-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
כוכב הקופים: השחר
Dawn of the Planet of the Apes
קבוצת מדענים בסן פרנסיסקו נאבקת להישרדות בעולם שבו משתוללת מגפה המאיימת על המשך קיומו של המין האנושי. בינתיים, השימפנזה סיזר נאבק על מקומו כמנהיג קהילת קופי האדם האינטליגנטיים.
אלמנט ההפתעה של הסרט הראשון כבר לא כאן. הסיפור הפעם צפוי וברור מראש, אבל הביצוע מעולה, השחקנים הקופיים מעולים והסרט כל כך אקטואלי שזה מדכא.
ג'ייסון קלארק ישתתף בסרט
שיתרחש 15 שנה אחרי הסרט הקודם.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=100543
יש!
מי?
ריבס ימשיך לסרט השלישי בטרילוגיה
אם היינו צריכים עוד הקבלה לטרילוגיית אקסמן החדשה.
http://variety.com/2014/film/news/matt-reeves-planet-of-the-apes-1201035107/
לא יודע עד כמה הידיעה הזו רלוונטית, לאור העובדה שהסרט השני מרחק חצי שנה מאיתנו, אבל אפשר לסמוך על זה שהאולפן מרוצה מריבס, אחלה.
זה נשמע מצוין.
זה אומר שהאולפן מרוצה מהתוצאה הנוכחית במידה כזאת שהוא – א. מאשר כבר את הפקתו של הסרט הבא ו-ב. סוגר את אותו הבמאי, שלא יברח. הם ממש מרוצים ממה שהם ראו עד עכשיו ב"השחר". וזה אחלה.
הפוסטר בסוף הסרטון קצת מוזר..
..כי לג׳ייסון קלארק פתאום אין צוואר!
(החרוז לא מכוון, אבל זרמתי איתו)
הביקורות בינתיים מאוד מאוד חיוביות
קוראות לו אחד הסרטים הטובים של השנה ושל השנים האחרונות בכלל.
די מדהים אם באמת בטרילוגיית הריבוט הזו לכוכב הקופים יהיו שלוש יצירות מופת אחת אחרי השנייה. לא הרבה טרילוגיות מגיעות להישג הזה. אפילו של שתי יצירות מופת בזו אחרי השנייה.
נא להוריד ציפיות
פחות טוב מהסרט הראשון, מכל בחינה.
לפי הביקורות בחו"ל הוא דווקא מתעלה עליו מכל בחינה.
just saying.
לא, הוא לא.
בייחוד בגיזרת השחקנים האנושיים, שיש יותר מדי מהם וכולם – בלי יוצא מן הכלל – כל כך לא מעניינים, כל כך פלקטיים ונוסחאתיים, שכל שורה שמתבזבזת עליהם מיותרת. וזה כולל את השורה הזו. זוכר את השחקנים ב- '10,000'? ב- 'היום שאחרי מחר'? ב-'גודזילה'? אתה לא זוכר? ברור שלא. אז אותו דבר.
אנדי סרקיס שוב נהדר בתור סיזר, ובאופן כללי הקופים נראים מצויין (כמו בסרט הראשון, רק שכאן יש יותר מהם) וגם משחקים היטב. אממה? החלטת התסריטאי/במאי לאפשר לקופים להעביר רעיונות מורכבים (ממש!) באמצעות מחוות פשוטות של ידיים וגוף – כאשר המסר עצמו נכתב בכתוביות כאילו נאמר בעל-פה – אני מצטער, פשוט לא הצלחתי לסספנד את זה, נורא הפריע לי כל הסרט. כאמור, רק לגבי משפטים מורכבים, במשפטים פשוטים זה כמובן עובד יפה כמו בסרט הראשון – שם כל התקשורת בין הקופים היא אלגנטית וחכמה. פה שפכו את התינוק עם המים, וחבל.
הסיפור? לא אהבתי אותו, הוא דורש שיהיה אכפת לך מהדמויות האנושיות אבל הן גרועות, אז זה לא עובד. חוץ מזה הוא צפוי נורא.
האפקטים? הקופים עצמם כאמור נהדרים, הקרבות לא.
זה לא סרט גרוע או משהו, אובייקטיבית הוא באמת בסדר! פשוט הסרט הראשון, וגם הטריילרים לסרט השני, העלו את הציפיות לשמירת הרף הגבוה. אז לא. יש פה כמה קטעים טובים (בעיקר בין הקופים לבין עצמם) אבל התוצאה הכללית היא רק 'בסדר'. וזה מעצבן, כי היה אפשר לעשות יותר עם הקלפים שחולקו לבמאי החדש.
מצטער, אבל...
אני מעדיף לסמוך בינתיים על חבורת עגבניות רקובות:
http://www.rottentomatoes.com/m/dawn_of_the_planet_of_the_apes/.
סמוך על עצמך, לא עליי ולא עליהם.
(ל"ת)
מה לא הצלחת לסספנד בשיחה עם היידים?
אתה יודע שיש אנשים שמתקשרים במציאות, נכון?
אם הצלחת לסספנד קופים מדברים, אין סיבה שלא תצליח לסספנד קופים שמתקשרים בשפת הסימנים…
לדעתי אגב, היה סרט מצויין, טוב יותר מהראשון אפילו.
בסרט הראשון, ג'יימס פרנקו מלמד את סיזר ALS. סיזר מלמד את כל השאר.
(ל"ת)
שמות הסרטים קצת מבולבלים.
הרי השחר מגיע לפני הזריחה.
ברוסיה סובייטית, השחר מגיע כשאומרים לו להגיע!
(ל"ת)
"שחר, בוא לאכול, האוכל מוכן."
"לא עכשיו אמא! אני משחק עם חברים!"
דווין פארצ'י משווה את הקונפליקט במרכז הסרט לקרב בין הישראל לחמאס
http://badassdigest.com/2014/07/09/dawn-of-the-planet-of-the-apes-movie-review-the-best-film-of-the-summer/
טוב. בעצם לא טוב... מעולה.
הסרט הזה הוא כל מה שהבטיח להיות ואפילו קצת מעבר – וזה ממש לא מובן מאליו – נקודת הפתיחה שלו היא סוג של ירייה עצמית ברגל, אבל הוא לוקח אותה ויוצר ממנה נקודת חוזק עצומה. כזו שעוזרת לו לרוץ לכל אורך השעתיים שלו כמו יוסיין בולט באולימפיאדה. סוג של קסם.
סיזר מצוין ואנדי סירקיס מגלם אותו בצורה יותר ממעולה, הקופים נראים מוחשיים ואמיתיים לגמרי, בני האדם קצת ברקע והבולטים בהם – במיוחד מלקולם (סיזר של בני האדם) – סימפטיים, העולם עגום וקודר והקרבות עשויים נהדר. יש כמה מגרעות – עיקרן, אומר ואזהר, בעובדה שאין רגע אחד דל ואין רגע מיותר – והקצב מהיר מדי לעיתים. אך הן מתגמדות לעומת התוצאה הסופית והנפלאה.
כמו כן, הסרט כל-כך ענייני ורלוונטי למצב בארץ, בצורה נוראית ממש. ובכלל, הוא משקף את פני החברה האנושית בדרך ישירה, כואבת ובאופן אירוני – גם חסרת מסכות. משל באורך 120 דקות.
ארחיב קצת יותר ואציין גם כמה דברים שהפריעו לי, כשתפורסם ביקורת הדג ☺
בינתיים, ראוי לומר שזה לא רק סרט קיץ ענק, זה סרט ענק. נקודה.