כשקוראים חדשות קולנוע – כמו כל חדשות אחרות, בעצם – צריך לדעת לסנן את האות מהרעש, או את התוכן האמיתי מהבולשיט. הרבה ידיעות הן איפשהו בין "או דון פיאנו" לבין "אנחנו שוקלים את האפשרות", והרבה כותרות סנסציוניות לא הפכו לשום סרט. להמחשה, אפשר לעבור על כל ידיעות ה"יומית" המבשרות על סרטים עתידיים שהופיעו באתר לאורך השנים, ולראות כמה מהם באמת הגיעו לבתי הקולנוע.
זה לא אומר שכל הידיעות האלה שקריות, רק שלפעמים הן לא אומרות הרבה. למשל, הידיעה על כך שבעקבות ההצלחה(?) של "באטלשיפ" מפותח סרט על "Hungry Hungry Hippos" היא לא לא-נכונה, איפשהו בצינורות האולפניים המקובלים באמת מסתובב קונספט כזה, אבל זה לא אומר שנראה אותו בקולנוע בשנים הקרובות, או בכלל. גם הידיעה על כך שסרט המבוסס על הסדרה "מק'גייוור" נמצא איפשהו בפיתוח, שעליה ידוע כבר כמה שנים, אינה בדיוק מפתיעה, ובפני עצמה לא אומרת כלום.
כשדברים מתחילים לזוז בעניין הסרטים האלה – זה הזמן להתחיל להתייחס אליהם, אם כי זה עדיין לא מבטיח שהם יקרו. אז הנה, עכשיו זה (כנראה) רציני: לסרט "מקגייוור" יש במאי. והוא די מפתיע: ג'יימס וואן, הבמאי של "המסור" המקורי וסרט האימה "הרוע שבפנים", ולפי התמונה ב-HollywoodReporter, נראה כמו ילד סיני בגיל בר מצוה.
אז כנראה שבאמת יהיה סרט "מקגיוור". משום מה. "רחוב ג'אמפ 21" סימן את הנקודה המדויקת שהחל ממנה אי אפשר כבר לעשות גירסאות קולנועיות רציניות לסדרות טלויזיה משנות השמונים – הדרך היחידה לעשות את זה היא כפארודיה. "מקגייוור", ממילא, זכור היום יותר מהפארודיות עליו ובתור מטבע לשון ("בניתי מכונת יריה ממיקסר, עט כדורי שתי גומיות ו-DVD של ארנה ומשה דץ. ממש מקגייווור"). מאשר מהסדרה עצמה. פטי וסלמה מהסימפסונס מתות על מקגיוור (וגם הבדיחה הזאת כבר בת, כמה, 20 שנה?). לפני שנתיים יצא הסרט "MacGruber", שהוא כולו פארודיה על "מקגייוור", והיה כשלון כלכלי מוחלט. אז מי החליט שמה שחסר לאנשים זה עוד מקגייוור "אמיתי"?
אז מה המסלול האמיתי של סרט?
ומתי אפשר להתחיל להתייחס לשמועות בתור "זה דבר שעומד לקרות"?
אני מניח שיש בהתחלה פיטצ' סייל, ומישהו קונה את הזכויות…
ואז מה?
תסריט? במאי? שחקן ראשי? קונספט ארט?
מה מגיע קודם ומה מבשר על זה שיש דברים בגו?
אין תשובה חד משמעית.
יש הרבה מסלולים שונים שסרט יכול לקחת, ויש סרטים שעושים את המסלולים ה"נכונים" ועדיין נופלים בדרך.
באופן כללי, אם האמירה היא רק ש"[אולפן] הולך לעשות סרט שמבוסס על [מותג]" – בלי פרטים ושמות – המשמעות היא אפסית. אם מוסיפים לזה את "…ושכר את [מישהו] כדי לכתוב טריטמנט" – טיפה יותר, אבל עדיין ממש לא הרבה. כשמוזכר כבר שם של במאי, לא כ"שוקל את התפקיד" או "נמצא בדיונים" אלא כשידוך רשמי, כנראה שיש דברים בגו. גם אם מוזכר תאריך הפצה ספציפי, אפילו אם אין עדיין במאי, זה בדרך כלל אומר שהאולפן רציני.
יש בכלל מקגיוור בלי ריצ'רד דין אנדרסון?
בשבילי הוא כל כך מזוהה עם הדמות (לטוב ולרע) שאני לא ממש רואה את הפואנטה בלעשות סרט מקגיוור בלעדיו.
שכחתי להוסיף:
אני גם לא ממש רואה את הפואנטה של לעשות סרט מקגיוור עם אנדרסון.
למה לא?
לא חסרים שחקנים שיכולים להכנס לנעליים של דמות עבר. אנדרסון לא שחקן-על שאף אחד לא יכול לעשות מה שהוא עשה. דוגמה טובה (לדעתי), בראדלי קופר בצוות לעניין, ללא קשר לאיכות הסרט עצמו, היה Face מעולה.
אגב, למעוניינים, רשימת האילתורים המלאה של מקגיוור. שווה הצצה.
לא יודעת אם זו דוגמה כל כך טובה
כי צוות לעניין היו, טוב, צוות, ולא היתה שם דמות אחת דומיננטית (אולי BA? באמת קשה לי לדמיין מישהו חוץ ממר טי משחק אותו). מקגייוור הדמות ממצה את מקגייוור הסדרה, וכשאני חושבת על הדמות אני חושבת על אנדרסון – לא בגלל שהוא שחקן כל כך מעולה (או שהדמות כל כך מעניינת) אלא מכיוון שזה הקישור שקיים אצלי. לקחת מישהו אחר ולקרוא לו מקגייוור נראה לי חסר משמעות, אם כי כפי שאמרתי גם הרעיון הכללי של לעשות סרט מקגייוור ב-2012 נשמע לי די חסר משמעות אז אולי אני לא הבן אדם הנכון לשאול.
דווקא מאוד מעניין לראות מה מקגייוור יעשה בשנת 2012.
כל הקונספט של הסדרה היה "בנאדם שמתעב אלימות, ואף פעם לא משתמש באקדח, נקלע למצב בו הוא חייב להתגונן, אז הוא משתמש בפריטים שבהישג יד".
יש המון דברים שנמצאים היום בהישג יד ופעם לא היו. אם הוא יכול לבנות פצצה עם גומיה, דמייני מה הוא יעשה עם סמארטפון…![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אולי יעשו סרט על חזרתו מהפנסיה
למשימה אחת אחרונה… וילהקו את אנדרסון.
אני מסכימה איתך, גם לי זה נשמע כמו רעיון מיותר להפליא.
אם כן, יהיה לו לא פשוט.
לפי מה שקראתי פעם ב"סטארגייט" אנדרסון לא ביצע את הפעלולים שלו בעצמו כיוון שב"מק'גייוור" הוא כן ביצע אותם בעצמו (מה שדפק לו את הברכיים במשך השנים, או משהו כזה).
שלוש מילים:
ניל. פטריק. האריס.
דווקא היה מי
שחזה את בואו של הסרט על ההנגרי הנגרי היפו'ז כבר די מזמן. ככה זה בערך הולך להיראות:
http://www.youtube.com/watch?v=dB14bTUWRwI
סליחה, הנה הלינק המעניין באמת
http://www.youtube.com/watch?v=m6WCZ3cZ27U
לא שמעתי על התוכנית בכלל,
אבל הבמאי גורם לזה להישמע מאוד מסקרן. אחרי "המסור" הראשון והטוב ואחרי "הרוע שבפנים" המעולה (אחד מסרטי האימה הטובים שראיתי) אז אני מחכה מאוד לפרוייקט הבא שלו.
גם אם זה לא אימה.
מעניין מאוד איך זה יהיה.
חיכיתי שיגיע לפה מישהו שבכלל לא מכיר את התכנית
ארורים תהיו, גולשי עין הדג הצעירים!
אוקיי, אז אני אמליץ על זה.
אם אין לך בעיה עם סדרות של פעם (מבחינת קצב, נגיד) ואתה בעד סדרת הרפתקאות ואקשן (יחסי לשנות ה-80 כמובן), זה יכול להיות די מגניב.
חשבתי שג'יימס בונד החדש הוא מחווה למקגייוור...
זו הסיבה שליהקו בלונדיני, לא?![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
מבחינתי אין ולא יהיה מקגייוור מלבד ריצ'ארד דין אנדרסון!
למעשה אחת הסיבות שלא צפיתי ב"סטארגייט" היא שהוא כבר לא בלונדיני וזה קורע את לבי. (ואז דווקא ניסיתי לצפות וגיליתי שזה סרט אדיוטי שלא ברור לי מי איך ולמה חשבו שזה רעיון טוב להפוך אותו לסדרה; ואז צפיתי בפיילוט של הסדרה ולא הבנתי מי איך ולמה אישרו אותה… אבל במופלא ממני אני לא חוקרת ולא דורשת).
ופרט טריוויה: הידעתם שבאחד מפרקי מקגייוור שולבו קטעי מרוץ מיני קופר שנגנזו מהסרט המקורי "הג'וב האיטלקי"?
נ.ב.![!אקשן!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_clapper.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_clapper.gif" alt="" width="" height="" />)
גילוי נאות: קניתי את המארז השלם ב-DVD. מי שרוצה להצטרף אליי למרתון צפייה, מוזמן.
סטארגייט התכנית מאוד שונה מהסרט
והיא מאוד משתנה אחרי העונות הראשונות שלה. שזה לא אומר שזו תכנית מעולה או שממש שווה להקדיש לה זמן (תכנית חביבה וסבירה, אבל לא יותר מזה), אבל מה שמעניין זה בדיוק כמה ברור שאנדרסון מנסה להתרחק כמה שיותר ממקגייוור. הדמות שלו צינית, רוויה בהומור שחור, והכלי העיקרי שלה הוא רובה, לא אלתורים.
לא נראה לי שהוא לקח את הג'וב
דווקא בגלל המאפיינים השונים של הדמות. זה בטח היה שיקול בין שלל השיקולים האחרים, אבל בסופו של דבר זו בטח פשוט היתה… עבודה. ודמות שנשמעה לו מעניינת. וזה הצליח, הוא נשאר שמונה עונות. זה לא הולך ברגל.
הסדרה בהחלט שווה השקעה, לחובבי הז'אנר.
הז'אנר הוא "סדרות בינוניות שחובבי מד"ב אוהבים כי הרגילו
אותם לסטנדרט כל-כך נמוך שכל דבר שהוא לא גרוע במובהק נראה, בהשוואה, מעולה"?
לאו דווקא. הז'אנר הוא "סדרות מגניבות ואיכותיות
שלא כל אחד קולט וזה בסדר גמור כי לא כל שבעת מיליארדי בני האדם בעולם אוהבים אותו דבר, כמו שאני לא אוהב כל דבר שמישהו אחר ממליץ עליו ואני חי עם זה בשלום ובשלווה".
זה הז'אנר.
בתור מעריץ סטארגייט אני מוחה בתוקף
הסדרה אומנם לא עוסקת בשאלות פילוסופיות ומוסריות כמו בבילון או BSG
אבל היא הייתה סדרה שלא העליבה באף שלב את הצופים שלה (בניגוד להמון סדרות מד"ב אחרות) והצליחה לאורך עשר העונות שלה לצייר עולם אחיד, בעל הגיון פנימי, דבר שמאוד עזר להשעיית הספק הכה קריטית בתחום הזה.
ויש בה גם מוסר ופילוסופיה.
(את בבילון אני לא זוכר ו-BSG לא ראיתי)
יש, אבל בכמויות קטנות
אני אתן דוגמה הכי פשוטה, הג'אפה והיחס שלהם לגואולד לא חלק עיקרי מהסדרה, למרות שהוא מעלה נקודה מאוד חשובה, האם תרבות של עבדים לוחמים אשמה באופן אוטומטי בפשעים שהיא ביצעה ?
הוא שאמרתי: סדרה בינונית.
זה לא דבר רע. בהחלט אין מספיק דברים בינוניים בטלוויזיה. אבל סדרה טובה במיוחד – ברמה של, נגיד, 'שובר שורות', 'הסופרנוס', 'בטיפול' וכדומה – היא לא הייתה.
מצד שני, כמעט ואין סדרות מד"ב שהן כן טובות במיוחד, אז זה בהחלט הישג שאסור לזלזל בו.
Firefly הייתה מוצלחת, וגם BSG טובה; לדוקטור היו כמה פרקים נהדרים; הסיפור הכללי של Babylon מרשים. אבל סדרה שמתחילתה ועד סופה הייתה יצירת מופת, בלי פרקים (או שחקנים) מזעזעים באמצע? אולי 'האסיר'. אולי.
ודווקא בעיני סטארגייט טובה יותר מ-BSG.
מצד שני, לא שרדתי עונה שלמה של BSG, הטמטום וחוסר הלכידות הפנימי שברו אותי. סטארגייט, לעומת זאת, היתה בשיאה מבדרת, קלילה, מעניינת, עם דמויות מעולות והמון דמיון.
אוסיף ואומר שריצ'רד דין אנדרסון היה שם אחלה – אבל הדרדר קשות לקראת הסוף, כך שבהחלט לא הייתי מנסה להחזיר אותו כגיבור אייטיז מזדקן סטייל סטלון.
שתיהן בינוניות.
זאת הבעיה: אין לנו סדרות מופת של מדע-בדיוני בטלוויזיה. פשוט אין.
בעיני BSG הייתה לגמרי סדרת מופת
אבל אולי כדאי שנקטע את האוף הזה באיבו.
אני לא מסכימה.
תיקים באפלה אולי לא הזדקנה בחן, אך היתה משובחת (בטח ובטח ביחס לזמנה).
פיירפליי היא מופתית (הפרק האחרון, "אובייקטים בחלל", בפרט, הוא אחד הדברים הטובים שאי פעם שודרו בטלוויזיה בעיני).
פארסקייפ אמנם התחילה מדשדשת, וסיימה הרבה יותר מדי אחרי שהיוצרים שלה שקעו לדמנציה לא קוהרנטית כזו או אחרת, אבל אי שם בדרך הם עשו כמה דברים נפלאים.
כמו כן, "ננס אדום" כללה כמה מהרגעים הטלוויזיוניים הקומיים החביבים עלי, ובהחלט מדורגת גבוה מאוד בינות לסיטקומים.
ואלה רק הסדרות שעונות על הדרישה "מופתי", בדור שלי ולטעמי. יש עוד לא מעט סדרות טובות מאוד (סטארגייט היא כזו. גם עונות מסוימות של סטאר טרק, אם כי הייתי קטנה יחסית ויכול להיות שהיום הייתי חושבת אחרת), וכמה סדרות שאומרים לי שהן מצוינות, אם רק הייתי שורדת את העונה הראשונה האיומה שלהן (בבילון 5, בטלסטאר גלקטיקה החדשה).
מסכימה עם הכותרת, לא עם התוכן
פרט לסדרות שמאצ' הזכירה, חלל עמוק 9 היא לדעתי אחד מהשיאים של הטלוויזיה המד"בית, ובהחלט ראויה לתואר סדרת מופת.
למה B5 לדעתך B5 היא לא סדרת מופת?
מעבר לעובדה שהיא פרצה דרך בכך שהיא היתה סדרה של 4 (או 5) עונות עם ARC אחת?
לדעתי ממש לא, אבל זה לא המקום לדון בכך
ולכן אפנה לביקורת שכתבתי באתר השכן (יש ללחוץ על חוצץ "ביקורות" ולגלול מעט למטה).
מסכים עם MuchRejoicing
לגבי המופרכות של BSG, אבל לא אוסיף יותר להכביר במילים
וזהו סוף האוף
הסיבה לבחירת במאי "המסור"
לדעתי נבחר הבמאי של המסור מכיוון שהוא הוכיח את עצמו כבעל דמיון מפותח בבניית מכונות מאמצעים דלים, מה שמקגייור מומחה לעשות.
מי שרוצה להיזכר,
הנה הפארודיה של זהו זה:
http://www.23tv.co.il/1133-he/Tachi.aspx
Maybe better NOT...
Since living in Germany we had here TV commercials for Mercedes Benz – and this guy was the star – I admit not very convincing.. (lame even…):
http://youtu.be/ctHqQgnhvKo
דווקא מוצלח למדי
בשביל פרסומת.
אלוהים אדירים.
MacGruber היה סרט כל כך גרוע. שעה וחצי של כלום- אפילו גיחוך לא עלה לנוכח הזוועיה שבה חזיתי על המסך.
אבל זה לא בהכרח אומר שאי אפשר לעשות סרט חצי פארודי מוצלח על הפרנצ'ייז.