"כרוניקה בזמן אמת" הוא אולי סרט גיבורי-העל הטוב ביותר אי פעם. אני רציני.
כן, אני יודע, "האביר האפל" וכל זה. לא שכחתי. בימינו יש כבר רשימה די מכובדת של סרטים טובים עם גיבורי על. אבל סרט על המהות של גיבור העל – סרט שעוסק בתהליך שעובר אדם שנהיה קצת יותר מאדם, ומה שזה עושה לו, מה שקוראים בקומיקס Origin Story – אני לא בטוח אם ראיתי סרט שעושה את זה יותר טוב מהסרט הזה. והוא עושה את זה בדרך מתוחכמת: הוא לא סרט גיבורי-על.
אוקיי, עכשיו כבר לגמרי בלבלתי. אני אסביר. יודעים איך בסרטי זומבים אף אחד אף פעם לא אומר את המילה "זומבי"? זה משום שהם מתרחשים בעולם שבו אין סרטי זומבים, ואף אחד לא שמע שם אף פעם על תופעה כזאת. כשאנשים שם רואים מת-חי מדשדש ואומר "בריייייינס", זאת הפעם הראשונה בחיים שלהם שהם נתקלים בדבר כזה. כל זה משום שאם מישהו היה אומר "אה, זה בדיוק כמו ב'צמחים נגד זומבים', צריך לזרוק להם חמאה על הראש" הסרט היה הופך באותו רגע לקומדיה מודעת לעצמה. באותו האופן, "כרוניקה" (שום דבר בסרט לא מתרחש בזמן אמת, אז אפשר לוותר על החלק הזה של השם) נמנע מלהזכיר את המילה "סופרמן". הוא מתרחש, כנראה, בעולם שבו אין גיבורי על. לא במציאות ולא בסרטים ולא בקומיקס. אף אחד לא שמע על הקונספט הזה, ולכן צריך להמציא אותו מחדש: כי אם מישהו היה אומר "היי, אנחנו יכולים להיות גיבורי על" זה היה הורס את כל הקטע.
אנדרו, מאט וסטיב הם תלמידי תיכון. אנדרו מתבודד וסובל מאמא חולה ואבא תוקפני. למאט, בן הדוד שלו, יש פוזה של פילוסוף והוא רואה את עצמו טוב מדי בשביל מירוץ הפופולריות של בית הספר. סטיב הוא מלך העולם, שרץ לנשיאות בית הספר רק כי הוא יכול. אין בינהם הרבה במשותף, עד ששלושתם נתקלים במשהו מוזר. המשהו המוזר משנה אותם: הם מגלים שהם יכולים לעשות דברים. להזיז דברים בלי לגעת בהם. בניגוד לצפוי, זה לא גורם להם לשום משיכה לבגדים צמודים וצבעוניים. זה גורם להם בעיקר לעשות את מה שתיכוניסטים עושים: לעשות צחוקים ולהיות שמוקים.
הסרט הוא Found Footage – הסגנון הזה שעדיין לא המציאו לו ביטוי עברי קצר יותר מ"נו, סרטים כאלה שמצולמים דרך מצלמות וידאו שהאנשים בהם מחזיקים כל הזמן, כמו המכשפה מבלייר וקלוברפילד". במקרה הזה, ביטוי נכון יותר יהיה Assembled Footage. כל שוט בסרט מגיע מתוך מצלמת וידאו או סלולר שיש הצדקה לקיומו בסרט. אנדרו מתעד את עצמו באובססיביות, והרבה מהסרט מוצג מנקודת המבט שלו, אבל משולבים גם קטעים שמגיעים ממקורות אחרים. הסגנון הזה מציב אתגר תסריטאי לא כל כך פשוט: בכל סצינה וסצינה צריך למצוא הצדקה לכך שתהיה בה מצלמת וידאו פועלת. ונכון, התירוצים האלה הופכים לקצת קלושים בשלב כלשהו. אבל כבר מהשוט הראשון של הסרט ברור שהבמאי והתסריטאי ג'וש טרנק – לא, גם לי אין לי מושג מי זה ומאיפה הוא הגיע – לא רק מבין את הז'אנר, אלא גם יודע לשים את המצלמה בדיוק במקום הנכון: מקום שייראה מקרי, ולמעשה מתוכנן היטב כך שייתן לנו מקסימום מידע ומקסימום אפקט. בעיה אופיינית אחרת לסרטי Found Footage היא המצלמה שתמיד רועדת באופן מעצבן, ואת הבעיה הזאת הסרט פותר באופן מבריק, שמאפשר לו לעשות עם הסגנון הזה דברים שאף אחד אחר עוד לא עשה. אה, כן: ואם אתם מצפים להפקה בשקל וחצי כמו "המכשפה מבלייר" או "פעילות על טבעית" – מצוין. תמשיכו לצפות לזה. ככה תהיו בשוק אמיתי מכמות ואיכות האפקטים המיוחדים שבסרט.
עוד תלונה נפוצה לגבי סרטים כאלה היא שהדמויות בהן בדרך כלל בלתי נסבלות. זה משום שאנשים בסרטים האלה מתנהגים באופן דומה יותר לצורה שבה בני אדם מתנהגים. אם אני הייתי אובד ביערות ונרדף על ידי משהו מפחיד מאוד סביר שגם אני לא הייתי מנפיק דיאלוג שנון הרבה יותר מ"או פאק או פאק או פאק או פאק". אבל גם מהמלכודת הזאת "כרוניקה" מצליח להתחמק. בתוך הצילומים הכאילו אותנטיים יש דיאלוגים אמינים מאוד. תלמידי תיכון מדברים בו באופן שנשמע כמו שתלמידי תיכון מדברים, לא כמו שחקני קולנוע יפים ושנונים. זה נשמע לעתים קרובות מאולתר, אבל זה ממש לא: מתחת לאף שלכם, כמעט בלי שתרגישו, הסרט בונה שלוש דמויות אמינות מאוד. זה מה שגורם לכך שגם אם הסיפור, במבנה הבסיסי ביותר שלו, הוא קלישאה, ולגמרי לא קשה לנחש לאן הוא הולך, עדיין יהיה לכם אכפת מהאנשים האלה.
"כרוניקה" הוא הברקה, וייתכן שהוא הברקה חד-פעמית לחלוטין. הוא לוקח את שני הסגנונות המוכרים והנדושים – Found Footage וגיבורי-על – ומשלב אותם באופן שנותן לשניהם טוויסטים חדשים, אבל לא היה עובד בשום שילוב אחר. ואת כל זה הוא עושה כאילו בלי להתאמץ: ב-83 דקות קצרצרות (באמת שהרושם הוא שהסרט ארוך הרבה יותר – וזו, במקרה הזה, מחמאה). אני מקווה שזה לא יהפוך לטרנד: אני לא בטוח שאני רוצה לראות עכשיו סרט דינוזאורים וסרט זומבים ומחזמר ב-Found Footage. בכלל לא בטוח שהטריק יעבוד בפעם השניה. אבל בפעם הראשונה, זה עבד פשוט נהדר. אני מסיר בפני ג'וש טרנק את הכובע. בלי ידיים.
וכמובן שכחתי להגיד תודה על הכרטיסים. נהניתי!
(ל"ת)
אכן מדובר באחד הטובים ולא בגלל השוחד
וזאת גם בתגובה לדברים שכתב אחד המגיבים למטה: מי שמזמין מבקרים לצפות חינם בסרט קולנוע ב"טרום בכורה" לוקח סיכון שהם עלולים "לקטול" את הסרט. במקרה זה – "כרוניקה בזמן אמת" הוא סרט טוב, ולכן גם הביקורות והתגובות שנכתבו לגביו משקפות זאת (כפי שכתבתי בהרחבה כאן: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2255095).
ואסיים באיחולי פריחה ושגשוג לאתר משובח זה, שתורם רבות לתרבות הקולנוע בישראל, וכל הכבוד על שיתוף הפעולה עם בתי הקולנוע והמפיצים בארגון ההקרנה החינמית לקוראים.
קלטתי עוד קודם שזה וואלס
הפנים שלו נראו לי מוכרות… וחשדתי שזה הוא. כשראיתי את התמונה עם הצמות זה חסך ממני ללכת לימדב.
השורה הראשונה נוראית
אבל עם השורה השניה מתברר שדווקא אפשר להסתדר.
תוך שתי דקות התייבשו לי העיניים בשורה השניה
במדרגות היה אחלה
לא יכול לחכות לראות כבר!
כבר מהטריילר נהיה חשק ועכשיו אחרי שקראתי את הביקורת אז בכלל!
לגבי הפסקה השנייה (או שלישית בעצם)
אני חושב שאתה טועה, אני מאמין שהם כן חיים בעולם שכן מודעים לגיבורי-על בסרטים או בקומיקסים.
בכל זאת, אחד הדברים הראשונים שהם מנסים בסרט זה לעוף.
אני אישית, בעולם שבו אין הזכרות לגיבורי-על, הייתי חושב על הרעיון של התעופה רק אחרי הרבה מאוד זמן.
איזה קטע.
מאז ההערה באתר על זה שתאורטית, פאונד פוטאג' יכול היה להיות גם קומדיה רומנטית, זה לא יוצא לי מהראש. אלא שמבחינתי כל מה שמתנקז לי בראש יותר עונה להגדרה "חומר שנאסף", לא שנמצא, ובאמת חשבתי על לאסוף חומרים שונים שמספרים סיפור אחד.
וכמו תמיד, תמיד!, מישהו כבר חשב על זה קודם.
אוף!
ממי שראה את הסרט הזה – איך זה מוסבר שבאמת היתה בדיוק מצלמה בכל הפעמים? ההסבר הוא תמיד אמין ואף פעם לא קצת קלוש?
אובססיה לצילום
לדמות הראשית יש מצלמה צמודה לאורך הסרט (אם הוא באמצע משהו, אז היא אצל אחד החברים שלו), בנוסף לדמות משנית אחת יש מצלמה תמיד (מצלמת לבלוג שלה).
שאר הצילומים היו מתוך מצלמות אבטחה וכביכול מצלמות של אנשים ברחוב (קטעים מועטים, בעיקר לקראת סוף הסרט).
היה רגע אחד שההסבר למצלמה בו היה מאוד תלוש (משהו שמערב משטרה ובית חולים), בקטע היה אפשר להשתמש רק במצלמות האבטחה, לי זה לא מפריע.
אוקיי, קיבלתי.
(ל"ת)
הלוווו ספויילר נו למה להרוס :(
אבל זה בדיוק ההבדל בין found footage לבין סרטים רגילים
FF מניח שקיים מספר שהוא חלק מהסיפור – אפילו אם הוא חלק מאוד פאסיבי. במשרד יש צוות שמצלם סרט דוקומנטרי. ב-[REC] וקלוברפילד הסרטים נמצאו לאחר אירועי הסרט. לפעמים התירוץ הוא קצת מופרך – כמה זמן לוקח לעשות סרט תעודה על עובדי משרד, למשל – אבל הוא תמיד קיים. לכן אני מניחה -אם כי יתכן שאני טועה, כמובן – שקיים גם תירוץ במקרה של כרוניקה ושסרט המשך פוטנציאלי יחשוף אותו.
במשרד כן,
אבל ב-"מח' גנים ונוף" וב"משפחה מודרנית" יש סגנון צילום מוקומנטרי ואין זכר לצוות הצילום (בניגוד למשרד שדואג ל"הבהיר" שיש צוות צילום, ע"י כך שהדמויות פונות לפעמים למצלמים ושואלים אותם שאלות וכו'). במח' גנים ונוף יש מבטים למצלמה, ו"ראשים מדברים" אבל אף פעם, ככל הזכור לי לא ממש הבהירו שיש צוות שמצלם, פשוט נראה כאילו זה סגנון הצילום של הסדרה. ב-"משפחה מודרנית" היוצר אפילו הבהיר שהסגנון המוקומנטרי היא רק בחירה סגנונית ואין "כחלק מהסדרה" צוות צילום חיצוני שהדמויות כאילו מודעות אליו.
בסופו של דבר אני חושבת שסגנון של צילום מוקומנטרי או FF, לא חייב בהכרח להעיד שמישהו כאילו ישב וצילם את זה מבחוץ וערך (במקרה שלא הדמויות עצמם מצלמות) או שמישהו אסף את החומר. אפשר להתייחס לזה פשוט כבחירה אומנותית של סגנון צילום ועריכה. כמו שבסיטקום 4 מצלמות זה לא נראה לך מוזר שיש צחוקים ומחיאות כפיים באמצע.
כמו שכבר אמרו למעלה -
המצלמה בבית החולים מתורצת במשפט שאומר שוטר כלשהו, שהיא "חייבת להמשיך לפעול בשביל החקירה". וזה די קלוש, אבל ה"תירוץ" קיים.
הידד, מחזמר ב-found footage!
אגב, אולי אפשר לקרוא לזה על משקל "צולם במצלמה ביתית" שיש בחדשות לפעמים וכאלו, "סרטי מצלמה ביתית"?
ישבת מעלי?! ברצינות?!
תכננתי לחבק אותך, הרי כבר הוסכם שיש בינינו כימיה אדירה!
מאז שניסיתי נאצ'וס, אני לא יכול להיפרד מזה בקולנוע. זה כבר נראה לי הכי טריוויאלי שיש.
אין כמו נאצ'וס בקולנוע.
מביס פופקורן בכל מצב.
וואלה?
אני זוכרת שהסתכלתי עליכם וחשבתי- אולי זה קסם, הוא אמור להיות בערך בגיל כזה. מצחיק.
חשדתי שזה אתה...
אבל היה בי את החשש את הקטן הזה שאני אחבק זר מוחלט ועלול להיתבע על הטרדה, וזה היה הורס לי את כל הערב. נו טוב, אולי פעם הבאה.
איך יכלתי לאהוב את הצילום אם לא הייתי שם?
…בעצם, יותר יתאים פה
אופס..
אפשר לתרץ את חוסר הטאקט בכך שהשעה הייתה 2? לא? טוב, סליחה בכל מקרה. אבל היי, למה אתה קורא תגובות עם ספוילר? באמת שזה סרט מעולה ולא כדאי לך להרוס לעצמך.
וקסם / סימפ – אין לי בעיה עם נאצ'וס בכללי, רק שזה בקולנוע. פופקורן וקולנוע זה שילוב טבעי, אבל נאצ'וס וקולנוע נשמע פשוט מוזר.
גם לי זה נשמע בהתחלה מוזר
אבל שוב, ניסיתי פעם אחת ומאז הנאצ'וס הוא השילוב הטבעי שלי עם קולנוע.
(אבל בגלל שלא קיים מקום לקנות נאצ'וס מחוץ לקולנוע, פופקורן אני אוכל כשאני רואה סרטים בבית.)
וכאן נגמר האוף-טופיק הזה.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אחרי ניסיון של שנים
אני כבר יודע להימנע מספויילרים, גם כשאני פותח הודעות מסומנות. צריך ללמוד לדעת לזהות מילות מפתח הקשורות לעלילה בחצי שנייה, ולהתעלם משאר השורה/פסקה. זה משהו שלוקח שנים ללמוד, אבל זה משתלם.
(כשרק התחלתי לקרוא בעין הדג, הייתי בטוח ש"ספוילר" זה איזו תווית מיוחדת שהעורכים נותנים לתגובות מעניינות במיוחד, וקראתי רק אותן…)
והעיניים שלך לא "קופצות" ו"מרמות"
ומגלות לך, בלי שממש תרצה, את הספוילרים? הן עד כדי כך ממושמעות? סחטיין. אני לא מצליח.
שוב, ניסיון של שנים.
(ל"ת)
גם לי יש ניסיון של שנים,
במובן של לנסות ולנסות ולא להצליח.
כשאני מגיע לעמוד אחרון בספר, אני מסתיר את החלק התחתון של העמוד, אחרת העיניים שלי קופצות (בניגוד לרצוני!) ישר לסוף. ביזיון של שליטה עצמית.
גם אצלי זה כך; אני יכולה להתעלם מטקסט בלי בעיה
ולקפוץ בדיוק לאן שצריך. אין לי שום בעיה עם תווית ספוילר שמיד אחריה או מתחתיה מתחיל הספוילר עצמו; אני יודעת לעצור בדיוק שם ולא להמשיך. אני חושבת שאי ההצלחה לא קשורה למשמעת של העין אלא למשמעת של הלב – יש אנשים שהסקרנות מכריעה אותם…
ניסיון של שנים? בן כמה אתה, 17?
(ל"ת)
14, אבל קורא פה כבר כמעט חמש שנים.
(ל"ת)
דווקא לא היה מזיק אם הסרט היה קצת יותר ארוך
הוא היה מוצלח ומהודק, אבל התחושה שלי היתה שהיו חלקים מסוימים בסרט שהרחבה קלה שלהם יכלה להפוך אותו למהנה אפילו יותר.
והערה לא מאד רלוונטית אבל אני עדיין צריך לפרוק – לאורך כל הסרט ניסיתי להבין מאיפה הקול של אנדרו מוכר לי. רק אחרי שהוא הסתיים הבנתי שהוא נשמע ממש כמו ג'וניור מ-Breaking Bad. מה? הזהרתי שזה לא מאד רלוונטי, אל תסתכלו עלי ככה.
גם אני מרגיש שהסרט קצת קצר מדי כדי להיות אמין, בחצי הראשון שלו הוא נראה בכלל כמו סרט אינדי שלא באמת מתקדם לשום מקום… (לא אומר שכל סרטי האינדי הם כאלו, אבל יש הרבה…)
יש סיבה טובה למה היו כתוביות סיום בשקט
כי לא היה סאונדטרק.
כמעט בכלל.
בגלל שזה "פאונד פוטג'" (למרות שזה לא תיאור מדויק. זווית הראיה היא דרך מצלמות שצילמו, לאו דווקא מישהו מצא את הצילומים)
אז חוץ מדברים מעטים שבאמת שמעו גם בעלילה, כלומר גם הדמויות שמעו, לא היה סאונדטרק.
חייב להגיד שזה קצת הפריע לי, וקיוותי שמתישהו הסרט יזנח את כל הקטע שנאמן למצלמה שבאמת קיימת בעלילה.. ואז גם להוסיף סאונדטרק. אבל כנראה שעדיף היה ללכת עם זה עד הסוף.
חחח אתה מדבר על ה-credits אבל בעצם מסגיר שלא ראית אותם
אם היית נשאר, כמוני, היית מגלה רשימה ארוכה-ארוכה של שירים שהיו בסרט (אני לא הבנתי מתי הם היו). הרשימה הזאת פשוט לא הסתיימה, זה היה די מטורף.
אה, וגם שהסאונדטרק של הסרט נמכר בחנויות.
זה לא סותר.
(ל"ת)
כתבתי את התגובה שלי
ישר אחרי קריאת המשפט "כי לא היה סאונדטרק."
סולחים לי?
סרט גיבורי על בלי רוב הקלישאות
אין זהות סודית, אין חליפות מגוחכות או כינויים מטופשים, אין מעשי גבורה או פאתוס.
גם האפקטים והאקשן הפתיעו לטובה ומאוד חיבבתי את הדמויות. חבל רק שהסרט כל כך קצר. ולי דווקא הוא לא הרגיש ארוך במיוחד.
לא יודע אם הוא סרט גיבורי העל הטוב ביותר, בעיקר כשהוא רק הסנונית הראשונה וההרבה פחות מוכרת מגל סרטי גיבורי העל הגדולים שהולכים להציף אותנו השנה. אבל נחמד לראות שכל כך מוקדם ב-2012 אנחנו כבר מקבלים סרט מעולה כל כך (ביחד עם The Grey ו"האישה בשחור" לפי המבקרים. שיגיעו לפה כמה שיותר מהר בתקווה) ועוד כזה שלא הרבה ידעו עליו עד לפני כמה חודשים ועוד בשנה כל כך עמוסה בכל טוב שאמורה להיות מדהימה בעיקר לסרטים מהסוג הזה.
אגב, מקווה שההצלחה של הסרט תזרז עיבוד קולנועי של הקומיקס The Runaways של בראיין קיי ווהן שגם מנסה להתחמק מכמה מהקלישאות האלה. כנ"ל סדרת משחקי הוידיאו המעולה Infamous.
אה כן
גם הסדרה הבריטית המעולה מיספיטס עושה את זה.
באמת אחלה סרט
ומשמח מאוד שסרט המד"ב/פנטסיה הטוב הראשון של השנה הוא לא עיבוד לספר, קומיקס או מה שלא יהיה. נדמה לי שמה שמייחד את הסרט הזה הוא מקורות ההשראה, שלא הגיעו בהכרח מקומיקסי גיבורי-על מסורתיים אלא ממקומות אחרים (כשניסיתי לסכם לעצמי את הסרט אחרי הצפיה יצא לי משהו כמו "אקירה פוגש את התפוז המכני פוגש את קמפיין הבחירות של אובאמה"). מהנוכחות התמידית של המצלמות דווקא התרשמתי פחות – היו שם מספיק רגעים שבהם התירוץ לנוכחות שלה נראה לי די קלוש. אבל דווקא הדמות של האבא, שהיו נגדה תלונות בתגובות קודמות, מאוד הרשימה אותי – בלי כוחות-על, זה היה אחד הנבלים היותר משכנעים (ומדכאים פחד) שיצא לי לראות בסרט ז'אנר.
ובאמת אחלה סרט.
גם אצלי סטיב הקפיץ קונוטציות של אובמה
או לפחות איך שאובמה מצטייר בתקשורת בקרב אוהדיו. אין ממש דרך לדעת אם הוא באמת כזה "nice guy" במציאות.
אלה לא קונוטציות חיוביות במיוחד לגבי אובמה
סטיב הוא בחור פופולרי, כריזמטי וכנראה גם עשיר, ולכן הוא יכול לנצח בבחירות בקלות. הוא לא מראה שום סימן שבאמת אכפת לו ממה שזה לא יהיה שהתפקיד שלו כולל, ובטח שלא נראה שהוא מקדיש לזה הרבה זמן. למעשה הוא אומר במפורש בסרט משהו כמו "אני הולך לזכות בבחירות, וזה די מצחיק כי אני בכלל לא [קאט]".
זה מה שהוא אומר שם?
משום מה חשבתי ששמעתי אותו אומר שהוא לגמרי היי…
הקאט בא
כשהוא אומר
Which is funny because I'm so i incredibly h.. קאט
ואני דיי בטוח שהוא בא להגיד incredibly high אבל יש מצב שלא.
נראה שנהינתם.
אני רואה את הסרט בשבוע הבא, ואין ספק שחבל לי שלא הייתה לי הזדמנות לראות את זה עם החבר'ה של פישאיי. זה פשוט לא אותו דבר בלעדיכם…
דווקא יש זומבים ב-Found Footage.
Diary of the Dead של ג'ורג' רומרו. והוא דווקא סרט סביר בניגוד לרוב מה שרומרו עשה לאחרונה.
זומבים בfound footage
אני לא יודעת איפה שאלו על זה, אבל אני ממליצה על [REC] הספרדי. מעולה, מפחיד, לא צפוי, ומוצלח מאוד.
הייתי בהקרנה התפוזית...
גם לכם היה בהתחלה קטע מהסרט החדש של ריס ווית'רספון ששכחתי את שמו?
בכולופן, תמיד כשיש התלהבות מסרט, מגיע הבחור התורן שאומר שהוא לא מבין על מה כל התלהבות, ואז בדר"כ כפטריות אחרי הגשם מגיעות תגובות שתומכות ומסכימות איתו. היות ואף אחד לא עשה את זה, אני אעשה זאת.
סרט נורא סתמי לדעתי, לא מרגש, לא ממש התחברתי לדמויות, לא התלהבתי יותר מדי מהאמינות של הסרט (גם אם אתה לא מכיר את סופרמן, אין סיבה שתהיה כזה אפס ורק תעשו צחוקים ושיגועים). חוץ מזה, היו כמה רגעים שלא הבנתי איזו מצלמה בדיוק צילמה אותם, בעיקר לקאת סוף הסרט.
הסרט של ווית'רספון
הוא This Means War, עם כריס פיין וטום הארדי.
ולהגדיר מה שהיה בהקרנה התפוזית כ"קטע" זו לשון המעטה. היו שם כמה דקות (לא בדקתי על השעון, אבל היו יותר מ-5 לפי הרגשתי) של הסרט, שדחפו באופן שיווקי אגרסיבי ופולשני מדי. אישית, אני מקווה שזה עורר אנטי אצל עוד אנשים לראות את הסרט הזה. מעצבן.
בהחלט סרט מצוין
אני רוצה להוסיף לדעתי הסרט הוא לא רק שילוב קלוברפילד וגיבורי על, אלא גם של סרט תיכון, וזהו אלמנט חשוב מאוד. אם מסתכלים עליו בהיבט התיכוני אז אפשר לראות שיש בו את כל האלמנטים של " מאבקו של ילד לא פופולרי בתיכון", אבל בזווית מקורית מאוד (תרתי משמע).
נשארתי פעור פה.
נהניתי מאוד מהסרט
חשבתי שהסרט יהיה מגניב לאור הטריילר שלו אבל אחרי שראיתי את הסרט כולו הוא עולה על הטריילר והוא מצויין וגם עוכר שלווה במקצת
אני רק שאלה...
זה סרט ששווה הליכה לקולנוע או שאפשר להמתין למסך הקטן?
אני חושב שבקולנוע
בבית אתה תאבד את כל הפרטים הטכניים הקטנטנים שגם עושים את הסרט.
למשל, בגלל שזה Assembled Footage ומקור המצלמות חשוב בדר"כ, הרבה פעמים יש שינויי איכות בוידאו, וזה עוזר להבין מי מצלם כרגע. דבר כזה למשל יתפספס לגמרי בצפייה ביתית
בהחלט.
ראיתי 4 סרטים בקולנוע החודש, כולל זה, ומתוכם זו הייתה הצפייה בקולנוע הכי מוצדקת.
תודה למגיבים
זה סרט שידעתי שיש 92 מגיבים פוטנציאלים שראו בקולנוע.
בכלל, לפי דעתי כדי להוסיף בכל ביקורת שווה/לא שווה צפיה בקולנוע
Found Footage בעברית
גם אני זכיתי להיות אתמול בהקרנה והיה מעולה. ממש תודה על הכרטיסים.
לגבי Found Footage, הבעיה שאין מילה אחת בעברית ממש מקבילה ל-Footage (הכי קרוב זה הצירוף חומר צילום) אבל לדעתי פשוט אפשר להשתמש בביטוי 'נמצאה מצלמה' בו תמיד עושים שימוש כשמנסים למצוא מישהו שהשאיר מצלמה איפשהו. "ז'אנר סרטי נמצאה מצלמה" נראה לי עובד לא רע בעברית.
העניין מתחיל להסתבך באמת עם המילה Assemble שכוללת בתוכה שתי פעולות של איסוף והרכבה. לזה אין לי הצעות של ממש. אולי "איחוד מצלמות שנמצאו בזירת האירוע" – אמשב"ה :-) קצת נשמע כמו קללה…
יאיי!
איזה סרט נהדר. אני שוקלת כבר ללכת לראות אותו שוב.
תודה רבה על ההקרנה המגניבה, ותודה לשיןגימל שנתן לי כרטיס, ותודה לאנשים שאכלו מאפינס ונהנו מהם.
פעם הבאה אני אכין יותר…
אולי Found footage = מצאלומיםמצאלמה?
(ל"ת)
צ"ל כמובן "מצאלומים או מצאלמה".
(ל"ת)
יש לי דז'ה וו
בכל מקרה, שם אפשרי ל Assembled Footage – אח"מ – איסוף חומר מצולם.
נראה לי שזה ירגיש מאולץ
אם הוא ירצה לכתוב סרט המשך, עדיף שינטוש את הסגנון התיעודי ויצלם רגיל. אבל לדעתי הסרט עובד כמו שהוא. אין סיבה לעשות סרט המשך, אלא אם באמת עולה לו בראש רעיון ממש גאוני.
בהחלט.
אני לא חושב שקונספט ה-Assembled Footage תרם במיוחד לסרט, והוא לא היה נפגע אם היה מצולם כסרט "רגיל".
אני רוצה להוסיף משהו על הדברים שלך, אבל מגלה שכל דבר שאני רוצה לכתוב הוא פשוט ניסוח מחדש של משהו שכבר כתבת. תמצתת במדויק את התחושה שלי מהסרט. טוב, אולי לא במדויק, כי אני דווקא נהניתי מהסוף. ומניח שאפילו הייתי נהנה יותר אם לא הייתי מתמקד כל הזמן ב"אז מי מצלם עכשיו?".
זה לא שלא נהניתי מהסוף.
הוא פשוט היה פחות מוצלח מההתחלה והאמצע.
אני מחכה לתגובה של אדם
על כך שהסרט מחזק את הטענה שלו מהדיון ב"מגנטו והבעיה היהודית".
לגבי ד'
לחלוטין אחד מהשיאים של הסרט, ויכנס לרשימת הרגעים שלי ל2012. אכזריות אגבית נפלאה.
זה הרגיש לך כמו רגע של אכזריות
כי זה היה רגע של אכזריות, פשוט מאוד.
ויש מי שכן מתרגש ממכה עם עיתון מגולגל.
לגבי ד'
לא ראיתי ת'סרט אבל אני מניח שאתה מתכוון לזה
http://www.youtube.com/watch?v=4sP4wixKzzY
ועל כך נותר לי רק לתהות, באמת? זה עשוי כל כך ברישול שזה מצחיק. אם זה אחד אחד משיאי הסרט אני לא רוצה לחשוב איך נראים רגעים פחות שיאיים בו.
חוץ מזה שאיכות הוידאו כאן נמוכה,
איפה הרישול?
יכול להיות שזה בולט יותר בצפייה שניה כשאתה גם מנוטרל מהצורך לחפש מגניבות בכל דבר, אבל הרושם הוא שאין ממש קשר בין שני הדברים שנראים בתמונה. היחס בין ההתרוממות וההתנפצות של העכביש לבין תנועות היד של אנדרו גורם לזה להיראות מאוד מאוד מלאכותי. גם הסאונד ברגע השיא, שנשמע יותר כמו רעש של מעיכת ג'וק מאשר כל דבר אחר, לא ממש מועיל.
"כשאתה מנוטרל מהצורך לחפש מגניבות בכל דבר"
כיף איתך. בא לך לפרט למה אני שבוי בצורך לחפש מגניבות בכל דבר? זה בגלל ששיחדו אותי לכתוב ביקורת טובה על הסרט, או שסתם החלטתי לאהוב אותו מראש?
אני ממש לא מפקפק במניעים שלך או בחיבה שלך לסרט
ההתייחסות הייתה לקטע אחד ממנו, וה"כשאתה" הוא יותר כללי. אני חושב שהסצינה המדוברת, שזועקת דבר מאוד מסוים, תעבוד יותר על אנשים בעלי נטייה להגיד או לחשוב "מגניב" או "קול" (או אחד מהשדרוגים של הדבר הזה שאני לא מספיק קול להתעדכן בו). לדעתי זה נעשה ברישול מה. אם הסצינה הזאת היא אחד משיאי הסרט ויוצריו בחרו אותו כקטע מייצג על מנת לשכנע אותי לצפות בסרט, הייתי אומר שהם עשו את עבודתם נאמנה. כן ירבו.
אי אפשר לשפוט סרט מקטע אחד
זה כמו שאני אספר לך על קטע אלים, וכל מה שאראה לך זה את הג'וקר מניח עיפרון על שולחן (האביר האפל)
הבמאי: "יש בהחלט פוטנציאל להמשך הסיפור..."
http://youtu.be/gBIJSL0Ja1c?hd=1&t=9m15s
ע"פ כל הגמגומים, עושה רושם שאם הסרט יצליח יש להם רעיונות קונקרטיים למדיי.
בהרבה יצירות יש אי עקביות כזו
הכי ידוע למשל, יצורים שכדורי אקדח לא פוגעים בהם אבל דברים חדים כן. אין בזה ממש היגיון.
מסכים, יש פה הרבה חוסר עקביות
יאמר לזכות הסרט הזה שהוא מצליח לעודד הרבה סלחנות כלפי חורים בעלילה…
זו תרופה שהוא צריך להזמין במיוחד.
הרוקח אומר במפורש שהוא יזמין אותה אחרי שיקבל את הכסף.
אוקיי, החמצתי את זה. תודה!
(ל"ת)
אין ספק.
איך לשדוד אנשים אם אתה טלקינטי*:
א. בחירת מטרות- כיוון שאתה טלקינטי ולא חסין לפגיעות [לפחות לא באופן פסיבי] נסה לבחור מטרות חלשות ולא בריונים. כמו כן בחר מטרות שלא מכירות אותך ועלולות לזהות אותך.
ב. הימלט במהירות. קח את הארנקים קומפלט ואל תתקרב לבריונים שעלולים להתעורר ולתקוף. אם אתה יכול לעוף, אל תבזבז זמן על ריצה.
ג. אל תצלם את עצמך במהלך השוד וההתארגנות אליו, כי הצילומים עלולים לשמש כראיות נגדך.
ד. אתה טלקינטי! אל תשדוד אנשים. תכייס אותם!
*אין לראות באמור לעיל המלצה לביצוע פשע. חוץ מזה שאין לכם כוחות על, אז אל תנסו.
או, דמט. ספוילרים. מצטערת. אפשר לסמן בבקשה?
(ל"ת)
מכיוון שאלה לא דברים שקרו בסרט,
אני לא חושב שיש שם ספוילרים.
הנקודה הראשונה עלולה לרמוז.
אולי זה ספוילר למחמירים. אבל מה שתגיד. You make the rules.
אוך כמובן. תגובה לרד פיש.
אני צריכה למצוא פיתרון לבעיית השרשור שלי.
תנסי אורז ותפוחי עץ.
אה, רגע, אמרת "שרשור". סליחה.
חייב לציין, תגובה גאונית. מאוד. D:
(ל"ת)
יצאתי סוציומט!
כמובן, תודה למערכת עין הדג על הכרטיסים. אתם משהו-משהו.
רגע.. אבל אם לא זכית בכרטיסים.. איך ראית את הסרט?
יכול להיות שמישהו שזכה נידב לך כרטיס ספייר מהאתר?![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
Inception!
סתם, תודה רבה לMatoy על תרומת הכרטיס הנוסף שלו.
אפשר בבקשה תזכורת
לסצינה השניה הזכורה שציינת?
אין צורך, הזכירו פה למטה ונזכרתי, תודה.
(ל"ת)
אתה מתעלם ממה שהיא מלמלה כשיצאה מהחדר. סביר להניח שהוא לא רק הקיא…
זו כבר ספקולציה *כפולה*.
בשביל לקבל אותה, לא רק שצריך לעשות ספקולציה על *מה* שקרה מאחורי הדלת, אלא להוסיף שלבים (שלא נאמר לנו עליהם דבר) כדי שבסופם תהיה תמונה מתאימה לתיאוריה.
או כמו שאמר רוברט דאוני הולמס
Never theorize before you have data. Invariably, you end up twisting facts to suit theories, instead of theories to suit facts.
אז אולי לא תהיה לנו אף פעם 'data' על מה שקרה, אבל מה שאמרת, דוד, נשמע קצת מופרך.
אבוי.
האם הייתה הקרנה מיוחדת או שהוא מוקרן איפשהו עוד בארץ ?
כיוון שלא זכיתי בכרטיסים והקדשתי את זמני ללימודי היסטוריה ב' (פ'חחחחחחח) הייתי מאוד רוצה לדעת היכן הוא ישודר, וממתי ?
בבתי הקולנוע הקרובים לביתי הוא נעדר באופן מחשיד.
לא חסרים מקומות
הוא מוקרן בשני ה'פלאנט'ים, שני ה'סינמה סיטי'ם ובהרבה 'רב-חן'ים.
אתה יכול לבדוק פה – http://www.ticketnet.co.il
הסרט
התחיל לשדר באופן רשמי היום.
אני מניח שהוא אמור להיות ברוב בתי הקולנוע שמכבדים את עצמם.
ברור שהוא נמצא ביס פלאנט ובסינמה סיטי, אני רואה שהוא גם מופיע ברוב קולנועי רב חן ומסיבה כלשהי הוא נעדר מגלובוס מקס.
ומסביבי רק גלובוס מקס.
אבוי לי מאוד. וכובען מטורף יקר, אני בחורה.
טוב, נסתדר איכשהו.
פשוט סרט מעולה!
באמת שהסרט הזה העיף לי את המוח,
איזה כיף שפעם במיליארד שנה מגיע סרט מגניב שכזה.
רק שאלה...
הסאונד היה אמור להיות בדיליי די גדול, או שזו פאשלה של ההקרנה ביס פלאנט חיפה?
כי ממש הרגשתי את זה ברוב הסרט.
זאת פאשלה
הסאונד לא אמור להיות בדיליי.
אוף
כל הזמן חשבתי שזה "בסגנון" של הסרט כי הוא כאילו מצולם על-ידי חובבנים, אז לא הלכתי להתלונן לסדרן.
תראה קומדיות שחורות
(הכוונה לקומדיות האלו שכל השחקנים שחורים והם "צוחקים" על המשפחה השחורה המסורתית)
בסרטים כאלו הלבן תמיד מת ראשון… ואני מתכוון ללבנים שבקהל.
עובדה משעשעת
מתברר שמקס לנדיס, התסריטאי של הסרט, הוא הבן של ג'ון לנדיס.
הסרט עצמו היה חביב, ולדעתי יוליד כמה קריירות מבטיחות, רק קצת חבל שהוא היה די צפוי. הדיאלוגים והדמויות הרגישו אמינים מאוד, והבימוי היה מצויין, אבל מספיק היה לראות את הטריילר בשביל לדעת 80 אחוז מהעלילה של הסרט (וזו עוד סיבה שבכל פעם אני מבטיח לעצמי שאני לא רואה יותר טריילרים, ואף פעם לא מצליח לעמוד בפיתוי).
מה שכן, אני לא יודע כמה זה מפריע,
אבל יש כמה סצנות בהתחלה שבהן ברור לחלוטין שהמצלמה של אנדרו היא מצלמת HD עם טווח דינמי מצויין (למשל, בסצנה הראשונה בה מקס נוהג באוטו והרקע מאחוריו בהיר) ובשום אופן לא מצלמת וידאו רגילה מ-2004 שתיכוניסט תפרן יקנה.
אבא שלו ציין שהיא עלתה 500 דולר או משהו כזה
אני לא יודע כמה הוא דייק, אבל כיום במחיר הזה אפשר לקנות מצלמת HD לא רעה.
נראה לי שמאט קנה את המצלמה השניה.
אבל המשפט הזה של האבא די עצבן אותי. יש גם לפטופ זרוק על הרצפה בחדר של הבן שלך [ועוד כמה דברים שלא בדיוק זיהיתי, אולי מינידיסק], בנוסף למחשב שלו. זה לא מיותר?
כן, אבל לפטופ הוא שימושי, חינוכי,
אפשר לעשות איתו דברים פרודוקטיביים. מצלמה… כלום. סתם משחק ילדים.
(מנסה לפרשן את האבא, כמובן)
אותם דברים שהוא יכול לעשות עם המחשב.
לא רואים אותו נוגע בלפטופ. הוא סתם שוכב שם, לא ברור למה הוא צריך את שניהם.
אבל זו סתם קטנוניות מצידי, להיטפל לפרופס. לא יודעת למה הסרט הזה מוציא ממני את זה.
כן, אבל אנדרו לא מסתובב בכל מקום עם הלפטופ
המצלמה מעוררת הרבה יותר אנטגוניזם.
נו, יותר גרוע.
הוא אפילו לא משתמש בו, בזבוז כסף נוראי!
טוב, די. זה סתם קפץ לי לעין והיה מציק, כשאתם מדרדרים אותי להמשיך לדבר על זה כאילו באמת אכפת לי, אני מרגישה מגוחכת.
הסרט מנצל פה יתרון של found footage שלרוב לא מנצלים
והוא שזה נותן אפשרות רחבה לייצור חורים בעלילה בצורה טבעית. למעשה, הסרט היה הרבה פחות אמין ללא החורים האלו (כלומר, המצלמה הייתה תמיד במקום הנכון). החור הספציפי הזה קצת מעצבן, אבל הרבה אחרים הופכים את הסרט להרבה יותר מרתק.
ועכשיו מקס לנדיס, התסריטאי, הוציא סרט פארודי על סופרמן
בשם "The Death and Return of Superman" בכיכובם של כמה ידוענים כמו סיימון פג ואלייזה ווד:
http://www.slashfilm.com/votd-max-landis-the-death-return-superman/
אל תסמוך על VIP
מניסיון שצברתי בקופות קולנוע בארץ, 95% מהכרטיסים בVIP הם משוברי חינם (מחלקים לא מעט כאלה). אולם VIP מלא אינו אינדיקציה להצלחה מסחרית של סרט.
מחלקים לא מעט כאלה... איפה בדיוק?
כי אני רוצה כזה![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
מתנה במקומות עבודה,
זו דוגמה אחת שאני מכיר אישית.
זאת גם מתנה לא רעה בכלל שדורשת מינימות מחשבה
האחים שלי פעם נתנו לי שובר כזה ליומהולדת.
אני מניח
שהוא לא נוחת בתוך בית הספר, הוא יפסיק לעוף בסביבה.
אני דווקא ממש לא אהבתי...
הסרט היה צפוי. ממש צפוי. מהסצינה הראשונה אתה יודע בדיוק איך זה ייגמר ואיך העניינים יתגלגלו לשם.
הכול אמנם מבוצע ומבויים בצורה מושלמת אבל יש מעט מאוד עלילה ומעט מדי התפתחויות לטעמי.
הדילמות של הדמויות כבר נדושות וברור לחלוטין לאן זה הולך.
אין בשום מקום בתסריט התייחסות לכך שסטיב הוא שחור
מה שבהחלט מעלה את האפשרות שהתסריט אפילו לא ציין את זה, והשחקן נבחר ללא התייחסות לגזע.
אני תמיד תוהה במקרים כאלה
בהנחה (התיאורטית) שיש רצון לכלול שחקן שחור בצוות שחקנים מסוים, ולוהקו כל השחקנים למעט אחד, האם אז הם יחפשו רק שחקן שחור?
אפשר לשאול עוד הרבה שאלות בסגנון לגבי ליהוקים, זה באמת מעניין.
אני לא יודע אם זה מופיע בסרט עצמו,
אבל יש בטריילר קטע שכן מתייחס לזה.
המשפט
"Yes, it was the black guy this time".
כן, הוא מופיע בסרט. ככל הזכור לי הוא ההתייחסות היחידה בסרט לגזע, והוא חסר כל משמעות עלילתית. אני, כמו נמרוד, מאמין שהתסריט נכתב בעיוורון צבעים (מה שלא מבטל את התופעה שקרקר דיבר עליה).
אם אין סיבה להרוג את הדמות
אז לא, לא צריך להרוג אותה.
בסרט ההוא שהיה בטופ של גולשי עין הדג לסרטי השנה שדיברתי עליו, הדמות השחורה לא היתה רק הראשונה למות, אלא גם הדמות *היחידה* מגיבורי הסרט שמתה.
אני צריך ללמוד לא לקרוא הודעות שלא מסומנות כספוילר
למרות שכל ההודעות האחרות בפתיל מסומנות.
לא היה פה שום ספוילר
זאת אומרת, היה אבל לא הזכרתי את שם הסרט. ולא מדובר על "כרוניקה".
אה, חשבתי שמדובר בספוילר ל"כרוניקה".
ידעתי לפי הטריילר שיש דמות שחורה בסרט, בכל מקרה – מזל. חשבתי שנהרס לי הסרט.
הזכרת לי משהו
את הקטע המשעשע הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=Vyq61qQF9ik
אתה גאון
והסרטון גאוני, מסכם את כל השיחה הזאת.
בהחלט יש הטיות, כמעט תמיד.
בהרווארד פיתחו בזמנו מבחן לזה, אם כי כמובן שהתוצאות פחות מהימנות למי ששפת אמו איננה אנגלית.
https://implicit.harvard.edu/implicit/demo/
התוצאות אינן מהימנות, נקודה.
(ל"ת)
בהחלט ייתכן, אבל למה?
שאלה רצינית.
עניין של תוקף.
מדידות פסיכולוגיות אינן עניין פשוט. כשאני מודד דברים פיסיקליים, אני יודע מה אני מודד. אם אני מודד גובה, אז המספר שיש לי ביד אומר מה הגובה. וכן הלאה בנוגע לגדלים פיסיקליים. אבל מדידות פסיכולוגיות הן משהו אחר. אתה לא יכול הרי לראות ולמדוד את התכונה שאתה רוצה למדוד. אם נניח נמציא עכשיו (מי יודע, אולי כבר יש) סולם למדידת 'נדיבות', כל מה שנוכל לעשות זה לשפוט מאפיינים חיצוניים, ובפרט מקרים ותגובות. למשל, נוכל למדוד כמה טיפ אדם משאיר במסעדה. אבל האם זה באמת מודד עד כמה הוא נדיב? אולי הוא שונא להשאיר טיפים, אבל תורם המון לצדקה? אז כמובן, בכל סולם ובכל כלי מדידה יהיו פספוסים, ובגלל זה צריך לבדוק את התוקף של הכלי. ולכן אני מצפה שאם טענתי שמר י. טווידל הוא 3 בסולם הנדיבות (מתוך שלוש), ועוד תשעה אנשים קיבלו 3 מתוך שלוש, הרי שבמצבים שדורשים נדיבות, רובם יפגינו רמה גבוהה ביותר של נדיבות.
(יתכן למשל ונגלה בסופו של דבר שמתן טיפים למלצרים ותרומה לצדקה הן תכונות נפרדות לחלוטין, ואז הסולם שהמצאתי מודד אולי משהו, אבל לא את מה שטענתי שהוא מודד.)
אבל מה מודד ה-IAT? שאלה טובה.
על פניו, הוא בודק זמני תגובה. אבל איך מזמני תגובה אתה יכול לנבא (וניבוי הוא המדד החשוב ביותר של מבחן) התנהגות בעולם האמיתי? לדעתי, אין קשר. אם לוקח לי יותר זמן להגיב כאשר מדובר בכושים או אסיאתיים או יהודים או ערבים או הומואים או נשים, לא ניתן לנבא מכך שאעדיף שלא לשכור אותם לעבוד אצלי. לא ניתן לנבא מכך שאעדיף לא להתחתן איתם (טוב, אני אעדיף לא להתחתן עם גברים מכל מגזר שצויין כאן, אבל זה מסיבות שונות לגמרי). וכן הלאה. לטעון שקיימת תכונה כלשהי שניתן לאגד כ"גזענות", ולנבא ממנה על התנהגות בעולם האמיתי, נשמע לי דבר לא סביר.
אבל, כמו שאדם טען לפני כמה רגעים, בסופו של דבר מדובר בשאלה אמפירית. גם אם המבחן וההגיון שלו לא מוצאים חן בעיני, אם הם עובדים, אני צריך לתקן את ההשקפה שלי. אבל אני עדיין לא ראיתי ראיות לכך. על פי הערך בוויקי, שמכיל עוד לא מעט הסתייגויות מהכלי הזה, התפרסם מחקר גדול ב-2009 שאולי כן מביא ראיות לטובת הכלי. אני אנסה לעיין בו בהמשך, אם אצליח לגשת אליו.
(וויקי – http://en.wikipedia.org/wiki/Implicit_Association_Test#Criticism_and_controversy )
והלקוניות מקודם? כי זאת לא הפעם הראשונה שהנושא עולה כאן לדיון. ואת מה שכתבתי כאן כתבתי כבר פעם אחת קודם. לא שאני מאשים את מי שלא זוכר הודעה אחת שלי ממי-זוכר-מתי. להפך, אם היית זוכר כל הודעה שכתבתי אי פעם זה היה קצת מקריפ.
ופתאום הבנתי שיתכן שמתפרש שאני טוען שאנשים אינם גזענים.
אז לא, אני לא חושב כך. סביר שכולנו גזענים (במובן הרחב יותר, של העדפת פרטים בקבוצות מקורבות אלינו). אני לא מאמין שקיימים אנשים שנקיים מכך לחלוטין, אפילו לא אמא תרזה. אני רק טוען שהמבחן הספציפי הזה כנראה נטול ערך.
מסכים מילה במילה
ויש לי שאלה, מה אמא שלך חשבה על הסרט?
נורא אהבה.
(ל"ת)
לפני איזה חודשיים כתבת לי את התגובה הזאת:
http://www.fisheye.co.il/this_week_in_awards/?comNum=451835#li-comment-451835
עכשיו אני יכול לומר לך בלב מלא: לא, אתה! פשוט כתבת את כל מה שאני מרגיש על הסרט הזה, פי 200 יותר טוב ממה שאני יכולתי לכתוב עליו.![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
תודה
.
(ל"ת)
אחלה כתיבה.
וגם – "הסרט הפך לשילוב בלתי ייאמן של רכבת שדים, רכבת הרים ורכבת ישראל" – חזק.
וגם – מה מגישים במסעדת טרנטינו? נקמות קרות?
Royale with cheese
(ל"ת)
חלב ושטרודל עם קצפת.
[יס פלאנט חיפה? לפני שעות ספורות עברתי לידו ושמתי לב לזה. וחשבתי שאני צריכה להזכיר את זה פה מתישהו.]
Big Kahuna Burgers
(ל"ת)
הבעיה בסרטים כמו כרוניקה
היא שאחרי שיוצאים מהם מרגישים שיקח הרבה זמן עד שנהנה שוב מסרט כמו שנהנינו עכשיו.
במהלך הצפייה ממש חשבתי על זה.
מכיר את ההרגשה
יש סרטים כל-כך טובים שמעלים את הרף שאתה מצפה לו, וסרטים שאתה רואה בפרק זמן מסוים שאחריו, גם אם הם טובים, לא תמיד מגיעים לרף הזה ואתה מרגיש קצת מאוכזב.
לפחות
TDKR יוצא השנה, אני סומך עליו.
נקודה שמאד שימחה אותי [הצתה מאוחרת].
העובדה ששלושת הגיבורים קיבלו את אותם כוחות בדיוק, בניגוד לסרטי גיבורי על אחרים שבהם אותו שקר כלשהו משפיע על כל אחד בצורה שונה לגמרי.
למרות שברור שכוחות העל האמיתיים כאן הם של המצלמה, ששורדת כמה דברים ממש לא טריוויאלים.
תגובה מאוחרת משהו...
הסרט הוא לא באמת Found Footage, רק בעשר דקות הראשונות שלו. מהרגע שאנדרו מתחיל להעיף את המצלמה זה נהיה סרט סטנדרטי לגמרי. זה למה הסרט הצליח כל כך.
א' - הסרט הוא לא הצלחה מסחררת
ב' – גם היה נחשב הצלחה מסחררת, זה לא בגלל זוויות מצלמה
ג' – זה כן סרט FF, זה חלק מהפרמיס שלו.
לא אהבתי.
זה לא היה סרט גרוע, אבל זה לא היה משהו.
נראה לי שיש לי בעיה בסרטים בזמן שהגיבור של הסרט מתחיל לעשות שטויות.
ידברו על הסרט הזה עוד שנים, לוקח זמן לעכל אותו
הסרט לועג לציפיות המוקדמות של הצופים שהילדים יהפכו לגיבורי על: אנדרו מכין "תחפושת"- לובש מסכת גז והולך לשדוד תחנת דלק.
הסרט מתכתב עם היו-טיוב, עם תחושת ה "אמיתי או לא אמיתי".
השכנוע התת מודע שמשהו שמצולם "גרוע" אמיתי יותר ממשהו שמצולם "נכון" גורם לסצינות התעופה לדוגמא להיות מפחידות ויפהפיות ממש.
כל הדמויות בסרט כל כך אמינות ופגומות, סיפור עצוב עצוב, יופי של סרט, אני רוצה כבר ללכת שוב.
נכון, שכחתי שאבא שלו היה כבאי. אומרים בפירוש שתחילת
הסוף זה בהצגה שאנדרו וסטיב מארגנים, מאט אומר שזה "היבריס"
אם כבר רפרנס
או, בעצם, השראה, זה פרק בסדרה יפנית של סטושי קון, סוכן פרנויה. אחת מדמויות הסרט נאלצת לכסות חוב ע"י פשיעה, כשברקע רצים סטריפים של קומיקס גיבורי על. אני יודע שזה נעשה במליון סרטים, ואין כמעט דמיון סיפורי מלבד האקט הקטן הזה, אבל מבחינה רעיונית מצאתי הרבה דמיון: היחס, או הקירבה המפתיעה, בין עסקי גיבורי העל לבין הפשיעה, הפשיעה בתור גבורה נפולה. שיתוף הרעיון ברור, כי שני הקטעים בעצם עוסקים ביחס בין הקונספט של גיבורי העל, לבין המציאות (כן, לקשר הזה יש טעם קצת תפל, אבל זה מה שרץ לי בראש כשראיתי את הסרט).
בלי קשר, ברור שאחד הנושאים שכרוניקה עוסק בהם זו מציאות, וזה ממש מגניב לראות כמה האמירה שלו לגבי הדיון על המציאות משתכלל בגלל הז'אנר (ff). סרט מעולה.
למישהו יש רעיון מה בעצם בעצם עובר על אנדרו, מבחינה פסיכולגית, בשלב המסיים (שבאמת היה חלש משאר הסרט)? שפת הגוף שלו ממש מרתקת, וזה היה לא פחות ממרענן, לראות בסצינת הנבל המחריב גם הסבר פסיכולוגי במקביל, ותחושה של "רק מחלת נפש יכולה ליצור מקרה כזה". עבר לי בראש שאם הייתי בקיא בנושאים הייתי מעז לאבחן את זה כמו סוג של סכיזופרניה, מהסוג המגלומני, או איך-שלא-קוראים-לזה.
אני לא מבין מה הבעיה בלתרגם "Found Footage"
כבר ציינתי כאן בעבר שיש לזה תרגום פשוט, ברור וישיר, כמו לרובם המכריע של הביטויים והמילים בשפות זרות. משום מה, כולם מתעלמים מזה.
אם מישהו היה אומר שאין תרגום קולע למילים "Broken chair", אז כולם היו מתנפלים עליו: בטח שיש לזה תרגום קולע: "כיסא שבור". איפה הבעיה כאן?
אותו דבר ל-"Found Footage". זה פשוט "תיעוד שנתגלה". פשוט, ברור, קולע, מובן וחד-משמעי. בדיוק כמו "כיסא שבור" או כל תרגום אחר. למה לחפש בעיות איפה שאין?
כי "ז'אנר תיעוד שנתגלה"
פשוט לא נשמע טוב.
וגם
"תיעוד" נשמע לטעמי רשמי מדי. Footage נשמע כוללני, כל חומר מצולם, גם צילומי חובבים כמו בד"כ בז'אנר. לא רק דברים רשמיים.
כי Broken זה "שבור", ו-Chair זה "כסא"
אבל Footage זה לא "תיעוד" ו-Found זה לא "נתגלה".
מה שכן לא חייבים לתרגם את המקור בדיוק
עם קצת יצירתיות אפשר למצוא שם קצר וקולע שמתאר את הז'אנר הזה. זה אפילו רעיון טוב לתחרות אני חושב.
אבל "תיעוד שנתגלה" זה לא שם קולע.
נו באמת,
בין "נתגלה" לבין "found" אין שום הבדל דרמטי. התגלה תיעוד. מצאו אותו. מה ההבדל? סתם התקטננות.
"גיליתי ראיות נוספות", "מצאתי ראיות נוספות". אתה באמת רוצה להגיד לי שיש הבדל מספיק משמעותי בין שני המשפטים האלה?
ובין "footage" לבין "תיעוד"? אותו כנ"ל. זה ברור לחלוטין שהמונח "footage" והמילה "תיעוד" משמשות כאן באותה צורה ומצביעות על אותו דבר.
לסיום, בו נחשוב על שורה בחדשות:
"נתגלה תיעוד נדיר של להקת אבבא מראשית שנות השבעים".
לא מתאים? לא מעביר את המשמעות? באמת?
לא אמרתי שזה לא מתאים
אבל זה לא "תרגום פשוט, ברור וישיר" אלא הצעה אחת אפשרית לתרגום מבין רבות מאוד אחרות.
הבנתי שזה מה שאמרת
ובדיוק בנקודה הזו אני חולק עליך, מהסיבות שהבאתי.
נו טוף. מיצינו כמדומני.
מה אם...
ז'אנר "צילום עדויות"?
מה עם "צילומים שנמצאו"?
(ל"ת)
סרטי מצלמה ביתית
וז'אנר מצלמתי מיוחד.
זה מספיק.
סיידקיק חינם בוואלה לצפיה ישירה :)
http://vod.walla.co.il/movie/1882518/sidekick
הם תרגמו את שם הסרט ל"מופע צדדי", אבל לפחות הסרט עצמו מתורגם באופן סביר (כמדומני?).
נכון.
(ל"ת)
טרנד ה"בוא נשים את שם הסרט בסוף"
אני מניח שאני לא היחידי ששם לב שהסרט נכנס לקטגורית "סרטים עם הטייטל בסוף"- שאליו כבר שמתי לב שמשתייכים, "האביר האפל", "התחלה", "אווטאר" ועוד בטח כמה שלא העלתי פה. ואני שואל (ואשמח לתשובה):
ממתי החליטו על הטרנד הזה שם בהוליווד? שלטעמי היא מגמה מאד חיובית,
וגם תרם מאד לאווירה הלא רשמית של הסרט המדובר
נחמד
הסרט, כאמור, מתחלק לשניים. החלק הראשון משלב פנטזיה ותיכון בצורה אמינה מאוד ומצחיקה למדי, קצת כמו "סקיי היי", רק עם תקציב לאפקטים, בלי מודעות עצמית ובלי רמונה מ"סקוט פילגרים" (הדגש במשפט הקודם הוא על ה-קצת). החלק השני שם יותר דגש על ה-Origin Story והוא לטעמי פחות טוב מהחלק הראשון, אבל במקביל אמין ומטריד. בקטע הזה אני מאוד מזדהה עם התחושות ששנאוצר תיאר בתגובה שלו.
הוא לא סרט כבד למרות שהוא מתעסק בתכנים לא קלים, והוא לא סרט פיל-גוד למרות שצחקתי בו המון. אולי בגלל זה יצאתי מהסרט יותר מוטרדת מנלהבת.
והסגנון של הסרט שאין לו שם מוצלח בעברית לטעמי יותר גרע מהוסיף. בעיקר כי ההסברים לקיום המצלמה או הקאטים בין מצלמות שונות הפריעו לי כמה פעמים, במובן שזרקו אותי החוצה מהסיפור. היו קטעים שבהם זה היה מוצלח, אבל לטעמי זה לא מחזיק את כל הסרט.
בקשר לשם בעברית,
אם תפורסם הכתבה האחרונה של רד בענייני ה-FF שפורסמה השבוע במעריב, הוא מסתפק, בהעדר שם אחר, ב"חומרים שנמצאו". שאני לא זוכר אם זה שם שעלה בכל הדיון, אבל הוא מאוד נוח. אפשר למצוא לו קיצור כמו חנ"מ, באווירה מתפוצצת-צבאית משהו, או, מה שיותר נוח לדעתי – חוש"ן. די מגניב, וקולע. וזהו.
טוב בקריאה חוזרת יש משהו טפשי בתגובה שלי
כל סרט על גיבורי על הוא משל על הדברים האלה. אולי אני מתכוון רק שזה משל מוצלח במיוחד. או שהמהלכים העלילתיים בו מדגישים יותר את ה"משל" על חשבון ה"גיבורי על".
סרט מצוין
שילוב מבריק בין שני ז'אנרים.
עכשיו הבנתי שכל העלילה,הדמויות המפותחות,סצנות האקשן המצוינות והאפילוג המטופש לא עברו את השעה וחצי.זה באמת הרגיש הרבה יותר כי רובן המוחלט של הסצנות שלו זכירות.
סוף סוף ראיתי את הסרט, מחר ב"ה תגובה רצינית.
אבל בינתים, רק לי הקטע בסוף עם כל המעבר בין המצלמות השונות וההתמודדות עם השוטרים הזכיר את סוף הספר "קאיטוש המכשף / יותם הקסם" ? בעיקר הקטע עם הבלש שמנסה לתפוס אותו במגרש הכדורגל
ובכן, פאונד פוטג' הוא טרנד ועוד איך
דורון, יש כבר פאונד פוטג' מוצלח על זומבים מאת המאסטרו
http://www.imdb.com/title/tt0848557/?ref_=nv_sr_1
וגם אחד ממש טוב על דינוזאורים
http://www.imdb.com/title/tt1907779/?ref_=nv_sr_1
'כרוניקה בזמן אמת' מצליח לשחרר החוצה את הקיטור האצור
במתבגר האמריקני המודרני כי הוא יכול. וכי הוא פועל במסגרת
של מד"ב/גוף ראשון/מוקומנטרי – הצורה היחידה בה עדיף לבטא
סבל נעורים ותיעוד אובססיבי של האינדיבידואל את עצמו וסביבתו.
סרט שהופך מהר מאוד לתרכובת חכמה של בידור ותהפוכות הגורל.
ראיתי כבר בערך כמאה סרטי פאונד פוטג', ממדינות שונות ומגוונות,
תמיד שרר ושלט בהם טאץ' של אותנטיות לשמה, של ריאליזם שלם.
בוז לתלת מימד! סוגת סרטי גוף ראשון מדמה אחד לאחד אמוציות
בזמן אמת וכרוניקה של התרחשות מאיימת המכניסה את הצופה פנימה.
לא תמיד זה עובד או מעניין. בחלק מהמקרים זה הופך את האימה
בסרטים הללו ללא ראויה למאכל, רשלנות פושעת של עשייה קולנועית.
לא כאן, ממש לא כאן. סרט עם סטנדרטים גבוהים וניצול יעיל של
פיתיונות עלילתיים. ובכל זאת, הוא לא פאונד פוטג' טהור:
התיסרוט מורגש (בד"כ התסריט די מאולתר והשחקנים אלמונים בז'אנר)
והצילום נקי, נקי מדי, וזה מאבד מהערך והיופי של השימוש בכלים של הז'אנר.
המלצות ל-10 סרטי פאונד פוטג' שעובדים לא פחות טוב מ'כרוניקה בזמן אמת' –
Evidence
http://www.imdb.com/title/tt1640218/?ref_=fn_al_tt_2
Subconscious
http://www.imdb.com/title/tt1764615/?ref_=fn_al_tt_2
The Lost Coast Tapes
http://www.imdb.com/title/tt1740725/?ref_=fn_al_tt_1
Grave Encounters
http://www.imdb.com/title/tt1703199/?ref_=fn_al_tt_1
388 Arletta Avenue
http://www.imdb.com/title/tt1767272/?ref_=nv_sr_1
Megan Is Missing
http://www.imdb.com/title/tt1087461/?ref_=fn_al_tt_1
Long Pigs
http://www.imdb.com/title/tt0971204/?ref_=fn_al_tt_1
Exhibit A
http://www.imdb.com/title/tt0972555/?ref_=fn_al_tt_1
Cannibal Holocaust
http://www.imdb.com/title/tt0078935/?ref_=nv_sr_1
Skew
http://www.imdb.com/title/tt1808477/?ref_=nv_sr_1
אתה עובד על מחשב. לא מכונת כתיבה.
זה מפריע לקריאה.
קורה, חבל שאי אפשר לערוך.
(ל"ת)
קורה...
בכל תגובה שלך.
הסרט בהחלט מיוחד ומומלץ
את אותו רעיון של בני נוער שנתקלים במן מאגר כוח בתוך מערה מסתורית ומשתמשים בכח לאו דווקא כדי לעשות דברים חיוביים ראיתי באחד הפרקים של ״תיקים באפילה״.
אני יכול לשער שיוצרי הסרט לקחו משם השראה.
https://en.wikipedia.org/wiki/Rush_(The_X-Files)