אל תראו את הסרטון הזה לילדים קטנים. כלומר, תראו, זה לא שהוא למבוגרים בלבד או משהו, אבל תתכוננו לתוצאות: הוא ממכר. אתם הולכים לשמוע הרבה פעמים "עוד פעם" ו"עוד פעם", עד שתוכלו לזמזם את המנגינה בעל פה. מניסיון.
את הסרטון הזה יצר טוניקו פנטוג'ה, סטודנט שנה שניה (!) בן 20 (!!!) מ-CalArts, המקום שבו רבים מאנשי דיסני ופיקסאר התחילו. אם הסרטון נראה קצת כמו סקיצה, ולא מלוטש עד הקצה, זה משום שזו לא עבודה של אולפן. אבל זה ממש לא משנה: מכירים את זה שבסרטי אנימציה יש לפעמים רגעים קטנים, תנועה קטנה ומקסימה שאיזו דמות עושה, שאפשר לראות שוב ושוב ושמדגימה את ההבדל בין אנימציה לא רעה לבין אנימציה של מאסטר? הסרטון הזה פשוט מלא בהן. העובדה שהוא פרויקט סולו של אדם אחד היא מדהימה.
חוץ מזה, עם כל סרטוני האנימציה האפלים והמדכאים על החיים בעולם המודרני, מגיע לנו איזה משהו תמים וחמוד מדי פעם.
רלוונטי: עוד סרטון על דרקונים (זהירות, עלול לשבור לכם את הלב).
מדהים.
אבל אם כבר הזכרת את ההקשר של פיקסאר CalArts הרבה יותר מזוהה עם דיסני. (גם סגנון האנימציה של דמות הציירת שמזכיר מאד את הסגנון של האולפן בשנות השמונים בואכה שנות התשעים כשהאנימטורים היו ברובם בוגרי CalArts טריים)
קיבלתי.
(ל"ת)
חמוד! אז כמה זמן יקח עד שיהפכו את זה לסרט בא"מ? (C)
(ל"ת)
גם דרקונים נוחתים רגל. רגל. יד.
שימו לב לנחיתה של הדרקון ב 01:15
כנראה שזה באמת חקוק באבן הקולנוע.
(בכלל.. מאז שרגל. רגל. יד. פורסם אין שוט בTV או בקולנוע שאני לא מחפש את הפוזיציה…)
טכנית זו לא נחיתה,
הוא לא קפץ משום מקום, אבל גם אני חשבתי על זה כשראיתי את הקטע הזה :)
מרגש
(ל"ת)
ממש יפה.
וואי, כמה זמן לא ראיתי אנימציה כזאת. וזה רגוע ונחמד כזה, כמו סרטים של פעם.
מאוד נהניתי לראות.
דרקונים זה ממש "אין" בשנים האחרונות.
לא התרגשתי יותר מדי,
אבל חמוד מאוד והישג מרשים לסטודנט כל-כך צעיר. העיצוב האומנותי מקסים והדמויות ממש יפות, רק הפסקול קצת הורס.
יפהפה
לא צריך להיות ילד כדי לרצות לראות את זה שוב, ושוב, ושוב. סיפור מקסים ופסקול שמשתלב מצויין עם ההתרחשויות.
הפסקול הרס לי את הכל
לחלוטין over the top
העוויות של הציירת
מזכירות מאוד את אריאל מבת הים הקטנה.
והקטע של כניסה לתוך ציור רחוב, ויציאה ממנו בגלל גשם, לקוחים ממרי פופינס.
אבל בסה״כ די חמוד.
עוד פעם!
(ל"ת)
חמוד
מסכים עם זה שהמוזיקה מוגזמת, מצד שני.
הייתי צריך לצפות פעמיים כדי להבין את העלילה.
מה שכן, הנגן של וימאו ממש איטי. העניינים השתפרו פלאים אחרי שהורדתי את הסרט וצפיתי בו עם VLC.
מחמם לב!
מתוק במיוחד. תמיד כיף לצפות באופטימיות :)
שני סרטים שהסרט הזה הזכיר לי:
הראשון, "הגרפיטי של החתלתולה" – סרט משנות החמישים של יסוג'י מורי, אחד ממבשרי האנימציה היפנית שלאחר המלחמה, שהיה בין היתר המנטור של מיאזאקי (שני חלקים, בשחור-לבן):
http://www.youtube.com/watch?v=wZHC9CQPSAY
http://www.youtube.com/watch?v=kvNhasXbrSc
השני, מהזמן הקצת יותר אחרון – Dragon Fellow, שגם הוא, כמו הסרט שנדון בכתבה פה, תרגיל סטודנטיאלי מקסים באנימציה (ממוחשבת הפעם):
http://www.youtube.com/watch?v=gsibDM2OY0E
Dragon Fellow
חמוד ביותר!
איזה יופי של דבר! כיף!
(ל"ת)