"הדיבוק" הוא אחד מאותם סרטי אימה שמתחילים בהצהרה השקרית "מבוסס על סיפור אמיתי". ובכן, לא, הוא לא. "הדיבוק" לא מבוסס על סיפור אמיתי, וגם לא על המחזה הידוע של "הבימה". הוא מבוסס על מודעה באיביי. לא, ברצינות. ב-2004 פרסם סוחר עתיקות באיביי מודעה שבה הציע למכירה ארון יינות שאותו קיבל, לטענתו, מניצולת שואה יהודיה, שהכיל כמה פריטים מוזרים, וגרם לתופעות מוזרות לקרות בקרבתו. לטענתו מדובר היה ב"תיבת דיבוק" – שבה לכודה רוח רעה. דיבוק הוא תופעה שקיימת (כלומר, לא באמת קיימת, אבל אתם יודעים) במסורת היהודית, אבל "תיבת דיבוק" – זה היה פרי דמיונו של המוכר היצירתי, שהשיג על הקופסה המקוללת-כביכול 280 דולר. ובכל זאת, נחמד לראות, לשם גיוון, גם טיפה מסורת יהודית, גם אם מופלצת, בתוך ז'אנר האימה המלא בדרך כלל באנטי-קרייסטים, צלבים ישרים והפוכים ודימויים נוצריים אחרים.
אלא מה, גם במעט העבריות שיש בו הסרט מפשל. קופסת הדיבוק הנ"ל מעוטרת אמנם בכתובות בעברית, אבל הן הפוכות, כתובות לאחור (תאזכ הרוצב) ודי ג'יברישיות. חבל. אם כבר עושים סרט אימה עברי, בטח לא היה נורא קשה למצוא איזה יועץ שאשכרה יודע לכתוב עברית בכיוון הנכון. והדוגמה הזאת מאפיינת היטב את הסרט כולו: היו לו רעיונות מעניינים, אבל ביצוע מחופף מקלקל את כולם.
את הקופסה המקוללת מוצאת ילדה קטנה, ובעקבות זאת היא מתחילה להתנהג מוזר, להביט על אנשים באופן קריפי ולגלגל עיניים לכיוונים מטרידים. דבר כלשהו השתכן בילדה הזאת, ויש צורך לגרש אותו. בקיצור, מלבד השפה שבה נאמרות ההשבעות והקללות, זה היה יכול להיות רימייק של "מגרש השדים", כשאת מקום הכומר מחליף כבוד הרב מתיסיהו. הילדה הקריפית (נטשה קאליס) עושה עבודה לא רעה, אם כי ההורים שלה (ג'פרי דין מורגן וקיירה סדג'וויק) איומים, והדמויות שלהם הם קלישאות בלתי מהולות. אבל סיפור מוכר אף פעם לא הפריע לסרטי אימה לעבוד. רק דבר אחד חסר כדי להפוך את הרימייק המגויר הזה לראוי: משהו מפחיד.
ברור לחלוטין, ברור מדי, ש"הדיבוק" נועד להיות סרט אימה למבוגרים בלבד, מלא בזווועות משעשעות – אבל בסופו של דבר הגיע לקולנוע בגירסת PG-13 מסורסת, ללא הגבלת גיל. זה אומר שכל דבר מפחיד מדי בסרט נחתך החוצה – וזאת בעיה, כשמדובר בסרט, נו, אימה. התוצאה היא סרט אימה לילדים: סרט שמבטיח הבטחות ומאיים איומים, אבל אף פעם לא מממש אותם. יש הרבה מבטים מזרי אימה ומוזיקה שמבטיחה שמשהו איום ונורא תיכף יקפוץ ויבהיל אותנו עד מוות, אבל בסופו של דבר אין דם, אין מעיים ואין הקפצות, ואם כבר מישהו מואיל בטובו למות, הוא עושה את זה מחוץ לפריים. עוד דבר שלא קורה בסרט: הסצינה שמופיעה בפוסטר שלו.
הפשרה הזאת לא פגעה רק באפקטיביות של הסרט, אלא גם בעלילה ובהגיון הפנימי שלו. דמות אחת מסומנת כמי שעומדת לספוג את מלוא זעמו של הדיבוק. הסרט מכין אותנו לאיזו סצינת מוות אכזרי במיוחד. ואז, הדמות הזאת סופגת כמה שניות של התעללות, עוזבת את הפריים, ו… זהו. מאותו רגע היא לא מופיעה בסרט ואפילו לא מוזכרת, כאילו כולם שכחו מקיומה. בוודאי היתה חסרה כאן איזו סצינת מוות אכזרית במיוחד שתסביר את היעלמותה של הדמות הזאת, אבל היא תופיע כנראה רק בגירסה הבלתי מצונזרת של הסרט שתגיע ב-DVD בעוד כמה חודשים.
סרטי אימה לא-מפחידים הם לא חסרי תועלת לגמרי: הם שימושיים מאוד למתחילים, כאלה שרוצים לראות אימה אבל מפחדים לראות דם. אם זה מה שאתם רוצים, "הדיבוק" יספק לכם את זה, אבל אם אתם רוצים מהאימה שלכם שקשוקים או מקוריות, לא תמצאו כאן אף אחד משניהם.
פורסם במקור ב-NRG
כן. זה נורא מפתיע.
(ל"ת)
אני חייב לציין שבתופעה של "עברית הפוכה" יצא לי להתקל
כמה פעמים בדברים שמגיעים ממדינות אחרות – למשל באיזה רומן גרפי מארה"ב (לא זוכר איזה, כרגע) ולאחרונה גם בשלטים ועלונים לתיירים בפראג. אני מניח שלתוכנות גרפיות ומעבדי תמלילים בארצות זרות קשה להסתדר עם היישור לצד ימין בשפה שלנו.
מישהו צריך לספר להם על העניין הזה של עברית הפוכה
ראיתי גם פרק של אפיזודס שבו הייתה לוויה והכתובת על המצבה הייתה עברית הפוכה עם תחביר גוגל-טרנסלייטי כזה.
יכול להיות שאף אחד בהוליווד לא יודע שהתוכנות שלהם הופכות עברית?
זה לא רק עניין של תוכנות
במסגרת העבודה שלנו יצא לנו להתאים תוכנה שנכתבה במקור בקנדה לעבודה עם עברית, וזה מדהים עד כמה אין להם אפילו תפיסה בסיסית ביותר בנוגע למה זה "שפה שנכתבת מימין לשמאל". העבודה עם שפות כאלה דורשות כמה שינויים תפיסתיים, שהאנשים האלה איכשהו הצליחו לפספס כל אחד מהם. אותו הסיפור חזר על עצמו גם באיזשהו רכיב אמריקאי שאנחנו משתמשים בו בתוכנה שלנו, ושיש בו כל מיני אפשרויות של "Right to Left", שכל קשר כלשהו ביניהן לבין שפות אמיתיות שנכתבות מימין לשמאל הוא מקרי בהחלט.
אני חושב שזה מעבר לתוכנות, כמו שאתה אומר. זה משהו שנתקלים בו גם בציורים למשל. ראיתי ציורים עם לוחות הברית עם אותיות הפוכות בעברית ודברים דומים במוזיאונים בחו"ל.
שזה יותר מוזר,
כי אם אתה מעתיק את האותיות בכתב יד (ואין איזו תוכנה שמשתגעת בתווך), אז אתה פשוט מעתיק את האותיות. למה שתעתיק את זה הפוך?
כן, זה היה בולט לעין
ואפילו כתבו על זה ב"הארץ" – יש שם גם תמונה של הפלופ.
http://www.haaretz.co.il/gallery/television/1.1731326
הדוגמה האהובה עלי
http://www.patheos.com/blogs/slacktivist/2012/03/03/hebrew-fail-in-left-behind-ii/
מתוך אחד העיבודים לסדרה הנוצרית אוונגליסטית Left Behind. לא רק שהעברית הפוכה, ולא רק שזו לא עברית אלא תעתיק של האנגלית, אלא שמהפונט ובחירת האותיות בתעתיק די ברור שמי שעשה אותו מכיר יידיש הרבה יותר משהוא מכיר עברית.
אני רק שאלה:
האם אבי הילדה שורד את הסרט?
התשובה היא ספוילר, כמובן,
אבל למה אתה שואל?
כמובן.
ומאחר שאין לי כל כוונה לצפות בסרט, קיוויתי שתוכל לספיילר לי אותו.
הסיבה שאני שואל היא שלג'פרי דין מורגן יש נטייה למות בכל הסרטים/סדרות בהם הוא מופיע (או לשחק דמות מתה מלכתחילה). אז תהיתי אם זה נכון גם לגבי הסרט הזה.
זה בדיוק מה שחשבתי כשראיתי (להפתעתי)
שהסרט מדורג PG-13. שקלתי ללכת אליו, כי הקונספט של אימה ופולקלור יהודי מאוד מעניין אותי (היי, סרט על הגולם מפראג, למה לא?), אבל הביקורת (הנפלאה) הזאת אישרה את החששות שלי, ואני לא אלך.
אני זוכר שפעם בשיעור קולנוע הראו לנו סרט
על הגולם מפראג. הוא היה ישראלי, ואני לא ממש זוכר אותו, רק שהוא התחיל באמרה מוזרה על "ציפורן" (לא ידוע עם מדובר בפרח או באיבר בגוף), והתחיל כשהגולם נמצא בבית מלון כלשהו.
עכשיו ממש מסקרן אותי לדעת איך קוראים לו, למרות שזכרוני אומר שהוא היה ממש מעשמם (אבל הייתי בכיתה ז', אז אני לא ממש סומך על טעמי בסרטים באותה תקופה).
לפי ויקיפדיה,
ישנם חמישה סרטים על הקונספט של הגולם (אבל לאו דווקא בפראג), רובם בתקופות ממש מוקדמות של הקולנוע, אפילו בסרט האילם. אולי אחד מהם הוא האחד שאליו התכוונת:
http://en.wikipedia.org/wiki/Category:Golem_films
אבל כן, עיבוד מודרני ורציני לנושא יכול להיות נהדר. גיירמו דל טורו מישהו?
אם כבר סרט על המסורת היהודית
אני בעד תנור של עכנאי,זה אומנם לא אימה אבל זה יכול להיות סרט אקשן כל כך מגניב.
מש"א
רק שזה "תנורו של עכנאי", עם ו'.
Redrum
לא בדיוק שקלתי ללכת לזה (כלומר, זה לא היה בעדיפויות הראשונות שלי), ועכשיו נראה לי שאוותר עליו לחלוטין. אם אני הולך לסרט אימה, אני רוצה שהוא יפחיד אותי, יגרום לי לשבת על קצה הכסא בזמן שהמוזיקה עולה ועולה, ואז לקפוץ בבהלה עם כל האולם כשמתגלה שהרעש המוזר היה רק חתול תמים. אני לא אשלם מכספי בשביל סרט על ילדה שעושה לי מבטים מפחידים. בשביל זה אני יכול להוריד שוב כל סרט אימה. או להגיד לאחותי שהיא ראתה מספיק "גאליס" וגם אני רוצה קצת בטלוויזיה.
בקיצור, אני אוהב את ג'פרי דין מורגן, אבל….לא. נתראה בסרט האימה הבא.
מבאס.
ציפיתי לסרט, אבל כבר מאתמול הבנתי שמשהו מסריח, כי הסתכלתי על הביקורות הלא ממש טובות שהיו.
אבל ברצינות, בלי הסצינה שעל הפוסטר? זה כבר מוגזם.
תודה על הביקורת.
זה אותו סרט
שהפך את האתר לבית מדרש (ואותי לרפורמי…)?
זה לא היה אמור להיות סרט של סם ריימי?
סאם ריימי הוא המפיק.
באתי לכתוב שזה כנראה רק בשביל שיהיה אפשר לכתוב "מהיוצרים של 'קחי אותי לגיהנום'" על הפוסטר, אבל זה דווקא לא כתוב עליו, למרות שזה די מתבקש.
בגרסה העברית של הפוסטר (ובמודעות ובבאנרים)
אליבא דפורום פילם סם ריימי הוא אכן הבמאי
אני לא ראיתי את הסרט
אבל יכול להיות שהקטע של האותיות ההפוכות הוא מכוון כמו אותו רעיון מקביל של ה"שטן" הנוצרי שמופיע בהרבה סרטים, שגם שם יש הרבה מקרים של אותיות הפוכות ותפילות ברוורס.
תזכורת מ"העולם הערב":
http://www.youtube.com/watch?v=DVJ5vNIWK1U
PG-13
אני לא ממש חושב שה PG-13 הוא שעושה בעיות; יש סרטי אימה לא רעים ואפילו די מפחידים בדירוג כזה (למשל "החוש השישי" או "הצלצול"). הבעייה היא לא הדירוג, אלא הביצוע.
הבעיה היא
כשלוקחים סרט שנועד להיות R, וחותכים ממנו את כל הקטעים הטובים. אם הוא היה מיועד מראש להיות PG-13, אולי הוא היה טוב.
אני ממש לא בטוח שראיתי את אותו הסרט שמתואר בביקורת...
קודם כל הלכתי לקופה וביקשתי כרטיסים לסרט "הדיבוק" ואז הגיע השאלה "בן כמה אתה?", "17", "אפשר לראות תעודת זהות?", "בטח. אגב, מאיזה גיל הסרט מוגבל?", "הסרט מוגבל מגיל 16"…
"אבל רגע" חשבתי לעצמי "הייתי בטוח שהסרט הוא PG-13… טוב לא משנה."
הדבר השני שהפתיע אותי זה שלפחות 3 פעמים כל האולם קפץ, ראיתי בסרט כמה פעמים דם והסצנה שבפוסטר, למרות מה שרשום בביקורת, כן מופיעה בסרט – אפילו פעמיים.
הדבר השלישי האחרון שהפתיע אותי זה שדווקא כן נהניתי מהסרט. הוא היה עשוי נחמד והיה נחמד בכללי, המשחק היה נחמד, הבימוי היה נחמד, התסריט היה נחמד והפסקול היה נחמד.
הביקורת הכינה אותי לסרט שאני בא בשביל לצחוק עליו ובסוף גיליתי שהיא טועה לגמרי.
בקשר לחלק הראשון של התגובה,
הגבלת גיל לסרטים בארץ לא בהכרח תלויה או קשורה להחלטות של ה-MPAA האמריקאית ("טד", לצורך הדגמה, הותר לצפייה מגיל 14 ומעלה בארץ) והביקורת התייחסה לדירוג האמריקאי. למרבה האירוניה, זה לא הופך החלטות מסוימות של הצנזורה המקומית לפחות הזויות ומגוחכות מדירוגים מסוימים של ה-MPAA, כפי שראינו במקרה "כלבת" לעומת "פיראנה" הראשון (זאת אומרת השני) ומקרים אחרים.
שמוליק דובדבני כותב בYNET שהסרט חוטא באנטישמיות
מתוך סקרנות – מישהו ראה את הסרט ומסכים איתו?
(הכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4275630,00.html)
לא.
"הגם שהוא לוקה בריאקציונריות אנטישמית, הרואה ביהודים גורם המאיים על שלומה של המשפחה האמריקאית הפרוטסטנטית הלבנה".
העובדה שהאיום מגיע מהמסורת היהודית הופכת את הסרט לאנטישמי? לפי אותו הגיון בדיוק, כל סרט אימה אמריקאי שני הוא אנטי-נוצרי.
הוא היה אומר באותה מידה שזה סרט אנטיהינדואיסטי
אם היה מדובר ברוח של פיל בעל 6 ידיים שמשתלט על הילדה. כאילו, אני לא מסכים עם האמרה הטיפשית שהסרט הוא אנטישמי, אבל אני חושב שזה היה דפוס תגובה זהה אם היה מדובר בכל דת אחרת שלא פופלארית במערב – איסלאם, בודהיזם, ג'דיי (אולי לא פה בישראל, אבל עדיין).
וזה עדיין היה לא נכון.
ואני גם לא חושב שמישהו היה מעלה את הטענה הזאת. הרבה יותר נפוץ בארץ לשמוע קריאות "אנטישמיות!" מאשר "אנטיהינדואיסטיות!".
אוח, אתה כזה הינדוצנטרי.
(ל"ת)
או ששמוליק דובדבני נורא רוצה שיקראו את הכתבות שלו
(ל"ת)
אחלה סרט להעביר את הזמן.
אני מודע לעובדה שיש מצב שאני הגבתי אליו טוב רק בגלל שיש יובש רציני בסרטי אימה לאחרונה, אבל זה מה יש כנראה. בכל אופן, נהנתי.
אם אתם חובבי אימה שרוצים לשבור את הצום ולא ראיתם את The Cabin in the Woods- כדאי לשקול ללכת.
הסרט לא כזה נורא...
הייתי בסרט ויש הגבלת גיל של 16+ וגם בסוף הסרט כן יש את הסצנה שרואים על הפוסטר!!!!!!!
נראה לי שכמה בתי קולנוע כן מציגים את הסרט הלא מצונזר….למשל גלובוס מקס
לא נכון.
(ל"ת)
פפפפ
לדעתי הסרט ניסה לחקות את "מגרש השדים"
סרט שהיה מאוד מצליח ומפחיד בתקופתו, רק כשכאן הילדיה לא מפחידה בכלל.