רשמית, "פרוג'קט X" אמור להיות מבוסס על מקרה אמיתי שקרה באוסטרליה. מוזר, כי אני הייתי בטוח שהוא מבוסס על "אצל הדודה והדוד" של דני סנדרסון. וגם על כל קומדית תיכון שנעשתה אי פעם. הסיפור הוא כזה: כשההורים לא בבית, מישהו מזמין כמה חברים למסיבה קטנה, שיוצאת משליטה והופכת למסיבת ענק פרועה, שהורסת את הבית לחלוטין. זה כבר לא סתם סיפור מוכר, זה סיפור שאת כל הפרטים שלו אתם כבר יכולים לדקלם עוד לפני שראיתם את הסרט. אם תופתעו מ"פרוג'קט X", אתם בטח גם לא יכולים לצפות את העלילה של פרסומות לאבקת כביסה, שבהן מתברר שהאבקה שלנו מנקה טוב יותר משל המתחרים (זהירות, ספוילר).
אז כשסרט מתבסס אך ורק על הסיפור הסטנדרטי הזה, אפשר היה לצפות שהוא ייקח אותו רחוק יותר מאי פעם. סתם לשבור רהיטים זה כבר לא מספיק – המסיבה צריכה לגרום לכל הפחות לשואה גרעינית והחרבה גלובלית. האכזבה הראשונה מ"פרוג'קט X" היא שהוא לא הולך רחוק עד כדי כך. סתם, עוד מסיבה עם בלגן. למה שנלך מרצוננו לסרט שלא כולל שום חידוש – אה, רגע, יש ציצים. נו טוב.
אז יש לנו את שלושת הדמויות הראשיות, כולם תלמידי תיכון מהשלבים התחתונים של הסולם החברתי: החנון טוב הלב, החבר החרמן והתחמן, וזה שליהקו כי ג'ונה היל לא היה פנוי. וכאן אנחנו נתקלים בבעיה הראשונה: שלושתם אנשים בלתי נסבלים. הם תקועים בדיוק בקטע הזה שבו הם משוכנעים שאם הם יעבירו יותר משני משפטים בלי להזכיר זיונים או ציצים מישהו עוד עלול לחשוב שהם אומוים, חלילה. זה בבירור גם פלח האוכלוסיה שאליו הסרט פונה, לכן בתור אדם זקן (עברתי את העשרים), הדמות שהכי הזדהיתי איתה בסרט היתה של השכן שמאיים לקרוא למשטרה.
אז השלושה מארגנים מסיבת יום הולדת, והחרמן/תחמן מתעקש להפוך אותה למסיבה הכי אפית שהיתה אי פעם. מהרגע שבו המסיבה מתחילה, הסרט מתחיל להיראות כמו קליפ סטנדרטי. בחורות, דרינקים, אנשים עושים "ווווווו!", אנשים קופצים לבריכה, וחוזר חלילה. למסיבות יש מעט מאוד עלילה, ולהסתכל על אנשים אחרים עושים "וווו!" מתחיל לשעמם בשלב מוקדם מאוד. עקרונית זו קומדיה, אבל חלקים ארוכים של הסרט עוברים בלי בדיחה של ממש. ובכל זאת, הזמן לא מבוזבז לגמרי. הסרט מצחיק באמת ברגעים הבודדים שבהם הוא באמת יורד מהפסים. יש קטע אחד עם גמד, דבילי באופן מופלא באמת. למה היה שם גמד? לא יודע. זה משנה?
הסרט מציג את עצמו בתור Found Footage, "חומרים שנמצאו". תאורטית, יש איזה ילד גותי שתקן שמחזיק את המצלמה, ואפילו שומעים אותו מדבר בערך שלוש פעמים במהלך הסרט. אבל מעשית, הסרט לא עושה עם הסגנון הזה שום דבר. האופן שבו אותו גותי מצלם דומה להפליא למה שהיה יוצר צוות צילום הוליוודי. הוא מצלם ביד יציבה מאוד (זו, אגב, אינה תלונה), ואיכשהו נמצא בכל מקום, לפעמים בכמה מקומות במקביל, עד לכל התרחשות, מצלם לפעמים מתחת למים, לפעמים בהילוך איטי, וכמעט כל הזמן כולם מתעלמים מקיומו. זה בסדר שהסרט לא נראה כמו סרט תיעודי. יש אלפי סרטים בעולם שאינם מחופשים לקולנוע תעודי, ואף אחד לא מתלונן על זה. אבל אם כבר החלטתם שהסרט שלכם הוא "חומרים שנמצאו", למה לא לעשות עם זה משהו? להחליט על סגנון כזה ואז פשוט להתעלם ממנו לא מוסיף לסרט שום דבר, אלא רק פוגע באמינות שלו.
"פרוג'קט X" הוא חזרה על סיפור ישן, שלא מחדש, לא מאוד ואפילו לא מעצבן מספיק כדי להיות מעניין. כן, יש הרבה דיבורים על סקס, ולא הייתי לוקח לסרט אחים קטנים, אבל מי שמזדעזע מזה כנראה לא ביקר באינטרנט בזמן האחרון. היחס לנשים בסרט מצליח להעליב בו-זמנית את המין הנשי, את המין הגברי, את האינטליגנציה של מי שרואה את הסרט ובעיקר את התסריטאי שלו, משום שהוא יוצר את הרושם שהוא מעולם לא דיבר עם אישה. אבל הסרט לא שווה גם את האנרגיה בשביל להתעצבן עליו. זה כמו טינאייג'ר שנורא משתדל לעצבן את ההורים, להיות מופרע וקיצוני ושובר מוסכמות, ובתגובה כולם אומרים לו איזה חמוד הוא ואיך שהוא מזכיר לו אותם כשהם היו בגילו.
פורסם במקור ב-NRG
נראה לי שג'ונה היל פנה לשדות קצת אחרים
כאילו, סוג אחר של קומדיות. אגב, זו עדות נוספת לדעתי שכל נושא יכול להיות מעניין אם הכתיבה טובה- אני חשבתי ש"סופרבאד" הוא סרט מעולה, והסיפור שהוא מספר כביכול, ברמת הסיפור היבש, לא שונה בהרבה ממה שיש פה.
ואני שואל את עצמי
מה גרם לך, רד פיש, ללכת לסרט צפוי שאתה לא חלק מקהל היעד שלו?
קיבלת כרטיס חינם או שהפסדת בהתערבות?
חייו של מבקר קולנוע מקצועי אינם רק זוהר ומסיבות
לפעמים צריך לראות סרטים שלא היית בוחר לראות.
אתה יודע, זאת העבודה שלו.
(ל"ת)
איזה מזל
שיש מי שמסביר לי על עבודתו של מבקר הקולנוע בכל פעם שאני צוחק על סרטים.
גם אני שאלתי
http://www.fisheye.co.il/twilight_4/?comNum=448475#li-comment-448475
אני אוהבת את הביקורות של הסרטים שרד סובל בהם
הן הרבה יותר מעניינות ולרוב הן גם מאוד משעשעות.
רד סובל בשביל כולנו, והוא יגיע לגן עדן בזכות זה.
מעניין אם בגן עדן יש איימקס או קולנוע רגיל.
לא יודע לגביי אולמות גן עדן
אבל די ברור לי מה הפורמט המועדף בגיהנום – תלת מימד.
אולי כדי שאברר זאת יותר לעומק, כי יש לי חשד שלשם אני הולך. פשוט קרה ונהנתי מאוד מהסרט הזה… מישהו רוצה למסור ד"ש לאחד מדיירי השאול?
אהבתי את התיוג הכפול
כאמור, נראה שאף אחד לא בדיוק סגור על שם הסרט העברי.
לנושא, כן זה סרט דבילי ורדוד , ואפשר לזרוק אבן בספריית הדיוידי השכונתית ולפגוע בסרט כזה. אבל נראה לי שאף אחד לא מצפה למשהו אחר. אני רק בתחילת שנות העשרים, אבל לא סבלתי. יש מוזיקה טובה, קטע מצחיק פה ושם…אה כן, וציצי. לא סרט שאני אראה פעמיים, אבל העביר קצת זמן בכיף.
כמה הבהרות
* הסרט לא אמור להיות מבוסס על סיפור אמיתי, אלא שהחלק מהאירועים שקורים במסיבה לוקחים השראה ממסיבה אמיתית שהתקיימה לפני כמה שנים והגיעה לתקשורת.
* לגבי זה שהצלם נמצא בהמון מקומות: מסתבר שההפקה ביקשה מהמון ניצבים לצלם את המסיבה מהסמארטפונים שלהם (זה מסביר כל מיני צילומים מפוקסלים שקופצים מדי פעם). ככה שאם תשאל את ההפקה לגבי העניין הזה, הם כנראה יתרצו שבמסיבה עצמה לא רק דקס צילם.
הסיפור האמיתי
הנקודה היא שלא היה שום טעם לקחת השראה מהסיפור האמיתי כשאותו הדבר בדיוק קרה כבר בעשרות (אני לא חושב שאני מגזים) סרטים וסדרות אחרות.
בכל אופן, למעוניינים: מה שפרסם את הסיפור האמיתי הוא הסרטון הזה, שהתוורל לפני כמה שנים, ומצוטט-פחות-או-יותר בסוף הסרט.
מה שמדהים אותי
הנאיביות של ליילה מק'קינון. היא באמת חשבה שתצליח לשכנע מתבגר להתנצל כשהיא מדברת אליו בצורה מטיפה שכזו?
שאלה
הוא עושה את עצמו או שהוא ממש ממש טיפש?
את הסרט הזה לא ראיתי, אבל
בכל סרט תיכון שבו יש מסיבה בבית של מישהו, זאת הדמות הראשית, והיא לא האמינה שהמסיבה תהפוך למה-שזה-לא-יהיה שאליו היא הפכה, ואין לה מושג איך זה קרה.
סתם משהו אגבי
מאוד מצחיק אותי שקוראים לה קירבי (גם במציאות). אי אפשר לשמוע את זה בלי לחשוב על היצור הורדרד. אבל אין ממש דמיון. אולי ששניהן בולעות.
בארן!
(ל"ת)
אני בשוק
שנים שאני בטוח שהסטריאוטיפ של הטיפש-האדיש-הקלולס היא דמות מומצת, או הגזמה פראית של המציאות, ושפשוט אין אנשים כאילו. עכשיו אני לוקח הכל חזרה. האדם הזה הוא פשוט סטריאוטיפ מהלך, ובאותה מידה זה יכל להיות קלסו משנות השבעים, או דיק קזבלנקה מורוניקה מארס (מדהים כמה שהדמות הזו נפוצה, אבל היא תמיד בשוליים, אז היה לי קשה להיזכר בדמויות ספציפיות). בקיצור, אני מסרב להאמין שהאדם הזה אמיתי. התגובות שלו לשאלות היו כל כך מופרכות שהייתי צריך לראות את זה שוב, רק כדי לוודא שלא דמיינתי את זה.
אנשים שמופתעים מקיומם של אנשים טיפשים כל פעם מחדש, מפתיעים אותי כל פעם מחדש.
להודעות מפתיעות בכפילותן אני מגיב כל פעם מחדש.
זו הייתה תגובה הגיונית לפני שהעורכים מחקו את
הדאבל-פוסט. האם כעת אפשר גם כן לקבל מחיקת חסד?
היא כתבת חדשות או מחנכת של כיתות ד'-ה'?
(ל"ת)
שאלה שמעניינת אותי:
כשקניתם כרטיסים בקולנוע, אמרתם 'פרוייקט' או פרוג'קט'?
אני שזו שאלה טיפשית, אבל בא לי לדעת. :)
דווקא שאלה לגיטימית
אני אמרתי 'פרוג'קט' (וקצת מתתי מבפנים, כמו כל פעם שאני אומר בקופות בקול רם שם של סרט עם עברות טיפשי), והקופאית הסתכלה עלי לרגע כאילו היא לא יודעת למה אני מתכוון, אבל אחרי כמה שניות כנראה הבינה. על הכרטיס היה כתוב 'פרוייקט'.
וואו, אני ממש לא זוכר
(מה שאני כן זוכר זה שהקופאית הייתה ממש נחמדה ותיקנה אותי כשאמרתי בטעות "שלוש כרטיסים")
אם כבר מדברים על לומר שמות של סרטים בקופות, כשהלכתי ל"אל תלחצי אני בדרך" ממש היה בא לי לבוא לקופה, לחכות שהקופאית תשאל אותי "איזה סרט?" ואז אני אעשה "אממ…" ארוך כזה, הקופאית תאמר "נו…" ואז אני אצרח עליה "אל תלחצי, אני בדרך!". אבל הייתה קופה ממש ארוכה, אז קניתי במכונות.
LOL
שאני וחבר שלי הלכנו לזה, הגינו כמה רעיונות, כמו להצביע לקופאית על הסרט בפלייר הזה של הסרטים, או להעמיד פנים שאנחנו אמריקאים ולבקש את זה באנגלית (למרות שזה כנראה לא היה עובד, כי אנחנו שם כל איזה שבוע-שבועיים אז נראה לי שכל הקופאיות די מכירות אותנו). בסוף זה הי משהו כזה:
אני: *בא לקופאית* "שני כרטיסים לאלתלחציאניבדרך?"
קופאית: "שני כרטיסים למה?"
אני: *נושם עמוק, ובחריקת שיניים* – "אל.תלחצי.אני.בדרך" (שוב, מתתי קצת בפנים).
עכשיו שמתי לב - "קופה ממש ארוכה"?
התכוונתי כמובן לתור ממש ארוך.
התכוונת "האם יש מספיק סרטים לטופס קטלני 3"?
(ל"ת)
בסינמה סיטי אין קופות אוטומטיות?
בשנים האחרונות כמעט ולא יוצא לי להפגש עם הקופאיות פנים אל פנים. רק כשיש בעיה עם המסכים.
יש, אבל זה כרוך בתשלום עמלה
(ל"ת)
עמלה על חיסכון בכוח אדם?
יכול להיות שזה קיים גם בפלאנט ולא שמתי לב?
זה עשוי להסביר למה אנשים מתעקשים לעמוד בתור לקופאיות בזמן שאני מוציאה כרטיסים מהקופות הפנויות לגמרי שבצד.
לא, זה לא קיים בפלאנט.
(ל"ת)
והרי לך עוד סיבה להעדיף את יס פלאנט
(ל"ת)
הא?
בפלאנט יש עמלה של 4 ש"ח על כל כרטיס שמוזמן מהאינטרנט ומוציאים מהעמדות האוטומטיות.
אבל לא אם אתה קונה אותו בעמדות האוטומטיות.
אני לא יודע אם קניה מיידית בעמדות האוטומטיות בסינמה סיטי מוסיפה עמלה, אבל בפלאנט אני נוהג לעקוף את התורים ולקנות במכונות.
דמיין ש:
הגעת פיזית למקום, יש תור בקופה. אתה עוקף אותו והולך למכונות האוטומטיות המיותמות. אם הכרטיס עולה כמו שהיה עולה לעמוד בתור לקופות, אתה ביס פלאנט. אם הכרטיס עולה כמו שהיה עולה להזמין אותו באינטרנט, אתה בסינמה סיטי.
מצחיק
טוב שלא הלכתי לראות את הסרט… לא הייתי בטוח אם זו קומדית קאלט שהמבקרים קוטלים או סתם קומדיה שהם קוטלים.
לפחות הפרסומת שמופיעה למעלה ומפנה אותי למשרד לשירותי דת הצליחה להעלות על פני חיוך, מעניין איך האלגוריתם של גוגל החליט להציג דווקא אותה…
כשראיתי את הסרט עם עוד שני חברים, לא ידענו מה אנחנו הולכים לראות, אפילו בלי טריילר. בהתחלה אפילו חשבתי שזה יהיה סרט אימה מרוב שלא ידעתי עליו כלום (בכל זאת, פרוג'קט X).
אני רק יכול להגיד שכן, העלילה ממוחזרת, נכון, כל דמות שטוחה כמו דיקט וכן, יש ציצים… אבל זה בסדר גמור!
מן הסתם לא צריך לקחת את הסרט בכזאת רצינות תהומית! הוא לא יצירה שתשנה את הקולנוע, אבל הוא גם לא מבקש להיות! הוא בא לעשות דבר אחד: לגרום לקהל להנות, ובזה לדעתי הוא מצליח יפה מאוד. ממש רציתי להיות במסיבה הזאת כשראיתי את הסרט, והוא הזכיר לנו הרבה זמנים טובים מתקופת התיכון. פשוט שמח, כיפי וקליל, ממש התפלאתי על כל הביקורות השליליות שהוא קיבל באתרים השונים.
אל תצפו בזה כאילו אתם רואים סרט – תצפו בזה כאילו אתם הולכים למסיבה.