם סרט גרוע
(ל"ת)
כבר עשיתי פישלייק למי שאמר "הפשיטה"
אבל אני לא מבין איך עוד אף אחד עוד לא אמר "מחוברים לחיים", הוא נראה לי די פופולארי.
כי הוא הופץ בארץ
לא סתם, הוא גם הסרט הכי מרוויח בארץ השנה, אם הבנתי נכון
אופס, FAIL שלי
אני לא מבין איך שכחתי את ה״חצי מיליון ישראלים התחברו לחיים״
ו![!אוף!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_off.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_off.gif" alt="" width="" height="" />)
החלפת תמונה! תתחדש ![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
The Sessions
אחד הסרטים המרגשים ביותר שראיתי ב-2012, בעיקר בגלל ג'ון הוקס. אבל זה גם התפקיד הכי טוב של הלן הנט מאז האוסקר שלה על "הכי טוב שיש".
קשה לי להאמין שהוא לא יופץ בארץ.
אמנם כרגע לא ידוע לי על תאריך הפצה או מי המפיץ שלו, אבל זה נראה כמו סרט שיכול להיות להיט בארץ (הרעיון הבסיסי שלו אפילו מזכיר את "מחוברים לחיים"). אני בטוח שנראה אותו במהלך 2013.
במיוחד כשקיים סיכוי למועמדות לאוסקר
לא בטוח לגבי קטגוריית הסרט, הוא די מדשדש על גבול עשרת הגדולים, אבל מועמדויות לג'ון הוקס והלן האנט על משחק נראות מאוד סבירות.
This just in:
"The Sessions" (נכון לעכשיו) לא יוקרן בארץ מסחרית, אבל הוא יגיע לחמש הקרנות בסינמטק ת"א בין ה-8.1 – 19.1, תחת השם "מפגשים".
עדיין לא ברור לי למה שהוא לא יקבל הפצה מסודרת יותר בארץ, ואני מניח שזה עדיין יכול לקרות בשלב מאוחר יותר, בעיקר אם הסרט יקבל מועמדויות לאוסקר (כפי שקרה למשל עם "127 שעות", שכמעט נגנז בארץ, אבל האוסקר הציל אותו).
לפי טיקטנט
ההקרנה של ה-19.1 היא עם הרצאה. התכניה של אתר הסינמטק עוד לא מעודכנת לחודש ינואר, אז אין פרטים נוספים.
שמע את קולי!!!!
סרט מצוין שהוקרן באייקון השנה. מבויים היטב, תסריט מעולה ומשחק מדהים של בריט מארליג, שגם כתבה.
האמת שלא כזה אהבתי אותו
הוא די מעניין עד שהוא נגמר ב… כל כך כלום, וואו. חסרה שם איזה חצי שעה של סרט.
"הים הצהוב"
או באנגלית "The Yellow Sea", או בשפת המקור "Hwanghae". בימד"ב רשום שהוא מ-2010 אבל ראיתי אותו כשהוקרן בפסטיבל חיפה השנה.
זה מותחן קוריאני מצויין. גם קטעי אקשן מעולים כמו שאסיאתים יודעים לעשות, וגם בנייה מושלמת של אווירת מתח. עלילה אמנם לא גאונית, והסרט ארוך יחסות – אבל הוא בנוי באופן שמצדיק יפה את אורכו.
כמו כן, "הפשיטה", וגם "Shuffle" שצוינו כבר.
אני לא יודע אם זה "הוגן" לציין סרטים מלפני שנתיים (יש בכלל כללים לדבר הזה)…
אבל אם כבר אז כבר – השנה הוקרן בסינמטק סרט האנימציה היפני Redline שמכיל כל כך הרבה דברים מגניבים שיש באמת סכנה שהמוח האנושי לא מסוגל להתמודד איתו – מפלצת הפלזמה בצורת תינוק ענקי שמשמידה דברים בעזרת היללות שלה שמשוחררת מהכלוב רק כדי לעצור מרוץ בין כוכבי זה משהו שמגיע באמצע(!) – בכל סרט אחר זה היה רגע הקליימקס אבל ב Redline זה רק עוד טיפה בים של טירוף.
על אחריותכם בלבד
אחלה סרט ובעיקר אין על וברי פלזה…
האם "'win win"
שייך לשנה הזאת?
כי הוא היה אחד האנדראסטימייטד החביבים עלי.
לא, "ווין-ווין" נכלל בטופס של השנה שעברה.
(ל"ת)
ילנה
סרט רוסי חזק מאוד שהגיע לארץ ב-2012 (לא בטוח שהוקרן בקולנוע).
מדובר על סרט מאת הבמאי של "השיבה" המצוין שהגיע למקום מכובד בסקר קודם של עין הדג. הסיפור של הסרט הוא מאוד "קטן" והקצב שלו ממש לא בסגנון הוליוודי, אבל למי שיש סבלנות לסרטים זרים – שווה את זה לגמרי.
הביקורת המלאה ברוזבאד:
http://rozbud.co.il/wordpress/?p=14763
הוקרן בארץ.
http://www.fisheye.co.il/movies/elena/
הממ מודה שלא בדקתי את העניין לעומק... מצטער
חשבתי שזה הוקרן רק בפסטיבלים.
Beasts of the a Southern Wild
אישית, פחות התחברתי לסרט הזה, אבל הוא שווה אזכור.
הוא הוקרן בהפצה רחבה
אולי רחבה זו לא מילה מדוייקת, אבל הוא כן הוקרן בבתי קולנוע מרכזיים
האם Searching for Sugar Man הגיע לארץ?
ראיתי אותו בארה"ב, ונמסתי. סרט תיעודי נהדר לגמרי.
Bernie - Richard Linklater
(ל"ת)
Marina Abramovic: The Artist Is Present
(ל"ת)
חוש מושלם נחשב?
כי הוא הוקרן ב-2012 בפסטיבל הקולנוע הבריטי, אבל הוא למעשה משנת 2011.
סרט מעולה אגב, מאוד מומלץ למי שפספס
אכן סרט טוב.
לא גדול או בלתי נשכח, אבל בהחלט משהו שווה לבדוק. יואן מקגרגור ואווה גרין בתפקידים מצוינים.
iron sky
יכול להיות שזה הוקרן בארץ? אני לא זוכר שנתקלתי בזה
בכל מקרה, אחד הסרטים שהפתיעו אותי השנה, אולי זה בגלל שבאתי אליו עם אפס ציפיות, אבל ממש נהנתי ממנו…
לא ראיתי הרבה סרטים השנה
אבל אני ממליץ בחום על Samsara, סרט תיעודי ממש טוב.
שני סרטים מעולים
compliance של קרייג זובל מצויין וכמובן "מרגרט" של קנת לונרגן שזה בעיניי הסרט האמריקאי הכי טוב של החמש שנים האחרונות
'זה חייב להיות המקום' הוא מ2011 נכון? אם כך אהיה חייבת פשוט להציע את 'ילנה' שכן הוקרן בארץ מאחר ולא מצאתי אף מקום בסביבתי שמקרין אותו התייאשתי והסתפקתי בצפייה ביתית.
וכמו כן מה לגבי 'אנה קרנינה' או שזה עדיין מוקדם מדי?
זה מי שבכל מקרה עולה לי לראש באופן מיידי,
כמובן מכמה חודשים האחרונים ושהוקרנו בהקרנה מסחרית בארצינו אהיה חייבת להצביע לאביר האפל ולסוף המשמרת במידה ויהיו ברשימה.
"זה בוודאי המקום" הוקרן בארץ ב-2012.
לגבי "אנה קרנינה", אכן מוקדם מדי, הוא עולה בשבוע הבא.
רובי ספארקס
הסרט הזה הןא אחד הסרטים השלמים ביותר שראיתי. והוא פשוט הברקה. איך שלא נפענח אותו (סרט מד"ב, סרט על הליך של יצירה, רומן (?) מסוג מאד מסוים, יחסי יוצר יצירה וכו… ואולי כל האפשרויות נכונות) הוא פשוט מבריק. תסריט מעולה שקיבל בימוי עדין ורווי הומור עם צוות שחקנים נפלא שעושה שימוש מאד חכם בעיר לוס אנג'לס בה הוא מתרחש (מדהים עד כמה לוס אנג'לס, אחת הערים המצולמות ביותר בתולדות הקולנוע, לא מקבלת טיפול באמת אוהב ברוב הסרטים המצולמים בה. רובי ספארקס מצטרף לנבחרת מובחרת של סרטים שכן עושים זאת: תמונות קצרות, צ'יינהטאון, שלום לנצח ועוד כמה שבטח כבר שכחתי). פשוט יופי של סרט.
מחזק את ההמלצות על:
"לא בוגרת" – אני לא מבין למה הסרט לא יצא לקולנוע, היה יכול להצליח לדעתי
"על אחריותכם בלבד" – סרט קסום, לא ידעתי עליו כלום לפני הצפייה ואהבתי מאוד
"מרתה מרסי מיי מרלן" – סרט מורכב ויפה
וגם אהבתי את "ג'ף שגר בבית" החביב מאוד
איזה אידיוט אני ששכחתי
רשמתי מספר סרטים נחמדים ושכחתי דווקא את אחד הסרטים היותר טובים שזכיתי לראות השנה: "אנטי-ויראלי" – של ברנדון קרוננברג (הבן של דייויד) שמראה שהוא מביא יחס צעיר יותר ומרענן על אותו קו יצירתי שאביו עיצב, ונראה כי במובן מסויים מחפה על הפאשלות האחרונות של האבא.![!18!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_nokids.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_nokids.gif" alt="" width="" height="" />)
הרעיון של הסרט מעניין והוא לוקח אותו לכיוונים גרוטסקיים, עם אמירה מסויימת על עולם המציצנות והיחס בין קהל הצורכים לסלבריטאים עצמם כמובן כשהכל מוקצן מאוד. כולל הופעת אורח של מלקולם מקדאוול.
מה שגם רציתי לציין בנוגע לסרט זה שהוא כלל את ההופעה הטובה ביותר שראיתי השנה לדעתי, של השחקן הראשי – כיילב לנדרי ג'ונס (מוכר יותר מהפריקוול "אקס-מן: שלום כיתה א'"). כיילב נתן הופעה פשוט מחשמלת, צורמת, מדוייקת, דוחה ונראה לי שמעולם לא חשתי אהדה לדמות חולנית כמו שהוא גילם. מאוד הייתי רוצה להכליל אותו בטופס, אך אבוי נראה כי איחרתי את המועד להכניס את הסרט לרשימה.
לפחות לא מאוחר מדי להמליץ לראות את הסרט הזה לכל מי שאהב פעם סרט של דייויד קרוננברג (ואני מדגיש פעם, כלומר סרטיו מהמילניום הקודם), או בכלל חובבי סרטים עם אמירה נוקבת כלשהי או שימוש באלמנטים גוריים, דם, מזרקים, ואיברים פנימיים. מאוד מומלץ אבל
הטופ 5 שלי שלא הגיעו למסכי ישראל
Sleepwalk With Me
V/H/S
Wild Bill
The Loved Ones (למעשה נודד בפסטיבלים מאז 2010)
Kill List (גם לא בטוח ששייך ל2012. בן וויטלי ביים מאז שני סרטים נוספים: 'חופשה נעימה' שיעלה בארץ בסוף ינואר ו-A Field in England שעכשיו בפוסט וצפוי לצאת בחודשים הקרובים).
סרט של לוק בסון שלא הרבה שמעו עליו
The Lady – דרמה פוליטית על חייה של אונג סאן סו צ'י הבורמזית.
סרט מעניין עם הופעה מרשימה של מישל יו בתפקיד הראשי.
מישהו סקר פה את הסרט בעברית:
http://srita.net/2012/07/02/the_lady_review
*אמנם בIMDB כתוב שהוא יצא ב2011, אבל ברוב המדינות הוא יצא ב2012.
Detachment
'מנותק' בעיברית
קון טיקי
חיכיתי חיכיתי,
ומי לא בא?
קון טיקי.
הייתי נוסעת עד לאוסלו לראות, אבל וודאי לא יהיה תרגום מנורבגית לעברית.
http://www.kontikifilmen.no/
נראה כמו סרט שעשוי עוד לקבל הפצה בארץ.
(ל"ת)
נראה לי שהרפסודה של פיי תפסה לקון טיקי את המשבצת של סרט לבד בים.
כבר חצי שנה מאז הושק הסרט באוסלו.
להיירדאל עצמו לקח פחות זמן לחצות את האוקיינוס על הרפסודה מאשר לסרט לעלות ארצה.
הזמן שעבר מאז שהסרט הוצג באוסלו
לא מעניין למפיצים את קצה הזרת. לסרטים "זרים" לוקח לפעמים שנה ויותר לעשות סיבובים מסביב לעולם (וזה פועל בכל הכיוונים – "הערת שוליים" הוקרן בארה"ב כמעט שנה אחרי שהוקרן בארץ). ימד"ב מציין כמה תאריכי הפצה של "קון טיקי" במדינות אחרות, כולן ב-2013. אם הוא יקבל מועמדות לאוסקר זה עשוי לקצר את זמן ההמתנה.
הסרטים שלי
טכנית שניהם יצאו ב-2011 לפי ימד"ב, אבל עד כמה שידוע לי, לא הופצו בארץ ולא השתתפו בסקר של שנה שעברה:
Headhunters
קומדיית פשע נורווגית
http://www.imdb.com/title/tt1614989/
ועוד סרט נורווגי קטן וחמוד בשם Turn me on, Dammit!
http://www.imdb.com/title/tt1650407/
Berberian Sound Studio
שלפי הביקורות שאני קורא גם לא ממש הוקרן בחו"ל. הסרט בעיקר ניתן לצפייה ברשת, והוא מומלץ מאוד.